היום, יום העלאת הערך, הוא ה-7102017. הביטו טוב במספר. רואים משהו מעניין? - נכון. ניתן לקרוא את המספר משני הכיוונים שלו.

לתופעה הזו קוראים פלינדרום (Palindrome). פלינדרומים הם מספרים, מילים או משפטים, או כל דבר אחר כתוב, שניתן לקרוא מההתחלה אל הסוף ומהסוף להתחלה והוא זהה לחלוטין.

יש לא פעם פלינדרומים בתאריכים. שנת 2002, למשל, הייתה פלינדרום. כי יש גם בה רצף של ספרות או אותיות הזהה משמאל לימין לזה של הרצף מימין לשמאל.

האם במשפט כמו "ילד כותב בתוך דלי" יש פלינדרום? - בדקו נא... ומה לגבי המספר 6345436? או המילים העבריות "מכיתותיכם" וגם "ויתומותיו"? - האם אלה פלינדרומים?

גם ביהדות השתעשעו בפלינדרומים כמו "אבי אל חי שמך למה מלך משיח לא יבא?" או "פרשנו רעבתן שבדבש נתבער ונשרף" - שהמציא רבי יונתן אייבשיץ. כאן יש רצף של אותיות דווקא, שהוא זהה מימין לשמאל לזה של הרצף שמשמאל לימין. במילים בודדות יש המון פלינדרומים. התוכלו למצוא כמה בעצמכם? - מילים כמו "שמש" או "אמא"?

מקור המילה הוא בכלל מיוונית, שבה פַּלִין פירושו "שוב", או "הפוך" ודרוֹמוֹס הוא "כיוון".

אז לסיום, קבלו שיר פלינדרומי, או שכולו פלינדרומים, פרי עטו של המשוררת החכמה ויקי פדיה:

מִי לִימֵד מִילִים?
יֶלֶד כּוֹתֵב בְּתוֹךְ דְּלִי.
אֲרוֹן קִיר הָיָה רֵיק נוֹרָא.
רֶבַע הַלַּיְלָה עָבַר.
מִי אָמַר שֶׁיֵּשׁ רַמָּאִים?


מטלה יצירתית
===========
האם תוכלו להמציא משפט פלינדרום בעברית?


הנה הפלינדרום, כפי שהוא מוסבר על ידי תלמיד:

https://youtu.be/_DG-Csugbvk


מספרי רישוי פלינדרומיים:

https://youtu.be/5s9F67yKOwQ


שיר פלינדרומי שיצר עורך הסרטון:

https://youtu.be/EhajVNR4hcc

אקרוסטיכון (Acrostic) היא שיטת כתיבה של שירים, שבה האותיות הראשונות של כל שורה יוצרות ביחד מילה, שם, צירוף מילים, משפט או את אותיות האלף-בית. בכל מקרה יוצר האקרוסטיכון צירוף בעל משמעות, שרצה המחבר להעביר. לעיתים הוא נועד כדי למנוע גניבה של הפיוט, מעין צורה קדומה של סימון זכויות היוצרים, לעיתים אחרות כדי להאדיר את שם האל, לסייע לזכור טקסטים ארוכים, למנוע קיצור של השיר ועוד.

בימי הביניים היה האקרוסטיכון קישוט שירי מקובל ומוערך והיוקרה של מי שכתבו אקרוסטיכונים מורכבים הייתה רבה. גם ביהדות השתמשו בו רבות, מהתנ"ך ועד לספרד של ימי הביניים, למשל באחד הפיוטים היהודיים הידועים, הפיוט לשבת "דְּרוֹר יִקְרָא", שבו שילב המחבר דונש בן לברט את שמו "דונש" באקרוסטיכון, ב-4 מהבתים בפיוט.

בימינו השעשוע נחשב מיושן יותר ומשמש בעיקר כדי לברך באירועים שמחים, כמו ימי הולדת, בר מצווה, בת מצווה וכדומה.

אך לא רבים יודעים שאקרוסטיכונים שימשו בעבר לא פעם כאמצעים להצפנה של מסרים וסודות. רבים השתמשו בשיטת האקרוסטיכון כדי להעביר מסר סודי פשוט בתוך שיר תמים לכאורה. כך הועברו מסרים מוצפנים לאהובים נסתרים, אל חברים ואפילו אל מחוץ ולתוך הכלא. שריד לכך אפשר למצוא לא פעם גם בטוקבקים באינטרנט, כשהטוקבקיסט מסתיר מסר פוגעני מעיני המודרטור שמבקר את התגובות ומחליט האם יפורסמו או לא. כך שימש אקרוסטיכון גם בספר "מסעות גוליבר".

פירוש המילה "אקרוסטיכון" הוא ביוונית "ראשי השורות". המקור מהמילים היווניות "אקרוס" (akros) שפירושה קיצוני ו"סטיכון" (stichos) שהיא שורה.



משימת יצירה
=========
כתבו שיר קצר שבו אקרוסטיכון של שמכם הפרטי.


הנה הסבר של האקרוסתיכון:

http://youtu.be/bCjMClh2opY


לדוגמה, כך כותבים אקרוסטיכון באנגלית למילה Cat:

http://youtu.be/B5dy7qWDrV0


ושיר מקסים שכתב בעל לאשתו הטריה שירה ושיבץ את שמה באקרוסטיכון:

http://youtu.be/JNBMfKqtH4s

הצחוק הוא פעולה של השמעת קול ושינוי של הבעת הפנים בדומה לחיוך, אך בצורה משמעותית עוד יותר.

הצחוק נוצר בשל רגשות ומצבים שהם לרוב בהקשר של הומור או שמחה. מנגד, פעמים רבות הוא יכול לבוא על רקע של רגשות כמו מבוכה ובמקרים קיצוניים אפילו צער.

מסתבר שהצחוק קיים גם אצל בעלי חיים, בעיקר יונקים אבל אולי גם ציפורים. שם זה כמובן לא מבדיחה או סטנדאפ אלא מדגדוג ושעשוע. כנראה שאבולוציונית הצחוק מסייע לסמן בטבע על ידידות מצד בעל החיים הצוחק ועל זה שאינו תוקפני. כך יכולים קופים, למשל, להאיבק זה בזה במשחק ולצחוק, כשהם מזמנים ש"זה בצחוק..."

אצלנו, בני המין האנושי, הצחוק הפך לכלי חברתי המשמש להבעת רגשות ולהעביר בצורה טובה משמעויות עדינות. הוכחה פשוטה לכך היא שמסתבר שאנחנו צוחקים הרבה פחות, מאותו תוכן משעשע, כשאנחנו לבד...

הצחוק הוא גם מדבק. לא מעט אנשים מתחילים לצחוק רק מפני שמישהו צוחק לידם וגם כשאינם יודעים את סיבת הצחוק ומה הגורם לו. הסברה של החוקרים היא שכך אנו משתפים רגשות ותחושות.


הנה הסיבה שאנו צוחקים (מתורגם):

https://youtu.be/Xu-QfE_1ksk


שר החינוך לשעבר צוחק בעת נאומו בכנסת ולא מצליח לעצור את צחוקו (עברית):

http://youtu.be/kloZhPj1AFM


מראיינת שלא מצליחה שלא לצחוק למשמע מראיין משונה:

http://youtu.be/Rja8eiOOfeA?t=16s


כך בוחנים פרחי קורס שוטרים בארה"ב האם הם מסוגלים לעמוד בקשיחות וללא צחוק לפני האזרחים:

https://youtu.be/qymqjHY_9rg


וצחוק אמיתי של כמה בנות שכנראה לא מצליחות לצאת ממנו:

http://youtu.be/D_RxVaAY4JU

אונומטופֵיָה (Onomatopoeia) או אונומטופאה, ובעברית: מִצְלוֹל או תצליל, היא מילה שהצליל שלה מחקה את הדבר שהיא מייצגת.

ייצוג של המשמעות של מילה או את הצליל שבטבע על ידי המילה, מקובל בשפות רבות. בין המילים המכפילות את הצליל הטבעי המקורי ניתן למצוא בעברית מילות טבע, רובן אגב מתייחסות לקול, כמו צפצוף, טפטוף, ציוץ, פטפוט, רשרוש, קשקוש, גמגום, פקק, כפכף וכדומה. באנגלית יש מילים כמו Boom, Drip ו-Splash שהן מילות אונומטופיאה.

פעם, כשהאדם הקדמון החל להשתמש במילים והתפתחה השפה הקדומה, הכי טבעי היה להמציא מילים שמזכירות את מושאן. אם אמרת 'זמזום' הרי שברור היה מהצליל של המילה למה כוונתה והיא הייתה מאד שימושית. בהמשך, ככל שהשפה נעשתה מופשטת וסימלית, שימוש במילים כאלה היה אולי פחות נחוץ, אבל יופיין נשמר ותמיד נשמרו בשפות השונות מילים שחיקו צלילים בטבע ומשמעויות שכאלה. באמנויות היפות כמו ספרות, פואטיקה (שירה) ורטוריקה, הן המשיכו לככב...

וזו לא רק מילה בודדה בהכרח. אונומטופיאה יכולה להיות גם צירוף מילים שצלילו מחקה משמעות כזו. כך למשל המילה 'פינג פונג' או אפילו צליל דריכת הנשק שבשמו של הארגון הגזעני והאלים 'קו קלוקס קלאן'.

מקור המילה אונומטופאה הוא מיוונית, בה משמעות הפועל "אונומטופיאו" הוא 'ליצור שמות'.


הנה האונומטופיאה באנגלית:

https://youtu.be/kAYGa3Lvlq0


שיר על אונומטופיה:

https://youtu.be/f1b5kCvVBo8


כך מציגים את המילים הללו לילדים במוזיאון בית התפוצות:
https://youtu.be/i5O_207-Jns


והנה סרטון שמציג כיצד מתארות מילים כאלה את הצליל:

https://youtu.be/ES0KA_o3378?long=yes