שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מי המציא את הקופסה השחורה למטוסים?
את הקופסה השחורה המציא חוקר תאונות הטיס האוסטרלי דיוויד וורן בשנת 1953. וורן הוטרד מהעובדה שכשחוקרים תאונות מטוס יודעים מעט מדי על הסיבות לתאונה והנסיבות שבה היא נגרמה. היה לו גם עניין אישי בנושא, כי אביו נהרג בתאונת מטוס, כשהיה ילד, בשנת 1934 ומכיוון שלא היו לה עדים ולא נותרו בה ניצולים, למשפחה לא ניתן כל הסבר על נסיבותיה.
וורן, שהמתנה האחרונה שהעניק לו אביו הייתה מקלט רדיו, התמחה בבית הספר בבנייה של מקלטי רדיו ובאלקטרוניקה בכלל. אז טייפ, או רשמקול שישמור את השיחות בין הטייסים למגדל הפיקוח וביניהם בתא הטייס. כך, הוא חשב, ניתן יהיה לדעת יותר על נסיבות התאונות האיומות והלא ברורות הללו.
אבל כשוורן פנה לרשויות הטיס עם הרעיון, הוא נדחה מכל וכל.
ועדיין, רעיון הקופסה השחורה, שאז כמובן עוד לא נקרא כך, לא הונח על ידו הצידה. להיפך, בשנת 1956 יצא אב-הטיפוס הראשון של הקופסה השחורה, שהקליט אז 4 שעות של שמע. הוא היה קצת מדהים, אבל עדיין לא הרשים את הפקידים...
רצה המקרה ובכיר בריטי בעולם הטיס, שהגיע ב-1958 לביקור באוסטרליה, שמע על וורן וביקש לראות את אב הטיפוס שלא מומש. הוא, בניגוד לרשויות האוסטרליות, הבין מיד את חשיבותו של המכשיר, גם בחקר ובמניעה של תאונות טיס עתידיות וכן, גם את הפוטנציאל המסחרי של מקליט כזה. הוא פנה לוורן והציע לו לממן את הפיתוח ולהיות לשותפו.
מכאן הפך פיתוח ההמצאה למהיר ובמהלכו הוענק לה גם השם "קופסה שחורה". נעשתה שם עבודה מדהימה ביצירת מכשיר שלא ייהרס בחבטה קשה של התרסקות, באש ובמים. עם השנים נוספה לקופסה גם יכולת לשמור את נתוני מערכות המטוס, כדי ללמוד על כשלים טכניים שבגללם מטוסים מתרסקים ולתקנם.
המצאתו של ווקר הפכה בימינו לפריט חיוני, שלא לומר פריט חובה, בכל מטוס. תרומתה לבטיחות הטיסה ולעובדה שמסוכן היום הרבה פחות לטוס, מאשר לעלות על מכונית, היא תרומה שלא תאומן.
כך הפך היתום מאב, שאביו נהרג בתאונת טיסה, למי שהציל ברבות השנים המוני נוסעים אחרים, בזכות כישרון, התמדה, השראה ומיקוד בעשיית טוב. ומה אתם עשיתם למען העולם לאחרונה?
בשנות ה-60 אוסטרליה הייתה הראשונה שחייבה כל מטוס נוסעים להתקין ולשאת קופסה שחורה. זאת אחרי שמטוס נוסעים הולנדי F27 של חברת טראנס אייר אוסטרליה התרסק באחת מהמדינות שלה.
הנה סיפור המצאת הקופסה השחורה (עברית):
https://youtu.be/a5y-RMMUYdY
על המצאת הקופסה השחורה באנגלית:
https://youtu.be/xyfhbWT2gzU
וכך חוקרים התרסקויות של מטוסים (עברית):
https://youtu.be/xFYUveGqVlo
מה תרם באדי הולי לרוקנרול?
הוא מת צעיר מדי אבל הותיר מורשת אדירה, במיוחד לאור העובדה שלא הספיק להקליט כמעט כלום. קראו לו באדי הולי והוא לא ידע את זה אבל הוא עתיד להיות האדריכל של הביטלס, הלהקה הגדולה בהיסטוריה, מקור ההשפעה של הרולינג סטונז וזה שיום מותו יהיה "היום שהמוזיקה מתה".
מותו של באדי הולי (Buddy Holly) בהתרסקות מטוס קטן, עם עוד שני זמרים צעירים שאיתם הופיע שעה לפני כן, נראה בזמן אמת כעוד מוות עצוב של אמן פופולארי. אבל זה היה רגע משמעותי בתולדות הרוק. הולי היה אחד מגדולי הרוק ומי שפילס דרך למהפכה קטנה ובו-זמנית עצומה בכתיבת הרוק. הוא היה הזמר הראשון שכתב והלחין את להיטיו בעצמו.
היום רוב זמרי הרוק הם זמרים-יוצרים, אבל הולי, כראשון הרוקרים שביצע שירים שהוא עצמו כתב, היה סוג של מהפכן במוסיקת הרוק. עד אז הייתה חלוקה ברורה בין מבצעים ובין מחברי שירים. בהחלטה "החדשנית" הזו, לשיר את השירים שהוא כותב, הוא שינה את מוסיקת הרוק לתמיד. תודות לבאדי הולי השתחררו אינספור מוסיקאים, ביניהם שניים מהגדולים בכותבי מוסיקת הרוק, ג'ון לנון ופול מקרטני, והפכו ליוצרים-מבצעים, אנשים שהפלייליסט של הופעותיהם הוא ברובו פרי עטם.
השפעתו של באדי הולי על מוסיקאי רוק אחרים הייתה עצומה. כמו כולם בפיפטיז, הוא החל כמעריץ של אלביס פרסלי. אבל מרגע שהחליט להיות רוקר, בטקסס שבה גדל ועד שנהרג בתאונת מטוס, עברה בקושי שנה וחצי. במהלך קריירה קצרצרה הוא הקים את להקתו, הקְריקֶטס, בעברית "הצרצרים", ולהפוך למוסיקאי הראשון שהקליט שיר שהוא עצמו כתב.
תאונת המטוס שגדעה את חייו, לקחה לרוקנרול את אחד מכוכבי הענק בהתהוות, עם עוד שני זמרים מצליחים ומוכשרים להפליא. הזמר דון מקלין כתב בשיר "אמריקן פאי" על התאונה הזו בשורה הנפלאה-כואבת - שהיא הייתה "היום שבו מתה המוסיקה".
ואם באדי הולי היה פופולארי באמריקה, באנגליה הוא היה לוהט. ההערצה אליו עברה בשלבים שונים את זו של אלביס. העריצו אותו למשל הרולינג סטונז, מי שיהפכו ללהקת ענק בריטית. מיק ג'אגר וקית ריצ'ארדס המנהיגים של הסטונז העריצו אותו וכתבו בהשראתו לא מעט מלהיטיהם.
על שם "הצרצרים" של באדי הולי שכה העריצו, החליטה להקה צעירה אחרת לקרוא לעצמה "החיפושיות". הביטלס ראו עצמם כממשיכיו של באדי הולי המת. אחד משניהם, פול מקרטני, אף רכש בהמשך חייו את אוצר השירים שהספיק הולי לכתוב בקריירה הקצרה שלו, שהסתיימה בגיל 26.
הנה סיפור המטוס שהרג את באדי הולי וחבריו למוסיקה (עברית):
https://youtu.be/LKePuY-_h58
סיפורו של באדי הולי:
http://youtu.be/oNvtDuaIAjY
"בוכה, ממתין, מקווה" של באדי הולי:
http://youtu.be/LWdJ7Dy-3iY
והשברולט אימפלה, מהמכוניות האחרונות של באדי הולי:
http://youtu.be/mppMPqfe1FY
מי היה המיליארדר סטיב פוסט ששבר שיאי טיס ונעלם?
האדם הראשון שטס טיסת יחיד מסביב העולם בכדור פורח היה המיליארדר האמריקאי ההרפתקן וחובב הטיס סטיב פוסט (Steve Fossett).
כבר מנעוריו הוא אהב הרפתקאות ואתגרים, כשטיפס על הרים ונהג לצאת לשחיות ארוכות בים הפתוח. בבגרותו הפך פוסט לאדם עשיר במסחר בורסאי בשווקים הפיננסיים ואז החל להגשים חלומות אתגריים.
הטיסה המופלאה על הכדור הפורח התרחשה בשנת 2002. אבל היא הייתה רק הישג אחד מרבים של פוסט, שכן הוא היה טייס שהחזיק בלא פחות מ-116 שיאים עולמיים בכדורים פורחים, מפרשיות, דאונים ומטוסים.
אבל בספטמבר 2007 הכל הסתיים עבור האיש האמיץ ושובר השיאים הנועז. בעת שטס במטוסו מעל מדינת נבאדה שבארצות הברית, נעלם פוסט והחל מסע ארוך ומורכב למצוא אותו. רק שנה לאחר מכן נמצאו שרידי מטוסו של פוסט ואחדות מעצמותיו.
הנה מפעל חייו של סטיב פוסט, הטייס ששבר מעל 100 שיאי תעופה:
https://youtu.be/pk0hOK4MZdQ
פוסט אחרי חציית האוקיינוס השקט לבדו בכדור פורח:
https://youtu.be/Xb-2a5eWHbo
הקפת העולם על ידיו בדאון "גלובל פרייר" ('Global Flyer'):
https://youtu.be/pk0hOK4MZdQ?t=1m29s
קדימון לתכנית על אובדן מטוסו, החיפושים ומציאת שרידיו של המיליארדר הטייס:
https://youtu.be/UprV0hdyYkQ
ומציאת מטוסו ב-2008:
https://youtu.be/jBgfZ2qNosY
איך היה ג'ון דנבר לגיבור השקט של הקאנטרי?
מבין הגיבורים האבודים של המוסיקה האמריקאית, אמנים שמצאו את מותם בהתרסקויות מטוס או תאונות דרכים, ג'ון דנבר (John Denver) היה אחד מהיותר צפויים לכך. מי שהיה בנו של טייס ולמד מאביו להטיס מטוסים, שהה לא מעט זמן באוויר, בהטסת מטוסים קלים.
דנבר, ששמו האמיתי הוא הנרי ג'ון דויטשנדורף, נולד בשנת 1943 בעיירה רוזוול שבניו מקסיקו. היה אחד הזמרים-יוצרים הבולטים של המאה ה-20.
בשל עבודת אביו כטייס בחיל האוויר האמריקאי, ילדותו עברה בנדודים תכופים ושינויי מגורים רבים. זה הקשה עליו לפתח קשרים חברתיים עמוקים, אך מנגד חיזק את סקרנותו ואת אהבתו לטבע ולמוזיקה.
בגיל 11 ג'ון מקבל גיטרה אקוסטית של גיבסון מסבתו וזו מתנה שעתידה לשנות את חייו ולהובילה אותו לייעודו כמוסיקאי ויוצר.
לאחר לימודיו באוניברסיטת טקסס טק, מחליט ג'ון הצעיר לשנות את שם משפחתו לדנבר, כמחווה לעיר בקולורדו שכבשה את ליבו. עם בחירתו, מתוך 250 מועמדים להצטרף לשלישיית צ'אד מיטשל, מתחילה הקריירה המוסיקלית שלו. אבל את פריצת הדרך האמיתית הוא יחווה כשיבחר בקריירת סולו. באלבומו הראשון, "Rhymes and Reasons" נכלל השיר "Leaving on a Jet Plane", שיהפוך ללהיט ענק ויזניק אותו למעמד של כוכב עולמי.
שנות ה-70 יהיו שיא הקריירה של דנבר. עם להיטים כמו "Take Me Home, Country Roads", "Annie's Song" ו-"Rocky Mountain High" הוא יהפוך ליוצר מוערך, עם מכירות שלא יאומנו. שיריו, שמתאפיינים במילים נוגעות ללב ובאהבה לטבע ולחיים הפשוטים, משלבים פולק, קאנטרי ומרכיבים של מוסיקת פופ. מקור השראה מרכזי בשיריו היו החוויות שצבר בנופי ארצות הברית, בדגש על הרי הרוקי וקולורדו.
בתקופה שבה יוצרים ומבצעים רבים התמקדו בנושאים פוליטיים וחברתיים טעונים, הוא בחר להתמקד בשירי אהבה לטבע, לנוף ולאדם הפשוט. הגיבור השקט של מוסיקת הקאנטרי הקסים את המעריצים גם בשילוב שיצר בין פולק, קאנטרי ופופ, תוך שימוש בגיטרה אקוסטית ובמילים ליריות שחיברו אותו אל הקהל וההיפך.
באותו עשור הוא יזכה ב-12 אלבומי זהב ו-4 אלבומי פלטינה, יהפוך לאחד הקולות המזוהים של התקופה ויוליד המנונים תרבותיים שיחברו אנשים לנופים האמריקאיים ולתחושת השייכות. על הדרך הוא גם ירגיז פה ושם כוכבי קאנטרי שקינאו בהצלחתו וניסו לסדוק את קול הזהב שלו.
הם בטח שמחו בעשורים הבאים לגלות שהוא הפך לזמר עבר, שעדיין הופיע אך לא ככוכב בסדר גודל של הסוונטיז.
אך מעבר למוזיקה, דנבר היה פעיל סביבתי נלהב ופעל למען שמירת הטבע וזכויות האדם. הוא שילב את אהבתו לטבע בשיריו ובפעילותו הציבורית, השתמש בפרסומו לטובת פעילות סביבתית וחברתית. כבר בשנת 1976 הוא הקים את ארגון Windstar ופעל להעלאת המודעות לשמירה על כדור הארץ ומשאביו, לצד קידום של ערכי שלום ואהבה וגם ביקורים במקומות כמו ברית המועצות וצ'רנוביל, במטרה לתמוך בקהילות שנפגעו.
חייו של ג'ון דנבר הסתיימו בטרם עת, בשנת 1997. הייתה זו תאונת מטוס קל בקליפורניה, שלקחה את חייו. אך מורשתו המוזיקלית והערכית ממשיכה להדהד גם היום. בדרכו המיוחדת הצליח דנבר לגעת בליבם של מיליונים ברחבי העולם ולהותיר הרבה געגוע לשיריו ולאהבתו את מה שנכון לאהוב.
הנה סיפורו של ג'ון דנבר:
https://youtu.be/I_-b8HoYYTE
"עוזב במטוס סילון" עם מאמא קס, הסולנית הגדולה של "האבות והאימהות":
https://youtu.be/7BuwB0w0DKI
על הרי הרוקי:
https://youtu.be/k_WyUwNPOzQ
היו לו גם בלדות קאנטרי מלאות יופי, כמו "השיר של אנני" שכתב לאשתו אנני מארטל:
https://youtu.be/TyJRsp5t9mA
על מותו של הכוכב האהוב:
https://youtu.be/RcjlsFUa_sY
וסרט תיעודי על ההצלחה והאובדן של הזמר המצליח של מוסיקת הקאנטרי:
https://youtu.be/xzCSD1EtjQw?long=yes
תאונות מטוס
את הקופסה השחורה המציא חוקר תאונות הטיס האוסטרלי דיוויד וורן בשנת 1953. וורן הוטרד מהעובדה שכשחוקרים תאונות מטוס יודעים מעט מדי על הסיבות לתאונה והנסיבות שבה היא נגרמה. היה לו גם עניין אישי בנושא, כי אביו נהרג בתאונת מטוס, כשהיה ילד, בשנת 1934 ומכיוון שלא היו לה עדים ולא נותרו בה ניצולים, למשפחה לא ניתן כל הסבר על נסיבותיה.
וורן, שהמתנה האחרונה שהעניק לו אביו הייתה מקלט רדיו, התמחה בבית הספר בבנייה של מקלטי רדיו ובאלקטרוניקה בכלל. אז טייפ, או רשמקול שישמור את השיחות בין הטייסים למגדל הפיקוח וביניהם בתא הטייס. כך, הוא חשב, ניתן יהיה לדעת יותר על נסיבות התאונות האיומות והלא ברורות הללו.
אבל כשוורן פנה לרשויות הטיס עם הרעיון, הוא נדחה מכל וכל.
ועדיין, רעיון הקופסה השחורה, שאז כמובן עוד לא נקרא כך, לא הונח על ידו הצידה. להיפך, בשנת 1956 יצא אב-הטיפוס הראשון של הקופסה השחורה, שהקליט אז 4 שעות של שמע. הוא היה קצת מדהים, אבל עדיין לא הרשים את הפקידים...
רצה המקרה ובכיר בריטי בעולם הטיס, שהגיע ב-1958 לביקור באוסטרליה, שמע על וורן וביקש לראות את אב הטיפוס שלא מומש. הוא, בניגוד לרשויות האוסטרליות, הבין מיד את חשיבותו של המכשיר, גם בחקר ובמניעה של תאונות טיס עתידיות וכן, גם את הפוטנציאל המסחרי של מקליט כזה. הוא פנה לוורן והציע לו לממן את הפיתוח ולהיות לשותפו.
מכאן הפך פיתוח ההמצאה למהיר ובמהלכו הוענק לה גם השם "קופסה שחורה". נעשתה שם עבודה מדהימה ביצירת מכשיר שלא ייהרס בחבטה קשה של התרסקות, באש ובמים. עם השנים נוספה לקופסה גם יכולת לשמור את נתוני מערכות המטוס, כדי ללמוד על כשלים טכניים שבגללם מטוסים מתרסקים ולתקנם.
המצאתו של ווקר הפכה בימינו לפריט חיוני, שלא לומר פריט חובה, בכל מטוס. תרומתה לבטיחות הטיסה ולעובדה שמסוכן היום הרבה פחות לטוס, מאשר לעלות על מכונית, היא תרומה שלא תאומן.
כך הפך היתום מאב, שאביו נהרג בתאונת טיסה, למי שהציל ברבות השנים המוני נוסעים אחרים, בזכות כישרון, התמדה, השראה ומיקוד בעשיית טוב. ומה אתם עשיתם למען העולם לאחרונה?
בשנות ה-60 אוסטרליה הייתה הראשונה שחייבה כל מטוס נוסעים להתקין ולשאת קופסה שחורה. זאת אחרי שמטוס נוסעים הולנדי F27 של חברת טראנס אייר אוסטרליה התרסק באחת מהמדינות שלה.
הנה סיפור המצאת הקופסה השחורה (עברית):
https://youtu.be/a5y-RMMUYdY
על המצאת הקופסה השחורה באנגלית:
https://youtu.be/xyfhbWT2gzU
וכך חוקרים התרסקויות של מטוסים (עברית):
https://youtu.be/xFYUveGqVlo
הוא מת צעיר מדי אבל הותיר מורשת אדירה, במיוחד לאור העובדה שלא הספיק להקליט כמעט כלום. קראו לו באדי הולי והוא לא ידע את זה אבל הוא עתיד להיות האדריכל של הביטלס, הלהקה הגדולה בהיסטוריה, מקור ההשפעה של הרולינג סטונז וזה שיום מותו יהיה "היום שהמוזיקה מתה".
מותו של באדי הולי (Buddy Holly) בהתרסקות מטוס קטן, עם עוד שני זמרים צעירים שאיתם הופיע שעה לפני כן, נראה בזמן אמת כעוד מוות עצוב של אמן פופולארי. אבל זה היה רגע משמעותי בתולדות הרוק. הולי היה אחד מגדולי הרוק ומי שפילס דרך למהפכה קטנה ובו-זמנית עצומה בכתיבת הרוק. הוא היה הזמר הראשון שכתב והלחין את להיטיו בעצמו.
היום רוב זמרי הרוק הם זמרים-יוצרים, אבל הולי, כראשון הרוקרים שביצע שירים שהוא עצמו כתב, היה סוג של מהפכן במוסיקת הרוק. עד אז הייתה חלוקה ברורה בין מבצעים ובין מחברי שירים. בהחלטה "החדשנית" הזו, לשיר את השירים שהוא כותב, הוא שינה את מוסיקת הרוק לתמיד. תודות לבאדי הולי השתחררו אינספור מוסיקאים, ביניהם שניים מהגדולים בכותבי מוסיקת הרוק, ג'ון לנון ופול מקרטני, והפכו ליוצרים-מבצעים, אנשים שהפלייליסט של הופעותיהם הוא ברובו פרי עטם.
השפעתו של באדי הולי על מוסיקאי רוק אחרים הייתה עצומה. כמו כולם בפיפטיז, הוא החל כמעריץ של אלביס פרסלי. אבל מרגע שהחליט להיות רוקר, בטקסס שבה גדל ועד שנהרג בתאונת מטוס, עברה בקושי שנה וחצי. במהלך קריירה קצרצרה הוא הקים את להקתו, הקְריקֶטס, בעברית "הצרצרים", ולהפוך למוסיקאי הראשון שהקליט שיר שהוא עצמו כתב.
תאונת המטוס שגדעה את חייו, לקחה לרוקנרול את אחד מכוכבי הענק בהתהוות, עם עוד שני זמרים מצליחים ומוכשרים להפליא. הזמר דון מקלין כתב בשיר "אמריקן פאי" על התאונה הזו בשורה הנפלאה-כואבת - שהיא הייתה "היום שבו מתה המוסיקה".
ואם באדי הולי היה פופולארי באמריקה, באנגליה הוא היה לוהט. ההערצה אליו עברה בשלבים שונים את זו של אלביס. העריצו אותו למשל הרולינג סטונז, מי שיהפכו ללהקת ענק בריטית. מיק ג'אגר וקית ריצ'ארדס המנהיגים של הסטונז העריצו אותו וכתבו בהשראתו לא מעט מלהיטיהם.
על שם "הצרצרים" של באדי הולי שכה העריצו, החליטה להקה צעירה אחרת לקרוא לעצמה "החיפושיות". הביטלס ראו עצמם כממשיכיו של באדי הולי המת. אחד משניהם, פול מקרטני, אף רכש בהמשך חייו את אוצר השירים שהספיק הולי לכתוב בקריירה הקצרה שלו, שהסתיימה בגיל 26.
הנה סיפור המטוס שהרג את באדי הולי וחבריו למוסיקה (עברית):
https://youtu.be/LKePuY-_h58
סיפורו של באדי הולי:
http://youtu.be/oNvtDuaIAjY
"בוכה, ממתין, מקווה" של באדי הולי:
http://youtu.be/LWdJ7Dy-3iY
והשברולט אימפלה, מהמכוניות האחרונות של באדי הולי:
http://youtu.be/mppMPqfe1FY
האדם הראשון שטס טיסת יחיד מסביב העולם בכדור פורח היה המיליארדר האמריקאי ההרפתקן וחובב הטיס סטיב פוסט (Steve Fossett).
כבר מנעוריו הוא אהב הרפתקאות ואתגרים, כשטיפס על הרים ונהג לצאת לשחיות ארוכות בים הפתוח. בבגרותו הפך פוסט לאדם עשיר במסחר בורסאי בשווקים הפיננסיים ואז החל להגשים חלומות אתגריים.
הטיסה המופלאה על הכדור הפורח התרחשה בשנת 2002. אבל היא הייתה רק הישג אחד מרבים של פוסט, שכן הוא היה טייס שהחזיק בלא פחות מ-116 שיאים עולמיים בכדורים פורחים, מפרשיות, דאונים ומטוסים.
אבל בספטמבר 2007 הכל הסתיים עבור האיש האמיץ ושובר השיאים הנועז. בעת שטס במטוסו מעל מדינת נבאדה שבארצות הברית, נעלם פוסט והחל מסע ארוך ומורכב למצוא אותו. רק שנה לאחר מכן נמצאו שרידי מטוסו של פוסט ואחדות מעצמותיו.
הנה מפעל חייו של סטיב פוסט, הטייס ששבר מעל 100 שיאי תעופה:
https://youtu.be/pk0hOK4MZdQ
פוסט אחרי חציית האוקיינוס השקט לבדו בכדור פורח:
https://youtu.be/Xb-2a5eWHbo
הקפת העולם על ידיו בדאון "גלובל פרייר" ('Global Flyer'):
https://youtu.be/pk0hOK4MZdQ?t=1m29s
קדימון לתכנית על אובדן מטוסו, החיפושים ומציאת שרידיו של המיליארדר הטייס:
https://youtu.be/UprV0hdyYkQ
ומציאת מטוסו ב-2008:
https://youtu.be/jBgfZ2qNosY
מבין הגיבורים האבודים של המוסיקה האמריקאית, אמנים שמצאו את מותם בהתרסקויות מטוס או תאונות דרכים, ג'ון דנבר (John Denver) היה אחד מהיותר צפויים לכך. מי שהיה בנו של טייס ולמד מאביו להטיס מטוסים, שהה לא מעט זמן באוויר, בהטסת מטוסים קלים.
דנבר, ששמו האמיתי הוא הנרי ג'ון דויטשנדורף, נולד בשנת 1943 בעיירה רוזוול שבניו מקסיקו. היה אחד הזמרים-יוצרים הבולטים של המאה ה-20.
בשל עבודת אביו כטייס בחיל האוויר האמריקאי, ילדותו עברה בנדודים תכופים ושינויי מגורים רבים. זה הקשה עליו לפתח קשרים חברתיים עמוקים, אך מנגד חיזק את סקרנותו ואת אהבתו לטבע ולמוזיקה.
בגיל 11 ג'ון מקבל גיטרה אקוסטית של גיבסון מסבתו וזו מתנה שעתידה לשנות את חייו ולהובילה אותו לייעודו כמוסיקאי ויוצר.
לאחר לימודיו באוניברסיטת טקסס טק, מחליט ג'ון הצעיר לשנות את שם משפחתו לדנבר, כמחווה לעיר בקולורדו שכבשה את ליבו. עם בחירתו, מתוך 250 מועמדים להצטרף לשלישיית צ'אד מיטשל, מתחילה הקריירה המוסיקלית שלו. אבל את פריצת הדרך האמיתית הוא יחווה כשיבחר בקריירת סולו. באלבומו הראשון, "Rhymes and Reasons" נכלל השיר "Leaving on a Jet Plane", שיהפוך ללהיט ענק ויזניק אותו למעמד של כוכב עולמי.
שנות ה-70 יהיו שיא הקריירה של דנבר. עם להיטים כמו "Take Me Home, Country Roads", "Annie's Song" ו-"Rocky Mountain High" הוא יהפוך ליוצר מוערך, עם מכירות שלא יאומנו. שיריו, שמתאפיינים במילים נוגעות ללב ובאהבה לטבע ולחיים הפשוטים, משלבים פולק, קאנטרי ומרכיבים של מוסיקת פופ. מקור השראה מרכזי בשיריו היו החוויות שצבר בנופי ארצות הברית, בדגש על הרי הרוקי וקולורדו.
בתקופה שבה יוצרים ומבצעים רבים התמקדו בנושאים פוליטיים וחברתיים טעונים, הוא בחר להתמקד בשירי אהבה לטבע, לנוף ולאדם הפשוט. הגיבור השקט של מוסיקת הקאנטרי הקסים את המעריצים גם בשילוב שיצר בין פולק, קאנטרי ופופ, תוך שימוש בגיטרה אקוסטית ובמילים ליריות שחיברו אותו אל הקהל וההיפך.
באותו עשור הוא יזכה ב-12 אלבומי זהב ו-4 אלבומי פלטינה, יהפוך לאחד הקולות המזוהים של התקופה ויוליד המנונים תרבותיים שיחברו אנשים לנופים האמריקאיים ולתחושת השייכות. על הדרך הוא גם ירגיז פה ושם כוכבי קאנטרי שקינאו בהצלחתו וניסו לסדוק את קול הזהב שלו.
הם בטח שמחו בעשורים הבאים לגלות שהוא הפך לזמר עבר, שעדיין הופיע אך לא ככוכב בסדר גודל של הסוונטיז.
אך מעבר למוזיקה, דנבר היה פעיל סביבתי נלהב ופעל למען שמירת הטבע וזכויות האדם. הוא שילב את אהבתו לטבע בשיריו ובפעילותו הציבורית, השתמש בפרסומו לטובת פעילות סביבתית וחברתית. כבר בשנת 1976 הוא הקים את ארגון Windstar ופעל להעלאת המודעות לשמירה על כדור הארץ ומשאביו, לצד קידום של ערכי שלום ואהבה וגם ביקורים במקומות כמו ברית המועצות וצ'רנוביל, במטרה לתמוך בקהילות שנפגעו.
חייו של ג'ון דנבר הסתיימו בטרם עת, בשנת 1997. הייתה זו תאונת מטוס קל בקליפורניה, שלקחה את חייו. אך מורשתו המוזיקלית והערכית ממשיכה להדהד גם היום. בדרכו המיוחדת הצליח דנבר לגעת בליבם של מיליונים ברחבי העולם ולהותיר הרבה געגוע לשיריו ולאהבתו את מה שנכון לאהוב.
הנה סיפורו של ג'ון דנבר:
https://youtu.be/I_-b8HoYYTE
"עוזב במטוס סילון" עם מאמא קס, הסולנית הגדולה של "האבות והאימהות":
https://youtu.be/7BuwB0w0DKI
על הרי הרוקי:
https://youtu.be/k_WyUwNPOzQ
היו לו גם בלדות קאנטרי מלאות יופי, כמו "השיר של אנני" שכתב לאשתו אנני מארטל:
https://youtu.be/TyJRsp5t9mA
על מותו של הכוכב האהוב:
https://youtu.be/RcjlsFUa_sY
וסרט תיעודי על ההצלחה והאובדן של הזמר המצליח של מוסיקת הקאנטרי:
https://youtu.be/xzCSD1EtjQw?long=yes
