שבט הקארן מהכפר נאי סוי שבצפון תאילנד מכונה "שבט ארוכות הצוואר". נשות השבט, שיש המכנים אותן גם "נשות הג'ירפה", עונדות כבר מגיל שנתיים טבעות זהב סביב צווארן. ככל שגילן עולה, גדל מספר הטבעות שעל הצוואר. הוא יכול להגיע עד 25 סלילים.

כבר מילדות מניחים לבנות השבט מסביב לצוואר את טבעות הזהב הראשונות ובכל שנה מוסיפים להן טבעת נוספת. ככל שיש יותר טבעות דוחף הכובד שלהן את עצם הבריח והצלעות של הנשים כלפי מטה והצוואר הולך ומתארך. כשהנשים גדלות מחליפים להן את הטבעות בטבעות רחבות יותר שמתאימות למידות הגוף הגדלות.

הטבעות הללו שוקלות לא מעט. משקל הטבעות שעל צוואר הנשים בשבט מגיע עד 5 קילו. לכן ככל שגילן של הנשים בוגר יותר הן פעילות פחות ופחות. כיום הן מתפרנסות מגדודי התיירים שמשלמים כדי לראותן, עם הטבעות שעל הצווארים הארוכים שלהן.

מעט עצוב הוא שמרגע שהן מתחילות לגדל את הצוואר, לא יכולות נשות השבט להפסיק את התמיכה של הטבעות. הסיבה היא שהצוואר נחלש ואינו יכול יותר להחזיק את הראש לבדו.


הנה נשות שבט הקארן:

https://youtu.be/6QYiQPcOagw


מנהג הארכת הצוואר של שבט הפדאנג:

https://youtu.be/uwIvLSXfQrU


סיפורן של "נשות הג'ירף" של השבט:

http://youtu.be/yBPYDLYAXvE


ומצגת וידאו של הנשים עם הצוואר הארוך:

http://youtu.be/oHOL0PE1r0Y