כשאנו נחתכים או נשרטים, נוצר פצע בגוף. הפצע הוא לרוב בשכבות העור. כשמדובר בפגיעה בשכבה החיצונית, לרוב נראה רק קילוף ואדמומיות, אבל פגיעה בשכבות הפנימיות יוצרת בשר חשוף ודם.

למזלנו, לדם יש חומר קרישה ולכן הוא מתקשה ומתייבש, כך שאחרי זמן מה הפצע יילך ויגליד. לאחר זמן רב יותר יגדל עור חדש, מתחת לעור שנפגע.

אחרי תקופה ייעלם הפצע ורק אם הוא היה עמוק אז תישאר לנו צלקת, שתזכיר לנו תמיד להיזהר!


הנה סרטון מתורגם על הפצעים והגלדתם:

https://youtu.be/TLVwELDMDWs

בשבטים רבים בעולם אפשר למצוא את השָׁאמָאן (shaman), רופא האליל של השבט ומי שהוביל את הטקסים בו.

השמאן הוא כינוי שניתן לאיש דת, רופא אליל והמרפא של שבטים במקומות רבים בעולם. מאינדיאנים באמריקה, דרך שבטים באפריקה, באסיה ואפילו האסקימואים (אינואיטים צריך לקרוא להם) ודומיהם - תמיד יהיה בהם אחד שהוא המרפא של השבט והוא נקרא בפי החוקרים "שמאן".

עוד מעידן האדם הקדמון, תקופת הציד והליקוט, שאב השאמאן חלק משמעותי מכוחות הריפוי שלו מכוחות הטבע שמסביבו. באופן ישיר הוא עשה זאת באמצעות צמחי מרפא וחלקי או אברי חיות שיש בהם כדי לרפא. באופן עקיף הוא גם נעזר בחיבור רוחני שיצר, אל כוחות הטבע והרוח.

באמצעות מגע עם עולם הרוחות וכשהוא מכניס את עצמו למצב של טרנס, השמאן מרפא אנשים חולים בשבט. לא תמיד הוא מצליח, אבל הוא האדם שעליו סומכים שיצליח יותר משאר בני השבט.

לשאמאן מגוון שיטות, טקסים ואקסטזות שבאמצעותם הוא יוצר קשר עם הרוחות, על מנת להצליח ולזכות בתמיכתן בענייני הבריאות של אנשי השבט שלמענם הוא פועל.

תפקידו של השאמאן עובר בירושה, מאב לבן, או אחרי הכשרה ארוכה שעובר אדם בצעירותו אצל שמאן, שהופך לו למורה בעל ניסיון.

המילה שמאן הגיעה ככל הנראה מטוּנְגוּזית, הלשון המדוברת בסיביר, אבל את השמאניזם לסוגיו ניתן למצוא כמעט בכל תרבות ובכל יבשות העולם.


הנה סיפורו של שמאן מונגולי:

https://youtu.be/UlOMzHMG73c


שמאן מרפא בנפאל:

https://youtu.be/penw3SfVcEU


שמאן אפריקאי שמרחף באוויר:

https://youtu.be/tW6pVFOpE6Q


ושמאנית בישראל (עברית):

https://youtu.be/s7VmRFDefsw