» «
מנורת הבנקאים
מהי מנורת הבנקאים?



מכירים את מנורת השולחן הירוקה, עם אהיל בצורת חצי גליל ירקרק ובוהק, שרואים לא פעם בסרטי קולנוע תקופתיים?

מנורת השולחן של הבנקאים היא מנורה קלאסית, שבעבר אכן שימשה את הבנקאים באירופה ובצפון אמריקה. בהמשך היא הפכה די נפוצה בספריות ובמוסדות ציבור אמריקאיים בארצות הברית.

אך טבעי שלפרסום הרב שלה ולפופולריות שלה בציבור זכתה המנורה הזו בעיקר על שום הופעותיה המרובות בסרטים אמריקאיים קלאסיים ובסדרות טלוויזיה שונות.


#מבנה מנורת בנקאי
בבסיס מנורת השולחן החשמלית הזו ניצב מעמד עשוי פליז. בכדי לשמור על יציבה טובה שלה, בסיס המנורה הזה הוא כבד ומסיבי יחסית.

מעליו ניצב גוף מנורת הבנקאים. כמו בסיס המנורה, גם הוא עשוי פליז או כרום מוברש. ראש המנורה, או האהיל שלה, עשוי זכוכית אמרלד ירוקה (גרין גלאס).

את המנורה המקורית הפעילו במשיכה של מתג שרשרת. כיום נמכרות גרסאות חדשות וזולות יחסית, לא פעם עם מתגים פשוטים יותר.


#גלגוליה של מנורת הבנקאים
את המנורה המשרדית הקלאסית הזו מכנים רבים "מנורת בנקאים" (Banker's desk lamp). אך במקור היה שמה המסחרי "אֶמֶרָלָייט" (Emeralite), חיבור בין המילים "emerald" ו-"light", בעברית אמרלד ואור.

מנורת הבנקאים נולדה בתחילת המאה ה-20. את הפטנט הראשון שלה מגיש ב-1909 אמריקאי בשם הריסון ד' מקפאדן (McFaddin). זמן קצר לאחר מכן החלו לשווק אותן.

את האהיל עבור מנורות הבנקאים ייצרו בתחילה במפעל "שרייבר ונפן" (J. Schreiber & Neffen). בהמשך החלו למכור מנורות דומות מספר חברות מתחרות. אלה מיתגו את החיקויים שלהם בשמות כמו "אמרונלייט" (Amronlite) או "גרינאלייט" (Greenalite).


הנה מנורת בנקאים במראה המקורי שלה:

https://youtu.be/zz-MMniT44Q


סרטון בספרדית שמדגים את היופי והיוקרה הקלסית שלה:

https://youtu.be/DWXF3iJ-TcA


חיקוי עכשווי למנורה המקורית:

https://youtu.be/qT_-sZD9ZWM


עוד מנורת בנקאי:

https://youtu.be/DlGTiVSS7hY


ואנבוקסינג של מנורת בנקאי מודרנית:

https://youtu.be/xh_eX4SP7VY
מבזק
מהו הפלאש או המבזק בצילום?



המבזק, שנקרא באנגלית "פלאש" (Flash), הוא מתקן אלקטרוני (בעבר היה חשמלי), המסייע להוספת תאורה לצילום, באמצעות הבזק קצר של אור, ברגע הצילום עצמו.

השימוש בפלאש הוא במצבים שבהם הצילום מתבצע באור חלש מדי, או שיש תאורה טובה אך רוצים לצלם במהירות תריס גבוהה מאוד, כמו במקרים של צילום עצמים הנעים במהירות גבוהה.

בדרך כלל המבזק יוצר הבזקי תאורה קצרים במיוחד, בסדרי גודל של כאלפית השניה.

בעבר הרחוק יותר, בתחילת עידן הצילום, הפיקו את הבזק התאורה הנחוץ לצילומים בחשיכה, באמצעות הצתה בעת הצילום, של אבקה דליקה על גבי מגש מתכת.

בימי מצלמות ה"פוקט" או האינסטנט, ניתן היה לרכוש פלאש חד פעמי שהזכיר קוביית קרח שקופה ונתן 2 עד 4 הבזקים, הבזק בכל צד.

צלמים במצלמות מקצועיות משתמשים בפלאשים מקצועיים המכונים "ספיד לייט", בעברית "אור מהיר".


הנה ה-Flash cube - המבזק החד-פעמי של המצלמות של פעם:

https://youtu.be/0eGZX_4EIEU


המבזק המובנה במצלמות האוטומטיות של שנות ה-80:

https://youtu.be/buLCsVizF3I


בדיקת הפלאש המתלבש:

http://youtu.be/Uhg0UpFziQU


כך משתמשים בפלאש מודרני, ספיד לייט:

https://youtu.be/lne4cIczyzk


טיפים לשימוש מוצלח בפלאש (עברית):

https://youtu.be/kRjHpKJ-XoY


מדריך צילום עם פלאש חיצוני למתחילים (עברית):

https://youtu.be/FyRp_n76Emw?long=yes


והדרכה לשימוש עם פלאש על המצלמה (עברית):

https://youtu.be/4rckRfCQbM8?long=yes
תאורת רחוב
איך נדלקת תאורת הרחוב בלילה וכבה ביום?



לא כולם יודעים שתאורת רחוב (Street Light), בעיקר הפנסים שמאירים את המדרכות והכבישים, נדלקת וכבה, באמצעות מערכת אוטומטית. מערכת די פשוטה, היא שמפעילה אותה כך וזו הדרך שבה היא פועלת:

חיישן אור - חיישן האור הוא רכיב חשמלי שמותקן בכל פנס ונקרא "פוטוצל". הוא מסוגל לזהות את רמת האור בסביבה.

מערכת בקרה - המחוברת לחיישן מפעילה את התאורה, כשהחושך יורד.

ההפעלה היא אוטומטית - כשעוצמת האור יורדת מתחת לסף שנקבע למערכת, עם חשיכה, המערכת מפעילה את התאורה והאורות נדלקים.

כיבוי אוטומטי - עם אור הבוקר, כשרמת האור עולה מעל לסף שנקבע, המערכת מכבה אוטומטית את התאורה.

כיוונון - את רגישות החיישן ניתן לכוון, כך שהוא לא יפעיל אוטומטית ברגע של עננות, למשל. ניתן גם לכוון את ההפעלה והכיבוי על פי זמנים, במקום על פי עוצמת האור בחוצות.

ואכן, בכל ערב נדלקים אורות הרחוב, מפני שיורדת החשיכה על הסביבה. למחרת בבוקר, כשעולה האור, האורות ברחוב כבים.


כך פועלת תאורת הרחוב:

https://youtu.be/h5AeJg9NhfM
פלורסנט
כיצד מאירה נורת הפלורסנט?



במנורת פלורסנט מרוח על צידה הפנימי של הזכוכית חומר זורח. חומר זה הוא שמאיר כשמפעילים את הנורה.

בזמן שהנורה מופעלת, נוצרת בה קרינה אולטרה-סגולה, שפוגעת בחומר הזרחני שמצוי על הזכוכית. לאחר שניה ובתגובה לקרינה האולטרה-סגולה, החומר פולט אור, שאותו אנחנו רואים - זהו האור של הפלורסנט.


הנה סרטון שמציג את דרך הפעולה של נורת הפלורסנט:

http://youtu.be/xRTOC0AoTlc

תאורה

מלטונין
מהו המלטונין, "הורמון החושך" שמרדים אותנו?


האם שמעתם פעם על הורמון שנקרא מלטונין (Melatonin) שאחראי לוויסות מחזור השינה והעירות?

המלטונין הוא הורמון שהגוף שלנו מפריש עם חשיכה ובכך מסמן למוח שהגיע הזמן ללכת לישון. לכן המדענים מכנים את המלטונין "הורמון החושך", "הורמון הלילה". יש גם ליצנים שאף נתנו לו את הכינוי המשעשע "הפיג'מה של המוח".

למעשה, זהו נוגד חמצון טבעי שיש לו תפקיד מרכזי בשיקוף שעות החשיכה ועונות השנה למוחנו.

בעקבות הפרשת המלטונין, מוציא המוח פקודות לגוף, להתכונן לשינה. זו הסיבה שבטיסות אנשים שמים מסכת עיניים כהה שמחשיכה להם הכל ונרדמים די מהר.

זו גם הסיבה שבימינו חברות של מערכות הפעלה לטלפונים חכמים הוסיפו אפשרות של שינוי עוצמת ואפילו צבע התאורה, לקראת החשיכה. כך הן מעוניינות לסייע למשתמש לישון טוב ומספיק, כי אחרת האור החזק הבוקע מהמסך רק יעורר אותו עד שעות מאוחרות.

הדלקת האור במהלך הלילה, מעבירה למוח מידע שגוי והאדם נוטה להתעורר. הסיבה היא שמבחינת המוח האור אומר שהגיע היום וייצור המלטונין מופסק. לכן, יודעים כול מי שקמים במהלך הלילה "לעשות פיפי", שלא כדאי להדליק אורות בדרך.

בכל בוקר, או כשיש אור חזק מסביב, נוצרת תופעה הפוכה למה שקורה לנו עם חשיכה. אור הבוקר, או תאורה חזקה כלשהי, גורמים לנו לחוש שהגיע יום חדש. מבחינת המוח זה מחייב פעולה והגוף שלנו מפסיק מיידית לייצר מלטונין, כדי לגרום לנו להתעורר.

אגב, המלטונין הוא גם ההסבר לעייפות שלנו בחורף. הרי בחורף הימים קצרים הרבה יותר ולכן שעות האור מעטות והשמש שוקעת מוקדם. התוצאה? - במוח נקלטת השמש השוקעת מוקדם, מתחיל ייצור המלטונין, שהוא "הפיג'מה של המוח", ואנו חשים עייפות מוקדם יותר מאשר בקיץ.

"שעון הקיץ", הטכניקה בה מזיזים את השעות כדי לאפשר לאנשים ליהנות משעות אור מאוחרות יותר בקיץ, גם היא מתבססת על כך שהפרשת המלטונין תתאחר בשעה. כך, אנו נרדמים מאוחר יותר ונהנים מעוד שעה של בילויי קיץ, בים או בהליכה נעימה על הטיילת.

ומה לעשות אם לא נרדמים ולא מצליחים להירדם? - כשאנו מתהפכים במיטה ולא מצליחים להירדם, קומו וצאו מחדר השינה למקום ולפעילות אחרת. שובו לחדר השינה רק כשתחושו עייפים. זו הפעולה הנכונה כי אסור שהמוח יקשר בין חדר השינה למצב של ערות. עדיף לנו שהאסוציאציה שלנו לחדר השינה תהיה אכן שינה.


כך משפיעה עוצמת התאורה על ייצור המלטונין (עברית):

https://youtu.be/lzwkyItqgtk


החוסר במלטונין הוא גם ההסבר לעייפות שלנו בחורף (עברית):

https://youtu.be/bQglXjtAK_s


ומזונות שמחזקים את כמות המלטונין בגופנו (מתורגם):

https://youtu.be/5DeTN-fci_4
פלורסנט
איך פועלת נורת הפלורסנט מבחינה כימית?



נורת פלורסנט, או נורת פלואורסצנט כמו שלפעמים כותבים זאת, היא מהנורות החסכוניות והנפוצות בעולם. שנים רבות היכרנו בעיקר את נורות הפלורסנט הארוכות, אבל בעשר השנים האחרונות נעשו נורות פלורוסנט קטנות וחסכוניות מאד פופולאריות בעולם כולו.

תאורת הפלורסנט מבוססת על עיקרון שאנרגיה יכולה להפוך לאור - עיקרון שכל נורה עובדת לפיו. אבל בניגוד לנורות הלהט הישנות, נורת הפלורסנט מלאה בגז. כשמעלים את האלקטרונים של אטומי הגז לרמת אנרגיה גבוהה והם צוברים הרבה אנרגיה, משתחרר מהם לאיטו אור. האור הזה אינו נראה. מדובר בקרינה אולטרה-סגולה שרק כשהיא פוגעת בציפוי הזרחני שעל זכוכית הנורה מצידה הפנימי, היא גורמת לה להאיר (תהליך שנקרא פלורסנציה). זהו אורה של נורת הפלורוסנט.

מבחינה כימית, יש כאן תהליך של עירור - השקעת אנרגיה באטום. כשמשקיעים אנרגיה באטום, האלקטרון שלו עולה לרמת אנרגיה גבוהה וכשהוא יורד בחזרה לרמת האנרגיה המקורית שלו הוא פולט פוטון באורך גל קבוע. אורך הגל הזה קובע את הצבע שלו ובמקרה של הפלורסנט מדובר בצבע סגול, או בטווח האולטרא סגול. רק כשהפוטונים הללו פוגשים בציפוי הפנימי הזרחני של שפופרת הזכוכית, משתחררים הפוטונים מהחומר הזרחני הזה ומאירים באור לבן.


הנה סרטון שמדגים את התהליך של אור הפלורסנט:

http://youtu.be/xRTOC0AoTlc


אנימציה שמראה כיצד נורת פלורסנט פועלת:

http://youtu.be/z55566ep0Hg


הדגמת תהליך הפלורסנציה - פליטת אור כתוצאה מעירור אלקטרונים באטום וצניחתם חזרה לרמתם המקורית:

http://youtu.be/vVij5CG-UUc
מגדלור
מדוע פעם האירו המגדלורים בצבעים שונים?



בעבר האירו מגדלורים בכל מקום בצבעים שונים. כך היו יודעים הספנים מול איזה חוף הם נמצאים ולא רק היכן החוף.

השומר, איש המגדלור, נהג לא פעם לגור בחדר או בחלל הבנוי שבתחתית המגדל. עם דמדומים הוא נהג לטפס אל הצריח, בכדי להדליק את האור עם רדת החשיכה, ושוב עשה זאת עם שחר, כדי לכבותו.

במגדלורים גדולים או במגדלורים שמוקמו על איים קטנים ומרוחקים, לא פעם חיו שומר המגדלור ומשפחתו כולם במבנה המגדלור, שלשם כך נבנה גדול ומרווח יותר, לפחות בחלקו התחתון.

כיום מאפשר מכשיר ה-GPS לספנים לדעת בדיוק היכן הם נמצאים, בכל רגע ביממה ובכל מזג אוויר. במובן הזה, המגדלור אינו נחוץ יותר וצבעי האור המשתנים עוד פחות.


הנה מגדלור מהיום אל הלילה והאור הלילי שלו לספינות:

https://youtu.be/Id0zO7TJ0pw


מגדלורים יפים באנגליה:

http://youtu.be/P-_K2SDpq7A


מגדלורים יפים מהעולם:

https://youtu.be/ARS_cKTIVCM


מגדלור פגי'ס קוב, של המפרץ של פגי:

https://youtu.be/2arm80cDQTY


ופנים מה שיש בתוך מגדלור כזה:

https://youtu.be/Fwil2br7yD0
נורת הלוגן
איך מאירה נורת הלוגן?



נורות חשמל מסוג הלוגן שונות מנורות הליבון, בכך שהן מלאות בגז. האור של נורות ההלוגן מתבסס על האור שנוצר בעת חימום גז היוד, אחד מהגזים ההלוגנים, שעליית הטמפטורה שלו גורמת לו לזרוח ולהאיר.

מכיוון שניתן לחמם את נורות ההלוגן מאד ולהביאן לטמפרטורה גבוהה מאד, האור של הנורות הללו הוא חזק במיוחד. זו הסיבה שמשתמשים בהן למנורות שצריכות להפיק אור בעוצמה גבוהה, כמו זרקורים, אורות דרך של מכוניות וכדומה.


הנה נורת הלוגן שהוטמעה בתוך מבנה של נורה רגילה:

http://youtu.be/2W7I06nvMLM


אורך החיים וניצול האנרגיה של נורת ההלוגן טובים יותר:

http://youtu.be/1VOoSxh3-m4


85 נורות
מהו שנדלייר 85 הנורות ומה ההברקה בו?



שנדלייר 85 הנורות (85 Lamps), שעיצב רודי גרומנס בשנת 1993, מדגים את הדרך המעניינת שבה מעצבים יוצרים כיום בזיל הזול פריטי עיצוב מרתקים ומושכי עין, מבלי להשקיע הון.

המעצב רודי גרומנס, או גראומאנס, הוא חבר בקבוצת המעצבים ההולנדית "דרוך דזיין" (Droog Design). כשהוא יצר את הנברשת המופלאה הזו, הוא קרא לה 85Lamps, על שום 85 בתי הנורה והנורות שמהם היא מורכבת. התפרחת המרהיבה ומרתקת העין הזו מורכבת מחוטים, בתי נורה והנורות הכי "פושטיות" שיש...

אנשי "דרוך" יצרו באמסטרדם של שנות ה-90 לא מעט רהיטים שימושיים ומעניינים, שיש בהם לא מעט הומור ומקוריות. לא מעט פריטים בלתי-נשכחים יצרו אנשי דרוך דיזיין מחומרים זולים וזמינים משימוש חוזר ומחומרים שנאספו לא פעם מהזבל. הדברים נעשו מאידאולוגיה, גם משום שהייתה להם לא מעט ביקורת כלפי תרבות הצריכה המודרנית, המשליכה ישן מפני חדש וגם משום שהם חיפשו ליצור רהיטים צעירים, קלילים, זולים ובעלי הומור.

הנברשת החתרנית הזו, בת 85 הנורות, הפכה לאייקון עיצובי פוסט-מודרניסטי. כיום היא מוצגת אפילו ב-MoMA, מוזיאון לאומנות מודרנית של ניו יורק.


הנה 85 הנורות הידועות שיוצרות שנדלייר בתצוגה של קבוצת דרוך במוזיאון סן פרנסיסקו:

http://youtu.be/24K5883cNV0


דוגמאות עיצוב שניתן להכין לבד, בהמשך לעבודת 85 הנורות המפורסמת:

https://youtu.be/XG7fUJF98vo


ואולי תרצו להכין תאורה לבד?

https://youtu.be/IUkbcSyinIo
מהי מנורת הסרפנטה?



על אף שהיא פחות ידועה, מנורת סרפנטה (Serpente lamp) הפכה ברבות השנים לאייקון עיצובי קלאסי מהחשובים בעולם. יש לה בסיס עגול וממנו צומחת מעין שידרה אלגנטית שמפזרת אור נעים ועוטפת את כיפת האהיל.

מנורת השולחן סרפנטה עוצבה על ידי המעצב האיטלקי אליו מרטינלי בשנת 1965. מרטינלי הקים אז בעיר לוקה שבטוסקנה, את הסטודיו שלו, מרטינלי לוסה ויצר סדרת מנורות מרתקת, שהסרפנטה היא אחת מהן.

זה היה בתקופה המכונה בתולדות העיצוב "עידן החלל", בין 1968 ל-1972 בשנים שבהן האדם נחת על הירח. כמו פריטי אופנה שונים מ"אופנת החלל" של התקופה, ועיצובים נוספים באותה התקופה, כמו הווידאוספרה (Videosphere), פאנאפט (Panapet) והוולטרון (Weltron), גם הסרפנטה עוצבה בהשראת המסע את הירח, או במקרה שלה, מקסדת החלל של האסטרונאוטים.


הנה מנורת סרפנטה, ביחד עם עוד מנורות אייקוניות שעיצב מרטינלי:

https://youtu.be/WUS5Ho7hI0Y
איך תפעל התאורה בבית החכם?



בבית החכם, אותו בית עתידי שינוהל באופן ממוחשבת ומתוחכם במיוחד, יופעלו מערכות התאורה, כמו מערכות רבות אחרות, בצורה שתתאים את עצמה אלינו ולצרכים המיוחדים שלנו. מערכות התאורה יהיו מצוידות בתסריטים שונים ומגוונים ותתאמנה את עצמן לצרכים השונים שלנו במהלך היום. התאורה תתחלף בשעות היממה השונות, יפתחו התריסים לתאורה והכנסת חום השמש לבית בשעות הנכונות, לנוכחות של בני הבית במקום, לחסכון באנרגיה ועוד.

מערכת התאורה תתכונן לקראתנו בשובנו הביתה, תדליק את האורות בכניסה לבית, תאיר את הסלון והמטבח לקראתנו, תזהה אותנו בכניסה לכל חדר, תכין את התאורה בחדר השינה לקריאת ספר לפני השינה ואם נרצה - תכבה אותה בשעה שבה עלינו ללכת לישון כדי לקום עירניים למחרת בבוקר.

החשוב במערכות אלה הוא שהן יהיו מערכות שגם לומדות ומשנות את התפקוד שלהן בהתאם לשינויים שונים בחיי דיירי הבית, במהלך עונות השנה או בהרגלים של בני הבית.

מיזם Lifx מאפשר כבר כיום לעשות עם הנורות שלו דברים מדהימים, כמו לשלוט בהן מרחוק, לכוון את עוצמת האור, צבעי התאורה, תאורה מותאמת למצבים שהמערכת לומדת, כמו יום, לילה, אירוח, צפייה בסרטים ועוד. הנורות הללו יודעות להגיב למוסיקה, ניתן לשנות תאורה כשאנו בחופשה (מעולה נגד פורצים) ועוד..


הנה התאורה החכמה של ההווה:

http://youtu.be/oQkdQlXOBGU


יישומי בית חכם לתאורה, למטבח ולניהול החיים:

https://youtu.be/315Jy6grDSA


הנה פיתוחים חדשניים שבעזרתם מנהלים את התאורה ומערכות החשמל השונות בבית באמצעות אפליקציה סלולרית:

https://youtu.be/vknfHUQa3vQ


ומערכת כוללת שמנוהלת מכל מקום ולומדת את הצרכים של בני הבית:

http://youtu.be/LWvx1TcYwyE
איך חוסכים בחשמל בבית?



כדי לחסוך חשמל כדאי להקפיד על הדברים הבאים:

כשיוצאים מהחדר - מכבים את הנורות.

מזגן חסכוני - מפעילים את המזגן על 25 ומקפידים לסגור חלונות ופתחים.

נורות זולות - בקשו מההורים להחליף את הנורות בבית לנורות חסכוניות, כמו נורות הפלורסנט ונורות לד שהן חסכוניות במיוחד.

מאווררים - הפעלת מאווררים זולה הרבה יותר ממזגנים ובכל מקרה שזה אפשרי - זה מומלץ!


הנה סרטון חסכון לילדים (עברית):

http://youtu.be/GWY-5TkretU


הצעות עוד יותר מתקדמות לחיסכון בחשמל (עברית):

http://youtu.be/u67K_Ed_wrA


ובשביל החיוך - הנה דרך לבזבז חשמל, כמו שתוארה במערכון על מנהל בחברת חשמל, שמקבל חשמל חינם (עברית):

http://youtu.be/9RGdG0hFYts
איפה הוקמה קתדרלת האור הגדולה בעולם?



בפסטיבל האורות של גנט, מהגדולות שבערי בלגיה, מוארים בנייניה העיקריים של העיר העתיקה באור יקרות. מאות אלפי אנשים באים לחזות בתאורה המופלאה שהיא עיקר המומחיות של בוני המבנים העצומים ומיצגי האור המרהיבים של הפסטיבל.

גנט, מהערים הגדולות והחשובות באירופה של ימי הביניים, עושה הכל כדי לחזור לימי התהילה שלה והפסטיבל הוא דרך מצוינת לעשות זאת.

במהלך ימי הפסטיבל מאירים מעל 30 מצגי תאורה את מבניה הראשיים של העיר העתיקה. ה"לומינרה קניה", קתדרלת האור, ללא ספק גנבה את ההצגה לחלוטין. מדובר בקתדרלה שמעל 55 אלף נורות לד צבעוניות האירו אותה בימי הפסטיבל והיקנו לה הוד והדר אלוהיים, תרתי משמע..



הנה סרטון של האתרים המוארים מפסטיבל האורות של גנט:

http://youtu.be/d45Z2Oqxk6U



והנה סרטון של הקתדרלה המוארת בפסטיבל האורות של גנט:

http://youtu.be/h7w8w0G8GQY
מה מסמל שנדליר בקבוקי החלב?



כמו גופי התאורה מבוססי ההכפלות, דוגמת "שנדלייר 85" של רודי גרומנס מקבוצת דרוך, "דיר אינגו" של רון גלעד הישראלי, או "נורת הפתקים" הידועה של אינגו מאורר, גם "שנדליר בקבוקי החלב" (Milk bottles chandelier) של טיו רמי הוא הברקת עיצוב-מיחזור שהפכה לאגדה.

השנדליר, המצרף הרבה בקבוקי חלב לצורך תאורה, מציב את אוסף הבקבוקים בהקשר חדש וכאלטרנטיבה מודרנית וזולה, המבוססת על אקלקטיקה של מוצרים ממוחזרים, להחלפה של המוצרים היקרים המשמשים לריבוי בתחום השנדלירים.

זוהי אחת דוגמאות היפות לעיצוב שבא מאמנות המיחזור, או במושג החדש יותר "מיחדוש", אגב קריצה צינית למחירם היקר של מוצרי התאורה המודרניים.


הנה השנדליר בין עיצובים מודרניים שונים:

https://youtu.be/E8BFWR5jb3s


רבים כיום יוצרים וריאציות של השנדליר הזה בעצמם:

https://youtu.be/rGscXF1HxoQ


ועם נורות לד:

https://youtu.be/0wtJzw3F01M
מה הייתה העששית?



עֲשָׁשִׁית או עששית הנפט (Oil Lamp) הייתה מנורה ניידת שפעלה על נפט או על שמן. פעם, לפני המצאת הנורה החשמלית, מנורות כאלה היו אמצעי התאורה העיקרי בבית. הן שימשו כאמצעי תאורה נפוצים, עד שנות ה-50 של המאה הקודמת.

המנורה הייתה עשוייה זכוכית, שפעלה על נפט. היה לה פתיל שהיה טבול בנפט. כשהיו מבעירים אותו, העששית הייתה מפיצה אור נעים. מדי פעם היה על המשתמשים למלא את העששית המתרוקנת בנפט למשל. זאת מכיוון שאת העששית ניתן היה למלא מילוי חוזר. אל המיכל היו מכניסים חומרי בעירה כמו נפט, בנזין או כוהל.

לתאורה מחוץ לבית נהגו באותם זמנים להשתמש בפנסי רוח, שעבדו בדרך דומה.

לעששיות הנפט היו לא מעט חסרונות. ראשית היה הפיח שהן הפיצו בזמן הבעירה והוא נדבק לכל דבר. העששיות גם צרכו חמצן בעת הבעירה, מה שהוריד את איכות האוויר בחדר וגרם לכאבי ראש ומיחושים שונים לאנשים בו. גם מבחינה בטיחותית לא היו העששיות כל כך מוצלחות - לא פעם הן גרמו לשריפות קטלניות.

היו גם חסרונות קלים יותר, כמו החום שהן גרמו בלילות הקיץ החמים והצורך באספקה שוטפת של חומרי הבעירה, כמו הנפט והכוהל. זאת בניגוד לנורת החשמל, שמחוברת לרשת החשמל ולא מחייבת פעולה מצד המשתמש.

מקור המילה "עששית" הוא מפרסית, בה פירוש המילה šīša הוא: זכוכית, או מראה.


הנה עששית הנפט:

https://youtu.be/4gKh2EHHCxs


כך מפעילים את מנורת השמן, העששית:

https://youtu.be/S3E8Y-fE0XY


מנורת קרוסן:

https://youtu.be/WM0dqjTyAXQ


וסרטון באנגלית על העששית והנפט:

https://youtu.be/U7cg7eoROB0?t=50s
מהי מנורת החרגול שעיצבה גרטה גרוסמן?



מנורת ה"חרגול" (Grashoppa) היא מנורה עומדת בעלת רגל ארוכה ושתי רגליים קטנות תומכות וראש חרגולי. כל אלה הקנו לה את שמה.

את ה'חרגול' עיצבה ב-1950 המעצבת והאדריכלית האמריקאית ממוצא שוודי גרטה גרוסמן. המנורה הייתה אז פופולארית למדי ואפילו לבתים בישראל הקטנה היא הגיעה באותה תקופה. אך עם השנים נשכחה גרוסמן. בעוד רהיטים ופריטים תעשייתיים של בני דורה הפכו לאגדות, דווקא עבודותיה, בכללן ה'חרגול', הלכו ונשכחו.

בשנים האחרונות פרצה לפתע המנורה העומדת המיוחדת של גרוסמן, אל מגזיני העיצוב. דומה היה שלפתע נזכרו בה כולם. ה'חרגולים' נראו בכל מקום ובשלל צבעים מודרניים ואופנתיים. הם החלו להימכר לבתי עשירים, בעלי טעם טוב ובעיקר השפעה.

הסיבה לקאמבק המשמח של המנורות הללו, לאחר שבמשך עשרות שנים הן נעלמו מהעין, היא פרוזאית - יורשיה של גרוסמן הסכימו לשחרר את הזכויות לחברת עיצוב. אנשי השיווק של החברה החדשה עשו השקה מחודשת ומושקעת ל'חרגולים של גרוסמן' והפכו את המנורות הנשכחות ללהיט מחודש.

בשלב מסוים ראו אותם בכל מקום. ממגזינים לעיצוב פנים ועד לתכניות טלוויזיה - דומה היה שהחרגולים באו בדיוק בזמן. ואכן, מאז הולך 'החרגול' ותופס את מקומו האייקוני והמוצדק כל כך בעולם העיצוב, לצד כל אלה שמעולם לא נעלמו.


הנה נורת החרגול:

https://youtu.be/tqjDTGlpGOE


גם כאן:

https://youtu.be/QfSEgpMyQXw


עם חברים - הכורסאות של הנס וגנר:

https://youtu.be/NCRs77kiVdI


השפעתה על נורות אחרות של המעצבת:

https://youtu.be/9jjw_7wew4Y


כל הנורות שעיצבה גרטה גרוסמן:

https://youtu.be/4yq_FulolwY


וגרטה גרוסמן עצמה ויצירות העיצוב שלה:

https://youtu.be/mC42iEOmqZg
מהי מנורת הארטישוק?



מנורת הארטישוק (PH Artichoke) היא מנורה תלויה, שעוצבה בידי המעצב פורץ הדרך של עולם התאורה, פול הנינגסן.

המנורה הזו היא דוגמה מובהקת לעיצוב הסקנדינבי, שממנו מגיע הנינגסן. הנינגסן עיצב לאורך כל הקריירה שלו, עבור חברת התאורה הדנית לואי פולסן והחברה מפיצה את המנורה האייקונית הזו עד היום.

המנורה הזו יפה להפליא, בעלת קווים חלקים ויש בה אלגנטיות רבה - אך כל אלה לא מאפילים, תרתי משמע, על האור המיוחד שמפיצה מנורת הארטישוק.

האסתטיקה שלה שואבת מעולם הטבע, במיוחד מירק הארטישוק, שהוא אחד הירקות המעניינים והמיוחדים בטבע, ירק שהוא בעצם פרח. אך בה בעת מנורת הארטישוק היא בעלת מראה מודרניסטי, מהמם וייחודי, שנראה כבר שנים רבות כעיצוב חדשני שנוצר לאחרונה, על ידי מעצב יצירתי ומקדים את זמנו.


כך נראית מנורת הארטישוק:

https://youtu.be/or9qDuaS8N4


מנורת הארטישוק:

https://youtu.be/ooiFEwyIAME


כך מרכיבים אותה לקראת תלייה:

https://youtu.be/G6U3cJo4w7Q


מעצבים מאד אוהבים את הדרמה שהיא מוסיפה לחלל, שבו תולים אותה:

https://youtu.be/O-t84GBQChc


מצגת וידאו קצרה של מנורת הארטישוק:

https://youtu.be/pHkZ2JXqFXM


ופרסומת בת ימינו למנורה הוותיקה:

https://youtu.be/IQIdC2ZHxDw


ויש לה כמה תכונות טובות, בשלל דוגמאות:

https://youtu.be/92xXKEzFV_M


מהי הקרנת מיפוי?



הקרנת מיפוי (Projection Mapping) הוא סוג של מופע תאורה המשלב כמה מקרנים שמקרינים בו-זמנית וידאו או תמונה על גבי מבנים או בתוכם, למשל בפינות החדרים, על גבי עמודים וכדומה. ההקרנה משלבת מספר מקורות ביחד, כך שהם יוצרים תמונה אחת, שמתחברת בדומה לפאזל. בפאזל הזה משדר כל מקרן חלק אחר מהתמונה.

התמונות מתחברות תודות לטכנולוגיה שנקראת Edge Blending, בעברית זה משהו כמו "טשטוש קצוות התמונה". הטכנולוגיה הזו יוצרת אשליה שמציגה לעין האנושית תמונה אחידה ומלאה, שכאילו מגיעה ממקרן אחד, אבל בעצם היא תוצר של חיבור תמונות שונות שהגיעו ממקרנים שונים.

בשביל להציג תמונה גדולה ממקרנים שונים, מקפידים מאד על כיול כל המקרנים, לרמה אחידה של צבע ותאורה.

בשנים האחרונות מוצגים בעולם יותר ויותר פרויקטים המשתמשים בטכנולוגיה זו. המטרות הן רבות, אם הן למטרות של המחשה, כמו במוזיאונים ובמרכזי מבקרים, אם בחגיגות מיוחדות ואם באזורי תיירות, שמציגים כך אטרקציות לתיירים.


הנה הקרנת מיפוי מנצחת:

https://youtu.be/a1v4W95wJnM


מופע תאורה מרשים מיפאן:

https://youtu.be/iqV6HA-uamE


הקרנת מיפוי על קירותיו החיצוניים של מוזיאון האמנות של רומניה:

https://youtu.be/lJlDDUmVTeU


בתאטרון הבולשוי ברוסיה:

https://youtu.be/2dh9Zl2vQZk


ברלין:

https://youtu.be/3I_Ls3OHs0U


מלבורן שבאוסטרליה:

https://youtu.be/80eTvCGMXK4


ואותה הקרנת מיפוי מזווית שונה:

https://youtu.be/GglpILWXlqE


יוטיוב על מבנה מוזיאון הגוגנהיים החלזוני:

https://youtu.be/4sXIboqxemQ


ובבנלגדש:

https://youtu.be/HZWEgTEf8L4
מהי הנורה החכמה?



נורה חכמה (Smart Bulb) מבטיחה שאפשר לצפות ממנה לעשות דברים חכמים. הנורות החכמות הן חלק מהטרנד של "האינטרנט של הדברים" ו מוצרי "הבית החכם".

כך למשל הנורה של חברת פיליפס המכונה Hue מותקנת בבית נורה רגיל אך נשלטת על ידי האייפון והאייפד באמצעות אפליקציה. בפקודה מהטלפון החכם הנורה מחליפה צבעים וכך ניתן להכניס אווירה צבעונית לחדר במחיר זול. מספר הצבעים האפשרי נושק, אגב, ל-16 מיליון גוונים... בעלי החוש האמנותי יוכלו לשלב מספר נורות בחדר ולעצב באמצעות האפליקציה שילובי צבעים היוצרים סגנונות תאורה מרהיבים. את נורת היו ניתן לכוון כך שהשעון המעורר של הטלפון יעביר את התאורה למצב המתאים לבוקר, מעין "תסריט זריחה".

הנורה של Lifx מאפשרת לשלוט בה מרחוק, לכוון את עוצמת האור וצבעי התאורה שלה. הנורה החכמה הזו גם לומדת מצבים שונים, כמו יום ולילה, מצב אירוח, מצב לצפייה בסרטים ועוד. ניתן לגרום לנורה לשנות מדי פעם את התאורה כשאנו בחופשה, מה שמצוין כדי להטעות פורצים. הנורות של ליפקס יודעות להגיב למוסיקה ועוד.

לנורות של פיליפס יש אפשרות הנקראת גיאופנסינג (Geofencing). הפיצ'ר הזה מזהה באפליקציה מתי אנו מתקרבים הביתה וכשאנו קרובים, תדליק האפליקציה את הנורות והבית המואר יקבל את פנינו.


הנה התאורה החכמה של ההווה:

http://youtu.be/oQkdQlXOBGU


נורות חכמות מסדרת hue, סדרת הנורות החכמות של פיליפס:

https://youtu.be/Yyiip6HRKcA


כך שולטים באור מהאפליקציה:

https://youtu.be/6BHKwS72fNM


גם במטבח:

https://youtu.be/Msed0Z8KKVQ


סדרת נורות חכמות ונשלטות אפליקציה יכולה להיות מערכת מצוינת לתאורת מסיבות:

https://youtu.be/EneFZagiOIY


והדור החדש של הנורות החכמות, קטנות וחכמות מאי-פעם:

https://youtu.be/BfJDcGfOUxE
מהי מנורת הרצפה של ארנה יקובסן?



מנורת הרצפה (Floor lamp או Louis Poulsen AJ) הקלאסית-מודרנית של ארנה יאקובסן היא מנורה עומדת, בעלת ראש בעל צורה ייחודית ואסימטרית, שהפכה אייקונית. את זווית הראש ניתן לשנות וכך להשתמש במנורה לצרכים שונים - מקריאה ועד הארה של החלל, או הטלת אור על הקיר.

ה-AJ עוצבה עבור חברת העיצוב הדנית לואי פולסן (Louis Poulsen) והיא מופצת על ידיה עד היום.

בבסיס המנורה יש חור, שבמקור יועד למאפרה. ללא המאפרה, משהו שירד במהלך השנים, מוסיף החור שבבסיס המנורה אלגנטיות וקלילות לעיצובה.

העיצוב הסקנדינבי של יאקובסן הוליד יצירות אייקוניות רבות, שהקסם הנורדי והניאוקלאסי של המנורה המיוחדת הזו הוא עוד חוליה בסדרת המוצרים היפים להפליא והכל כך מיוחדים שנולדו לו.

ואגב, בהמשך יצרו ארן ג'ייקובסן ואוטו וייטלינג גרסה של מנורת הרצפה AJ שהייתה למנורת קריאה המוצמדת אל הקיר, עבור בית עיריית מיינץ (1966-1974) שבגרמניה.


הנה מנורת הרצפה AJ של ארנה יאקובסן:

https://youtu.be/2z-7r1Ttv-c


והמעצב בסרטון ישן, עם שלל עיצוביו ובניינים שתכנן ומנורת הרצפה המיתולוגית שלו:

https://youtu.be/xmCuAyozbSM
מה מיוחד בסרט התיעודי 'יהי אור'?



הסרט 'יהי אור' צולם ב-1946 לאחר מלחמת העולם השנייה, בידי הבמאי הנודע ג'ון יוסטון, שתיעד את הטיפול בהלומי קרב מהמלחמה, כפי שהוא משתקף ממצלמות נסתרות של בתי החולים הפסיכיאטריים.

זהו סרט מופת של אהבת האדם ותוצאותיה של המלחמה והשנאה. משום כך הוא נאסר במשך שנים רבות להקרנה, על ידי הצבא האמריקאי שהזמין אותו, אך חשש מההשפעות על הציבור, של מראה לוחמים לשעבר - חלשים, פגועים ונפחדים ממה שחוו במלחמה.

מלחמה היא דבר רע. אל תתנו שיספרו לכם אחרת!


הנה הסרט 'יהי אור' באורך מלא:

http://youtu.be/kDNoaSMKx0g?long=yes
מי עיצב את נברשת העכביש דיר אינגו?
איך מייצרים נרות?
מהי הכנסייה שנחפרה בסלע בבירת פינלנד?
מה מיוחד במנורת ארקו?
מהו "הסרט האפל"?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.