הומור הוא מה שגורם צחוק. זוהי צורת תקשורת נפוצה, שעל-פי החוקרים נוצרת כשמחברים דברים שאמנם יש בחיבור שלהם היגיון מסוים אך הם אינם תואמים. החיבור ביניהם כל כך מפתיע אותנו, עד שאנו צוחקים ונוצר ההומור. לעג, חיקוי, חריגה מהצפוי ועוד שיטות משמשים כולם ליצירת הומור.

ההומור שהוא היכולת לראות ולבטא את המשעשע, האבסורדי והמגוחך שבחיים, תלוי בהקשר החברתי שבו אנו נמצאים: בחברה, בתרבות, במעמדנו בחברה, באישיותנו ובהקשר שבו אנו נמצאים. לכן, הומור אינו עובר כמו שהוא מחברה לחברה ומהקשר להקשר ודבר שנתפס כמלא הומור בהזדמנות מסוימת, יכול להפוך בקלות למעיק ואפילו למצער בהזדמנות אחרת.

למוחנו, אגב, ההומור הוא ממש עבודה קשה. חוקרים גילו שלא פחות מ-5 אזורים שונים במוחנו נכנסים לפעולה ברגע שמשהו מצחיק אותנו. מה שאגב מסביר היטב את הקשר המקובל שאנו מוצאים בין אינטליגנציה להומור.

יש סוגי הומור שונים, סגנונות וגם הקשרים מגוונים להומור. יש הומור סרקסטי (כלומר עוקצני), פארסה, סאטירה, פרודיה ועוד. יש ז'אנרים במדיה של הומור כמו קומדיית מצבים, קומדיה רומנטית או קומדיית סלפסטיק וכדומה.

הפוקוס בהומור הבימתי, שבו כיכבו בעבר בדרנים, התחלף עם השנים ליותר הומור סטנד-אפ. זה סגנון הומור מאולתר יותר ורגעי ובו הקהל ותשובותיו לשאלות הסטנדאפיסט הם חלק מהמופע.

בכל מקרה, אנשים העוסקים בהומור, כמו בדרנים, סטנדאפיסטים וכותבים מקצועיים של הומור לבמה, יודעים לתכנן ולכתוב חומרים ארוכים ומלאי הומור, שחלקם כתובים כל כך טוב עד שהם נתפסים כאילתור - כאילו הרגע הומצאו בראשו של הדובר.


הנה סרטון משעשע של נהג מונית מתחזה שמייצר אמירות מלאות הומור בשל ההקשר (עברית):

http://youtu.be/4Yem4mgDjOc


הומור המבוסס על עלגות והבדלי תרבות או שפה (מתורגם):

https://youtu.be/vM3i2WCed_I


יש הומור של משחקי מילים כמו זה של יניב חפץ (עברית):

https://youtu.be/nfKbv5TGtPY


במחוות זעירות, תנועות קלות, ציטטות מוכרות - יש הומור שהוא ללא מילים:

https://youtu.be/quKBHQs42Q0


מתיחה קלאסית שנועדה להצחיק, בעיקר כיוון שהנמתחים אינם יודעים שהם נמתחים:

http://youtu.be/uiFpVQHzf34


החריגה מהרגיל היא שמצחיקה אותנו במחול המשעשע הזה:

http://youtu.be/xsRNDo8Upys


מתיחת קולאז' בה ערכו חלקים משיחה אמיתית של אראלה ממפעל הפיס ויצרו שיחה עם מישהו ש"זכה" ב-125 שקלים. שימו לב לניגוד בין הטון של אראלה ובין הטון של "הזוכה" (עברית):

https://youtu.be/jPxUL17-Dq0


והומור טוב נמדד גם ביכולת שלו להתמודד עם הבלתי מצחיק (עברית):

https://youtu.be/AXXXGklaooY?long=yes

המשמעות של שיווד, סווידד (Sweeded), או השוודה (Sweding) היא צילום של גרסה ביתית או מחווה לסרט ידוע.

המושג הסלנגי הומצא בסרט היצירתי "קדימה, תריץ אחורה". בסרט נאלצים שני חבר'ה מבולבלים לשחזר ספריית סרטים שלמה שנמחקה להם, בעת ששמרו עליה בשביל הבעלים שנסע. כשהם מגלים שאין להם רעיון איך לעשות זאת, הם מחליטים לצלם את הסרטים מחדש בעצמם.

למנויי הספריה הם מספרים שהסרטים מגיעים משוודיה ומכאן המושג "שיווד". במהלך הסרט הם מצלמים שורה של שוברי קופות מפורסמים, בגירסת ה"סווידד", גרסאות משוודות שהקליינטים מתלהבים מהם מאוד. את ההמשך תראו בעצמכם... בכל זאת ספוילר...

מאז עליית סרט הפולחן לאקרנים, עולים לאינטרנט סרטים "משוודים" נוספים, שיצרו משתמשים בתור מחווה לסרטים שאהבו.

העילגות של השיוודים והעשייה הזולה, הם חלק מהקסם וההומור המוטרף שבאים לידי ביטוי בהם. זו גם דרך די מגניבה לעקוץ, להתבדח או סתם לומר משהו על התרבות של הקולנוע בימינו ועל האולפנים ההוליוודיים שמשקיעים הון באפקטים ומראות בלתי נתפסים.

אבל דומה שלפני הכל השיווד הוא דרך ליצור חוויה משעשעת, מעין קולנועית, מצטטת ומכבדת, כשהכל נעשה תוך שימוש במינימום האמצעים ובמקסימום היצירתיות.


הנה התופעה והמשוודים שלנו (עברית):

http://youtu.be/jbZ3MaRUI2o?t=18s


וקדימון הסרט עם שיוודים לדוגמה:

http://youtu.be/62CZL9Rhz8Y?t=5s


ככה עושים שיוודים:

http://youtu.be/hZidWV_Ii94


שיווד של השיווד:

http://youtu.be/-B0dJQ35rDs


הסרט "פורסט גאמפ" בדקה אחת:

https://youtu.be/nOvgJ0TxdfI


שיווד לקדימון של הסרט "מלחמת הכוכבים: הכוח מתעורר":

http://youtu.be/9eNr5U9cOyQ


ושיווד של "סיוט ברחוב אלם":

http://youtu.be/gESI4GbGt8c

הצחוק הוא פעולה של השמעת קול ושינוי של הבעת הפנים בדומה לחיוך, אך בצורה משמעותית עוד יותר.

הצחוק נוצר בשל רגשות ומצבים שהם לרוב בהקשר של הומור או שמחה. מנגד, פעמים רבות הוא יכול לבוא על רקע של רגשות כמו מבוכה ובמקרים קיצוניים אפילו צער.

מסתבר שהצחוק קיים גם אצל בעלי חיים, בעיקר יונקים אבל אולי גם ציפורים. שם זה כמובן לא מבדיחה או סטנדאפ אלא מדגדוג ושעשוע. כנראה שאבולוציונית הצחוק מסייע לסמן בטבע על ידידות מצד בעל החיים הצוחק ועל זה שאינו תוקפני. כך יכולים קופים, למשל, להאיבק זה בזה במשחק ולצחוק, כשהם מזמנים ש"זה בצחוק..."

אצלנו, בני המין האנושי, הצחוק הפך לכלי חברתי המשמש להבעת רגשות ולהעביר בצורה טובה משמעויות עדינות. הוכחה פשוטה לכך היא שמסתבר שאנחנו צוחקים הרבה פחות, מאותו תוכן משעשע, כשאנחנו לבד...

הצחוק הוא גם מדבק. לא מעט אנשים מתחילים לצחוק רק מפני שמישהו צוחק לידם וגם כשאינם יודעים את סיבת הצחוק ומה הגורם לו. הסברה של החוקרים היא שכך אנו משתפים רגשות ותחושות.


הנה הסיבה שאנו צוחקים (מתורגם):

https://youtu.be/Xu-QfE_1ksk


שר החינוך לשעבר צוחק בעת נאומו בכנסת ולא מצליח לעצור את צחוקו (עברית):

http://youtu.be/kloZhPj1AFM


מראיינת שלא מצליחה שלא לצחוק למשמע מראיין משונה:

http://youtu.be/Rja8eiOOfeA?t=16s


כך בוחנים פרחי קורס שוטרים בארה"ב האם הם מסוגלים לעמוד בקשיחות וללא צחוק לפני האזרחים:

https://youtu.be/qymqjHY_9rg


וצחוק אמיתי של כמה בנות שכנראה לא מצליחות לצאת ממנו:

http://youtu.be/D_RxVaAY4JU

אנו מותחים אנשים כדי להשתעשע על חשבונם. ההומור הזה יכול לפגוע ולהשפיל אבל זו אינה המטרה. מתיחה טובה היא מקורית ולא פוגעת. כשאתם ממציאים מתיחה, נסו לחשוב על רעיון שיבלבל את הנמתח, כך שהוא לא יידע שאתם מותחים אותו ויחשוב שמה שהוא חושב הוא אכן מה שקורה. ראו כמה בתגית "מתיחות גדולות"

במחקר היסטורי שערך פרופסור בשם פול קולינס מאוניברסיטת פורטלנד, הוא מצא שהמתיחה הראשונה שתועדה אי-פעם התרחשה בשנת 1884. היא התבצעה בשיחת טלפון, כשאנשים אנונימיים התקשרו למרכזנית והזמינו אצלה מקררים, פמוטים ואפילו ארונות. ההזמנות בוצעו עבור אנשים שמתו שנים לפני כן..


הנה 10 מתיחות מצחיקות ומשעשעות שלא פוגעות באנשים:

http://youtu.be/psvkyf3PzjE


מתיחת פוטושופ יצירתית, משעשעת וחכמה:

https://youtu.be/OYIJMLs5u-M


מתיחה מפחידה, כשאנשים רואים פצצת אטום מתפוצצת מעליהם:

http://youtu.be/vGBfAUYRSNI


עוד מפחידה אבל לא מובנת כי רואים את הג'ינס של הדינוזאור כל הזמן:

https://youtu.be/J2uJtegKiSM


ומתיחה על עכביש ענק שמפחיד במיוחד:

http://youtu.be/YoB8t0B4jx4

סאטירה היא טכניקה ספרותית ואמנותית שלועגת ומבקרת תופעה חברתית, לרוב באופן קומי. בדרך כלל מטרתה של הסאטירה היא להביא או למנוע שינוי על ידי הצגת הדברים באופן מצחיק. הסאטירה פונה לרוב כנגד שלטון, דת, אמונה חברתית, התנהגות מקובלת, מפלגה פוליטית וכדומה. סאטירות חוברו כבר בתקופות יוון הקלאסית והאימפריה הרומית.

ישנם אמצעים רבים להצגת סאטירה. היא מקובלת בתחומי אמנות כמו תיאטרון, ספרות, קולנוע, טלוויזיה וציור. גם קריקטורות הן אמצעי מעולה כדי להעלות חיוך ולהשחיל ביקורת סאטירית.

אחד המבחנים של סאטירה, הוא ביכולתה לעשות את העבודה, מבלי להסתבך ולגרום לגוף שעל חשבונו מועלית הביקורת הקומית להביא לפגיעה בסאטיריקנים. בכדי לשעשע ולבקר באופן נסתר ולא בוטה מדי, משתמשים יוצרי סאטירה באמצעים קומיים כמו אירוניה וסרקזם (לעג נסתר) ובשיטות תיאטרליות כמו פרודיה על דברים מוכרים, הגזמת דברים אמיתיים, ושיטות מורכבות יותר כמו סמיכות והקטנה.


הנה סאטירה מ"החרצופים" על המצב בארץ בתקופת שלטון ערפאת ברשות הפלסטינית (עברית):

https://youtu.be/sW_LFi5tXuo


סאטירה על פאתוס ועל מיתוסים ישראליים בקריאת שירה - "החמישיה הקאמרית" (עברית):

https://youtu.be/Tagi-Klh8dg


שיר סאטירי ושנון של אנסמבל ציפורלה מתקופת הזום והקורונה (עברית):

https://youtu.be/f93UL-CEk4s


מ"היהודים באים" מקבלים בוקס בבטן כשהרוצח ברוך גולדשטיין בתפקיד הראפר אמינם מדבר עם אלוהים ומקבל תשובה (עברית):

https://youtu.be/eicCDSpFChM


פוליטי לפני בחירות - טוביה צפיר בתור אריק שרון שר את "אל תדברי על אריק" (עברית):

https://youtu.be/IKHwx30SpQA


דמויות ב"ארץ נהדרת" - כשבידור וסאטירה מנסים להתערבב (עברית):

https://youtu.be/gQIi9uzPyeE


לקט מתוך תכנית הסאטירה מבוססת הבובות "החרצופים" (עברית):

https://youtu.be/jcu6cF8saH8?long=yes


ולרגל היובל של "ניקוי ראש", תכנית הסאטירה הטלוויזיונית הראשונה בישראל (עברית):

https://youtu.be/aT5beyGPaVQ?long=yes

ליצן (Clown) הוא אחד המקצועות הוותיקים בעולם הבידור. מדובר בבדרנים שעוטים על פניהם מסכות או איפור כבד בצורות שונות, כשאלו נועדו לשעשע ולהקנות להם מראה עליז.

איפורם המודגש והכבד של הליצנים מחליף את המסכה. זה נעשה על ידי מחיקת והעלמת תווי פניהם ויצירה של קלסתרים חדשים ומוכרים היטב.

חברתית, הליצנים נעים בטווח העצום שבין הליצן הרפואי, המצחיקן שמשפר את מצב רוחם ואת בריאותם של החולים, ועד לליצן הרוצח - אותה תופעה חולנית של אנשים המשתמשים בתחפושת הליצן בכדי לפגוע באחרים.

הם אגב, לא ליצנים כלל ולשמחתנו הם גם מעטים הרבה יותר מההדהוד התקשורתי והתרבותי המוגזם לו הם זוכים בעשורים האחרונים.

בתולדות האנושות מקובלת דמות הליצן במשך מאות שנים. בדרך כלל היא בעלת סממני התנהגות המציגים דמות פורצת גבולות, המגלה את האמת החברתית, לא פעם כזו המנוגדת למוסכמות החברתיות ומשתמשת בהומור כדי למלא חיים באי-סדר ובכאוס החברתי.


#תולדות הליצנות
בצורה זו או אחרת, הליצן נולד כבר בחברות פרימיטיביות שהן נחלת העבר הרחוק. בימי קדם ובעיקר בימי הביניים נהגו לא מעט מלכים להחזיק בארמון ג'וקר,שהוא סוג של ליצן חצר. תפקידו של הג'וקר היה לשעשע ולבדר את המלך ואת סביבתו ובכך להפיג מעט את המתח וכובד האחריות שעל כתפי המלך ויועציו הקרובים.

ליצן החצר, למרות שמעמדו היה נחות, כמעמד כל שאר המשרתים ובעלי התפקידים בחצר המלכותית, היה מהאנשים הקרובים ביותר למלך.

בהמשך ההיסטוריה נולדו הקרקסים ובהם החלו ליצנים לשעשע את ההמונים. מקומם של הליצנים בהופעות הקרקס הפך מרכזי יותר ויותר, במיוחד בשלב בו האילוף והשימוש בבעלי חיים בקרקס החל להתפס כהתעללות. ככל שהחלו מדינות לחוקק חוקים האוסרים על שימוש בבעלי חיים בקרקס, כך השעשוע וההומור של הליצנים הלך וקיבל מקום גדול יותר בקרקס.

החל משנות ה-80 של המאה ה-20 החל טרנד של פחד מליצנים, תופעה שבקצה שלה קיבלה את השם "קולרופוביה". התופעה הקיצונית כוללת את המילה "פוביה" ומתארת פחד חריג וקיצוני מליצנים, אבל היא איננה מונח מעולם הפסיכולוגיה. זו יותר תופעה תרבותית, שנולדה בסדרות טלוויזיה, סרטים וסדרות, שכללו דמויות של ליצנים מפחידים ומרושעים. תוכלו לקרוא על התופעה בתגית "הליצנים הרוצחים".


הנה תולדות הליצנים שהביאו גם קצת לפחד:

https://youtu.be/ZfWcyrPD6z0


ההיסטוריה של הליצנות באנימציה:

https://youtu.be/cIb7tnP755Q


ו"מי הליצן?" - מהשירים הידועים בעולם התיאטרון:

https://youtu.be/xgVNryCQxj0

אירוניה (Irony) אינה סתם משהו מצחיק, אלא משהו שהוא ההיפך ממה שצפוי.

נניח שמישהו מתהדר בכישרון כלשהו ונכשל בדיוק במה שהוא טוב בו - זוהי אירוניה. אם לעומת זאת מדובר במישהו לא מוכשר, שנכשל במה שאינו בהכרח המומחיות שלו - זוהי לא אירוניה.


בספרות יש אירוניות מסוגים שונים:

אירוניה מצבית בסיפור היא כאשר מה שמתרחש בסיפור היא לא מה שמצפים שיקרה.

אירוניה דרמתית היא כשהקוראים או הצופים בהצגה יודעים מה שהדמויות בסיפור לא יודעות.

מציל שטובע? - אירוניה.

שוטר שנתפס בגניבה? - אירוניה.

שקרן שנתפס בשקר? - ממש לא אירוניה..


הנה סרטון שמדגים את מושג האירוניה המצבית (מתורגם):

http://youtu.be/tqg6RO8c_W0?t=16s


דוגמה לאירוניה מצבית:

https://youtu.be/WN01S5w9lxo


אירוניה דרמתית:

https://youtu.be/_BQ1n4TARa4


וההסבר לאירוניה בדיבור (מתורגם):

http://youtu.be/IiR-bnCHIYo?t=14s

אמני אשליות, מאחזי עיניים או קוסמים (Magicians), הם שמות שונים לאחד המקצועות הכי מרתקים שיש. שמות נוספים נוטים להתמקד בפעילויות מסוימות, כמו אמן אשליות, למשל.

קוסם יכול להיחשב לבעל מקצוע מיומן או לאמן. הוא יכול להיות בדרן, מי שיש לו מיומנות להצגה של מופעי אחיזת עיניים, להטים וזריזות ידיים, או להציג את עצמו כמי שעוסק בקסמים ומבצע מעשים שהם כביכול על-טבעיים, באמצעות אשליות ויכולות נסתרות מעיני הקהל.

העיסוק בקסמים ובכשפים נולד עוד משחר ההיסטוריה. אז היה הקוסם גורם מיסטי. כשהמכשפים והקוסמים סייעו לבני אדם לקבל תמיכה מכוחות עליונים ומיסטיים, הם כביכול רתמו את העל-טבעי לטובת האדם.

בתורה מסופר על הקוסמים של פרעה, שהפכו מטה, מעין מקל, לנחש. בימי הביניים נחשב העיסוק בקסמים כסוג של כישוף, ורבים ראו בו חטא. אבל בצורה כזו או אחרת, הוא תמיד היה קיים.

קוסמים בימינו לא משחקים במגרש של מיסטיקה, הבטחות לגילוי העתיד, או פיענוח של דברים עליונים. כיום יש הפרדה ביניהם, שלא מתיימרים להיות בעלי כישורים על טבעיים או יכולות כישוף, ובין מיסטיקנים, קוראים בקפה, מרפאים אקזוטיים, אסטרולוגים ויועצים אחרים, שאליהם פונים רבים שמאמינים במיסטיקה ובתורת הנסתר.

מטרת הקוסם בעידן שלנו היא עשיית קסמים לצרכי בידור, על מנת להדהים ולרגש קהל, לעורר לו את הדמיון ולגרות את הסקרנות.

יצירת הקסמים והאשליות אינה פשוטה ודורשת מיומנות ותרגול רבים. אצל קוסמים ברמה גבוהה היא מגיעה לרמה של אמנות, יצירתית ומתוחכמת, ביחד עם הכנה של כל קסם, כזו שמחייבת לא פעם תכנון מפורט, הכנה מדוקדקת, הבנה מעמיקה במדע וטכנולוגיה, יכולת המצאה, הנדסה, חשיבה, זריזות פעולה ועוד.


הנה הבחירות שלנו בקסמים שלמעשה נשלטות על ידי הקוסם (מתורגם):

https://youtu.be/6YvyjLMfWJs


קוסם חושף קסמים מדהימים מהעולם (עברית):

https://youtu.be/-0Cu9ozwxBI


קסמים מדהימים בתכנית ריאליטי (עברית):

https://youtu.be/dZh52V6jk10


היום יש קוסמים או לפחות אמנים שמשלבים טכנולוגיה בצורה נהדרת (מתורגם):

https://youtu.be/fumsXEuiLyk


קוסמים בסרטים - סצנת הקלף החבוי הנהדרת מהסרט "האשליה 2":

https://youtu.be/VMYqjAfFiMU


בחיוך - קסם שריפת הקוסם בתיבה (עברית):

https://youtu.be/8yYjxw6RJyI


והרצאת טד על המוח שלנו, שמשטה בנו (מתורגם):

https://youtu.be/GigYWy2UmOY?long=yes

פעם קראו להם בדרנים, אחר כך חקיינים והיום הם סטנדאפיסטים. סטנדאפ קומדי (Standup comedy) היא אמנות במה משעשעת, המבוססת על אמן יחיד ומצחיק המופיע על הבמה אל מול הקהל.

הסטנדאפ כולל בדרך כלל שילוב של דיאלוג שנון של הסטנדאפיסט עם הקהל ומונולוג קומי על תכנים שונים מחייו ומשגרת היום יום של החברה שמסביב.

המונח "סְטֵנְד-אָפּ קוֹמֵדִי", בעברית "מִצְחָק", בא מהשפה האנגלית, בה Stand-up comedy, "קומדיה בעמידה", היא מופע של קומיקאי הניצב מול קהל, עומד בזמן המופע.

זיכרון מעולה, יכולת תגובה בימתית מהירה, אירוניה עצמית, יכולת להסתכל בעיניים חוקרות על נורמות, מנהגים ודברים שכל כך התרגלנו אליהם בחברה, להציץ לחיינו ולהציג באופן קומי את הנישואין, המשפחה, הילדים או ההורים שאנחנו, לשאול "מי פה מראשון?", להיתמם ולשאול על הדברים הכל כך רגילים ולמצוא בהם את החיוך והקסם.


הנה המצליח שבהם - הסטנדאפיסט שחר חסון (עברית):

https://youtu.be/4tPztG4JqAs


אמן הסטנדאפ אורי חזקיה בהופעה (עברית):

http://youtu.be/pX-A8SrA_R0


וסטנד אפ על ספורט של אחד שהוא לא - עפר שכטר (עברית):

http://youtu.be/id2YxtDYL6Q

פרודיה (Parody) היא קטע שמחקה בחיוך יצירה או סוג יצירות מז'אנר כלשהו. פרודיות קיימות בתחומי אמנות שונים, כמו קולנוע, מוסיקה, טלוויזיה, ספרות ועוד. לעיתים מחקים בפרודיה מישהו, בחיקוי הומוריסטי, קריקטוריסטי ולעגני.

כדי שיהיה מובן ההקשר שלה, הפרודיה מוצגת בדרך כלל על דברים מוכרים. יכול למשל להיות שיר פרודי, שלועג לתופעה כלשהי, כמו לדוגמה "האשם תמיד" שהוא פרודיה על היחס אל מלצרים ערביים בישראל, או דת פרודית, שהיא פרודיה על דת או על כת ידועה (הכירו את "מפלצת הספגטי המעופפת", שהיא אלוהי הדת הפרודית "הכנסייה של מפלצת הספגטי המעופפת") וכדומה.

פרודיה קולנועית לועגת לא פעם לז'אנר קולנועי מצליח, כמו במקרה של הפרודיה המפורסמת על סרטי המערבונים "אוכפים לוהטים".


הנה פרודיה טלוויזיונית על פרסומות וסרטי מתיחות משנות ה-70 (עברית):

https://youtu.be/hHC_jITlcNc


צוחקים על להיט הרשת הגדול מכולם, בפרודיה הישראלית הכי מצליחה אי-פעם "גמבה סטייל" (עברית):

https://youtu.be/bTy9gC8BAmQ


הפארודיה המוסיקלית "אריית החתולים" של רוסיני, שמשתעשעת על חשבון זמרות אופרה:

https://youtu.be/O5bJJviAX0c


"האשם תמיד", פרודיה על "ערבי טוב" והתייחסות ליחס הציבור בישראל אל ערבים (עברית):

https://youtu.be/E1wNZXxwPhA


קטעי פרודיה קולנועית על סרטי קולנוע:

https://youtu.be/_oYtuG3ZB48


פרודיה מעט עדתית על סרט הפולחן "צ'ארלי וחצי" (עברית):

https://youtu.be/fj_aJHyqotw


ופרודיה על ההצלחה של סטטיק ובן אל תבורי (עברית):

https://youtu.be/-ksljsJhE8U

קומדיה (comedy) היא יצירה דרמטית שעושה שימוש רב בהומור. באמנויות הבמה משמש המונח גם לתיאור הופעה שהמרכיב המרכזי שבה הוא ההומור.

בין מאפייניה הבולטים של הקומדיה ניתן לראות את השימוש בדמויות לא חכמות במיוחד, קלי דעת, או חסרי מודעות מספקת. לא פעם תכיל הקומדיה אנשים עם נכות, כשלים גופניים או לשוניים בולטים. גם האווירה בקומדיה היא של קלות דעת, סלחנות לנזקים וכדומה.

כיום מצליחות בטלוויזיה "קומדיות מצבים", סיטקומים, שבהם יש המון צחוק מסביב למצבים מצחיקים.


הנה הקומדיה בתכנית חינוכית (עברית):

https://youtu.be/ZKNUbTx5Dto?t=8m28s&end=11m07s?long=yes


כך נולדה הקומדיה (מתורגם):

https://youtu.be/arQ6U3ev5ic


קומדיה על בעל מבולבל שחווה את ההיריון של אשתו בצורה משונה (עברית):

https://youtu.be/4NErcCRzrEs


הנה ז'אנר הקומדיה דלארטה (עברית):

https://youtu.be/Vg52FbYTcIU


וסיפורה של קומדיית המצבים מהטלוויזיה (עברית):

https://youtu.be/FM3IkZNtNNg?t=30s&end=9m13s

מקורות הפנטומימה (Mime) הם בעולם הקדום, לפחות במאה ה-4 לפני הספירה, כשהפנטומימה שימשה לצורכי פולחן וביטוי של אמונה ופחד מאלילים קדומים. החיקויים שעשו אז הקדמונים בעזרתה היו של בעלי חיים וכוחות טבע שונים.

הירוגליפים מצריים, אותן כתובות בכתב חרטומים שהותירו אנשי מצרים העתיקה, מעידים על מופעי פנטומימה שהתקיימו בתרבות המצרית הקדומה.

התרבות הרומית הותירה גם היא עדויות על מופעי פנטומימה שנקראו "מימוס" (ביוונית "חיקוי" או "חקיין"). כמו בתאטרון היווני והרומי, גם במופעי הפנטומימה הללו שלבו הרומאים שלל מסכות ותפאורה. פריצת מחסום השפה אצל קהל הצופים, בני הלאומים השונים, הפך את הצגות המימוס הרומיות למצליחות ביותר ברחבי האימפריה הרומית.

גם בתאטרון הדתי של ימי הבינים המשיכה אמנות הפנטומימה להצליח מאוד. שחקנים הרבו להופיע אז בדמויות של שדים ורוחות רעות. הפנטומימה תפסה חלק גם בהצגות ה"קומדיה דל ארטה", שהתפתחה בהמשך באיטליה.

בשנות העשרים של המאה ה-20, הכניס אטיין דקרו, עוד ענק פנטומימה, את האשליות הפיזיות ללקסיקון של הפנטומימה. הוא תרם לאמנות הזו את מה שיהפכו לקלישאות פנטומימה, דוגמת "משיכת החבל", ה"הליכה נגד הרוח" ו"קיר". אשליות אלה הומצאו על ידו במקור כתרגילי שליטה בגוף, עבור שחקנים ופנטומימאים מתחילים. עם השנים פיתחו אותם דקרו ופנטומימאי דגול נוסף בשם ז'אן-לואי בארו, לכדי מה שייחשב לאמנות הפנטומימה המודרנית.

בהמשך המאה ה-20 הביא הפנטומימאי מרסל מרסו את הפנטומימה הקלאסית לפופולרית ומצליחה מאוד. הקריירה שלו כפנטומימאי זינקה לאחר מלחמת העולם השנייה, כשהוא הצטרף לקבוצה של ז'אן לואי בארו וזכה בתפקיד ארלקינו במופע הפנטומימה "בפטיסט". הופעתו של מרסו זיכתה אותו בכל כך הרבה שבחים עד שיצא לקריירה משלו וזכה עם השנים להיחשב כגדול הפנטומימאים במאה ה-20.

מרסו, חבר אישי של צ'ארלי צ'פלין ומי שהעריץ אותו מילדות, הקים את בית הספר היוקרתי לפנטומימה (International School of Mimodrama of Paris) והפך אותו למוביל בכל העולם. הוא היה עם הזמן גם להשראה לכוכב הפופ מייקל ג'קסון ולאחד ממוריו. ג'קסון, מי שנחשב בסוף המילניום ל"מלך הפופ", סיפר פעם שאת ההשראה להליכת הירח המפורסמת שלו הוא קיבל ממרסו.


הנה תולדות הפנטומימה:

https://youtu.be/HK8d3RPqweY


הפנטומימאי הנודע מרסל מרסו עמד בגבורה מול הנאצים:

https://youtu.be/MrFW5FwwkfI


ולא להתבלבל עם תולדות הפנטומימה האנגלית, שהיא ממש לא בשתיקה:

https://youtu.be/FmiA0a-4zy8


וסיפור האמנות הזו של האנגלים:

https://youtu.be/CnRi3exkrZE

תחפושות הפורים הם מנהג יהודי, מקביל למנהגים מקבילים בעולם, כמו "ליל כל הקדושים" עם התחפושות המפחידות, או חגיגות ה"מרדי גרא" של הנוצרים.

התחפושת (Custom) היא בגד שלרוב מלווה באביזרים, המשמש למטרות התחזות. התחפושות משנות ומסתירות את זהותו של הלובש, כשבין האביזרים יהיו לא פעם מסכה, איפור או דברים שאוחזים בידיים.

התחפושות נהוגות גם בחגיגות עממיות ודתיות בעולם, כמו קרנבל המסכות בוונציה ובברזיל, ה"פאסנאכט" שעורכים תושבי העיר באזל בשווייץ וה"עדלאידע" הישראלית.

היסטוריונים שונים סבורים שמנהג התחפושות בחג הפורים היהודי הגיע או לפחות הושפע מהקרנבל של ונציה. אותו קרנבל היה פסטיבל מסכות, שנולד בימי הביניים, בסביבות המאה ה-10. מאז ועד תקופת הרנסאנס הוא היה לפסטיבל הרשמי של העיר הזו וגם בימינו הוא פעיל.


הנה תחפושות הפורים שההורים מכינים (עברית):

https://youtu.be/2F4H7a2zi30


התחפושות אצל החרדים (עברית):

https://youtu.be/RFNwSibFwRo


בלוגרית מציעה 15 תחפושות מהירות (עברית):

https://youtu.be/X9k0uF0hMsM


נסיון "מעניין" ומשעשע לעשות סדר בין התחפושות (עברית):

https://youtu.be/-8gEoqRjHwU


ומה קורה כשאחד מבני הזוג רוצה תחפושת זוגית (עברית):

https://youtu.be/GfKVpUUj0Io

החיקוי היא פעולה קדמונית ביותר אצל בני אדם והיא תכונה שבעלי חיים חולקים אותה. גם ילדים משתמשים בחיקוי כדי ללמוד תנועות שונות, התנהגויות בחברה, דיבור בשפה וכדומה.

אבל חיקויים על הבמה הם צורה של בידור. בצורה זו האמן משחזר את התנהגותו של אדם מפורסם, בעל חיים ועוד ומנסה להידמות להם ככל האפשר.

הסיבה שחיקוי הוא כל כך מצחיק היא חוסר הטבעיות שבו אנו חוזים בהתנהגותו של אדם אחד, כשהיא לרוב מוגזמת ומוקצנת ואפילו מצחיקה, בידי אדם אחר - האמן.

עובדה היא שאמנים שיודעים לחקות הם לרוב אמנים מאד אהובים ומצחיקים. לרוב, נוספים ליכולת החיקוי המקצועי גם איפור ותלבושת מתאימים ואז הדמות הופכת יותר ויותר דומה, אם כי יותר ויותר מגוחכת ומשעשעת.


הנה שרשרת חיקויים של מיקי גבע את זמרי ישראל (עברית):

http://youtu.be/3anPWbQ6Fmw


כתבה על זמרת שמסוגלת לחקות ברצף כל זמרת אפשרית (עברית):

https://youtu.be/sXi1fJySgSo


חיקוי צלילי האופנועים של המותגים המובילים:

https://youtu.be/mwpKwowBuro


האמנים של פעם בחיקוי בימתי (עברית):

https://youtu.be/EbSe-QfQxaQ


חיקוי מבטאים הוא משעשע אבל נחשב להומור ירוד יחסית (עברית):

https://youtu.be/wqBuIgmusd4


גדול החקיינים של הפוליטיקה הישראלית, טוביה צפיר, בחיקוי מנהיגים פוליטיים משנות ה-80:

https://youtu.be/gg9t-ecsp9w


בחורה מפינלנד, ששרה ומחקה לא פחות מ-14 סגנונות שירה שונים במוסיקה:

http://youtu.be/sQLkJJpAIcU


וכשחיקוי מתחבר לטקסט מצחיק, אנימציה נהדרת ואקטואליה צינית, הוא ממש מצחיק (עברית):

https://youtu.be/r_ApFtBQiqc

הקרקס (Circus) הוא מופע בידור נודד, שמגיע לכל עיר ובונה בה אוהל גדול. חבורת בדרנים ולוליינים עורכים באוהל את מופע הקרקס ומשעשעים את הקהל במופעי אומץ וצחוק.

ליצנים, קוסמים ולהטוטנים עורכים בקרקס מופעים שהקהל, במיוחד הילדים שבו, אוהב מאד.

המרכיבים של הקרקס היו תמיד הומור, שעשוע, השתאות מדברים מדהימים ובידור להמונים. עד לכניסת הטלוויזיה לבתינו היה הקרקס אחת מחוויות הבידור הפופולריות ביותר.

כשהקרקס מסיים את ההופעות במקום, מקפלים העובדים את כל הציוד וממשיכים בדרכם. הם מובילים את החיות, הציוד והאוהלים המקופלים, במשאיות וטנדרים, היישר אל היעד הבא להופעות.

רבים רואים בשימוש בחיות בקרקס מעשה אכזרי ולא ראוי, בשל היחס שמגלים הקרקסים הללו לחיות הפרא במהלך האילוף. בעבר הציגו בקרקסים מופעים רבים המשלבים חיות ותרגילים מדהימים שבעלי החיים יכולים לעשות, אבל כיום ההופעות הללו הולכות ונעלמות ובארצות רבות בעולם, הדבר איננו חוקי יותר.

בימינו הולך עולם הקרקסים ודועך. אחת הסיבות היא המגבלות שמטילים עליהם. מנגד משפיעה גם הירידה בפופולריות של הקרקס, בעיקר בשל ריגושים מודרניים שבמאה ה-21 הולכים ומחליפים אותו.


הנה קרקס מדהים:

https://youtu.be/n6w1N3E_QlU


עוד הופעות קרקס גדולות מהחיים:

https://youtu.be/ZUwZ4UZ_uO0


ובמסגרת ה"פריק שואו" שהציע בעבר הקרקס הוצגו בו תופעות ואנשים חריגים:

https://youtu.be/OQBukXJTfWo

פנטומימה (Pantomime) היא מופע במה, הצגה ללא מילים המייצרת סוג של תאטרון המתנהל בשתיקה. הדגש בו הוא על בלעדיות של התנועה בהעברת המסר האמנותי.

הפנטומימה מתבססת בעיקר על מחוות, תנועות גוף ומימיקה, כלומר הבעות פנים. בפנטומימה המסורתית יש שפת מחוות, עם משמעות לכל תנועה, לכל מחווה ולכל הבעת פנים. פירוש המחוות הללו משתנה אמנם בין תרבויות ומקומות בעולם, אך כוחה של אמנות הפנטומימה הוא בהיותה מובנת בכל העולם ולא תלויה בשפת הדיבור של הקהלים בכל ארץ וארץ.

הפנטומימאים משתמשים גם בתלבושות, אביזרים ומסכות. מטרתם של אלו היא הרחבה של הביטוי האמנותי וסיוע לצופים להבין את התנועות והתיאורים של האמן על הבמה.

הפירוש של "פנטומימה" הוא הבעות גוף, כשמקור המילה הוא בשפה היוונית, בה "מימוס" הוא "חקיין", ו"פנטוס" הוא "הכול". מכאן שפנטומימה היא "אדם שמחקה הכול".


הנה עולם הפנטומימה (עברית):

https://youtu.be/p_7cVocUCm0


מרסל מרסו הפנטומימאי הנודע:

https://youtu.be/XEsfpRrfXf4


פנטומימאים בפעילות:

https://youtu.be/LDN0fxGByko


מחוות זעירות ותנועות קלות מייצרות הומור (ללא מילים):

https://youtu.be/SLLXRoXKmIM


שיעור פנטומימה למתחילים (עברית):

https://youtu.be/fu_Gqdj95b0


ומרצה שמתחיל הרצאה בצורה מיוחדת:

https://youtu.be/nVRco_eLjdc?long=yes

הליצן הרפואי הוא אדם שמסתובב בבית החולים ומשעשע חולים ובמיוחד ילדים בבדיחות וצחוק. ההומור והצחוק, קובע המחקר המדעי, מפחיתים פחדים, מסיחים את הדעת מהכאבים ועוזרים לחולים להבריא מהר יותר. חוקרי מוח ודאי יסבירו היטב הממצאים המחקריים שמצביעים על הדופמינים והאנדורפינים שמשתחררים אצל החולה הצוחק ועל כמה שהמוח "נהנה" מהצחוק, עד כדי יצירת תהליך אופטימי, היוצר שיפור בריאותי.

כן. זה שוב הכוח המדהים של הגוף-נפש.

הליצן בבית החולים עוסק בליצנות רפואית. הליצנים הרפואיים משתמשים בהומור כדי לסייע לחולים לריפוי ולשיפור המצב והתפקוד שלהם.

ראשון הליצנים הרפואיים ומי שלימד את עולם הרפואה עד כמה הומור וצחוק יכולים לסייע בריפוי, הוא פאטש אדמס, רופא אמריקאי שהפך את הליצנות והצחוק למקצועו הרפואי, במקום הרפואה הרגילה.

אבל מי שאחראי לכך שהומור הפך לכלי עבודה מקובל בריפוי והקלה על חולים, הוא מייקל כריסטנסן, אמריקאי שאמר: "אם החולים לא יגיעו לקרקס, הקרקס יגיע אליהם".

אותו כריסטנסן יצר תכנית לה קרא "יחידת הליצנות הרפואית של קרקס התפוח הגדול". אפילו השם משעשע... בפרויקט שלו הוא הכניס בשנת 1986 ליצנים רפואיים לעבודה בבתי חולים בניו יורק. די מהר נמצא שההומור הביא לשיפור של ממש באיכות חייהם של החולים במהלך האישפוז ולזירוז בהבראתם.

בדיעבד מייקל כריסטנסן יכול להיחשב כמי שברא את המקצוע הזה. הפרויקט הראשון בניו יורק היה הצלחה והביא להרחבה של הליצנות הרפואית, לבתי חולים רבים בעולם.


הנה ליצן רפואי בעבודה (עברית):

http://youtu.be/dp52N_MOp2M


ליצנית רפואית בעבודה:

https://youtu.be/qJXgNTvS-Nk


סרט על הליצן הרפואי הראשון ומי שהתחיל את התחום (עברית):

https://youtu.be/8FfU493oZs4


ליצן רפואי עם זקן (עברית):

https://youtu.be/IRWh4ZcMh9g


כך לומדים להיות ליצנים רפואיים (עברית):

https://youtu.be/6f898gbSuw0


והדוקטור הראשון בישראל לליצנות רפואית (עברית):

https://youtu.be/AkMHNmv2ml4?long=yes