שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהן מניות ואיך הן משמשות לצמיחה עסקית ולרווחים למשקיעים?
מהי הבורסה ולמה היא דומה לשוק?
הבורסה לניירות ערך היא מעין שוק שבו מוכרים וקונים ניירות ערך. ניירות ערך הן מניות ואגרות חוב ששוות כסף.
הבורסה מאפשרת לאנשים להשקיע את החסכונות שלהם בחברות מסחריות. ככל שהחברה שווה יותר - השווי של המניות גדול יותר ואם מחזיקי המניות ירצו למכור אותן - הם יוכלו להרוויח כסף מהמניות שרכשו במחיר נמוך יותר.
אם שווי המניה של חברה קטן ואדם נאלץ למכור את המניות שבידיו - הוא עלול להפסיד כסף, מכיוון שמכר במחיר נמוך יותר מהמחיר שקנה את המניות הללו.
המסחר בבורסה נעשה לרוב באמצעות חברי בורסה שקונים ומוכרים זה לזה נייירות ערך, בשביל הלקוחות שהם מייצגים. סוכנים אלה נקראים "ברוקרים" והם מתפרנסים מעמלה שהם גובים מהלקוחות עבור השירותים שלהם.
כיום מרבית העסקאות נעשות בצורה ממוחשבת ושקטה, אך בעבר הבורסה התנהלה ממש כמו שוק. ה"ברוקרים", אותם אנשים שסחרו בה, נהגו אז לפעול כמו תגרנים בשוק. אפילו יותר מבעלי בסטות - הם צרחו ובצעו עסקאות בקולי קולות, במתחם שהזכיר שוק של ממש וגם נשמע כך.
זוהי הבורסה וכך היא פועלת עם שוק המניות (מתורגם):
https://youtu.be/p7HKvqRI_Bo
כך פועלת הבורסה, שהתחילה בכלל כשוק רעשני (עברית):
https://youtu.be/5Q7AmzyiLPE
והסבר לילדים - מהי בורסה? (עברית)
https://youtu.be/NUw7no2Hz7I?t=2s
זוהי הבורסה (מתורגם):
https://youtu.be/F3QpgXBtDeo
והסברים פשוטים על הבורסה וחשיבותה למשק:
http://youtu.be/zuwYxfZR5xA
מהן אגרות חוב ולמה הן משמשות?
איגרת חוב (אג"ח) היא נייר ערך שהוא בעצם תעודת התחייבות לתשלום חוב. באמצעות אג"ח לווים גופים עסקיים ואפילו ממשלות כסף מהציבור ומתחייבים להחזירו בעתיד.
כן, איגרות חוב מנפיקות מדינות, רשויות מקומיות, חברות עיסקיות ואחרים.
האג"ח הוא בעצם סוג של הלוואה סחירה - הלוואה שאת השווי שלה אפשר למכור ולקנות בבורסה.
אז איך האג"ח עובד?
הגוף שמנפיק איגרות חוב מקבל סכום כסף מרוכש האג"ח. לרוב, המנפיק מתחייב על מועד שבו ישולם הסכום של האג"ח למי שמחזיק אותו. לעתים הסכום ישולם בתוספת הצמדה וריבית. עד למועד התשלום יכול רוכש האג"ח למכור ולסחור בו עם אחרים, כמו עם מניות.
הנה אגרות החוב (עברית):
https://youtu.be/VzUQA0RIMAY
כך הן משמשות את שוק ההון (עברית):
https://youtu.be/rvFFxJkRvFU
עוד הסבר של המושג אג"ח (עברית):
https://youtu.be/6zF54HAUfXI
וסקירת אגרות החוב (עברית):
http://youtu.be/hZI6nTSFy74
מהן השקעות?
השקעה (Investment) היא העברת סכום כסף, או חלק מההון שעומד לרשותך, לגורם אחר או לקניית משאב כלשהו, על מנת לייצר הכנסה ממנו.
השקעה של כסף זה לא לבזבז אותו אלא למסור אותו למטרה מסוימת, כדי להרוויח ממנו יותר כסף. דוגמאות להשקעות כאלה הן קנייה של דירה או חנות (קוראים לדברים כאלה נדל"ן), רכישת מניות בבורסה או אפילו לרכוש מטבעות של מדינות אחרות, מה שקרוי מטבע חוץ, או בקיצור מט"ח.
כל אלה יכולים לעלות בערכם ואז מרוויחים כסף. חלקם לא רק עולים אלא גם מכניסים סכומים תקופתיים. למשל אם תשכירו את הנכס שקניתם ובכל חודש יועברו לכם דמי השכירות - זו תהיה חלק מההכנסה שלכם והיא תבוא בנוסף לעליית ערכו המצופה של הנכס.
גם להקים עסק משלנו זה "להשקיע". אם את שוכרת חנות למשל, מרהטת ומעצבת אותה בסכום כסף מסוים ומקווה להרוויח מהחנות היפה עם המוצרים שאת מוכרת בה - זוהי השקעה.
צריך לדעת שבהשקעות אפשר להרוויח כסף, אבל אם אין לנו מזל או ידע מספיק אנחנו עלולים גם להפסיד כספים. לכן השקעות כדאי לבצע אחרי התייעצות עם מומחים בתחום שבו אנו מתכוונים להשקיע - כדי שלא נפסיד כסף שחשוב לנו!
הנה סרטון מצוין שמסביר את נושא ההשקעות לילדים (עברית):
http://youtu.be/7IZXQ9ccr18
כל אחת יודעת שכדאי להשקיע כסף ולא סתם להחזיק (עברית):
https://youtu.be/jhuMC8mCglQ
ולשעשוע מחויך - שפיגלר הכריש המייעץ מסביר איך לגייס השקעה מקרנות למימון סטארטאפים (עברית):
https://youtu.be/f-owJlYPB6k
מה זו בועה פיננסית?
בועה פיננסית, או בועה כלכלית (Economic bubbles), היא מטאפורה, דימוי למצב שבו מחירו של מוצר או משהו בעל ערך כלכלי מאמיר וגואה ומגיע לשווי מטורף, בלי קשר למציאות ממשית או בניגוד לערכו הכלכלי האמיתי. כמו בועת סבון שמתנפצת - כך מגיעה גם יומה של בועה כלכלית להתנפץ ולהביא להפסד גדול ואפילו עצום של כל כספם של בעלי המוצר.
#דוגמאות היסטוריות לבועות כלכליות
בועות כאלה היו בעבר בעולם (ראו בתגית "בועות כלכליות"). דוגמה לבועה כזו נוצרה למשל בשוק הצבעונים ההולנדי של המאות הקודמות, או בבועת הדוט.קום של תעשיית האינטרנט בשנות ה-90 של המאה הקודמת.
יש הטוענים, בכל פעם שהמטבע הדיגיטלי ביטקוין עולה למעלה, שגם הסיפור שלו הוא סיפור של בועה כלכלית מסוכנת, שעתידה לקרוס.
התפוצצות בועת מחירי נדל"ן, כמו שהייתה לא פעם בהיסטוריה, יכולה להביא לצניחת ערך של בתים ונכסים שקונים משקיעים ובטוחים שמחירם יעלה עוד ועוד. צניחת ערך זו יכולה להביא להפסדים גדולים.
#הסבר מעמיק יותר
בועה מתקיימת וגדלה כשהערך הכספי (פיננסי) של נכסים מסוימים הוא הרבה יותר גבוה מהשווי הכלכלי האמיתי שלהם.
בועות כאלה מתפתחות בעולם אחת לכמה שנים.
בועה פיננסית כזו סובלת מסביבת מחירים גבוהה, שלא יכולה להימשך לאורך זמן. ואם היא לא יכולה להימשך, זה אומר שדינה להתפוצץ. כלומר היא עתידה להגיע די מהר לקריסת מחירים מטורפת שתגרום לבעלי הנכסים בה להפסדי ענק מהירים וכואבים.
#איך נוצרת בועה פיננסית?
בועה כזו מתחילה כשהשווי של מוצר כלכלי עולה ועולה ואנשים שמחזיקים בו מלהיבים אחרים לקנות גם הם ממנו, כדי להרוויח. המחירים עולים עוד ועוד למעלה וכולם מתלהבים.
זה יוצר מצב שמחיר השוק של הנכס המסוים, לרוב נכס כספי, כמו מניות, נדל"ן או סחורות, עולה לרמה גבוהה שאינה משקפת כלל את שוויו הכלכלי האמיתי.
שווי זה הרי נגזר מהאפשרות להפיק מהנכס תועלת כלכלית או מרווח שהוא צפוי ליצור למי שמחזיק בו. כשהשווי הזה אינו מתקרב למחיר נוצר סיכון אמיתי לכספים שהשקיעו בעלי הנכסים הללו והם עלולים להפסיד את כספם כשבבת אחת המחירים יצנחו והבועה תתפוצץ.
#מה קורה כשהבועה מתפוצצת?
ברוב המקרים "מתפוצצת" הבועה, כששווי ומחירי הנכסים צוללים במהירות וגורמים להפסדים אדירים לבעלי הנכסים. נכס שהיה שווה טרם התפוצצות הבועה כסף רב, צולל לעיתים לשווי של אחוזים בודדים ממה שהוא היה שווה קודם. מפולת כזו ופיצוץ של בועה כלכלית גורמים במקרים רבים גם למשבר כלכלי של ממש במשק.
הנה סיפורן של בועות פיננסיות בהיסטוריה (מתורגם):
https://youtu.be/I5ZR0jMlxX0
הסבר באנגלית:
https://youtu.be/3vDPowCDWc8
המרכיב הפסיכולוגי שגורם להיווצרות של בועה כזו (עברית):
https://youtu.be/MSd0haw1T_o
על בועת הנדל"ן בישראל (עברית):
https://youtu.be/tYAGM3QTGjM
כמה סוגי בועות כלכליות:
https://youtu.be/_Mm-nLKaKkE
כך נוצרת בועה:
https://youtu.be/r1j_AloLgQ8
והאם ההייטק הישראלי של 2022 הוא בועה (עברית):
https://youtu.be/LyAKEz1L5sA?long=yes
מהי חברה בע"מ או חברה בערבון מוגבל?
מה הייתה בועת הדוט-קום ואיך היא התפוצצה?
בועת הטכנולוגיה, או בועת ההיי-טק, היא מצב בו חברות הייטק שוות בבורסה יותר מדי. שווי של חברה עסקית נמדד על פי מצבה הכלכלי, ההכנסות שלה והעתיד שהמשקיעים נוטים לראות לה. כשחברה נסחרת בשווי גבוה מדי, ביחס לדברים אלו, נוטים לומר שזו הערכת שווי מוגזמת.
כשחברות רבות בתחום מסוים זוכות להערכות שווי מוגזמות, נוטים המומחים והפרשנים לדבר על "בועה". כשמדובר בחברות הייטק, היא כונתה בועת ההייטק, או בועת הטכנולוגיה.
מה שיצר את בועת הדוט קום הייתה פריצת האינטרנט לחיינו. חברות אינטרנט וטכנולוגיה הקשורה לרשת האינטרנט קמו בהמוניהן והחלו לגייס כספים ממשקיעים. כשהראשונות החלו להימכר בסכומים אגדיים, נהרו כל בעלי ההון להשקיע בחברות אינטרנט. בעקבותיהם הגיעו גם אנשים שההון שלהם היה מצומצם, אבל גם הם רצו להנות מהחגיגה של שווי חברה, שעולה בעשרות ומאות אחוזים בכל חודש. התוצאה הייתה שחברות סטרטאפ הפכו לשוות הון על הנייר, אף שמעולם לא הרוויחו דולר אחד.
וכשכל השוק כולו "מתומחר ביתר", כמו שאומרים אנשי השקעות, יהיה תיקון. כואב. התיקון הזה היה התפוצצות של בועת הטכנולוגיה. בקריסה של השוק צנח ביום אחד שווי של חברות, לעד פחות מאחוז אחד מהשווי שלהן ביום שלפני התפוצצות הבועה. "מה שעולה, חייב לרדת" הוא כלל ידוע בהשקעות. התפוצצות בועת הטכנולוגיה הזכירה את זה באופן כואב מאד למשקיעים.
בועת האינטרנט או הטכנולוגיה בכלל, שהתפוצצה בשנת 2000, הייתה בועת הייטק שייחסה לחברות טכנולוגיה, חלקן חסרות הכנסות כלל ורובן מרוויחות מעט מאד, הערכות שווי מנופחות להחריד. מה שבמיוחד היה צריך להדאיג את המשקיעים הוא שלרבות מהחברות שבהן השקיעו את כספם, לא היה מודל עסקי ברור. במילים פשוטות - גם המנהלים שלהן לא ידעו לומר מאיפה יבואו ההכנסות העתידיות של החברה.
גם כיום מדברים על חשש מבועת טכנולוגיה חדשה שנוצרה. השווי העצום של חברות צעירות יחסית מזכיר לרבים את ימי הבועה ההיא. אבל כדאי לציין שכיום מודל עיסקי של חברות הוא הרבה יותר ברור מאשר אז וחלק גדול מחברות הטכנולוגיה מרוויחות כסף. כיום גם המשקיעים שואלים ובודקים היטב מאיפה באות ויבואו בעתיד הכנסות החברה שבה הם משקיעים כסף.
הנה סיפורה של בועת הטכנולוגיה:
http://youtu.be/FB4ker-Pxnk
תולדות בועת הדוט-קום של הניינטיז:
https://youtu.be/MvwhS39de1o
וכך פתחה התפוצצות הבועה את העשור שאחריה:
http://youtu.be/pm7FyShb7Bk
איך התעשר רוטשילד בקרב ווטרלו?
כולם יודעים שקרב ווטרלו היה הקרב האחרון וההפסד הצורב ביותר של נפוליאון. ההיסטוריונים מספרים שבקרב הזה קנה את עולמו אחד היהודים העשירים בכל הזמנים ואדם שנחשב עד היום גאון עסקי מרתק.
נתן מאיר רוטשילד היה אחד מ-5 הבנים שנשלחו על ידי רוטשילד העשיר לבירות אירופה השונות, כדי להרחיב את הפעילות העסקית של המשפחה העשירה. נתן רוטשילד "קיבל" את נציגות לונדון ובמהרה הוא החל להפוך לגורם כלכלי חזק ומשפיע בבירת אנגליה. אבל את עושרו העצום הוא חב לאירוע שהפך אותו לטייקון הראשון של אירופה. מדובר ב-24 שעות שבהן השתמש במידע ובכשרון עיסקי לא רגיל כדי להפוך לאיש העשיר בעולם.
הכל החל בקרב ווטרלו, שבו ניסה נפוליאון לחזור ולהפוך למצביא הדגול שהכירו כולם. זה קרה לאחר שחזר לשלטון בצרפת והחליט לנצח את הבריטים. נתן רוטשילד, מי שסייע למימון הלוחמה בנפוליאון הציב מקורב שלו, שהיה במקום הקרב. המקורב העביר לו מסר, כנראה על ידי יונת דואר, שהצרפתים הובסו בקרב המכריע והאנגלים ניצחו. בבורסה של לונדון חששו מאד מהפסד בריטי למצביא הצרפתי המוכשר. כששמע את הבשורה מהשליח, החל נתן רוטשילד למכור במהירות את מניותיו ואת איגרות החוב של הממשלה הבריטית שהחזיק. הוא יצר מצב שבו כולם החלו מוכרים, בהנחה שאנגליה הפסידה בקרב.
אבל כשכולם מוכרים, יורד המחיר של ניירות ערך. לזה בדיוק המתין רוטשילד המתוחכם. כשהמניות קרסו ואיבדו את רוב ערכן בשוק, הוא החל לרכוש בגרושים כמויות ענק של ניירות ערך, שמחירם היה בשפל. בשעות שאחר-כך, כשנודע הניצחון הגדול על נפוליאון, עלו בבת אחת השערים של המניות ומחירן חזר להיות גבוה. נתן רוטשילד, שהחזיק עתה את רובן, הפך לאיש העשיר באנגליה ומכאן ואילך הוא יהיה אחד האנשים העשירים בעולם ומהאנשים המשפיעים באימפריה הבריטית.
כל משפחת רוטשילד למדה מהאירוע הזה על חשיבותו של מידע ומכאן ואילך היא החלה פורשת רשת של שליחים לכל בירות אירופה. אנשים אלו העבירו לה בזמן אמת מידע, שאפשר למשפחה העשירה לבצע עסקאות שהעשירו אותה עוד ועוד.
חשוב לציין שיש הרואים בסיפור הזה עלילה אנטישמית מצוצה מהאצבע. אנו נציין שגם אם זו עלילה, הרי שהיא דווקא מחמיאה לתבונה העסקית של המשפחה היהודית העשירה והחשובה הזו. בסוף, אתם יודעים, זוכרים את המנצחים ולא את אלה שריכלו עליהם...
הנה סיפור העסקה המוצלחת שעשה נתן רוטשילד:
https://youtu.be/LR4H8hYck6w
עדות נוספת על האופן שבו פעל ערוץ המידע המכניס בהיסטוריה:
https://youtu.be/nxOV-IyU7tU
ועוד סרטון על רוטשילד והקרב בווטרלו:
http://youtu.be/WCeToWOZKbE?t=6m29s
מה זה דיבידנד ולמה הוא ניתן לבעלי מניות?
הדיבידנד הוא חלק ברווחי החברה, שניתן לבעל מניות בה. מבחינת בעלי המניות בחברה עסקית, הדיבידנדים הם פירות ההשקעה שלהם בחברה.
אחת לתקופה מחלק תאגיד עסקי את רווחיו לבעלי המניות שלו, כלומר לבעליו. כל מי שברשותו מניות של החברה מקבל חלק מהרווחים, בהתאם לחלקו היחסי בבעלות, כלומר בהתאם למספר המניות שברשותו.
שהרי המטרה העיקרית של חברה עסקית היא יצירה של רווחים עבור הבעלים ומחזיקי המניות שלה. כשחברה עסקית מרוויחה, היא יכולה לשלם חלק מהרווחים לבעלי המניות ותשלום זה נקרא "דיבידנד".
דיבידנד, אם כן, הוא התשלום שמעבירה חברה מהרווחים שלה או מהעודפים הכספיים שהצטברו אצלה, לידי בעלי המניות שלה.
מקור המילה דיבידנד הוא מהמילה האנגלית Division - באנגלית "חילוק".
הנה סרטון שמסביר בפשטות את נושא הדיבידנדים:
http://youtu.be/aMZuFZ04Y98
מהי מניה?
מה זה מניות?
מה עושים עם מניות?
מניות מונפקות כשבעל חברה עסקית מחליט לגייס כסף (הון) מהציבור. הוא זקוק לכסף כדי להגדיל את המפעל או החברה ולייצר יותר ולהצליח יותר. לכן הוא פונה לבורסה ומנפיק מניות. הציבור יכול לרכוש את המניות הללו ולספק בכך לחברה את הכסף הדרוש לה, תוך שהוא מקווה שככל שתצליח, יעלה ערכה ובהתאם יעלה גם שווי המניות שבידיו.
מניה היא נייר ערך שמקנה חלק בבעלות בחברה שלו. הבורסה מאפשרת לאנשים להשקיע את החסכונות שלהם בחברות מסחריות. ככל שהחברה שווה יותר - השווי של המניות גדול גם הוא יותר.
אם מחזיקי המניות ירצו למכור אותן - הם יוכלו להרוויח כסף מהמניות, שרכשו בעבר במחיר נמוך יותר. אם שווי המניה של חברה קטן לאחר זמן ובעל מניות נאלץ למכור את המניות שבידיו - הוא עלול להפסיד כסף, מכיוון שמכר במחיר נמוך יותר מהמחיר שקנה את המניות הללו.
המניות מקנות בעלות חלקית בזכויות והשליטה בחברה. מניות בחברה עסקית מאפשרות למחזיק בהן זכות הצבעה, זכות לקבלת תגמולים מהרווחים שלה (דיבידנד) וזכויות בפירוק החברה, אם היא תתפרק בעתיד.
לכל אחד מהבעלים בחברה עסקית יש מניות בה. המניות מקנות זכויות וגם חובות הנוגעות לבעלי החברה וליחסים ביניהם. ככל שמישהו מחזיק בידיו יותר מניות בחברה עסקית, מעמדו בה מתחזק, בהצבעה וביכולת לקבוע את דרכה של החברה.
מהן מניות בעצם? (עברית)
https://youtu.be/yx7Gg2-SC40
המניות והמשקיעים וכיצד הם מחליטים אילו מניות לקנות (מתורגם):
https://youtu.be/CMQLdJa64Wk
עולם המניות (עברית):
https://youtu.be/vA7isvxUd_E
משמעותן לכלכלה ולעסקים:
http://youtu.be/F3QpgXBtDeo?t=36s?end=1m58s
הסבר על המניות (עברית):
http://youtu.be/OYCwfW0TMIc
וכך נשמע שוק ההון כשמצמידים לערכים המתמטיים של מדד שערי 500 החברות הגדולות צלילים מוסיקליים:
https://youtu.be/9JR1bflmC20
מה זה מניות?
מה עושים עם מניות?
מניות מונפקות כשבעל חברה עסקית מחליט לגייס כסף (הון) מהציבור. הוא זקוק לכסף כדי להגדיל את המפעל או החברה ולייצר יותר ולהצליח יותר. לכן הוא פונה לבורסה ומנפיק מניות. הציבור יכול לרכוש את המניות הללו ולספק בכך לחברה את הכסף הדרוש לה, תוך שהוא מקווה שככל שתצליח, יעלה ערכה ובהתאם יעלה גם שווי המניות שבידיו.
מניה היא נייר ערך שמקנה חלק בבעלות בחברה שלו. הבורסה מאפשרת לאנשים להשקיע את החסכונות שלהם בחברות מסחריות. ככל שהחברה שווה יותר - השווי של המניות גדול גם הוא יותר.
אם מחזיקי המניות ירצו למכור אותן - הם יוכלו להרוויח כסף מהמניות, שרכשו בעבר במחיר נמוך יותר. אם שווי המניה של חברה קטן לאחר זמן ובעל מניות נאלץ למכור את המניות שבידיו - הוא עלול להפסיד כסף, מכיוון שמכר במחיר נמוך יותר מהמחיר שקנה את המניות הללו.
המניות מקנות בעלות חלקית בזכויות והשליטה בחברה. מניות בחברה עסקית מאפשרות למחזיק בהן זכות הצבעה, זכות לקבלת תגמולים מהרווחים שלה (דיבידנד) וזכויות בפירוק החברה, אם היא תתפרק בעתיד.
לכל אחד מהבעלים בחברה עסקית יש מניות בה. המניות מקנות זכויות וגם חובות הנוגעות לבעלי החברה וליחסים ביניהם. ככל שמישהו מחזיק בידיו יותר מניות בחברה עסקית, מעמדו בה מתחזק, בהצבעה וביכולת לקבוע את דרכה של החברה.
מהן מניות בעצם? (עברית)
https://youtu.be/yx7Gg2-SC40
המניות והמשקיעים וכיצד הם מחליטים אילו מניות לקנות (מתורגם):
https://youtu.be/CMQLdJa64Wk
עולם המניות (עברית):
https://youtu.be/vA7isvxUd_E
משמעותן לכלכלה ולעסקים:
http://youtu.be/F3QpgXBtDeo?t=36s?end=1m58s
הסבר על המניות (עברית):
http://youtu.be/OYCwfW0TMIc
וכך נשמע שוק ההון כשמצמידים לערכים המתמטיים של מדד שערי 500 החברות הגדולות צלילים מוסיקליים:
https://youtu.be/9JR1bflmC20
הבורסה לניירות ערך היא מעין שוק שבו מוכרים וקונים ניירות ערך. ניירות ערך הן מניות ואגרות חוב ששוות כסף.
הבורסה מאפשרת לאנשים להשקיע את החסכונות שלהם בחברות מסחריות. ככל שהחברה שווה יותר - השווי של המניות גדול יותר ואם מחזיקי המניות ירצו למכור אותן - הם יוכלו להרוויח כסף מהמניות שרכשו במחיר נמוך יותר.
אם שווי המניה של חברה קטן ואדם נאלץ למכור את המניות שבידיו - הוא עלול להפסיד כסף, מכיוון שמכר במחיר נמוך יותר מהמחיר שקנה את המניות הללו.
המסחר בבורסה נעשה לרוב באמצעות חברי בורסה שקונים ומוכרים זה לזה נייירות ערך, בשביל הלקוחות שהם מייצגים. סוכנים אלה נקראים "ברוקרים" והם מתפרנסים מעמלה שהם גובים מהלקוחות עבור השירותים שלהם.
כיום מרבית העסקאות נעשות בצורה ממוחשבת ושקטה, אך בעבר הבורסה התנהלה ממש כמו שוק. ה"ברוקרים", אותם אנשים שסחרו בה, נהגו אז לפעול כמו תגרנים בשוק. אפילו יותר מבעלי בסטות - הם צרחו ובצעו עסקאות בקולי קולות, במתחם שהזכיר שוק של ממש וגם נשמע כך.
זוהי הבורסה וכך היא פועלת עם שוק המניות (מתורגם):
https://youtu.be/p7HKvqRI_Bo
כך פועלת הבורסה, שהתחילה בכלל כשוק רעשני (עברית):
https://youtu.be/5Q7AmzyiLPE
והסבר לילדים - מהי בורסה? (עברית)
https://youtu.be/NUw7no2Hz7I?t=2s
זוהי הבורסה (מתורגם):
https://youtu.be/F3QpgXBtDeo
והסברים פשוטים על הבורסה וחשיבותה למשק:
http://youtu.be/zuwYxfZR5xA
איגרת חוב (אג"ח) היא נייר ערך שהוא בעצם תעודת התחייבות לתשלום חוב. באמצעות אג"ח לווים גופים עסקיים ואפילו ממשלות כסף מהציבור ומתחייבים להחזירו בעתיד.
כן, איגרות חוב מנפיקות מדינות, רשויות מקומיות, חברות עיסקיות ואחרים.
האג"ח הוא בעצם סוג של הלוואה סחירה - הלוואה שאת השווי שלה אפשר למכור ולקנות בבורסה.
אז איך האג"ח עובד?
הגוף שמנפיק איגרות חוב מקבל סכום כסף מרוכש האג"ח. לרוב, המנפיק מתחייב על מועד שבו ישולם הסכום של האג"ח למי שמחזיק אותו. לעתים הסכום ישולם בתוספת הצמדה וריבית. עד למועד התשלום יכול רוכש האג"ח למכור ולסחור בו עם אחרים, כמו עם מניות.
הנה אגרות החוב (עברית):
https://youtu.be/VzUQA0RIMAY
כך הן משמשות את שוק ההון (עברית):
https://youtu.be/rvFFxJkRvFU
עוד הסבר של המושג אג"ח (עברית):
https://youtu.be/6zF54HAUfXI
וסקירת אגרות החוב (עברית):
http://youtu.be/hZI6nTSFy74
השקעה (Investment) היא העברת סכום כסף, או חלק מההון שעומד לרשותך, לגורם אחר או לקניית משאב כלשהו, על מנת לייצר הכנסה ממנו.
השקעה של כסף זה לא לבזבז אותו אלא למסור אותו למטרה מסוימת, כדי להרוויח ממנו יותר כסף. דוגמאות להשקעות כאלה הן קנייה של דירה או חנות (קוראים לדברים כאלה נדל"ן), רכישת מניות בבורסה או אפילו לרכוש מטבעות של מדינות אחרות, מה שקרוי מטבע חוץ, או בקיצור מט"ח.
כל אלה יכולים לעלות בערכם ואז מרוויחים כסף. חלקם לא רק עולים אלא גם מכניסים סכומים תקופתיים. למשל אם תשכירו את הנכס שקניתם ובכל חודש יועברו לכם דמי השכירות - זו תהיה חלק מההכנסה שלכם והיא תבוא בנוסף לעליית ערכו המצופה של הנכס.
גם להקים עסק משלנו זה "להשקיע". אם את שוכרת חנות למשל, מרהטת ומעצבת אותה בסכום כסף מסוים ומקווה להרוויח מהחנות היפה עם המוצרים שאת מוכרת בה - זוהי השקעה.
צריך לדעת שבהשקעות אפשר להרוויח כסף, אבל אם אין לנו מזל או ידע מספיק אנחנו עלולים גם להפסיד כספים. לכן השקעות כדאי לבצע אחרי התייעצות עם מומחים בתחום שבו אנו מתכוונים להשקיע - כדי שלא נפסיד כסף שחשוב לנו!
הנה סרטון מצוין שמסביר את נושא ההשקעות לילדים (עברית):
http://youtu.be/7IZXQ9ccr18
כל אחת יודעת שכדאי להשקיע כסף ולא סתם להחזיק (עברית):
https://youtu.be/jhuMC8mCglQ
ולשעשוע מחויך - שפיגלר הכריש המייעץ מסביר איך לגייס השקעה מקרנות למימון סטארטאפים (עברית):
https://youtu.be/f-owJlYPB6k
שוק ההון
בועה פיננסית, או בועה כלכלית (Economic bubbles), היא מטאפורה, דימוי למצב שבו מחירו של מוצר או משהו בעל ערך כלכלי מאמיר וגואה ומגיע לשווי מטורף, בלי קשר למציאות ממשית או בניגוד לערכו הכלכלי האמיתי. כמו בועת סבון שמתנפצת - כך מגיעה גם יומה של בועה כלכלית להתנפץ ולהביא להפסד גדול ואפילו עצום של כל כספם של בעלי המוצר.
#דוגמאות היסטוריות לבועות כלכליות
בועות כאלה היו בעבר בעולם (ראו בתגית "בועות כלכליות"). דוגמה לבועה כזו נוצרה למשל בשוק הצבעונים ההולנדי של המאות הקודמות, או בבועת הדוט.קום של תעשיית האינטרנט בשנות ה-90 של המאה הקודמת.
יש הטוענים, בכל פעם שהמטבע הדיגיטלי ביטקוין עולה למעלה, שגם הסיפור שלו הוא סיפור של בועה כלכלית מסוכנת, שעתידה לקרוס.
התפוצצות בועת מחירי נדל"ן, כמו שהייתה לא פעם בהיסטוריה, יכולה להביא לצניחת ערך של בתים ונכסים שקונים משקיעים ובטוחים שמחירם יעלה עוד ועוד. צניחת ערך זו יכולה להביא להפסדים גדולים.
#הסבר מעמיק יותר
בועה מתקיימת וגדלה כשהערך הכספי (פיננסי) של נכסים מסוימים הוא הרבה יותר גבוה מהשווי הכלכלי האמיתי שלהם.
בועות כאלה מתפתחות בעולם אחת לכמה שנים.
בועה פיננסית כזו סובלת מסביבת מחירים גבוהה, שלא יכולה להימשך לאורך זמן. ואם היא לא יכולה להימשך, זה אומר שדינה להתפוצץ. כלומר היא עתידה להגיע די מהר לקריסת מחירים מטורפת שתגרום לבעלי הנכסים בה להפסדי ענק מהירים וכואבים.
#איך נוצרת בועה פיננסית?
בועה כזו מתחילה כשהשווי של מוצר כלכלי עולה ועולה ואנשים שמחזיקים בו מלהיבים אחרים לקנות גם הם ממנו, כדי להרוויח. המחירים עולים עוד ועוד למעלה וכולם מתלהבים.
זה יוצר מצב שמחיר השוק של הנכס המסוים, לרוב נכס כספי, כמו מניות, נדל"ן או סחורות, עולה לרמה גבוהה שאינה משקפת כלל את שוויו הכלכלי האמיתי.
שווי זה הרי נגזר מהאפשרות להפיק מהנכס תועלת כלכלית או מרווח שהוא צפוי ליצור למי שמחזיק בו. כשהשווי הזה אינו מתקרב למחיר נוצר סיכון אמיתי לכספים שהשקיעו בעלי הנכסים הללו והם עלולים להפסיד את כספם כשבבת אחת המחירים יצנחו והבועה תתפוצץ.
#מה קורה כשהבועה מתפוצצת?
ברוב המקרים "מתפוצצת" הבועה, כששווי ומחירי הנכסים צוללים במהירות וגורמים להפסדים אדירים לבעלי הנכסים. נכס שהיה שווה טרם התפוצצות הבועה כסף רב, צולל לעיתים לשווי של אחוזים בודדים ממה שהוא היה שווה קודם. מפולת כזו ופיצוץ של בועה כלכלית גורמים במקרים רבים גם למשבר כלכלי של ממש במשק.
הנה סיפורן של בועות פיננסיות בהיסטוריה (מתורגם):
https://youtu.be/I5ZR0jMlxX0
הסבר באנגלית:
https://youtu.be/3vDPowCDWc8
המרכיב הפסיכולוגי שגורם להיווצרות של בועה כזו (עברית):
https://youtu.be/MSd0haw1T_o
על בועת הנדל"ן בישראל (עברית):
https://youtu.be/tYAGM3QTGjM
כמה סוגי בועות כלכליות:
https://youtu.be/_Mm-nLKaKkE
כך נוצרת בועה:
https://youtu.be/r1j_AloLgQ8
והאם ההייטק הישראלי של 2022 הוא בועה (עברית):
https://youtu.be/LyAKEz1L5sA?long=yes
מהי חברה בערבון מוגבל (בע"מ)?
מה זו חברה בע"מ?
חברה בע"מ, קיצור של חברה בערבון מוגבל (limited company או בקיצור LTD) היא חברה עסקית שנוצרה על ידי מספר אנשים, כדי לבצע פעולות עסקיות. לחברה כזו יש מניות שקובעות כיצד מתחלקת הבעלות עליה. כל אחד זכאי, בהתאם למספר המניות שבידו, לחלק מהבעלות בחברה.
מחזיקי המניות ערבים, על פי ערך המניות שבידם, להתחייבויות של החברה. הערבון המוגבל של בעלי המניות נובע מהיותה גוף שמבחינה משפטית בעלי המניות שלו אינם נושאים באחריות אישית לפעולותיה החברה. במקרה של פשיטת רגל, כשאין לחברה בע"מ יכולת לשלם את חובותיה, יכולים בעלי המניות בחברה להפסיד רק את ערך המניות שבידיהם ולא יותר. לכן זה "ערבון מוגבל". הם נותנים ערבות לעיסקאות החברה, אך לא מחוייבים בחובותיה מעבר לשווי המניות שבידם.
צורת בעלות זו נפוצה מאוד והיא משמשת כיום את כל צורות הפעילות הכלכלית. יש הפרדה בין בעלי המניות לבין החברה, שהיא גוף דמיוני לחלוטין, שקיים ברישומים בלבד ואי אפשר לראותו. בניגוד לשותפים, מי שמחזיקים במניות של חברה כזו, יכולים אפילו להתחרות בעסקיה. כך, למשל, היה בשנות ה-90, כשאחד המשקיעים בחברת "אפל" היה המתחרה המיתולוגי שלה, מנכ"ל חברת מיקרוסופט ביל גייטס.
הנה הסבר על חברות בערבון מוגבל:
http://youtu.be/5b15A7eCGD8
מה זו חברה בע"מ?
חברה בע"מ, קיצור של חברה בערבון מוגבל (limited company או בקיצור LTD) היא חברה עסקית שנוצרה על ידי מספר אנשים, כדי לבצע פעולות עסקיות. לחברה כזו יש מניות שקובעות כיצד מתחלקת הבעלות עליה. כל אחד זכאי, בהתאם למספר המניות שבידו, לחלק מהבעלות בחברה.
מחזיקי המניות ערבים, על פי ערך המניות שבידם, להתחייבויות של החברה. הערבון המוגבל של בעלי המניות נובע מהיותה גוף שמבחינה משפטית בעלי המניות שלו אינם נושאים באחריות אישית לפעולותיה החברה. במקרה של פשיטת רגל, כשאין לחברה בע"מ יכולת לשלם את חובותיה, יכולים בעלי המניות בחברה להפסיד רק את ערך המניות שבידיהם ולא יותר. לכן זה "ערבון מוגבל". הם נותנים ערבות לעיסקאות החברה, אך לא מחוייבים בחובותיה מעבר לשווי המניות שבידם.
צורת בעלות זו נפוצה מאוד והיא משמשת כיום את כל צורות הפעילות הכלכלית. יש הפרדה בין בעלי המניות לבין החברה, שהיא גוף דמיוני לחלוטין, שקיים ברישומים בלבד ואי אפשר לראותו. בניגוד לשותפים, מי שמחזיקים במניות של חברה כזו, יכולים אפילו להתחרות בעסקיה. כך, למשל, היה בשנות ה-90, כשאחד המשקיעים בחברת "אפל" היה המתחרה המיתולוגי שלה, מנכ"ל חברת מיקרוסופט ביל גייטס.
הנה הסבר על חברות בערבון מוגבל:
http://youtu.be/5b15A7eCGD8
בועת הטכנולוגיה, או בועת ההיי-טק, היא מצב בו חברות הייטק שוות בבורסה יותר מדי. שווי של חברה עסקית נמדד על פי מצבה הכלכלי, ההכנסות שלה והעתיד שהמשקיעים נוטים לראות לה. כשחברה נסחרת בשווי גבוה מדי, ביחס לדברים אלו, נוטים לומר שזו הערכת שווי מוגזמת.
כשחברות רבות בתחום מסוים זוכות להערכות שווי מוגזמות, נוטים המומחים והפרשנים לדבר על "בועה". כשמדובר בחברות הייטק, היא כונתה בועת ההייטק, או בועת הטכנולוגיה.
מה שיצר את בועת הדוט קום הייתה פריצת האינטרנט לחיינו. חברות אינטרנט וטכנולוגיה הקשורה לרשת האינטרנט קמו בהמוניהן והחלו לגייס כספים ממשקיעים. כשהראשונות החלו להימכר בסכומים אגדיים, נהרו כל בעלי ההון להשקיע בחברות אינטרנט. בעקבותיהם הגיעו גם אנשים שההון שלהם היה מצומצם, אבל גם הם רצו להנות מהחגיגה של שווי חברה, שעולה בעשרות ומאות אחוזים בכל חודש. התוצאה הייתה שחברות סטרטאפ הפכו לשוות הון על הנייר, אף שמעולם לא הרוויחו דולר אחד.
וכשכל השוק כולו "מתומחר ביתר", כמו שאומרים אנשי השקעות, יהיה תיקון. כואב. התיקון הזה היה התפוצצות של בועת הטכנולוגיה. בקריסה של השוק צנח ביום אחד שווי של חברות, לעד פחות מאחוז אחד מהשווי שלהן ביום שלפני התפוצצות הבועה. "מה שעולה, חייב לרדת" הוא כלל ידוע בהשקעות. התפוצצות בועת הטכנולוגיה הזכירה את זה באופן כואב מאד למשקיעים.
בועת האינטרנט או הטכנולוגיה בכלל, שהתפוצצה בשנת 2000, הייתה בועת הייטק שייחסה לחברות טכנולוגיה, חלקן חסרות הכנסות כלל ורובן מרוויחות מעט מאד, הערכות שווי מנופחות להחריד. מה שבמיוחד היה צריך להדאיג את המשקיעים הוא שלרבות מהחברות שבהן השקיעו את כספם, לא היה מודל עסקי ברור. במילים פשוטות - גם המנהלים שלהן לא ידעו לומר מאיפה יבואו ההכנסות העתידיות של החברה.
גם כיום מדברים על חשש מבועת טכנולוגיה חדשה שנוצרה. השווי העצום של חברות צעירות יחסית מזכיר לרבים את ימי הבועה ההיא. אבל כדאי לציין שכיום מודל עיסקי של חברות הוא הרבה יותר ברור מאשר אז וחלק גדול מחברות הטכנולוגיה מרוויחות כסף. כיום גם המשקיעים שואלים ובודקים היטב מאיפה באות ויבואו בעתיד הכנסות החברה שבה הם משקיעים כסף.
הנה סיפורה של בועת הטכנולוגיה:
http://youtu.be/FB4ker-Pxnk
תולדות בועת הדוט-קום של הניינטיז:
https://youtu.be/MvwhS39de1o
וכך פתחה התפוצצות הבועה את העשור שאחריה:
http://youtu.be/pm7FyShb7Bk
כולם יודעים שקרב ווטרלו היה הקרב האחרון וההפסד הצורב ביותר של נפוליאון. ההיסטוריונים מספרים שבקרב הזה קנה את עולמו אחד היהודים העשירים בכל הזמנים ואדם שנחשב עד היום גאון עסקי מרתק.
נתן מאיר רוטשילד היה אחד מ-5 הבנים שנשלחו על ידי רוטשילד העשיר לבירות אירופה השונות, כדי להרחיב את הפעילות העסקית של המשפחה העשירה. נתן רוטשילד "קיבל" את נציגות לונדון ובמהרה הוא החל להפוך לגורם כלכלי חזק ומשפיע בבירת אנגליה. אבל את עושרו העצום הוא חב לאירוע שהפך אותו לטייקון הראשון של אירופה. מדובר ב-24 שעות שבהן השתמש במידע ובכשרון עיסקי לא רגיל כדי להפוך לאיש העשיר בעולם.
הכל החל בקרב ווטרלו, שבו ניסה נפוליאון לחזור ולהפוך למצביא הדגול שהכירו כולם. זה קרה לאחר שחזר לשלטון בצרפת והחליט לנצח את הבריטים. נתן רוטשילד, מי שסייע למימון הלוחמה בנפוליאון הציב מקורב שלו, שהיה במקום הקרב. המקורב העביר לו מסר, כנראה על ידי יונת דואר, שהצרפתים הובסו בקרב המכריע והאנגלים ניצחו. בבורסה של לונדון חששו מאד מהפסד בריטי למצביא הצרפתי המוכשר. כששמע את הבשורה מהשליח, החל נתן רוטשילד למכור במהירות את מניותיו ואת איגרות החוב של הממשלה הבריטית שהחזיק. הוא יצר מצב שבו כולם החלו מוכרים, בהנחה שאנגליה הפסידה בקרב.
אבל כשכולם מוכרים, יורד המחיר של ניירות ערך. לזה בדיוק המתין רוטשילד המתוחכם. כשהמניות קרסו ואיבדו את רוב ערכן בשוק, הוא החל לרכוש בגרושים כמויות ענק של ניירות ערך, שמחירם היה בשפל. בשעות שאחר-כך, כשנודע הניצחון הגדול על נפוליאון, עלו בבת אחת השערים של המניות ומחירן חזר להיות גבוה. נתן רוטשילד, שהחזיק עתה את רובן, הפך לאיש העשיר באנגליה ומכאן ואילך הוא יהיה אחד האנשים העשירים בעולם ומהאנשים המשפיעים באימפריה הבריטית.
כל משפחת רוטשילד למדה מהאירוע הזה על חשיבותו של מידע ומכאן ואילך היא החלה פורשת רשת של שליחים לכל בירות אירופה. אנשים אלו העבירו לה בזמן אמת מידע, שאפשר למשפחה העשירה לבצע עסקאות שהעשירו אותה עוד ועוד.
חשוב לציין שיש הרואים בסיפור הזה עלילה אנטישמית מצוצה מהאצבע. אנו נציין שגם אם זו עלילה, הרי שהיא דווקא מחמיאה לתבונה העסקית של המשפחה היהודית העשירה והחשובה הזו. בסוף, אתם יודעים, זוכרים את המנצחים ולא את אלה שריכלו עליהם...
הנה סיפור העסקה המוצלחת שעשה נתן רוטשילד:
https://youtu.be/LR4H8hYck6w
עדות נוספת על האופן שבו פעל ערוץ המידע המכניס בהיסטוריה:
https://youtu.be/nxOV-IyU7tU
ועוד סרטון על רוטשילד והקרב בווטרלו:
http://youtu.be/WCeToWOZKbE?t=6m29s
הדיבידנד הוא חלק ברווחי החברה, שניתן לבעל מניות בה. מבחינת בעלי המניות בחברה עסקית, הדיבידנדים הם פירות ההשקעה שלהם בחברה.
אחת לתקופה מחלק תאגיד עסקי את רווחיו לבעלי המניות שלו, כלומר לבעליו. כל מי שברשותו מניות של החברה מקבל חלק מהרווחים, בהתאם לחלקו היחסי בבעלות, כלומר בהתאם למספר המניות שברשותו.
שהרי המטרה העיקרית של חברה עסקית היא יצירה של רווחים עבור הבעלים ומחזיקי המניות שלה. כשחברה עסקית מרוויחה, היא יכולה לשלם חלק מהרווחים לבעלי המניות ותשלום זה נקרא "דיבידנד".
דיבידנד, אם כן, הוא התשלום שמעבירה חברה מהרווחים שלה או מהעודפים הכספיים שהצטברו אצלה, לידי בעלי המניות שלה.
מקור המילה דיבידנד הוא מהמילה האנגלית Division - באנגלית "חילוק".
הנה סרטון שמסביר בפשטות את נושא הדיבידנדים:
http://youtu.be/aMZuFZ04Y98
מה היה השפל הגדול?
"השפל הגדול" (The great depression) הוא שמו של שפל כלכלי עצום, חורבן כלכלי בלתי נתפס, אחד הגדולים בהיסטוריה ושפל שאיש לא יכול היה להאמין שיפגע באחת המדינות העשירות בעולם.
בארצות הברית של אמריקה.
השפל הגדול החל באירועי "יום חמישי השחור" בבורסה של ניו יורק. ביום זה הביאו מכירות שיא לנפילת הבורסה באופן חסר-תקדים. ההפסדים שנגרמו לאנשי העסקים שכספם הושקע במניות היו עצומים ורבים מהם התרוששו לגמרי והפסידו את כל כספם.
"השפל הגדול" פרץ בשנת 1929. בתחילה הוא השפיע על ארצות הברית עצמה, אך בהמשך הורגשו השלכותיו בעולם כולו. בהדרגה גרר המשבר הכלכלי העמוק את כל העולם המערבי, למשבר כלכלי עולמי, שנמשך מעל 10 שנים, עד שנת 1939.
כתוצאה מהנפילה בבורסה הפסידו חצי מהבנקים האמריקאים סכומי כסף עצומים, אלפים מהם קרסו ונסגרו והכלכלה האמריקאית התכווצה.
האוכלוסייה האמריקאית איבדה אמון במערכת הכלכלית, רבים התרוששו ולאחרים היה מעט מאד כסף. הביקוש למוצרים ירד וגרם לייצור לרדת, מה שהוביל ל-15 מיליון מובטלים, שאיבדו את מקום עבודתם. רבים לא הצליחו לשלם את חובותיהם ומצאו את עצמם חסרי בית. רבים מהם היו לעניים והפכו לנוודים.
השפעתו הרעה של "השפל הגדול" הייתה גם על היציבות הפוליטית במדינות רבות. לא מעט היסטוריונים רואים בשפל הכלכלי העולמי שנגרם ממנו את אחד הגורמים למשבר הכלכלי שהוביל לעליית הנאצים לשלטון בגרמניה ובהמשך למלחמת העולם השנייה.
השפל נפתר בהדרגה, כשהממשל האמריקאי, בראשות הנשיא פרנקלין ד. רוזוולט, הפעיל את תכניתו לה קרא "העיסקה החדשה". קראו עליה בתגית "הניו דיל".
בניו דיל הממשל בראשותו של רוזוולט החל לממן פרויקטים לאומיים עצומים ועבודות יזומות בהיקפים היסטוריים, תוך שהוא מחזיר לשוק העבודה מיליוני אנשים. כשאותם מיליוני עובדים חוזרים להרוויח משכורת, הם קונים, מה שמפעיל מחדש את המפעלים והתעשייה והתהליך הלך והניע את הכלכלה האמריקאית, כשבהדרגה הלך המשק ויצא מהמשבר.
הנה האווירה הנהדרת והנהנתנית שלפני השפל הגדול ופריצתו בנפילת הבורסה:
https://youtu.be/Yp7u328PKu4
הרעב והאבטלה של השפל הגדול בארה"ב:
http://youtu.be/IWrX6kC9Nhs
מצגת וידאו שמציגה צילומים מהשפל הגדול:
http://youtu.be/9_FFwbcAaI4
כך התפתח הפתרון של קיינס לשפל הגדול, על ידי הנעת פרויקטים לאומיים שהממשל יזם כדי להעסיק את המובטלים ולהניע את הכלכלה (מתורגם):
https://youtu.be/5olYF0EEAtE
ותכנית חינוכית על השפל הגדול ותוצאותיו ההיסטוריות (עברית):
https://youtu.be/2Jfu5w5f38k?long=yes
"השפל הגדול" (The great depression) הוא שמו של שפל כלכלי עצום, חורבן כלכלי בלתי נתפס, אחד הגדולים בהיסטוריה ושפל שאיש לא יכול היה להאמין שיפגע באחת המדינות העשירות בעולם.
בארצות הברית של אמריקה.
השפל הגדול החל באירועי "יום חמישי השחור" בבורסה של ניו יורק. ביום זה הביאו מכירות שיא לנפילת הבורסה באופן חסר-תקדים. ההפסדים שנגרמו לאנשי העסקים שכספם הושקע במניות היו עצומים ורבים מהם התרוששו לגמרי והפסידו את כל כספם.
"השפל הגדול" פרץ בשנת 1929. בתחילה הוא השפיע על ארצות הברית עצמה, אך בהמשך הורגשו השלכותיו בעולם כולו. בהדרגה גרר המשבר הכלכלי העמוק את כל העולם המערבי, למשבר כלכלי עולמי, שנמשך מעל 10 שנים, עד שנת 1939.
כתוצאה מהנפילה בבורסה הפסידו חצי מהבנקים האמריקאים סכומי כסף עצומים, אלפים מהם קרסו ונסגרו והכלכלה האמריקאית התכווצה.
האוכלוסייה האמריקאית איבדה אמון במערכת הכלכלית, רבים התרוששו ולאחרים היה מעט מאד כסף. הביקוש למוצרים ירד וגרם לייצור לרדת, מה שהוביל ל-15 מיליון מובטלים, שאיבדו את מקום עבודתם. רבים לא הצליחו לשלם את חובותיהם ומצאו את עצמם חסרי בית. רבים מהם היו לעניים והפכו לנוודים.
השפעתו הרעה של "השפל הגדול" הייתה גם על היציבות הפוליטית במדינות רבות. לא מעט היסטוריונים רואים בשפל הכלכלי העולמי שנגרם ממנו את אחד הגורמים למשבר הכלכלי שהוביל לעליית הנאצים לשלטון בגרמניה ובהמשך למלחמת העולם השנייה.
השפל נפתר בהדרגה, כשהממשל האמריקאי, בראשות הנשיא פרנקלין ד. רוזוולט, הפעיל את תכניתו לה קרא "העיסקה החדשה". קראו עליה בתגית "הניו דיל".
בניו דיל הממשל בראשותו של רוזוולט החל לממן פרויקטים לאומיים עצומים ועבודות יזומות בהיקפים היסטוריים, תוך שהוא מחזיר לשוק העבודה מיליוני אנשים. כשאותם מיליוני עובדים חוזרים להרוויח משכורת, הם קונים, מה שמפעיל מחדש את המפעלים והתעשייה והתהליך הלך והניע את הכלכלה האמריקאית, כשבהדרגה הלך המשק ויצא מהמשבר.
הנה האווירה הנהדרת והנהנתנית שלפני השפל הגדול ופריצתו בנפילת הבורסה:
https://youtu.be/Yp7u328PKu4
הרעב והאבטלה של השפל הגדול בארה"ב:
http://youtu.be/IWrX6kC9Nhs
מצגת וידאו שמציגה צילומים מהשפל הגדול:
http://youtu.be/9_FFwbcAaI4
כך התפתח הפתרון של קיינס לשפל הגדול, על ידי הנעת פרויקטים לאומיים שהממשל יזם כדי להעסיק את המובטלים ולהניע את הכלכלה (מתורגם):
https://youtu.be/5olYF0EEAtE
ותכנית חינוכית על השפל הגדול ותוצאותיו ההיסטוריות (עברית):
https://youtu.be/2Jfu5w5f38k?long=yes
מה זה אקזיט?
אקזיט הוא מכירה של חברה עסקית או של נתח גדול ממנה (לרוב על ידי מכירת מניות בכמות משמעותית). המילה באה מאנגלית - Exit פירושו יציאה (מפני שלרוב מדובר על יציאה מפעילות עסקית של החברה שנמכרת).
אקזיטים נפוץ במיוחד בתחום ההייטק, שבו האקזיט מאפשר ליזמים בחברות סטארט-אפ למכור את החברה שהקימו, לרוב לחברות גדולות שהטכנולוגיה של הסטארטאפ הקטן מתאימה לשילוב במוצרים שלהן.
אפשרות נוספת לאקזיט היא הנפקה של מניות של הסטארטאפ בבורסה. היזמים מוכרים אחוזים בחברה, עבור כסף של משקיעים שרוכשים מניות, לרוב כסף רב שמאפשר למקימי הסטארטאפ ליהנות מפרי עבודתם והיוזמה שגילו.
הנה האקזיט של חברת מוביט שפותרת בעייה תחבורתית לכולנו (עברית):
https://youtu.be/uXOfzeVrrUk
שמחת האקזיט - עובדי ומייסדי סטארטאפ שנמכר לאמריקאים (עברית):
https://youtu.be/1MjHRGzOm8Y
על אקזיט של חברת סטארטאפ טכנולוגית שנמכרת לחברה אמריקאית (עברית):
https://youtu.be/qO8Owz1ru8Y
ולא כל החברות שעושות אקזיט דומות זו לזו (עברית):
https://youtu.be/QVH4qMlMsss
אקזיט הוא מכירה של חברה עסקית או של נתח גדול ממנה (לרוב על ידי מכירת מניות בכמות משמעותית). המילה באה מאנגלית - Exit פירושו יציאה (מפני שלרוב מדובר על יציאה מפעילות עסקית של החברה שנמכרת).
אקזיטים נפוץ במיוחד בתחום ההייטק, שבו האקזיט מאפשר ליזמים בחברות סטארט-אפ למכור את החברה שהקימו, לרוב לחברות גדולות שהטכנולוגיה של הסטארטאפ הקטן מתאימה לשילוב במוצרים שלהן.
אפשרות נוספת לאקזיט היא הנפקה של מניות של הסטארטאפ בבורסה. היזמים מוכרים אחוזים בחברה, עבור כסף של משקיעים שרוכשים מניות, לרוב כסף רב שמאפשר למקימי הסטארטאפ ליהנות מפרי עבודתם והיוזמה שגילו.
הנה האקזיט של חברת מוביט שפותרת בעייה תחבורתית לכולנו (עברית):
https://youtu.be/uXOfzeVrrUk
שמחת האקזיט - עובדי ומייסדי סטארטאפ שנמכר לאמריקאים (עברית):
https://youtu.be/1MjHRGzOm8Y
על אקזיט של חברת סטארטאפ טכנולוגית שנמכרת לחברה אמריקאית (עברית):
https://youtu.be/qO8Owz1ru8Y
ולא כל החברות שעושות אקזיט דומות זו לזו (עברית):
https://youtu.be/QVH4qMlMsss
מי הודיע שהבורסה של ארה"ב תישאר תמיד למעלה?
"המניות הגיעו למה שנראה כמו רמה גבוהה ותמידית." אמר אירווינג פישר, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת ייל, בשנת 1929. מסתבר שלהיות פרופסור לא מחסן אותך מטעויות - כמה חודשים אחרי שנאמרו הדברים התרחש "יום חמישי השחור" בבורסה של ניו יורק.
באותו יום חמישי התרחשה הקריסה האיומה של הבורסה האמריקאית. כך התפוצצה לה אחת הבועות הכלכליות הגדולות בהיסטוריה. הבועה הזו הייתה מצב בו המניות היו כה יקרות וכל כך לא קשורות בערכן למצב הכלכלי של החברות העסקיות שלהן, עד שהקריסה הייתה בלתי נמנעת והשאלה הייתה רק מתי תתרחש.
מכירות שיא באותו יום הביאו לנפילת הבורסה לחלוטין. אנשים קפצו מהגגות באותו יום, אחרי שאיבדו את כל נכסיהם הכספיים ואת כל עולמם. בעקבות הקריסה של 1929 פרץ "השפל הגדול" באמריקה.
ההתחלה של השפל הזה החלה בארצות הברית, אבל בהמשך גרר המשבר לתוכו את העולם המערבי כולו. זה היה משבר כלכלי כלל-עולמי, שנמשך מעל 10 שנים.
השפל גם השפיע לרעה על היציבות הפוליטית במדינות רבות. ההיסטוריונים רואים בו את אחד הגורמים שעודדו את עליית הנאצים בגרמניה לשלטון ושיביאו בהמשך לפרוץ המלחמה האיומה בהיסטוריה - מלחמת העולם השנייה.
הנה הנפילה שהחלה מהבורסה האמריקאית ב-1929 והתפשטה לשפל עולמי כולל:
https://youtu.be/Yp7u328PKu4
הרעב והאבטלה של השפל הגדול בארה"ב:
http://youtu.be/IWrX6kC9Nhs
מצגת וידאו של תמונות מהשפל הגדול:
http://youtu.be/9_FFwbcAaI4
ותכנית היסטורית על השפל הגדול וקריסת הבורסה שגרמה אותו (עברית):
https://youtu.be/2Jfu5w5f38k?long=yes
"המניות הגיעו למה שנראה כמו רמה גבוהה ותמידית." אמר אירווינג פישר, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת ייל, בשנת 1929. מסתבר שלהיות פרופסור לא מחסן אותך מטעויות - כמה חודשים אחרי שנאמרו הדברים התרחש "יום חמישי השחור" בבורסה של ניו יורק.
באותו יום חמישי התרחשה הקריסה האיומה של הבורסה האמריקאית. כך התפוצצה לה אחת הבועות הכלכליות הגדולות בהיסטוריה. הבועה הזו הייתה מצב בו המניות היו כה יקרות וכל כך לא קשורות בערכן למצב הכלכלי של החברות העסקיות שלהן, עד שהקריסה הייתה בלתי נמנעת והשאלה הייתה רק מתי תתרחש.
מכירות שיא באותו יום הביאו לנפילת הבורסה לחלוטין. אנשים קפצו מהגגות באותו יום, אחרי שאיבדו את כל נכסיהם הכספיים ואת כל עולמם. בעקבות הקריסה של 1929 פרץ "השפל הגדול" באמריקה.
ההתחלה של השפל הזה החלה בארצות הברית, אבל בהמשך גרר המשבר לתוכו את העולם המערבי כולו. זה היה משבר כלכלי כלל-עולמי, שנמשך מעל 10 שנים.
השפל גם השפיע לרעה על היציבות הפוליטית במדינות רבות. ההיסטוריונים רואים בו את אחד הגורמים שעודדו את עליית הנאצים בגרמניה לשלטון ושיביאו בהמשך לפרוץ המלחמה האיומה בהיסטוריה - מלחמת העולם השנייה.
הנה הנפילה שהחלה מהבורסה האמריקאית ב-1929 והתפשטה לשפל עולמי כולל:
https://youtu.be/Yp7u328PKu4
הרעב והאבטלה של השפל הגדול בארה"ב:
http://youtu.be/IWrX6kC9Nhs
מצגת וידאו של תמונות מהשפל הגדול:
http://youtu.be/9_FFwbcAaI4
ותכנית היסטורית על השפל הגדול וקריסת הבורסה שגרמה אותו (עברית):
https://youtu.be/2Jfu5w5f38k?long=yes
