שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך נדלקת תאורת הרחוב בלילה וכבה ביום?
לא כולם יודעים שתאורת רחוב (Street Light), בעיקר הפנסים שמאירים את המדרכות והכבישים, נדלקת וכבה, באמצעות מערכת אוטומטית. מערכת די פשוטה, היא שמפעילה אותה כך וזו הדרך שבה היא פועלת:
חיישן אור - חיישן האור הוא רכיב חשמלי שמותקן בכל פנס ונקרא "פוטוצל". הוא מסוגל לזהות את רמת האור בסביבה.
מערכת בקרה - המחוברת לחיישן מפעילה את התאורה, כשהחושך יורד.
ההפעלה היא אוטומטית - כשעוצמת האור יורדת מתחת לסף שנקבע למערכת, עם חשיכה, המערכת מפעילה את התאורה והאורות נדלקים.
כיבוי אוטומטי - עם אור הבוקר, כשרמת האור עולה מעל לסף שנקבע, המערכת מכבה אוטומטית את התאורה.
כיוונון - את רגישות החיישן ניתן לכוון, כך שהוא לא יפעיל אוטומטית ברגע של עננות, למשל. ניתן גם לכוון את ההפעלה והכיבוי על פי זמנים, במקום על פי עוצמת האור בחוצות.
ואכן, בכל ערב נדלקים אורות הרחוב, מפני שיורדת החשיכה על הסביבה. למחרת בבוקר, כשעולה האור, האורות ברחוב כבים.
כך פועלת תאורת הרחוב:
https://youtu.be/h5AeJg9NhfM
מהי מנורת הבנקאים?
מכירים את מנורת השולחן הירוקה, עם אהיל בצורת חצי גליל ירקרק ובוהק, שרואים לא פעם בסרטי קולנוע תקופתיים?
מנורת השולחן של הבנקאים היא מנורה קלאסית, שבעבר אכן שימשה את הבנקאים באירופה ובצפון אמריקה. בהמשך היא הפכה די נפוצה בספריות ובמוסדות ציבור אמריקאיים בארצות הברית.
אך טבעי שלפרסום הרב שלה ולפופולריות שלה בציבור זכתה המנורה הזו בעיקר על שום הופעותיה המרובות בסרטים אמריקאיים קלאסיים ובסדרות טלוויזיה שונות.
#מבנה מנורת בנקאי
בבסיס מנורת השולחן החשמלית הזו ניצב מעמד עשוי פליז. בכדי לשמור על יציבה טובה שלה, בסיס המנורה הזה הוא כבד ומסיבי יחסית.
מעליו ניצב גוף מנורת הבנקאים. כמו בסיס המנורה, גם הוא עשוי פליז או כרום מוברש. ראש המנורה, או האהיל שלה, עשוי זכוכית אמרלד ירוקה (גרין גלאס).
את המנורה המקורית הפעילו במשיכה של מתג שרשרת. כיום נמכרות גרסאות חדשות וזולות יחסית, לא פעם עם מתגים פשוטים יותר.
#גלגוליה של מנורת הבנקאים
את המנורה המשרדית הקלאסית הזו מכנים רבים "מנורת בנקאים" (Banker's desk lamp). אך במקור היה שמה המסחרי "אֶמֶרָלָייט" (Emeralite), חיבור בין המילים "emerald" ו-"light", בעברית אמרלד ואור.
מנורת הבנקאים נולדה בתחילת המאה ה-20. את הפטנט הראשון שלה מגיש ב-1909 אמריקאי בשם הריסון ד' מקפאדן (McFaddin). זמן קצר לאחר מכן החלו לשווק אותן.
את האהיל עבור מנורות הבנקאים ייצרו בתחילה במפעל "שרייבר ונפן" (J. Schreiber & Neffen). בהמשך החלו למכור מנורות דומות מספר חברות מתחרות. אלה מיתגו את החיקויים שלהם בשמות כמו "אמרונלייט" (Amronlite) או "גרינאלייט" (Greenalite).
הנה מנורת בנקאים במראה המקורי שלה:
https://youtu.be/zz-MMniT44Q
סרטון בספרדית שמדגים את היופי והיוקרה הקלסית שלה:
https://youtu.be/DWXF3iJ-TcA
חיקוי עכשווי למנורה המקורית:
https://youtu.be/qT_-sZD9ZWM
עוד מנורת בנקאי:
https://youtu.be/DlGTiVSS7hY
ואנבוקסינג של מנורת בנקאי מודרנית:
https://youtu.be/xh_eX4SP7VY
מהו הפלאש או המבזק בצילום?
המבזק, שנקרא באנגלית "פלאש" (Flash), הוא מתקן אלקטרוני (בעבר היה חשמלי), המסייע להוספת תאורה לצילום, באמצעות הבזק קצר של אור, ברגע הצילום עצמו.
השימוש בפלאש הוא במצבים שבהם הצילום מתבצע באור חלש מדי, או שיש תאורה טובה אך רוצים לצלם במהירות תריס גבוהה מאוד, כמו במקרים של צילום עצמים הנעים במהירות גבוהה.
בדרך כלל המבזק יוצר הבזקי תאורה קצרים במיוחד, בסדרי גודל של כאלפית השניה.
בעבר הרחוק יותר, בתחילת עידן הצילום, הפיקו את הבזק התאורה הנחוץ לצילומים בחשיכה, באמצעות הצתה בעת הצילום, של אבקה דליקה על גבי מגש מתכת.
בימי מצלמות ה"פוקט" או האינסטנט, ניתן היה לרכוש פלאש חד פעמי שהזכיר קוביית קרח שקופה ונתן 2 עד 4 הבזקים, הבזק בכל צד.
צלמים במצלמות מקצועיות משתמשים בפלאשים מקצועיים המכונים "ספיד לייט", בעברית "אור מהיר".
הנה ה-Flash cube - המבזק החד-פעמי של המצלמות של פעם:
https://youtu.be/0eGZX_4EIEU
המבזק המובנה במצלמות האוטומטיות של שנות ה-80:
https://youtu.be/buLCsVizF3I
בדיקת הפלאש המתלבש:
http://youtu.be/Uhg0UpFziQU
כך משתמשים בפלאש מודרני, ספיד לייט:
https://youtu.be/lne4cIczyzk
טיפים לשימוש מוצלח בפלאש (עברית):
https://youtu.be/kRjHpKJ-XoY
מדריך צילום עם פלאש חיצוני למתחילים (עברית):
https://youtu.be/FyRp_n76Emw?long=yes
והדרכה לשימוש עם פלאש על המצלמה (עברית):
https://youtu.be/4rckRfCQbM8?long=yes
כיצד מאירה נורת הפלורסנט?
במנורת פלורסנט מרוח על צידה הפנימי של הזכוכית חומר זורח. חומר זה הוא שמאיר כשמפעילים את הנורה.
בזמן שהנורה מופעלת, נוצרת בה קרינה אולטרה-סגולה, שפוגעת בחומר הזרחני שמצוי על הזכוכית. לאחר שניה ובתגובה לקרינה האולטרה-סגולה, החומר פולט אור, שאותו אנחנו רואים - זהו האור של הפלורסנט.
הנה סרטון שמציג את דרך הפעולה של נורת הפלורסנט:
http://youtu.be/xRTOC0AoTlc
מהו שנדלייר 85 הנורות ומה ההברקה בו?
שנדלייר 85 הנורות (85 Lamps), שעיצב רודי גרומנס בשנת 1993, מדגים את הדרך המעניינת שבה מעצבים יוצרים כיום בזיל הזול פריטי עיצוב מרתקים ומושכי עין, מבלי להשקיע הון.
המעצב רודי גרומנס, או גראומאנס, הוא חבר בקבוצת המעצבים ההולנדית "דרוך דזיין" (Droog Design). כשהוא יצר את הנברשת המופלאה הזו, הוא קרא לה 85Lamps, על שום 85 בתי הנורה והנורות שמהם היא מורכבת. התפרחת המרהיבה ומרתקת העין הזו מורכבת מחוטים, בתי נורה והנורות הכי "פושטיות" שיש...
אנשי "דרוך" יצרו באמסטרדם של שנות ה-90 לא מעט רהיטים שימושיים ומעניינים, שיש בהם לא מעט הומור ומקוריות. לא מעט פריטים בלתי-נשכחים יצרו אנשי דרוך דיזיין מחומרים זולים וזמינים משימוש חוזר ומחומרים שנאספו לא פעם מהזבל. הדברים נעשו מאידאולוגיה, גם משום שהייתה להם לא מעט ביקורת כלפי תרבות הצריכה המודרנית, המשליכה ישן מפני חדש וגם משום שהם חיפשו ליצור רהיטים צעירים, קלילים, זולים ובעלי הומור.
הנברשת החתרנית הזו, בת 85 הנורות, הפכה לאייקון עיצובי פוסט-מודרניסטי. כיום היא מוצגת אפילו ב-MoMA, מוזיאון לאומנות מודרנית של ניו יורק.
הנה 85 הנורות הידועות שיוצרות שנדלייר בתצוגה של קבוצת דרוך במוזיאון סן פרנסיסקו:
http://youtu.be/24K5883cNV0
דוגמאות עיצוב שניתן להכין לבד, בהמשך לעבודת 85 הנורות המפורסמת:
https://youtu.be/XG7fUJF98vo
ואולי תרצו להכין תאורה לבד?
https://youtu.be/IUkbcSyinIo
מהו המלטונין, "הורמון החושך" שמרדים אותנו?
האם שמעתם פעם על הורמון שנקרא מלטונין (Melatonin) שאחראי לוויסות מחזור השינה והעירות?
המלטונין הוא הורמון שהגוף שלנו מפריש עם חשיכה ובכך מסמן למוח שהגיע הזמן ללכת לישון. לכן המדענים מכנים את המלטונין "הורמון החושך", "הורמון הלילה". יש גם ליצנים שאף נתנו לו את הכינוי המשעשע "הפיג'מה של המוח".
למעשה, זהו נוגד חמצון טבעי שיש לו תפקיד מרכזי בשיקוף שעות החשיכה ועונות השנה למוחנו.
בעקבות הפרשת המלטונין, מוציא המוח פקודות לגוף, להתכונן לשינה. זו הסיבה שבטיסות אנשים שמים מסכת עיניים כהה שמחשיכה להם הכל ונרדמים די מהר.
זו גם הסיבה שבימינו חברות של מערכות הפעלה לטלפונים חכמים הוסיפו אפשרות של שינוי עוצמת ואפילו צבע התאורה, לקראת החשיכה. כך הן מעוניינות לסייע למשתמש לישון טוב ומספיק, כי אחרת האור החזק הבוקע מהמסך רק יעורר אותו עד שעות מאוחרות.
הדלקת האור במהלך הלילה, מעבירה למוח מידע שגוי והאדם נוטה להתעורר. הסיבה היא שמבחינת המוח האור אומר שהגיע היום וייצור המלטונין מופסק. לכן, יודעים כול מי שקמים במהלך הלילה "לעשות פיפי", שלא כדאי להדליק אורות בדרך.
בכל בוקר, או כשיש אור חזק מסביב, נוצרת תופעה הפוכה למה שקורה לנו עם חשיכה. אור הבוקר, או תאורה חזקה כלשהי, גורמים לנו לחוש שהגיע יום חדש. מבחינת המוח זה מחייב פעולה והגוף שלנו מפסיק מיידית לייצר מלטונין, כדי לגרום לנו להתעורר.
אגב, המלטונין הוא גם ההסבר לעייפות שלנו בחורף. הרי בחורף הימים קצרים הרבה יותר ולכן שעות האור מעטות והשמש שוקעת מוקדם. התוצאה? - במוח נקלטת השמש השוקעת מוקדם, מתחיל ייצור המלטונין, שהוא "הפיג'מה של המוח", ואנו חשים עייפות מוקדם יותר מאשר בקיץ.
"שעון הקיץ", הטכניקה בה מזיזים את השעות כדי לאפשר לאנשים ליהנות משעות אור מאוחרות יותר בקיץ, גם היא מתבססת על כך שהפרשת המלטונין תתאחר בשעה. כך, אנו נרדמים מאוחר יותר ונהנים מעוד שעה של בילויי קיץ, בים או בהליכה נעימה על הטיילת.
ומה לעשות אם לא נרדמים ולא מצליחים להירדם? - כשאנו מתהפכים במיטה ולא מצליחים להירדם, קומו וצאו מחדר השינה למקום ולפעילות אחרת. שובו לחדר השינה רק כשתחושו עייפים. זו הפעולה הנכונה כי אסור שהמוח יקשר בין חדר השינה למצב של ערות. עדיף לנו שהאסוציאציה שלנו לחדר השינה תהיה אכן שינה.
כך משפיעה עוצמת התאורה על ייצור המלטונין (עברית):
https://youtu.be/lzwkyItqgtk
החוסר במלטונין הוא גם ההסבר לעייפות שלנו בחורף (עברית):
https://youtu.be/bQglXjtAK_s
ומזונות שמחזקים את כמות המלטונין בגופנו (מתורגם):
https://youtu.be/5DeTN-fci_4
איך פועלת נורת הפלורסנט מבחינה כימית?
נורת פלורסנט, או נורת פלואורסצנט כמו שלפעמים כותבים זאת, היא מהנורות החסכוניות והנפוצות בעולם. שנים רבות היכרנו בעיקר את נורות הפלורסנט הארוכות, אבל בעשר השנים האחרונות נעשו נורות פלורוסנט קטנות וחסכוניות מאד פופולאריות בעולם כולו.
תאורת הפלורסנט מבוססת על עיקרון שאנרגיה יכולה להפוך לאור - עיקרון שכל נורה עובדת לפיו. אבל בניגוד לנורות הלהט הישנות, נורת הפלורסנט מלאה בגז. כשמעלים את האלקטרונים של אטומי הגז לרמת אנרגיה גבוהה והם צוברים הרבה אנרגיה, משתחרר מהם לאיטו אור. האור הזה אינו נראה. מדובר בקרינה אולטרה-סגולה שרק כשהיא פוגעת בציפוי הזרחני שעל זכוכית הנורה מצידה הפנימי, היא גורמת לה להאיר (תהליך שנקרא פלורסנציה). זהו אורה של נורת הפלורוסנט.
מבחינה כימית, יש כאן תהליך של עירור - השקעת אנרגיה באטום. כשמשקיעים אנרגיה באטום, האלקטרון שלו עולה לרמת אנרגיה גבוהה וכשהוא יורד בחזרה לרמת האנרגיה המקורית שלו הוא פולט פוטון באורך גל קבוע. אורך הגל הזה קובע את הצבע שלו ובמקרה של הפלורסנט מדובר בצבע סגול, או בטווח האולטרא סגול. רק כשהפוטונים הללו פוגשים בציפוי הפנימי הזרחני של שפופרת הזכוכית, משתחררים הפוטונים מהחומר הזרחני הזה ומאירים באור לבן.
הנה סרטון שמדגים את התהליך של אור הפלורסנט:
http://youtu.be/xRTOC0AoTlc
אנימציה שמראה כיצד נורת פלורסנט פועלת:
http://youtu.be/z55566ep0Hg
הדגמת תהליך הפלורסנציה - פליטת אור כתוצאה מעירור אלקטרונים באטום וצניחתם חזרה לרמתם המקורית:
http://youtu.be/vVij5CG-UUc
מדוע פעם האירו המגדלורים בצבעים שונים?
בעבר האירו מגדלורים בכל מקום בצבעים שונים. כך היו יודעים הספנים מול איזה חוף הם נמצאים ולא רק היכן החוף.
השומר, איש המגדלור, נהג לא פעם לגור בחדר או בחלל הבנוי שבתחתית המגדל. עם דמדומים הוא נהג לטפס אל הצריח, בכדי להדליק את האור עם רדת החשיכה, ושוב עשה זאת עם שחר, כדי לכבותו.
במגדלורים גדולים או במגדלורים שמוקמו על איים קטנים ומרוחקים, לא פעם חיו שומר המגדלור ומשפחתו כולם במבנה המגדלור, שלשם כך נבנה גדול ומרווח יותר, לפחות בחלקו התחתון.
כיום מאפשר מכשיר ה-GPS לספנים לדעת בדיוק היכן הם נמצאים, בכל רגע ביממה ובכל מזג אוויר. במובן הזה, המגדלור אינו נחוץ יותר וצבעי האור המשתנים עוד פחות.
הנה מגדלור מהיום אל הלילה והאור הלילי שלו לספינות:
https://youtu.be/Id0zO7TJ0pw
מגדלורים יפים באנגליה:
http://youtu.be/P-_K2SDpq7A
מגדלורים יפים מהעולם:
https://youtu.be/ARS_cKTIVCM
מגדלור פגי'ס קוב, של המפרץ של פגי:
https://youtu.be/2arm80cDQTY
ופנים מה שיש בתוך מגדלור כזה:
https://youtu.be/Fwil2br7yD0
איך מאירה נורת הלוגן?
נורות חשמל מסוג הלוגן שונות מנורות הליבון, בכך שהן מלאות בגז. האור של נורות ההלוגן מתבסס על האור שנוצר בעת חימום גז היוד, אחד מהגזים ההלוגנים, שעליית הטמפטורה שלו גורמת לו לזרוח ולהאיר.
מכיוון שניתן לחמם את נורות ההלוגן מאד ולהביאן לטמפרטורה גבוהה מאד, האור של הנורות הללו הוא חזק במיוחד. זו הסיבה שמשתמשים בהן למנורות שצריכות להפיק אור בעוצמה גבוהה, כמו זרקורים, אורות דרך של מכוניות וכדומה.
הנה נורת הלוגן שהוטמעה בתוך מבנה של נורה רגילה:
http://youtu.be/2W7I06nvMLM
אורך החיים וניצול האנרגיה של נורת ההלוגן טובים יותר:
http://youtu.be/1VOoSxh3-m4
לא כולם יודעים שתאורת רחוב (Street Light), בעיקר הפנסים שמאירים את המדרכות והכבישים, נדלקת וכבה, באמצעות מערכת אוטומטית. מערכת די פשוטה, היא שמפעילה אותה כך וזו הדרך שבה היא פועלת:
חיישן אור - חיישן האור הוא רכיב חשמלי שמותקן בכל פנס ונקרא "פוטוצל". הוא מסוגל לזהות את רמת האור בסביבה.
מערכת בקרה - המחוברת לחיישן מפעילה את התאורה, כשהחושך יורד.
ההפעלה היא אוטומטית - כשעוצמת האור יורדת מתחת לסף שנקבע למערכת, עם חשיכה, המערכת מפעילה את התאורה והאורות נדלקים.
כיבוי אוטומטי - עם אור הבוקר, כשרמת האור עולה מעל לסף שנקבע, המערכת מכבה אוטומטית את התאורה.
כיוונון - את רגישות החיישן ניתן לכוון, כך שהוא לא יפעיל אוטומטית ברגע של עננות, למשל. ניתן גם לכוון את ההפעלה והכיבוי על פי זמנים, במקום על פי עוצמת האור בחוצות.
ואכן, בכל ערב נדלקים אורות הרחוב, מפני שיורדת החשיכה על הסביבה. למחרת בבוקר, כשעולה האור, האורות ברחוב כבים.
כך פועלת תאורת הרחוב:
https://youtu.be/h5AeJg9NhfM
מכירים את מנורת השולחן הירוקה, עם אהיל בצורת חצי גליל ירקרק ובוהק, שרואים לא פעם בסרטי קולנוע תקופתיים?
מנורת השולחן של הבנקאים היא מנורה קלאסית, שבעבר אכן שימשה את הבנקאים באירופה ובצפון אמריקה. בהמשך היא הפכה די נפוצה בספריות ובמוסדות ציבור אמריקאיים בארצות הברית.
אך טבעי שלפרסום הרב שלה ולפופולריות שלה בציבור זכתה המנורה הזו בעיקר על שום הופעותיה המרובות בסרטים אמריקאיים קלאסיים ובסדרות טלוויזיה שונות.
#מבנה מנורת בנקאי
בבסיס מנורת השולחן החשמלית הזו ניצב מעמד עשוי פליז. בכדי לשמור על יציבה טובה שלה, בסיס המנורה הזה הוא כבד ומסיבי יחסית.
מעליו ניצב גוף מנורת הבנקאים. כמו בסיס המנורה, גם הוא עשוי פליז או כרום מוברש. ראש המנורה, או האהיל שלה, עשוי זכוכית אמרלד ירוקה (גרין גלאס).
את המנורה המקורית הפעילו במשיכה של מתג שרשרת. כיום נמכרות גרסאות חדשות וזולות יחסית, לא פעם עם מתגים פשוטים יותר.
#גלגוליה של מנורת הבנקאים
את המנורה המשרדית הקלאסית הזו מכנים רבים "מנורת בנקאים" (Banker's desk lamp). אך במקור היה שמה המסחרי "אֶמֶרָלָייט" (Emeralite), חיבור בין המילים "emerald" ו-"light", בעברית אמרלד ואור.
מנורת הבנקאים נולדה בתחילת המאה ה-20. את הפטנט הראשון שלה מגיש ב-1909 אמריקאי בשם הריסון ד' מקפאדן (McFaddin). זמן קצר לאחר מכן החלו לשווק אותן.
את האהיל עבור מנורות הבנקאים ייצרו בתחילה במפעל "שרייבר ונפן" (J. Schreiber & Neffen). בהמשך החלו למכור מנורות דומות מספר חברות מתחרות. אלה מיתגו את החיקויים שלהם בשמות כמו "אמרונלייט" (Amronlite) או "גרינאלייט" (Greenalite).
הנה מנורת בנקאים במראה המקורי שלה:
https://youtu.be/zz-MMniT44Q
סרטון בספרדית שמדגים את היופי והיוקרה הקלסית שלה:
https://youtu.be/DWXF3iJ-TcA
חיקוי עכשווי למנורה המקורית:
https://youtu.be/qT_-sZD9ZWM
עוד מנורת בנקאי:
https://youtu.be/DlGTiVSS7hY
ואנבוקסינג של מנורת בנקאי מודרנית:
https://youtu.be/xh_eX4SP7VY
המבזק, שנקרא באנגלית "פלאש" (Flash), הוא מתקן אלקטרוני (בעבר היה חשמלי), המסייע להוספת תאורה לצילום, באמצעות הבזק קצר של אור, ברגע הצילום עצמו.
השימוש בפלאש הוא במצבים שבהם הצילום מתבצע באור חלש מדי, או שיש תאורה טובה אך רוצים לצלם במהירות תריס גבוהה מאוד, כמו במקרים של צילום עצמים הנעים במהירות גבוהה.
בדרך כלל המבזק יוצר הבזקי תאורה קצרים במיוחד, בסדרי גודל של כאלפית השניה.
בעבר הרחוק יותר, בתחילת עידן הצילום, הפיקו את הבזק התאורה הנחוץ לצילומים בחשיכה, באמצעות הצתה בעת הצילום, של אבקה דליקה על גבי מגש מתכת.
בימי מצלמות ה"פוקט" או האינסטנט, ניתן היה לרכוש פלאש חד פעמי שהזכיר קוביית קרח שקופה ונתן 2 עד 4 הבזקים, הבזק בכל צד.
צלמים במצלמות מקצועיות משתמשים בפלאשים מקצועיים המכונים "ספיד לייט", בעברית "אור מהיר".
הנה ה-Flash cube - המבזק החד-פעמי של המצלמות של פעם:
https://youtu.be/0eGZX_4EIEU
המבזק המובנה במצלמות האוטומטיות של שנות ה-80:
https://youtu.be/buLCsVizF3I
בדיקת הפלאש המתלבש:
http://youtu.be/Uhg0UpFziQU
כך משתמשים בפלאש מודרני, ספיד לייט:
https://youtu.be/lne4cIczyzk
טיפים לשימוש מוצלח בפלאש (עברית):
https://youtu.be/kRjHpKJ-XoY
מדריך צילום עם פלאש חיצוני למתחילים (עברית):
https://youtu.be/FyRp_n76Emw?long=yes
והדרכה לשימוש עם פלאש על המצלמה (עברית):
https://youtu.be/4rckRfCQbM8?long=yes
במנורת פלורסנט מרוח על צידה הפנימי של הזכוכית חומר זורח. חומר זה הוא שמאיר כשמפעילים את הנורה.
בזמן שהנורה מופעלת, נוצרת בה קרינה אולטרה-סגולה, שפוגעת בחומר הזרחני שמצוי על הזכוכית. לאחר שניה ובתגובה לקרינה האולטרה-סגולה, החומר פולט אור, שאותו אנחנו רואים - זהו האור של הפלורסנט.
הנה סרטון שמציג את דרך הפעולה של נורת הפלורסנט:
http://youtu.be/xRTOC0AoTlc
תאורה
שנדלייר 85 הנורות (85 Lamps), שעיצב רודי גרומנס בשנת 1993, מדגים את הדרך המעניינת שבה מעצבים יוצרים כיום בזיל הזול פריטי עיצוב מרתקים ומושכי עין, מבלי להשקיע הון.
המעצב רודי גרומנס, או גראומאנס, הוא חבר בקבוצת המעצבים ההולנדית "דרוך דזיין" (Droog Design). כשהוא יצר את הנברשת המופלאה הזו, הוא קרא לה 85Lamps, על שום 85 בתי הנורה והנורות שמהם היא מורכבת. התפרחת המרהיבה ומרתקת העין הזו מורכבת מחוטים, בתי נורה והנורות הכי "פושטיות" שיש...
אנשי "דרוך" יצרו באמסטרדם של שנות ה-90 לא מעט רהיטים שימושיים ומעניינים, שיש בהם לא מעט הומור ומקוריות. לא מעט פריטים בלתי-נשכחים יצרו אנשי דרוך דיזיין מחומרים זולים וזמינים משימוש חוזר ומחומרים שנאספו לא פעם מהזבל. הדברים נעשו מאידאולוגיה, גם משום שהייתה להם לא מעט ביקורת כלפי תרבות הצריכה המודרנית, המשליכה ישן מפני חדש וגם משום שהם חיפשו ליצור רהיטים צעירים, קלילים, זולים ובעלי הומור.
הנברשת החתרנית הזו, בת 85 הנורות, הפכה לאייקון עיצובי פוסט-מודרניסטי. כיום היא מוצגת אפילו ב-MoMA, מוזיאון לאומנות מודרנית של ניו יורק.
הנה 85 הנורות הידועות שיוצרות שנדלייר בתצוגה של קבוצת דרוך במוזיאון סן פרנסיסקו:
http://youtu.be/24K5883cNV0
דוגמאות עיצוב שניתן להכין לבד, בהמשך לעבודת 85 הנורות המפורסמת:
https://youtu.be/XG7fUJF98vo
ואולי תרצו להכין תאורה לבד?
https://youtu.be/IUkbcSyinIo
האם שמעתם פעם על הורמון שנקרא מלטונין (Melatonin) שאחראי לוויסות מחזור השינה והעירות?
המלטונין הוא הורמון שהגוף שלנו מפריש עם חשיכה ובכך מסמן למוח שהגיע הזמן ללכת לישון. לכן המדענים מכנים את המלטונין "הורמון החושך", "הורמון הלילה". יש גם ליצנים שאף נתנו לו את הכינוי המשעשע "הפיג'מה של המוח".
למעשה, זהו נוגד חמצון טבעי שיש לו תפקיד מרכזי בשיקוף שעות החשיכה ועונות השנה למוחנו.
בעקבות הפרשת המלטונין, מוציא המוח פקודות לגוף, להתכונן לשינה. זו הסיבה שבטיסות אנשים שמים מסכת עיניים כהה שמחשיכה להם הכל ונרדמים די מהר.
זו גם הסיבה שבימינו חברות של מערכות הפעלה לטלפונים חכמים הוסיפו אפשרות של שינוי עוצמת ואפילו צבע התאורה, לקראת החשיכה. כך הן מעוניינות לסייע למשתמש לישון טוב ומספיק, כי אחרת האור החזק הבוקע מהמסך רק יעורר אותו עד שעות מאוחרות.
הדלקת האור במהלך הלילה, מעבירה למוח מידע שגוי והאדם נוטה להתעורר. הסיבה היא שמבחינת המוח האור אומר שהגיע היום וייצור המלטונין מופסק. לכן, יודעים כול מי שקמים במהלך הלילה "לעשות פיפי", שלא כדאי להדליק אורות בדרך.
בכל בוקר, או כשיש אור חזק מסביב, נוצרת תופעה הפוכה למה שקורה לנו עם חשיכה. אור הבוקר, או תאורה חזקה כלשהי, גורמים לנו לחוש שהגיע יום חדש. מבחינת המוח זה מחייב פעולה והגוף שלנו מפסיק מיידית לייצר מלטונין, כדי לגרום לנו להתעורר.
אגב, המלטונין הוא גם ההסבר לעייפות שלנו בחורף. הרי בחורף הימים קצרים הרבה יותר ולכן שעות האור מעטות והשמש שוקעת מוקדם. התוצאה? - במוח נקלטת השמש השוקעת מוקדם, מתחיל ייצור המלטונין, שהוא "הפיג'מה של המוח", ואנו חשים עייפות מוקדם יותר מאשר בקיץ.
"שעון הקיץ", הטכניקה בה מזיזים את השעות כדי לאפשר לאנשים ליהנות משעות אור מאוחרות יותר בקיץ, גם היא מתבססת על כך שהפרשת המלטונין תתאחר בשעה. כך, אנו נרדמים מאוחר יותר ונהנים מעוד שעה של בילויי קיץ, בים או בהליכה נעימה על הטיילת.
ומה לעשות אם לא נרדמים ולא מצליחים להירדם? - כשאנו מתהפכים במיטה ולא מצליחים להירדם, קומו וצאו מחדר השינה למקום ולפעילות אחרת. שובו לחדר השינה רק כשתחושו עייפים. זו הפעולה הנכונה כי אסור שהמוח יקשר בין חדר השינה למצב של ערות. עדיף לנו שהאסוציאציה שלנו לחדר השינה תהיה אכן שינה.
כך משפיעה עוצמת התאורה על ייצור המלטונין (עברית):
https://youtu.be/lzwkyItqgtk
החוסר במלטונין הוא גם ההסבר לעייפות שלנו בחורף (עברית):
https://youtu.be/bQglXjtAK_s
ומזונות שמחזקים את כמות המלטונין בגופנו (מתורגם):
https://youtu.be/5DeTN-fci_4
נורת פלורסנט, או נורת פלואורסצנט כמו שלפעמים כותבים זאת, היא מהנורות החסכוניות והנפוצות בעולם. שנים רבות היכרנו בעיקר את נורות הפלורסנט הארוכות, אבל בעשר השנים האחרונות נעשו נורות פלורוסנט קטנות וחסכוניות מאד פופולאריות בעולם כולו.
תאורת הפלורסנט מבוססת על עיקרון שאנרגיה יכולה להפוך לאור - עיקרון שכל נורה עובדת לפיו. אבל בניגוד לנורות הלהט הישנות, נורת הפלורסנט מלאה בגז. כשמעלים את האלקטרונים של אטומי הגז לרמת אנרגיה גבוהה והם צוברים הרבה אנרגיה, משתחרר מהם לאיטו אור. האור הזה אינו נראה. מדובר בקרינה אולטרה-סגולה שרק כשהיא פוגעת בציפוי הזרחני שעל זכוכית הנורה מצידה הפנימי, היא גורמת לה להאיר (תהליך שנקרא פלורסנציה). זהו אורה של נורת הפלורוסנט.
מבחינה כימית, יש כאן תהליך של עירור - השקעת אנרגיה באטום. כשמשקיעים אנרגיה באטום, האלקטרון שלו עולה לרמת אנרגיה גבוהה וכשהוא יורד בחזרה לרמת האנרגיה המקורית שלו הוא פולט פוטון באורך גל קבוע. אורך הגל הזה קובע את הצבע שלו ובמקרה של הפלורסנט מדובר בצבע סגול, או בטווח האולטרא סגול. רק כשהפוטונים הללו פוגשים בציפוי הפנימי הזרחני של שפופרת הזכוכית, משתחררים הפוטונים מהחומר הזרחני הזה ומאירים באור לבן.
הנה סרטון שמדגים את התהליך של אור הפלורסנט:
http://youtu.be/xRTOC0AoTlc
אנימציה שמראה כיצד נורת פלורסנט פועלת:
http://youtu.be/z55566ep0Hg
הדגמת תהליך הפלורסנציה - פליטת אור כתוצאה מעירור אלקטרונים באטום וצניחתם חזרה לרמתם המקורית:
http://youtu.be/vVij5CG-UUc
בעבר האירו מגדלורים בכל מקום בצבעים שונים. כך היו יודעים הספנים מול איזה חוף הם נמצאים ולא רק היכן החוף.
השומר, איש המגדלור, נהג לא פעם לגור בחדר או בחלל הבנוי שבתחתית המגדל. עם דמדומים הוא נהג לטפס אל הצריח, בכדי להדליק את האור עם רדת החשיכה, ושוב עשה זאת עם שחר, כדי לכבותו.
במגדלורים גדולים או במגדלורים שמוקמו על איים קטנים ומרוחקים, לא פעם חיו שומר המגדלור ומשפחתו כולם במבנה המגדלור, שלשם כך נבנה גדול ומרווח יותר, לפחות בחלקו התחתון.
כיום מאפשר מכשיר ה-GPS לספנים לדעת בדיוק היכן הם נמצאים, בכל רגע ביממה ובכל מזג אוויר. במובן הזה, המגדלור אינו נחוץ יותר וצבעי האור המשתנים עוד פחות.
הנה מגדלור מהיום אל הלילה והאור הלילי שלו לספינות:
https://youtu.be/Id0zO7TJ0pw
מגדלורים יפים באנגליה:
http://youtu.be/P-_K2SDpq7A
מגדלורים יפים מהעולם:
https://youtu.be/ARS_cKTIVCM
מגדלור פגי'ס קוב, של המפרץ של פגי:
https://youtu.be/2arm80cDQTY
ופנים מה שיש בתוך מגדלור כזה:
https://youtu.be/Fwil2br7yD0
נורות חשמל מסוג הלוגן שונות מנורות הליבון, בכך שהן מלאות בגז. האור של נורות ההלוגן מתבסס על האור שנוצר בעת חימום גז היוד, אחד מהגזים ההלוגנים, שעליית הטמפטורה שלו גורמת לו לזרוח ולהאיר.
מכיוון שניתן לחמם את נורות ההלוגן מאד ולהביאן לטמפרטורה גבוהה מאד, האור של הנורות הללו הוא חזק במיוחד. זו הסיבה שמשתמשים בהן למנורות שצריכות להפיק אור בעוצמה גבוהה, כמו זרקורים, אורות דרך של מכוניות וכדומה.
הנה נורת הלוגן שהוטמעה בתוך מבנה של נורה רגילה:
http://youtu.be/2W7I06nvMLM
אורך החיים וניצול האנרגיה של נורת ההלוגן טובים יותר:
http://youtu.be/1VOoSxh3-m4
מה מיוחד בנורת ביצת העין שעיצב פנטון?
"מנורת עציץ הפרחים" (Flowerpot VP9), או בגרסתה התלויה מהתקרה "מנורת ביצת העין" (Fried egg lamp), היא יצירת עיצוב קלאסית שתוכננה בשנת 1968 על ידי המעצב הדני ורנר פנטון (Verner Panton).
שימו לב לכמה נקודות מעניינות על המנורה בולטות בעיצוב החדשני שלה, שמדגיש צורות אורגניות כמו עציץ עם פרח והתאפיין במקור בצבעים נועזים, זוהרים ובוערים (כיום גיוונו אותם - ראו בסרטונים).
"ביצת העין" עוצבה בצורת ביצת עין שרואים כשמביטים בה מכיוון הנורה. גרסת השולחן היא של מעין עציץ מעוגל עם פרח אור המזדקר ממנו. אבל בעצם מדובר על קונספט עיצובי אחד.
הקווים האורגניים והרכים של המנורות הללו הם אחד המאפיינים של סגנונו הייחודי של פנטון. עיצובה, ששיקף את הרוח החדשנית והמהפכנית של הסיקסטיז, לא הציג רק מקור אור אלא פסל חי ומואר של ממש.
"מנורת העציץ הפורח", כפי שכונתה לעתים, עשויה לרוב מפלסטיק קשיח וצבועה בגוונים עזים וטיפוסיים לעבודותיו של פנטון. עם צבעים בוהקים כמו אדום, ירוק, צהוב, כחול וכתום, מנורת ביצת העין היא מייצגת נהדרת של הגישה הקונטור-פופית והפסיכדלית של העיצוב באותו עשור מרהיב ופסיכדלי, בהשראה שבאה בין היתר מפסיכדליה וסמים משני תודעה (LSD, מישהו? - לא!!!) ומעיצוב חללי משהו שנולד בצל המירוץ לחלל של שנות ה-60.
במקור יוצרה מנורת ביצת-העין על ידי חברת "לואי פולסן" (Louis Poulsen) והיא תוכננה כך שניתן להניח אותה על שולחן או לתלות אותה, מה שהפך אותה רב-תכליתית ושימושית מאוד.
מדנמרק לעולם כולו, הפכה מנורת VP9 להצלחה עולמית ולאחד הסמלים המובהקים של העיצוב המודרני של שנות ה-60. בכך היא נעשתה מייצגת אופיינית של הדרך המרהיבה שעשו העיצוב הדני והסקנדינבי כולו במהלך השנים, אל מרכז העיצוב העולמי של המוצרים.
מינימליסטית, יפה ושימושית - עד היום המנורה הזו נחשבת יצירת מופת בעולם עיצוב המוצר ובעיצוב בכלל והיא ממשיכה להיות פריט אספנות מבוקש וסמלו של העיצוב הסקנדינבי החדשני של שנות ה-60.
ורנר פנטון (ראו תגית "ורנר פנטון") זכה גם הוא, לא מעט בזכותה, להיחשב לאחד המעצבים החשובים של המאה ה-20. "ביצת העין" שלו היא ללא ספק אחד הפריטים המזוהים איתו ביותר ומייצגת מעולה של הגישה האמנותית והמודרניסטית שלו לעיצוב.
הנה מנורת הפרח:
https://youtu.be/-HS6luNj3qM
בין הנורות היפהפיות, שיצאו במגוון צבעים, נכללת גם נורת ביצת העין (Fried egg lamp):
https://youtu.be/c--ZAQt1XqU
הצללית השחורה - למחפשים אלגנטיות בשחור לבן:
https://youtu.be/RR7UcPzuDhQ
לואי פולסן מוציאה אותן היום בגוונים חדשים:
https://youtu.be/KJYuUwPD1X4
הגרסה הניידת שגם נטענת:
https://youtu.be/TmsnQ2bp3-4
אנבוקסינג של מנורת עציץ האור העדכנית:
https://youtu.be/Uzg2r_KHTEE
"מנורת עציץ הפרחים" (Flowerpot VP9), או בגרסתה התלויה מהתקרה "מנורת ביצת העין" (Fried egg lamp), היא יצירת עיצוב קלאסית שתוכננה בשנת 1968 על ידי המעצב הדני ורנר פנטון (Verner Panton).
שימו לב לכמה נקודות מעניינות על המנורה בולטות בעיצוב החדשני שלה, שמדגיש צורות אורגניות כמו עציץ עם פרח והתאפיין במקור בצבעים נועזים, זוהרים ובוערים (כיום גיוונו אותם - ראו בסרטונים).
"ביצת העין" עוצבה בצורת ביצת עין שרואים כשמביטים בה מכיוון הנורה. גרסת השולחן היא של מעין עציץ מעוגל עם פרח אור המזדקר ממנו. אבל בעצם מדובר על קונספט עיצובי אחד.
הקווים האורגניים והרכים של המנורות הללו הם אחד המאפיינים של סגנונו הייחודי של פנטון. עיצובה, ששיקף את הרוח החדשנית והמהפכנית של הסיקסטיז, לא הציג רק מקור אור אלא פסל חי ומואר של ממש.
"מנורת העציץ הפורח", כפי שכונתה לעתים, עשויה לרוב מפלסטיק קשיח וצבועה בגוונים עזים וטיפוסיים לעבודותיו של פנטון. עם צבעים בוהקים כמו אדום, ירוק, צהוב, כחול וכתום, מנורת ביצת העין היא מייצגת נהדרת של הגישה הקונטור-פופית והפסיכדלית של העיצוב באותו עשור מרהיב ופסיכדלי, בהשראה שבאה בין היתר מפסיכדליה וסמים משני תודעה (LSD, מישהו? - לא!!!) ומעיצוב חללי משהו שנולד בצל המירוץ לחלל של שנות ה-60.
במקור יוצרה מנורת ביצת-העין על ידי חברת "לואי פולסן" (Louis Poulsen) והיא תוכננה כך שניתן להניח אותה על שולחן או לתלות אותה, מה שהפך אותה רב-תכליתית ושימושית מאוד.
מדנמרק לעולם כולו, הפכה מנורת VP9 להצלחה עולמית ולאחד הסמלים המובהקים של העיצוב המודרני של שנות ה-60. בכך היא נעשתה מייצגת אופיינית של הדרך המרהיבה שעשו העיצוב הדני והסקנדינבי כולו במהלך השנים, אל מרכז העיצוב העולמי של המוצרים.
מינימליסטית, יפה ושימושית - עד היום המנורה הזו נחשבת יצירת מופת בעולם עיצוב המוצר ובעיצוב בכלל והיא ממשיכה להיות פריט אספנות מבוקש וסמלו של העיצוב הסקנדינבי החדשני של שנות ה-60.
ורנר פנטון (ראו תגית "ורנר פנטון") זכה גם הוא, לא מעט בזכותה, להיחשב לאחד המעצבים החשובים של המאה ה-20. "ביצת העין" שלו היא ללא ספק אחד הפריטים המזוהים איתו ביותר ומייצגת מעולה של הגישה האמנותית והמודרניסטית שלו לעיצוב.
הנה מנורת הפרח:
https://youtu.be/-HS6luNj3qM
בין הנורות היפהפיות, שיצאו במגוון צבעים, נכללת גם נורת ביצת העין (Fried egg lamp):
https://youtu.be/c--ZAQt1XqU
הצללית השחורה - למחפשים אלגנטיות בשחור לבן:
https://youtu.be/RR7UcPzuDhQ
לואי פולסן מוציאה אותן היום בגוונים חדשים:
https://youtu.be/KJYuUwPD1X4
הגרסה הניידת שגם נטענת:
https://youtu.be/TmsnQ2bp3-4
אנבוקסינג של מנורת עציץ האור העדכנית:
https://youtu.be/Uzg2r_KHTEE
איך תפעל התאורה בבית החכם?
בבית החכם, אותו בית עתידי שינוהל באופן ממוחשבת ומתוחכם במיוחד, יופעלו מערכות התאורה, כמו מערכות רבות אחרות, בצורה שתתאים את עצמה אלינו ולצרכים המיוחדים שלנו. מערכות התאורה יהיו מצוידות בתסריטים שונים ומגוונים ותתאמנה את עצמן לצרכים השונים שלנו במהלך היום. התאורה תתחלף בשעות היממה השונות, יפתחו התריסים לתאורה והכנסת חום השמש לבית בשעות הנכונות, לנוכחות של בני הבית במקום, לחסכון באנרגיה ועוד.
מערכת התאורה תתכונן לקראתנו בשובנו הביתה, תדליק את האורות בכניסה לבית, תאיר את הסלון והמטבח לקראתנו, תזהה אותנו בכניסה לכל חדר, תכין את התאורה בחדר השינה לקריאת ספר לפני השינה ואם נרצה - תכבה אותה בשעה שבה עלינו ללכת לישון כדי לקום עירניים למחרת בבוקר.
החשוב במערכות אלה הוא שהן יהיו מערכות שגם לומדות ומשנות את התפקוד שלהן בהתאם לשינויים שונים בחיי דיירי הבית, במהלך עונות השנה או בהרגלים של בני הבית.
מיזם Lifx מאפשר כבר כיום לעשות עם הנורות שלו דברים מדהימים, כמו לשלוט בהן מרחוק, לכוון את עוצמת האור, צבעי התאורה, תאורה מותאמת למצבים שהמערכת לומדת, כמו יום, לילה, אירוח, צפייה בסרטים ועוד. הנורות הללו יודעות להגיב למוסיקה, ניתן לשנות תאורה כשאנו בחופשה (מעולה נגד פורצים) ועוד..
הנה התאורה החכמה של ההווה:
http://youtu.be/oQkdQlXOBGU
יישומי בית חכם לתאורה, למטבח ולניהול החיים:
https://youtu.be/315Jy6grDSA
הנה פיתוחים חדשניים שבעזרתם מנהלים את התאורה ומערכות החשמל השונות בבית באמצעות אפליקציה סלולרית:
https://youtu.be/vknfHUQa3vQ
ומערכת כוללת שמנוהלת מכל מקום ולומדת את הצרכים של בני הבית:
http://youtu.be/LWvx1TcYwyE
בבית החכם, אותו בית עתידי שינוהל באופן ממוחשבת ומתוחכם במיוחד, יופעלו מערכות התאורה, כמו מערכות רבות אחרות, בצורה שתתאים את עצמה אלינו ולצרכים המיוחדים שלנו. מערכות התאורה יהיו מצוידות בתסריטים שונים ומגוונים ותתאמנה את עצמן לצרכים השונים שלנו במהלך היום. התאורה תתחלף בשעות היממה השונות, יפתחו התריסים לתאורה והכנסת חום השמש לבית בשעות הנכונות, לנוכחות של בני הבית במקום, לחסכון באנרגיה ועוד.
מערכת התאורה תתכונן לקראתנו בשובנו הביתה, תדליק את האורות בכניסה לבית, תאיר את הסלון והמטבח לקראתנו, תזהה אותנו בכניסה לכל חדר, תכין את התאורה בחדר השינה לקריאת ספר לפני השינה ואם נרצה - תכבה אותה בשעה שבה עלינו ללכת לישון כדי לקום עירניים למחרת בבוקר.
החשוב במערכות אלה הוא שהן יהיו מערכות שגם לומדות ומשנות את התפקוד שלהן בהתאם לשינויים שונים בחיי דיירי הבית, במהלך עונות השנה או בהרגלים של בני הבית.
מיזם Lifx מאפשר כבר כיום לעשות עם הנורות שלו דברים מדהימים, כמו לשלוט בהן מרחוק, לכוון את עוצמת האור, צבעי התאורה, תאורה מותאמת למצבים שהמערכת לומדת, כמו יום, לילה, אירוח, צפייה בסרטים ועוד. הנורות הללו יודעות להגיב למוסיקה, ניתן לשנות תאורה כשאנו בחופשה (מעולה נגד פורצים) ועוד..
הנה התאורה החכמה של ההווה:
http://youtu.be/oQkdQlXOBGU
יישומי בית חכם לתאורה, למטבח ולניהול החיים:
https://youtu.be/315Jy6grDSA
הנה פיתוחים חדשניים שבעזרתם מנהלים את התאורה ומערכות החשמל השונות בבית באמצעות אפליקציה סלולרית:
https://youtu.be/vknfHUQa3vQ
ומערכת כוללת שמנוהלת מכל מקום ולומדת את הצרכים של בני הבית:
http://youtu.be/LWvx1TcYwyE
מהי מנורת הסרפנטה?
על אף שהיא פחות ידועה, מנורת סרפנטה (Serpente lamp) הפכה ברבות השנים לאייקון עיצובי קלאסי מהחשובים בעולם. יש לה בסיס עגול וממנו צומחת מעין שידרה אלגנטית שמפזרת אור נעים ועוטפת את כיפת האהיל.
מנורת השולחן סרפנטה עוצבה על ידי המעצב האיטלקי אליו מרטינלי בשנת 1965. מרטינלי הקים אז בעיר לוקה שבטוסקנה, את הסטודיו שלו, מרטינלי לוסה ויצר סדרת מנורות מרתקת, שהסרפנטה היא אחת מהן.
זה היה בתקופה המכונה בתולדות העיצוב "עידן החלל", בין 1968 ל-1972 בשנים שבהן האדם נחת על הירח. כמו פריטי אופנה שונים מ"אופנת החלל" של התקופה, ועיצובים נוספים באותה התקופה, כמו הווידאוספרה (Videosphere), פאנאפט (Panapet) והוולטרון (Weltron), גם הסרפנטה עוצבה בהשראת המסע את הירח, או במקרה שלה, מקסדת החלל של האסטרונאוטים.
הנה מנורת סרפנטה, ביחד עם עוד מנורות אייקוניות שעיצב מרטינלי:
https://youtu.be/WUS5Ho7hI0Y
על אף שהיא פחות ידועה, מנורת סרפנטה (Serpente lamp) הפכה ברבות השנים לאייקון עיצובי קלאסי מהחשובים בעולם. יש לה בסיס עגול וממנו צומחת מעין שידרה אלגנטית שמפזרת אור נעים ועוטפת את כיפת האהיל.
מנורת השולחן סרפנטה עוצבה על ידי המעצב האיטלקי אליו מרטינלי בשנת 1965. מרטינלי הקים אז בעיר לוקה שבטוסקנה, את הסטודיו שלו, מרטינלי לוסה ויצר סדרת מנורות מרתקת, שהסרפנטה היא אחת מהן.
זה היה בתקופה המכונה בתולדות העיצוב "עידן החלל", בין 1968 ל-1972 בשנים שבהן האדם נחת על הירח. כמו פריטי אופנה שונים מ"אופנת החלל" של התקופה, ועיצובים נוספים באותה התקופה, כמו הווידאוספרה (Videosphere), פאנאפט (Panapet) והוולטרון (Weltron), גם הסרפנטה עוצבה בהשראת המסע את הירח, או במקרה שלה, מקסדת החלל של האסטרונאוטים.
הנה מנורת סרפנטה, ביחד עם עוד מנורות אייקוניות שעיצב מרטינלי:
https://youtu.be/WUS5Ho7hI0Y
איך חוסכים בחשמל בבית?
כדי לחסוך חשמל כדאי להקפיד על הדברים הבאים:
כשיוצאים מהחדר - מכבים את הנורות.
מזגן חסכוני - מפעילים את המזגן על 25 ומקפידים לסגור חלונות ופתחים.
נורות זולות - בקשו מההורים להחליף את הנורות בבית לנורות חסכוניות, כמו נורות הפלורסנט ונורות לד שהן חסכוניות במיוחד.
מאווררים - הפעלת מאווררים זולה הרבה יותר ממזגנים ובכל מקרה שזה אפשרי - זה מומלץ!
הנה סרטון חסכון לילדים (עברית):
http://youtu.be/GWY-5TkretU
הצעות עוד יותר מתקדמות לחיסכון בחשמל (עברית):
http://youtu.be/u67K_Ed_wrA
ובשביל החיוך - הנה דרך לבזבז חשמל, כמו שתוארה במערכון על מנהל בחברת חשמל, שמקבל חשמל חינם (עברית):
http://youtu.be/9RGdG0hFYts
כדי לחסוך חשמל כדאי להקפיד על הדברים הבאים:
כשיוצאים מהחדר - מכבים את הנורות.
מזגן חסכוני - מפעילים את המזגן על 25 ומקפידים לסגור חלונות ופתחים.
נורות זולות - בקשו מההורים להחליף את הנורות בבית לנורות חסכוניות, כמו נורות הפלורסנט ונורות לד שהן חסכוניות במיוחד.
מאווררים - הפעלת מאווררים זולה הרבה יותר ממזגנים ובכל מקרה שזה אפשרי - זה מומלץ!
הנה סרטון חסכון לילדים (עברית):
http://youtu.be/GWY-5TkretU
הצעות עוד יותר מתקדמות לחיסכון בחשמל (עברית):
http://youtu.be/u67K_Ed_wrA
ובשביל החיוך - הנה דרך לבזבז חשמל, כמו שתוארה במערכון על מנהל בחברת חשמל, שמקבל חשמל חינם (עברית):
http://youtu.be/9RGdG0hFYts
איפה הוקמה קתדרלת האור הגדולה בעולם?
בפסטיבל האורות של גנט, מהגדולות שבערי בלגיה, מוארים בנייניה העיקריים של העיר העתיקה באור יקרות. מאות אלפי אנשים באים לחזות בתאורה המופלאה שהיא עיקר המומחיות של בוני המבנים העצומים ומיצגי האור המרהיבים של הפסטיבל.
גנט, מהערים הגדולות והחשובות באירופה של ימי הביניים, עושה הכל כדי לחזור לימי התהילה שלה והפסטיבל הוא דרך מצוינת לעשות זאת.
במהלך ימי הפסטיבל מאירים מעל 30 מצגי תאורה את מבניה הראשיים של העיר העתיקה. ה"לומינרה קניה", קתדרלת האור, ללא ספק גנבה את ההצגה לחלוטין. מדובר בקתדרלה שמעל 55 אלף נורות לד צבעוניות האירו אותה בימי הפסטיבל והיקנו לה הוד והדר אלוהיים, תרתי משמע..
הנה סרטון של האתרים המוארים מפסטיבל האורות של גנט:
http://youtu.be/d45Z2Oqxk6U
והנה סרטון של הקתדרלה המוארת בפסטיבל האורות של גנט:
http://youtu.be/h7w8w0G8GQY
בפסטיבל האורות של גנט, מהגדולות שבערי בלגיה, מוארים בנייניה העיקריים של העיר העתיקה באור יקרות. מאות אלפי אנשים באים לחזות בתאורה המופלאה שהיא עיקר המומחיות של בוני המבנים העצומים ומיצגי האור המרהיבים של הפסטיבל.
גנט, מהערים הגדולות והחשובות באירופה של ימי הביניים, עושה הכל כדי לחזור לימי התהילה שלה והפסטיבל הוא דרך מצוינת לעשות זאת.
במהלך ימי הפסטיבל מאירים מעל 30 מצגי תאורה את מבניה הראשיים של העיר העתיקה. ה"לומינרה קניה", קתדרלת האור, ללא ספק גנבה את ההצגה לחלוטין. מדובר בקתדרלה שמעל 55 אלף נורות לד צבעוניות האירו אותה בימי הפסטיבל והיקנו לה הוד והדר אלוהיים, תרתי משמע..
הנה סרטון של האתרים המוארים מפסטיבל האורות של גנט:
http://youtu.be/d45Z2Oqxk6U
והנה סרטון של הקתדרלה המוארת בפסטיבל האורות של גנט:
http://youtu.be/h7w8w0G8GQY
מה מסמל שנדליר בקבוקי החלב?
כמו גופי התאורה מבוססי ההכפלות, דוגמת "שנדלייר 85" של רודי גרומנס מקבוצת דרוך, "דיר אינגו" של רון גלעד הישראלי, או "נורת הפתקים" הידועה של אינגו מאורר, גם "שנדליר בקבוקי החלב" (Milk bottles chandelier) של טיו רמי הוא הברקת עיצוב-מיחזור שהפכה לאגדה.
השנדליר, המצרף הרבה בקבוקי חלב לצורך תאורה, מציב את אוסף הבקבוקים בהקשר חדש וכאלטרנטיבה מודרנית וזולה, המבוססת על אקלקטיקה של מוצרים ממוחזרים, להחלפה של המוצרים היקרים המשמשים לריבוי בתחום השנדלירים.
זוהי אחת דוגמאות היפות לעיצוב שבא מאמנות המיחזור, או במושג החדש יותר "מיחדוש", אגב קריצה צינית למחירם היקר של מוצרי התאורה המודרניים.
הנה השנדליר בין עיצובים מודרניים שונים:
https://youtu.be/E8BFWR5jb3s
רבים כיום יוצרים וריאציות של השנדליר הזה בעצמם:
https://youtu.be/rGscXF1HxoQ
ועם נורות לד:
https://youtu.be/0wtJzw3F01M
כמו גופי התאורה מבוססי ההכפלות, דוגמת "שנדלייר 85" של רודי גרומנס מקבוצת דרוך, "דיר אינגו" של רון גלעד הישראלי, או "נורת הפתקים" הידועה של אינגו מאורר, גם "שנדליר בקבוקי החלב" (Milk bottles chandelier) של טיו רמי הוא הברקת עיצוב-מיחזור שהפכה לאגדה.
השנדליר, המצרף הרבה בקבוקי חלב לצורך תאורה, מציב את אוסף הבקבוקים בהקשר חדש וכאלטרנטיבה מודרנית וזולה, המבוססת על אקלקטיקה של מוצרים ממוחזרים, להחלפה של המוצרים היקרים המשמשים לריבוי בתחום השנדלירים.
זוהי אחת דוגמאות היפות לעיצוב שבא מאמנות המיחזור, או במושג החדש יותר "מיחדוש", אגב קריצה צינית למחירם היקר של מוצרי התאורה המודרניים.
הנה השנדליר בין עיצובים מודרניים שונים:
https://youtu.be/E8BFWR5jb3s
רבים כיום יוצרים וריאציות של השנדליר הזה בעצמם:
https://youtu.be/rGscXF1HxoQ
ועם נורות לד:
https://youtu.be/0wtJzw3F01M
מהי הקרנת מיפוי?
הקרנת מיפוי (Projection Mapping) הוא סוג של מופע תאורה המשלב כמה מקרנים שמקרינים בו-זמנית וידאו או תמונה על גבי מבנים או בתוכם, למשל בפינות החדרים, על גבי עמודים וכדומה. ההקרנה משלבת מספר מקורות ביחד, כך שהם יוצרים תמונה אחת, שמתחברת בדומה לפאזל. בפאזל הזה משדר כל מקרן חלק אחר מהתמונה.
התמונות מתחברות תודות לטכנולוגיה שנקראת Edge Blending, בעברית זה משהו כמו "טשטוש קצוות התמונה". הטכנולוגיה הזו יוצרת אשליה שמציגה לעין האנושית תמונה אחידה ומלאה, שכאילו מגיעה ממקרן אחד, אבל בעצם היא תוצר של חיבור תמונות שונות שהגיעו ממקרנים שונים.
בשביל להציג תמונה גדולה ממקרנים שונים, מקפידים מאד על כיול כל המקרנים, לרמה אחידה של צבע ותאורה.
בשנים האחרונות מוצגים בעולם יותר ויותר פרויקטים המשתמשים בטכנולוגיה זו. המטרות הן רבות, אם הן למטרות של המחשה, כמו במוזיאונים ובמרכזי מבקרים, אם בחגיגות מיוחדות ואם באזורי תיירות, שמציגים כך אטרקציות לתיירים.
הנה הקרנת מיפוי מנצחת:
https://youtu.be/a1v4W95wJnM
מופע תאורה מרשים מיפאן:
https://youtu.be/iqV6HA-uamE
הקרנת מיפוי על קירותיו החיצוניים של מוזיאון האמנות של רומניה:
https://youtu.be/lJlDDUmVTeU
בתאטרון הבולשוי ברוסיה:
https://youtu.be/2dh9Zl2vQZk
ברלין:
https://youtu.be/3I_Ls3OHs0U
מלבורן שבאוסטרליה:
https://youtu.be/80eTvCGMXK4
ואותה הקרנת מיפוי מזווית שונה:
https://youtu.be/GglpILWXlqE
יוטיוב על מבנה מוזיאון הגוגנהיים החלזוני:
https://youtu.be/4sXIboqxemQ
ובבנלגדש:
https://youtu.be/HZWEgTEf8L4
הקרנת מיפוי (Projection Mapping) הוא סוג של מופע תאורה המשלב כמה מקרנים שמקרינים בו-זמנית וידאו או תמונה על גבי מבנים או בתוכם, למשל בפינות החדרים, על גבי עמודים וכדומה. ההקרנה משלבת מספר מקורות ביחד, כך שהם יוצרים תמונה אחת, שמתחברת בדומה לפאזל. בפאזל הזה משדר כל מקרן חלק אחר מהתמונה.
התמונות מתחברות תודות לטכנולוגיה שנקראת Edge Blending, בעברית זה משהו כמו "טשטוש קצוות התמונה". הטכנולוגיה הזו יוצרת אשליה שמציגה לעין האנושית תמונה אחידה ומלאה, שכאילו מגיעה ממקרן אחד, אבל בעצם היא תוצר של חיבור תמונות שונות שהגיעו ממקרנים שונים.
בשביל להציג תמונה גדולה ממקרנים שונים, מקפידים מאד על כיול כל המקרנים, לרמה אחידה של צבע ותאורה.
בשנים האחרונות מוצגים בעולם יותר ויותר פרויקטים המשתמשים בטכנולוגיה זו. המטרות הן רבות, אם הן למטרות של המחשה, כמו במוזיאונים ובמרכזי מבקרים, אם בחגיגות מיוחדות ואם באזורי תיירות, שמציגים כך אטרקציות לתיירים.
הנה הקרנת מיפוי מנצחת:
https://youtu.be/a1v4W95wJnM
מופע תאורה מרשים מיפאן:
https://youtu.be/iqV6HA-uamE
הקרנת מיפוי על קירותיו החיצוניים של מוזיאון האמנות של רומניה:
https://youtu.be/lJlDDUmVTeU
בתאטרון הבולשוי ברוסיה:
https://youtu.be/2dh9Zl2vQZk
ברלין:
https://youtu.be/3I_Ls3OHs0U
מלבורן שבאוסטרליה:
https://youtu.be/80eTvCGMXK4
ואותה הקרנת מיפוי מזווית שונה:
https://youtu.be/GglpILWXlqE
יוטיוב על מבנה מוזיאון הגוגנהיים החלזוני:
https://youtu.be/4sXIboqxemQ
ובבנלגדש:
https://youtu.be/HZWEgTEf8L4
מהי מנורת הארטישוק?
מנורת הארטישוק (PH Artichoke) היא מנורה תלויה, שעוצבה בידי המעצב פורץ הדרך של עולם התאורה, פול הנינגסן.
המנורה הזו היא דוגמה מובהקת לעיצוב הסקנדינבי, שממנו מגיע הנינגסן. הנינגסן עיצב לאורך כל הקריירה שלו, עבור חברת התאורה הדנית לואי פולסן והחברה מפיצה את המנורה האייקונית הזו עד היום.
המנורה הזו יפה להפליא, בעלת קווים חלקים ויש בה אלגנטיות רבה - אך כל אלה לא מאפילים, תרתי משמע, על האור המיוחד שמפיצה מנורת הארטישוק.
האסתטיקה שלה שואבת מעולם הטבע, במיוחד מירק הארטישוק, שהוא אחד הירקות המעניינים והמיוחדים בטבע, ירק שהוא בעצם פרח. אך בה בעת מנורת הארטישוק היא בעלת מראה מודרניסטי, מהמם וייחודי, שנראה כבר שנים רבות כעיצוב חדשני שנוצר לאחרונה, על ידי מעצב יצירתי ומקדים את זמנו.
כך נראית מנורת הארטישוק:
https://youtu.be/or9qDuaS8N4
מנורת הארטישוק:
https://youtu.be/ooiFEwyIAME
כך מרכיבים אותה לקראת תלייה:
https://youtu.be/G6U3cJo4w7Q
מעצבים מאד אוהבים את הדרמה שהיא מוסיפה לחלל, שבו תולים אותה:
https://youtu.be/O-t84GBQChc
מצגת וידאו קצרה של מנורת הארטישוק:
https://youtu.be/pHkZ2JXqFXM
ופרסומת בת ימינו למנורה הוותיקה:
https://youtu.be/IQIdC2ZHxDw
ויש לה כמה תכונות טובות, בשלל דוגמאות:
https://youtu.be/92xXKEzFV_M
מנורת הארטישוק (PH Artichoke) היא מנורה תלויה, שעוצבה בידי המעצב פורץ הדרך של עולם התאורה, פול הנינגסן.
המנורה הזו היא דוגמה מובהקת לעיצוב הסקנדינבי, שממנו מגיע הנינגסן. הנינגסן עיצב לאורך כל הקריירה שלו, עבור חברת התאורה הדנית לואי פולסן והחברה מפיצה את המנורה האייקונית הזו עד היום.
המנורה הזו יפה להפליא, בעלת קווים חלקים ויש בה אלגנטיות רבה - אך כל אלה לא מאפילים, תרתי משמע, על האור המיוחד שמפיצה מנורת הארטישוק.
האסתטיקה שלה שואבת מעולם הטבע, במיוחד מירק הארטישוק, שהוא אחד הירקות המעניינים והמיוחדים בטבע, ירק שהוא בעצם פרח. אך בה בעת מנורת הארטישוק היא בעלת מראה מודרניסטי, מהמם וייחודי, שנראה כבר שנים רבות כעיצוב חדשני שנוצר לאחרונה, על ידי מעצב יצירתי ומקדים את זמנו.
כך נראית מנורת הארטישוק:
https://youtu.be/or9qDuaS8N4
מנורת הארטישוק:
https://youtu.be/ooiFEwyIAME
כך מרכיבים אותה לקראת תלייה:
https://youtu.be/G6U3cJo4w7Q
מעצבים מאד אוהבים את הדרמה שהיא מוסיפה לחלל, שבו תולים אותה:
https://youtu.be/O-t84GBQChc
מצגת וידאו קצרה של מנורת הארטישוק:
https://youtu.be/pHkZ2JXqFXM
ופרסומת בת ימינו למנורה הוותיקה:
https://youtu.be/IQIdC2ZHxDw
ויש לה כמה תכונות טובות, בשלל דוגמאות:
https://youtu.be/92xXKEzFV_M
