שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה היו שלושת הרגלים של היהודים?
שָׁלשׁ רְגָלִים, או שלושת הרגלים, הם החגים סוכות, פסח ושבועות. בשלושת החגים הללו נהגו בני ישראל לעלות לרגל לבית המקדש שבירושלים, כמו שציוותה התורה.
חגים אלה הם חגים מקראיים, כלומר מקורם בספרי המקרא והם החגים היהודיים הוותיקים ביותר, לעומת חגים שנקבעו הרבה אחריהם, על ידי חז"ל, וחגים שנוספו בהמשך השנים.
כמובן שהעולים לרגל נהגו לעלות לבית המקדש, כשעוד עמד על תילו. אז הייתה חובה על כל עולי הרגל להקריב קורבנות ולתת שלמי חגיגה ושלמי שמחה בבית המקדש, או במילים פשוטות לתרום כסף או תבואה.
שלמי החגיגה והשמחה נבעו מהמצוות הנוספות שהיו לרגלים - המצווה לחגוג את החגים הללו והמצווה לשמוח בהם.
אגב, בעברית נכונה ניתן לומר גם שלוש רגלים וגם שלושה רגלים.
הנה סרטון על שלושת הרגלים בעבר ושחזור מודרני:
http://youtu.be/rtqcCtpY9cA
מי היו עולי הרגל לירושלים?
בדתות רבות נהוגה העליה לרגל למקומות הקדושים. ביהדות החל מנהג העלייה לרגל לבית המקדש בסוף תקופת הבית הראשון. בתקופת הבית השני הוא הפך למנהג פופולרי בציבור היהודי.
העלייה לרגל לירושלים פירושה הגעה לבית המקדש בירושלים ולטקסים שנערכו בו באחד משלושת הרגלים, 3 חגים שבהם נהוג היה לעלות לבית המקדש, כולל חג הסוכות וחג הפסח.
באותה תקופה הייתה ציפייה דתית מכל יהודי, לעלות לבית המקדש לפחות פעם בשנה.
העלייה לרגל הייתה עבור היהודי משאת נפש. חלק מהיהודים, במיוחד העניים והרחוקים מירושלים, נהגו לחסוך ולהתאמץ במשך שנים רבות, עד שהגיעו לעלייה לרגל אל בית המקדש.
אמנם לפי המקרא רק גברים היו מחוייבים במצווה אבל למעשה העולים לרגל עלו בדרך כלל כמשפחה, קהילה או אפילו יישוב שלם שעלה למקדש.
העולים לרגל הביאו לבית המקדש מתנות מהיבול ומהמיקנה, לכוהנים וללוויים. הם האזינו לשירת הלוויים, חזו בעבודת הכוהנים, הקריבו קורבנות וגם אכלו מהם.
רוב העולים לרגל עלו לירושלים בחג הסוכות, עם סיום העבודות החקלאיות והאסיף ולפני ההתחלה של העונה החקלאית החדשה.
הנה דרך עולי הרגל בירושלים העתיקה (עברית):
http://youtu.be/ceN6siiP6pQ
שלושת הרגלים
שָׁלשׁ רְגָלִים, או שלושת הרגלים, הם החגים סוכות, פסח ושבועות. בשלושת החגים הללו נהגו בני ישראל לעלות לרגל לבית המקדש שבירושלים, כמו שציוותה התורה.
חגים אלה הם חגים מקראיים, כלומר מקורם בספרי המקרא והם החגים היהודיים הוותיקים ביותר, לעומת חגים שנקבעו הרבה אחריהם, על ידי חז"ל, וחגים שנוספו בהמשך השנים.
כמובן שהעולים לרגל נהגו לעלות לבית המקדש, כשעוד עמד על תילו. אז הייתה חובה על כל עולי הרגל להקריב קורבנות ולתת שלמי חגיגה ושלמי שמחה בבית המקדש, או במילים פשוטות לתרום כסף או תבואה.
שלמי החגיגה והשמחה נבעו מהמצוות הנוספות שהיו לרגלים - המצווה לחגוג את החגים הללו והמצווה לשמוח בהם.
אגב, בעברית נכונה ניתן לומר גם שלוש רגלים וגם שלושה רגלים.
הנה סרטון על שלושת הרגלים בעבר ושחזור מודרני:
http://youtu.be/rtqcCtpY9cA
בדתות רבות נהוגה העליה לרגל למקומות הקדושים. ביהדות החל מנהג העלייה לרגל לבית המקדש בסוף תקופת הבית הראשון. בתקופת הבית השני הוא הפך למנהג פופולרי בציבור היהודי.
העלייה לרגל לירושלים פירושה הגעה לבית המקדש בירושלים ולטקסים שנערכו בו באחד משלושת הרגלים, 3 חגים שבהם נהוג היה לעלות לבית המקדש, כולל חג הסוכות וחג הפסח.
באותה תקופה הייתה ציפייה דתית מכל יהודי, לעלות לבית המקדש לפחות פעם בשנה.
העלייה לרגל הייתה עבור היהודי משאת נפש. חלק מהיהודים, במיוחד העניים והרחוקים מירושלים, נהגו לחסוך ולהתאמץ במשך שנים רבות, עד שהגיעו לעלייה לרגל אל בית המקדש.
אמנם לפי המקרא רק גברים היו מחוייבים במצווה אבל למעשה העולים לרגל עלו בדרך כלל כמשפחה, קהילה או אפילו יישוב שלם שעלה למקדש.
העולים לרגל הביאו לבית המקדש מתנות מהיבול ומהמיקנה, לכוהנים וללוויים. הם האזינו לשירת הלוויים, חזו בעבודת הכוהנים, הקריבו קורבנות וגם אכלו מהם.
רוב העולים לרגל עלו לירושלים בחג הסוכות, עם סיום העבודות החקלאיות והאסיף ולפני ההתחלה של העונה החקלאית החדשה.
הנה דרך עולי הרגל בירושלים העתיקה (עברית):
http://youtu.be/ceN6siiP6pQ
