השיר "אני מאמין", הידוע בציבור כ"שחקי שחקי", הוא כנראה השיר היפה והאופטימי שיש בזמר העברי. אם שמים הצידה לרגע את ההימנון הלאומי, הרי שהוא יכול היה למלא את הלב הישראלי בהרבה תקווה ואמונה ברוח האדם.

"אני מאמין" נכתב ב-1894 על ידי המשורר שאול טשרניחובסקי בעיר הרוסית אודסה. טשרניחובסקי, חשוב להבין, הוא סוג של ילד פלא בעולם השירה של אותם ימים. כשהוא כותב את הטקסט המכונן הזה הוא רק בן 19. עלם צעיר שהיה חבר ואורח קבוע, יש שיאמרו בן בית, בביתה של משפחת שלונסקי.

באחד מביקוריו אצל השלונסקים הוא מקריא להם את מילות השיר וההתלהבות גדולה. מה שקורה מיד אחר כך הוא אגדת מוסיקה וזמר עברי. אביו של שלונסקי, טוביה, היה מוסיקאי חובב ולא פעם הוא אף ניגן בכינור בשעות הפנאי שלו. טוביה שלונסקי גם חיבר פה ושם מנגינות משלו וכתב יצירות, שאף אחת מהן לא זכתה לפרסום ולא זכורה בימינו.

וכך, בתוך זמן קצר מתאים שלונסקי את הלחן לשיר של טשרניחובסקי. למה מתאים ולא מלחין? - כי את השיר שהקריא לו טשרניחובסקי הצעיר הוא לא הלחין.

טוביה שלונסקי חשב שיהיה נכון לחבר את הפואמה הרגישה ללחן רוסי שהכיר ודי מהר הוא שב לחדר, לאחר שהתאים לטקסט את הלחן של "שיר על הנהר דוֹן", כך לפחות טען חוקר הזמר העברי אליהו הכהן.

שלונסקי כיווץ פה, שיחק שם, הזיז את המלודיה ושינה את הלחן וכך הוא חולל את הנס של "שחקי שחקי". למעשה, הוא עיבד את המנגינה למילותיו של טשרניחובסקי המתפעל ועשה את זה כל כך מוצלח שהלחן שלו, לדעת רבים, יפה מהלחן הרוסי המקורי.

מוסיקלית, הלחן בנוי על משקל מורכב של תשע שמיניות, שהסידור שלהן בשלשות יוצר דגש על כל שמינית ראשונה. בכך הוא התאים את נלחם להגיית המלעיל האשכנזי, מה שאנו מכירים בתור ההטעמה המלעילית המזרח אירופית.

מכל מקום, שנים אחר כך, הפך השיר המיוחד הזה למעין הימנון לא רשמי של תנועות הנוער החלוציות בארץ ישראל. האופטימיות והאנושיות שבמילים הנפלאות שלו, עם המסרים המקסימים של האמונה ברוח האדם ובעתיד של אחווה ושלום - כל אלו התאימו באופן מושלם לחזון הציוני המתממש.

בדור היוטיוב עולים בעשורים האחרונים אינספור ביצועים של השיר הנפלא. חלקם חדשניים ומודרניסטים ואחרים נמלצים ומחברים לעבר. יש המשלבים בו שפות זרות או שפת סימנים ואחרים מבצעים אותו בסגנונות שונים ומשונים, שמעניין מה טוביה שלונסקי ושאול טשרניחובסקי היו אומרים עליהם.

ביצוע שהפך את הלחן הישן ללהיט בינלאומי הוא זה של הרכב הג'אז של אבישי כהן הקונטרבסיסט. זה ביצוע ג'אז נהדר, ששומר על העדינות והרוך של הלחן המקורי, אבל משייט איתו בשבילים מודאליים ובסולואים רגישים ונוגעים ללב. אני מאמין בג'אז וזו הדרך היפה שלו לנכס לחנים נהדרים ולהגדילם ליקום הכרומטי של מיילס וג'ארט.


הנה השיר המקורי בביצוע רונה קינן:

https://youtu.be/DtbxBdgsuEw


בביצוע מרגש של תמר שאוקי בעברית וערבית:

https://youtu.be/N4ROESuTdtI


ביצוע במקהלה בעיבוד משה זורמן:

https://youtu.be/zZONbTx11iQ


בשפת סימנים בהפגנות בבלפור:

https://youtu.be/c6FQxm_xiKU


"שיר על הנהר דוֹן" - האם מכאן בא הלחן המקורי הרוסי?

https://youtu.be/BE0n35NK-8g


הביצוע של נחמה הנדל, באווירת השיר הרוסי:

https://youtu.be/8p71xrRjwC4


ו-"Ani Maamin" - גרסת הג'אז של ההרכב של אבישי כהן:

https://youtu.be/fDePYf7s-Js

לא רבים יודעים שהשיר הישראלי המפורסם ביותר בעולם הוא סוג של גניבה מוסיקלית, אם כי לא רשמית. נעמי שמר, מגדולות היוצרות בזמר הישראלי, הודתה בסוף חייה שאכן השיר כנראה "הושאל" על ידה באופן לא מודע משיר באסקי שאולי שמעה.

"ירושלים של זהב" שודר לראשונה, בביצוע בכורה, במסגרת פסטיבל הזמר שהתקיים מעט לפני מלחמת ששת הימים. במהלך המלחמה, שבה נכבשה העיר העתיקה וירושלים אוחדה, הסתבר שהשיר הכין את הלבבות לקרבות הגבורה ולאיחודה של העיר הקרועה והוא היה לשיר כמעט נבואי. הניצחון הישראלי המדהים, שזכה לתהילה בכל העולם, הביא פרסום וכבוד גם לנעמי שמר והשיר הפך לשיר הישראלי המוכר בעולם ואחד השירים החשובים בתרבות הישראלית. היו אפילו מי שהציעו שהוא יהפוך להימנון המדינה, כולל חברי כנסת..

דבר הגניבה המוסיקלית מהשיר הבאסקי "פיו חוספה" (Pello Joxepe) הועלה לראשונה שנים ספורות אחר כך. הזמר הנודע, פאקו איבנז, ממבצעי שיר העם, לא ראה בזה בעיה אלא סוג של מחמאה. כשהופך שיר שטות על גבר רע לב שמכחיש שהוא אבא של תינוק שנולד לחברתו, לאחד מהשירים הלאומיים של מדינה נערצת, זו לדעתו לא בעיה.

אך היוצרת הכחישה לחלוטין את העניין והתנערה מהטענה. השמועות והטענות המשיכו ללוות את השיר זמן רב, אבל דבר לא השתנה. שנים רבות אחר-כך סיפר המוסיקאי גיל אלדמע, שמעט לפני מותה הודתה נעמי שמר בפניו כי יתכן שאכן הושפעה מהשיר הבסקי ושגם אם הדבר לא נעשה במתכוון עליה להתוודות על כך. היא טענה שלא הפרה את חוק זכויות היוצרים גם בכך שבספירה שעשתה לאחר שנוכחה בדימיון לשיר הבאסקי, היא נוכחה לשמחתה שלא חצתה את שמונה התווים הרצופים שהעתקתם משיר אחר, הופכים לחן לגניבה מוסיקלית.


הנה השיר הבאסקי שהיווה לו השראה:

http://youtu.be/ttuRcl1dK1M


והנה השיר "ירושלים של זהב”:

http://youtu.be/mjmMllp8hJg

אביב גפן, כוכב הרוק הישראלי של שנות ה-90 קיבל קשה מאד את מותו של חברו הקרוב ניר שפינר. הם תמכו זה בזה במהלך שנות התבגרות קשות, מדכאות ומתסכלות ולאביב זו הייתה אבידה גדולה. את "לבכות לך" כתב אביב לאחר שניר נהרג בתאונת דרכים, שהתרחשה בשעות הלילה, כשרכב חצה קו הפרדה לבן והתנגש ברכב בו נסע, בעת שחזר מהעבודה כטכנאי תאורה.

כשאביב השמיע את השיר לאריק איינשטיין, האחרון התרגש. התחושה אצל גפן הייתה שאיינשטיין יבצע את השיר באופן הולם, אך נוצר מתח ביניהם, כשאיינשטיין ביקש לבצע גרסה מינורית ועדינה יותר מזו שכתב אביב. לבסוף יצא השיר המרוכך, הופיע באלבום "יש בי אהבה" ב-1995 וזוהה עם אריק איינשטיין.

וכמו נביא לערב אחד, לערב מותו של ראש הממשלה יצחק רבין מגיע אביב כדי להזדהות. רגע לפני שהוא עולה לבמה הוא מחליט לשיר את "לבכות לך", על אף שאין שום קשר בין האירוע לנושא השיר המקונן והעצוב כל כך. הוא מבצע אותו בגירסתו המינורית, זו שאריק התעקש עליה בזמנו, ומקדישו ל"אנשים שכבר לא יראו את השלום". כמה דקות אחר כך הוא מתחבק עם רבין ורעייתו וזמן קצר לאחר שהוא ירד במדרגות, הוא שמע את היריות שהרגו את ראש הממשלה.

מיד בימים שלאחר מכן הפך השיר ששר אביב כמה דקות לפני הרצח ונכתב בעצם לחברו ניר, לשיר שמזוהה עם רבין ומבכה את השלום שנגוז.

מבולבלים? - זה רק מראה שלשירים יש חיים משל עצמם. שיר פרטי ואישי שנכתב לחבר, הופך ברגע לשיר לאומי, עם מאות ביצועים, פרסום עולמי ונדמה שאין טכס אזכרה או קליפ זיכרון שלא משמיע אותו.


הנה רבין ואביב נפגשים דקות אחרי שביצע את השיר בעצרת הרצח:

http://youtu.be/4f3LDSbtmog


אביב מופיע באזכרה לרבין:

https://youtu.be/_1z7fdTEK3Q


וגדולת הזמר הפורטוגלי, מרצדס סוסה האגדית, שרה אותו:

http://youtu.be/ZLwz9xLq6jo