שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי אם החיטה?
אם החיטה (Wild wheat) היא חיטת בר קדומה שממנה תרבתו לפני 10,000 שנים את החיטה שאותה אנו אוכלים ברובנו כיום. ככל הנראה זה קרה באיזור של צפון מדינת ישראל של ימינו.
החוקרים חיפשו אותה כבר במאה ה-19 ואכן, אם החיטה נמצאה לראשונה בשדה בצפון ארץ ישראל בשנת 1873. אז סברו שהיא שעורה, אבל החוקרים הבינו בדיעבד שזו הייתה חיטת בר. ההבנה שזו החיטה שממנה נוצרה החיטה התרבותית, המבוייתת, הפכה למוסכמה. רק כמה עשרות שנים אחר כך, בשנת 1906, לאחר שמדענים וחוקרים רבים חיפשו אותה, הגיע תורו של האגרונום וחוקר הצמחים היהודי, אהרון אהרונסון, לחפשה בארץ ישראל.
אהרונסון, תושב המושבה זכרון יעקב ובן טיפוחיו של הברון אדמונד דה רוטשילד, מי ששלח אותו ללמוד אגרונומיה בצרפת, היה חוקר צעיר ומוכשר להפליא. מי שבדיעבד יוודע שמו גם כמייסד וראש מחתרת ניל"י, מחתרת ריגול יהודית שפעלה נגד העות'מאנים ועזרה לבריטים לכבוש את הארץ, הקדים את כל החוקרים האחרים ומצא את אם החיטה, בסמוך למושבה ראש פינה. התגלית הזו פרסמה את שמו בכל העולם ועתידו היה מובטח.
אהרונסון סבר וצדק שגילוי אם החיטה עשוי להקנות לחוקרים ידע שיסייע לאתר תכונות המצויות בחיטה, מה שיאפשר להשביח את הגידולים ולהגדיל את העמידות של החיטה בפני מחלות ויובש.
ואכן, הגילוי של אהרונסון שינה את פני התזונה העולמית לתמיד. עד היום משתמשים באם החיטה להשבחת החיטה הקיימת ונעזרים בה כדי להפוך את החיטה לעמידה ומזינה יותר, להקטין את הצורך לרסס אותה ולהעשיר אותה בויטמינים ומינרלים.
בימינו, לאור שינויי האקלים העולמי וההתחממות כדור הארץ, מתגלית אם-החיטה כחשובה עוד יותר. תרומתה משמעותית מאד לחיזוק תכונות חשובות לחיטה שממנה ניזונה האנושות, כמו העמידות שלה בפני מחלות ומזיקים, עמידות לחום, יובש וקרינה ועוד. הידע הרב שתרם המחקר על אם החיטה בתחום הגנטיקה של החיטה מאפשר גם השבחה גנטית של החיטה ושל מיני צומח נוספים המשמשים לייצור מזון.
הנה סרטון על אם החיטה וגילויה בארץ (עברית):
https://youtu.be/pFwaYz_wV3Q
שדה עם גידול שנראה כמו אם החיטה:
https://youtu.be/V1tHMCYm00s
והחיטה הפכה לאחד הנושאים מעוררי המחלוקת בקרב תזונאים ואנשי בריאות בעולם:
https://youtu.be/eO3cIrNEuIc?long=yes
מהו כרם ומהם הגפנים שמגדלים בכרמים?
כֶּרֶם (vineyard) הוא מטע שחקלאים מגדלים בו עצי פרי, אמנם מכנים כרמים גם מטעי זיתים ושקדים, אבל בדרך כלל אנו מזהים את הכרם עם הגפנים.
פירות הגפן הם הענבים. את הענבים אנו אוכלים, אבל לא פחות מזה גם מייצרים מהם יין.
הגפן שגדלה בכרם היא שיח מטפס. לכן חשובים בכרם העמודים שעליהם מטפס הגפן ונקראים "קרדונים". בכרם המודרני תומכים חוטים וקושרים את הזמורות הצעירות שנושאות את אשכולות הענבים אל הקרדונים.
שורות שורות, בסדר מופתי, תלויים הגפנים על עמודי הקרדונים, בגובה של כמטר אחד. מהכרם אוספים את אשכולות הענבים ומעבירים אותם אל היקב. שם מוחצים אותם והופכים אותם למיץ ענבים, שבתהליך ארוך ומתוחכם יהפוך ליין.
הנה הכרמים של טנוטה סן לאונרדו, אחד מיצרני היין הטובים בעולם:
https://youtu.be/HAFTQQaN3qs
כך מטפלים בכרם לאורך השנה:
https://youtu.be/j_BX-aIbtYM
כרם במדבר:
https://youtu.be/nE9sbkqNjC4?t=4m58s
כך אוספת מכונת הבציר, הבוצרת, את הענבים בכרם:
https://youtu.be/A7-59Q0kGrA
"שיר הבוצרים" מתוך סרטו של נתן גרוס בסרטי גבע 1953:
https://youtu.be/M7SE9rqLNys
והנה דרך הכנת יין בעבר:
https://youtu.be/o6_4jN8hN4U
כיצד חונטת התאנה פגים?
התאנה (Fig) היא עץ בר שגדל בארץ ישראל, או הובא לכאן בימי קדם, ככל הנראה מהרי פרס, עיראק או טורקיה. במצבו הטבעי גדל עץ התאנה בר ליד מעיינות.
האבסורד הוא שרבים בעולם מכירים רק את התאנים המיובשות. על אף טעמן, הן לא תחליף לטעם הנפלא של התאנה הטריה.
שרידי תאנים נמצאו באתרים פרהיסטוריים בני יותר מ-5,000 שנה. מאובני עלים של תאנה, קדומים אף יותר, נמצאו בסלעי גיר במעיינות עין גדי. משום כך החוקרים סבורים שהתאנה ופירותיה היו קיימים כבר אז ולא האדם הוא שתירבת אותם, כמו שעשה למיני עצים אחרים.
עוד בימי קדם אהבו את פירותיו המתוקים של עץ התאנה ואכלו אותם טריים או מיובשים. אבל כבר בימי התנ"ך הבינו שפירות התאנה הם לא התאנים, אלא הגרגרים שבתוכם. התאנים שאנו אוכלים הן למעשה תפרחת, מעין קבוצת פרחים בשרנית שגדלה כמבנה סגור, דמוי כד, שדווקא דפנותיו הפנימיות הן הפורחות בצפיפות.
בתחילת התהוותה נקראת התפרחת הזו "פגה". מעניין שגם התות הוא פגה, אבל בו הפריחה היא דווקא בצד החיצוני ונראית כנקודות הבהירות הקטנות, שבולטות מעט מהמרקם החיצוני האדום שלו.
אגב, בראשית התפתחות התאנה, היא קטנה וקשה. ומהתאנה הירוקה הזו, שעדיין לא הבשילה ונקראת פגה, ממנה קיבלו תינוקות שעדיין לא הבשילו את הכינוי "פגים".
בתנ"ך בשיר השירים נאמר "הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ וְהַגְּפָנִים סְמָדַר נָתְנוּ רֵיחַ"
יש המשערים שהכוונה בחניטה היא הקשייה. כשתאנה החונטת את פגיה, היא סוגרת את פירותיה הקטנים במעין כיסוי קשה, שאותו אנו אוכלים בהנאה.
הנה עץ התאנה ופירותיו (ללא מילים):
https://youtu.be/ocm2U0hJnf0
ההיסטוריה של עצי התאנה:
https://youtu.be/JuZMKUk_Xnk
עץ תאנה גדול (עברית):
https://youtu.be/Km47wXk-rus
מין של צרעות שמגדל בתוך התאנים את הביצים:
https://youtu.be/JfkiYfrStrU
וסיפור על עץ תאנה לילדים (עברית):
https://youtu.be/EDt2_MWXUas
מה קדוש ברימון ומה מקומו בסעודת החג בראש השנה?
"עץ הרימון נתן ריחו, מים המלח ועד יריחו..." -מי לא גדל על השיר הנהדר הזה, שעבור רובנו הוא זיכרון מתוק מהילדות בארץ ישראל. השיר הזה, אגב, מתחיל בשקר של ממש, או סתם בעובדה בוטאנית חסרת קשר למציאות - שהרי לרימון ולעץ הרימון אין ריח בכלל.
אבל שטויות. חוץ מהטעם הנפלא של פרי הרימון (Pomegranate), אכילת הרימון בסעודה של ראש השנה היא מסורת יהודית ישנה שמסמלת את ההבטחה שלנו לעשות מעשים טובים בשנה החדשה. זה, אם תשאלו אותנו הרבה יותר חשוב מהריח. מעשים טובים!
ואכן, את הברכות כמו "שירבו זכויותינו כרימון" וגם "שנהיה מלאים מצוות כרימון" נוהגים לברך בסעודת החג של ראש השנה.
לפי המסורת, יש ברימון תרי"ג גרגרים, כמספר המצוות שיש בתורה - 613 מצוות. זו הסיבה שהרימון מקודש ביהדות.
מה דעתכם על לספור ולבחון את העובדה הזו? - מעניין יהיה לשמוע את התוצאה. באמת.
גם על מעיל הכוהנים היו תלויים לפי המקרא 613 רימונים זעירים, שסימלו את אותם גרגרי הפרי. יתכן שהיו עשויים חרס.
עוד לפי המקרא, כשנכנסו בני ישראל לארץ המובטחת, היו להם פירות שונים. ביניהם היו תמרים, תאנים וענבים. אבל עם כל הטעם הנפלא של הפירות הללו, רק הרימון היה מקודש ליהודים וסימל את נוכחותו של אלוהים.
אז אם אכילת הרימון, בפרוש השנה החדשה, מסמלת את הבטחותינו להיות טובים ולעשות טוב, אז בואו לא נחכה ונתחיל כבר עכשיו.
הייו טובים. אמן!
הנה מנהג אכילת הרימון בראש השנה (עברית):
http://youtu.be/JSu_LC4qhyU?t=37s
ועץ הרימון והרימון של ראש השנה (עברית):
http://youtu.be/aTMiq_01aws
מהם הזיתים הגדלים על עצי הזית?
הזית (Olive) הוא בעצם פרי הזית, שהוא אחד משבעת המינים בהם נשתבחה ארץ ישראל. מקורו הוא זית הבר, שהיה פרי קטן ובוית בתקופה הכלקוליתית, לפני כ-6,000 שנה. קטיף הזיתים נקרא מסיק.
בדרך כלל הזית עובר כבישה כדי שישמש למאכל. ממנו גם מופק שמן זית, המשמש לתיבול, טיגון ובישול של מאכלים שונים. הן הזית והן שמן הזית מציעים יתרונות תזונתיים ורפואיים מרשימים.
עץ זית (Olive Tree), או בשמו המדויק זַיִת אֵירוֹפִּי, הוא עץ שהזיתים, פירותיו שלו, הפכו אותו במשך אלפי שנים לאחד מהחשובים בעצי הפרי, גם מבחינה כלכלית, בזכות הזיתים למאכל וגם בזכות השימוש בו לייצור של שמן הזית.
את עצי הזית נוהגים לגדל בכרמי זיתים. בכל שנה מוסקים אותם, כלומר אוספים מהם את הזיתים ואף מייצרים מהם שמן מעולה.
כבר דורות שתפארתו וחוסנו הרב הפכו את עץ הזית למוקד של הערצת יושבי הארץ. היהדות רואה בזית את אחד משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ-ישראל.
לצד זה הפך עץ הזית עם השנים גם לסמל. ענף עץ זית הוא סמל לשלום. כמו שכתוב בספר בראשית "ותבוא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה". עלי זית מופיעים גם בצידי המנורה, בסמל המדינה וגם בסמל צה"ל, צבא ההגנה לישראל, בו עלי זית עוטפים את החרב.
עצי הזית ידועים באריכות ימים ובעמידות רבה. משריפות, גיזום פראי, בצורת או שנות יובש רצופות - העצים הללו חסכנים במים ויכולים לעמוד בפני פגעי הטבע והאדם גם יחד. בעולם התגלו כמה עצי זית בני כ-2000 שנה.
עץ הזית תורבת לפני כ-7,000 שנים במזרח התיכון ובמיוחד באזור ארץ ישראל, בה הזיתים גדלים עד ימינו. יותר מכל עץ אחר בארץ הוא מסמל עד ימינו את השורשיות והחיבור לארץ ישראל.
כבר עשרות ומאות שנים שעצי הזית העתיקים פזורים בכפרים הערביים בישראל. צורתם נמוכה במכוון ומכוונת כך על ידי גיזום שנועד להקל על המסיק השנתי ולהרבות בתנובת העץ.
כיום עץ הזית נפוץ אף יותר בארצות כמו יוון, איטליה וספרד, יצרניות שמן הזית הגדולות בעולם.
הנה הזיתים (עברית):
https://youtu.be/QjTWTHFRv4I
קטיף הזיתים נקרא מסיק (עברית):
https://youtu.be/bjAMq5vRwMk
כך מכינים זיתים כבושים (עברית):
https://youtu.be/8IIFY2GlYXI
וכך מפיקים מעצי הזית את שמן הזית (עברית):
https://youtu.be/sCsiA9zG9BY
מהו דבש?
את הדבש מייצרות הדבורים. הדבורים מתחילות בהכנת הדבש בכוורות. הכוורן שולה את חלות הדבש מהכוורת, אחרי שריסס בעשן את הכוורת, כדי להרחיקן.
מכאן עוברות חלות הדבש למפעל הדבש. במפעל מגלחים את חלות הדבש ומוציאים מהן את הדבש כולו. את הדבש הזה ממלאים בצנצנות, שמים תוויות ואורזים בארגזים.
זהו. עוד משלוח דבש טבעי וטעים מוכן לשיווק. מכאן יישלחו ארגזי הדבש היישר למפיצים ולחנויות המזון. בתיאבון!
הנה הדבש וכך הדבורים מייצרות אותו (מתורגם):
https://youtu.be/nZlEjDLJCmg
וכך מגיע הדבש מהדבורים, דרך המפעל ועד אל המטבח שלנו:
http://youtu.be/iT6IQx26eHk
מהו מסיק הזיתים השנתי?
מדי שנה, במהלך מספר חודשים, מגיעה עונת מסיק עצי הזית, זמן קטיף הזיתים הבשלים מהעצים.
עונת המסיק מתקיימת בין החודשים אוקטובר, חודש בו קוטפים את הזנים המוקדמים, ועד חודש ינואר בו נאספים מהעצים הזנים הכי מאוחרים של הזית.
בתחילת תקופת המסיק, עמוסים עצי הזית שבכרמי הזיתים וענפיהם כפופים מפאת משקלם של הזיתים הרבים, פירות עץ הזית שעליהם.
המסיק המסורתי לווה בדרך כלל בגיוס משפחתי של כל מי מבני המשפחה שיכול היה להגיע ולסייע למסוק את העצים העמוסים בזיתים טריים ואיכותיים במיוחד. החקלאים המקצועיים של ימינו מגייסים עובדים רבים יותר לקראת המסיק, כי המשפחות מפוזרות יותר בארץ ובניהן עסוקים יותר במירוץ החיים וביוגה.
מכל מקום, המוסקים עצים מעטים יכולים למסוק אותם באופן ידני, מה שגם ישמור על עצי הזית הכי טוב. אך לחקלאים בעלי כרמי הזיתים הגדולים המסיק הידני יהיה איטי מאוד והדרך של הזיתים מרגע המסיק ועד לבית הבד תהיה ארוכה ותפחית את איכות השמן.
והרי זיתים ושמן זית מעולה הן התוצאות המצופות בגידול של עצי הזית. לכן, מי שעליהם למסוק כרם גדול של עצי זית, ועוד יותר אם העצים עצמם גם גדולים, יעדיף את המסיק באמצעות ניעור העץ. זו דרך הנחשבת לטובה והמהירה ביותר במקרים כאלו.
בקטיף זה משמשת המנערת, מכונה שכשמה כן היא - מבצעת את ניעור ענפי הזית והפלת הפירות על שקי היוטה או הניילוניות שנפרשו לפני כן על הארץ. מכאן ייערמו הזיתים לתוך מיכלים ויובלו בו ביום לבית הבד.
מסיק לא זהיר ואף הרסני וכזה שיפגע בעצים, יביא לפגיעה בצמיחתם וביבולים הצפויים מהם בשנים הבאות. מסיק טוב, לעומתו, מסיק שיבוצע נכון ישמור על העצים ויבטיח את יבולם האיכותי והמוצלח גם לשנים הבאות.
הנה קטיף הזיתים הנקרא מסיק (עברית):
https://youtu.be/bjAMq5vRwMk
מסיק הזיתים לצורך הפקת שמן הזית מהפירות:
https://youtu.be/nD7w1ySJYkQ
מנערת זיתים פשוטה למסיק עצמי (עברית):
https://youtu.be/FDPrs2_9Qok
וכך מפיקים מעצי הזית את שמן הזית (עברית):
https://youtu.be/sCsiA9zG9BY
מהו שמן זית ואיך מייצרים אותו?
שמן זית הוא שמן המופק מזיתים, שמן בריא ועשיר בדרך כלל בנוגדי חמצון, הידועים כבריאים לגוף ולמוח.
יצור שמן הזית נעשה בבית הבד, שהוא מתקן או מקום בו מכינים את שמן הזית. כמובן שזה קורה לאחר המסיק, בו מוסקים את הזיתים, כלומר קוטפים אותם מהעצים.
אז הזיתים מגיעים לבית בד וכאן ממצים מהם את שמח הזית. זה נעשה על ידי מעיכה של הזיתים וסחיטת השמן הזך מתוכם.
מיצוי השמן מהזיתים נעשה כיום ממש כמו בימים עברו. הוא מתקיים בתהליך בו ממיינים את הזיתים, שוטפים אותם, סוחטים ומועכים את הזיתים.
בעידן המודרני זה נעשה לרוב באמצעות מכונות, בעוד שבעבר עשו זאת על ידי אבנים גדולות שמעכו את הזיתים באמצעות סיבובם, זו מעל זו.
לאחר שהזיתים נמעכו, מפרידים את השמן מהעיסה שנקראת גפת. התוצאה היא שמן זית זך וטעים להפליא.
אגב, ההפקה של השמן מהזיתים, שמתבצעת על ידי דחיסה והידוק בלחץ, נקראת כבישה. אם מבצעים זאת בטמפרטורות גבוהות, אפשר להפיק הרבה יותר שמן מהזיתים. אבל החימום מזיק לשמן ומאוד פוגם באיכות שלו.
לכן המציאו את הכבישה הקרה, המתבצעת באמצעים מכניים ובטמפרטורה שלא עולה על 32 מעלות. תוצאתה היא השמן המובחר ביותר, שמן זית הנקרא שמן כתית, כלומר שמן זית שמופק בכבישה קרה.
מכל מקום, לאחר מיצוי שמן הזית מהזיתים, מכניסים את השמן למיכלים או לבקבוקים והם נשלחים למכירה לחנויות.
בתיאבון ולבריאות!
כך מייצרים שמן זית (עברית):
https://youtu.be/sCsiA9zG9BY
מפס הייצור של שמן הזית (ללא מילים):
http://youtu.be/H8Ai8ywrtME
ייצור שמן זית באופן תעשייתי:
http://youtu.be/aieNV3V4b_s
פרסומת לשמן זית (עברית):
https://youtu.be/Rqn4T1jrrf4
ומשפחה שמייצרת שמן זית בארץ (עברית):
https://youtu.be/bYzapb7Aa-o?long=yes
מהם תולדותיו של עץ הזית?
תולדות עצי הזית (Olive Tree) מתחילים בסוריה ובארץ ישראל, בהם הם תורבתו וטופחו לפני כ-4,000 שנה. בארץ, למשל, נמצאו בחפירות מאתרים עתיקים שונים גלעינים של זית תרבותי מתקופה זו.
גם במקרא ניתן למצוא את הזית, עוד בסיפור המבול, עת שבה לעת ערב היונה, שנשלחה מתיבתו של נוח, כשבפיה עלה של זית.
עדות על חשיבותו הרבה בחיי הממלכה היהודית נמצאת גם בהמשך המקרא. למשל כשמינה דוד המלך אחראים על עצי הזית ואוצרות השמן של הממלכה וכששלמה המלך המיר את עצי הארז לבניין המקדש ב-20 כר שמן כתית שנתן בכל שנה לחירם מלך צור.
מטעי הזיתים ביהודה נכרתו בימי מרד בר-כוכבא בידי הרומאים, לבניית מבצרים וסוללות הגנה.
עם פרוץ האיסלאם החריבו המוסלמים מחצי האי ערב מטעים רבים, אך בהמשך הם למדו את עבודת האדמה ונטעו עצים רבים של זית. התורכים, כששלטו בארץ, תרמו לחידושם של מטעי הזיתים ומאז השלטון הבריטי חזרו הזיתים להיות מבוקשים ומכניסים למגדליהם.
עץ הזית ידוע באריכות ימים, מה שהופך אותו, במזרח התיכון למשל, לסמל ולגאווה לבעליו. בארץ יש עץ זית בן 4,000 שנה.
במהלך השנים עץ הזית גם זכה להפוך לסמל. ביהדות הוא נחשב לאחד משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ-ישראל. ענף עץ זית הוא גם סמל לשלום.
בנוסף גם מסמל עץ הזית, ודאי יותר מכל עץ אחר, את החיבור והשורשיות של כל חקלאי לארץ ישראל. ערביי ארץ ישראל, למשל, רואים בעץ הזית סמל לשורשיות והוותק שלהם באזור. עקירה שלו היא מבחינתם פגיעה לא רק בפרנסתם אלא גם בהיותם אנשי הארץ הזו.
הנה סיפורם של עצי הזית (עברית):
https://youtu.be/Yo15EThY1z4?t=29s
הם יכולים לחיות אלפי שנים - הנה עץ זית בן 5,000 שנה:
https://youtu.be/QUY53336ETo
ועץ זית בן 4,000 שנה בישראל:
https://youtu.be/utPCjEXwKc8
יפי הגזעים של עצי הזית:
https://youtu.be/9y2h4UPhlJY
קטיף הזיתים נקרא מסיק (עברית):
https://youtu.be/bjAMq5vRwMk
הפקת שמן זית מעצי הזית (עברית):
https://youtu.be/sCsiA9zG9BY
ולסיום - אגדה לילדים על עלי הזית (עברית):
https://youtu.be/spvNspie5kA
אם החיטה (Wild wheat) היא חיטת בר קדומה שממנה תרבתו לפני 10,000 שנים את החיטה שאותה אנו אוכלים ברובנו כיום. ככל הנראה זה קרה באיזור של צפון מדינת ישראל של ימינו.
החוקרים חיפשו אותה כבר במאה ה-19 ואכן, אם החיטה נמצאה לראשונה בשדה בצפון ארץ ישראל בשנת 1873. אז סברו שהיא שעורה, אבל החוקרים הבינו בדיעבד שזו הייתה חיטת בר. ההבנה שזו החיטה שממנה נוצרה החיטה התרבותית, המבוייתת, הפכה למוסכמה. רק כמה עשרות שנים אחר כך, בשנת 1906, לאחר שמדענים וחוקרים רבים חיפשו אותה, הגיע תורו של האגרונום וחוקר הצמחים היהודי, אהרון אהרונסון, לחפשה בארץ ישראל.
אהרונסון, תושב המושבה זכרון יעקב ובן טיפוחיו של הברון אדמונד דה רוטשילד, מי ששלח אותו ללמוד אגרונומיה בצרפת, היה חוקר צעיר ומוכשר להפליא. מי שבדיעבד יוודע שמו גם כמייסד וראש מחתרת ניל"י, מחתרת ריגול יהודית שפעלה נגד העות'מאנים ועזרה לבריטים לכבוש את הארץ, הקדים את כל החוקרים האחרים ומצא את אם החיטה, בסמוך למושבה ראש פינה. התגלית הזו פרסמה את שמו בכל העולם ועתידו היה מובטח.
אהרונסון סבר וצדק שגילוי אם החיטה עשוי להקנות לחוקרים ידע שיסייע לאתר תכונות המצויות בחיטה, מה שיאפשר להשביח את הגידולים ולהגדיל את העמידות של החיטה בפני מחלות ויובש.
ואכן, הגילוי של אהרונסון שינה את פני התזונה העולמית לתמיד. עד היום משתמשים באם החיטה להשבחת החיטה הקיימת ונעזרים בה כדי להפוך את החיטה לעמידה ומזינה יותר, להקטין את הצורך לרסס אותה ולהעשיר אותה בויטמינים ומינרלים.
בימינו, לאור שינויי האקלים העולמי וההתחממות כדור הארץ, מתגלית אם-החיטה כחשובה עוד יותר. תרומתה משמעותית מאד לחיזוק תכונות חשובות לחיטה שממנה ניזונה האנושות, כמו העמידות שלה בפני מחלות ומזיקים, עמידות לחום, יובש וקרינה ועוד. הידע הרב שתרם המחקר על אם החיטה בתחום הגנטיקה של החיטה מאפשר גם השבחה גנטית של החיטה ושל מיני צומח נוספים המשמשים לייצור מזון.
הנה סרטון על אם החיטה וגילויה בארץ (עברית):
https://youtu.be/pFwaYz_wV3Q
שדה עם גידול שנראה כמו אם החיטה:
https://youtu.be/V1tHMCYm00s
והחיטה הפכה לאחד הנושאים מעוררי המחלוקת בקרב תזונאים ואנשי בריאות בעולם:
https://youtu.be/eO3cIrNEuIc?long=yes
כֶּרֶם (vineyard) הוא מטע שחקלאים מגדלים בו עצי פרי, אמנם מכנים כרמים גם מטעי זיתים ושקדים, אבל בדרך כלל אנו מזהים את הכרם עם הגפנים.
פירות הגפן הם הענבים. את הענבים אנו אוכלים, אבל לא פחות מזה גם מייצרים מהם יין.
הגפן שגדלה בכרם היא שיח מטפס. לכן חשובים בכרם העמודים שעליהם מטפס הגפן ונקראים "קרדונים". בכרם המודרני תומכים חוטים וקושרים את הזמורות הצעירות שנושאות את אשכולות הענבים אל הקרדונים.
שורות שורות, בסדר מופתי, תלויים הגפנים על עמודי הקרדונים, בגובה של כמטר אחד. מהכרם אוספים את אשכולות הענבים ומעבירים אותם אל היקב. שם מוחצים אותם והופכים אותם למיץ ענבים, שבתהליך ארוך ומתוחכם יהפוך ליין.
הנה הכרמים של טנוטה סן לאונרדו, אחד מיצרני היין הטובים בעולם:
https://youtu.be/HAFTQQaN3qs
כך מטפלים בכרם לאורך השנה:
https://youtu.be/j_BX-aIbtYM
כרם במדבר:
https://youtu.be/nE9sbkqNjC4?t=4m58s
כך אוספת מכונת הבציר, הבוצרת, את הענבים בכרם:
https://youtu.be/A7-59Q0kGrA
"שיר הבוצרים" מתוך סרטו של נתן גרוס בסרטי גבע 1953:
https://youtu.be/M7SE9rqLNys
והנה דרך הכנת יין בעבר:
https://youtu.be/o6_4jN8hN4U
התאנה (Fig) היא עץ בר שגדל בארץ ישראל, או הובא לכאן בימי קדם, ככל הנראה מהרי פרס, עיראק או טורקיה. במצבו הטבעי גדל עץ התאנה בר ליד מעיינות.
האבסורד הוא שרבים בעולם מכירים רק את התאנים המיובשות. על אף טעמן, הן לא תחליף לטעם הנפלא של התאנה הטריה.
שרידי תאנים נמצאו באתרים פרהיסטוריים בני יותר מ-5,000 שנה. מאובני עלים של תאנה, קדומים אף יותר, נמצאו בסלעי גיר במעיינות עין גדי. משום כך החוקרים סבורים שהתאנה ופירותיה היו קיימים כבר אז ולא האדם הוא שתירבת אותם, כמו שעשה למיני עצים אחרים.
עוד בימי קדם אהבו את פירותיו המתוקים של עץ התאנה ואכלו אותם טריים או מיובשים. אבל כבר בימי התנ"ך הבינו שפירות התאנה הם לא התאנים, אלא הגרגרים שבתוכם. התאנים שאנו אוכלים הן למעשה תפרחת, מעין קבוצת פרחים בשרנית שגדלה כמבנה סגור, דמוי כד, שדווקא דפנותיו הפנימיות הן הפורחות בצפיפות.
בתחילת התהוותה נקראת התפרחת הזו "פגה". מעניין שגם התות הוא פגה, אבל בו הפריחה היא דווקא בצד החיצוני ונראית כנקודות הבהירות הקטנות, שבולטות מעט מהמרקם החיצוני האדום שלו.
אגב, בראשית התפתחות התאנה, היא קטנה וקשה. ומהתאנה הירוקה הזו, שעדיין לא הבשילה ונקראת פגה, ממנה קיבלו תינוקות שעדיין לא הבשילו את הכינוי "פגים".
בתנ"ך בשיר השירים נאמר "הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ וְהַגְּפָנִים סְמָדַר נָתְנוּ רֵיחַ"
יש המשערים שהכוונה בחניטה היא הקשייה. כשתאנה החונטת את פגיה, היא סוגרת את פירותיה הקטנים במעין כיסוי קשה, שאותו אנו אוכלים בהנאה.
הנה עץ התאנה ופירותיו (ללא מילים):
https://youtu.be/ocm2U0hJnf0
ההיסטוריה של עצי התאנה:
https://youtu.be/JuZMKUk_Xnk
עץ תאנה גדול (עברית):
https://youtu.be/Km47wXk-rus
מין של צרעות שמגדל בתוך התאנים את הביצים:
https://youtu.be/JfkiYfrStrU
וסיפור על עץ תאנה לילדים (עברית):
https://youtu.be/EDt2_MWXUas
"עץ הרימון נתן ריחו, מים המלח ועד יריחו..." -מי לא גדל על השיר הנהדר הזה, שעבור רובנו הוא זיכרון מתוק מהילדות בארץ ישראל. השיר הזה, אגב, מתחיל בשקר של ממש, או סתם בעובדה בוטאנית חסרת קשר למציאות - שהרי לרימון ולעץ הרימון אין ריח בכלל.
אבל שטויות. חוץ מהטעם הנפלא של פרי הרימון (Pomegranate), אכילת הרימון בסעודה של ראש השנה היא מסורת יהודית ישנה שמסמלת את ההבטחה שלנו לעשות מעשים טובים בשנה החדשה. זה, אם תשאלו אותנו הרבה יותר חשוב מהריח. מעשים טובים!
ואכן, את הברכות כמו "שירבו זכויותינו כרימון" וגם "שנהיה מלאים מצוות כרימון" נוהגים לברך בסעודת החג של ראש השנה.
לפי המסורת, יש ברימון תרי"ג גרגרים, כמספר המצוות שיש בתורה - 613 מצוות. זו הסיבה שהרימון מקודש ביהדות.
מה דעתכם על לספור ולבחון את העובדה הזו? - מעניין יהיה לשמוע את התוצאה. באמת.
גם על מעיל הכוהנים היו תלויים לפי המקרא 613 רימונים זעירים, שסימלו את אותם גרגרי הפרי. יתכן שהיו עשויים חרס.
עוד לפי המקרא, כשנכנסו בני ישראל לארץ המובטחת, היו להם פירות שונים. ביניהם היו תמרים, תאנים וענבים. אבל עם כל הטעם הנפלא של הפירות הללו, רק הרימון היה מקודש ליהודים וסימל את נוכחותו של אלוהים.
אז אם אכילת הרימון, בפרוש השנה החדשה, מסמלת את הבטחותינו להיות טובים ולעשות טוב, אז בואו לא נחכה ונתחיל כבר עכשיו.
הייו טובים. אמן!
הנה מנהג אכילת הרימון בראש השנה (עברית):
http://youtu.be/JSu_LC4qhyU?t=37s
ועץ הרימון והרימון של ראש השנה (עברית):
http://youtu.be/aTMiq_01aws
שבעת המינים
הזית (Olive) הוא בעצם פרי הזית, שהוא אחד משבעת המינים בהם נשתבחה ארץ ישראל. מקורו הוא זית הבר, שהיה פרי קטן ובוית בתקופה הכלקוליתית, לפני כ-6,000 שנה. קטיף הזיתים נקרא מסיק.
בדרך כלל הזית עובר כבישה כדי שישמש למאכל. ממנו גם מופק שמן זית, המשמש לתיבול, טיגון ובישול של מאכלים שונים. הן הזית והן שמן הזית מציעים יתרונות תזונתיים ורפואיים מרשימים.
עץ זית (Olive Tree), או בשמו המדויק זַיִת אֵירוֹפִּי, הוא עץ שהזיתים, פירותיו שלו, הפכו אותו במשך אלפי שנים לאחד מהחשובים בעצי הפרי, גם מבחינה כלכלית, בזכות הזיתים למאכל וגם בזכות השימוש בו לייצור של שמן הזית.
את עצי הזית נוהגים לגדל בכרמי זיתים. בכל שנה מוסקים אותם, כלומר אוספים מהם את הזיתים ואף מייצרים מהם שמן מעולה.
כבר דורות שתפארתו וחוסנו הרב הפכו את עץ הזית למוקד של הערצת יושבי הארץ. היהדות רואה בזית את אחד משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ-ישראל.
לצד זה הפך עץ הזית עם השנים גם לסמל. ענף עץ זית הוא סמל לשלום. כמו שכתוב בספר בראשית "ותבוא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה". עלי זית מופיעים גם בצידי המנורה, בסמל המדינה וגם בסמל צה"ל, צבא ההגנה לישראל, בו עלי זית עוטפים את החרב.
עצי הזית ידועים באריכות ימים ובעמידות רבה. משריפות, גיזום פראי, בצורת או שנות יובש רצופות - העצים הללו חסכנים במים ויכולים לעמוד בפני פגעי הטבע והאדם גם יחד. בעולם התגלו כמה עצי זית בני כ-2000 שנה.
עץ הזית תורבת לפני כ-7,000 שנים במזרח התיכון ובמיוחד באזור ארץ ישראל, בה הזיתים גדלים עד ימינו. יותר מכל עץ אחר בארץ הוא מסמל עד ימינו את השורשיות והחיבור לארץ ישראל.
כבר עשרות ומאות שנים שעצי הזית העתיקים פזורים בכפרים הערביים בישראל. צורתם נמוכה במכוון ומכוונת כך על ידי גיזום שנועד להקל על המסיק השנתי ולהרבות בתנובת העץ.
כיום עץ הזית נפוץ אף יותר בארצות כמו יוון, איטליה וספרד, יצרניות שמן הזית הגדולות בעולם.
הנה הזיתים (עברית):
https://youtu.be/QjTWTHFRv4I
קטיף הזיתים נקרא מסיק (עברית):
https://youtu.be/bjAMq5vRwMk
כך מכינים זיתים כבושים (עברית):
https://youtu.be/8IIFY2GlYXI
וכך מפיקים מעצי הזית את שמן הזית (עברית):
https://youtu.be/sCsiA9zG9BY
את הדבש מייצרות הדבורים. הדבורים מתחילות בהכנת הדבש בכוורות. הכוורן שולה את חלות הדבש מהכוורת, אחרי שריסס בעשן את הכוורת, כדי להרחיקן.
מכאן עוברות חלות הדבש למפעל הדבש. במפעל מגלחים את חלות הדבש ומוציאים מהן את הדבש כולו. את הדבש הזה ממלאים בצנצנות, שמים תוויות ואורזים בארגזים.
זהו. עוד משלוח דבש טבעי וטעים מוכן לשיווק. מכאן יישלחו ארגזי הדבש היישר למפיצים ולחנויות המזון. בתיאבון!
הנה הדבש וכך הדבורים מייצרות אותו (מתורגם):
https://youtu.be/nZlEjDLJCmg
וכך מגיע הדבש מהדבורים, דרך המפעל ועד אל המטבח שלנו:
http://youtu.be/iT6IQx26eHk
מדי שנה, במהלך מספר חודשים, מגיעה עונת מסיק עצי הזית, זמן קטיף הזיתים הבשלים מהעצים.
עונת המסיק מתקיימת בין החודשים אוקטובר, חודש בו קוטפים את הזנים המוקדמים, ועד חודש ינואר בו נאספים מהעצים הזנים הכי מאוחרים של הזית.
בתחילת תקופת המסיק, עמוסים עצי הזית שבכרמי הזיתים וענפיהם כפופים מפאת משקלם של הזיתים הרבים, פירות עץ הזית שעליהם.
המסיק המסורתי לווה בדרך כלל בגיוס משפחתי של כל מי מבני המשפחה שיכול היה להגיע ולסייע למסוק את העצים העמוסים בזיתים טריים ואיכותיים במיוחד. החקלאים המקצועיים של ימינו מגייסים עובדים רבים יותר לקראת המסיק, כי המשפחות מפוזרות יותר בארץ ובניהן עסוקים יותר במירוץ החיים וביוגה.
מכל מקום, המוסקים עצים מעטים יכולים למסוק אותם באופן ידני, מה שגם ישמור על עצי הזית הכי טוב. אך לחקלאים בעלי כרמי הזיתים הגדולים המסיק הידני יהיה איטי מאוד והדרך של הזיתים מרגע המסיק ועד לבית הבד תהיה ארוכה ותפחית את איכות השמן.
והרי זיתים ושמן זית מעולה הן התוצאות המצופות בגידול של עצי הזית. לכן, מי שעליהם למסוק כרם גדול של עצי זית, ועוד יותר אם העצים עצמם גם גדולים, יעדיף את המסיק באמצעות ניעור העץ. זו דרך הנחשבת לטובה והמהירה ביותר במקרים כאלו.
בקטיף זה משמשת המנערת, מכונה שכשמה כן היא - מבצעת את ניעור ענפי הזית והפלת הפירות על שקי היוטה או הניילוניות שנפרשו לפני כן על הארץ. מכאן ייערמו הזיתים לתוך מיכלים ויובלו בו ביום לבית הבד.
מסיק לא זהיר ואף הרסני וכזה שיפגע בעצים, יביא לפגיעה בצמיחתם וביבולים הצפויים מהם בשנים הבאות. מסיק טוב, לעומתו, מסיק שיבוצע נכון ישמור על העצים ויבטיח את יבולם האיכותי והמוצלח גם לשנים הבאות.
הנה קטיף הזיתים הנקרא מסיק (עברית):
https://youtu.be/bjAMq5vRwMk
מסיק הזיתים לצורך הפקת שמן הזית מהפירות:
https://youtu.be/nD7w1ySJYkQ
מנערת זיתים פשוטה למסיק עצמי (עברית):
https://youtu.be/FDPrs2_9Qok
וכך מפיקים מעצי הזית את שמן הזית (עברית):
https://youtu.be/sCsiA9zG9BY
שמן זית הוא שמן המופק מזיתים, שמן בריא ועשיר בדרך כלל בנוגדי חמצון, הידועים כבריאים לגוף ולמוח.
יצור שמן הזית נעשה בבית הבד, שהוא מתקן או מקום בו מכינים את שמן הזית. כמובן שזה קורה לאחר המסיק, בו מוסקים את הזיתים, כלומר קוטפים אותם מהעצים.
אז הזיתים מגיעים לבית בד וכאן ממצים מהם את שמח הזית. זה נעשה על ידי מעיכה של הזיתים וסחיטת השמן הזך מתוכם.
מיצוי השמן מהזיתים נעשה כיום ממש כמו בימים עברו. הוא מתקיים בתהליך בו ממיינים את הזיתים, שוטפים אותם, סוחטים ומועכים את הזיתים.
בעידן המודרני זה נעשה לרוב באמצעות מכונות, בעוד שבעבר עשו זאת על ידי אבנים גדולות שמעכו את הזיתים באמצעות סיבובם, זו מעל זו.
לאחר שהזיתים נמעכו, מפרידים את השמן מהעיסה שנקראת גפת. התוצאה היא שמן זית זך וטעים להפליא.
אגב, ההפקה של השמן מהזיתים, שמתבצעת על ידי דחיסה והידוק בלחץ, נקראת כבישה. אם מבצעים זאת בטמפרטורות גבוהות, אפשר להפיק הרבה יותר שמן מהזיתים. אבל החימום מזיק לשמן ומאוד פוגם באיכות שלו.
לכן המציאו את הכבישה הקרה, המתבצעת באמצעים מכניים ובטמפרטורה שלא עולה על 32 מעלות. תוצאתה היא השמן המובחר ביותר, שמן זית הנקרא שמן כתית, כלומר שמן זית שמופק בכבישה קרה.
מכל מקום, לאחר מיצוי שמן הזית מהזיתים, מכניסים את השמן למיכלים או לבקבוקים והם נשלחים למכירה לחנויות.
בתיאבון ולבריאות!
כך מייצרים שמן זית (עברית):
https://youtu.be/sCsiA9zG9BY
מפס הייצור של שמן הזית (ללא מילים):
http://youtu.be/H8Ai8ywrtME
ייצור שמן זית באופן תעשייתי:
http://youtu.be/aieNV3V4b_s
פרסומת לשמן זית (עברית):
https://youtu.be/Rqn4T1jrrf4
ומשפחה שמייצרת שמן זית בארץ (עברית):
https://youtu.be/bYzapb7Aa-o?long=yes
תולדות עצי הזית (Olive Tree) מתחילים בסוריה ובארץ ישראל, בהם הם תורבתו וטופחו לפני כ-4,000 שנה. בארץ, למשל, נמצאו בחפירות מאתרים עתיקים שונים גלעינים של זית תרבותי מתקופה זו.
גם במקרא ניתן למצוא את הזית, עוד בסיפור המבול, עת שבה לעת ערב היונה, שנשלחה מתיבתו של נוח, כשבפיה עלה של זית.
עדות על חשיבותו הרבה בחיי הממלכה היהודית נמצאת גם בהמשך המקרא. למשל כשמינה דוד המלך אחראים על עצי הזית ואוצרות השמן של הממלכה וכששלמה המלך המיר את עצי הארז לבניין המקדש ב-20 כר שמן כתית שנתן בכל שנה לחירם מלך צור.
מטעי הזיתים ביהודה נכרתו בימי מרד בר-כוכבא בידי הרומאים, לבניית מבצרים וסוללות הגנה.
עם פרוץ האיסלאם החריבו המוסלמים מחצי האי ערב מטעים רבים, אך בהמשך הם למדו את עבודת האדמה ונטעו עצים רבים של זית. התורכים, כששלטו בארץ, תרמו לחידושם של מטעי הזיתים ומאז השלטון הבריטי חזרו הזיתים להיות מבוקשים ומכניסים למגדליהם.
עץ הזית ידוע באריכות ימים, מה שהופך אותו, במזרח התיכון למשל, לסמל ולגאווה לבעליו. בארץ יש עץ זית בן 4,000 שנה.
במהלך השנים עץ הזית גם זכה להפוך לסמל. ביהדות הוא נחשב לאחד משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ-ישראל. ענף עץ זית הוא גם סמל לשלום.
בנוסף גם מסמל עץ הזית, ודאי יותר מכל עץ אחר, את החיבור והשורשיות של כל חקלאי לארץ ישראל. ערביי ארץ ישראל, למשל, רואים בעץ הזית סמל לשורשיות והוותק שלהם באזור. עקירה שלו היא מבחינתם פגיעה לא רק בפרנסתם אלא גם בהיותם אנשי הארץ הזו.
הנה סיפורם של עצי הזית (עברית):
https://youtu.be/Yo15EThY1z4?t=29s
הם יכולים לחיות אלפי שנים - הנה עץ זית בן 5,000 שנה:
https://youtu.be/QUY53336ETo
ועץ זית בן 4,000 שנה בישראל:
https://youtu.be/utPCjEXwKc8
יפי הגזעים של עצי הזית:
https://youtu.be/9y2h4UPhlJY
קטיף הזיתים נקרא מסיק (עברית):
https://youtu.be/bjAMq5vRwMk
הפקת שמן זית מעצי הזית (עברית):
https://youtu.be/sCsiA9zG9BY
ולסיום - אגדה לילדים על עלי הזית (עברית):
https://youtu.be/spvNspie5kA
מהי השקדיה וכיצד הפכה לסמל של ט"ו בשבט?
עץ השקד, או השקדיה (Almendros או Almond tree) הוא עץ שפורח בחורף. הוא איננו ענק, לעתים הוא בקושי בגודל של שיח. בתחילת החורף יש לו פריחה לבנה ורודה ומקסימה שמהדרת את הבוסתן.
הסמיכות בין ט"ו בשבט לזמן בו השקדייה פורחת, הפכה את השקד בעת החדשה למעין סמל של ט"ו בשבט, כחג האילנות. כך זכה העץ לכינוי הייחודי "שקדייה".
תולדות עץ השקד מגיעות לתקופת הברונזה הקדומה, לפני כ- 5,000 שנה. שרידי שקדים מתקופה זו נמצאו בחפירות ארכיאולוגיות. כמו צמחי תרבות רבים, גם מוצאו ממזרח הים התיכון. שרידי שקדים נמצאו גם בקברו בפירמידה של תות ענח' אמון במצרים.
עץ השקד, בזכות עמידותו הטבעית לתנאי הסביבה, משמש לא פעם קנה לצמחי תרבות אחרים וטעימים שמורכבים עליו בהרכבה.
בחקלאות נקטפים השקדים של השקדיה מהעץ כשהם טריים ומוכנים לאכילה או לקלייה בתנור. יש שהופכים אותם לשקדים מוחמצים, שהם סוג ישן של מעדן נהדר. משקדים מרוסקים וקינמון הנשים הדרוזיות מכינות ליולדות תה.
השרף של השקד משמש את הדבורים כמרכיב להכנת הפרופוליס. את האדם הוא משמש לא פעם להכנת דבק טבעי - גוש שרף יבש שמעורבב במים, מתנפח והופך מעין ג'לי שאפשר להדביק איתו נייר. מעט מים, בכל פעם שהוא מתייבש, יחזירו אותו להיות דבק כזה.
הנה השקדיה (עברית):
https://youtu.be/mN5IQC6kfk0
השקדיה כסמל של ט"ו בשבט (עברית):
https://youtu.be/SuRtOLDqslA
אוסף תמונות שקדיה נהדר (ללא מילים):
https://youtu.be/dG46TixmoHE
עץ השקד בתנ"ך (עברית):
https://youtu.be/9krioaeAZuU
מטע שקדיות הפריחה:
https://youtu.be/4HH-p98oHJA
השקדיה פורחת (עברית):
https://youtu.be/5F6fpfbzETU
והשיר באנימציה לילדים (עברית):
https://youtu.be/ifPCt2Sw6gA
עץ השקד, או השקדיה (Almendros או Almond tree) הוא עץ שפורח בחורף. הוא איננו ענק, לעתים הוא בקושי בגודל של שיח. בתחילת החורף יש לו פריחה לבנה ורודה ומקסימה שמהדרת את הבוסתן.
הסמיכות בין ט"ו בשבט לזמן בו השקדייה פורחת, הפכה את השקד בעת החדשה למעין סמל של ט"ו בשבט, כחג האילנות. כך זכה העץ לכינוי הייחודי "שקדייה".
תולדות עץ השקד מגיעות לתקופת הברונזה הקדומה, לפני כ- 5,000 שנה. שרידי שקדים מתקופה זו נמצאו בחפירות ארכיאולוגיות. כמו צמחי תרבות רבים, גם מוצאו ממזרח הים התיכון. שרידי שקדים נמצאו גם בקברו בפירמידה של תות ענח' אמון במצרים.
עץ השקד, בזכות עמידותו הטבעית לתנאי הסביבה, משמש לא פעם קנה לצמחי תרבות אחרים וטעימים שמורכבים עליו בהרכבה.
בחקלאות נקטפים השקדים של השקדיה מהעץ כשהם טריים ומוכנים לאכילה או לקלייה בתנור. יש שהופכים אותם לשקדים מוחמצים, שהם סוג ישן של מעדן נהדר. משקדים מרוסקים וקינמון הנשים הדרוזיות מכינות ליולדות תה.
השרף של השקד משמש את הדבורים כמרכיב להכנת הפרופוליס. את האדם הוא משמש לא פעם להכנת דבק טבעי - גוש שרף יבש שמעורבב במים, מתנפח והופך מעין ג'לי שאפשר להדביק איתו נייר. מעט מים, בכל פעם שהוא מתייבש, יחזירו אותו להיות דבק כזה.
הנה השקדיה (עברית):
https://youtu.be/mN5IQC6kfk0
השקדיה כסמל של ט"ו בשבט (עברית):
https://youtu.be/SuRtOLDqslA
אוסף תמונות שקדיה נהדר (ללא מילים):
https://youtu.be/dG46TixmoHE
עץ השקד בתנ"ך (עברית):
https://youtu.be/9krioaeAZuU
מטע שקדיות הפריחה:
https://youtu.be/4HH-p98oHJA
השקדיה פורחת (עברית):
https://youtu.be/5F6fpfbzETU
והשיר באנימציה לילדים (עברית):
https://youtu.be/ifPCt2Sw6gA
מאיפה באים התמרים?
גם אם אינם נמנים במפורש על שבעת המינים, נראה שאין כמו התמרים (Clementine) המתוקים ועץ תָּמָר שעליו הם גדלים, כדי שהוא ייחשב לאחד משבעת מיני הפירות החשובים ביותר של ארץ ישראל.
ארץ ישראל ועץ התמר, שבמקרא נקרא גם תֹּמֶר, קשורים היטב. לרבים נראה שאין עץ ארץ ישראלי יותר מהעץ הזה.
לאורך הדורות נהגו היסטוריונים ונוסעים יהודים, רומים, יוונים, פרסים, ערבים וצלייני מסעי הצלב, לציין את האיכותם המעולה של התמרים ביערות עין-גדי ובבקעת בית-שאן.
עץ התמר הוא גבוה מאוד, מהגבוהים ביחס לעצים אחרים. לאיסוף הפירות מהעצים קוראים "גדיד תמרים".
התמר הוא פרי משביע מאוד. את התמר אוכלים יבש או לח. טעמו מאוד מתוק ויש לו צורה מאורכת.
מהתמר מפיקים גם את הסילאן, סירופ המשמש בדרך כלל להכנה של עוגות ותיבול קינוחים ומנות אחרונות.
כבר בעת העתיקה סימל העץ הזה את ארץ ישראל והעם היהודי שבה. הוכחה מסוימת נתנו הרומאים כבר לפני כ-2,000 שנה, כשלרגל דיכוי המרד היהודי הם הוציאו מטבע ושמו "יהודה שבויה". על המטבע מופיעה אישה יהודיה, כשהיא אבלה וישובה תחת עץ תמר ולידה עומד זקוף, חייל רומי ובידו רומח.
בוטנית, טיפוס הפרי הוא ענבה, המאופיין בזרע אחד בתוכו. התמר עצמו הוא עץ דו-בֵּיתי, מה שאומר שיש עצים זכריים המאבקים את עצי הנקבה שיניבו את הפירות.
לתמר גם תפקידים שונים ברפואה העממית העתיקה. באכילת פרי התמר נהגו לטפל למשל באנמיה וחז"ל כתבו שהתמר המשביע גם נחשב כפרי משלשל ומחזק עבור הגוף.
הרמב"ם, מגדולי הרבנות והרפואה היהודית כתב על לבבות הדקל שהם סגולה להגברת פוריות. בזמנים אחרים שימשה אבקה מזרעי תמר קלויים וכתושים לריפוי פצעים ולעצירה של דימומים מהאף.
ואם נשוב לרגע למקורות, על אף שהתמר לא נמנה על שבעת המינים, רבים מהפרשנים המסורתיים של התלמוד מפרשים את ה"דבש", השביעי מתוך שבעת המינים, כדבש תמרים.
בימינו ישנם בישראל מטעי תמרים גדולים בקיבוצי ויישובי הערבה, בעמק בית שאן ובבקעת הירדן. תמר מג'הול המבוקש והאהוב כל כך גדל במטעי ענק בישראל, כשחלק גדול מהפירות הללו מיוצא לחו"ל.
הנה התמרים של ישראל (עברית):
https://youtu.be/KXm3HUfEZYg
האם התמר הוא אחד משבעת המינים? (עברית):
https://youtu.be/yc5AsitmNiw
קטיף התמרים, הגדיד בעיצומו (ללא מילים):
https://youtu.be/vjDWaOOtVLY
והשיר הקסום והמתוק "צל עץ תמר" (עברית):
https://youtu.be/dmcXpGnBuLE
גם אם אינם נמנים במפורש על שבעת המינים, נראה שאין כמו התמרים (Clementine) המתוקים ועץ תָּמָר שעליו הם גדלים, כדי שהוא ייחשב לאחד משבעת מיני הפירות החשובים ביותר של ארץ ישראל.
ארץ ישראל ועץ התמר, שבמקרא נקרא גם תֹּמֶר, קשורים היטב. לרבים נראה שאין עץ ארץ ישראלי יותר מהעץ הזה.
לאורך הדורות נהגו היסטוריונים ונוסעים יהודים, רומים, יוונים, פרסים, ערבים וצלייני מסעי הצלב, לציין את האיכותם המעולה של התמרים ביערות עין-גדי ובבקעת בית-שאן.
עץ התמר הוא גבוה מאוד, מהגבוהים ביחס לעצים אחרים. לאיסוף הפירות מהעצים קוראים "גדיד תמרים".
התמר הוא פרי משביע מאוד. את התמר אוכלים יבש או לח. טעמו מאוד מתוק ויש לו צורה מאורכת.
מהתמר מפיקים גם את הסילאן, סירופ המשמש בדרך כלל להכנה של עוגות ותיבול קינוחים ומנות אחרונות.
כבר בעת העתיקה סימל העץ הזה את ארץ ישראל והעם היהודי שבה. הוכחה מסוימת נתנו הרומאים כבר לפני כ-2,000 שנה, כשלרגל דיכוי המרד היהודי הם הוציאו מטבע ושמו "יהודה שבויה". על המטבע מופיעה אישה יהודיה, כשהיא אבלה וישובה תחת עץ תמר ולידה עומד זקוף, חייל רומי ובידו רומח.
בוטנית, טיפוס הפרי הוא ענבה, המאופיין בזרע אחד בתוכו. התמר עצמו הוא עץ דו-בֵּיתי, מה שאומר שיש עצים זכריים המאבקים את עצי הנקבה שיניבו את הפירות.
לתמר גם תפקידים שונים ברפואה העממית העתיקה. באכילת פרי התמר נהגו לטפל למשל באנמיה וחז"ל כתבו שהתמר המשביע גם נחשב כפרי משלשל ומחזק עבור הגוף.
הרמב"ם, מגדולי הרבנות והרפואה היהודית כתב על לבבות הדקל שהם סגולה להגברת פוריות. בזמנים אחרים שימשה אבקה מזרעי תמר קלויים וכתושים לריפוי פצעים ולעצירה של דימומים מהאף.
ואם נשוב לרגע למקורות, על אף שהתמר לא נמנה על שבעת המינים, רבים מהפרשנים המסורתיים של התלמוד מפרשים את ה"דבש", השביעי מתוך שבעת המינים, כדבש תמרים.
בימינו ישנם בישראל מטעי תמרים גדולים בקיבוצי ויישובי הערבה, בעמק בית שאן ובבקעת הירדן. תמר מג'הול המבוקש והאהוב כל כך גדל במטעי ענק בישראל, כשחלק גדול מהפירות הללו מיוצא לחו"ל.
הנה התמרים של ישראל (עברית):
https://youtu.be/KXm3HUfEZYg
האם התמר הוא אחד משבעת המינים? (עברית):
https://youtu.be/yc5AsitmNiw
קטיף התמרים, הגדיד בעיצומו (ללא מילים):
https://youtu.be/vjDWaOOtVLY
והשיר הקסום והמתוק "צל עץ תמר" (עברית):
https://youtu.be/dmcXpGnBuLE
