שָׁרָב היא תופעה של גלי חום ויובש כבדים, שאנו מכירים היטב. השרב קורה גם בישראל, אך הוא רווח בארצות רבות בצדו הדרומי של הים התיכון. הוא מתרחש בתקופות המעבר מהחורף לאביב ואל הקיץ ובמעבר מהקיץ אל הסתיו.

שגיאה רווחת היא הבלבול בין חמסין לשרב. כשאנו אומרים בארץ שיש חמסין וחווים חום ויובש, אנו מתכוונים בעצם ל"שרב". החמסין הוא משהו שאין בישראל. זוהי רוח שבאה ממדבר סהרה (ראו באאוריקה בתגית "חמסין").

תנאי השרב ברורים. מבחינת תנאי מזג האוויר, נהוג להגדיר בישראל שני תנאים שהופכים יום לשרבי:

1. הלחות היחסית הממוצעת פחותה מ־50% בחוף ו-45% בהר (בשרב כבד הלחות היחסית בחוף נמוכה מ-30% ובהר נמוכה מ-20%).

2. הטמפרטורה עולה בתוך מספר ימים בשיעור של 10 מעלות צלזיוס ויותר.

מקור המילה שָׁרָב הוא תנ"כי. למשל בספר ישעיהו מט, י נכתב "לֹא יִרְעָבוּ וְלֹא יִצְמָאוּ וְלֹא יַכֵּם שָׁרָב וָשָׁמֶשׁ".


הנה השרב והשריפות שנגרמות ממנו לא פעם:

https://youtu.be/ptOxrLAZ5-4