הווארד אייקן (Howard Aiken) הוא שתכנן את המחשב הנקרא "הרווארד סימן 1" או בקיצור "סימן 1". המחשב תוכנן על ידי הווארד אייקן בשביל האוניברסיטת היוקרתית הרווארד, אך הוא נבנה על ידי חברת "יבמ" ונשלח לאוניברסיטת הרווארד בשנת 1944.

הרווארד סימן 1 היה המחשב הספרתי האוטומטי הגדול הראשון בארצות הברית ורבים רואים בו את המחשב הראשון בעולם, לצד מחשב הקולוסוס שנבנה באותה שנה באנגליה. הוא פתח את הדרך למחשבים הגדולים הבאים, ביניהם ENIAC ו-EDVAC.

אגב, בגרסה הבאה של המחשב שנקראה מחשב הרווארד סימן 2 התגלה הבאג הראשון בהיסטוריה. זה היה עש (BUG) שנתקע במחשב וגרם לתקלה. הוא הוסר ממנו והודבק לדף ההתקלות 9 בשנת 1947. בעקבות אותו באג ראשון נהוג להתייחס לתקלות במחשב ובתוכנה כבאגים ומכאן המושג "באג" (יש הטוענים שהמושג הומצא כבר במאה ה-19 אבל יש על כך ויכוחים רבים).


ביקור במחשב החשמלי הראשון (מתורגם):

https://youtu.be/4ObouwCHk8w


זה סיפורו של המחשב האוטומטי הרווארד סימן 1 שתכנן הווארד אייקן:

http://youtu.be/NUnEoouyvGY


עוד עליו:

https://youtu.be/bN7AdQmd8So


סיפורו של אייקן:

https://youtu.be/Ne_WM-jPVu0?long=yes


ותולדות המחשבים או ההיסטוריה של המחשב שהחלו ממנו (עברית):

https://youtu.be/KtK-ZwxfX90?long=yes

בשנת 1945 בנו באוניברסיטת פנסילבניה שבעיר פילדלפיה בארה"ב מכונת חישוב כללית ראשונה, מחשב שנקרא ENIAC. אניאק נחשב למחשב המודרני הראשון. הוא שקל מעל 27 טונות והיו בו מעל 18000 שפופרות ריק ("מנורות" בשפה של פעם). צוות שלם של טכנאים עסקו בקביעות בתחזוקת השפופרות של המחשב, שנשרפו בתדירות גבוהה. הם החליפו אלפי שפופרות בכל חודש. ואגב, המחשב הזה, שהסמארטפון שאתם אוחזים ביד חזק ממנו פי כמה וכמה, תפס בניין שלם!

מחשב ENIAC שימש בעיקר לצורך חישובים לפיתוח כלי נשק, טילים ונשק אטומי ולישומים צבאיים מתקדמים. בניגוד למחשבים שיבואו אחר-כך, לא היה לאניאק זכרון, כך שמפעיליו תכנתו אותו לפני כל משימת חישוב שבוצעה בו.

פרספר אקרט וג'ון מאושלי, ממציאיו של מחשב אניאק, בנו שנים מספר לאחר מכן את המחשב הראשון שיזכה לתפוצה מסחרית, מחשב UNIVAC. אם המחשב הראשון שלהם שקל 27 טון, המחשב הזה שקל "רק" 8 טון. מעל 45 מחשבי אוניווק יהיו בשימוש בשנת 1957 - בעיקר במוסדות אקדמיה ומחקר בעלי יכולת כלכלית גבוהה.

אבל המחשב השני הזה שלהם רשם לעצמו הישג מרשים משלו. היסטורית, הוא היה המחשב הראשון שניצח מומחים אנושיים, בתחום המומחיות שלהם. היוניווק הצליח לנבא במדגם הבחירות לנשיאות ארה"ב את נצחונו של אייזנהואר. הניבוי של המחשב היה מנוגד לזה של הסוקרים המקצועיים וכשהאחרון אכן ניצח, התגלה לראשונה לכולם שהמחשב יכול לנצח מוחות אנושיים מובחרים. הישג חסר תקדים שרק רימז על העתיד לבוא.


הנה המחשב האלקטרוני הראשון, האניאק האמריקני ותרומתו למיחשוב המודרני:

http://youtu.be/k4oGI_dNaPc


יומן קולנוע מ-1946 המדווח על מחשב ה-ENIAC של אוניברסיטת פנסילבניה:

http://youtu.be/OSYpYFEwr4o


כך הביס יורשו של אניאק, UNIVAC, את המומחים האנושיים בבחירות לנשיאות:

https://youtu.be/nHov1Atrjzk


וההשוואה בין אניאק למחשבים האישיים שיבואו אחריו:

http://youtu.be/4UPHEPNh8yU

ב-1941 יצא בניו יורק הרדיו הפטריוטי של חברת אמרסון. "רדיו פטריוטי" היה השם שנתן לו המעצב של מכשירי הרדיו הללו, נורמן דל גדס האוסטרי.

למכשיר הרדיו שעיצב גדס היו שלושה צבעים: אדום, לבן וכחול. אלו היו ימים של מלחמה והרדיו היה בצבעי הדגל האמריקאי. פטריוטי או לא?

צבעי הדגל האמריקאי באו מכך שענני המלחמה שהשחירו באותם ימים את שמי אירופה החלו מאיימים יותר ויותר על אמריקה, שנדחפה על ידי בריטניה להצטרף ללוחמה בהיטלר ובחיילי הצבא הגרמני.

הרדיו הפטריוטי שווק ב=3 שילובי צבעים. צבעו הדומיננטי של דגם 400-1 היה צבע כחול, הלבן היה מדגם 400-2 והיו את המכשירים האדומים בדגם 400-3.

הרעיון של רדיו בצבעי הדגל היה תרגיל שיווקי אבל גם נסיון לזקוף קומה במצב הרוח הלאומי שידע שזה רק עניין של זמן עד שצעיריו הלוחמים יצורפו למלחמה הנוראה מכולן.

במחיר של כ-$15 הסתבר שהיצרן גם תמחר את ה"פטריוטים" שלו בצורה הוגנת. משום כך יצא שדי מהר הפכו רוכשי מכשירי הרדיו הפטריוטי את המכשיר הצבעוני לרב מכר. אמרסון, מנהל החברה ומייסדה, אמר אז "סטייל, תזמון ואקטואליה היו חשובים מאז ומתמיד בקרב מהנדסי רדיו".

גם בימינו מכשירי הרדיו הללו מוערכים ונדירים. מכשירי רדיו הקטלין והנדירים יחסית, ממותג כ"אמרסון 400 פטריוט" ושווים בשוק האספנים לא מעט.


הנה הרדיו הפטריוטי:

https://youtu.be/kx6HpBMkaT8


בלוז מהרדיו הפטריוטי עם תצוגה של מכשירים רבים מתקופתו:

https://youtu.be/t86pX0m4jYU


ושיר של לאונרד כהן ממנו:

https://youtu.be/WgbceZZiGwE

שפופרת ריק, או שפופרת ואקום (Vacuum tube), היא רכיב אלקטרוני שמבוסס על שפופרת קתודית ומטרתו לשמש ליישור זרם חשמלי. שפופרת הריק הומצאה בתחילת המאה ה-20 על ידי הממציא לי דה פורסט.

על שפופרת הוואקום התבססו מכשירים אלקטרוניים בעידן שלפני המצאת הטרנזיסטור. אם תביטו לתוך "רדיו סבתא", אותו "רדיו מנורות" ישן, היה מכשיר שהתבסס על שפופרות-ריק, שכונו אז "מנורות".

שפופרות הוואקום נדלקו לאט ולקח להן זמן להתחמם, עד שפעלו. לכן גם לקח זמן מה מרגע ההדלקה של מכשירים שהתבססו עליהן ועד שהחלו לפעול.

שפופרות הוואקום ריק הוחלפו במשך הזמן בטרנזיסטורים, שהיו רכיבי אלקטרוניקה קטנים ומהירים. תודות להחלפתן בטרנזיסטורים הלכו וקטנו מכשירים אלקטרוניים ונולדו מכשירי הכיס. הראשון שבהם היה "רדיו הטרנזיסטור".


כך פעלה שפופרת ואקום:

https://youtu.be/nA_tgIygvNo


רדיו סבתא ישן עם שפופרות ואקום בתוכו:

https://youtu.be/WLFif73CYLw


בעולם הרוק מתגעגעים עד היום לסאונד החם של "מגברי המנורות":

https://youtu.be/cKgIsOA-G-Q


ומי שממש מתגעגעים יכולים לקנות היום רדיו חדיש עם מנורות לד מדומות:

https://youtu.be/Nsh8hYwVkrw

פעם, כשעוד לא הייתה הטלוויזיה, הרדיו היה מכשיר הפלא וסמל הבורגנות. הוא היה ניצב במרכז הסלון ואנשים האזינו לו, בדיוק כמו שהבדור הבא החלו בוהים כולם במסך הטלוויזיה.

הרדיו הישן, שכיום מכנים אותו "רדיו סבתא" או "רדיו מנורות", היה מכשיר ענקי ובנוי מעץ, מלא בשפופרות-ריק, שכונו אז "מנורות". שפופרות אלה האירו באור כתום-צהוב ולקח להן זמן להתחמם. הן היו הסיבה שהיה פרק זמן מההדלקה שלו ועד שהחלו לשמוע צלילים.

בהמשך הוחלפו שפופרות הריק בטרנזיסטורים, אותם רכיבי אלקטרוניקה קטנים, שיאפשרו לכווץ את הרדיו לממדים של טלפון סלולארי של היום, מה שנקרא "רדיו טרנזיסטור".

אבל בחזרה לרדיו של סבתא - הוא קלט תחנות קרובות ורחוקות. הרדיו הגדול היה מצויד ביכולת לקלוט גלים קצרים, מה שאפשר לאנשים לשמוע שידורי רדיו מארצות רחוקות מאד. על הרדיו עצמו היו מסומנות תחנות מפורסמות כמו הביביסי מאנגליה, רדיו ברלין ועוד. הפלא שלו היה נעוץ ביכולת לסובב את החוגה ולהגיע בשניה לשידורי רדיו מארצות רחוקות.


הנה רדיו של פעם וסיפורו:

http://youtu.be/7087hbv6aFA


וכך מתקנים רדיו סבתא ישן:

http://youtu.be/46QAdRvBGg0