מה עושה השלד בגוף האדם?
למה אנו צריכים את השלד בגופנו?


תפקיד השלד לתמוך בגוף, לייצב אותו, כדי שלא יהיה רך כמו פודינג או ג'לי מדולדל. השלד גם חייב להגן על האיברים העדינים שלנו, במיוחד על הלב, המוח והריאות שלנו.


הנה גוף האדם שנבנה מתוך השלד, כולל השרירים והעור המקיף אותנו:

http://youtu.be/anV6-3O-9mQ


וריקוד השלדים של וולט דיסני, מאחד מסרטיו הראשונים:

http://youtu.be/h03QBNVwX8Q

לאנשים מבוגרים יש 206 עצמות בגוף.
לתינוק יש אפילו יותר עצמות. בשלד של תינוקות יש כ-300 עצמות. חלק מהעצמות הללו עתיד להתמזג וכך יקטן מספר העצמות שבגופם של מבוגרים.


הנה סרטון על העצמות שבגופנו וכיצד הן מתחברות לשלד המלא:

http://youtu.be/7vLAE_P_u_4

"סלסלת הפרחים של ונוס" הוא מין של ספוגים טבעיים שהמדע והטכנולוגיה המודרניים לומדים מהמבנה שלהם בעיון. ספוגי הזכוכית הללו הם יצורים מפתיעים שמצוידים בתכונות מעניינות שהטכנולוגיה עוד תשתמש בהן בעתיד.

דוגמאות? - למשל המערכות האופטיות המתוחכמות שהספוגים הללו פיתחו ושעשויות לקדם את תעשיית הסיבים האופטיים. או המנגנון הטבעי שיוצר אצלם מחטי זכוכית, מנגנון שיוכל לסייע לפיתוח זכוכית מחומרים ננו-גבישיים, שלא יחייב חימום לטמפרטורות גבוהות, שתעשיית הזכוכית הקיימת נדרשה לו מאז ומתמיד.

צורת השלד שלהם היא של מחטים היוצרים רשת קוצנית. השלד עשוי מצורן (סיליקון), שהוא היסוד הכימי שבזכוכית. השלד הזה מוליך אור טוב יותר מהסיבים האופטיים המשוכללים ביותר שפותחו עד היום. יכולות הולכת האור שלהם עשויות לשמש את תעשיית הסיבים האופטיים ולשכלל את יכולת העברת הנתונים באמצעותם.

לסלסלת ונוס, אותו שלד מפתיע של הספוג, יש עוד תכונה הנדסית מעניינת. שכבות מחטי השלד של "סלסלת הוונוס" בנויות במרווחים קבועים, באופן שמקנה למחטי השלד עמידות מצוינת נגד שבירה. גם כשמפעילים עליו לחץ רב, השלד מתכופף ואף נסדק, אך לא נשבר.

ואגב, השלד החזק הזה הוא גם הסיבה שסלסלת ונוס הוא מלכודת אוהבים מעולה. בצעירותם מוצאים זכר ונקבת הסרטן בתוך הספוג הצעיר מקום מחיה מצוין. אך בעוד הוא גדל לאיטו, הם גדלים במהירות וכך הם מוצאים את עצמם לכודים בספוג הנעים וחיים בו את כל חייהם, עד למותם. היפאנים רואים בכך סמליות גדולה והם מעניקים את הספוג הרומנטי בטקס האירוסין, לאות שהזוגיות היא לכל החיים ובחירה בבן זוג היא בחירה משמעותית בחיים.


הנה סיפורם של ספוגי הזכוכית:

https://youtu.be/UcLQY9HBvcc


שוניות ענקיות של ספוגי זכוכית והסבר עליהן:

https://youtu.be/qb6w-Q0GP74


על חוזקו העצום של שלד הסיליקון של ספוג הזכוכית:

https://youtu.be/Sqjfisptau4?t=4s


התכונות המרתקות של ספוגי הזכוכית והעניין שבהם לטכנולוגיה:

https://youtu.be/9FR6_8n29Mg


המדענים לומדים מהם כיצד ניתן לייצר זכוכית ללא חום גבוה:

https://youtu.be/JZUO3l4U-aY


וסרט תיעודי על התכונות האופטיות והכוח הרב של שלד ספוג הוונוס והאדריכלות הטבעית שלו:

https://youtu.be/GEmoQzsvPQ0?long=yes

כבר מגיל צעיר אנו יודעים שמזון שיש בו סידן הוא מסייע ומחזק את העצמות שלנו. אם נאכל ממנו יתחזקו העצמות שלנו ונהיה יציבים ובריאים יותר. הסידן שומר על העצמות ועל מבנה השן שלנו.

אבל, למעשה, העצמות זקוקות לעוד מרכיב חיוני כדי להיות חזקות. מדובר בוויטמין D, המסייע בספיגת הסידן ובבניית העצם.

שני המרכיבים הללו חשובים מאד לגוף, לא רק אצל ילדים ומתבגרים שגופם נמצא בעיצומו של תהליך הגדילה, אלא גם אצל המבוגרים שבינינו.

תמצאו הרבה סידן וויטמין D במאכלים כמו חלב, ויוגורט, בדגים כמו סלמון, טונה וסרדינים, בטחינה ובירקות ירוקים, כמו תרד, פטרוזיליה ועלי רוקט. גם דגנים מועשרים מצויינים לבניית עצם וכך גם ביצים. אפילו מיץ תפוזים שידוע בוויטמין C שבו, נמכר כיום כשהוא מועשר בוויטמין D ובסידן.


הבה נבין כיצד העצמות שלנו מתפתחות וגדלות (מתורגם):

https://youtu.be/yJoQj5-TIvE


וסרטון על החלב והסידן שלו (עברית):

http://youtu.be/1TMSF9-4pEE

וִילְהֵלְם רֶנְטְגֶן (Wilhelm Röntgen), פיזיקאי ומדען גרמני, הוא ראשון הזוכים בפרס נובל לפיזיקה ובכלל.

זה היה בשנת 1901. אבל סיפורו של החוקר המרתק הזה מתחיל שש שנים לפני כן, ב-1895. רנטגן ערך באותה תקופה ניסויים עם שפופרת קתודית, סוג של מנורה ייחודית. לפתע הוא הבחין בדבר מוזר - מסך הבריום, שהיה מצופה בחומר פלואורסנטי, החל לזהור ללא סיבה או הסבר כלשהו.

רנטגן הופתע, במיוחד בשל העובדה שהשפופרת הייתה עטופה בנייר שחור ואטום שמנע יציאה של אור החוצה. המדען הבין שלגמרי במקרה הוא גילה משהו חדש ומעניין. ולא סתם מעניין אלא מדהים - זו ככל הנראה קרינה, שהיא בלתי נראית וחודרת דרך חומרים.

במהלך השבועות הבאים ותוך בדיקת הקרניים החדשות שגילה, הסתגר וילהלם הסקרן במעבדה שלו, כשהוא אוכל וישן בה. הוא לא הפסיק לערוך ניסויים מגוונים ובהדרגה למד באופן ברור שהקרינה המסתורית הזו חודרת דרך חומרים רבים ונבלעת רק על ידי עופרת.

הניסוי המפורסם ביותר שלו במהלך המחקרים הללו הנםיק את צילום הרנטגן המפורסם ביותר, צילום ידה של אשתו, אנה ברטה רנטגן, בו אפשר היה לראות את העצמות שבתוך היד - מבחוץ.

הצילום הזה, אגב, נחשב לצילום הרנטגן הראשון בהיסטוריה.

מכיוון שלא ידע בדיוק מה טיבה של הקרינה החדשה, רנטגן קרא לה "קרני X". למה דווקא X? כי זו היה מנהג מקובל, מעין מוסכמה במתמטיקה ובמדע לכנות כך כל דבר לא ידוע. לצד השם הנוסף "קרני רנטגן", שניתן במהלך השנים, יישאר השם הזה, X-rays, עד היום, בתור שמן של הקרניים הללו - גם מאה ויותר שנים אחרי שפוצח טבען של הקרניים והקרינה והן מפוענחות לחלוטין.

הגילוי הזה שינה את עולם הרפואה באופן בלתי נתפס. בזכותו התאפשר לרופאים לקבל מבט אל תוך הגוף האנושי, מבלי הצורך לנתח אותו. זה אמנם מבט מוגבל, בעיקר לעצמות, אבל זו הייתה מהפכה אמיתית, שכאמור זיכתה את החוקר הגאון רנטגן בפרס נובל הראשון לפיזיקה.

ורנטגן הצנוע עשה עוד מעשה מדהים. באלטרואיזם ואנושיות מופתיים הוא קבע שהתגלית שלו צריכה להיות תרומה לאנושות כולה וסירב לרשום עליה פטנט ולהתעשר עושר עצום. וכך, במקום שיהיה מקור לעושר אישי ורווחה אינסופית לו ולמשפחתו, הפך מכשיר הרנטגן לנפוץ בעולם כולו, הציל אינספור חיים והקל על סבלם של מאות מיליוני אנשים, מכל הארצות והמעמדות, במהלך השנים.

זו ללא ספק דוגמה מעוררת השראה למדען אמיתי שהאמין בכל ליבו שעל המדע לשרת את טובת האנושות ולא רק את תהילת המדענים.

על שמו של רנטגן נקראת יחידת המידה למדידת קרינה מייננת, "רנטגן" וכן היסוד הכימי רנטגניום.


הנה סיפורו של רנטגן ופרס הנובל הראשון (עברית):

https://youtu.be/vSCatc-O-DI


כך הוא גילה את קרני הרנטגן (מתורגם):

https://youtu.be/gsV7SJDDCY4


ואלה קרני ה-X, הקרניים שזיכו את רנטגן בפרס הנובל הראשון לפיזיקה (מתורגם):

https://youtu.be/ydbEI23XieA