שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה מקורו של סמל השלום?
סמל השלום עיטר בשנות ה-50 את דגליה של התנועה הבריטית נגד נשק גרעיני. עשור לאחר מכן, בשנות ה-60, הוא היה לסמל המוכר ביותר בעולם. הסימן נוצר בבריטניה (אנגליה) בשנות ה-50 של המאה הקודמת, כסמל ההתנגדות לנשק הגרעיני.
זה היה לאחר מלחמת העולם השנייה ואחרי שהעולם הבין את התוצאות הקשות של השימוש בנשק גרעיני. מעצב אנגלי בשם ג'ראלד הוטום השתמש בסמל צבאי מחיל הים הבריטי והפך אותו, כדי לבטא את הכמיהה לדבר ההפוך מצבא וממלחמה - את השלום. כך הופיע סמל השלום לראשונה, בצעדה של התנועות נגד התחמשות גרעינית בבריטניה, צעדה שהתקיימה מלונדון לבית החרושת לנשק שבאלדרמסטון.
מאנגליה התפשט הסמל לארצות הברית ואומץ במהירות על ידי תנועות שלום, ארגוני זכויות האדם ומתנגדים לנשק להשמדה המונית. סמל השלום זכה לפרסום מיידי באמריקה, במהלך ההפגנות נגד מלחמת וייטנאם. וכך, במהלך שנות ה-60 השתמשו בו "ילדים הפרחים" והפכו אותו לסמלם. משם הוא התפשט לעולם כולו והחל מופיע בהפגנות ומחאות כנגד מלחמות, כיבושים ופעולות צבאיות ברחבי העולם.
בניגוד לסברה הרווחת, הסמל אינו מציג רגל של יונה, אלא שילוב של שתי אותיות בשיטת האיתות באמצעות דגלים, שהייתה נהוגה בצי האנגלי. השילוב של האותיות N ו-D התאים לקיצור של המילים Nuclear Disarmament, בעברית "פירוק הנשק הגרעיני".
הנה הוא בין סמלים רבים נוספים, עם המקור המרתק שלו:
https://youtu.be/3qPZq2OsnmU?t=1m06s
כך תציירו אותו:
https://youtu.be/m-CyhdcORfU
סיפור הכמיהה לשלום והמצאת הסמל שהפך לסמל עולמי לשאיפה לשלום:
https://youtu.be/zeXmI4Qj-dg
ולהיפים בנשמתם - הנה מדריך לחולצת טיי דיי (בטיק) עם סמל השלום:
https://youtu.be/FeP9fOu6NOU?long=yes
מה זה פציפיזם?
הפציפיזם (Pacifism) הוא אידיאולוגיה שנאבקת בתפיסה לפיה שימוש במלחמה ובאלימות הוא האמצעי הנכון והמוסרי לפתרון של סכסוכים.
מבחינה מוסרית, פציפיסטים רואים בכל צורות האלימות והתוקפנות, כולל הצבאית, פעולות בלתי מוצדקות. הם גורסים שסכסוכים יש לפתור באמצעים של שלום, אם במשא ומתן ודיפלומטיה ואם בהתנגדות, אבל התנגדות לא אלימה.
הפציפיסטים יכןלים לנקוט בצורות שונות של אקטיביזם, אם אלו הפגנות, צורות מחאה שונות, חרמות על גורמים אלימים או מתנגדים ואי ציות אזרחי, כמו שנקטו אישים כמו גאנדי בהודו והדוקטור מרטין לותר קינג, מנהיג התנועה לזכויות האזרח בארצות הברית, במאבקיהם וכדי לקדם את הערכים בהם דגלו ולהתנגד לאלימות.
הפציפיזם יכול לנבוע ולהתבסס גם על הפרספקטיבה הפילוסופית וגם על הדתית, לאורך ההיסטוריה, הוא נקשר הן לתנועות דתיות והן לקבוצות חילוניות שונות.
הנה הפציפיזם והפציפיסטים:
https://youtu.be/ZCr2LLFr7WM
על שוחרת השלום שגילתה את גבולות הפציפיזם - הנאציזם (מתורגם):
https://youtu.be/Y7zyB7rsvHU
קליפ פציפיסטי מבית פינק פלויד:
https://youtu.be/rKBz5_pbdzM
סיפורו של הלוחם הפציפיסט שנלחם כדי להילחם מבלי להרוג והיה לגיבור (מתורגם):
https://youtu.be/3iKpSZV0jJo
ובחיוך - זה לא פציפיזם אלא סתם השתמטות (עברית):
https://youtu.be/lbt8ALAFiwE
מי היה המנהיג האמריקני האהוב בישראל?
ביל קלינטון היה הנשיא ה-42 של ארצות הברית, בין השנים 1993-2001 והוא היה לאחד הנשיאים האהודים על הציבור האמריקני במאה ה-20. הוא היה גם הנשיא החם ביותר כלפי מדינת ישראל. על אף שלא פעם חלק על דרכם של מנהיגי ישראל, הוא הקפיד לתמוך ולשמור על כבודם וכבוד ישראל.
הוא נולד יתום מאב (סוכן נוסע שנהרג בתאונת דרכים מספר חודשים לפני לידתו). אביו החורג היה מכור להימורים ושתיין והתעלל במשפחתו. אף על פי כן, גדל קלינטון כילד מוצלח ואהוד מאד ובעל כשרונות רבים, מנגינה ועד למנהיגות. הוא למד משפטים והפך בגיל די צעיר למושל מדינת ארקנסו, בה טיפח קלינטון את מערכת החינוך והתשתיות במיוחד.
הוא ניהל מדיניות כלכלית מבריקה ובמהלך כהונתו ידעה ארה"ב את אחת מהתקופות הכלכליות הטובות בתולדותיה. גם במדיניות החוץ הוא זכה להצלחות וידע לנהל הצלחות במישור הבינלאומי, כולל תהליך השלום הישראלי-פלסטיני, הסכם השלום בין ישראל לירדן ופירוק מחתרת ה-IRA באירלנד, שהוביל להסכם שלום עם אנגליה.
מאז סיום נשיאותו מרצה קלינטון בכל העולם והוא עדיין מהאישים האהודים ביותר בתבל. יש המאמינים שבקרוב יחזור ביל קלינטון לבית הלבן, אם תזכה רעייתו הילארי קלינטון בנשיאות.
הנה סרטון על חייו של ביל קלינטון:
http://youtu.be/NpKgZ1Iq0mU
על ההומור של קלינטון כולם ידעו, אבל בסרטון שעשה בימיו האחרונים כנשיא הוא הדגים אותו היטב:
http://youtu.be/QB5BfT1_PYQ
על הפגישה של קלינטון הצעיר עם הנשיא קנדי ומפגש כנשיא עם חבריו לפגישה:
http://youtu.be/W0uErdlyTUo
מה עשו ג'ון ויוקו למען השלום?
שביתת "מיטת השלום" היא חלק מהמיתולוגיה של ג'ון לנון ויוקו אונו.
אחד הדברים שקשרו בין ג'ון לנון ויוקו אונו הייתה העמדה הפוליטית הדומה שלהם. שניהם היו אנטי-ממסדיים ובעלי רעיונות ודעות חברתיים ופוליטיים. אבל מה שבלט במיוחד אז היה ההתנגדות המשותפת שלהם למלחמת וייטנאם. בתוך זמן קצר היו השניים לפעילי שלום מרכזיים ובמידה רבה למשפיעים ביותר בתנועת השלום של הסיקסטיז.
יוזמות השלום וההתנגדות שלהם למלחמה רדפו אחת את השניה, אבל דומה שהיוזמה הגדולה של השניים הייתה "מיטת השלום".
היוזמה הושקה קצת אחרי שג'ון ויוקו נישאו. זה היה ב-24 במרץ 1969 כשהזמין הזוג הטרי את התקשורת אל קמפיין השלום החדש שלו. הקמפיין נערך בסוויטה הנשיאותית של מלון הילטון בעיר אמסטרדם, המקום בו בילו את ירח הדבש שלהם. העיתונאים הגיעו בהמוניהם לחדר 902, ובמקום שערוריה או מידע סנסציוני בנוסח שהזוג סיפק תמיד, הם קיבלו את קמפיין "מחאה במיטה".
במשך שבוע שלם השניים פשוט ישבו במיטה, מכוסים בשמיכת פוך, מוקפים בשלטים עם מסרים של שלום ואהבה והרצו את רעיונות השלום שלהם לציבור ולעולם. כך הם העבירו מסרים של תקווה לשלום והתנגדות למלחמת וייטנאם.
לאחר שארצות הברית סירבה לאפשר להם להמשיך את הקמפיין בשטחה, בעיקר בשל מה שכונה "עבירות סמים", הם עברו למלון "המלכה אליזבת" שבמונטריאול בקנדה והמשיכו גם שם לארח עיתונאים למשך שבוע נוסף. שם גם הקליטו את אחד משירי השלום החשובים אי-פעם והשיר שיהפוך להמנון מתנגדי מלחמת וייטנאם "תנו צ'אנס לשלום" ("Give Peace a Chance").
הנה שביתת המיטה המפורסמת שלהם:
https://youtu.be/acb15JsCGSk
וג'ון ויוקו שרים במיטה "תנו צ'אנס לשלום" ומתייצבים בראש "מחנה השלום":
https://youtu.be/RUHdhxwyjjU
מהי תאוריית הקשתות המוזהבות או איך ניצח הקפיטליזם את המלחמה?
האם אנו חיים בעידן שבו ניצח הקפיטליזם את הלאומנות והמיליטריזם, שפירושו "לוחמנות".
בעידן המודרני נוהגים לומר ש"מעולם לא פרצה מלחמה בין שתי מדינות שיש בהן מקדונלדס", כהוכחה לכך שכלכלות בריאות מייצרות רוגע מדיני ופייסנות בין אומות.
מהמשפט הזה נולדה "תאוריית הקשתות המוזהבות" (Golden Arches Theory), שאומרת בדיוק את זה. והיא אכן משקפת את המצב שבו כלכלות במצב טוב תואמות כמעט תמיד להנהגה בריאה.
מה הקשר? - גופים עסקיים בינלאומיים, כמו חברת מקדונלד'ס למשל, נוטים להשקיע ולהיכנס לשווקים במדינות רציונליות ובעלות כלכלה חופשית, שלא לומר ליברלית, או כלכלת שוק חופשי. רק בתנאים כאלה יכולה רשת בינלאומית לראות את עצמה "עושה כסף טוב" וקל יחסית.
צריך לזכור עדיין שגם מדינות המונהגות על ידי מנהיגים רציונליות יכולות להיקלע לסכסוכים בינלאומיים שיהפכו למלחמות, אם כי הסיכויים לכך במקרים של הנהגה בריאה קטנים משמעותית.
דוגמאות? - כשנה לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה, הבטיח מאמר המערכת של העיתון הכלכלי "אקונומיסט" לקוראיו, ש"בעולם תרבותי הפכה המלחמה לבלתי אפשרית". ואז פרצה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה של עד אז.
ועדיין, בדרך כלל יש קשר מובהק וברור בין השניים - קפיטליזם מפחית את הסיכוי ללוחמנות ובין שתי מדינות קפיטליסטיות יקטנו הסיכויים למלחמה מאד.
כמובן שזה לא הטעם של קציצת ההמבורגר או המדים הזוהרים של דמות רונלד המחויך, שהופכים את האווירה בין אומות כאלה לשלווה כל כך. מדובר באינטרסים, שכיום הצטברה מספיק היסטוריה בכדי להבין.
הפסדי המלחמה, גם כזו המסתיימת בניצחון, יהיו במרבית המקרים גדולים בהרבה - אפילו עם הרווחים שהמנצח אולי יגזור. פעם הייתה ההנחה שביזת האויב המובס תשלים את החסר וכך תצמח הכלכלה בחזרה.
אבל כיום, ההיסטוריה לימדה את העולם לגבי הלקח של חוזה ורסאי, אותו חוזה כניעה דרקוני במלחמת העולם הראשונה, שהביא את גרמניה לפשיטת רגל ולחובות עצומים לאומות שניצחו אותה. ההסכם הזה הצמיח את היטלר ואת הנאציזם והגיע עד ליצירת מלחמת עולם גרועה פי כמה.
כיום, בכל אופן, ברור שהאינטרס המיידי של מנהיגות שפויה הוא שלום. פשוט שלום.
כך שבאופן כלשהו הקשתות הזהובות של מקדונלד'ס או רשתות גלובליות אחרות, מחברות את האומות השפויות, לפחות מטאפורית, ושומרות אותן שוחרות שלום ופשרה, במקום הרס ומלחמה.
העיתונאי האמריקאי תום פרידמן כינה זאת "דוקטרינת הקשתות הזהובות של מקדונלד'ס" או בתרגום הארוך והמפורט יותר "תיאוריית מניעת הקונפליקט של הקשתות המוזהבות" (Golden Arches Theory of Conflict Prevention).
אגב, הטענה שמעולם לא נלחמו זו בזו שתי מדינות שיש בהן "מקדונלד’ס" היא לא מדויקת, בעיקר מפני שישראל עצמה הייתה במלחמה עם לבנון, בזמן שבשתיהן היו סניפי מקדונלד'ס בכל פינה. ועדיין, יתכן שפרידמן היה מתעקש שמדובר במלחמה נגד הצבא הלאומי וכזו גם בלבנון לא הייתה לישראל.
הנה דוקטרינת הקשתות הזהובות:
https://youtu.be/C9NFjtqf-xU
מקדונלד’ס:
https://youtu.be/SV0-1kmEeMs
והגלובליזציה (עברית):
https://youtu.be/Ils9iHJ7OcY
מיהו ממציא הדינמיט שקידם את השלום?
פניו של אלפרד נובל, ממציא חומרי הנפץ, החווירו. אל מול עיניו הוא ראה את המורשת האיומה שתיוותר אחריו, שלא ברצונו. זה היה ככל הנראה עיתון צרפתי שבכותרתו הופיע הדיווח השגוי על מותו שלו, בעוד שאחיו לודוויג הוא זה שמת. כותרת הידיעה הייתה "סוחר המוות מת".
הוא הרי רצה רק טוב. כמו אביו, גם אלפרד נובל היה יצרן של חומרי נפץ. הוא היה חוקר מעולה וממציא מוכשר ופורה במיוחד. נובל המציא בצעירותו את הדינמיט והצליח להפוך אותו לחומר הנפץ השימושי והנפוץ בעולם.
נובל הקים אימפריה תעשייתית ענקית, שהגיעה לבתי חרושת ב-11 ארצות שונות. אך האיש הצנוע מעולם לא אהב את המסחר ואת ניהול הכסף הרב שהניבו לו חומרי הנפץ שיצר. בתוך תוכו נשאר מדען צנוע ושוחר שלום.
האגדה מספרת שאותה ידיעה שגוייה בעיתון השפיעה עליו מאד. לקראת סוף חייו החליט נובל שלא הוריש את הונו לקרוביו. הוא מעולם לא נשא אישה, ילדים לא היו לו, והוא לא רצה להוריש את רכושו לבני משפחתו. "אושר לא צועד ביחד עם הון שבא בירושה", הוא נהג לומר.
במקום זאת החליט אלפרד להקים עם ההון שלו קרן שמהכספים שישקיע בה יוענקו בכל שנה פרסים גדולים למדענים בתחומים שתורמים לאנושות, כמו פיזיקה, רפואה, כימיה, ספרות ושלום.
על שמו הם נקראים עד היום "פרסי נובל".
בעזרת הפרסים הללו הוא קיווה לכפר על הפיתוח הטכנולוגי ההרסני שיצר שלא במתכוון. הוא רצה לתרום לשלום דווקא כמו גם למחקר לתועלת המין האנושי וליצירת המצאות ויצירות שיניבו טוב לבני האדם - ההפך המוחלט מכל הפצצות וההרס שיצר הדינמיט שהמציא בצעירותו.
זה היה אולי תמים מצידו לחשוב שהפרסים שמעניקה הקרן שלו ישנו את העתיד, אבל הם לפחות חושפים את הצד היפה שבאנושות ומחזקת את העושים לתועלתה.
הנה סיפורו של הכימאי אלפרד נובל והפרס היוקרתי בעולם שנתן (מתורגם):
https://youtu.be/rXhpK_lhonA
על אלפרד נובל, המצאת הדינמיט ורגשות האשם שהובילו לחלוקת פרס נובל:
http://youtu.be/tQpLtGWcP5g
דברים שחשוב לדעת עליו:
http://youtu.be/_NthHy785S8
ותולדות פרס נובל:
http://youtu.be/Z1jurgfMwMM
למה יש מלחמות בעולם?
ההוגה ברטראנד ראסל אמר פעם בתבונה ש"מלחמה איננה קובעת מי צודק, אלא מי נשאר!" - באנגלית, אגב, זה נשמע הרבה יותר שנון כי זה גם דו-משמעי: ".War is not about who is right, but who is left").
אז מהי מלחמה בעצם?
מלחמה (War) היא בעצם ריב קבוצתי. בין מדינות, בין שבטים או בין תרבויות - מלחמה מתרחשת בעולם, בין קבוצות שונות, שמתנגדול זו לזו.
מדינות, עמים או שבטים - המלחמה מתחילה כשקבוצה כזו רוצה לגרום לאחרת לקבל את דרישותיה. מלחמות בעולם הן פעמים רבות על שטח ששתי מדינות או שבטים רוצים, כל אחת לעצמה. מלחמות אחרות הן בגלל שעמים רוצים עצמאות, כלומר להשתחרר משליטתו של עם אחר. יש מלחמות על גבולות שבמחלוקת וכך הלאה.
לרוב גורמת המלחמה למותם של אנשים ולפגיעה ברכוש רב. מלחמות הן דרך עצובה למצוא פתרון שלרוב מצליח הרבה יותר ליד שולחן המשא ומתן, כלומר בדיבור ופשרה שמובילים להסכמה בין הצדדים.
הכי עצוב הוא שפעמים רבות לאחר מלחמות קשות נאלצו הצדדים להתיישב לשולחן המשא ומתן ולהגיע לפשרה -אותה פשרה שהיו יכולים לקבל, מבלי לאבד אנשים ורכוש רב ולגרום לסבל קשה להמוני בני אדם.
ואולי המילים של מהטמה גאנדי מסבירות היטב את דעתנו על המלחמה: "עין תחת עין ובסוף יהיה כל העולם עיוור".
הנה סרטון אנימציה נפלא וקצר על תולדות המלחמה ומה בסופן (ללא מילים):
https://youtu.be/9x7FGbW3IVc
למה ומתי מלחמות פורצות (עברית):
https://youtu.be/vYmR7d94ho0
עשר המלחמות הגדולות בהיסטוריה וכמה אנשים שילמו בהן בחייהם:
http://youtu.be/7sZHSwCmniI
בעולם הטבע לא חסרות מלחמות או לפחות קרבות, כמו הקרב בין מושבות של נמלים למשל:
https://youtu.be/SdpGAdB_zpc
ושיר של ג'ון לנון שבו הוא מדמיין עולם של שלום:
https://youtu.be/YkgkThdzX-8
מהו פרס נובל? מי נותן אותו ולמה?
פרס נובל (Nobel Prize) הוא פרס שמעניקים בשוודיה בכל שנה לאנשים או לארגונים מכל העולם, שאחראים למחקרים מדעיים מצוינים, המצאות טכנולוגיות חשובות, או תרומה בלתי-רגילה לחברה.
את הפרס החלו להעניק מ-1901 מקרן שהוקמה בעקבות הצוואה של ממציא הדינמיט, אלפרד נובל, שחש שהמצאתו שימשה להרג והשמדה גדולים ורצה לכפר על כך באופן משמעותי.
פרסי נובל מחולקים בכל שנה בעיר סטוקהולם, ב-10 בדצמבר, יום מותו של אלפרד נובל. גובה הפרסים לכל זוכה הוא מעל מיליון דולר. ועדות מיוחדות בכל תחום מחליטות על מקבלי הפרסים, מתוך מועמדים שונים המוצעים להם ובאים ממדינות העולם כולו.
מהו פרס נובל? (עברית לילדים)
https://youtu.be/CthLKbzMjks?t=8s
סיפורו של פרס הנובל לשלום ואיך קובעים למי יינתן (מתורגם):
https://youtu.be/rXhpK_lhonA
דוגמה לפרס נובל בכימיה מוצדק (עברית):
https://youtu.be/Q5orLHZB0e8
סרטון קצר המתאר את פרס נובל:
http://youtu.be/tLu_2vWtRRc
סרטון שמספר מעט על 4 מזוכי פרס הנובל בישראל (עברית):
https://youtu.be/BpJARJn-EYQ
כמה מהחשובים שבזוכי פרס נובל:
https://youtu.be/Ia4h_qRjxX0
וזוכת פרס הנובל הצעירה ביותר אי-פעם:
https://youtu.be/CXvs1vwiD0M
מה המשמעות של סמל המנורה?
סמל מדינת ישראל הוא מגן אשר במרכזו מנורת שבעת הקנים, כמו המנורה שהיתה בבית המקדש. משני צדיה ענפי זית ובתחתיתו הכיתוב "ישראל". בתחרות עיצוב סמל למדינה, זכה העיצוב של סמל שעוצב על ידי האחים גבריאל ומקסים שמיר.
עיצוב המנורה דומה לעיצוב המנורה המופיע בתבליט שער טיטוס שנמצא ברומא. בשער טיטוס מתוארים העבדים היהודים המגיעים לרומא אחרי ניצחון הרומאים על יהודה וחורבן בית המקדש בירושלים בשנת 70 לספירה. חברי הוועדה הבוחרת העדיפו את עיצוב המנורה הרומי כיוון שראו סמליות בכך שהמנורה "שבה הביתה לירושלים".
ענפי הזית בצידי המנורה נועד לסמל את השלום ומהמשפט שהופיע בעיצוב המקורי של האחים, "שלום על ישראל", נשאר השם "ישראל" בעברית מתחת למנורה.
הנה סיפור המנורה (עברית):
https://youtu.be/4b6FLm8HGxE
הסיפור המופלא של המנורה שמול משכן הכנסת בירושלים (עברית):
https://youtu.be/9wUxzBSHveA
וסרטון משעשע שמתאר את סמל המנורה (עברית):
http://youtu.be/wt1r0fIFTX0
סמל השלום עיטר בשנות ה-50 את דגליה של התנועה הבריטית נגד נשק גרעיני. עשור לאחר מכן, בשנות ה-60, הוא היה לסמל המוכר ביותר בעולם. הסימן נוצר בבריטניה (אנגליה) בשנות ה-50 של המאה הקודמת, כסמל ההתנגדות לנשק הגרעיני.
זה היה לאחר מלחמת העולם השנייה ואחרי שהעולם הבין את התוצאות הקשות של השימוש בנשק גרעיני. מעצב אנגלי בשם ג'ראלד הוטום השתמש בסמל צבאי מחיל הים הבריטי והפך אותו, כדי לבטא את הכמיהה לדבר ההפוך מצבא וממלחמה - את השלום. כך הופיע סמל השלום לראשונה, בצעדה של התנועות נגד התחמשות גרעינית בבריטניה, צעדה שהתקיימה מלונדון לבית החרושת לנשק שבאלדרמסטון.
מאנגליה התפשט הסמל לארצות הברית ואומץ במהירות על ידי תנועות שלום, ארגוני זכויות האדם ומתנגדים לנשק להשמדה המונית. סמל השלום זכה לפרסום מיידי באמריקה, במהלך ההפגנות נגד מלחמת וייטנאם. וכך, במהלך שנות ה-60 השתמשו בו "ילדים הפרחים" והפכו אותו לסמלם. משם הוא התפשט לעולם כולו והחל מופיע בהפגנות ומחאות כנגד מלחמות, כיבושים ופעולות צבאיות ברחבי העולם.
בניגוד לסברה הרווחת, הסמל אינו מציג רגל של יונה, אלא שילוב של שתי אותיות בשיטת האיתות באמצעות דגלים, שהייתה נהוגה בצי האנגלי. השילוב של האותיות N ו-D התאים לקיצור של המילים Nuclear Disarmament, בעברית "פירוק הנשק הגרעיני".
הנה הוא בין סמלים רבים נוספים, עם המקור המרתק שלו:
https://youtu.be/3qPZq2OsnmU?t=1m06s
כך תציירו אותו:
https://youtu.be/m-CyhdcORfU
סיפור הכמיהה לשלום והמצאת הסמל שהפך לסמל עולמי לשאיפה לשלום:
https://youtu.be/zeXmI4Qj-dg
ולהיפים בנשמתם - הנה מדריך לחולצת טיי דיי (בטיק) עם סמל השלום:
https://youtu.be/FeP9fOu6NOU?long=yes
הפציפיזם (Pacifism) הוא אידיאולוגיה שנאבקת בתפיסה לפיה שימוש במלחמה ובאלימות הוא האמצעי הנכון והמוסרי לפתרון של סכסוכים.
מבחינה מוסרית, פציפיסטים רואים בכל צורות האלימות והתוקפנות, כולל הצבאית, פעולות בלתי מוצדקות. הם גורסים שסכסוכים יש לפתור באמצעים של שלום, אם במשא ומתן ודיפלומטיה ואם בהתנגדות, אבל התנגדות לא אלימה.
הפציפיסטים יכןלים לנקוט בצורות שונות של אקטיביזם, אם אלו הפגנות, צורות מחאה שונות, חרמות על גורמים אלימים או מתנגדים ואי ציות אזרחי, כמו שנקטו אישים כמו גאנדי בהודו והדוקטור מרטין לותר קינג, מנהיג התנועה לזכויות האזרח בארצות הברית, במאבקיהם וכדי לקדם את הערכים בהם דגלו ולהתנגד לאלימות.
הפציפיזם יכול לנבוע ולהתבסס גם על הפרספקטיבה הפילוסופית וגם על הדתית, לאורך ההיסטוריה, הוא נקשר הן לתנועות דתיות והן לקבוצות חילוניות שונות.
הנה הפציפיזם והפציפיסטים:
https://youtu.be/ZCr2LLFr7WM
על שוחרת השלום שגילתה את גבולות הפציפיזם - הנאציזם (מתורגם):
https://youtu.be/Y7zyB7rsvHU
קליפ פציפיסטי מבית פינק פלויד:
https://youtu.be/rKBz5_pbdzM
סיפורו של הלוחם הפציפיסט שנלחם כדי להילחם מבלי להרוג והיה לגיבור (מתורגם):
https://youtu.be/3iKpSZV0jJo
ובחיוך - זה לא פציפיזם אלא סתם השתמטות (עברית):
https://youtu.be/lbt8ALAFiwE
ביל קלינטון היה הנשיא ה-42 של ארצות הברית, בין השנים 1993-2001 והוא היה לאחד הנשיאים האהודים על הציבור האמריקני במאה ה-20. הוא היה גם הנשיא החם ביותר כלפי מדינת ישראל. על אף שלא פעם חלק על דרכם של מנהיגי ישראל, הוא הקפיד לתמוך ולשמור על כבודם וכבוד ישראל.
הוא נולד יתום מאב (סוכן נוסע שנהרג בתאונת דרכים מספר חודשים לפני לידתו). אביו החורג היה מכור להימורים ושתיין והתעלל במשפחתו. אף על פי כן, גדל קלינטון כילד מוצלח ואהוד מאד ובעל כשרונות רבים, מנגינה ועד למנהיגות. הוא למד משפטים והפך בגיל די צעיר למושל מדינת ארקנסו, בה טיפח קלינטון את מערכת החינוך והתשתיות במיוחד.
הוא ניהל מדיניות כלכלית מבריקה ובמהלך כהונתו ידעה ארה"ב את אחת מהתקופות הכלכליות הטובות בתולדותיה. גם במדיניות החוץ הוא זכה להצלחות וידע לנהל הצלחות במישור הבינלאומי, כולל תהליך השלום הישראלי-פלסטיני, הסכם השלום בין ישראל לירדן ופירוק מחתרת ה-IRA באירלנד, שהוביל להסכם שלום עם אנגליה.
מאז סיום נשיאותו מרצה קלינטון בכל העולם והוא עדיין מהאישים האהודים ביותר בתבל. יש המאמינים שבקרוב יחזור ביל קלינטון לבית הלבן, אם תזכה רעייתו הילארי קלינטון בנשיאות.
הנה סרטון על חייו של ביל קלינטון:
http://youtu.be/NpKgZ1Iq0mU
על ההומור של קלינטון כולם ידעו, אבל בסרטון שעשה בימיו האחרונים כנשיא הוא הדגים אותו היטב:
http://youtu.be/QB5BfT1_PYQ
על הפגישה של קלינטון הצעיר עם הנשיא קנדי ומפגש כנשיא עם חבריו לפגישה:
http://youtu.be/W0uErdlyTUo
שביתת "מיטת השלום" היא חלק מהמיתולוגיה של ג'ון לנון ויוקו אונו.
אחד הדברים שקשרו בין ג'ון לנון ויוקו אונו הייתה העמדה הפוליטית הדומה שלהם. שניהם היו אנטי-ממסדיים ובעלי רעיונות ודעות חברתיים ופוליטיים. אבל מה שבלט במיוחד אז היה ההתנגדות המשותפת שלהם למלחמת וייטנאם. בתוך זמן קצר היו השניים לפעילי שלום מרכזיים ובמידה רבה למשפיעים ביותר בתנועת השלום של הסיקסטיז.
יוזמות השלום וההתנגדות שלהם למלחמה רדפו אחת את השניה, אבל דומה שהיוזמה הגדולה של השניים הייתה "מיטת השלום".
היוזמה הושקה קצת אחרי שג'ון ויוקו נישאו. זה היה ב-24 במרץ 1969 כשהזמין הזוג הטרי את התקשורת אל קמפיין השלום החדש שלו. הקמפיין נערך בסוויטה הנשיאותית של מלון הילטון בעיר אמסטרדם, המקום בו בילו את ירח הדבש שלהם. העיתונאים הגיעו בהמוניהם לחדר 902, ובמקום שערוריה או מידע סנסציוני בנוסח שהזוג סיפק תמיד, הם קיבלו את קמפיין "מחאה במיטה".
במשך שבוע שלם השניים פשוט ישבו במיטה, מכוסים בשמיכת פוך, מוקפים בשלטים עם מסרים של שלום ואהבה והרצו את רעיונות השלום שלהם לציבור ולעולם. כך הם העבירו מסרים של תקווה לשלום והתנגדות למלחמת וייטנאם.
לאחר שארצות הברית סירבה לאפשר להם להמשיך את הקמפיין בשטחה, בעיקר בשל מה שכונה "עבירות סמים", הם עברו למלון "המלכה אליזבת" שבמונטריאול בקנדה והמשיכו גם שם לארח עיתונאים למשך שבוע נוסף. שם גם הקליטו את אחד משירי השלום החשובים אי-פעם והשיר שיהפוך להמנון מתנגדי מלחמת וייטנאם "תנו צ'אנס לשלום" ("Give Peace a Chance").
הנה שביתת המיטה המפורסמת שלהם:
https://youtu.be/acb15JsCGSk
וג'ון ויוקו שרים במיטה "תנו צ'אנס לשלום" ומתייצבים בראש "מחנה השלום":
https://youtu.be/RUHdhxwyjjU
שלום
האם אנו חיים בעידן שבו ניצח הקפיטליזם את הלאומנות והמיליטריזם, שפירושו "לוחמנות".
בעידן המודרני נוהגים לומר ש"מעולם לא פרצה מלחמה בין שתי מדינות שיש בהן מקדונלדס", כהוכחה לכך שכלכלות בריאות מייצרות רוגע מדיני ופייסנות בין אומות.
מהמשפט הזה נולדה "תאוריית הקשתות המוזהבות" (Golden Arches Theory), שאומרת בדיוק את זה. והיא אכן משקפת את המצב שבו כלכלות במצב טוב תואמות כמעט תמיד להנהגה בריאה.
מה הקשר? - גופים עסקיים בינלאומיים, כמו חברת מקדונלד'ס למשל, נוטים להשקיע ולהיכנס לשווקים במדינות רציונליות ובעלות כלכלה חופשית, שלא לומר ליברלית, או כלכלת שוק חופשי. רק בתנאים כאלה יכולה רשת בינלאומית לראות את עצמה "עושה כסף טוב" וקל יחסית.
צריך לזכור עדיין שגם מדינות המונהגות על ידי מנהיגים רציונליות יכולות להיקלע לסכסוכים בינלאומיים שיהפכו למלחמות, אם כי הסיכויים לכך במקרים של הנהגה בריאה קטנים משמעותית.
דוגמאות? - כשנה לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה, הבטיח מאמר המערכת של העיתון הכלכלי "אקונומיסט" לקוראיו, ש"בעולם תרבותי הפכה המלחמה לבלתי אפשרית". ואז פרצה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה של עד אז.
ועדיין, בדרך כלל יש קשר מובהק וברור בין השניים - קפיטליזם מפחית את הסיכוי ללוחמנות ובין שתי מדינות קפיטליסטיות יקטנו הסיכויים למלחמה מאד.
כמובן שזה לא הטעם של קציצת ההמבורגר או המדים הזוהרים של דמות רונלד המחויך, שהופכים את האווירה בין אומות כאלה לשלווה כל כך. מדובר באינטרסים, שכיום הצטברה מספיק היסטוריה בכדי להבין.
הפסדי המלחמה, גם כזו המסתיימת בניצחון, יהיו במרבית המקרים גדולים בהרבה - אפילו עם הרווחים שהמנצח אולי יגזור. פעם הייתה ההנחה שביזת האויב המובס תשלים את החסר וכך תצמח הכלכלה בחזרה.
אבל כיום, ההיסטוריה לימדה את העולם לגבי הלקח של חוזה ורסאי, אותו חוזה כניעה דרקוני במלחמת העולם הראשונה, שהביא את גרמניה לפשיטת רגל ולחובות עצומים לאומות שניצחו אותה. ההסכם הזה הצמיח את היטלר ואת הנאציזם והגיע עד ליצירת מלחמת עולם גרועה פי כמה.
כיום, בכל אופן, ברור שהאינטרס המיידי של מנהיגות שפויה הוא שלום. פשוט שלום.
כך שבאופן כלשהו הקשתות הזהובות של מקדונלד'ס או רשתות גלובליות אחרות, מחברות את האומות השפויות, לפחות מטאפורית, ושומרות אותן שוחרות שלום ופשרה, במקום הרס ומלחמה.
העיתונאי האמריקאי תום פרידמן כינה זאת "דוקטרינת הקשתות הזהובות של מקדונלד'ס" או בתרגום הארוך והמפורט יותר "תיאוריית מניעת הקונפליקט של הקשתות המוזהבות" (Golden Arches Theory of Conflict Prevention).
אגב, הטענה שמעולם לא נלחמו זו בזו שתי מדינות שיש בהן "מקדונלד’ס" היא לא מדויקת, בעיקר מפני שישראל עצמה הייתה במלחמה עם לבנון, בזמן שבשתיהן היו סניפי מקדונלד'ס בכל פינה. ועדיין, יתכן שפרידמן היה מתעקש שמדובר במלחמה נגד הצבא הלאומי וכזו גם בלבנון לא הייתה לישראל.
הנה דוקטרינת הקשתות הזהובות:
https://youtu.be/C9NFjtqf-xU
מקדונלד’ס:
https://youtu.be/SV0-1kmEeMs
והגלובליזציה (עברית):
https://youtu.be/Ils9iHJ7OcY
פניו של אלפרד נובל, ממציא חומרי הנפץ, החווירו. אל מול עיניו הוא ראה את המורשת האיומה שתיוותר אחריו, שלא ברצונו. זה היה ככל הנראה עיתון צרפתי שבכותרתו הופיע הדיווח השגוי על מותו שלו, בעוד שאחיו לודוויג הוא זה שמת. כותרת הידיעה הייתה "סוחר המוות מת".
הוא הרי רצה רק טוב. כמו אביו, גם אלפרד נובל היה יצרן של חומרי נפץ. הוא היה חוקר מעולה וממציא מוכשר ופורה במיוחד. נובל המציא בצעירותו את הדינמיט והצליח להפוך אותו לחומר הנפץ השימושי והנפוץ בעולם.
נובל הקים אימפריה תעשייתית ענקית, שהגיעה לבתי חרושת ב-11 ארצות שונות. אך האיש הצנוע מעולם לא אהב את המסחר ואת ניהול הכסף הרב שהניבו לו חומרי הנפץ שיצר. בתוך תוכו נשאר מדען צנוע ושוחר שלום.
האגדה מספרת שאותה ידיעה שגוייה בעיתון השפיעה עליו מאד. לקראת סוף חייו החליט נובל שלא הוריש את הונו לקרוביו. הוא מעולם לא נשא אישה, ילדים לא היו לו, והוא לא רצה להוריש את רכושו לבני משפחתו. "אושר לא צועד ביחד עם הון שבא בירושה", הוא נהג לומר.
במקום זאת החליט אלפרד להקים עם ההון שלו קרן שמהכספים שישקיע בה יוענקו בכל שנה פרסים גדולים למדענים בתחומים שתורמים לאנושות, כמו פיזיקה, רפואה, כימיה, ספרות ושלום.
על שמו הם נקראים עד היום "פרסי נובל".
בעזרת הפרסים הללו הוא קיווה לכפר על הפיתוח הטכנולוגי ההרסני שיצר שלא במתכוון. הוא רצה לתרום לשלום דווקא כמו גם למחקר לתועלת המין האנושי וליצירת המצאות ויצירות שיניבו טוב לבני האדם - ההפך המוחלט מכל הפצצות וההרס שיצר הדינמיט שהמציא בצעירותו.
זה היה אולי תמים מצידו לחשוב שהפרסים שמעניקה הקרן שלו ישנו את העתיד, אבל הם לפחות חושפים את הצד היפה שבאנושות ומחזקת את העושים לתועלתה.
הנה סיפורו של הכימאי אלפרד נובל והפרס היוקרתי בעולם שנתן (מתורגם):
https://youtu.be/rXhpK_lhonA
על אלפרד נובל, המצאת הדינמיט ורגשות האשם שהובילו לחלוקת פרס נובל:
http://youtu.be/tQpLtGWcP5g
דברים שחשוב לדעת עליו:
http://youtu.be/_NthHy785S8
ותולדות פרס נובל:
http://youtu.be/Z1jurgfMwMM
ההוגה ברטראנד ראסל אמר פעם בתבונה ש"מלחמה איננה קובעת מי צודק, אלא מי נשאר!" - באנגלית, אגב, זה נשמע הרבה יותר שנון כי זה גם דו-משמעי: ".War is not about who is right, but who is left").
אז מהי מלחמה בעצם?
מלחמה (War) היא בעצם ריב קבוצתי. בין מדינות, בין שבטים או בין תרבויות - מלחמה מתרחשת בעולם, בין קבוצות שונות, שמתנגדול זו לזו.
מדינות, עמים או שבטים - המלחמה מתחילה כשקבוצה כזו רוצה לגרום לאחרת לקבל את דרישותיה. מלחמות בעולם הן פעמים רבות על שטח ששתי מדינות או שבטים רוצים, כל אחת לעצמה. מלחמות אחרות הן בגלל שעמים רוצים עצמאות, כלומר להשתחרר משליטתו של עם אחר. יש מלחמות על גבולות שבמחלוקת וכך הלאה.
לרוב גורמת המלחמה למותם של אנשים ולפגיעה ברכוש רב. מלחמות הן דרך עצובה למצוא פתרון שלרוב מצליח הרבה יותר ליד שולחן המשא ומתן, כלומר בדיבור ופשרה שמובילים להסכמה בין הצדדים.
הכי עצוב הוא שפעמים רבות לאחר מלחמות קשות נאלצו הצדדים להתיישב לשולחן המשא ומתן ולהגיע לפשרה -אותה פשרה שהיו יכולים לקבל, מבלי לאבד אנשים ורכוש רב ולגרום לסבל קשה להמוני בני אדם.
ואולי המילים של מהטמה גאנדי מסבירות היטב את דעתנו על המלחמה: "עין תחת עין ובסוף יהיה כל העולם עיוור".
הנה סרטון אנימציה נפלא וקצר על תולדות המלחמה ומה בסופן (ללא מילים):
https://youtu.be/9x7FGbW3IVc
למה ומתי מלחמות פורצות (עברית):
https://youtu.be/vYmR7d94ho0
עשר המלחמות הגדולות בהיסטוריה וכמה אנשים שילמו בהן בחייהם:
http://youtu.be/7sZHSwCmniI
בעולם הטבע לא חסרות מלחמות או לפחות קרבות, כמו הקרב בין מושבות של נמלים למשל:
https://youtu.be/SdpGAdB_zpc
ושיר של ג'ון לנון שבו הוא מדמיין עולם של שלום:
https://youtu.be/YkgkThdzX-8
פרס נובל (Nobel Prize) הוא פרס שמעניקים בשוודיה בכל שנה לאנשים או לארגונים מכל העולם, שאחראים למחקרים מדעיים מצוינים, המצאות טכנולוגיות חשובות, או תרומה בלתי-רגילה לחברה.
את הפרס החלו להעניק מ-1901 מקרן שהוקמה בעקבות הצוואה של ממציא הדינמיט, אלפרד נובל, שחש שהמצאתו שימשה להרג והשמדה גדולים ורצה לכפר על כך באופן משמעותי.
פרסי נובל מחולקים בכל שנה בעיר סטוקהולם, ב-10 בדצמבר, יום מותו של אלפרד נובל. גובה הפרסים לכל זוכה הוא מעל מיליון דולר. ועדות מיוחדות בכל תחום מחליטות על מקבלי הפרסים, מתוך מועמדים שונים המוצעים להם ובאים ממדינות העולם כולו.
מהו פרס נובל? (עברית לילדים)
https://youtu.be/CthLKbzMjks?t=8s
סיפורו של פרס הנובל לשלום ואיך קובעים למי יינתן (מתורגם):
https://youtu.be/rXhpK_lhonA
דוגמה לפרס נובל בכימיה מוצדק (עברית):
https://youtu.be/Q5orLHZB0e8
סרטון קצר המתאר את פרס נובל:
http://youtu.be/tLu_2vWtRRc
סרטון שמספר מעט על 4 מזוכי פרס הנובל בישראל (עברית):
https://youtu.be/BpJARJn-EYQ
כמה מהחשובים שבזוכי פרס נובל:
https://youtu.be/Ia4h_qRjxX0
וזוכת פרס הנובל הצעירה ביותר אי-פעם:
https://youtu.be/CXvs1vwiD0M
סמל מדינת ישראל הוא מגן אשר במרכזו מנורת שבעת הקנים, כמו המנורה שהיתה בבית המקדש. משני צדיה ענפי זית ובתחתיתו הכיתוב "ישראל". בתחרות עיצוב סמל למדינה, זכה העיצוב של סמל שעוצב על ידי האחים גבריאל ומקסים שמיר.
עיצוב המנורה דומה לעיצוב המנורה המופיע בתבליט שער טיטוס שנמצא ברומא. בשער טיטוס מתוארים העבדים היהודים המגיעים לרומא אחרי ניצחון הרומאים על יהודה וחורבן בית המקדש בירושלים בשנת 70 לספירה. חברי הוועדה הבוחרת העדיפו את עיצוב המנורה הרומי כיוון שראו סמליות בכך שהמנורה "שבה הביתה לירושלים".
ענפי הזית בצידי המנורה נועד לסמל את השלום ומהמשפט שהופיע בעיצוב המקורי של האחים, "שלום על ישראל", נשאר השם "ישראל" בעברית מתחת למנורה.
הנה סיפור המנורה (עברית):
https://youtu.be/4b6FLm8HGxE
הסיפור המופלא של המנורה שמול משכן הכנסת בירושלים (עברית):
https://youtu.be/9wUxzBSHveA
וסרטון משעשע שמתאר את סמל המנורה (עברית):
http://youtu.be/wt1r0fIFTX0
מי היה מהטמה גנדי?
מהטמה גנדי (Mahatma Gandhi) היה לוחם חופש הודי, מנהיג ההודים בחייו והאיש שנחשב לסמל ההתנגדות הבלתי אלימה נגד דיכוי חברתי ופוליטי. כך נהג גם בדרום אפריקה בה שהה שנים רבות וגם בהודו מולדתו, אליה חזר ונשאב להנהגת המאבק נגד השליטה הבריטית.
זה לא עזר לשלטונות בשני המקומות. ככל שהם פעלו להשתקתו ועל אף הפעמים הרבות שהוא ריצה תקופות מאסר פוליטי בכלא, אמונתו ומנהיגותו לא זו בלבד שלא נחלשו, אלא הלכו וגדלו. ממורד פרטי ולוחם חופש כמעט לא מוכר, הוא הפך למנהיג הברור של המאבק ההודי לשחרור ולעצמאות.
גנדי הפך לסמל עולמי למאבק לא אלים. הוא הצליח לשכנע את מרבית חבריו למאבק כי רק מאבק בדרכי שלום והתנגדות ללא אלימות יביסו את האימפריה הבריטית השולטת בהודו. לבסוף, בדיוק כמו שהוא חזה, נכנעו בפניו הבריטים ועזבו את הודו הענקית, אזור כיבוש שהיה חשוב להם מאוד. האיש הקטן עם החזון העצום ניצח.
לאחר שהוא שחרר את הודו מעולה של בריטניה הגדולה והביא אותה לעצמאות בראש תנועה לאומית נגד השלטון הבריטי, גנדי הנהיג את מה שתהפוך לדמוקרטיה הגדולה ביותר בעולם - הודו החופשית.
ניהול המאבק הבלתי אלים והמוצלח שלו בשלטון הבריטי בהודו הביא ברבות השנים מנהיגים אחרים לאמץ את שיטותיו. המרכזיים והמוכרים ביותר הם המנהיגים הדגולים בפני עצמם וזוכי פרס נובל לשלום, מרטין לותר קינג שהנהיג את מאבק השחורים בארצות הברית, נלסון מנדלה בצעירותו, דזמונד טוטו, שפעל למאבק לא-אלים באפרטהייד והתנגד לטרור בניהול המאבק וכמובן הדלאי למה, מנהיג את המאבק בשלטון הסיני במולדתו טיבט.
אחד הדברים המדהימים בחייו של גאנדי הוא שעל אף דבקותו בדרכי שלום במאבקיו והיותו מקור השראה עולמי למאבקים ללא אלימות, הוא עצמו מעולם לא זכה בפרס נובל לשלום. זאת על אף שהיה מועמד לזכייה בפרס 5 פעמים...
הנה מצגת על גדולתו ומעשיו של מהטמה גנדי (עברית):
https://youtu.be/eQrHmxlsvTg
על מנהיגותו:
https://youtu.be/P-BzMayiGCw
קטע מראיון הטלוויזיה הראשון שנתן גנדי:
http://youtu.be/Zt_MmVBUv84
במידה רבה גנדי הוא הודו והודו היא גנדי (מתורגם):
https://youtu.be/_b0x4HTGMHE
בחיוך על המפגש שלו עם גנדי הישראלי שדגל בערכים מעט שונים (עברית):
https://youtu.be/jE6Sp2WHvjQ
כך ניתן לשכנע בשיטות שלו:
https://youtu.be/Uc-4YYPF2bc?long=yes
סרט תעודה מהודו על חייו של מהטמה גנדי:
https://youtu.be/_7aMhaFFa6c?long=yes
תכנית טלוויזיה על גנדי (עברית):
https://youtu.be/qfDwsb2v2FQ?long=yes
ופודקסט של ההיסטוריון המיתולוגי פרופ' הרסגור על גנדי (עברית):
https://youtu.be/PndSoFjoNSU?long=yes
מהטמה גנדי (Mahatma Gandhi) היה לוחם חופש הודי, מנהיג ההודים בחייו והאיש שנחשב לסמל ההתנגדות הבלתי אלימה נגד דיכוי חברתי ופוליטי. כך נהג גם בדרום אפריקה בה שהה שנים רבות וגם בהודו מולדתו, אליה חזר ונשאב להנהגת המאבק נגד השליטה הבריטית.
זה לא עזר לשלטונות בשני המקומות. ככל שהם פעלו להשתקתו ועל אף הפעמים הרבות שהוא ריצה תקופות מאסר פוליטי בכלא, אמונתו ומנהיגותו לא זו בלבד שלא נחלשו, אלא הלכו וגדלו. ממורד פרטי ולוחם חופש כמעט לא מוכר, הוא הפך למנהיג הברור של המאבק ההודי לשחרור ולעצמאות.
גנדי הפך לסמל עולמי למאבק לא אלים. הוא הצליח לשכנע את מרבית חבריו למאבק כי רק מאבק בדרכי שלום והתנגדות ללא אלימות יביסו את האימפריה הבריטית השולטת בהודו. לבסוף, בדיוק כמו שהוא חזה, נכנעו בפניו הבריטים ועזבו את הודו הענקית, אזור כיבוש שהיה חשוב להם מאוד. האיש הקטן עם החזון העצום ניצח.
לאחר שהוא שחרר את הודו מעולה של בריטניה הגדולה והביא אותה לעצמאות בראש תנועה לאומית נגד השלטון הבריטי, גנדי הנהיג את מה שתהפוך לדמוקרטיה הגדולה ביותר בעולם - הודו החופשית.
ניהול המאבק הבלתי אלים והמוצלח שלו בשלטון הבריטי בהודו הביא ברבות השנים מנהיגים אחרים לאמץ את שיטותיו. המרכזיים והמוכרים ביותר הם המנהיגים הדגולים בפני עצמם וזוכי פרס נובל לשלום, מרטין לותר קינג שהנהיג את מאבק השחורים בארצות הברית, נלסון מנדלה בצעירותו, דזמונד טוטו, שפעל למאבק לא-אלים באפרטהייד והתנגד לטרור בניהול המאבק וכמובן הדלאי למה, מנהיג את המאבק בשלטון הסיני במולדתו טיבט.
אחד הדברים המדהימים בחייו של גאנדי הוא שעל אף דבקותו בדרכי שלום במאבקיו והיותו מקור השראה עולמי למאבקים ללא אלימות, הוא עצמו מעולם לא זכה בפרס נובל לשלום. זאת על אף שהיה מועמד לזכייה בפרס 5 פעמים...
הנה מצגת על גדולתו ומעשיו של מהטמה גנדי (עברית):
https://youtu.be/eQrHmxlsvTg
על מנהיגותו:
https://youtu.be/P-BzMayiGCw
קטע מראיון הטלוויזיה הראשון שנתן גנדי:
http://youtu.be/Zt_MmVBUv84
במידה רבה גנדי הוא הודו והודו היא גנדי (מתורגם):
https://youtu.be/_b0x4HTGMHE
בחיוך על המפגש שלו עם גנדי הישראלי שדגל בערכים מעט שונים (עברית):
https://youtu.be/jE6Sp2WHvjQ
כך ניתן לשכנע בשיטות שלו:
https://youtu.be/Uc-4YYPF2bc?long=yes
סרט תעודה מהודו על חייו של מהטמה גנדי:
https://youtu.be/_7aMhaFFa6c?long=yes
תכנית טלוויזיה על גנדי (עברית):
https://youtu.be/qfDwsb2v2FQ?long=yes
ופודקסט של ההיסטוריון המיתולוגי פרופ' הרסגור על גנדי (עברית):
https://youtu.be/PndSoFjoNSU?long=yes
איך אהבת הכדורגל ניצחה את מלחמת העולם הראשונה וחיברה בין אויבים?
מהי הפסקת האש של חג המולד? - זה היה סיפור מופלא של חיילים מותשים מהמלחמה האינסופית שנקלעו אליה. לרגע קט החליטו חיילים אנגלים וגרמנים שבמקום להילחם, להרוג ולמות, הם יפסיקו לשעה קלה עם הרובים וייפגשו את האויב שמולם בשטח ההפקר. שעה קלה בה הם יחלקו מתנות אלו לאלו ואפילו ישחקו זה עם זה כדורגל.
רק אחר כך הם שבו להילחם…
זה קרה כ-5 חודשים לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה, בחג המולד. שליח שהגיע מהצד הגרמני הציע לחיילים האנגליים שלא יירו והגרמנים גם הם הבטיחו שלא לירות.
ההמשך היה מרגש - לאורך כל קו החזית, במקומות רבים, יצאו החיילים שעתידים להילחם זה זה. הם החלו ללחוץ ידיים ולהחליף פריטי מזון וחפצים שונים. כך החלה "הפסקת האש של החיילים". במהלכה הם אספו את גופות חבריהם וקברו אותם. פה ושם הם גם מקיימים הלוויות משותפות.
ברגע מסוים, באחת הנקודות, כדור שניתן על ידי אחד הצדדים לצד השני הפך את הצדדים לשותפים למשחק כדורגל אנגליה-גרמניה לא מתוכנן. בגלל פערי השפה הם לא הצליחו לתקשר במילים, אבל כדורגל כולם הכירו ואהבו.
כך החל מה שזכה לכינוי "משחק הכדורגל של 1914". קסדות שימשו במשחק כשערים והוא הסתיים רק כשהכדור נקרע בגלל חוט תיל. המשחק הסתיים בניצחון של הגרמנים 3-2. בעקבות המשחק הראשון הזה התנהלו ככל הנראה משחקים נוספים במקומות שונים לאורך הקו.
הנה תיאור קולנועי של המשחק המרגש בין הצדדים הלוחמים:
https://youtu.be/NWF2JBb1bvM
על המשחק הספורטיבי של 1914 כולל עדויות קוליות של חיילים שהשתתפו בו:
http://youtu.be/bG4vjyPMhE8
סיפור "הפסקת האש של חג המולד" בתיאור מרגש של בריטי:
http://youtu.be/Zo35wfYXo9g
והמשחק ההיסטורי בהומור:
http://youtu.be/O_97lFLTJsA
מהי הפסקת האש של חג המולד? - זה היה סיפור מופלא של חיילים מותשים מהמלחמה האינסופית שנקלעו אליה. לרגע קט החליטו חיילים אנגלים וגרמנים שבמקום להילחם, להרוג ולמות, הם יפסיקו לשעה קלה עם הרובים וייפגשו את האויב שמולם בשטח ההפקר. שעה קלה בה הם יחלקו מתנות אלו לאלו ואפילו ישחקו זה עם זה כדורגל.
רק אחר כך הם שבו להילחם…
זה קרה כ-5 חודשים לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה, בחג המולד. שליח שהגיע מהצד הגרמני הציע לחיילים האנגליים שלא יירו והגרמנים גם הם הבטיחו שלא לירות.
ההמשך היה מרגש - לאורך כל קו החזית, במקומות רבים, יצאו החיילים שעתידים להילחם זה זה. הם החלו ללחוץ ידיים ולהחליף פריטי מזון וחפצים שונים. כך החלה "הפסקת האש של החיילים". במהלכה הם אספו את גופות חבריהם וקברו אותם. פה ושם הם גם מקיימים הלוויות משותפות.
ברגע מסוים, באחת הנקודות, כדור שניתן על ידי אחד הצדדים לצד השני הפך את הצדדים לשותפים למשחק כדורגל אנגליה-גרמניה לא מתוכנן. בגלל פערי השפה הם לא הצליחו לתקשר במילים, אבל כדורגל כולם הכירו ואהבו.
כך החל מה שזכה לכינוי "משחק הכדורגל של 1914". קסדות שימשו במשחק כשערים והוא הסתיים רק כשהכדור נקרע בגלל חוט תיל. המשחק הסתיים בניצחון של הגרמנים 3-2. בעקבות המשחק הראשון הזה התנהלו ככל הנראה משחקים נוספים במקומות שונים לאורך הקו.
הנה תיאור קולנועי של המשחק המרגש בין הצדדים הלוחמים:
https://youtu.be/NWF2JBb1bvM
על המשחק הספורטיבי של 1914 כולל עדויות קוליות של חיילים שהשתתפו בו:
http://youtu.be/bG4vjyPMhE8
סיפור "הפסקת האש של חג המולד" בתיאור מרגש של בריטי:
http://youtu.be/Zo35wfYXo9g
והמשחק ההיסטורי בהומור:
http://youtu.be/O_97lFLTJsA
מהי הפסקת האש האולימפית?
האולימפיאדה העתיקה התקיימה בתחילה בין הממלכות הקטנות של יוון העתיקה והפכה לאירוע בינלאומי שבו השתתפו ספורטאים מארצות אחרות. כמו האולימפיאדה המודרנית, גם האולימפיאדה העתיקה שאפה להיות אירוע של שלום. אבל ערי-המדינה היווניות עסקו ביניהן בלא-מעט מלחמות.
לכן נולד הרעיון של "הפסקת האש האולימפית" (Olympic truce). הראשון שהוביל את הפסקת האש לזמן האולימפיאדה היה המלך איפיטוס מאליס, המחוז שבו נמצאת העיר אולימפיה. הוא שלח שליחים לכל בתי המלוכה של המדינות היווניות המשתתפות בתחרויות ועודד את המלכים להורות לחיילים ולהניח את נשקם למשך האולימפיאדה ובכך להכריז על הפסקת אש ביניהן. הוא רצה שכל הספורטאים והצופים יוכלו להגיע למשחקים האולימפיים, מבלי לחשוש לבטחונם.
מאז, בכל פעם כשהתקיימה האולימפיאדה נהוג היה להכריז על הפסקת אש מיוחדת לתקופת האולימפיאדה. הפסקת האש האולימפית שנחשבה מקודשת, הוכרזה כמה חודשים לפני תחילת התחרויות וכללה את כל המלחמות, הקרבות והעימותים בין המדינות שעתידות להשתתף במשחקים.
וכך אפשרה הפסקת האש האולימפית לספורטאים ולקהל הצופים להגיע לתחרויות בבטחה. בכך פסקו המלחמות בין ערי המדינה היווניות והארצות המשתתפות, עד לסיום התחרויות באולימפיה.
הנוהג נשמר לאורך קיומן של האולימפיאדות העתיקות. מדי פעם מנסים גם בעידן המודרני להחזירו. קשה לומר שהצלחה גדולה נרשמת בנושא... לאולימפיאדת מוסקבה ב-1980, למשל, לא הגיעו 65 מדינות. זה קרה לאחר שברית המועצות פלשה לאפגניסטן. ארבע שנים לאחר מכן, בלוס אנג'לס 1984, "החזירה" ברית המועצות לעולם. זה קרה כשסירבה בעצמה להשתתף באולימפיאדה ועל פי הוראתה, הוחרמו המשחקים האולימפיים, על ידי הגוש המזרחי כולו.
כך היינו רוצים שזה יקרה:
https://youtu.be/Z0xcUafzLwo
אגדת הפסקת האש האולימפית:
https://youtu.be/14NpOolT4zo
יוזמה של ילדים לקדם את קיום הפסקת האש האולימפית שוב:
https://youtu.be/6BHYO7tsfn4
וסרט תיעודי על הפסקות האש האולימפית בעידן המודרני:
https://youtu.be/DJwMfRyScWU?long=yes
האולימפיאדה העתיקה התקיימה בתחילה בין הממלכות הקטנות של יוון העתיקה והפכה לאירוע בינלאומי שבו השתתפו ספורטאים מארצות אחרות. כמו האולימפיאדה המודרנית, גם האולימפיאדה העתיקה שאפה להיות אירוע של שלום. אבל ערי-המדינה היווניות עסקו ביניהן בלא-מעט מלחמות.
לכן נולד הרעיון של "הפסקת האש האולימפית" (Olympic truce). הראשון שהוביל את הפסקת האש לזמן האולימפיאדה היה המלך איפיטוס מאליס, המחוז שבו נמצאת העיר אולימפיה. הוא שלח שליחים לכל בתי המלוכה של המדינות היווניות המשתתפות בתחרויות ועודד את המלכים להורות לחיילים ולהניח את נשקם למשך האולימפיאדה ובכך להכריז על הפסקת אש ביניהן. הוא רצה שכל הספורטאים והצופים יוכלו להגיע למשחקים האולימפיים, מבלי לחשוש לבטחונם.
מאז, בכל פעם כשהתקיימה האולימפיאדה נהוג היה להכריז על הפסקת אש מיוחדת לתקופת האולימפיאדה. הפסקת האש האולימפית שנחשבה מקודשת, הוכרזה כמה חודשים לפני תחילת התחרויות וכללה את כל המלחמות, הקרבות והעימותים בין המדינות שעתידות להשתתף במשחקים.
וכך אפשרה הפסקת האש האולימפית לספורטאים ולקהל הצופים להגיע לתחרויות בבטחה. בכך פסקו המלחמות בין ערי המדינה היווניות והארצות המשתתפות, עד לסיום התחרויות באולימפיה.
הנוהג נשמר לאורך קיומן של האולימפיאדות העתיקות. מדי פעם מנסים גם בעידן המודרני להחזירו. קשה לומר שהצלחה גדולה נרשמת בנושא... לאולימפיאדת מוסקבה ב-1980, למשל, לא הגיעו 65 מדינות. זה קרה לאחר שברית המועצות פלשה לאפגניסטן. ארבע שנים לאחר מכן, בלוס אנג'לס 1984, "החזירה" ברית המועצות לעולם. זה קרה כשסירבה בעצמה להשתתף באולימפיאדה ועל פי הוראתה, הוחרמו המשחקים האולימפיים, על ידי הגוש המזרחי כולו.
כך היינו רוצים שזה יקרה:
https://youtu.be/Z0xcUafzLwo
אגדת הפסקת האש האולימפית:
https://youtu.be/14NpOolT4zo
יוזמה של ילדים לקדם את קיום הפסקת האש האולימפית שוב:
https://youtu.be/6BHYO7tsfn4
וסרט תיעודי על הפסקות האש האולימפית בעידן המודרני:
https://youtu.be/DJwMfRyScWU?long=yes
מי היו אייבי נתן וספינת השלום שלו?
בסיקסטיז הוא היה האיש שהביא את ההמבורגר לישראל, מלך חיי הלילה של תל אביב והבעלים של מסעדת קליפורניה, מהמסעדות המצליחות ואחד משני מרכזי הבוהמה של העיר.
אבל אייבי נתן רצה משהו נוסף. הימים סוערים במדינה, שנות ה-60, עידן של מאבקים לשלום באמריקה. במסעדה שלו התפתחו שוב ושוב דיונים פוליטיים בין הסועדים ובהם הוא היה נחרץ בדעותיו למען שלום ונגד מלחמה. הוא הרי יודע משהו על כך. במלחמת העצמאות הוא נאלץ להפציץ במטוסו כפר ערבי, גרם נזק ונפגעים וחש לא מעט אשמה על כך.
יום אחד זרק לו חבר שאולי במקום להסתפק בדיבורים יעשה משהו בעניין. אייבי חשב על זה והחליט להתמודד בבחירות לכנסת. הוא נכשל, אבל נאמן להבטחתו שתמיכה ציבורית בבחירות תאפשר לו לטוס טיסת שלום למצרים, הוא אכן טס למדינת האויב ב-1966.
קצת לפני קהיר, כשנגמר לו הדלק, הוא נחת בשדה כפרי. נדהמים מאומץ ליבו ונחישותו לשלום, המצרים החזירו אותו לישראל ללא פגע. מבחינתו זו הייתה הוכחה לכך שגם האויב רוצה שלום.
בארץ, לעומת זאת, התחלק העם בין מעריצים שראו בו איש אמיץ ושוחר שלום ובין אחרים, שתפסו אותו כתמהוני או סתם רודף פרסום.
מכאן הפך אייבי נתן לפעיל שלום, נפגש עם אנשי רוח, עם האפיפיור ועם אושיות תרבות ברחבי העולם, סיפק סיוע הומניטרי לנפגעי אסונות, רעב ומלחמות בכל העולם ועוד.
הוא באמת החליט לשנות את המציאות המלחמתית העצובה ששלטה במדינת ישראל. לאחר פרץ ההתלהבות שלקח את טייס הקרב לשעבר והאיש האמיד והמסודר באותו הווה, את מטוסו וטס למצרים בשליחות מטעם עצמו, שליחות של שלום, באה מלחמה.
אלה היו מלחמת ששת הימים ומלחמת יום כיפור. כל אחת משתי המלחמות הללו סיפקה טלטלה שונה לאומה והוכיחה לו עוד יותר כמה חשוב לפעול למען שלום.
בעולם ראו בו רבים כסמל להומניזם ואהבת אדם. שוב ושוב הוא הושיט סיוע למוכי אסונות בעולם ולרעבים באפריקה. בארץ פחות.
בשנות השבעים הוא קנה ספינה ישנה והפך אותה ל"ספינת השלום", ספינה שעליה תחנת רדיו פיראטית שפעלה לקידום השלום במזרח התיכון. מ-1973 ועד 1993, במשך 20 שנה, שידרה ממנה תחנת הרדיו "קול השלום" מסרים של שלום ואהבה לכל מדינות האזור.
על הספינה התגוררו השדרנים והעורכים והשמיעו מוסיקה מצוינת. במשך השנים קול השלום הייתה תחנת הרדיו הכי מעודכנת ומעניינת למה שחם במוסיקת הרוק והפופ בעולם.
כדי לא להסתבך עם חוק הרדיו בישראל היא שידרה מהמים הבינלאומיים. כי אייבי, שהיה חסיד של מהטמה גנדי, דגל במאבק לא אלים. שביתות רעב, הרדיו והספינה שימשו אותו למחאה ולקידום רעיונות השלום והתקווה שלו.
ב-1993 הוא ראה את התגשמות חלומו, עם חתימת הסכמי אוסלו עם ערפאת וארגוני הטרור. הוא עצמו, נזכיר, ישב פעמיים בכלא בישראל על שנפגש עם ערפאת ופלשתינים נוספים, בניגוד לחוק שאסר עשור על מפגשים עם האויב.
אייבי חיפש מי שימשיך להפעיל את "ספינת השלום". משלא מצא הוא נאלץ להטביע אותה והמשיך במבצעים הומניטריים באפריקה ובארץ, במיוחד בניסיון להקים כפר לגמילה מסמים בנגב.
בסוף ימיו, סבל נביא השלום ומי ששילם את כל המחיר על פעולותיו לקידומו, משבץ מוחי בו לקה ושהותיר אותו משותק חלקית.
ב-2008 הלך אייבי נתן לעולמו. את חייו הוא סיים בודד, אחרי שכל הונו הוקדש לפעילותו ההומניטרית ופעילויות השלום. מעולם לא זכה אייבי נתן לקרדיט של ממש ולו גם זעיר, על פעילותו למען השלום. עצוב ואולי סמלי לאור מצב השלום שהוא כל כך רצה.
הנה זכרונות מספינת השלום (עברית):
https://youtu.be/S3pPX7_oyj0
כך נשמעו שידורי התחנה והשדרנים שבאו אליה מאנגליה (עברית):
https://www.youtube.com/watch?v=vidXwSU1PUg
קול השלום הייתה תחנה ייחודית בז'אנר מרהיב של הרדיו הפיראטי (עברית):
https://youtu.be/tgRzqelsno4
וסוף חייו העצוב של אייבי נתן (עברית):
https://youtu.be/Szq0ic-9fhg
בסיקסטיז הוא היה האיש שהביא את ההמבורגר לישראל, מלך חיי הלילה של תל אביב והבעלים של מסעדת קליפורניה, מהמסעדות המצליחות ואחד משני מרכזי הבוהמה של העיר.
אבל אייבי נתן רצה משהו נוסף. הימים סוערים במדינה, שנות ה-60, עידן של מאבקים לשלום באמריקה. במסעדה שלו התפתחו שוב ושוב דיונים פוליטיים בין הסועדים ובהם הוא היה נחרץ בדעותיו למען שלום ונגד מלחמה. הוא הרי יודע משהו על כך. במלחמת העצמאות הוא נאלץ להפציץ במטוסו כפר ערבי, גרם נזק ונפגעים וחש לא מעט אשמה על כך.
יום אחד זרק לו חבר שאולי במקום להסתפק בדיבורים יעשה משהו בעניין. אייבי חשב על זה והחליט להתמודד בבחירות לכנסת. הוא נכשל, אבל נאמן להבטחתו שתמיכה ציבורית בבחירות תאפשר לו לטוס טיסת שלום למצרים, הוא אכן טס למדינת האויב ב-1966.
קצת לפני קהיר, כשנגמר לו הדלק, הוא נחת בשדה כפרי. נדהמים מאומץ ליבו ונחישותו לשלום, המצרים החזירו אותו לישראל ללא פגע. מבחינתו זו הייתה הוכחה לכך שגם האויב רוצה שלום.
בארץ, לעומת זאת, התחלק העם בין מעריצים שראו בו איש אמיץ ושוחר שלום ובין אחרים, שתפסו אותו כתמהוני או סתם רודף פרסום.
מכאן הפך אייבי נתן לפעיל שלום, נפגש עם אנשי רוח, עם האפיפיור ועם אושיות תרבות ברחבי העולם, סיפק סיוע הומניטרי לנפגעי אסונות, רעב ומלחמות בכל העולם ועוד.
הוא באמת החליט לשנות את המציאות המלחמתית העצובה ששלטה במדינת ישראל. לאחר פרץ ההתלהבות שלקח את טייס הקרב לשעבר והאיש האמיד והמסודר באותו הווה, את מטוסו וטס למצרים בשליחות מטעם עצמו, שליחות של שלום, באה מלחמה.
אלה היו מלחמת ששת הימים ומלחמת יום כיפור. כל אחת משתי המלחמות הללו סיפקה טלטלה שונה לאומה והוכיחה לו עוד יותר כמה חשוב לפעול למען שלום.
בעולם ראו בו רבים כסמל להומניזם ואהבת אדם. שוב ושוב הוא הושיט סיוע למוכי אסונות בעולם ולרעבים באפריקה. בארץ פחות.
בשנות השבעים הוא קנה ספינה ישנה והפך אותה ל"ספינת השלום", ספינה שעליה תחנת רדיו פיראטית שפעלה לקידום השלום במזרח התיכון. מ-1973 ועד 1993, במשך 20 שנה, שידרה ממנה תחנת הרדיו "קול השלום" מסרים של שלום ואהבה לכל מדינות האזור.
על הספינה התגוררו השדרנים והעורכים והשמיעו מוסיקה מצוינת. במשך השנים קול השלום הייתה תחנת הרדיו הכי מעודכנת ומעניינת למה שחם במוסיקת הרוק והפופ בעולם.
כדי לא להסתבך עם חוק הרדיו בישראל היא שידרה מהמים הבינלאומיים. כי אייבי, שהיה חסיד של מהטמה גנדי, דגל במאבק לא אלים. שביתות רעב, הרדיו והספינה שימשו אותו למחאה ולקידום רעיונות השלום והתקווה שלו.
ב-1993 הוא ראה את התגשמות חלומו, עם חתימת הסכמי אוסלו עם ערפאת וארגוני הטרור. הוא עצמו, נזכיר, ישב פעמיים בכלא בישראל על שנפגש עם ערפאת ופלשתינים נוספים, בניגוד לחוק שאסר עשור על מפגשים עם האויב.
אייבי חיפש מי שימשיך להפעיל את "ספינת השלום". משלא מצא הוא נאלץ להטביע אותה והמשיך במבצעים הומניטריים באפריקה ובארץ, במיוחד בניסיון להקים כפר לגמילה מסמים בנגב.
בסוף ימיו, סבל נביא השלום ומי ששילם את כל המחיר על פעולותיו לקידומו, משבץ מוחי בו לקה ושהותיר אותו משותק חלקית.
ב-2008 הלך אייבי נתן לעולמו. את חייו הוא סיים בודד, אחרי שכל הונו הוקדש לפעילותו ההומניטרית ופעילויות השלום. מעולם לא זכה אייבי נתן לקרדיט של ממש ולו גם זעיר, על פעילותו למען השלום. עצוב ואולי סמלי לאור מצב השלום שהוא כל כך רצה.
הנה זכרונות מספינת השלום (עברית):
https://youtu.be/S3pPX7_oyj0
כך נשמעו שידורי התחנה והשדרנים שבאו אליה מאנגליה (עברית):
https://www.youtube.com/watch?v=vidXwSU1PUg
קול השלום הייתה תחנה ייחודית בז'אנר מרהיב של הרדיו הפיראטי (עברית):
https://youtu.be/tgRzqelsno4
וסוף חייו העצוב של אייבי נתן (עברית):
https://youtu.be/Szq0ic-9fhg
האם הביא פזמון התקווה לרצח ג'ון לנון?
דמיין שאין גן עדן
זה קל, אם אתה יכול.
אין גיהנום מתחת
מעלינו רק רקיע כחול...
השיר Imagine, בעברית "דמיין", הוא אולי שירו המפורסם ביותר של ג'ון לנון - בלדה מלאת תקווה על עולם טוב, אוטופי, בלי רכוש ומלחמות, עולם ללא גבולות בין ארצות ובלי דתות שלא יכולות לחיות זו לצד זו.
זהו מעין גן עדן גלובלי, בו שולטת אוניברסליות נעימה ונחשקת, המבוססת על שלום, שוויון ושלווה עולמיים.
השיר, שהתפרסם בשנת 1971 כחלק מהאלבום "Imagine", שהופק על ידי פיל ספקטור, הפך במהירות רבה להמנון עולמי. רבים רואים בו את השיר האוטופי המפורסם ביותר אי-פעם ובמהלך השנים הוא נבחר שוב ושוב למקומות המובילים ברשימת הפזמונים הגדולים של כל הזמנים.
זהו אחד השירים היחידים שניתן לומר שהביא לשינוי טוב כלשהו בעולם. אבל נראה שהוא הביא לעוד עניין קטן - למותו של ג'ון לנון.
כי מארק דייויד צ'פמן, מעריץ שרצח את לנון, טען שעשה זאת מכיוון שג'ון לנון הפך לאדם צבוע ומזויף. כולם ידעו על מה הוא מדבר. בשיר "Imagine" הצליח לנון להרגיז לא מעט אנשים, שראו את הפער בין המילים האוטופיות והיפות שהופיעו בשיר ובין החיים שהוא עצמו חי.
למשל, בין לנון שמדמיין בשיר עולם ללא רכוש, אבל הוא עצמו מבצע אותו בווילה יפהפייה, מנוכרת ומנקרת עיניים. בחייו שלו, ניהל לנון חיים של מיליונר. האם פסנתר הכנף הלבן והנוצץ שלו עצבן את צ'פמן?
או שהיה זה לנון שרצה עולם ללא דתות והוא עצמו ניהל רומן עם זרמים רוחניים הזויים יותר ופחות ועם מהרישים שסחררו אותו לחלוטין.
או אולי הרגיז את צ'פמן אותו לנון, שחולם על עולם ללא אלימות וביקש כבר מזמן לתת צ'אנס לשלום, אבל הוא עצמו היה מסוכסך קשות עם חברו ללהקה והסתבך בעצמו לא פעם באלימות?
כיום, Imagine הוא ההמנון של אירגון זכויות האדם "אמנסטי". הוא זכה לחיי נצח ומשפיע על דורות של אנשים טובים. אבל האיש שכתב אותו נרצח מזמן. זה לא קרה מפני שהציע אלטרנטיבה לעולם אלים והפוך לרוח השיר, אבל אולי זה קרה מפני שחי חיים שלא הציגו דוגמה אישית שתאמה את החזון הנפלא שלו.
הנה השיר Imagine, בעברית "דמיינו":
https://youtu.be/YkgkThdzX-8
אמנים שממשיכים להעביר את המסר:
https://youtu.be/L7IP4UlXvG8
ואימרו שלום לפסנתר הלבן במוזיאון הביטלס בליברפול:
https://youtu.be/UvtyJDT7sF8
דמיין שאין גן עדן
זה קל, אם אתה יכול.
אין גיהנום מתחת
מעלינו רק רקיע כחול...
השיר Imagine, בעברית "דמיין", הוא אולי שירו המפורסם ביותר של ג'ון לנון - בלדה מלאת תקווה על עולם טוב, אוטופי, בלי רכוש ומלחמות, עולם ללא גבולות בין ארצות ובלי דתות שלא יכולות לחיות זו לצד זו.
זהו מעין גן עדן גלובלי, בו שולטת אוניברסליות נעימה ונחשקת, המבוססת על שלום, שוויון ושלווה עולמיים.
השיר, שהתפרסם בשנת 1971 כחלק מהאלבום "Imagine", שהופק על ידי פיל ספקטור, הפך במהירות רבה להמנון עולמי. רבים רואים בו את השיר האוטופי המפורסם ביותר אי-פעם ובמהלך השנים הוא נבחר שוב ושוב למקומות המובילים ברשימת הפזמונים הגדולים של כל הזמנים.
זהו אחד השירים היחידים שניתן לומר שהביא לשינוי טוב כלשהו בעולם. אבל נראה שהוא הביא לעוד עניין קטן - למותו של ג'ון לנון.
כי מארק דייויד צ'פמן, מעריץ שרצח את לנון, טען שעשה זאת מכיוון שג'ון לנון הפך לאדם צבוע ומזויף. כולם ידעו על מה הוא מדבר. בשיר "Imagine" הצליח לנון להרגיז לא מעט אנשים, שראו את הפער בין המילים האוטופיות והיפות שהופיעו בשיר ובין החיים שהוא עצמו חי.
למשל, בין לנון שמדמיין בשיר עולם ללא רכוש, אבל הוא עצמו מבצע אותו בווילה יפהפייה, מנוכרת ומנקרת עיניים. בחייו שלו, ניהל לנון חיים של מיליונר. האם פסנתר הכנף הלבן והנוצץ שלו עצבן את צ'פמן?
או שהיה זה לנון שרצה עולם ללא דתות והוא עצמו ניהל רומן עם זרמים רוחניים הזויים יותר ופחות ועם מהרישים שסחררו אותו לחלוטין.
או אולי הרגיז את צ'פמן אותו לנון, שחולם על עולם ללא אלימות וביקש כבר מזמן לתת צ'אנס לשלום, אבל הוא עצמו היה מסוכסך קשות עם חברו ללהקה והסתבך בעצמו לא פעם באלימות?
כיום, Imagine הוא ההמנון של אירגון זכויות האדם "אמנסטי". הוא זכה לחיי נצח ומשפיע על דורות של אנשים טובים. אבל האיש שכתב אותו נרצח מזמן. זה לא קרה מפני שהציע אלטרנטיבה לעולם אלים והפוך לרוח השיר, אבל אולי זה קרה מפני שחי חיים שלא הציגו דוגמה אישית שתאמה את החזון הנפלא שלו.
הנה השיר Imagine, בעברית "דמיינו":
https://youtu.be/YkgkThdzX-8
אמנים שממשיכים להעביר את המסר:
https://youtu.be/L7IP4UlXvG8
ואימרו שלום לפסנתר הלבן במוזיאון הביטלס בליברפול:
https://youtu.be/UvtyJDT7sF8
מתי העולם הפך שייך לצעירים?
צעירי שנות השישים הלכו ושינו את התפיסה החברתית, שהצעירים אינם חכמים דיים, בעוד המבוגרים יודעים היטב להוביל את החברה ולהנהיגה.
בעשור הזה, של שנות ה-60, חלו לא מעט שינויים, שהראו לצעירים שהדברים אינם כאלו ושהם יכולים ומוכרחים להיות מעורבים ולהשמיע את קולם.
בתחילת אותו עשור באה בחירתו של ג'ון קנדי הצעיר, לנשיא ארצות הברית. אם בתחילה נראה היה שמדובר במקרה קלאסי של צעיר יפה תואר שבלבל את הבוחרים, ודאי את הבוחרות, בהמשך הוא התגלה כמנהיג מבריק, בהחלטותיו במהלך משבר הטילים בקובה. הוא הסתבר גם כבעל תודעה חברתית ומוסרית נעלה, כולל בתמיכתו בתנועה לזכויות האזרח ובמרטין לותר קינג וגם במנהיגותו שבאה לידי ביטוי בהצבת חזון ראוי לאמריקה. חזון זה בא לידי ביטוי במיוחד בהכרזתו שעד תום העשור אמריקה תגיע לירח.
בהמשך הופיעו גם נביאים חדשים, דוברי דור, שאמרו את כל מה שהצעירים חשו ולא תמיד ידעו להסביר. ראשונים ואולי החשובים ביותר היו הביטלס, ששינו את החברה המערבית לחלוטין, הפכו את הדור הצעיר למגניב, שנון, מנוסח, חוקר ופתוח לעולם ולתרבויות שבו. הם הביאו עימם שינוי מסיבי במוסיקה, באופנה, בנושאים שבהם עסקו, בעמדות הפוליטיות של הצעירים ועוד.
אחריהם באו אנשים כמו בוב דילן וג'ואן באעז, שכתבו נגד זוועות המלחמה ובעד שלום. באו סופרים ומשוררים כמו אלן גינסברג, שכתבו על תחושות הצעירים בצורה עמוקה ובאיכות לא פחותה מזו של משוררים גדולים וזקנים. הם יצרו את התרבות הנהדרת של ההיפים וצעירי דור הפרחים.
בהמשך באו השחרור המיני והסמים של טימותי לירי, שהגדילו את המרד בחוקים הישנים. בהדרגה הלך והתחזק המאבק של ילדי הפרחים במלחמה בווייטנאם והראה שהצעירים יכולים להילחם על מה שחשוב להם ולהצליח לשנות את ההחלטות של הפוליטיקאים.
ב-1967 יצא האלבום "מועדון הלבבות השבורים של סרג'נט פפר", מהטובים בתולדות הפופ. זה היה אלבום שהגדיר שוב עד כמה הביטלס הם התופעה התרבותית המובילה בעולם ומי שהפכו אותו לעולם של צעירים. הם לימדו ולמדו בחזרה מדור שלם שהמבוגרים לא תמיד צודקים. הם כתבו שירים שהמחישו עד כמה עמוקה יכולה להיות המחשבה הצעירה וכמה יופי יש באהבה ובשלום.
שני אלה הביאו את קיץ 1967, ה"קיץ של אהבה" (Summer Of Love), שהיה החזרה הגנרלית של וודסטוק. זה היה קיץ של שחרור ומרד בשמרנות ובכוח, קיץ של קריאה לעולם טוב יותר, של התייחסות והקשבה לתרבויות, למנהגים ולעמים אחרים, עמים שדור ההורים שלהם תפס כנחותים וחלשים.
בקיץ הזה הצעירים חיפשו ומצאו עולם פתוח וחופשי, של שוויון בין אנשים, עולם ללא גבולות והפרדות בין בני אדם, עולם של אהבה ושל שחרור ממחסומים, חוקים ועכבות.
אחר כך כבר אי אפשר היה לעצור אותם. משנות השבעים כבר ברור היה ש"העולם שייך לצעירים". חברות מסחריות, מפלגות פוליטיות, יזמים טכנולוגיים ותנועות חברתיות - כולם חיזרו אחריהם וידעו - אם הצעירים יאהבו, ההורים שלהם כבר יזחלו אחריהם גם הם...
הנה תיעוד מ"קיץ האהבה" של היפים, תקופה בה כבשו ילדי הפרחים את העולם:
http://youtu.be/YNQ3lQFJwvs
גם הפרסומות מכוונות לצעירים:
https://youtu.be/g0VJkUkeN0U
יזמיות צעירות שיזמו דברים גדולים:
https://youtu.be/Se7CbVmFWGw
כמה צעירים מיוחדים במינם:
https://youtu.be/-fC9rdruL4g
אפילו באהבה הצעירים הם המעניינים (עברית):
https://youtu.be/PgzBvU_VdUc
כך עסקים, כאן בנק שמדגים חיזור אחרי הצעירים (עברית):
https://youtu.be/IztaZCS_-vY
ותכנית חינוכית על העולם של הצעירים (עברית):
https://youtu.be/8hPCiXlZfKo?long=yes
צעירי שנות השישים הלכו ושינו את התפיסה החברתית, שהצעירים אינם חכמים דיים, בעוד המבוגרים יודעים היטב להוביל את החברה ולהנהיגה.
בעשור הזה, של שנות ה-60, חלו לא מעט שינויים, שהראו לצעירים שהדברים אינם כאלו ושהם יכולים ומוכרחים להיות מעורבים ולהשמיע את קולם.
בתחילת אותו עשור באה בחירתו של ג'ון קנדי הצעיר, לנשיא ארצות הברית. אם בתחילה נראה היה שמדובר במקרה קלאסי של צעיר יפה תואר שבלבל את הבוחרים, ודאי את הבוחרות, בהמשך הוא התגלה כמנהיג מבריק, בהחלטותיו במהלך משבר הטילים בקובה. הוא הסתבר גם כבעל תודעה חברתית ומוסרית נעלה, כולל בתמיכתו בתנועה לזכויות האזרח ובמרטין לותר קינג וגם במנהיגותו שבאה לידי ביטוי בהצבת חזון ראוי לאמריקה. חזון זה בא לידי ביטוי במיוחד בהכרזתו שעד תום העשור אמריקה תגיע לירח.
בהמשך הופיעו גם נביאים חדשים, דוברי דור, שאמרו את כל מה שהצעירים חשו ולא תמיד ידעו להסביר. ראשונים ואולי החשובים ביותר היו הביטלס, ששינו את החברה המערבית לחלוטין, הפכו את הדור הצעיר למגניב, שנון, מנוסח, חוקר ופתוח לעולם ולתרבויות שבו. הם הביאו עימם שינוי מסיבי במוסיקה, באופנה, בנושאים שבהם עסקו, בעמדות הפוליטיות של הצעירים ועוד.
אחריהם באו אנשים כמו בוב דילן וג'ואן באעז, שכתבו נגד זוועות המלחמה ובעד שלום. באו סופרים ומשוררים כמו אלן גינסברג, שכתבו על תחושות הצעירים בצורה עמוקה ובאיכות לא פחותה מזו של משוררים גדולים וזקנים. הם יצרו את התרבות הנהדרת של ההיפים וצעירי דור הפרחים.
בהמשך באו השחרור המיני והסמים של טימותי לירי, שהגדילו את המרד בחוקים הישנים. בהדרגה הלך והתחזק המאבק של ילדי הפרחים במלחמה בווייטנאם והראה שהצעירים יכולים להילחם על מה שחשוב להם ולהצליח לשנות את ההחלטות של הפוליטיקאים.
ב-1967 יצא האלבום "מועדון הלבבות השבורים של סרג'נט פפר", מהטובים בתולדות הפופ. זה היה אלבום שהגדיר שוב עד כמה הביטלס הם התופעה התרבותית המובילה בעולם ומי שהפכו אותו לעולם של צעירים. הם לימדו ולמדו בחזרה מדור שלם שהמבוגרים לא תמיד צודקים. הם כתבו שירים שהמחישו עד כמה עמוקה יכולה להיות המחשבה הצעירה וכמה יופי יש באהבה ובשלום.
שני אלה הביאו את קיץ 1967, ה"קיץ של אהבה" (Summer Of Love), שהיה החזרה הגנרלית של וודסטוק. זה היה קיץ של שחרור ומרד בשמרנות ובכוח, קיץ של קריאה לעולם טוב יותר, של התייחסות והקשבה לתרבויות, למנהגים ולעמים אחרים, עמים שדור ההורים שלהם תפס כנחותים וחלשים.
בקיץ הזה הצעירים חיפשו ומצאו עולם פתוח וחופשי, של שוויון בין אנשים, עולם ללא גבולות והפרדות בין בני אדם, עולם של אהבה ושל שחרור ממחסומים, חוקים ועכבות.
אחר כך כבר אי אפשר היה לעצור אותם. משנות השבעים כבר ברור היה ש"העולם שייך לצעירים". חברות מסחריות, מפלגות פוליטיות, יזמים טכנולוגיים ותנועות חברתיות - כולם חיזרו אחריהם וידעו - אם הצעירים יאהבו, ההורים שלהם כבר יזחלו אחריהם גם הם...
הנה תיעוד מ"קיץ האהבה" של היפים, תקופה בה כבשו ילדי הפרחים את העולם:
http://youtu.be/YNQ3lQFJwvs
גם הפרסומות מכוונות לצעירים:
https://youtu.be/g0VJkUkeN0U
יזמיות צעירות שיזמו דברים גדולים:
https://youtu.be/Se7CbVmFWGw
כמה צעירים מיוחדים במינם:
https://youtu.be/-fC9rdruL4g
אפילו באהבה הצעירים הם המעניינים (עברית):
https://youtu.be/PgzBvU_VdUc
כך עסקים, כאן בנק שמדגים חיזור אחרי הצעירים (עברית):
https://youtu.be/IztaZCS_-vY
ותכנית חינוכית על העולם של הצעירים (עברית):
https://youtu.be/8hPCiXlZfKo?long=yes
מה היה הקיץ של אהבה?
"קיץ של אהבה" (Summer Of Love) היה השם שניתן לקיץ הפציפיסטי ביותר, קיץ של שלום, הקיץ של שנת 1967. הוא ניסה אז לתאר את האווירה המדהימה שאפפה את הצעירים בסן פרנסיסקו. די מהר תכונה כך כל אותה שנה ודי אירוני לחשוב שכאן בישראל היינו עסוקים במשך 6 ימים באחת המלחמות הכי גדולות שלנו...
ה"סאמר-אוף-לאב" היה הקיץ שבו חגגו ה"היפים" או "ילדי הפרחים" את החופש, האהבה החופשית, ההתקרבות אל הטבע ואת כמויות הקנאביס וה-LSD שהם השיגו בכל פינה. בקיץ הזה הם זעקו לעולם ולאמריקה השמרנית מסרים של שלום, שוויון ואהבה, תוך שהם מבלים בפסטיבל הכמעט הכי חשוב בתולדות הרוק - פסטיבל מונטריי. אגב, ממש בפסטיבל הזה יתגלה המשיח של הגיטרה החשמלית והאייקון הכי גדול שלה - ג'ימי הנדריקס. טעה מי שאמר שמשיח לא בא, אבל הוא הלך מהר מדי אחר כך...
אותו "קיץ של אהבה" היה קיץ של שחרור אבל גם של מרד בשמרנות ובכוח, קיץ של קריאה לעולם טוב יותר, פתוח וחופשי, עולם ללא גבולות והפרדות, עולם של אהבה ושחרור ממחסומים, חוקים ועכבות. הוא היה קיץ יפה ולא כל כך אנרכיסטי ומורד כמו שחשבו, אלא יותר קיץ של תקווה ושאיפה לשינוי. גם "ילדי הפרחים" לא היו רק צעירים. היו ביניהם אמריקאים רבים שגילם היה כשל הוריהם, אבל הם רצו שינוי והלכו שלובי ידיים, כתף ליד כתף עם הצעירים.
הקיץ של האהבה היה תגובה למציאות אמריקאית איומה, של אלפי הרוגים בג'ונגלים של וייטנאם ולא פחות הרוגים מהוייטנאמים. אלה היו ילדים, זקנים, נשים וטף שספגו בכפריהם הפצצות אכזריות מהאוויר. "ילדי הפרחים" ראו בהם קודם כל בני-אדם ורק אחר כך אויב. בקיץ של 67 הם מתחילים לצאת לרחובות ולהפגין, למחות ולדרוש הסברים מהממשל האמריקאי ולזעוק נגד השהייה בווייטנאם.
אבל השנה הזו התחילה בינואר 67, כשבגולדן גייט פארק, פארק ענק בסן פרנסיסקו, קליפורניה, התקיים האירוע שהחל בסוף צהרי ה-14 בינואר ונמשך עד וכל הלילה. באותו אירוע רצו המארגנים לקדם שלום, סובלנות, אושר ואהבה בעולם. 30 אלף המשתתפים שהגיעו לכינוס היו הראשונים שיצרו את מה שיהיה ל"שבט" המיתולוגי של "ילדי הפרחים". הם ידברו על שלום ו"פסיכדליה", בצד אחווה ואהבה. באביב יתחילו לזרום צעירים מכל רחבי ארה"ב לסן פרנסיסקו והעיר תהפוך למרכז הרוחני והאידאולוגי של "ילדי הפרחים". אזור הייט אשבורי שבעיר, יהפוך למוקד הפעילות של קיץ האהבה. שמו יעלה מעתה כמעין חדר מלחמה של השלום והאהבה. תרבות הנגד של צעירי אמריקה החלה לפעול. באהבה, אבל בנחישות.
בקיץ של האהבה היו ההיפים בשעתם היפה והטהורה ביותר. לאות מחאה, מרד, אהבה וכמיהה לשלום, מצוידים באמונה ובתמימות מספקת, עמוסי חדווה משירתו של אלן גינצבורג ומבושמים היטב בסמי המסקולין שדחף להם טימותי לירי, הצעירים האלה יצרו להם סמל - הם שזרו פרחים בשערם והאשימו את המבוגרים בהרס העולם. עוד שנה התקווה הזו תתנפץ, אבל בקיץ ההוא הכל היה אפשרי.
הנה מצגת וידאו על קיץ האהבה:
https://youtu.be/qI-Ji4gtBPM
תמונות וחומרים מצולמים מאותו קיץ של אהבה, שלום וקצב:
https://youtu.be/YNQ3lQFJwvs
סקוט מקנזי ששר "אם אתה הולך לסן פרנסיסקו, אל תשכח לשים פרחים בשערך":
https://youtu.be/bch1_Ep5M1s
הביטלס היו חלק מהקיץ של האהבה, אבל עשו מדיטציה והארה עם המהרישי בהודו:
https://youtu.be/aLeBZjPOJ-c
מצגת וידאו של תמונות התקופה:
https://youtu.be/7I0vkKy504U
תכנית טלוויזיה על הקיץ של אהבה ותרבות הנגד:
https://youtu.be/B2ZExRNT0GU?lomg.yes
ותכנית חינוכית על קיץ האהבה וההיפים שהתגלו בו לעולם (עברית):
https://youtu.be/blO7AYCKJQ0?long=yes
"קיץ של אהבה" (Summer Of Love) היה השם שניתן לקיץ הפציפיסטי ביותר, קיץ של שלום, הקיץ של שנת 1967. הוא ניסה אז לתאר את האווירה המדהימה שאפפה את הצעירים בסן פרנסיסקו. די מהר תכונה כך כל אותה שנה ודי אירוני לחשוב שכאן בישראל היינו עסוקים במשך 6 ימים באחת המלחמות הכי גדולות שלנו...
ה"סאמר-אוף-לאב" היה הקיץ שבו חגגו ה"היפים" או "ילדי הפרחים" את החופש, האהבה החופשית, ההתקרבות אל הטבע ואת כמויות הקנאביס וה-LSD שהם השיגו בכל פינה. בקיץ הזה הם זעקו לעולם ולאמריקה השמרנית מסרים של שלום, שוויון ואהבה, תוך שהם מבלים בפסטיבל הכמעט הכי חשוב בתולדות הרוק - פסטיבל מונטריי. אגב, ממש בפסטיבל הזה יתגלה המשיח של הגיטרה החשמלית והאייקון הכי גדול שלה - ג'ימי הנדריקס. טעה מי שאמר שמשיח לא בא, אבל הוא הלך מהר מדי אחר כך...
אותו "קיץ של אהבה" היה קיץ של שחרור אבל גם של מרד בשמרנות ובכוח, קיץ של קריאה לעולם טוב יותר, פתוח וחופשי, עולם ללא גבולות והפרדות, עולם של אהבה ושחרור ממחסומים, חוקים ועכבות. הוא היה קיץ יפה ולא כל כך אנרכיסטי ומורד כמו שחשבו, אלא יותר קיץ של תקווה ושאיפה לשינוי. גם "ילדי הפרחים" לא היו רק צעירים. היו ביניהם אמריקאים רבים שגילם היה כשל הוריהם, אבל הם רצו שינוי והלכו שלובי ידיים, כתף ליד כתף עם הצעירים.
הקיץ של האהבה היה תגובה למציאות אמריקאית איומה, של אלפי הרוגים בג'ונגלים של וייטנאם ולא פחות הרוגים מהוייטנאמים. אלה היו ילדים, זקנים, נשים וטף שספגו בכפריהם הפצצות אכזריות מהאוויר. "ילדי הפרחים" ראו בהם קודם כל בני-אדם ורק אחר כך אויב. בקיץ של 67 הם מתחילים לצאת לרחובות ולהפגין, למחות ולדרוש הסברים מהממשל האמריקאי ולזעוק נגד השהייה בווייטנאם.
אבל השנה הזו התחילה בינואר 67, כשבגולדן גייט פארק, פארק ענק בסן פרנסיסקו, קליפורניה, התקיים האירוע שהחל בסוף צהרי ה-14 בינואר ונמשך עד וכל הלילה. באותו אירוע רצו המארגנים לקדם שלום, סובלנות, אושר ואהבה בעולם. 30 אלף המשתתפים שהגיעו לכינוס היו הראשונים שיצרו את מה שיהיה ל"שבט" המיתולוגי של "ילדי הפרחים". הם ידברו על שלום ו"פסיכדליה", בצד אחווה ואהבה. באביב יתחילו לזרום צעירים מכל רחבי ארה"ב לסן פרנסיסקו והעיר תהפוך למרכז הרוחני והאידאולוגי של "ילדי הפרחים". אזור הייט אשבורי שבעיר, יהפוך למוקד הפעילות של קיץ האהבה. שמו יעלה מעתה כמעין חדר מלחמה של השלום והאהבה. תרבות הנגד של צעירי אמריקה החלה לפעול. באהבה, אבל בנחישות.
בקיץ של האהבה היו ההיפים בשעתם היפה והטהורה ביותר. לאות מחאה, מרד, אהבה וכמיהה לשלום, מצוידים באמונה ובתמימות מספקת, עמוסי חדווה משירתו של אלן גינצבורג ומבושמים היטב בסמי המסקולין שדחף להם טימותי לירי, הצעירים האלה יצרו להם סמל - הם שזרו פרחים בשערם והאשימו את המבוגרים בהרס העולם. עוד שנה התקווה הזו תתנפץ, אבל בקיץ ההוא הכל היה אפשרי.
הנה מצגת וידאו על קיץ האהבה:
https://youtu.be/qI-Ji4gtBPM
תמונות וחומרים מצולמים מאותו קיץ של אהבה, שלום וקצב:
https://youtu.be/YNQ3lQFJwvs
סקוט מקנזי ששר "אם אתה הולך לסן פרנסיסקו, אל תשכח לשים פרחים בשערך":
https://youtu.be/bch1_Ep5M1s
הביטלס היו חלק מהקיץ של האהבה, אבל עשו מדיטציה והארה עם המהרישי בהודו:
https://youtu.be/aLeBZjPOJ-c
מצגת וידאו של תמונות התקופה:
https://youtu.be/7I0vkKy504U
תכנית טלוויזיה על הקיץ של אהבה ותרבות הנגד:
https://youtu.be/B2ZExRNT0GU?lomg.yes
ותכנית חינוכית על קיץ האהבה וההיפים שהתגלו בו לעולם (עברית):
https://youtu.be/blO7AYCKJQ0?long=yes
איך ראש הממשלה נרצח כי רצה לעשות שלום?
ראש ממשלת ישראל יצחק רבין נרצח התום הפגנה למען השלום, הפגנה במוצאי שבת שערכו תומכיו ותומכי הסכם אוסלו, הסכם שהובילו רבין וממשלתו עם הפלשתינים.
ברגע אחד של טירוף משיחי, הרג הרוצח את הדמוקרטיה הישראלית והוציא אותה מעידן של תמימות וחוקי משחק ברורים לתקופה של חשדות, האשמות, אלימות וחשש כבד מהתנקשויות פוליטיות בעתיד.
רגעים היסטוריים בחיי אומה הם רגעים המהווים תפנית בתולדותיה. רצח רבין הוא ללא ספק תפנית היסטורית. רבים מתומכי תהליך אוסלו אומרים שביום שבו נרצח רבין, למעשה בוטל הסיכוי למימושו של הסכם אוסלו ולשלום עם הפלסטינים.
בעיני אחרים זו טענה מעוררת מחלוקת אבל הדיון בה ימשיך להתקיים עוד שנים רבות. מה שאין עליו מחלוקת הוא רצח זוועתי של מי שהיה מפקד בפלמ"ח ופילס את הדרך לירושלים, רמטכ"ל הניצחון הגדול במלחמת ששת הימים, מנהיג המלחמה שבחר בשלום ואף זכה בפרס נובל לשלום וראש ממשלה מוסרי שידע לפרוש ברגע בו נודע שנפל רבב, אפילו לא במעשיו שלו, אלא של רעייתו לאה.
הנה סיפור חייו של יצחק רבין (מתורגם):
https://youtu.be/TDHYHuGFnao
על רצח רבין ומה שקדם לרצח ומה שקרה בעקבותיו (עברית):
https://youtu.be/a-UBZhTDcCQ
סיפור חייו ופעילותו של ראש ממשלת ישראל יצחק רבין (עברית):
https://youtu.be/j05GL7tG1Cg
חבריו לבית הספר נזכרים ברבין הנער (עברית):
https://youtu.be/ZmBiCjSbtxU?t=15s
מסע חייו (עברית):
https://youtu.be/VcyVVtw0WLI
סקירת חייו של יצחק רבין (עברית):
https://youtu.be/a-UBZhTDcCQ?long=yes
וסרט טלוויזיה עלילתי על חייו (עברית):
https://youtu.be/IewWBiIUjbk?long=yes
ראש ממשלת ישראל יצחק רבין נרצח התום הפגנה למען השלום, הפגנה במוצאי שבת שערכו תומכיו ותומכי הסכם אוסלו, הסכם שהובילו רבין וממשלתו עם הפלשתינים.
ברגע אחד של טירוף משיחי, הרג הרוצח את הדמוקרטיה הישראלית והוציא אותה מעידן של תמימות וחוקי משחק ברורים לתקופה של חשדות, האשמות, אלימות וחשש כבד מהתנקשויות פוליטיות בעתיד.
רגעים היסטוריים בחיי אומה הם רגעים המהווים תפנית בתולדותיה. רצח רבין הוא ללא ספק תפנית היסטורית. רבים מתומכי תהליך אוסלו אומרים שביום שבו נרצח רבין, למעשה בוטל הסיכוי למימושו של הסכם אוסלו ולשלום עם הפלסטינים.
בעיני אחרים זו טענה מעוררת מחלוקת אבל הדיון בה ימשיך להתקיים עוד שנים רבות. מה שאין עליו מחלוקת הוא רצח זוועתי של מי שהיה מפקד בפלמ"ח ופילס את הדרך לירושלים, רמטכ"ל הניצחון הגדול במלחמת ששת הימים, מנהיג המלחמה שבחר בשלום ואף זכה בפרס נובל לשלום וראש ממשלה מוסרי שידע לפרוש ברגע בו נודע שנפל רבב, אפילו לא במעשיו שלו, אלא של רעייתו לאה.
הנה סיפור חייו של יצחק רבין (מתורגם):
https://youtu.be/TDHYHuGFnao
על רצח רבין ומה שקדם לרצח ומה שקרה בעקבותיו (עברית):
https://youtu.be/a-UBZhTDcCQ
סיפור חייו ופעילותו של ראש ממשלת ישראל יצחק רבין (עברית):
https://youtu.be/j05GL7tG1Cg
חבריו לבית הספר נזכרים ברבין הנער (עברית):
https://youtu.be/ZmBiCjSbtxU?t=15s
מסע חייו (עברית):
https://youtu.be/VcyVVtw0WLI
סקירת חייו של יצחק רבין (עברית):
https://youtu.be/a-UBZhTDcCQ?long=yes
וסרט טלוויזיה עלילתי על חייו (עברית):
https://youtu.be/IewWBiIUjbk?long=yes
