שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
כיצד שימש האור את רמברנדט?
הצייר ההולנדי בן המאה ה-17 רמברנדט ואן ריין (Rembrandt van Rijn) נחשב לאחד מגאוני הציור במערב.
בניגוד לבני דורו, האמנים ההולנדים, הוא לא התמחה בנושאים מסוימים, מה שנקרא אז "ספציליזאציה". אמנם בתחילת דרכו התמחה רמברנדט בציור דיוקנאות, אך בהמשך הוא צייר כמעט בכל תחום אמנותי והוא הותיר אחריו גם ציורים היסטוריים, עלילות תנ"כיות, ציורים אלגוריים, רישומי נוף מן הטבע ועוד.
על אף שהיה נוצרי, משיכה עזה הייתה לו ליהדות וליהודים. במיוחד הרבה רמברנדט, יליד העיר ההולנדית ליידן, לצייר דמויות של יהודים מהגטו היהודי שלידו התגורר. הוא זכה לתהילה בדיוקנאות המופלאים שצייר, רבים מהם של עצמו. אנשים אמרו עליו שהוא הצליח לתאר בהם את הנפש של האדם ולא רק את המראה החיצוני. אלה לא היו רק הבעות הפנים שאותן כל כך היטיב לתאר. באמצעות האור, שנראה בציוריו לא פעם כנובע מהגוף עצמו ולא רק מבחוץ, רמברנדט הצליח לתת ביטוי לנבכי נפשו של המצויר ולעומק מחשבותיו ורגשותיו.
כי רמברנדט לא היה רק צייר ורשם מחונן ואמן תחריט והדפסים מוכשר. הוא נחשב לאמן האור וידע לעבוד עם אור וצל בצורה מופלאה וגאונית, תוך שהוא מגיע לרמה גבוהה ביותר בשליטתו בצבע. היכרותו העמוקה עם המגוון העצום והדקויות של צורות ההבעה האנושית, כמו גם שליטתו בתיאור תנועה, הפכו אותו לאחד מגדולי הציירים אי-פעם.
בצעירותו הוא עזב, לטובת האמנות, את האוניברסיטה שבה למד. הוא השתלם אצל ציירים שלימדו אותו ברוח האסכולה האיטלקית. כך הפך לאמן השימוש באפקטים דרמטיים וחזקים. בהמשך חייו, כשהוא החל ללמד אחרים, התגלה רמברנדט גם כמורה מוכשר להפליא וכמדריך רב השראה. בין תלמידיו ניתן למנות כמה מהציירים ההולנדים הטובים של התקופה, מתלמידו הראשון, דַאוּ ועד לצייר הנודע באותו זמן, דה חֶלְדֶר.
בתחום האישי, היו חייו מטלטלים ומורכבים. הוא החל כאמן מצליח ועשיר, אך בהמשך הוא איבד רבים מבני משפחתו, כולל בניו ושתי נשותיו. הוא גם צבר חובות כבדים ובזקנתו ירדה אליו ההערכה כאמן. רק שנים אחרי מותו הוא יזכה בהערכה מחודשת וערכן של יצירותיו יעלה בהתמדה. כיום נחשבות יצירותיו של רמברנדט מהיקרות בעולם האמנות.
הנה סיפור חייו של הצייר רמברנדט:
https://youtu.be/AkSymdjj2XU
רמברנדט צייר כל כך הרבה דיוקנאות של עצמו:
https://youtu.be/rFMFH8Nf0Zw
תכנית חינוכית על רמברנדט (עברית):
https://youtu.be/NIJIQStsEvE?long=yes
סרט תיעודי על אמנות האור והצל של רמברנדט ון ריין:
https://youtu.be/RW8i3lyuQjk?long=yes
על חקר האמנות המתמיד שלו:
https://youtu.be/fRwdEBMoGSw?long=yes
ותערוכת וידאו של מאות מציוריו:
https://youtu.be/Le256Xfjvk8?long=yes
מה מיוחד בדיוקניו העצמיים של רמברנדט?
כמו ציירים רבים בתקופתו, צייר רמברנדט את עצמו בחייו כמה פעמים. בדיוקנאות העצמיים שלו ניתן לראות את התפתחותו כאמן ואת השינויים בו כאדם, לאורך השנים.
אבל במקרה שלו, החוקרים גורסים שהפורטרטים העצמיים שרמברנדט צייר הופכים למעין משקפת המאפשרת מבט אל תוך הנפש של האמן שהוא היה ואמצעי לחקור גם את האדם רמברנדט, במבט עמוק ובהיר, יותר מכל אמן אחר.
דרך הדיוקן העצמי שלו ועם השימוש המעולה שהוא עשה בניגודים חזקים ודרמטיים של אור וצל, רמברנדט אפשר מבט עמוק והתבוננות במצבי הרוח ובשינויים בתחושותיו, במהלך שלבי חייו השונים.
הפורטרטים העצמיים שלו ודאי לא עושים חסד עם מי שכבר בצעירותו היה צייר הולנדי מוכשר, אחר כך התעשר וזכה לפרסום רב וגם לימד תלמידים רבים וטובים, עבר טרגדיות כשאיבד את אישתו ובנו ממחלות ובסוף חייו גם התרושש ומת כמעט חסר כל.
בציוריו המנציחים את דמותו שלו, הוא מתבונן במבט עמוק בעצמו, לא בורח ולא מתחמק מהשינויים שהוא עובר, מהטרגדיות, הזיקנה והצניחה במעמדו ובמצבו הכלכלי ומאפשר בכך להבין אותו טוב יותר, לזהות בדיעבד מעט מהתחושות והנפילות הללו ולהתחבר רגשית גם ליצירותיו האחרות והחשובות כל כך בתולדות האמנות.
הנה 30 מתוך 32 דיוקנאות ידועים של רמברנדט:
https://youtu.be/_nnIM5vHCxE
ניתוח דיוקנו העצמי של רמברנדט ואן ריין:
https://youtu.be/rFMFH8Nf0Zw
ותערוכה עם הפורטרטים של רמברנדט הצעיר:
https://youtu.be/0mB9kqkXvG0
מהן האותיות העבריות שבציור משתה בלשאצר?
כמו ציירים רבים בתקופתו, גם הצייר ההולנדי רמברנדט צייר לא פעם עלילות תנ"כיות. הציור "משתה בלשאצר" (Belshazzar's Feast) מתאר משתה שעורך בלשצר, מלך בבל. במהלכו שותים בלשאצר ומקורביו יין מתוך גביעי זהב וכסף קדושים שנבזזו מבית המקדש. המלך גם מוסיף חטא על פשע כשהוא משתמש בגביעים הקדושים להרמת כוס לכבוד אליליו. כשזה קרה הופיעו אצבעות שרשמו על הקיר מסר לא ברור, מסר אלוהי.
הציור המפורסם של רמברנדט "משתה בלשאצר" מציג את הכתוב כשהוא נכתב על הקיר באותיות זהב. בניגוד לאותיות הזהב הקדושות, ניתן לראות החרדה והבהלה של המשתתפים. תווי הפנים הברורים והרגשות שעולים מהם מוצגים באופן מדוייק וברור, בסגנון הריאליזם, שמציג דמויות באופן נאמן למציאות. רמברנדט מדייק בפרטים הקטנים, עד למרקמים והכפלים של בגדי המשתתפים.
אגב, רמברנדט דייק וצייר את המסר האלוהי באותיות עבריות, אבל כדי להדגיש את העובדה שהמסר היה מסר אלוהי ובנוסף גם מסר בלתי מובן למלך ולאנשיו, צייר רמברנדט את הכתובת המופיעה בספר דניאל "מְנֵא מְנֵא תְּקֵל וּפַרְסִין" - כשהאותיות נכתבות מלמעלה למטה ולא מימין לשמאל, כפי שהעברית באמת נכתבת. וכך נראה כאילו הכתובת היא "ממתוס ננקפי אאלרן".
במשך שנים רבות סברו המומחים שחוסר הידע שלו לגבי העברית הוא שהכשיל אותו בציור העברית. אך במחקר מדוקדק הסתבר שהוא ידע כיצד כותבים את האותיות העבריות. רמברנדט צייר את עלילות התנ"ך בציורים רבים ובציור "שבירת הלוחות" למשל, הוא כתב את עשרת הדברות מימין לשמאל, כפי שנכון לעשות.
יותר מכך, הסתבר שהצייר נהג ללמוד יהדות עם חברו הטוב, רב יהודי בשם מנשה בן ישראל. הידע שצבר בלימוד פרשנות הגמרא שימש אותו בין השאר להכנת ציורי התנ"ך המוקפדים שלו. לפי אחת הדעות המופיעה בגמרא במסכת סנהדרין הכתובת במשתה בלשאצר נכתבה כ"ממתוס ננקפי אאלרן", כך שניתן יהיה לפענח את המסר רק בקריאה מלמעלה למטה, והמעניין הוא שרמברנדט בחר להביע את הכתובת בציורו בהתאם לדעה זו.
מעניין שעוד מימי הביניים, זכה הסיפור על המשתה הבבלי הזה להתייחסות בתולדות האמנות. חוץ מהציור של רמברנדט, הוקדשו לסיפור המשתה גם שני שירים שכתב המשורר ביירון ושתי אורטוריות, שהן דרמות מושרות בסגנון האופרה. הראשונה היא האורטוריה "בלשאצר" של המלחין הנדל והשניה, אורטוריית "משתה בלשאצר" של ויליאם וולטון.
הציור מוצג כיום בנשיונל גאלרי בלונדון.
הנה "המשתה של בלשצר" של הצייר רמברנדט:
https://youtu.be/kvh3uY_d_fc
הצגה מוסיקלית מהמאה ה-12 שמציגה את סיפור העלילה:
http://youtu.be/MBDd77rqxaM
והסיפור התנ"כי על בלשאצר והמשתה שלו:
http://youtu.be/ZDeLVn_a6fM
מי מוצגים בציור "משמר הלילה" של רמברנדט?
הציור של רמברנדט שנקרא "משמר הלילה", או "משמרת הלילה" כמו שלפעמים כותבים את שמו, הוא עבודת מופת של הצייר ההולנדי רמברנדט ואן ריין. הציור הזה נחשב לציור המפורסם ביותר של האמן וכנראה עבודת האמנות הכי חשובה של הולנד.
הציור הושלם בשנת 1642 ומתאר את הכוח האזרחי של קפטן קוך (לבוש בשחור ואדום) וסגנו וילם ואן רויטנבורך, בצירוף חיילי המחלקה שלהם.
אגב, השם הזה אינו שמו האמיתי של הציור. מדובר בכינוי קליט שתפס ומאז הפך לשם המוכר שלו. הכינוי "משמר הלילה" ניתן לה על אף שלא מדובר בתמונה לילית, כיוון שהיא צופתה בלכה כהה שמקנה לצופה את התחושה שמדובר בלילה.
ההיסטוריה של האמנות יודעת לספר שהעובדה שלא כל חברי המשמר צוירו עם פניהם בצורה ברורה ולחלקם הוסתרו הפנים, גרמה לכך שהתמונה נדחתה על ידי המזמינים והיא נתלתה בבניין העיריה של אמסטרדם. היא גם נחתכה בשוליה, כדי לתלות אותה על קיר קטן מדי. התמונה המלאה נותרה כיום רק בהעתק מוקטן של התמונה המקורית.
"משמר הלילה" נמצא היום במוזיאון "רייקסמוזיאום" המפורסם באמסטרדם.
הנה סיפורו של "משמר הלילה", שזה כלל אינו שמו:
https://youtu.be/BvkUZlNedC0
הציור הזה פותח וסוגר את הצגת עבודותיו של רמברנדט במוזיאון רייקסמוזיאום:
http://youtu.be/5SBun3S52xA
ניתוח של היצירה:
https://youtu.be/0D_rc92g27w
ומבט מעמיק על חשיבות היצירה הזו:
https://youtu.be/5E8f64yj1Jk?long=yes
רמברנדט ואן ריין
הצייר ההולנדי בן המאה ה-17 רמברנדט ואן ריין (Rembrandt van Rijn) נחשב לאחד מגאוני הציור במערב.
בניגוד לבני דורו, האמנים ההולנדים, הוא לא התמחה בנושאים מסוימים, מה שנקרא אז "ספציליזאציה". אמנם בתחילת דרכו התמחה רמברנדט בציור דיוקנאות, אך בהמשך הוא צייר כמעט בכל תחום אמנותי והוא הותיר אחריו גם ציורים היסטוריים, עלילות תנ"כיות, ציורים אלגוריים, רישומי נוף מן הטבע ועוד.
על אף שהיה נוצרי, משיכה עזה הייתה לו ליהדות וליהודים. במיוחד הרבה רמברנדט, יליד העיר ההולנדית ליידן, לצייר דמויות של יהודים מהגטו היהודי שלידו התגורר. הוא זכה לתהילה בדיוקנאות המופלאים שצייר, רבים מהם של עצמו. אנשים אמרו עליו שהוא הצליח לתאר בהם את הנפש של האדם ולא רק את המראה החיצוני. אלה לא היו רק הבעות הפנים שאותן כל כך היטיב לתאר. באמצעות האור, שנראה בציוריו לא פעם כנובע מהגוף עצמו ולא רק מבחוץ, רמברנדט הצליח לתת ביטוי לנבכי נפשו של המצויר ולעומק מחשבותיו ורגשותיו.
כי רמברנדט לא היה רק צייר ורשם מחונן ואמן תחריט והדפסים מוכשר. הוא נחשב לאמן האור וידע לעבוד עם אור וצל בצורה מופלאה וגאונית, תוך שהוא מגיע לרמה גבוהה ביותר בשליטתו בצבע. היכרותו העמוקה עם המגוון העצום והדקויות של צורות ההבעה האנושית, כמו גם שליטתו בתיאור תנועה, הפכו אותו לאחד מגדולי הציירים אי-פעם.
בצעירותו הוא עזב, לטובת האמנות, את האוניברסיטה שבה למד. הוא השתלם אצל ציירים שלימדו אותו ברוח האסכולה האיטלקית. כך הפך לאמן השימוש באפקטים דרמטיים וחזקים. בהמשך חייו, כשהוא החל ללמד אחרים, התגלה רמברנדט גם כמורה מוכשר להפליא וכמדריך רב השראה. בין תלמידיו ניתן למנות כמה מהציירים ההולנדים הטובים של התקופה, מתלמידו הראשון, דַאוּ ועד לצייר הנודע באותו זמן, דה חֶלְדֶר.
בתחום האישי, היו חייו מטלטלים ומורכבים. הוא החל כאמן מצליח ועשיר, אך בהמשך הוא איבד רבים מבני משפחתו, כולל בניו ושתי נשותיו. הוא גם צבר חובות כבדים ובזקנתו ירדה אליו ההערכה כאמן. רק שנים אחרי מותו הוא יזכה בהערכה מחודשת וערכן של יצירותיו יעלה בהתמדה. כיום נחשבות יצירותיו של רמברנדט מהיקרות בעולם האמנות.
הנה סיפור חייו של הצייר רמברנדט:
https://youtu.be/AkSymdjj2XU
רמברנדט צייר כל כך הרבה דיוקנאות של עצמו:
https://youtu.be/rFMFH8Nf0Zw
תכנית חינוכית על רמברנדט (עברית):
https://youtu.be/NIJIQStsEvE?long=yes
סרט תיעודי על אמנות האור והצל של רמברנדט ון ריין:
https://youtu.be/RW8i3lyuQjk?long=yes
על חקר האמנות המתמיד שלו:
https://youtu.be/fRwdEBMoGSw?long=yes
ותערוכת וידאו של מאות מציוריו:
https://youtu.be/Le256Xfjvk8?long=yes
כמו ציירים רבים בתקופתו, צייר רמברנדט את עצמו בחייו כמה פעמים. בדיוקנאות העצמיים שלו ניתן לראות את התפתחותו כאמן ואת השינויים בו כאדם, לאורך השנים.
אבל במקרה שלו, החוקרים גורסים שהפורטרטים העצמיים שרמברנדט צייר הופכים למעין משקפת המאפשרת מבט אל תוך הנפש של האמן שהוא היה ואמצעי לחקור גם את האדם רמברנדט, במבט עמוק ובהיר, יותר מכל אמן אחר.
דרך הדיוקן העצמי שלו ועם השימוש המעולה שהוא עשה בניגודים חזקים ודרמטיים של אור וצל, רמברנדט אפשר מבט עמוק והתבוננות במצבי הרוח ובשינויים בתחושותיו, במהלך שלבי חייו השונים.
הפורטרטים העצמיים שלו ודאי לא עושים חסד עם מי שכבר בצעירותו היה צייר הולנדי מוכשר, אחר כך התעשר וזכה לפרסום רב וגם לימד תלמידים רבים וטובים, עבר טרגדיות כשאיבד את אישתו ובנו ממחלות ובסוף חייו גם התרושש ומת כמעט חסר כל.
בציוריו המנציחים את דמותו שלו, הוא מתבונן במבט עמוק בעצמו, לא בורח ולא מתחמק מהשינויים שהוא עובר, מהטרגדיות, הזיקנה והצניחה במעמדו ובמצבו הכלכלי ומאפשר בכך להבין אותו טוב יותר, לזהות בדיעבד מעט מהתחושות והנפילות הללו ולהתחבר רגשית גם ליצירותיו האחרות והחשובות כל כך בתולדות האמנות.
הנה 30 מתוך 32 דיוקנאות ידועים של רמברנדט:
https://youtu.be/_nnIM5vHCxE
ניתוח דיוקנו העצמי של רמברנדט ואן ריין:
https://youtu.be/rFMFH8Nf0Zw
ותערוכה עם הפורטרטים של רמברנדט הצעיר:
https://youtu.be/0mB9kqkXvG0
כמו ציירים רבים בתקופתו, גם הצייר ההולנדי רמברנדט צייר לא פעם עלילות תנ"כיות. הציור "משתה בלשאצר" (Belshazzar's Feast) מתאר משתה שעורך בלשצר, מלך בבל. במהלכו שותים בלשאצר ומקורביו יין מתוך גביעי זהב וכסף קדושים שנבזזו מבית המקדש. המלך גם מוסיף חטא על פשע כשהוא משתמש בגביעים הקדושים להרמת כוס לכבוד אליליו. כשזה קרה הופיעו אצבעות שרשמו על הקיר מסר לא ברור, מסר אלוהי.
הציור המפורסם של רמברנדט "משתה בלשאצר" מציג את הכתוב כשהוא נכתב על הקיר באותיות זהב. בניגוד לאותיות הזהב הקדושות, ניתן לראות החרדה והבהלה של המשתתפים. תווי הפנים הברורים והרגשות שעולים מהם מוצגים באופן מדוייק וברור, בסגנון הריאליזם, שמציג דמויות באופן נאמן למציאות. רמברנדט מדייק בפרטים הקטנים, עד למרקמים והכפלים של בגדי המשתתפים.
אגב, רמברנדט דייק וצייר את המסר האלוהי באותיות עבריות, אבל כדי להדגיש את העובדה שהמסר היה מסר אלוהי ובנוסף גם מסר בלתי מובן למלך ולאנשיו, צייר רמברנדט את הכתובת המופיעה בספר דניאל "מְנֵא מְנֵא תְּקֵל וּפַרְסִין" - כשהאותיות נכתבות מלמעלה למטה ולא מימין לשמאל, כפי שהעברית באמת נכתבת. וכך נראה כאילו הכתובת היא "ממתוס ננקפי אאלרן".
במשך שנים רבות סברו המומחים שחוסר הידע שלו לגבי העברית הוא שהכשיל אותו בציור העברית. אך במחקר מדוקדק הסתבר שהוא ידע כיצד כותבים את האותיות העבריות. רמברנדט צייר את עלילות התנ"ך בציורים רבים ובציור "שבירת הלוחות" למשל, הוא כתב את עשרת הדברות מימין לשמאל, כפי שנכון לעשות.
יותר מכך, הסתבר שהצייר נהג ללמוד יהדות עם חברו הטוב, רב יהודי בשם מנשה בן ישראל. הידע שצבר בלימוד פרשנות הגמרא שימש אותו בין השאר להכנת ציורי התנ"ך המוקפדים שלו. לפי אחת הדעות המופיעה בגמרא במסכת סנהדרין הכתובת במשתה בלשאצר נכתבה כ"ממתוס ננקפי אאלרן", כך שניתן יהיה לפענח את המסר רק בקריאה מלמעלה למטה, והמעניין הוא שרמברנדט בחר להביע את הכתובת בציורו בהתאם לדעה זו.
מעניין שעוד מימי הביניים, זכה הסיפור על המשתה הבבלי הזה להתייחסות בתולדות האמנות. חוץ מהציור של רמברנדט, הוקדשו לסיפור המשתה גם שני שירים שכתב המשורר ביירון ושתי אורטוריות, שהן דרמות מושרות בסגנון האופרה. הראשונה היא האורטוריה "בלשאצר" של המלחין הנדל והשניה, אורטוריית "משתה בלשאצר" של ויליאם וולטון.
הציור מוצג כיום בנשיונל גאלרי בלונדון.
הנה "המשתה של בלשצר" של הצייר רמברנדט:
https://youtu.be/kvh3uY_d_fc
הצגה מוסיקלית מהמאה ה-12 שמציגה את סיפור העלילה:
http://youtu.be/MBDd77rqxaM
והסיפור התנ"כי על בלשאצר והמשתה שלו:
http://youtu.be/ZDeLVn_a6fM
הציור של רמברנדט שנקרא "משמר הלילה", או "משמרת הלילה" כמו שלפעמים כותבים את שמו, הוא עבודת מופת של הצייר ההולנדי רמברנדט ואן ריין. הציור הזה נחשב לציור המפורסם ביותר של האמן וכנראה עבודת האמנות הכי חשובה של הולנד.
הציור הושלם בשנת 1642 ומתאר את הכוח האזרחי של קפטן קוך (לבוש בשחור ואדום) וסגנו וילם ואן רויטנבורך, בצירוף חיילי המחלקה שלהם.
אגב, השם הזה אינו שמו האמיתי של הציור. מדובר בכינוי קליט שתפס ומאז הפך לשם המוכר שלו. הכינוי "משמר הלילה" ניתן לה על אף שלא מדובר בתמונה לילית, כיוון שהיא צופתה בלכה כהה שמקנה לצופה את התחושה שמדובר בלילה.
ההיסטוריה של האמנות יודעת לספר שהעובדה שלא כל חברי המשמר צוירו עם פניהם בצורה ברורה ולחלקם הוסתרו הפנים, גרמה לכך שהתמונה נדחתה על ידי המזמינים והיא נתלתה בבניין העיריה של אמסטרדם. היא גם נחתכה בשוליה, כדי לתלות אותה על קיר קטן מדי. התמונה המלאה נותרה כיום רק בהעתק מוקטן של התמונה המקורית.
"משמר הלילה" נמצא היום במוזיאון "רייקסמוזיאום" המפורסם באמסטרדם.
הנה סיפורו של "משמר הלילה", שזה כלל אינו שמו:
https://youtu.be/BvkUZlNedC0
הציור הזה פותח וסוגר את הצגת עבודותיו של רמברנדט במוזיאון רייקסמוזיאום:
http://youtu.be/5SBun3S52xA
ניתוח של היצירה:
https://youtu.be/0D_rc92g27w
ומבט מעמיק על חשיבות היצירה הזו:
https://youtu.be/5E8f64yj1Jk?long=yes
