שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו שעון ביולוגי?
קרה לכם שאחרי לילה ללא שינה חשתם עייפות גדולה, אך מרגע שעלתה השמש והאיר היום פתאום חשתם ערניים יותר ומלאי אנרגיה? לעתים אתם מתעוררים בדיוק בזמן שאתם צריכים או רגילים לקום? קרה לכם שנסעתם לארץ רחוקה ולא הצלחתם להתרגל לשעון שנהוג בה?
כל הדוגמאות הללו ורבות נוספות הן תולדה של מנגנון בגופנו שנקרא "שעון ביולוגי", או בשפה המקצועית "המקצב הצירקדי" (Circadian rhythm).
השעון הביולוגי הזה הוא מנגנון בגוף שמאפשר לנו להתכונן בגוף ובנפש לקראת הפעילויות היומיומיות המצפות לנו במהלך היום. תפקידו הוא להתאים את פעילותנו לתנאי הסביבה המחזוריים ולהפוך אותה למיטבית. למעשה, מווסת ומתזמן שעוננו הביולוגי חלק ניכר מתפקודנו היומיומי ומדפוסי ההתנהגות שלנו, כך שאם נעבוד אתו ולא בניגוד לו - נגיע לביצועים טובים מאד!
למה זה כה חשוב? - מכיוון שהשעון הביולוגי מושפע משינויי האור והחושך. כאשר מחזור השעון הביולוגי חופף למחזוריות היומית של השמש, מהזריחה ועד השקיעה, אנו לרוב בתפקוד טוב ויותר. אם לעומת זאת תהיה התנגשות בין שעוננו הביולוגי לבין מחזוריות השמש, הרי שתפקודנו ייפגע באופן משמעותי ותחול עליה בתאונות, מחלות גופניות ונפשיות שאנו עלולים לחוות בעתיד.
בשל צורת חייו, סובל האדם המודרני מפגיעה רבה בשעון הביולוגי שלו. גורמים כמו שעות שינה משובשות, חיים בתוך מבנים סגורים ויציאה לא מספקת לאור היום - כל אלה יכולים לפגוע בשעון הביולוגי ובבריאותכם כולה.
השעון הביולוגי נמצא בחלק המרכזי של המוח, בבלוטת האצטרובל שבאזור ההיפותלמוס. הוא פועל לפי מידע על כמות האור שמסביב, מידע שמועבר אליו מרשתית העין. הוא לא נמצא רק אצל בני אדם, אלא במרבית היצורים החיים - מבעלי חיים, דרך צמחים ופטריות ואפילו אצל חיידקים ממינים מסוימים. בכל האורגניזמים הללו משמש השעון הביולוגי למדידת הזמן, כדי לנהל תהליכים מחזוריים שונים בחייהם, המכונים "מקצבים ביולוגיים".
הנה סרטון שמסביר את ה"קצב הצירקדי" (מתורגם):
https://youtu.be/Y8ZXOfWUbms
כך המוח מנהל את השעון הביולוגי שלנו:
https://youtu.be/jFfAbMbrZrA
הסבר של המושג שעון ביולוגי:
https://youtu.be/-Z-vyLHi2us
והצד המדעי של השעון הביולוגי (עברית):
https://youtu.be/U4TeRjn3jp8?t=13s?long=yes
למה מתרחש הג'ט לג?
ג'ט לג (Jet lag), "פער הסילון", בעברית "יַעֶפֶת", היא תופעה המוכרת לכל מי שעבר בטיסה בין אזורי זמן שונים, כלומר עבר מספר קווי אורך על פני כדור הארץ. נניח שטסנו לארצות הברית. אנו נוחתים ודי מהר מגלים שבניגוד לשעון האמריקאי, גופנו ממשיך להתנהל על פי השעון שלנו. אנו צריכים לישון כשכולם שם מתעוררים בבוקר ואז מתעוררים, כשהאמריקאים נערכים לערב ולקראת שינה.
מסתבר שיש לנו קושי של ממש להסתגל לשעון החדש של המקום שאליו הגענו. הנטייה הגופנית שלנו לעירות (עירנות) ביום ולשינה בלילה היא לא תוצאה של אור-יום או חשיכה, אלא נובעת משעון פנימי שהגוף שלנו משמר גם כשאנו מגיעים למקום שבו זמני היום והלילה שונים משמעותית מאלה של הארץ ממנה באנו.
השעון הפנימי הזה, אגב, נוצר מהורמון שנקרא מלטונין (Melatonin). את החומר הזה מפריש הגוף בזמן חשיכה ובכך מסמן למוח שהגיע הזמן ללכת לישון. אולי משום כך המדענים מכנים את המלטונין "הפיג'מה של המוח". בכל מקרה, מהמוח "יוצאות פקודות לגוף" להתכונן לשינה. בבוקר, או כשיש אור מסביב, מפסיק הגוף לייצר מלטונין, כדי לגרום לנו להתעורר. פשששש... איזה גאון הגוף שלנו!
משום מה הטיסה לכיוון מזרח קשה לנו יותר מטיסה לכיוון מערב. הסיבה לכך לפי המחקר, היא שטיסה מזרחה "מקצרת" את הימים שלנו ומוציאה אותנו מהקצב הטבעי של הגוף. טיסה לכיוון מערב, לעומתה, "מאריכה" את הימים, באופן שתואם יותר את המחזור או השעון הפנימי של גופנו ולכן היא קלה יותר.
הבלבול שמתרחש בשעון הביולוגי שלנו, בשל הג'ט לג, מוביל במרבית המקרים לבלבול במערכות הגוף, שהבולט בסממניה הוא עניין השינה. אך בדרך כלל מסתנכרן בתוך ימים אחדים השעון הפיזיולוגי שלנו עם אזור הזמן החדש וזמני האור והחושך שבו. כך נגלה שהתנהגותנו מתאימה את עצמה מחדש לנסיבות הגאוגרפיות שאליהן הגענו.
הנה תופעת הג'ט-לג:
https://youtu.be/CoR1bWi8QC4
הצד המדעי של תופעת הג'ט לג:
https://youtu.be/g5H9f3nGHw0
כך נמנע מהמוח ומהשעון הביולוגי שלנו להתבלבל:
https://youtu.be/tGKWbqixWSg
וכך מונעים את היעפת, הג'ט לג:
https://youtu.be/zu6E_68YFUw
מהו המלטונין, "הורמון החושך" שמרדים אותנו?
האם שמעתם פעם על הורמון שנקרא מלטונין (Melatonin) שאחראי לוויסות מחזור השינה והעירות?
המלטונין הוא הורמון שהגוף שלנו מפריש עם חשיכה ובכך מסמן למוח שהגיע הזמן ללכת לישון. לכן המדענים מכנים את המלטונין "הורמון החושך", "הורמון הלילה". יש גם ליצנים שאף נתנו לו את הכינוי המשעשע "הפיג'מה של המוח".
למעשה, זהו נוגד חמצון טבעי שיש לו תפקיד מרכזי בשיקוף שעות החשיכה ועונות השנה למוחנו.
בעקבות הפרשת המלטונין, מוציא המוח פקודות לגוף, להתכונן לשינה. זו הסיבה שבטיסות אנשים שמים מסכת עיניים כהה שמחשיכה להם הכל ונרדמים די מהר.
זו גם הסיבה שבימינו חברות של מערכות הפעלה לטלפונים חכמים הוסיפו אפשרות של שינוי עוצמת ואפילו צבע התאורה, לקראת החשיכה. כך הן מעוניינות לסייע למשתמש לישון טוב ומספיק, כי אחרת האור החזק הבוקע מהמסך רק יעורר אותו עד שעות מאוחרות.
הדלקת האור במהלך הלילה, מעבירה למוח מידע שגוי והאדם נוטה להתעורר. הסיבה היא שמבחינת המוח האור אומר שהגיע היום וייצור המלטונין מופסק. לכן, יודעים כול מי שקמים במהלך הלילה "לעשות פיפי", שלא כדאי להדליק אורות בדרך.
בכל בוקר, או כשיש אור חזק מסביב, נוצרת תופעה הפוכה למה שקורה לנו עם חשיכה. אור הבוקר, או תאורה חזקה כלשהי, גורמים לנו לחוש שהגיע יום חדש. מבחינת המוח זה מחייב פעולה והגוף שלנו מפסיק מיידית לייצר מלטונין, כדי לגרום לנו להתעורר.
אגב, המלטונין הוא גם ההסבר לעייפות שלנו בחורף. הרי בחורף הימים קצרים הרבה יותר ולכן שעות האור מעטות והשמש שוקעת מוקדם. התוצאה? - במוח נקלטת השמש השוקעת מוקדם, מתחיל ייצור המלטונין, שהוא "הפיג'מה של המוח", ואנו חשים עייפות מוקדם יותר מאשר בקיץ.
"שעון הקיץ", הטכניקה בה מזיזים את השעות כדי לאפשר לאנשים ליהנות משעות אור מאוחרות יותר בקיץ, גם היא מתבססת על כך שהפרשת המלטונין תתאחר בשעה. כך, אנו נרדמים מאוחר יותר ונהנים מעוד שעה של בילויי קיץ, בים או בהליכה נעימה על הטיילת.
ומה לעשות אם לא נרדמים ולא מצליחים להירדם? - כשאנו מתהפכים במיטה ולא מצליחים להירדם, קומו וצאו מחדר השינה למקום ולפעילות אחרת. שובו לחדר השינה רק כשתחושו עייפים. זו הפעולה הנכונה כי אסור שהמוח יקשר בין חדר השינה למצב של ערות. עדיף לנו שהאסוציאציה שלנו לחדר השינה תהיה אכן שינה.
כך משפיעה עוצמת התאורה על ייצור המלטונין (עברית):
https://youtu.be/lzwkyItqgtk
החוסר במלטונין הוא גם ההסבר לעייפות שלנו בחורף (עברית):
https://youtu.be/bQglXjtAK_s
ומזונות שמחזקים את כמות המלטונין בגופנו (מתורגם):
https://youtu.be/5DeTN-fci_4
שעון ביולוגי
קרה לכם שאחרי לילה ללא שינה חשתם עייפות גדולה, אך מרגע שעלתה השמש והאיר היום פתאום חשתם ערניים יותר ומלאי אנרגיה? לעתים אתם מתעוררים בדיוק בזמן שאתם צריכים או רגילים לקום? קרה לכם שנסעתם לארץ רחוקה ולא הצלחתם להתרגל לשעון שנהוג בה?
כל הדוגמאות הללו ורבות נוספות הן תולדה של מנגנון בגופנו שנקרא "שעון ביולוגי", או בשפה המקצועית "המקצב הצירקדי" (Circadian rhythm).
השעון הביולוגי הזה הוא מנגנון בגוף שמאפשר לנו להתכונן בגוף ובנפש לקראת הפעילויות היומיומיות המצפות לנו במהלך היום. תפקידו הוא להתאים את פעילותנו לתנאי הסביבה המחזוריים ולהפוך אותה למיטבית. למעשה, מווסת ומתזמן שעוננו הביולוגי חלק ניכר מתפקודנו היומיומי ומדפוסי ההתנהגות שלנו, כך שאם נעבוד אתו ולא בניגוד לו - נגיע לביצועים טובים מאד!
למה זה כה חשוב? - מכיוון שהשעון הביולוגי מושפע משינויי האור והחושך. כאשר מחזור השעון הביולוגי חופף למחזוריות היומית של השמש, מהזריחה ועד השקיעה, אנו לרוב בתפקוד טוב ויותר. אם לעומת זאת תהיה התנגשות בין שעוננו הביולוגי לבין מחזוריות השמש, הרי שתפקודנו ייפגע באופן משמעותי ותחול עליה בתאונות, מחלות גופניות ונפשיות שאנו עלולים לחוות בעתיד.
בשל צורת חייו, סובל האדם המודרני מפגיעה רבה בשעון הביולוגי שלו. גורמים כמו שעות שינה משובשות, חיים בתוך מבנים סגורים ויציאה לא מספקת לאור היום - כל אלה יכולים לפגוע בשעון הביולוגי ובבריאותכם כולה.
השעון הביולוגי נמצא בחלק המרכזי של המוח, בבלוטת האצטרובל שבאזור ההיפותלמוס. הוא פועל לפי מידע על כמות האור שמסביב, מידע שמועבר אליו מרשתית העין. הוא לא נמצא רק אצל בני אדם, אלא במרבית היצורים החיים - מבעלי חיים, דרך צמחים ופטריות ואפילו אצל חיידקים ממינים מסוימים. בכל האורגניזמים הללו משמש השעון הביולוגי למדידת הזמן, כדי לנהל תהליכים מחזוריים שונים בחייהם, המכונים "מקצבים ביולוגיים".
הנה סרטון שמסביר את ה"קצב הצירקדי" (מתורגם):
https://youtu.be/Y8ZXOfWUbms
כך המוח מנהל את השעון הביולוגי שלנו:
https://youtu.be/jFfAbMbrZrA
הסבר של המושג שעון ביולוגי:
https://youtu.be/-Z-vyLHi2us
והצד המדעי של השעון הביולוגי (עברית):
https://youtu.be/U4TeRjn3jp8?t=13s?long=yes
ג'ט לג (Jet lag), "פער הסילון", בעברית "יַעֶפֶת", היא תופעה המוכרת לכל מי שעבר בטיסה בין אזורי זמן שונים, כלומר עבר מספר קווי אורך על פני כדור הארץ. נניח שטסנו לארצות הברית. אנו נוחתים ודי מהר מגלים שבניגוד לשעון האמריקאי, גופנו ממשיך להתנהל על פי השעון שלנו. אנו צריכים לישון כשכולם שם מתעוררים בבוקר ואז מתעוררים, כשהאמריקאים נערכים לערב ולקראת שינה.
מסתבר שיש לנו קושי של ממש להסתגל לשעון החדש של המקום שאליו הגענו. הנטייה הגופנית שלנו לעירות (עירנות) ביום ולשינה בלילה היא לא תוצאה של אור-יום או חשיכה, אלא נובעת משעון פנימי שהגוף שלנו משמר גם כשאנו מגיעים למקום שבו זמני היום והלילה שונים משמעותית מאלה של הארץ ממנה באנו.
השעון הפנימי הזה, אגב, נוצר מהורמון שנקרא מלטונין (Melatonin). את החומר הזה מפריש הגוף בזמן חשיכה ובכך מסמן למוח שהגיע הזמן ללכת לישון. אולי משום כך המדענים מכנים את המלטונין "הפיג'מה של המוח". בכל מקרה, מהמוח "יוצאות פקודות לגוף" להתכונן לשינה. בבוקר, או כשיש אור מסביב, מפסיק הגוף לייצר מלטונין, כדי לגרום לנו להתעורר. פשששש... איזה גאון הגוף שלנו!
משום מה הטיסה לכיוון מזרח קשה לנו יותר מטיסה לכיוון מערב. הסיבה לכך לפי המחקר, היא שטיסה מזרחה "מקצרת" את הימים שלנו ומוציאה אותנו מהקצב הטבעי של הגוף. טיסה לכיוון מערב, לעומתה, "מאריכה" את הימים, באופן שתואם יותר את המחזור או השעון הפנימי של גופנו ולכן היא קלה יותר.
הבלבול שמתרחש בשעון הביולוגי שלנו, בשל הג'ט לג, מוביל במרבית המקרים לבלבול במערכות הגוף, שהבולט בסממניה הוא עניין השינה. אך בדרך כלל מסתנכרן בתוך ימים אחדים השעון הפיזיולוגי שלנו עם אזור הזמן החדש וזמני האור והחושך שבו. כך נגלה שהתנהגותנו מתאימה את עצמה מחדש לנסיבות הגאוגרפיות שאליהן הגענו.
הנה תופעת הג'ט-לג:
https://youtu.be/CoR1bWi8QC4
הצד המדעי של תופעת הג'ט לג:
https://youtu.be/g5H9f3nGHw0
כך נמנע מהמוח ומהשעון הביולוגי שלנו להתבלבל:
https://youtu.be/tGKWbqixWSg
וכך מונעים את היעפת, הג'ט לג:
https://youtu.be/zu6E_68YFUw
האם שמעתם פעם על הורמון שנקרא מלטונין (Melatonin) שאחראי לוויסות מחזור השינה והעירות?
המלטונין הוא הורמון שהגוף שלנו מפריש עם חשיכה ובכך מסמן למוח שהגיע הזמן ללכת לישון. לכן המדענים מכנים את המלטונין "הורמון החושך", "הורמון הלילה". יש גם ליצנים שאף נתנו לו את הכינוי המשעשע "הפיג'מה של המוח".
למעשה, זהו נוגד חמצון טבעי שיש לו תפקיד מרכזי בשיקוף שעות החשיכה ועונות השנה למוחנו.
בעקבות הפרשת המלטונין, מוציא המוח פקודות לגוף, להתכונן לשינה. זו הסיבה שבטיסות אנשים שמים מסכת עיניים כהה שמחשיכה להם הכל ונרדמים די מהר.
זו גם הסיבה שבימינו חברות של מערכות הפעלה לטלפונים חכמים הוסיפו אפשרות של שינוי עוצמת ואפילו צבע התאורה, לקראת החשיכה. כך הן מעוניינות לסייע למשתמש לישון טוב ומספיק, כי אחרת האור החזק הבוקע מהמסך רק יעורר אותו עד שעות מאוחרות.
הדלקת האור במהלך הלילה, מעבירה למוח מידע שגוי והאדם נוטה להתעורר. הסיבה היא שמבחינת המוח האור אומר שהגיע היום וייצור המלטונין מופסק. לכן, יודעים כול מי שקמים במהלך הלילה "לעשות פיפי", שלא כדאי להדליק אורות בדרך.
בכל בוקר, או כשיש אור חזק מסביב, נוצרת תופעה הפוכה למה שקורה לנו עם חשיכה. אור הבוקר, או תאורה חזקה כלשהי, גורמים לנו לחוש שהגיע יום חדש. מבחינת המוח זה מחייב פעולה והגוף שלנו מפסיק מיידית לייצר מלטונין, כדי לגרום לנו להתעורר.
אגב, המלטונין הוא גם ההסבר לעייפות שלנו בחורף. הרי בחורף הימים קצרים הרבה יותר ולכן שעות האור מעטות והשמש שוקעת מוקדם. התוצאה? - במוח נקלטת השמש השוקעת מוקדם, מתחיל ייצור המלטונין, שהוא "הפיג'מה של המוח", ואנו חשים עייפות מוקדם יותר מאשר בקיץ.
"שעון הקיץ", הטכניקה בה מזיזים את השעות כדי לאפשר לאנשים ליהנות משעות אור מאוחרות יותר בקיץ, גם היא מתבססת על כך שהפרשת המלטונין תתאחר בשעה. כך, אנו נרדמים מאוחר יותר ונהנים מעוד שעה של בילויי קיץ, בים או בהליכה נעימה על הטיילת.
ומה לעשות אם לא נרדמים ולא מצליחים להירדם? - כשאנו מתהפכים במיטה ולא מצליחים להירדם, קומו וצאו מחדר השינה למקום ולפעילות אחרת. שובו לחדר השינה רק כשתחושו עייפים. זו הפעולה הנכונה כי אסור שהמוח יקשר בין חדר השינה למצב של ערות. עדיף לנו שהאסוציאציה שלנו לחדר השינה תהיה אכן שינה.
כך משפיעה עוצמת התאורה על ייצור המלטונין (עברית):
https://youtu.be/lzwkyItqgtk
החוסר במלטונין הוא גם ההסבר לעייפות שלנו בחורף (עברית):
https://youtu.be/bQglXjtAK_s
ומזונות שמחזקים את כמות המלטונין בגופנו (מתורגם):
https://youtu.be/5DeTN-fci_4
