שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה זה סטארטאפ ומה בינו לבין יוניקורן?
סטארטאפ (Startup), בעברית "חברת הזנק", הוא חברה חדשה, לרוב בתחום ההייטק, שנוסדה במטרה לפתח מוצר או רעיון ייחודיים.
הסטארטאפ הוא חברה בתחילת דרכה. לרוב אין לה רווחים משמעותיים בשלב הראשון. לכן חברות סטארטאפ ממומנות לרוב על ידי משקיעים וכך יכולות להקים חברה, לגייס עובדים וכמובן גם לשלם להם שכר, לפתח את המוצר או השירות המרכזי שאותו ישווקו בהמשך וכן הלאה.
בתחילת דרכו סטארטאפ ייכנס לא פעם לאחד מה"אקסלטורים", מאיצים או חממות טכנולוגיות, שמסייעות בהנחיית חברות צעירות כאלה והצוות המוביל בהן ומובילות אותם בשלבים הראשונים והקשים, שלבי בניית החברה, המיקוד ורכישת הידע הנדרש להובלת מיזם עולמי.
צוות עובדים זה בתחילת הדרך הוא קטן יחסית. לרוב, אחד המייסדים יוביל את המיזם, כמנהל החברה בפועל (CEO, קיצור של Chief executive officer).
אחד מהאחרים יהיה המנהל של התחום הטכנולוגי (CTO, או Chief technology officer) ואחרים יעבדו כמפתחים טכנולוגים ומתכנתים, כאנשי שיווק, עיצוב וחווית משתמש (UI/UX), מנהלי מוצר ואנשי פרודקט, מדעני נתונים ואנליסטים ועוד - הכל בהתאם למוצר ולגודל החברה וההון שעומד לרשותה.
#המשקיעים שמרימים
כמיזם ראשוני ולא מוכח, לרוב סטארטאפ יתחיל עם כסף עצמי, או עם הלוואות או השקעות מ-FFF, מה שמכונה כ"שלושת ה-Fים": חברים (Friends), כי הם מאמינים בך ולאו דווקא במיזם, משפחה (Family), שמאמינה גם היא בך ולא במיזם, וטפשים (Fools), שהם מי שלא מבינים את הסיכון שבמיזם וחושבים שזוהי הדרך שלהם לכסף קל ורווחים עצומים.
אחרי שהתגבש הרעיון, מפתח הסטארטאפ את ה-POC, שזו "הוכחת היתכנות" (Proof of concept), דגם ראשוני עובד שמראה שהפיתוח אפשרי ומוצדק מבחינה טכנולוגית ואולי גם מבחינה עסקית.
כך למעשה יש הוכחות ראשוניות לסיכוייו לגדול, יגיעו (בתקווה) המשקיעים הראשונים, שישקיעו מהונם סכום לא גדול. אלה הם לרוב משקיעים פרטיים, המכונים אנג'לים ומשקיעים רק בשלב הראשון של חברות הזנק צעירות.
לאחר שהשקיעו בשלב הראשון של המיזם והביאו אותה למודל עסקי מבוסס ולמצב בו יש לו מוצר או אב טיפוס רציני כלשהו, מנסים מייסדי הסטרטאפ לגייס כסף מקרנות הון סיכון. אלה חברות השקעה המחזיקות כסף (שזה המושג של קרן) של משקיעים. הן משקיעות בסטארטאפים קיימים, בשלב השני, בו ניתן להפוך אותם לחברות גדולות ומכניסות.
חשוב לדעת שבעוד שסטארטאפים קמים ומגייסים בקול תרועה רמה, למות הם נוהגים בקול דממה דקה. הגיוסים יפורסמו בכל מקום אפשרי, כדי לבסס את ההבנה בציבור שמדובר בהצלחה. הקשיים שעלולים להוביל את המיזם לסופו יהיו הרבה יותר שקטים וסודיים.
#ומהו חד-קרן, או יוניקורן?
יוניקורן הוא סטארטאפ מצליח במיוחד, ששוויו עובר את המיליארד דולר. היוניקורנים, בעברית "חדי קרן", הם סטארטאפים שהמשקיעים מעריכים את שוויים ביותר ממיליארד דולר. כלומר, הם נסחרים לפי שווי שהוא גבוה ממיליארד דולר.
להיכרות עם מיזמים שונים ומצליחים בואו לתגית "סטארטאפים".
מארק צוקרברג, אולי הסטארטאפיסט המפורסם בעולם, במילות השראה לדור שלו (מתורגם):
https://youtu.be/wQOw3KyXpYM
מה גורם לסטארטאפ להצליח (מתורגם):
https://youtu.be/bNpx7gpSqbY?long=yes
מסבירים ומשוויצים ביוניקורנים של ישראל:
https://youtu.be/kz_M201g3yg
ובחיוך - על המוריד לסטארטאפיסט (עברית):
https://youtu.be/cgmxMVb4PSc
והרצאת מדריך נחמדה להקמת סטארטאפ (עברית):
https://youtu.be/WrprszoEQ14?long=yes
מהו תאגיד?
תאגיד (Corporation) או חברה עסקית, הם המצאה מדהימה של האנושות. מדובר בהתאגדות של אדם או כמה אנשים ליצירת גוף דמיוני, שקיבל ממשות מהחלטה חברתית מסודרת. הגוף הזה הוא תאגיד, שאחד הביטויים הבולטים שלו הוא החברה העסקית. (יש עוד בתגית "סוגי התאגדויות").
גוגל, אוסם או בואינג כדוגמאות - גם אם אין לו ממשות כמו לאדם או למוצר שהוא מייצר, פרי הדמיון הזה שנקרא תאגיד הוא ישות משפטית, הנושאת בהתחייבויות משפטיות, ממש כאילו היה אדם. יש לו מטרות וציבורים שלמים שמכירים אותו ונותנים בו אמון בדרך כלל, על אף שהוא פועל בנפרד מבעליו, מהעובדים בו או מאדם ספציפי כלשהו בעולם. הוא יצור משפטי, בדוי ופרי הסכמה אך עומד בפני עצמו.
ובכל זאת, התאגיד יכול לעשות פעולות משפטיות מגוונות ולשאת בהתחייבויות מקבילות, ממש כאילו היה בן-אדם.
התאגיד הוא למעשה פרי החלטה אנושית, שנותנת לו קיום. הוא כל כך חשוב ומקדם את החברה המודרנית, עד שגם משפטית הוא מחויב בהמון דברים, הוא משלם מיסים, מחזיק רכוש, כסף וחייב לציית לחוקים. כן, תאגיד גם יכול לעמוד למשפט וגם לתבוע בבית המשפט אחרים.
חברה, שותפות או עמותה - חברה עסקית או תאגיד נולד כשרושמים אותו בגוף שממונה על כך. הוא מסיים את קיומו בהליך שנקרא "פירוק תאגיד". בעלי התאגיד יכולים להיות אדם יחיד, קבוצת בני אדם או אפילו, החזיקו חזק, תאגידים אחרים.
כי ההמצאה הזו כל כך גאונית, שהיא נוצרה עם הגנה לבעליה, מרכיב שפוטר את הבעלים מאחריות כמעט לחלוטין. קוראים לזה "חברה בערבון מוגבל". בניגוד לאדם רגיל, אם חברה גורמת נזק, יתכן מצב שאיש מבעליה לא יהיה חייב לפצות את הניזוק. אם תאגיד לווה כספים ואין לו מאיפה להחזיר, איש לא יוכל לכפות על בעליו לשלם מכספו הפרטי.
העיקרון המנחה בתאגידים הוא שאנשים שמשקיעים בהם כסף מצפים לרווחים. זה גם מקור הביקורת ולעתים אף השנאה בקרב ציבורים עצומים כלפי התאגידים - התפיסה הרווחת ששורת הרווח חשובה ברבים מהם, הרבה יותר מאשר השירות לצרכני המוצר שלהם או לקוחות שירותיהם.
היסטורית, תאגידים מסוגים מסוימים פעלו כבר ברומי העתיקה. היה זה המשפט הרומי שהכיר בסוגי התאגדויות, חלקן התאגדויות פרטיות, כמו גילדות של בעלי מלאכה או אגודות קבורה. אפילו רשויות מקומיות באימפריה הרומית הוגדרו אז ככאלה.
באירופה של ימי הביניים הצטרפו לגילדות בעלי המקצוע גם שותפויות ואפילו כנסיות שהתאגדו כך. במאה ה-14 נולד גם התאגיד המסחרי הראשון בהיסטוריה - מכרה נחושת בשוודיה, לו העניק מלך שוודיה מגנוס הרביעי זיכיון רשמי להפעלת המכרה.
בימינו לא חסרים תאגידי ענק מצליחים, לצד מיליוני חברות עסקיות מכל סוג ותחום. תעשיית התרופות, למשל, היא תאגידית. אם נדמה לכם לפעמים שהתרופות מפותחות בתאגידי התרופות לא רק לשם עזרה לחולים ולשם שמיים, תוכלו עכשיו להבין את העניין.
גם תאגידי האינטרנט הגדולים הם כאלה. דומה לא פעם שהחוקים שחלים על האדם הפשוט, על החברה הרגילה ועל תאגידים "רגילים", לא חלים עליהם. הם כל כך גדולים וחזקים, שלעתים נראה היה שאין מדינה שתעז להילחם בהם, להטיל עליהם מיסים רגילים, או להתמודד מולם בחוקיה.
השינוי החל בתחילת 2021, כשאוסטרליה אתגרה וניצחה את גוגל ופייסבוק, שישלמו בה תמלוגים לגופי תוכן ותקשורת, עבור תוכן שבעבר נטלו והציגו באתריהם מבלי לשלם עליו כלל.
הנה התאגיד ומהו בדיוק (עברית):
https://youtu.be/DiyrwpfKdt8
פרוקטור אנד גמבל הוא תאגיד עולמי שנולד מחברה משפחתית קטנה:
https://youtu.be/Kf0Dk6FX7h4
תאגיד יוניליבר, תאגיד מרשים לא פחות:
https://youtu.be/gCNsYWgY7ZE
ותכנית טלוויזיה על תאגידים (עברית):
https://youtu.be/pPQRKOmpxEY?long=yes
מהי חברה בע"מ או חברה בערבון מוגבל?
מה זה דיבידנד ולמה הוא ניתן לבעלי מניות?
הדיבידנד הוא חלק ברווחי החברה, שניתן לבעל מניות בה. מבחינת בעלי המניות בחברה עסקית, הדיבידנדים הם פירות ההשקעה שלהם בחברה.
אחת לתקופה מחלק תאגיד עסקי את רווחיו לבעלי המניות שלו, כלומר לבעליו. כל מי שברשותו מניות של החברה מקבל חלק מהרווחים, בהתאם לחלקו היחסי בבעלות, כלומר בהתאם למספר המניות שברשותו.
שהרי המטרה העיקרית של חברה עסקית היא יצירה של רווחים עבור הבעלים ומחזיקי המניות שלה. כשחברה עסקית מרוויחה, היא יכולה לשלם חלק מהרווחים לבעלי המניות ותשלום זה נקרא "דיבידנד".
דיבידנד, אם כן, הוא התשלום שמעבירה חברה מהרווחים שלה או מהעודפים הכספיים שהצטברו אצלה, לידי בעלי המניות שלה.
מקור המילה דיבידנד הוא מהמילה האנגלית Division - באנגלית "חילוק".
הנה סרטון שמסביר בפשטות את נושא הדיבידנדים:
http://youtu.be/aMZuFZ04Y98
מהו הקיבוץ הישראלי והשיתוף שהוא הדגים?
אחת ההמצאות המעניינות של הציונות והחברה הישראלית היא ללא ספק הקיבוץ.
זוהי צורת התיישבות שיתופית שנוצרה רק ביישוב שבארץ ישראל, על ידי התנועה הציונית, ליישוב מדינת ישראל. הקיבוץ התבסס על ערכים סוציאליסטיים, שיתופיים, עם השאיפה לשוויון בין בני האדם.
מטרת הקיבוצים הייתה ליצור שיתוף כלכלי ורעיוני בין החברים.
בכל קיבוץ היו בדרך כלל כמה מאות חברים. במשך שנים רבות התפרנסו הקיבוצים מחקלאות ובהמשך גם מתעשייה.
משך זמן רב הקיבוצים היו נערצים ונחשבו לשכבה מובילה במדינת ישראל. גם בעולם הם נתפסו כפלא ישראלי ייחודי ומקסים וצעירים ממדינות רבות הגיעו להתנדב בקיבוצים בישראל.
השיתוף המלא בין החברים ברכוש הקיבוצי והשוויון ביניהם בייצורו ובצריכתו היו עקרונות שנכתב עליהם רבות עוד מימי קרל מרקס, הוגה הסוציאליזם. העקרונות הללו נחשבו לאוטופיה שקשה לממש. מדינות סוציאליסטיות השליטו אותו בכוח על רבים מאזרחיהן שלא דגלו בשיתוף, תוך לקיחת הרכוש הפרטי מהעשירים וחלוקתו לכולם.
הקיבוצים הישראליים, דווקא הם, היו ההצלחה הסוציאליסטית הגדולה ביותר בעולם, במיוחד בהשוואה לשלטון האימים שנדרש במדינות קומוניסטיות, כדי להשליט את אותו שוויון.
אך לקראת סוף המאה ה-20 השתנו מעט הדברים. עת משבר הגיעה לקיבוצים. בעיני רבים מחבריו התחייב שינוי במתכונת של "הקיבוץ המסורתי". החקלאות הלכה וירדה בהכנסותיה. שינויים פוליטיים הקטינו את כוחם של הקיבוצים בחברה הישראלית. עזיבת הדור הצעיר על העיר המחישה שמה שהתאים לעידן הקמת המדינה, כבר לא מושך את הצעירים בעידן המודרני. החברה הישראלית החדשה הדגישה את ה"אני" על חשבון ה"אנחנו" וגם חברי הקיבוצים החלו לבקש את הפיתויים שמסביב.
וכך שינה הקיבוץ המגונן אך מגביל את פניו בהדרגה לקיבוץ מופרט. ההפרטה הביאה לעידן שבו כל חבר מקבל שכר שונה ואנשים יכולים להחזיק רכב פרטי, לנסוע לחו"ל כרצונם ולהחזיק דירות בעיר. הקיבוץ שיתופי עכשיו אולי פחות, אך לרבים זה התאים.
בקיבוץ המופרט הבעלות על אמצעי הייצור, כולל השדות, המפעלים והמיזמים שהקים הקיבוץ, היא עדיין משותפת, אבל העבודה בפועל נעשית פעמים רבות על ידי שכירים ואנשי מקצוע מבחוץ.
הפרטת הקיבוצים כיום היא כמעט מלאה. הקיבוצים העיקריים שנשארו שיתופיים לגמרי הם הקיבוצים המבוססים, אלו שהקימו את המפעלים המצליחים והמכניסים, שמאפשרים את השיתוף ובו-בזמן מזכים את החברים בחיים נוחים ובשפע כלכלי. יש שיראו בהפרטה כישלון של הסוציאליזם, בעוד אחרים יטענו שזו רק הנוסחה המדויקת שלא נמצאה לשיתוף נכון.
הנה סיפורו של הקיבוץ (עברית):
https://youtu.be/g5TkJMbTfwU
קיבוץ אופייני מהאוויר:
https://youtu.be/wnwl4yxhu6k
על תחילתם של הקיבוצים (עברית):
https://youtu.be/-sfG2TpGSMo
האידאולוגיה של הקיבוץ מתחזקת:
https://youtu.be/LWMmcjh4wBw
דוד בן גוריון היה ראש הממשלה בעל החזון שהחליט להתיישב ולהפוך לחבר קיבוץ שדה בוקר שבנגב (עברית):
https://youtu.be/mqNnRKXxbhU
כך הוא עבד כמו כל החברים בקיבוץ:
https://youtu.be/A_jA8OHG7Vs
המון שנים היו הקיבוצים חממה למתנדבים מכל העולם (עברית):
https://youtu.be/osTZiFrPx-g
הרעיון והמעשה השיתופי המדהים של הקיבוץ הישראלי (מתורגם):
https://youtu.be/RIf2f77tjJ8?long=yes
יש גם קיבוצים שונים מהרגיל (עברית):
https://youtu.be/pRdWSevUH0o?long=yes
עם השנים החלו קיבוצים רבים בהפרטה שהורגשה בחדר האוכל (עברית):
https://youtu.be/12kFl6YW_Xk?long=yes
וזו התרומה של הקיבוצים לחקלאות העולמית:
https://youtu.be/oxxYmn3HpDU?long=yes
סטארטאפ (Startup), בעברית "חברת הזנק", הוא חברה חדשה, לרוב בתחום ההייטק, שנוסדה במטרה לפתח מוצר או רעיון ייחודיים.
הסטארטאפ הוא חברה בתחילת דרכה. לרוב אין לה רווחים משמעותיים בשלב הראשון. לכן חברות סטארטאפ ממומנות לרוב על ידי משקיעים וכך יכולות להקים חברה, לגייס עובדים וכמובן גם לשלם להם שכר, לפתח את המוצר או השירות המרכזי שאותו ישווקו בהמשך וכן הלאה.
בתחילת דרכו סטארטאפ ייכנס לא פעם לאחד מה"אקסלטורים", מאיצים או חממות טכנולוגיות, שמסייעות בהנחיית חברות צעירות כאלה והצוות המוביל בהן ומובילות אותם בשלבים הראשונים והקשים, שלבי בניית החברה, המיקוד ורכישת הידע הנדרש להובלת מיזם עולמי.
צוות עובדים זה בתחילת הדרך הוא קטן יחסית. לרוב, אחד המייסדים יוביל את המיזם, כמנהל החברה בפועל (CEO, קיצור של Chief executive officer).
אחד מהאחרים יהיה המנהל של התחום הטכנולוגי (CTO, או Chief technology officer) ואחרים יעבדו כמפתחים טכנולוגים ומתכנתים, כאנשי שיווק, עיצוב וחווית משתמש (UI/UX), מנהלי מוצר ואנשי פרודקט, מדעני נתונים ואנליסטים ועוד - הכל בהתאם למוצר ולגודל החברה וההון שעומד לרשותה.
#המשקיעים שמרימים
כמיזם ראשוני ולא מוכח, לרוב סטארטאפ יתחיל עם כסף עצמי, או עם הלוואות או השקעות מ-FFF, מה שמכונה כ"שלושת ה-Fים": חברים (Friends), כי הם מאמינים בך ולאו דווקא במיזם, משפחה (Family), שמאמינה גם היא בך ולא במיזם, וטפשים (Fools), שהם מי שלא מבינים את הסיכון שבמיזם וחושבים שזוהי הדרך שלהם לכסף קל ורווחים עצומים.
אחרי שהתגבש הרעיון, מפתח הסטארטאפ את ה-POC, שזו "הוכחת היתכנות" (Proof of concept), דגם ראשוני עובד שמראה שהפיתוח אפשרי ומוצדק מבחינה טכנולוגית ואולי גם מבחינה עסקית.
כך למעשה יש הוכחות ראשוניות לסיכוייו לגדול, יגיעו (בתקווה) המשקיעים הראשונים, שישקיעו מהונם סכום לא גדול. אלה הם לרוב משקיעים פרטיים, המכונים אנג'לים ומשקיעים רק בשלב הראשון של חברות הזנק צעירות.
לאחר שהשקיעו בשלב הראשון של המיזם והביאו אותה למודל עסקי מבוסס ולמצב בו יש לו מוצר או אב טיפוס רציני כלשהו, מנסים מייסדי הסטרטאפ לגייס כסף מקרנות הון סיכון. אלה חברות השקעה המחזיקות כסף (שזה המושג של קרן) של משקיעים. הן משקיעות בסטארטאפים קיימים, בשלב השני, בו ניתן להפוך אותם לחברות גדולות ומכניסות.
חשוב לדעת שבעוד שסטארטאפים קמים ומגייסים בקול תרועה רמה, למות הם נוהגים בקול דממה דקה. הגיוסים יפורסמו בכל מקום אפשרי, כדי לבסס את ההבנה בציבור שמדובר בהצלחה. הקשיים שעלולים להוביל את המיזם לסופו יהיו הרבה יותר שקטים וסודיים.
#ומהו חד-קרן, או יוניקורן?
יוניקורן הוא סטארטאפ מצליח במיוחד, ששוויו עובר את המיליארד דולר. היוניקורנים, בעברית "חדי קרן", הם סטארטאפים שהמשקיעים מעריכים את שוויים ביותר ממיליארד דולר. כלומר, הם נסחרים לפי שווי שהוא גבוה ממיליארד דולר.
להיכרות עם מיזמים שונים ומצליחים בואו לתגית "סטארטאפים".
מארק צוקרברג, אולי הסטארטאפיסט המפורסם בעולם, במילות השראה לדור שלו (מתורגם):
https://youtu.be/wQOw3KyXpYM
מה גורם לסטארטאפ להצליח (מתורגם):
https://youtu.be/bNpx7gpSqbY?long=yes
מסבירים ומשוויצים ביוניקורנים של ישראל:
https://youtu.be/kz_M201g3yg
ובחיוך - על המוריד לסטארטאפיסט (עברית):
https://youtu.be/cgmxMVb4PSc
והרצאת מדריך נחמדה להקמת סטארטאפ (עברית):
https://youtu.be/WrprszoEQ14?long=yes
תאגיד (Corporation) או חברה עסקית, הם המצאה מדהימה של האנושות. מדובר בהתאגדות של אדם או כמה אנשים ליצירת גוף דמיוני, שקיבל ממשות מהחלטה חברתית מסודרת. הגוף הזה הוא תאגיד, שאחד הביטויים הבולטים שלו הוא החברה העסקית. (יש עוד בתגית "סוגי התאגדויות").
גוגל, אוסם או בואינג כדוגמאות - גם אם אין לו ממשות כמו לאדם או למוצר שהוא מייצר, פרי הדמיון הזה שנקרא תאגיד הוא ישות משפטית, הנושאת בהתחייבויות משפטיות, ממש כאילו היה אדם. יש לו מטרות וציבורים שלמים שמכירים אותו ונותנים בו אמון בדרך כלל, על אף שהוא פועל בנפרד מבעליו, מהעובדים בו או מאדם ספציפי כלשהו בעולם. הוא יצור משפטי, בדוי ופרי הסכמה אך עומד בפני עצמו.
ובכל זאת, התאגיד יכול לעשות פעולות משפטיות מגוונות ולשאת בהתחייבויות מקבילות, ממש כאילו היה בן-אדם.
התאגיד הוא למעשה פרי החלטה אנושית, שנותנת לו קיום. הוא כל כך חשוב ומקדם את החברה המודרנית, עד שגם משפטית הוא מחויב בהמון דברים, הוא משלם מיסים, מחזיק רכוש, כסף וחייב לציית לחוקים. כן, תאגיד גם יכול לעמוד למשפט וגם לתבוע בבית המשפט אחרים.
חברה, שותפות או עמותה - חברה עסקית או תאגיד נולד כשרושמים אותו בגוף שממונה על כך. הוא מסיים את קיומו בהליך שנקרא "פירוק תאגיד". בעלי התאגיד יכולים להיות אדם יחיד, קבוצת בני אדם או אפילו, החזיקו חזק, תאגידים אחרים.
כי ההמצאה הזו כל כך גאונית, שהיא נוצרה עם הגנה לבעליה, מרכיב שפוטר את הבעלים מאחריות כמעט לחלוטין. קוראים לזה "חברה בערבון מוגבל". בניגוד לאדם רגיל, אם חברה גורמת נזק, יתכן מצב שאיש מבעליה לא יהיה חייב לפצות את הניזוק. אם תאגיד לווה כספים ואין לו מאיפה להחזיר, איש לא יוכל לכפות על בעליו לשלם מכספו הפרטי.
העיקרון המנחה בתאגידים הוא שאנשים שמשקיעים בהם כסף מצפים לרווחים. זה גם מקור הביקורת ולעתים אף השנאה בקרב ציבורים עצומים כלפי התאגידים - התפיסה הרווחת ששורת הרווח חשובה ברבים מהם, הרבה יותר מאשר השירות לצרכני המוצר שלהם או לקוחות שירותיהם.
היסטורית, תאגידים מסוגים מסוימים פעלו כבר ברומי העתיקה. היה זה המשפט הרומי שהכיר בסוגי התאגדויות, חלקן התאגדויות פרטיות, כמו גילדות של בעלי מלאכה או אגודות קבורה. אפילו רשויות מקומיות באימפריה הרומית הוגדרו אז ככאלה.
באירופה של ימי הביניים הצטרפו לגילדות בעלי המקצוע גם שותפויות ואפילו כנסיות שהתאגדו כך. במאה ה-14 נולד גם התאגיד המסחרי הראשון בהיסטוריה - מכרה נחושת בשוודיה, לו העניק מלך שוודיה מגנוס הרביעי זיכיון רשמי להפעלת המכרה.
בימינו לא חסרים תאגידי ענק מצליחים, לצד מיליוני חברות עסקיות מכל סוג ותחום. תעשיית התרופות, למשל, היא תאגידית. אם נדמה לכם לפעמים שהתרופות מפותחות בתאגידי התרופות לא רק לשם עזרה לחולים ולשם שמיים, תוכלו עכשיו להבין את העניין.
גם תאגידי האינטרנט הגדולים הם כאלה. דומה לא פעם שהחוקים שחלים על האדם הפשוט, על החברה הרגילה ועל תאגידים "רגילים", לא חלים עליהם. הם כל כך גדולים וחזקים, שלעתים נראה היה שאין מדינה שתעז להילחם בהם, להטיל עליהם מיסים רגילים, או להתמודד מולם בחוקיה.
השינוי החל בתחילת 2021, כשאוסטרליה אתגרה וניצחה את גוגל ופייסבוק, שישלמו בה תמלוגים לגופי תוכן ותקשורת, עבור תוכן שבעבר נטלו והציגו באתריהם מבלי לשלם עליו כלל.
הנה התאגיד ומהו בדיוק (עברית):
https://youtu.be/DiyrwpfKdt8
פרוקטור אנד גמבל הוא תאגיד עולמי שנולד מחברה משפחתית קטנה:
https://youtu.be/Kf0Dk6FX7h4
תאגיד יוניליבר, תאגיד מרשים לא פחות:
https://youtu.be/gCNsYWgY7ZE
ותכנית טלוויזיה על תאגידים (עברית):
https://youtu.be/pPQRKOmpxEY?long=yes
מהי חברה בערבון מוגבל (בע"מ)?
מה זו חברה בע"מ?
חברה בע"מ, קיצור של חברה בערבון מוגבל (limited company או בקיצור LTD) היא חברה עסקית שנוצרה על ידי מספר אנשים, כדי לבצע פעולות עסקיות. לחברה כזו יש מניות שקובעות כיצד מתחלקת הבעלות עליה. כל אחד זכאי, בהתאם למספר המניות שבידו, לחלק מהבעלות בחברה.
מחזיקי המניות ערבים, על פי ערך המניות שבידם, להתחייבויות של החברה. הערבון המוגבל של בעלי המניות נובע מהיותה גוף שמבחינה משפטית בעלי המניות שלו אינם נושאים באחריות אישית לפעולותיה החברה. במקרה של פשיטת רגל, כשאין לחברה בע"מ יכולת לשלם את חובותיה, יכולים בעלי המניות בחברה להפסיד רק את ערך המניות שבידיהם ולא יותר. לכן זה "ערבון מוגבל". הם נותנים ערבות לעיסקאות החברה, אך לא מחוייבים בחובותיה מעבר לשווי המניות שבידם.
צורת בעלות זו נפוצה מאוד והיא משמשת כיום את כל צורות הפעילות הכלכלית. יש הפרדה בין בעלי המניות לבין החברה, שהיא גוף דמיוני לחלוטין, שקיים ברישומים בלבד ואי אפשר לראותו. בניגוד לשותפים, מי שמחזיקים במניות של חברה כזו, יכולים אפילו להתחרות בעסקיה. כך, למשל, היה בשנות ה-90, כשאחד המשקיעים בחברת "אפל" היה המתחרה המיתולוגי שלה, מנכ"ל חברת מיקרוסופט ביל גייטס.
הנה הסבר על חברות בערבון מוגבל:
http://youtu.be/5b15A7eCGD8
מה זו חברה בע"מ?
חברה בע"מ, קיצור של חברה בערבון מוגבל (limited company או בקיצור LTD) היא חברה עסקית שנוצרה על ידי מספר אנשים, כדי לבצע פעולות עסקיות. לחברה כזו יש מניות שקובעות כיצד מתחלקת הבעלות עליה. כל אחד זכאי, בהתאם למספר המניות שבידו, לחלק מהבעלות בחברה.
מחזיקי המניות ערבים, על פי ערך המניות שבידם, להתחייבויות של החברה. הערבון המוגבל של בעלי המניות נובע מהיותה גוף שמבחינה משפטית בעלי המניות שלו אינם נושאים באחריות אישית לפעולותיה החברה. במקרה של פשיטת רגל, כשאין לחברה בע"מ יכולת לשלם את חובותיה, יכולים בעלי המניות בחברה להפסיד רק את ערך המניות שבידיהם ולא יותר. לכן זה "ערבון מוגבל". הם נותנים ערבות לעיסקאות החברה, אך לא מחוייבים בחובותיה מעבר לשווי המניות שבידם.
צורת בעלות זו נפוצה מאוד והיא משמשת כיום את כל צורות הפעילות הכלכלית. יש הפרדה בין בעלי המניות לבין החברה, שהיא גוף דמיוני לחלוטין, שקיים ברישומים בלבד ואי אפשר לראותו. בניגוד לשותפים, מי שמחזיקים במניות של חברה כזו, יכולים אפילו להתחרות בעסקיה. כך, למשל, היה בשנות ה-90, כשאחד המשקיעים בחברת "אפל" היה המתחרה המיתולוגי שלה, מנכ"ל חברת מיקרוסופט ביל גייטס.
הנה הסבר על חברות בערבון מוגבל:
http://youtu.be/5b15A7eCGD8
הדיבידנד הוא חלק ברווחי החברה, שניתן לבעל מניות בה. מבחינת בעלי המניות בחברה עסקית, הדיבידנדים הם פירות ההשקעה שלהם בחברה.
אחת לתקופה מחלק תאגיד עסקי את רווחיו לבעלי המניות שלו, כלומר לבעליו. כל מי שברשותו מניות של החברה מקבל חלק מהרווחים, בהתאם לחלקו היחסי בבעלות, כלומר בהתאם למספר המניות שברשותו.
שהרי המטרה העיקרית של חברה עסקית היא יצירה של רווחים עבור הבעלים ומחזיקי המניות שלה. כשחברה עסקית מרוויחה, היא יכולה לשלם חלק מהרווחים לבעלי המניות ותשלום זה נקרא "דיבידנד".
דיבידנד, אם כן, הוא התשלום שמעבירה חברה מהרווחים שלה או מהעודפים הכספיים שהצטברו אצלה, לידי בעלי המניות שלה.
מקור המילה דיבידנד הוא מהמילה האנגלית Division - באנגלית "חילוק".
הנה סרטון שמסביר בפשטות את נושא הדיבידנדים:
http://youtu.be/aMZuFZ04Y98
תאגידים
אחת ההמצאות המעניינות של הציונות והחברה הישראלית היא ללא ספק הקיבוץ.
זוהי צורת התיישבות שיתופית שנוצרה רק ביישוב שבארץ ישראל, על ידי התנועה הציונית, ליישוב מדינת ישראל. הקיבוץ התבסס על ערכים סוציאליסטיים, שיתופיים, עם השאיפה לשוויון בין בני האדם.
מטרת הקיבוצים הייתה ליצור שיתוף כלכלי ורעיוני בין החברים.
בכל קיבוץ היו בדרך כלל כמה מאות חברים. במשך שנים רבות התפרנסו הקיבוצים מחקלאות ובהמשך גם מתעשייה.
משך זמן רב הקיבוצים היו נערצים ונחשבו לשכבה מובילה במדינת ישראל. גם בעולם הם נתפסו כפלא ישראלי ייחודי ומקסים וצעירים ממדינות רבות הגיעו להתנדב בקיבוצים בישראל.
השיתוף המלא בין החברים ברכוש הקיבוצי והשוויון ביניהם בייצורו ובצריכתו היו עקרונות שנכתב עליהם רבות עוד מימי קרל מרקס, הוגה הסוציאליזם. העקרונות הללו נחשבו לאוטופיה שקשה לממש. מדינות סוציאליסטיות השליטו אותו בכוח על רבים מאזרחיהן שלא דגלו בשיתוף, תוך לקיחת הרכוש הפרטי מהעשירים וחלוקתו לכולם.
הקיבוצים הישראליים, דווקא הם, היו ההצלחה הסוציאליסטית הגדולה ביותר בעולם, במיוחד בהשוואה לשלטון האימים שנדרש במדינות קומוניסטיות, כדי להשליט את אותו שוויון.
אך לקראת סוף המאה ה-20 השתנו מעט הדברים. עת משבר הגיעה לקיבוצים. בעיני רבים מחבריו התחייב שינוי במתכונת של "הקיבוץ המסורתי". החקלאות הלכה וירדה בהכנסותיה. שינויים פוליטיים הקטינו את כוחם של הקיבוצים בחברה הישראלית. עזיבת הדור הצעיר על העיר המחישה שמה שהתאים לעידן הקמת המדינה, כבר לא מושך את הצעירים בעידן המודרני. החברה הישראלית החדשה הדגישה את ה"אני" על חשבון ה"אנחנו" וגם חברי הקיבוצים החלו לבקש את הפיתויים שמסביב.
וכך שינה הקיבוץ המגונן אך מגביל את פניו בהדרגה לקיבוץ מופרט. ההפרטה הביאה לעידן שבו כל חבר מקבל שכר שונה ואנשים יכולים להחזיק רכב פרטי, לנסוע לחו"ל כרצונם ולהחזיק דירות בעיר. הקיבוץ שיתופי עכשיו אולי פחות, אך לרבים זה התאים.
בקיבוץ המופרט הבעלות על אמצעי הייצור, כולל השדות, המפעלים והמיזמים שהקים הקיבוץ, היא עדיין משותפת, אבל העבודה בפועל נעשית פעמים רבות על ידי שכירים ואנשי מקצוע מבחוץ.
הפרטת הקיבוצים כיום היא כמעט מלאה. הקיבוצים העיקריים שנשארו שיתופיים לגמרי הם הקיבוצים המבוססים, אלו שהקימו את המפעלים המצליחים והמכניסים, שמאפשרים את השיתוף ובו-בזמן מזכים את החברים בחיים נוחים ובשפע כלכלי. יש שיראו בהפרטה כישלון של הסוציאליזם, בעוד אחרים יטענו שזו רק הנוסחה המדויקת שלא נמצאה לשיתוף נכון.
הנה סיפורו של הקיבוץ (עברית):
https://youtu.be/g5TkJMbTfwU
קיבוץ אופייני מהאוויר:
https://youtu.be/wnwl4yxhu6k
על תחילתם של הקיבוצים (עברית):
https://youtu.be/-sfG2TpGSMo
האידאולוגיה של הקיבוץ מתחזקת:
https://youtu.be/LWMmcjh4wBw
דוד בן גוריון היה ראש הממשלה בעל החזון שהחליט להתיישב ולהפוך לחבר קיבוץ שדה בוקר שבנגב (עברית):
https://youtu.be/mqNnRKXxbhU
כך הוא עבד כמו כל החברים בקיבוץ:
https://youtu.be/A_jA8OHG7Vs
המון שנים היו הקיבוצים חממה למתנדבים מכל העולם (עברית):
https://youtu.be/osTZiFrPx-g
הרעיון והמעשה השיתופי המדהים של הקיבוץ הישראלי (מתורגם):
https://youtu.be/RIf2f77tjJ8?long=yes
יש גם קיבוצים שונים מהרגיל (עברית):
https://youtu.be/pRdWSevUH0o?long=yes
עם השנים החלו קיבוצים רבים בהפרטה שהורגשה בחדר האוכל (עברית):
https://youtu.be/12kFl6YW_Xk?long=yes
וזו התרומה של הקיבוצים לחקלאות העולמית:
https://youtu.be/oxxYmn3HpDU?long=yes
