שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהם שירי ספיריצ'ואלס?
הספיריצ'ואלס או ספיריטואלז (Spirituals) היו שירי המרד והמחאה הדתיים של השחורים בארה"ב, בזמן שהיו עבדים. על פי רוב, עסקו הספיריטואלס בנושאים תנכ"ים ובהליכה בדרכיו של ישו הנוצרי, אך למעשה היו אלה שירי תקווה לשחרור מעול העבדות. לאחר השחרור מהעבדות בטאו שירי הספיריצ'ואלס תקווה לשיפור בחייהם כעבדים משוחררים בארה"ב הגזענית.
סגנון הג'אז הושפע מאד משירי הספיריטואלס. רבים מהם מושרים עד היום ונחשבים מעין שירי עם אמריקניים, ביניהם "הסתובבו מרכבות מתוקות", ו-"שלח את עמי" התפרסמו בזכות הרכבים קוליים כמו פיסק ג'ובילי (1871).
גם מוסיקת הגוספל נולדה משירי הספיריטואלז. הם נתנו את הבסיס הרגשני ומלא ההתלהבות, שכל כך אופייני לקהילות העבדים מאפריקה, למזמורים הנוצריים שהם שרו בכנסיות שלהם. הספיריטואלז הדתיים, שנתנו מעט נחמה בעיתות המצוקה של העבדים שהם היו, שולבו עם המקצבים והלחנים של סגנונות המוזיקה החילוניים שלהם, כמו הבלוז והרגטיים ויצרו ביחד מצד אחד את הג'אז ומצד שני את מוסיקת "הגוספל השחור".
הנה הספיריטואל הידוע "הסתובבו מרכבות מתוקות":
http://youtu.be/ljup8cIRzIk
עוד ספיריצ'ואל "אני בא אלוהים":
http://youtu.be/OsQ6mxGIjRw
והספיריטואל "שלח נא את עמי" שחיבר בין העבדים לסיפור העבדות היהודית במצרים (עברית):
http://youtu.be/I7iYh88tb58
מה הסיפור של שיר הפרטיזנים "בלה צ'או"?
בשנים האחרונות התפוצצה הסדרה הספרדית של נטפליקס "בית הנייר" ("La Casa de Papel"), עם הצלחה גדולה. בעונה האחרונה שלה היא הציגה לעולם מחדש את בלה צ'או (Bella Ciao), שיר עממי איטלקי שמקורו בפועלות ה"מונדינה" עובדות שדות האורז של אגן נהר הפו במאה ה-19 כנגד ה"פדרוני", בעלי החוות המתעמרים בהן.
אז הסיפור המעניין לכשעצמו של השיר הזה, שנולד כשיר מחאה של איכרות בצפון איטליה, הספיק מאז להיוולד שוב ושוב באירועים והקשרים חברתיים שונים ומשונים. המחאה שבשיר הייתה של הנשים שמחו כנגד תנאי עבודתן הקשים, אבל עם השנים היא הפכה לזעקה שתהדהד באינספור מחאות, כולל "אוקיופיי וול סטריט" ומחאת החיג'אב באיראן.
#תולדות השיר העתיק
נראה שהלחן של השיר קיבל השראה ממקור יהודי יידישאי, כפי שאפשר לשמוע בשיר כלייזמרים הידוע "קוילען", בעברית "פחם". ההקלטה הכי קדומה שלו נעשתה שנת 1919 בניו-יורק, על ידי מישה זיגנהוף (Mishka Ziganoff).
הטקסט כנראה מבוסס על "הפרח על הקבר", שיר עם איטלקי מימי הביניים, שמילות "בלה צ'או" מאוד דומות לו.
השיר נולד מחדש במהלך מלחמת העולם השנייה, כשאומץ על ידי תנועת ההתנגדות האיטלקית נגד הממשלה הפאשיסטית של מוסוליני באיטליה וגרמניה הנאצית. למתנגדי הפאשיזם השיר שימש כסמל לחופש והתנגדות, כשהוא מושר על ידי פרטיזנים שנלחמו כנגד הכובשים הגרמנים.
באותה תקופה הותאמו מילות השיר כדי שישקפו את ההקשר החדש של המלחמה, תוך התייחסות למאבק הפרטיזנים בפאשיזם ולתקווה לחירות וחופש מדיכוי.
הפזמון עם המילים "Bella ciao, bella ciao, bella ciao ciao ciao" (יפה להתראות, להתראות יפה, להתראות יפה להתראות), הפך אז לזעקה הולכת ומתעצמת כנגד הרודנות והרצון של ההתנגדות לנצח.
לאחר המלחמה אימצו הקומוניסטים והסוציאליסטים האיטלקים את "בלה צ'או" והוא הפך פופולרי, תוך שהם מאמצים אותו כהמנון של השמאל האיטלקי.
מאז זכה השיר לקאברים רבים, שבוצעו על ידי אמנים רבים. הוא גם תורגם לשפות רבות, ביניהן עברית.
גם בשנים האחרונות זוכה שוב "בלה צ'או" לפופולריות מחודשת כסמל להתנגדות וסולידריות. תנועות צדק חברתי ברחבי העולם חזרו ואימצו אותו והשיר מושמע ומושר בהפגנות רבות נגד עליית תנועות ימין קיצוני, נגד צעדי צנע של ממשלות ובעד תמיכה בפליטים ובמהגרים.
כך הפך שיא איכרות איטלקי למה שהוא כיום המנון החופש וההתנגדות לפאשיזם ברחבי העולם.
#מילות השיר בעברית (תרגום לא ידוע)
בוקר אחד, התעוררתי.
להתראות יפהפיה,
להתראות יפהפייה,
להתראות יפהפיה,
להתראות, להתראות.
בוקר אחד, התעוררתי,
ומצאתי את הפולש.
הו פרטיזן, קח אותי.
הו להתראות יפהפייה...
הו פרטיזן,קח אותי.
כי אני מרגיש מוות מתקרב.
ואם אני אמות כפרטיזן,
הו להתראות יפהפייה...
ואם אני אמות כפרטיזן,
אז את חייבת לקבור אותי.
תקברי אותי במעלה ההר.
הו להתראות יפהפייה...
תקברי אותי במעלה ההר,
מתחת לצילו של פרח יפה.
והאנשים שיעברו,
הו להתראות יפהפייה...
והאנשים שיעברו, יאמרו לי
"איזה פרח יפה".
הו פרטיזן, קח אותי.
להתראות יפהפייה...
והאנשים שיעברו,יאמרו לי
"איזה פרח יפה".
זה הפרח של הפרטיזן.
להתראות יפהפייה...
זה הפרח של הפרטיזן,
שמת למען החופש.
זה הפרח של הפרטיזן,
שמת למען החופש.
סיפורו של השיר "בלה צ'או" ממלחמת העולם:
https://youtu.be/GHpU7fBbc-w
ועד הסדרה "בית הנייר":
https://youtu.be/c9d1ycuCoVg
השיר בסדרה:
https://youtu.be/46cXFUzR9XM
ביצוע קולי בקורונה:
https://youtu.be/4ldpQbBAfRM
ביצוע מתורגם ונהדר בעברית:
https://youtu.be/fOTH_6Sq7es
ועוד ביצוע של "בלה צ'או":
https://youtu.be/t4QHdlKomOc
מהי שירת היודל?
שירת יודל היא טכניקת קול שנפוצה בשירה עממית בשווייץ ואוסטריה ונמצאת בצורות שונות גם בתרבויות נוספות ברחבי העולם, כולל בסגנון הקאנטרי האמריקאי.
היודלינג היא צורת זמרה שמערבת הארכת הצליל ומעברים מהירים בין צלילי שירה רגילים (שירת חזה) לצלילי ראש. כך נשמע הצליל כמתחלף ומקפץ מגבוה לנמוך ובחזרה, שוב ושוב.
מקור המילה "יודל" הוא מהביטוי הגרמני - "להגות את ההברה יוֹ".
הנה סרטון של שירת יודל בהרי שווייץ:
http://youtu.be/XJHn542lPok
הנה שירת יודל בתוך שיר שלם, של להקה משפחתית בשם "הפלמינג פולד":
http://youtu.be/zygRcD0GZ7w
איך הפך לחן יווני טורקי על רקדנית מצריה ללהיט אמריקאי?
השיר הזה הוא קסם המזרח, שהתפרץ לעולם, כמעט משום מקום, והפך להיט על-זמני ועולמי. קוראים לו "מיסירלו" (Misirlou) והוא בכלל שיר-עם ממזרח הים התיכון, איפה שהוא בציר שבין מצרים, טורקיה ויוון.
מדובר על אחד השירים ההיסטוריים והמעניינים של תחילת מאה ה-20. שם המחבר המקורי שלו אינו ידוע, אך כן ברור שמוסיקאים רבים, כולל יוונים, ערבים ויהודים, ניגנו אותו עד שנות ה-20 של המאה ה-20. עם הלחן המזרחי הקסום שלו, הוא הפך כה אהוב ונפוץ, עד שכמעט בכל ארץ ערבית, ממרוקו ועד עיראק, אנשים משוכנעים שמדובר בשיר עם שלהם.
שם השיר בא מהגייה של אחד מאזורי טורקיה של המילה "מצרי", חסרת מגדר שבניב הטורקי נהגית מיסירלי.
ההקלטה הידועה בתור הכי מוקדמת שלו היא ביצוע ביוונית של מיסירלו, משנת 1927, בסגנון שנע בין הרבטיקו (rebetiko) לציפטטלי (tsifteteli) הקצבי.
החל משנות ה-20 ואילך, הפכה הגרסה הזו של השיר די פופולרית, בדגש על קהילות ערביות באמריקה, אך גם בקרב הארמנים-אמריקאים והיוונים-אמריקאים של ארצות הברית. ניגנו אותה פה ושם אפילו נגני כליזמר יהודים.
די מהר החלו להופיע גם גרסאות של השיר לריקודי בטן. לשפות מגוונות וללא גבול. יש גרסאות מיסירלו לעינטוזי בטן גם בערבית ופרסית, אך גם בארמנית, הודית, טורקית ואפילו סרבית.
ביוון מיועדת ההקלטה של מיכליס פטרינוס, מ-1930, לריקוד ציפטתלי יווני, בקצב איטי משהו. היא מופצת בארצות הברית ובשנת 1946 מוציא פסנתרן ונגן קסילופון אמריקאי בשם יאן אוגוסט גרסה משלו.
בשנת 1941, מקליט ניק רובאניס, מורה למוסיקה יוונית באמריקה, עיבוד ג'אז ללחן. הוא רושם את עצמו כמלחין השיר. גם אם טענתו מעולם לא עמדה במבחן משפטי, עד היום יש הרושמים אותו כמלחין הרשמי.
בשנות ה-60 צצה פתאום "Misirlou" באמריקה, כנעימת גיטרות בטרמולו מלהיב. זו גירסת גלישה (Surf Rock), ז'אנר לוהט באותה תקופה. מי שביצע אותה, בהשפעת גרסה ערבית עממית שהכיר, הוא הגיטריסט דיק דייל (Dick Dale). אביו ודודיו המוסיקאים של דייל היו ממוצא לבנוני. דייל זכר את דודו מנגן את "מיסירלו" על העוד שלו, על מיתר אחד בלבד. כשמעריץ אתגר אותו פעם לנגן שיר שלם על מיתר אחד - הוא עשה זאת והבין שמיסירלו הוא להיט פוטנציאלי.
הוא לא שיער עד כמה.
מיסירלו, בגרסת הגלישה של דייל, יוצא לשוק ומיד הופך להיט ענקי, סינגל כל כך פופולרי, שנמכר בכמויות והופך ללהיט אמריקאי עצום. בעקבותיו מוציאים אינספור גרסאות רוק וגלישה אמנים ולהקות, כולל הביץ' בויז באלבום המצליח "Surfin' U.S.A" משנת 1963, ה"טראשמן" ו"הוונצ'רס".
ב-1994 גרסת הגלישה של דייל זוכה שוב לפופולריות אדירה. הפעם זה הבמאי קוונטין טרנטינו, ששילב אותה בה בסרטו "ספרות זולה" (Pulp Fiction). בהמשך, כש-Black Eyed Peas דוגמים אותה לשיר "Pump It", היא הופכת להיט עצום.
ביצוע של "מיסירלו" בטלוויזיה היוונית:
https://youtu.be/S7CBfcECLoc
"מיסירלו" של סרנגה עם תרגום עברי:
https://youtu.be/ERBsE1ZzKyg
דיק דייל בשנות ה-60:
https://youtu.be/ZIU0RMV_II8
בפתח הסרט "ספרות זולה" של טרנטינו:
https://youtu.be/oOoBomvuYnw
בנגינת קאנון ערבי עם תאקסים בפתיחה:
https://youtu.be/37jcQoSniuE
מיסירלו עם ריקודי בטן:
https://youtu.be/8zZlhcXokTk?t=9s
גרסת הרבטיקו המקורית של היוונים מטורקיה:
https://youtu.be/bsUYqF32EdU
ו"מיסירלו" אנגלית ובשירה אמנותית:
https://youtu.be/KziD7RXz66g
שירי עם
הספיריצ'ואלס או ספיריטואלז (Spirituals) היו שירי המרד והמחאה הדתיים של השחורים בארה"ב, בזמן שהיו עבדים. על פי רוב, עסקו הספיריטואלס בנושאים תנכ"ים ובהליכה בדרכיו של ישו הנוצרי, אך למעשה היו אלה שירי תקווה לשחרור מעול העבדות. לאחר השחרור מהעבדות בטאו שירי הספיריצ'ואלס תקווה לשיפור בחייהם כעבדים משוחררים בארה"ב הגזענית.
סגנון הג'אז הושפע מאד משירי הספיריטואלס. רבים מהם מושרים עד היום ונחשבים מעין שירי עם אמריקניים, ביניהם "הסתובבו מרכבות מתוקות", ו-"שלח את עמי" התפרסמו בזכות הרכבים קוליים כמו פיסק ג'ובילי (1871).
גם מוסיקת הגוספל נולדה משירי הספיריטואלז. הם נתנו את הבסיס הרגשני ומלא ההתלהבות, שכל כך אופייני לקהילות העבדים מאפריקה, למזמורים הנוצריים שהם שרו בכנסיות שלהם. הספיריטואלז הדתיים, שנתנו מעט נחמה בעיתות המצוקה של העבדים שהם היו, שולבו עם המקצבים והלחנים של סגנונות המוזיקה החילוניים שלהם, כמו הבלוז והרגטיים ויצרו ביחד מצד אחד את הג'אז ומצד שני את מוסיקת "הגוספל השחור".
הנה הספיריטואל הידוע "הסתובבו מרכבות מתוקות":
http://youtu.be/ljup8cIRzIk
עוד ספיריצ'ואל "אני בא אלוהים":
http://youtu.be/OsQ6mxGIjRw
והספיריטואל "שלח נא את עמי" שחיבר בין העבדים לסיפור העבדות היהודית במצרים (עברית):
http://youtu.be/I7iYh88tb58
בשנים האחרונות התפוצצה הסדרה הספרדית של נטפליקס "בית הנייר" ("La Casa de Papel"), עם הצלחה גדולה. בעונה האחרונה שלה היא הציגה לעולם מחדש את בלה צ'או (Bella Ciao), שיר עממי איטלקי שמקורו בפועלות ה"מונדינה" עובדות שדות האורז של אגן נהר הפו במאה ה-19 כנגד ה"פדרוני", בעלי החוות המתעמרים בהן.
אז הסיפור המעניין לכשעצמו של השיר הזה, שנולד כשיר מחאה של איכרות בצפון איטליה, הספיק מאז להיוולד שוב ושוב באירועים והקשרים חברתיים שונים ומשונים. המחאה שבשיר הייתה של הנשים שמחו כנגד תנאי עבודתן הקשים, אבל עם השנים היא הפכה לזעקה שתהדהד באינספור מחאות, כולל "אוקיופיי וול סטריט" ומחאת החיג'אב באיראן.
#תולדות השיר העתיק
נראה שהלחן של השיר קיבל השראה ממקור יהודי יידישאי, כפי שאפשר לשמוע בשיר כלייזמרים הידוע "קוילען", בעברית "פחם". ההקלטה הכי קדומה שלו נעשתה שנת 1919 בניו-יורק, על ידי מישה זיגנהוף (Mishka Ziganoff).
הטקסט כנראה מבוסס על "הפרח על הקבר", שיר עם איטלקי מימי הביניים, שמילות "בלה צ'או" מאוד דומות לו.
השיר נולד מחדש במהלך מלחמת העולם השנייה, כשאומץ על ידי תנועת ההתנגדות האיטלקית נגד הממשלה הפאשיסטית של מוסוליני באיטליה וגרמניה הנאצית. למתנגדי הפאשיזם השיר שימש כסמל לחופש והתנגדות, כשהוא מושר על ידי פרטיזנים שנלחמו כנגד הכובשים הגרמנים.
באותה תקופה הותאמו מילות השיר כדי שישקפו את ההקשר החדש של המלחמה, תוך התייחסות למאבק הפרטיזנים בפאשיזם ולתקווה לחירות וחופש מדיכוי.
הפזמון עם המילים "Bella ciao, bella ciao, bella ciao ciao ciao" (יפה להתראות, להתראות יפה, להתראות יפה להתראות), הפך אז לזעקה הולכת ומתעצמת כנגד הרודנות והרצון של ההתנגדות לנצח.
לאחר המלחמה אימצו הקומוניסטים והסוציאליסטים האיטלקים את "בלה צ'או" והוא הפך פופולרי, תוך שהם מאמצים אותו כהמנון של השמאל האיטלקי.
מאז זכה השיר לקאברים רבים, שבוצעו על ידי אמנים רבים. הוא גם תורגם לשפות רבות, ביניהן עברית.
גם בשנים האחרונות זוכה שוב "בלה צ'או" לפופולריות מחודשת כסמל להתנגדות וסולידריות. תנועות צדק חברתי ברחבי העולם חזרו ואימצו אותו והשיר מושמע ומושר בהפגנות רבות נגד עליית תנועות ימין קיצוני, נגד צעדי צנע של ממשלות ובעד תמיכה בפליטים ובמהגרים.
כך הפך שיא איכרות איטלקי למה שהוא כיום המנון החופש וההתנגדות לפאשיזם ברחבי העולם.
#מילות השיר בעברית (תרגום לא ידוע)
בוקר אחד, התעוררתי.
להתראות יפהפיה,
להתראות יפהפייה,
להתראות יפהפיה,
להתראות, להתראות.
בוקר אחד, התעוררתי,
ומצאתי את הפולש.
הו פרטיזן, קח אותי.
הו להתראות יפהפייה...
הו פרטיזן,קח אותי.
כי אני מרגיש מוות מתקרב.
ואם אני אמות כפרטיזן,
הו להתראות יפהפייה...
ואם אני אמות כפרטיזן,
אז את חייבת לקבור אותי.
תקברי אותי במעלה ההר.
הו להתראות יפהפייה...
תקברי אותי במעלה ההר,
מתחת לצילו של פרח יפה.
והאנשים שיעברו,
הו להתראות יפהפייה...
והאנשים שיעברו, יאמרו לי
"איזה פרח יפה".
הו פרטיזן, קח אותי.
להתראות יפהפייה...
והאנשים שיעברו,יאמרו לי
"איזה פרח יפה".
זה הפרח של הפרטיזן.
להתראות יפהפייה...
זה הפרח של הפרטיזן,
שמת למען החופש.
זה הפרח של הפרטיזן,
שמת למען החופש.
סיפורו של השיר "בלה צ'או" ממלחמת העולם:
https://youtu.be/GHpU7fBbc-w
ועד הסדרה "בית הנייר":
https://youtu.be/c9d1ycuCoVg
השיר בסדרה:
https://youtu.be/46cXFUzR9XM
ביצוע קולי בקורונה:
https://youtu.be/4ldpQbBAfRM
ביצוע מתורגם ונהדר בעברית:
https://youtu.be/fOTH_6Sq7es
ועוד ביצוע של "בלה צ'או":
https://youtu.be/t4QHdlKomOc
שירת יודל היא טכניקת קול שנפוצה בשירה עממית בשווייץ ואוסטריה ונמצאת בצורות שונות גם בתרבויות נוספות ברחבי העולם, כולל בסגנון הקאנטרי האמריקאי.
היודלינג היא צורת זמרה שמערבת הארכת הצליל ומעברים מהירים בין צלילי שירה רגילים (שירת חזה) לצלילי ראש. כך נשמע הצליל כמתחלף ומקפץ מגבוה לנמוך ובחזרה, שוב ושוב.
מקור המילה "יודל" הוא מהביטוי הגרמני - "להגות את ההברה יוֹ".
הנה סרטון של שירת יודל בהרי שווייץ:
http://youtu.be/XJHn542lPok
הנה שירת יודל בתוך שיר שלם, של להקה משפחתית בשם "הפלמינג פולד":
http://youtu.be/zygRcD0GZ7w
השיר הזה הוא קסם המזרח, שהתפרץ לעולם, כמעט משום מקום, והפך להיט על-זמני ועולמי. קוראים לו "מיסירלו" (Misirlou) והוא בכלל שיר-עם ממזרח הים התיכון, איפה שהוא בציר שבין מצרים, טורקיה ויוון.
מדובר על אחד השירים ההיסטוריים והמעניינים של תחילת מאה ה-20. שם המחבר המקורי שלו אינו ידוע, אך כן ברור שמוסיקאים רבים, כולל יוונים, ערבים ויהודים, ניגנו אותו עד שנות ה-20 של המאה ה-20. עם הלחן המזרחי הקסום שלו, הוא הפך כה אהוב ונפוץ, עד שכמעט בכל ארץ ערבית, ממרוקו ועד עיראק, אנשים משוכנעים שמדובר בשיר עם שלהם.
שם השיר בא מהגייה של אחד מאזורי טורקיה של המילה "מצרי", חסרת מגדר שבניב הטורקי נהגית מיסירלי.
ההקלטה הידועה בתור הכי מוקדמת שלו היא ביצוע ביוונית של מיסירלו, משנת 1927, בסגנון שנע בין הרבטיקו (rebetiko) לציפטטלי (tsifteteli) הקצבי.
החל משנות ה-20 ואילך, הפכה הגרסה הזו של השיר די פופולרית, בדגש על קהילות ערביות באמריקה, אך גם בקרב הארמנים-אמריקאים והיוונים-אמריקאים של ארצות הברית. ניגנו אותה פה ושם אפילו נגני כליזמר יהודים.
די מהר החלו להופיע גם גרסאות של השיר לריקודי בטן. לשפות מגוונות וללא גבול. יש גרסאות מיסירלו לעינטוזי בטן גם בערבית ופרסית, אך גם בארמנית, הודית, טורקית ואפילו סרבית.
ביוון מיועדת ההקלטה של מיכליס פטרינוס, מ-1930, לריקוד ציפטתלי יווני, בקצב איטי משהו. היא מופצת בארצות הברית ובשנת 1946 מוציא פסנתרן ונגן קסילופון אמריקאי בשם יאן אוגוסט גרסה משלו.
בשנת 1941, מקליט ניק רובאניס, מורה למוסיקה יוונית באמריקה, עיבוד ג'אז ללחן. הוא רושם את עצמו כמלחין השיר. גם אם טענתו מעולם לא עמדה במבחן משפטי, עד היום יש הרושמים אותו כמלחין הרשמי.
בשנות ה-60 צצה פתאום "Misirlou" באמריקה, כנעימת גיטרות בטרמולו מלהיב. זו גירסת גלישה (Surf Rock), ז'אנר לוהט באותה תקופה. מי שביצע אותה, בהשפעת גרסה ערבית עממית שהכיר, הוא הגיטריסט דיק דייל (Dick Dale). אביו ודודיו המוסיקאים של דייל היו ממוצא לבנוני. דייל זכר את דודו מנגן את "מיסירלו" על העוד שלו, על מיתר אחד בלבד. כשמעריץ אתגר אותו פעם לנגן שיר שלם על מיתר אחד - הוא עשה זאת והבין שמיסירלו הוא להיט פוטנציאלי.
הוא לא שיער עד כמה.
מיסירלו, בגרסת הגלישה של דייל, יוצא לשוק ומיד הופך להיט ענקי, סינגל כל כך פופולרי, שנמכר בכמויות והופך ללהיט אמריקאי עצום. בעקבותיו מוציאים אינספור גרסאות רוק וגלישה אמנים ולהקות, כולל הביץ' בויז באלבום המצליח "Surfin' U.S.A" משנת 1963, ה"טראשמן" ו"הוונצ'רס".
ב-1994 גרסת הגלישה של דייל זוכה שוב לפופולריות אדירה. הפעם זה הבמאי קוונטין טרנטינו, ששילב אותה בה בסרטו "ספרות זולה" (Pulp Fiction). בהמשך, כש-Black Eyed Peas דוגמים אותה לשיר "Pump It", היא הופכת להיט עצום.
ביצוע של "מיסירלו" בטלוויזיה היוונית:
https://youtu.be/S7CBfcECLoc
"מיסירלו" של סרנגה עם תרגום עברי:
https://youtu.be/ERBsE1ZzKyg
דיק דייל בשנות ה-60:
https://youtu.be/ZIU0RMV_II8
בפתח הסרט "ספרות זולה" של טרנטינו:
https://youtu.be/oOoBomvuYnw
בנגינת קאנון ערבי עם תאקסים בפתיחה:
https://youtu.be/37jcQoSniuE
מיסירלו עם ריקודי בטן:
https://youtu.be/8zZlhcXokTk?t=9s
גרסת הרבטיקו המקורית של היוונים מטורקיה:
https://youtu.be/bsUYqF32EdU
ו"מיסירלו" אנגלית ובשירה אמנותית:
https://youtu.be/KziD7RXz66g
