שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי ריבית?
כשאנו לוקחים ממישהו הלוואה, אנו מקבלים את כספו לשימושנו ונחזיר לו כשיהיה לנו או בזמן המוסכם על שנינו להחזרת הכסף. אבל נהוג לקבוע הוספה של ריבית - סכום כסף שיתווסף להלוואה ושיפצה את המלווה כסף על הזמן שהכסף שלו שימש את הלווה - מקבל ההלוואה.
דוגמה לריבית? - אם קיבלנו 100 ש"ח הלוואה עם 12% ריבית לשנה, נחזיר בעוד שנה 112 ש"ח. 100 ש"ח היא קרן ההלוואה ועוד 12 ש"ח ריבית.
כלומר, הריבית היא בעצם "מחיר הכסף" - סכום הכסף הנוסף שמשלם הלווה, מקבל ההלוואה, למלווה, מי שמלווה לו את הכסף.
הריבית היא מחיר הכסף, מה שמשלם הלווה למלווה תמורת הזכות להשתמש ב"קרן ההלוואה", כלומר ההלוואה, סכום הכסף שהילווה לו.
לכלכלה של מדינות הריבית היא אולי הכלי המשמעותי ביותר שיכול לסייע להילחם באינפלציה, כלומר עליית מחירים מהירה ומתמשכת. אם תייקר את הכסף, על ידי העלאה של ריבית, תוכל להקטין את כמותו במשק וכך להוריד את המחירים.
העלאת ריבית היא בדרך כלל הדרך הטובה להילחם בעליות מחירים ובאינפלציה, כי היא מקטינה את כמות הכסף במשק.
אבל יש בה גם סיכון, כי כשמעלים ריבית אז נוצר לא פעם מיתון כלכלי, מצב בו המשק לא צומח.
אם המיתון הופך להיות חמור מדי, נאלצת המדינה להפסיק עם העלאות הריבית ובמצב כזה מדינות רבות עלולות להיקלע לסחרור שנקרא סטגפלציה - השילוב הכי גרוע לכלכלה - בו גם האינפלציה גבוהה וגם יש מיתון.
הנה סרטון שמסביר על הלוואות והריבית עבורן:
http://youtu.be/mRd2VX5Gthw
והסבר על ריביות לסוגיהן:
http://youtu.be/v4l_pBzMuIc
איך העלאת ריבית מקטינה את האינפלציה?
מהי ריבית דריבית?
ריבית היא תוספת להלוואה של כסף או לחיסכון. אם נניח שחסכתם 1000 שקלים בחשבון חיסכון, לאחר שנה תקבלו עליו 4 אחוזים. כלומר יהיו ברשותכם 1040 שקלים. אם תחסכו לזמן ארוך מאד, גם על הריבית שתקבלו תתווסף לכם ריבית והסכומים ייגדלו מאד!
לכן כדאי לחסוך לזמן ארוך ולהרוויח הרבה ריבית וריבית דריבית, כלומר ריבית על הריבית. וכשלוקחים הלוואה, כדאי להחזיר אותה מהר, כי הריבית דריבית מגדילה אותה מאד!
הנה סרטון הסבר של רעיון הריבית דריבית (עברית):
http://youtu.be/98kwzlOKM-Q?t=7s
מה זה אשראי?
אשראי הוא הלוואה, או הרבה הלוואות, שנותן בנק או גוף דומה, תמורת התחייבות כללית של מקבל ההלוואה להחזיר את החוב המצטבר בהקדם.
כרטיס אשראי, למשל, מאפשר לקנות מוצר או שירות ומי שמשלם אותו מיידית היא חברת האשראי. על ידי סריקת כרטיס האשראי או הזנת פרטי הכרטיס תחוייב חברת האשראי מיידית, בעוד הרוכש יקבל את המוצר או השירות שרכש.
אבל ההלוואה שנותנת חברת האשראי באמצעות כרטיס אשראי, בניגוד להלוואה שאדם מבקש מהבנק במיוחד ומקווה שהבנק יסכים לתת, היא הלוואה מתמדת. זה אומר שעם כרטיס אשראי יכולים בעלי הכרטיס לקנות הרבה קניות, עד סכום שהבנק אישר מראש ונקרא "מסגרת האשראי".
את החוב הכספי יחזיר הרוכש לחברת האשראי בהמשך. זה יקרה בהתאם להסכם האשראי עם החברה. לרוב הכסף הזה ייגבה מחשבוננו עם קבלת המשכורת - בתוך חודש, או במהלך מספר חודשים, אם קנינו בתשלומים. על קנייה כזו בתשלומים תיגבה מאיתנו גם תוספת ריבית, שאנו משלמים לחברת האשראי עבור ההטבה הזו שקיבלנו ממנה.
הנה הסבר של השימוש השגוי והשימוש הנכון בכרטיס אשראי (עברית):
https://youtu.be/LwlkoAynnMU
המלצות לגבי כרטיס האשראי שלכם (עברית):
https://youtu.be/CbFkC7ltaoI
הנתונים של כרטיס האשראי מגרים מאוד את הגנבים (עברית):
https://youtu.be/KNds-19xyi8
וסרטון משעשע שמדגים כמה קל לקנות באשראי ומה קורה כשזה לא מצליח (עברית):
http://youtu.be/pqYKYyF0yW0
מהי הלוואה?
הלוואה היא כסף שניתן על ידי אדם אחד לשני (או גוף כמו בנק שמלווה). כסף זה יוחזר כעבור זמן שנקבע בין הצדדים, בתנאים מסוימים. תנאים יכולים להיות מועד התשלום, גובה הריבית וכדומה.
לרוב מי שנותן הלוואות הוא הבנק. הבנק גובה ריבית ממי שלוקח מהבנק הלוואה. פירוש הדבר שעל הלווה כסף מהבנק להחזיר לבנק את הכסף שלווה ממנו, בתוספת עוד כסף שעליו הוחלט מראש, זוהי הריבית.
לדוגמה, אם הריבית היא 4% בשנה וההלוואה הייתה של 100 שקלים, לאחר שנה יחזיר הלווה לבנק 104 שקלים. בצורה זו משלם מקבל ההלוואה לבנק תמורת השימוש בכסף שאינו שלו.
הנה סרטון שמסביר מהי הלוואה (עברית):
http://youtu.be/A1ceL4jaZZE
הסבר על לקיחת הלוואה (עברית):
http://youtu.be/A2CCnr74FTA
אפשר למנוע מצב שלוקחים הלוואה - קוראים לה (עברית):
http://youtu.be/QQRuR3oo7Io
אזהרה מלקיחת הלוואות בלי לחשוב היטב (עברית):
http://youtu.be/31m8t4PA1JI
יש מי שמציע הלוואה ללא ריבית, אבל חשוב לבדוק היטב (עברית):
http://youtu.be/oER9HDeG6W8
הלוואה יוצרת חוב ואותו אסור לשכוח (עברית):
https://youtu.be/KP9fur1GfR0
הרצאת טד נהדרת על הלוואות חכמות לעסקים (מתורגם):
https://youtu.be/kSR8G8mfp84?long=yes
וסרט תיעודי על הזמן שבו הבנקים היו טובים. והיום?
https://youtu.be/WsGK48BUrFM?long=yes
מהו הארנק הסלולארי?
ארנק סלולארי הוא שמה של שיטה פשוטה ומהירה, לתשלום באמצעות הסמארטפון. הטכנולוגיה המודרנית מאפשרת לראשונה אמצעי תשלום חדשים שמבוססים על הטלפון הסלולארי שנמצא איתנו כל הזמן. על ידי קירוב של המכשיר הסלולארי לקופה, היא מזהה אותו באמצעות טכנולוגיית NFC, תקשורת שמבוססת על קרבה פיזית. הזיהוי מאפשר לחייב את חשבונו של בעל הטלפון ברכישה שעשה. מי שמחזיק כמה כרטיסי אשראי יכול לבחור באיזה כרטיס לשלם והתשלום מתבצע. כדי למנוע מגנבים להשתמש בטלפון גנוב לקניות, מחייב התשלום בזיהוי טביעת האצבע של בעל הטלפון.
התשלום בסמארטפון לא ישנה את הרגלי הקנייה של הציבור בן לילה. גם לכרטיסי אשראי ולכספומטים לקח שנים, עד שהפכו לאמצעי תשלום וניהול כספים פופולאריים. אבל האבטחה המשופרת שלהם, שמירה על פרטיות הקונים, האפשרות לשלם גם באפליקציות ובאינטרנט בשיטה זו ובעיקר הנוחות, כל אלה מבטיחים שלטווח ארוך יש להם סיכוי טוב להפוך לאמצעי התשלום המועדפים על העולם המודרני. כיום נכנסות טכנולוגיות כמו Apple Pay, Samsung pay, Google Wallet ו-PayPal ומתחרות ביניהן על המקום בשוק הזה. עם 45 מיליון פעולות מסחריות ביום, גם לענקית המסחר הסינית אליבאבא יש ארנק אלקטרוני משלה.
בדיוק כמו תשלומים בכרטיסי אשראי, חשוב לדעת שמבחינה כלכלית אישית, התשלומים באמצעות הסמארטפון אינם מומלצים למי שמעוניינים להתנהל נכון. אמצעי תשלום כאלה גורמים לנו לא לשים לב להוצאותינו ועלולים להכניס את המשתמש לחובות. עדיף תמיד להתנהל במזומן.
הנה הארנק הסלולארי (עברית):
https://youtu.be/gOsGWwp4NTM
הארנק הדיגיטלי של גוגל (מתורגם):
https://youtu.be/3eKF_kEjy-I
על ארנק סלולרי לילדים (עברית):
https://youtu.be/2i1vXhquxnk?t=17s
כך עובד התשלום האלקטרוני בארנק החכם:
https://youtu.be/Iod3zO0LAUU
ועיתונאי מנסה לשלם בעיר באפליקציית התשלומים Apple Pay:
https://youtu.be/sHLTzzZ38AA
ממה הבנקים מרוויחים?
הבנק (Bank) הוא עסק שלמעשה מתווך בכסף. הבנק מתווך בין מי שיש לו כסף, שאינו דרוש לו באופן מיידי, לבין מי שצריכים כסף ואין להם.
למי שמפקיד אצלו כסף, הבנק משלם ריבית. הריבית הזו היא כסף שניתן לחוסכים בבנק, כלומר, זהו רווח שמשלם הבנק על כך שהפקדנו בו את כספנו.
ממי שלוקח מהבנק הלוואה, לעומת זאת, גובה הבנק ריבית. כלומר, אדם שלווה כסף מהבנק, מחזיר לו את הכסף, בתוספת עוד קצת כסף שעליו הוחלט מראש (קוראים לו ריבית). בצורה זו משלם מקבל ההלוואה לבנק תמורת השימוש בכסף שאינו שלו.
חשוב לשים לב שהריבית היא מקור הכנסה יפה לבנקים, אבל הוא ממש אינו היחידי. בכל העולם גובים הבנקים עמלות עבור כל פעולה שאנו עושים. העמלה היא סכום קטן שאנו משלמים על כך שהבנק עשה פעולה כלשהי בעבורנו.
הסכומים הקטנים הללו שהבנק גובה מאיתנו כעמלות קטנות מצטרפים מכל לקוחות הבנק להכנסות עצומות של הבנקים. לכן כדאי להתמקח, ממש כמו בשוק, עם סניף הבנק שלכם ולהוריד את גובה העמלות הללו או לפחות את חלקן.
אם לא הצלחתם, אגב, שווה לעבור לבנק אחר. לבנק שלוקח עמלות נמוכות או אפילו נותן פטור מעמלות שכאלה. התחרות בין הבנקים גורמת לכך שתמיד יהיה בנק כזה והמעבר היום קל מתמיד. הבנק צריך להרוויח, זה ברור, אבל מי אמר שעל גבכם?!
המילה בנק גויסה גם למוסדות נוספים שעוסקים בתיווך, למשל בדם כמו ב"בנק הדם. קראו באאוריקה על כמה בנקים שכאלה ואחרים - בתגית "בנקים".
הנה הרווחים של הבנקים:
https://youtu.be/CNaX42NlVgc
עמלות הן מקור הכנסה מטורף עבור הבנק, גם כשאתם פטורים מהן (עברית):
https://youtu.be/RBZv7avcSxg
וסחר במטבע חוץ, למשל, משמש את הבנק להרוויח ים של כסף מהכסף שהפקדתם אצלו (עברית):
https://youtu.be/NRCcC7P7hcE
ויש אלטרנטיבות הוגנות יותר - על בנקים ללא עמלות בעולם (עברית):
https://youtu.be/3fj3UKwsJsY?long=yes
מה זה בנק?
הבנק (Bank) הוא עסק שמתווך בכסף. הבנק מתווך בין מי שיש לו כסף, שאינו דרוש לו באופן מיידי, לבין מי שצריכים כסף ואין להם.
למי שמפקיד אצלו כסף, הבנק משלם ריבית. הריבית הזו היא כסף שניתן לחוסכים בבנק, כלומר רווח על כך שהפקדנו בבנק את כספנו. ממי שלוקח מהבנק הלוואה, לעומת זאת, גובה הבנק ריבית. כלומר, אדם שלווה כסף מהבנק, מחזיר לו את הכסף, בתוספת עוד כסף שעליו הוחלט מראש (קוראים לו ריבית). בצורה זו משלם מקבל ההלוואה לבנק תמורת השימוש בכסף שאינו שלו.
חשוב לשים לב שהריבית היא מקור הכנסה יפה לבנקים, אבל אינו היחידי. הבנקים גובים עמלות עבור כל פעולה שאנו עושים. העמלה היא סכום קטן שאנו משלמים על כך שהבנק עשה פעולה כלשהי. הסכומים הקטנים הללו מצטרפים להכנסות עצומות של הבנקים.
אם אתם בוגרים אז דעו ואם לא אז ספרו להורים שכדאי להתמקח בבנק, ממש כמו בשוק. מול סניף הבנק שלכם תוכלו להוריד את העמלות הללו או את חלקן. אם לא הצלחתם, שווה לעבור לבנק אחר, שלוקח עמלות נמוכות או אפילו נותן פטור מעמלות כאלה. התחרות בין הבנקים גורמת לכך שתמיד יהיה בנק כזה והמעבר היום קל מתמיד. הבנק צריך להרוויח, אבל לא על גבכם!
המילה בנק גויסה גם למוסדות נוספים שעוסקים בתיווך. ראו באאוריקה בתגית "בנקים".
הנה ההיסטוריה של הבנקים והמערכת הבנקאית כולה (מתורגם):
http://youtu.be/fTTGALaRZoc
סרטון מצחיק שבו פקיד בנק מבזבז את הזמן של הלקוח שמבקש משכנתא או הלוואה (עברית):
http://youtu.be/7LDlCJwgSeA
ברנש שנעזר באבא שלו כדי להשיג לקוחות לבנק המתקדם שהוא הקים בעצמו (עברית):
http://youtu.be/aPnun16UwGE
מהו השוק האפור ולמה לא כדאי להסתבך אתו?
נניח שאדם צריך כסף לפתור מצוקה כלכלית שנקלע אליה ומישהו מלווה לו. הריבית, אותו סכום כסף שמתווסף להחזר, אמנם גבוהה מהמקובל בבנקים, אבל הוא חש שאין לו ברירה. הבנקים מסרבים להלוות לו כספים כי הם "חוששים שלא יצליח להחזיר". אז הוא לוקח הלוואה ממישהו שאינו בנק... אך מה קורה כשההלוואה הקטנה הופכת לסכום עצום שעליו להחזיר? מאיפה ייקח את הכסף?
על בן אדם כזה אומרים בישראל, שהוא הסתבך עם "השוק האפור" (Gray Market). להלוות כספים לאחרים זה חוקי בעיקרון, אבל השוק האפור מקושר בזיכרון הציבורי למי שנותנים הלוואות בריבית רצחנית, עם ריבית גבוהה במיוחד שהופכת הלוואה קטנה לסכומי עתק שיש להחזיר. סכום הכסף שעל הלווים להחזיר לאנשי השוק האפור על ההלוואה הוא גבוה פי כמה מההלוואה שקיבלו. והחוב, אגב, גדל מיום ליום.
אמצעי הגבייה של החוב שצברו הופכים לא פעם לסיפור אלים של ממש. לא מעט מהמלווים בשוק האפור מורשעים בעברות פליליות כשהם גובים ריבית גבוהה שאינה חוקית, מבצעים עברות של סחיטה, איומים והפחדה ולעיתים פוגעים פיזית בלווה, בבני משפחתו או בעסק והפרנסה שלו.
פעילות השוק האפור מעוגנת בחוק. ההלוואות עצמן, אם הן בריבית סבירה, אינן עבירה על החוק. אך בארץ יצא ל"שוק" הזה שם רע במיוחד. ברוני השוק האפור מתגלים לא פעם גם כמי שעוסקים בהלבנת הון, מוכרים חובות לעבריינים, קשורים בעולם התחתון ועוד.
מה שעוד יותר קשה בסיפור הוא שהשוק האפור, המכנה את עצמו "שוק ההלוואות החוץ-בנקאיות" מלווה כסף במיוחד לאנשים השקועים במצוקה כלכלית. אנשים זקוקים לעיתים לסכום כסף שיוציא אותם מהמצוקה הכספית שאליה נקלעו והם מתפתים ליטול הלוואה כזו. אבל אז מסתבר להם שהריבית המטורפת שהתחייבו לה אצל אנשי השוק האפור מסבכת אותם כלכלית עוד יותר.
המלצה חשובה לעתיד - גם אם תהיו במצוקה, אל תקחו הלוואות בשוק האפור. כל הלוואה בריבית של יותר מ-20% לשנה (דגש על שנה) היא מסוכנת. התחננו לבנק ולבני משפחה לסיוע, פנו לעמותות כמו "פעמונים", דברו עם הרווחה, ספרו בעבודה, אבל אל תבחרו בפתרון ה"קל" של הלוואות בריבית רצחנית!
הנה הסבר על השוק האפור והבעיה שבו (עברית):
http://youtu.be/LEcqrN_lQKk
מאיפה מציעים לכם הלוואות חוץ בנקאיות (עברית):
http://youtu.be/A1ceL4jaZZE
זהירות מהלוואות שלא שקלתם היטב (עברית):
http://youtu.be/31m8t4PA1JI
לא כל גובה באיומים הוא אלים - בואו לצחוק קצת (עברית):
http://youtu.be/21QI96JGniE
וכתבת טלוויזיה על השוק האפור ושיטותיו (עברית):
https://youtu.be/LT1vDIYIB4A?long=yes
כשאנו לוקחים ממישהו הלוואה, אנו מקבלים את כספו לשימושנו ונחזיר לו כשיהיה לנו או בזמן המוסכם על שנינו להחזרת הכסף. אבל נהוג לקבוע הוספה של ריבית - סכום כסף שיתווסף להלוואה ושיפצה את המלווה כסף על הזמן שהכסף שלו שימש את הלווה - מקבל ההלוואה.
דוגמה לריבית? - אם קיבלנו 100 ש"ח הלוואה עם 12% ריבית לשנה, נחזיר בעוד שנה 112 ש"ח. 100 ש"ח היא קרן ההלוואה ועוד 12 ש"ח ריבית.
כלומר, הריבית היא בעצם "מחיר הכסף" - סכום הכסף הנוסף שמשלם הלווה, מקבל ההלוואה, למלווה, מי שמלווה לו את הכסף.
הריבית היא מחיר הכסף, מה שמשלם הלווה למלווה תמורת הזכות להשתמש ב"קרן ההלוואה", כלומר ההלוואה, סכום הכסף שהילווה לו.
לכלכלה של מדינות הריבית היא אולי הכלי המשמעותי ביותר שיכול לסייע להילחם באינפלציה, כלומר עליית מחירים מהירה ומתמשכת. אם תייקר את הכסף, על ידי העלאה של ריבית, תוכל להקטין את כמותו במשק וכך להוריד את המחירים.
העלאת ריבית היא בדרך כלל הדרך הטובה להילחם בעליות מחירים ובאינפלציה, כי היא מקטינה את כמות הכסף במשק.
אבל יש בה גם סיכון, כי כשמעלים ריבית אז נוצר לא פעם מיתון כלכלי, מצב בו המשק לא צומח.
אם המיתון הופך להיות חמור מדי, נאלצת המדינה להפסיק עם העלאות הריבית ובמצב כזה מדינות רבות עלולות להיקלע לסחרור שנקרא סטגפלציה - השילוב הכי גרוע לכלכלה - בו גם האינפלציה גבוהה וגם יש מיתון.
הנה סרטון שמסביר על הלוואות והריבית עבורן:
http://youtu.be/mRd2VX5Gthw
והסבר על ריביות לסוגיהן:
http://youtu.be/v4l_pBzMuIc
מהי הריבית בבנק המרכזי שמקטינה את האינפלציה?
או: איך פותרים אינפלציה באמצעות העלאה של הריבית?
אינפלציה משמעותה עליית מחירים, שנובעת מירידת כוח הקנייה של הכסף. דוגמה? - אותו סכום שקודם אפשר היה לקנות בו קילו אורז, 1,000 גרם, יספיק בגלל האינפלציה לקנייה של 800 גרם אורז בלבד.
בכלכלה של מדינות, הכלי המשמעותי ביותר להורדת האינפלציה הוא העלאת הריבית במשק.
העלאה של הריבית על הכסף נועדה להקטין את כמות הכסף שבידי הציבור.
כשמייקרים את הכסף, על ידי העלאת הריבית, מקטינים את כמותו של הכסף הפנוי בידי הציבור וכך מקטינים את הצריכה. כלומר ייקור הריבית מביא אנשים לחסוך אותו בבנק ולהרוויח מהריבית או לא לקחת הלוואה מהבנק בגלל הריבית הגבוהה.
פחות כסף בידי הציבור מקטין את כמות הקניות וההוצאות על קניות מוצרים ושירותים על ידי ציבור הצרכנים.
ומכיוון שיש פחות כסף ולכן פחות קונים, משמעות הדבר היא ירידה מסוימת בביקושים ובכוח הקניה של הכסף. ירידה כזו בכוח הקניה תקטין את הרצון של הציבור לקנות הרבה, מה שאומר שיירדו הביקושים במשק. פחות אנשים יבקשו לקנות מוצרים ושירותים, שהם יכולים בלעדיהם. כלומר מותרות.
והתוצאה של ירידה כזו בקניות ובביקושים היא בדרך כלל הורדה של המחירים על ידי הסוחרים ולכן גם הקטנת האינפלציה.
הנה האינפלציה והעלאת הריבית כדי להקטין אותה (עברית):
https://youtu.be/87cjO1yhT1Y
או: איך פותרים אינפלציה באמצעות העלאה של הריבית?
אינפלציה משמעותה עליית מחירים, שנובעת מירידת כוח הקנייה של הכסף. דוגמה? - אותו סכום שקודם אפשר היה לקנות בו קילו אורז, 1,000 גרם, יספיק בגלל האינפלציה לקנייה של 800 גרם אורז בלבד.
בכלכלה של מדינות, הכלי המשמעותי ביותר להורדת האינפלציה הוא העלאת הריבית במשק.
העלאה של הריבית על הכסף נועדה להקטין את כמות הכסף שבידי הציבור.
כשמייקרים את הכסף, על ידי העלאת הריבית, מקטינים את כמותו של הכסף הפנוי בידי הציבור וכך מקטינים את הצריכה. כלומר ייקור הריבית מביא אנשים לחסוך אותו בבנק ולהרוויח מהריבית או לא לקחת הלוואה מהבנק בגלל הריבית הגבוהה.
פחות כסף בידי הציבור מקטין את כמות הקניות וההוצאות על קניות מוצרים ושירותים על ידי ציבור הצרכנים.
ומכיוון שיש פחות כסף ולכן פחות קונים, משמעות הדבר היא ירידה מסוימת בביקושים ובכוח הקניה של הכסף. ירידה כזו בכוח הקניה תקטין את הרצון של הציבור לקנות הרבה, מה שאומר שיירדו הביקושים במשק. פחות אנשים יבקשו לקנות מוצרים ושירותים, שהם יכולים בלעדיהם. כלומר מותרות.
והתוצאה של ירידה כזו בקניות ובביקושים היא בדרך כלל הורדה של המחירים על ידי הסוחרים ולכן גם הקטנת האינפלציה.
הנה האינפלציה והעלאת הריבית כדי להקטין אותה (עברית):
https://youtu.be/87cjO1yhT1Y
ריבית היא תוספת להלוואה של כסף או לחיסכון. אם נניח שחסכתם 1000 שקלים בחשבון חיסכון, לאחר שנה תקבלו עליו 4 אחוזים. כלומר יהיו ברשותכם 1040 שקלים. אם תחסכו לזמן ארוך מאד, גם על הריבית שתקבלו תתווסף לכם ריבית והסכומים ייגדלו מאד!
לכן כדאי לחסוך לזמן ארוך ולהרוויח הרבה ריבית וריבית דריבית, כלומר ריבית על הריבית. וכשלוקחים הלוואה, כדאי להחזיר אותה מהר, כי הריבית דריבית מגדילה אותה מאד!
הנה סרטון הסבר של רעיון הריבית דריבית (עברית):
http://youtu.be/98kwzlOKM-Q?t=7s
אשראי הוא הלוואה, או הרבה הלוואות, שנותן בנק או גוף דומה, תמורת התחייבות כללית של מקבל ההלוואה להחזיר את החוב המצטבר בהקדם.
כרטיס אשראי, למשל, מאפשר לקנות מוצר או שירות ומי שמשלם אותו מיידית היא חברת האשראי. על ידי סריקת כרטיס האשראי או הזנת פרטי הכרטיס תחוייב חברת האשראי מיידית, בעוד הרוכש יקבל את המוצר או השירות שרכש.
אבל ההלוואה שנותנת חברת האשראי באמצעות כרטיס אשראי, בניגוד להלוואה שאדם מבקש מהבנק במיוחד ומקווה שהבנק יסכים לתת, היא הלוואה מתמדת. זה אומר שעם כרטיס אשראי יכולים בעלי הכרטיס לקנות הרבה קניות, עד סכום שהבנק אישר מראש ונקרא "מסגרת האשראי".
את החוב הכספי יחזיר הרוכש לחברת האשראי בהמשך. זה יקרה בהתאם להסכם האשראי עם החברה. לרוב הכסף הזה ייגבה מחשבוננו עם קבלת המשכורת - בתוך חודש, או במהלך מספר חודשים, אם קנינו בתשלומים. על קנייה כזו בתשלומים תיגבה מאיתנו גם תוספת ריבית, שאנו משלמים לחברת האשראי עבור ההטבה הזו שקיבלנו ממנה.
הנה הסבר של השימוש השגוי והשימוש הנכון בכרטיס אשראי (עברית):
https://youtu.be/LwlkoAynnMU
המלצות לגבי כרטיס האשראי שלכם (עברית):
https://youtu.be/CbFkC7ltaoI
הנתונים של כרטיס האשראי מגרים מאוד את הגנבים (עברית):
https://youtu.be/KNds-19xyi8
וסרטון משעשע שמדגים כמה קל לקנות באשראי ומה קורה כשזה לא מצליח (עברית):
http://youtu.be/pqYKYyF0yW0
ריבית
הלוואה היא כסף שניתן על ידי אדם אחד לשני (או גוף כמו בנק שמלווה). כסף זה יוחזר כעבור זמן שנקבע בין הצדדים, בתנאים מסוימים. תנאים יכולים להיות מועד התשלום, גובה הריבית וכדומה.
לרוב מי שנותן הלוואות הוא הבנק. הבנק גובה ריבית ממי שלוקח מהבנק הלוואה. פירוש הדבר שעל הלווה כסף מהבנק להחזיר לבנק את הכסף שלווה ממנו, בתוספת עוד כסף שעליו הוחלט מראש, זוהי הריבית.
לדוגמה, אם הריבית היא 4% בשנה וההלוואה הייתה של 100 שקלים, לאחר שנה יחזיר הלווה לבנק 104 שקלים. בצורה זו משלם מקבל ההלוואה לבנק תמורת השימוש בכסף שאינו שלו.
הנה סרטון שמסביר מהי הלוואה (עברית):
http://youtu.be/A1ceL4jaZZE
הסבר על לקיחת הלוואה (עברית):
http://youtu.be/A2CCnr74FTA
אפשר למנוע מצב שלוקחים הלוואה - קוראים לה (עברית):
http://youtu.be/QQRuR3oo7Io
אזהרה מלקיחת הלוואות בלי לחשוב היטב (עברית):
http://youtu.be/31m8t4PA1JI
יש מי שמציע הלוואה ללא ריבית, אבל חשוב לבדוק היטב (עברית):
http://youtu.be/oER9HDeG6W8
הלוואה יוצרת חוב ואותו אסור לשכוח (עברית):
https://youtu.be/KP9fur1GfR0
הרצאת טד נהדרת על הלוואות חכמות לעסקים (מתורגם):
https://youtu.be/kSR8G8mfp84?long=yes
וסרט תיעודי על הזמן שבו הבנקים היו טובים. והיום?
https://youtu.be/WsGK48BUrFM?long=yes
ארנק סלולארי הוא שמה של שיטה פשוטה ומהירה, לתשלום באמצעות הסמארטפון. הטכנולוגיה המודרנית מאפשרת לראשונה אמצעי תשלום חדשים שמבוססים על הטלפון הסלולארי שנמצא איתנו כל הזמן. על ידי קירוב של המכשיר הסלולארי לקופה, היא מזהה אותו באמצעות טכנולוגיית NFC, תקשורת שמבוססת על קרבה פיזית. הזיהוי מאפשר לחייב את חשבונו של בעל הטלפון ברכישה שעשה. מי שמחזיק כמה כרטיסי אשראי יכול לבחור באיזה כרטיס לשלם והתשלום מתבצע. כדי למנוע מגנבים להשתמש בטלפון גנוב לקניות, מחייב התשלום בזיהוי טביעת האצבע של בעל הטלפון.
התשלום בסמארטפון לא ישנה את הרגלי הקנייה של הציבור בן לילה. גם לכרטיסי אשראי ולכספומטים לקח שנים, עד שהפכו לאמצעי תשלום וניהול כספים פופולאריים. אבל האבטחה המשופרת שלהם, שמירה על פרטיות הקונים, האפשרות לשלם גם באפליקציות ובאינטרנט בשיטה זו ובעיקר הנוחות, כל אלה מבטיחים שלטווח ארוך יש להם סיכוי טוב להפוך לאמצעי התשלום המועדפים על העולם המודרני. כיום נכנסות טכנולוגיות כמו Apple Pay, Samsung pay, Google Wallet ו-PayPal ומתחרות ביניהן על המקום בשוק הזה. עם 45 מיליון פעולות מסחריות ביום, גם לענקית המסחר הסינית אליבאבא יש ארנק אלקטרוני משלה.
בדיוק כמו תשלומים בכרטיסי אשראי, חשוב לדעת שמבחינה כלכלית אישית, התשלומים באמצעות הסמארטפון אינם מומלצים למי שמעוניינים להתנהל נכון. אמצעי תשלום כאלה גורמים לנו לא לשים לב להוצאותינו ועלולים להכניס את המשתמש לחובות. עדיף תמיד להתנהל במזומן.
הנה הארנק הסלולארי (עברית):
https://youtu.be/gOsGWwp4NTM
הארנק הדיגיטלי של גוגל (מתורגם):
https://youtu.be/3eKF_kEjy-I
על ארנק סלולרי לילדים (עברית):
https://youtu.be/2i1vXhquxnk?t=17s
כך עובד התשלום האלקטרוני בארנק החכם:
https://youtu.be/Iod3zO0LAUU
ועיתונאי מנסה לשלם בעיר באפליקציית התשלומים Apple Pay:
https://youtu.be/sHLTzzZ38AA
הבנק (Bank) הוא עסק שלמעשה מתווך בכסף. הבנק מתווך בין מי שיש לו כסף, שאינו דרוש לו באופן מיידי, לבין מי שצריכים כסף ואין להם.
למי שמפקיד אצלו כסף, הבנק משלם ריבית. הריבית הזו היא כסף שניתן לחוסכים בבנק, כלומר, זהו רווח שמשלם הבנק על כך שהפקדנו בו את כספנו.
ממי שלוקח מהבנק הלוואה, לעומת זאת, גובה הבנק ריבית. כלומר, אדם שלווה כסף מהבנק, מחזיר לו את הכסף, בתוספת עוד קצת כסף שעליו הוחלט מראש (קוראים לו ריבית). בצורה זו משלם מקבל ההלוואה לבנק תמורת השימוש בכסף שאינו שלו.
חשוב לשים לב שהריבית היא מקור הכנסה יפה לבנקים, אבל הוא ממש אינו היחידי. בכל העולם גובים הבנקים עמלות עבור כל פעולה שאנו עושים. העמלה היא סכום קטן שאנו משלמים על כך שהבנק עשה פעולה כלשהי בעבורנו.
הסכומים הקטנים הללו שהבנק גובה מאיתנו כעמלות קטנות מצטרפים מכל לקוחות הבנק להכנסות עצומות של הבנקים. לכן כדאי להתמקח, ממש כמו בשוק, עם סניף הבנק שלכם ולהוריד את גובה העמלות הללו או לפחות את חלקן.
אם לא הצלחתם, אגב, שווה לעבור לבנק אחר. לבנק שלוקח עמלות נמוכות או אפילו נותן פטור מעמלות שכאלה. התחרות בין הבנקים גורמת לכך שתמיד יהיה בנק כזה והמעבר היום קל מתמיד. הבנק צריך להרוויח, זה ברור, אבל מי אמר שעל גבכם?!
המילה בנק גויסה גם למוסדות נוספים שעוסקים בתיווך, למשל בדם כמו ב"בנק הדם. קראו באאוריקה על כמה בנקים שכאלה ואחרים - בתגית "בנקים".
הנה הרווחים של הבנקים:
https://youtu.be/CNaX42NlVgc
עמלות הן מקור הכנסה מטורף עבור הבנק, גם כשאתם פטורים מהן (עברית):
https://youtu.be/RBZv7avcSxg
וסחר במטבע חוץ, למשל, משמש את הבנק להרוויח ים של כסף מהכסף שהפקדתם אצלו (עברית):
https://youtu.be/NRCcC7P7hcE
ויש אלטרנטיבות הוגנות יותר - על בנקים ללא עמלות בעולם (עברית):
https://youtu.be/3fj3UKwsJsY?long=yes
הבנק (Bank) הוא עסק שמתווך בכסף. הבנק מתווך בין מי שיש לו כסף, שאינו דרוש לו באופן מיידי, לבין מי שצריכים כסף ואין להם.
למי שמפקיד אצלו כסף, הבנק משלם ריבית. הריבית הזו היא כסף שניתן לחוסכים בבנק, כלומר רווח על כך שהפקדנו בבנק את כספנו. ממי שלוקח מהבנק הלוואה, לעומת זאת, גובה הבנק ריבית. כלומר, אדם שלווה כסף מהבנק, מחזיר לו את הכסף, בתוספת עוד כסף שעליו הוחלט מראש (קוראים לו ריבית). בצורה זו משלם מקבל ההלוואה לבנק תמורת השימוש בכסף שאינו שלו.
חשוב לשים לב שהריבית היא מקור הכנסה יפה לבנקים, אבל אינו היחידי. הבנקים גובים עמלות עבור כל פעולה שאנו עושים. העמלה היא סכום קטן שאנו משלמים על כך שהבנק עשה פעולה כלשהי. הסכומים הקטנים הללו מצטרפים להכנסות עצומות של הבנקים.
אם אתם בוגרים אז דעו ואם לא אז ספרו להורים שכדאי להתמקח בבנק, ממש כמו בשוק. מול סניף הבנק שלכם תוכלו להוריד את העמלות הללו או את חלקן. אם לא הצלחתם, שווה לעבור לבנק אחר, שלוקח עמלות נמוכות או אפילו נותן פטור מעמלות כאלה. התחרות בין הבנקים גורמת לכך שתמיד יהיה בנק כזה והמעבר היום קל מתמיד. הבנק צריך להרוויח, אבל לא על גבכם!
המילה בנק גויסה גם למוסדות נוספים שעוסקים בתיווך. ראו באאוריקה בתגית "בנקים".
הנה ההיסטוריה של הבנקים והמערכת הבנקאית כולה (מתורגם):
http://youtu.be/fTTGALaRZoc
סרטון מצחיק שבו פקיד בנק מבזבז את הזמן של הלקוח שמבקש משכנתא או הלוואה (עברית):
http://youtu.be/7LDlCJwgSeA
ברנש שנעזר באבא שלו כדי להשיג לקוחות לבנק המתקדם שהוא הקים בעצמו (עברית):
http://youtu.be/aPnun16UwGE
נניח שאדם צריך כסף לפתור מצוקה כלכלית שנקלע אליה ומישהו מלווה לו. הריבית, אותו סכום כסף שמתווסף להחזר, אמנם גבוהה מהמקובל בבנקים, אבל הוא חש שאין לו ברירה. הבנקים מסרבים להלוות לו כספים כי הם "חוששים שלא יצליח להחזיר". אז הוא לוקח הלוואה ממישהו שאינו בנק... אך מה קורה כשההלוואה הקטנה הופכת לסכום עצום שעליו להחזיר? מאיפה ייקח את הכסף?
על בן אדם כזה אומרים בישראל, שהוא הסתבך עם "השוק האפור" (Gray Market). להלוות כספים לאחרים זה חוקי בעיקרון, אבל השוק האפור מקושר בזיכרון הציבורי למי שנותנים הלוואות בריבית רצחנית, עם ריבית גבוהה במיוחד שהופכת הלוואה קטנה לסכומי עתק שיש להחזיר. סכום הכסף שעל הלווים להחזיר לאנשי השוק האפור על ההלוואה הוא גבוה פי כמה מההלוואה שקיבלו. והחוב, אגב, גדל מיום ליום.
אמצעי הגבייה של החוב שצברו הופכים לא פעם לסיפור אלים של ממש. לא מעט מהמלווים בשוק האפור מורשעים בעברות פליליות כשהם גובים ריבית גבוהה שאינה חוקית, מבצעים עברות של סחיטה, איומים והפחדה ולעיתים פוגעים פיזית בלווה, בבני משפחתו או בעסק והפרנסה שלו.
פעילות השוק האפור מעוגנת בחוק. ההלוואות עצמן, אם הן בריבית סבירה, אינן עבירה על החוק. אך בארץ יצא ל"שוק" הזה שם רע במיוחד. ברוני השוק האפור מתגלים לא פעם גם כמי שעוסקים בהלבנת הון, מוכרים חובות לעבריינים, קשורים בעולם התחתון ועוד.
מה שעוד יותר קשה בסיפור הוא שהשוק האפור, המכנה את עצמו "שוק ההלוואות החוץ-בנקאיות" מלווה כסף במיוחד לאנשים השקועים במצוקה כלכלית. אנשים זקוקים לעיתים לסכום כסף שיוציא אותם מהמצוקה הכספית שאליה נקלעו והם מתפתים ליטול הלוואה כזו. אבל אז מסתבר להם שהריבית המטורפת שהתחייבו לה אצל אנשי השוק האפור מסבכת אותם כלכלית עוד יותר.
המלצה חשובה לעתיד - גם אם תהיו במצוקה, אל תקחו הלוואות בשוק האפור. כל הלוואה בריבית של יותר מ-20% לשנה (דגש על שנה) היא מסוכנת. התחננו לבנק ולבני משפחה לסיוע, פנו לעמותות כמו "פעמונים", דברו עם הרווחה, ספרו בעבודה, אבל אל תבחרו בפתרון ה"קל" של הלוואות בריבית רצחנית!
הנה הסבר על השוק האפור והבעיה שבו (עברית):
http://youtu.be/LEcqrN_lQKk
מאיפה מציעים לכם הלוואות חוץ בנקאיות (עברית):
http://youtu.be/A1ceL4jaZZE
זהירות מהלוואות שלא שקלתם היטב (עברית):
http://youtu.be/31m8t4PA1JI
לא כל גובה באיומים הוא אלים - בואו לצחוק קצת (עברית):
http://youtu.be/21QI96JGniE
וכתבת טלוויזיה על השוק האפור ושיטותיו (עברית):
https://youtu.be/LT1vDIYIB4A?long=yes
מה זו משכנתא ואיך ממחזרים משכנתאות?
משכנתא (Mortgage) היא סוג של הלוואה לקניית דירה או בית.
נניח שאתם רוצים לקנות דירה ויש לכם רק חלק מהמחיר שלה. אתם הולכים לבנק, לוקחים הלוואת משכנתאות ומחזירים אותה לאורך שנים רבות. הבנק הילווה לכם כסף רב ובתמורה יקבל את הכסף שלכם למשך תקופה ארוכה.
לא תמיד למי שקונה בית, יש מספיק כסף משלו. לכן המשכנתא היא ברוב המקרים הכרח. מקבלי המשכנתא מחזירים אותה במשך שנים רבות, מדי חודש בחודשו.
כשאנחנו מקבלים משכנתא, הבית שקנינו משועבד לבנק - כלומר, הבנק הוא הבעלים האמיתיים של הנכס, עד שכל המשכנתא תשולם. כך הבנק מבטיח לעצמו שתחזירו את החוב שלכם.
לרוב מי שנותן משכנתא הוא בנק למשכנתאות, או בנק רגיל. הבנק גובה ריבית ממי שלוקח מהבנק הלוואה. פירוש הדבר שעל מי שלווה כסף מהבנק (מקבל ההלוואה) להחזיר לבנק את הכסף שלווה ממנו, בתוספת עוד סכום שעליו הוחלט מראש, זוהי הריבית.
דוגמה: אם הריבית למשל היא 4% בשנה וההלוואה הייתה של 100 שקלים, לאחר שנה יחזיר הלווה לבנק 104 שקלים. בצורה זו מקבל ההלוואה משלם לבנק תמורת השימוש בכסף שאינו שלו.
אם חלילה אין לרוכשי הבית כסף לשלם את תשלומי המשכנתא לבנק, הרי שהבנק ימכור את דירתם (זוכרים שהבית משועבד לבנק?) וייקח את שאר החוב שמגיע לו. את השאריות יקבלו הרוכשים המסכנים. זו הסיבה שיש לקחת משכנתא בחוכמה ולא להגזים בגודלה, ביחס להכנסות ולביטחון הכלכלי שלכם.
הנה הסבר של המשכנתאות (עברית):
https://youtu.be/UNUHAQ5hj6U
הדרך לקחת משכנתא (עברית):
http://youtu.be/tgaQ8XpI9eA
אחת לכמה שנים, או אם יש שינויים, כדאי לשקול מיחזור של המשכנתא (עברית):
https://youtu.be/XfVu9iVBOME
והנה דרך מצחיקה לקחת משכנתא (עברית):
http://youtu.be/7LDlCJwgSeA
משכנתא (Mortgage) היא סוג של הלוואה לקניית דירה או בית.
נניח שאתם רוצים לקנות דירה ויש לכם רק חלק מהמחיר שלה. אתם הולכים לבנק, לוקחים הלוואת משכנתאות ומחזירים אותה לאורך שנים רבות. הבנק הילווה לכם כסף רב ובתמורה יקבל את הכסף שלכם למשך תקופה ארוכה.
לא תמיד למי שקונה בית, יש מספיק כסף משלו. לכן המשכנתא היא ברוב המקרים הכרח. מקבלי המשכנתא מחזירים אותה במשך שנים רבות, מדי חודש בחודשו.
כשאנחנו מקבלים משכנתא, הבית שקנינו משועבד לבנק - כלומר, הבנק הוא הבעלים האמיתיים של הנכס, עד שכל המשכנתא תשולם. כך הבנק מבטיח לעצמו שתחזירו את החוב שלכם.
לרוב מי שנותן משכנתא הוא בנק למשכנתאות, או בנק רגיל. הבנק גובה ריבית ממי שלוקח מהבנק הלוואה. פירוש הדבר שעל מי שלווה כסף מהבנק (מקבל ההלוואה) להחזיר לבנק את הכסף שלווה ממנו, בתוספת עוד סכום שעליו הוחלט מראש, זוהי הריבית.
דוגמה: אם הריבית למשל היא 4% בשנה וההלוואה הייתה של 100 שקלים, לאחר שנה יחזיר הלווה לבנק 104 שקלים. בצורה זו מקבל ההלוואה משלם לבנק תמורת השימוש בכסף שאינו שלו.
אם חלילה אין לרוכשי הבית כסף לשלם את תשלומי המשכנתא לבנק, הרי שהבנק ימכור את דירתם (זוכרים שהבית משועבד לבנק?) וייקח את שאר החוב שמגיע לו. את השאריות יקבלו הרוכשים המסכנים. זו הסיבה שיש לקחת משכנתא בחוכמה ולא להגזים בגודלה, ביחס להכנסות ולביטחון הכלכלי שלכם.
הנה הסבר של המשכנתאות (עברית):
https://youtu.be/UNUHAQ5hj6U
הדרך לקחת משכנתא (עברית):
http://youtu.be/tgaQ8XpI9eA
אחת לכמה שנים, או אם יש שינויים, כדאי לשקול מיחזור של המשכנתא (עברית):
https://youtu.be/XfVu9iVBOME
והנה דרך מצחיקה לקחת משכנתא (עברית):
http://youtu.be/7LDlCJwgSeA
איך ולמה בנקים קורסים?
קריסתו של בנק הסיליקון ואלי, בנק עמק הסיליקון הידוע בתור SVB, החלה אפקט דומינו של קריסות בנקים בעולם כולו. אבל איך זה שבנקים קורסים? האם בנק בהגדרה הוא לא גוף עסקי שתמיד מרוויח?
התשובה היא לא והיא מורכבת מכמה שכבות של ידע.
בנק (Bank), כל בנק, הוא עסק ששומר על הכסף של לקוחותיו. אבל תוך כדי השמירה על הכסף, הבנק למעשה משקיע חלק מהכסף, או מלווה אותו ללקוחות אחרים, שצריכים כסף ואין להם. לכן הם משלמים לבנק בריבית עבור ההלוואה, ריבית שתהיה חלק מהכנסותיו של הבנק.
יש סיבות רבות ונפוצות להתמוטטות או קריסה של בנקים. מהונאה, מעילה או סחר במידע פנים, שיכולים להוביל לסגירת הבנק ועד בנקים שלא עמדו בתקנות הממשלתיות או אפילו הפרו אותן ביודעין. הסנקציות שמופעלות כנגדו, במקרים כאלה, יכולה להוביל לכדי סגירת הבנק.
השקעות כושלות הן עוד סיבה לסגירתו של בנק והפסדי ענק ללקוחותיו. הם הפקידו בבנק את כספם. את הכסף שבידיו הבנק משקיע בבורסה וכשהבורסה קורסת, המניות שרכש הבנק צונחות בשווי שלהן. עכשיו לבנק אין כסף להשיב ללקוחותיו את חסכונותיהם, שאותם הפסיד בבורסה והוא קורס, ביחד עם רבים מלקוחותיו שהפסידו את כל מה שחסכו.
כך קורה בתקופות של מיתון כלכלי או שפל, כמו "השפל הגדול" למשל, שהיה בארצות הברית. בשפל כזה עלולים בנקים להיכשל, כשההשקעות שלהם, כספי החוסכים, מאבדות ערך ופוגעות קשות בלקוחות שלהם, שחסכו בהם האמינה שכספם יישמר.
ניהול לקוי של בנקים שמנהליהם טעו בהחלטות הניהול שלהם, עשו השקעות מסוכנות או הלוו כספים לעסקים, ללא הקפדה על נוהלים ובטחונות ראויים, יכולים גם הם להוביל לסגירה שלהם.
אך הסיבה המפחידה והיותר מוכרת לקריסת בנקים לאחרונה היא במצב בו בנק נכנס לקשיי נזילות ועתודות הכסף המזומן אינן מספיקות.
איך זה קורה?
מצב כזה קורה כשלקוחות לחוצים, בשל שמועות או דיווחים על מצב הבנק, וממהרים לפדות את כספם מהבנק. בהיעדר מזומנים, מצב בו הכסף הזמין לפדיון לא מספיק, הבנק קורס.
הנה הבנק הקורס - בנק המתמחה בטיפול בחברות הייטק, הבנק האמריקאי SVB (עברית):
https://youtu.be/nxjdDvpbjWs
על רווחי הבנקים האופייניים (מתורגם):
https://youtu.be/CNaX42NlVgc
בחיוך - איך בנק עם התנהגות כזו לא יאבד את אמון הלקוח? (עברית)
https://youtu.be/SHI-IlnCWEU
וסרטון תיעודי על קריסות בנקים והגורמים לכך:
https://youtu.be/t5w5mk1_K3A?long=yes
קריסתו של בנק הסיליקון ואלי, בנק עמק הסיליקון הידוע בתור SVB, החלה אפקט דומינו של קריסות בנקים בעולם כולו. אבל איך זה שבנקים קורסים? האם בנק בהגדרה הוא לא גוף עסקי שתמיד מרוויח?
התשובה היא לא והיא מורכבת מכמה שכבות של ידע.
בנק (Bank), כל בנק, הוא עסק ששומר על הכסף של לקוחותיו. אבל תוך כדי השמירה על הכסף, הבנק למעשה משקיע חלק מהכסף, או מלווה אותו ללקוחות אחרים, שצריכים כסף ואין להם. לכן הם משלמים לבנק בריבית עבור ההלוואה, ריבית שתהיה חלק מהכנסותיו של הבנק.
יש סיבות רבות ונפוצות להתמוטטות או קריסה של בנקים. מהונאה, מעילה או סחר במידע פנים, שיכולים להוביל לסגירת הבנק ועד בנקים שלא עמדו בתקנות הממשלתיות או אפילו הפרו אותן ביודעין. הסנקציות שמופעלות כנגדו, במקרים כאלה, יכולה להוביל לכדי סגירת הבנק.
השקעות כושלות הן עוד סיבה לסגירתו של בנק והפסדי ענק ללקוחותיו. הם הפקידו בבנק את כספם. את הכסף שבידיו הבנק משקיע בבורסה וכשהבורסה קורסת, המניות שרכש הבנק צונחות בשווי שלהן. עכשיו לבנק אין כסף להשיב ללקוחותיו את חסכונותיהם, שאותם הפסיד בבורסה והוא קורס, ביחד עם רבים מלקוחותיו שהפסידו את כל מה שחסכו.
כך קורה בתקופות של מיתון כלכלי או שפל, כמו "השפל הגדול" למשל, שהיה בארצות הברית. בשפל כזה עלולים בנקים להיכשל, כשההשקעות שלהם, כספי החוסכים, מאבדות ערך ופוגעות קשות בלקוחות שלהם, שחסכו בהם האמינה שכספם יישמר.
ניהול לקוי של בנקים שמנהליהם טעו בהחלטות הניהול שלהם, עשו השקעות מסוכנות או הלוו כספים לעסקים, ללא הקפדה על נוהלים ובטחונות ראויים, יכולים גם הם להוביל לסגירה שלהם.
אך הסיבה המפחידה והיותר מוכרת לקריסת בנקים לאחרונה היא במצב בו בנק נכנס לקשיי נזילות ועתודות הכסף המזומן אינן מספיקות.
איך זה קורה?
מצב כזה קורה כשלקוחות לחוצים, בשל שמועות או דיווחים על מצב הבנק, וממהרים לפדות את כספם מהבנק. בהיעדר מזומנים, מצב בו הכסף הזמין לפדיון לא מספיק, הבנק קורס.
הנה הבנק הקורס - בנק המתמחה בטיפול בחברות הייטק, הבנק האמריקאי SVB (עברית):
https://youtu.be/nxjdDvpbjWs
על רווחי הבנקים האופייניים (מתורגם):
https://youtu.be/CNaX42NlVgc
בחיוך - איך בנק עם התנהגות כזו לא יאבד את אמון הלקוח? (עברית)
https://youtu.be/SHI-IlnCWEU
וסרטון תיעודי על קריסות בנקים והגורמים לכך:
https://youtu.be/t5w5mk1_K3A?long=yes
מה זו אינפלציה?
דמיינו מצב שהכסף שלכם קונה פחות, כי המחירים עלו מאוד, זוהי בדרך כלל תופעה של אינפלציה (Inflation) - תופעה כלכלית שמתרחשת כשהמחירים עולים כל הזמן ולכן השווי של הכסף שיש לצרכנים הולך ויורד.
אינפלציה משמעותה ירידה בערך הכסף, כלומר כשערך המטבע יורד והולך.
כי מה קורה כשהכסף שלנו שווה פחות? - נכון, נוכל לקנות פחות דברים. אם פעם יכולתם לקנות גלידה ב-10 שקלים והיום מחירה 20 שקלים, אז עם אותו הסכום, או אותה משכורת, תוכלו לקנות רק חצי ממה שיכולתם קודם.
מצד שני, אינפלציה קטנה של 2-3% לשנה היא בדרך כלל הכיוון הנכון לכלכלה צומחת. כי עליית מחירים כזו אומרת שהצרכנים רוצים לקנות והביקוש גדול מההיצע, מה שמוביל את הסוחרים להעלות את המחירים.
רק אם האינפלציה יוצאת משליטה והכלכלה מאבדת כל רסן בעליית מחירים גבוהה יותר - אז נאלץ הבנק המרכזי להעלות את הריבית בצורה חדה ובכך לנסות לבלום את האינפלציה.
#מה גורם לאינפלציה?
ירידת הערך של הכסף נגרמת לא פעם מהדפסה מוגזמת של עוד כסף על ידי המדינה, או מריבית נמוכה שמאפשרת לאנשים לקחת הלוואות זולות ולרצות לקנות הרבה מדי, כלומר ליצור ביקוש יתר.
אבל ירידת ערך הכסף יכולה להיגרם גם כשהכלכלה מתחילה לצמוח מהר מדי ומתחממת בהגזמה - כשכל מי שיכול לעבוד וניתן להעסיקו כבר מועסק והייצור הוא בשיאו. אבל מנגד עולה הביקוש לסחורות, מוצרים ושירותים. הוא עולה אפילו על ההיצע הגדול יותר. ביקוש יתר כזה יעלה את המחירים וכוח הקנייה באמצעות הכסף יירד.
בשני המקרים הכסף הרב שנכנס לשוק מציף אותו. וכשיש יותר מדי כסף בשוק - הוא שווה הרבה פחות והמחירים עולים.
עוד גורם אפשרי לאינפלציה הוא עלייה משמעותית במחירי הנפט. זו יכולה להיגרם ממלחמות או מסכסוכי סחר בין מדינות, מה שיכול להקפיץ מאוד את המחירים.
#אינפלציה בהיסטוריה
היסטורית, אינפלציה יכולה לגרום לשינויים עצומים בחברה האנושית. בגרמניה שלפני היטלר המחירים עלו בצורה פראית, כי הכסף איבד את ערכו במהירות. כיכר לחם עלתה אז 460 מיליארד מארקים גרמניים.
התופעה הזו של אינפלציה מטורפת גרמה בגרמניה של אותם ימים למצב כלכלי וחברתי שהלך והתדרדר והביא רבים לעוני. משם הדרך לזעזועים פוליטיים ולנאומים של היטלר שאמרו שהיהודים אשמים במצב הייתה קצרה.
את הסוף כולם יודעים. האינפלציה הזו הייתה אחד הגורמים שהביאו לעליית הנאצים לשלטון ומשם לקץ הדמוקרטיה בגרמניה ולמלחמת עולם שגרמה להרס ולאובדן בחיי אדם, יותר מכל אירוע בתולדות המין האנושי.
#נחזור לאינפלציה - איך היא מרגישה?
כשכוח הקנייה של המטבע פוחת, התמורה המתקבלת עבור כל יחידת מטבע הולכת וקטנה ויותר כסף נדרש כדי לקנות את אותו מוצר.
לדוגמה, אם 5 שקלים איפשרו לקנות פעם 2 חבילות מסטיק והיום הם מאפשרים לקנות חבילה אחת בלבד, האינפלציה מאז היתה אינפלציה של 100%. המחירים קפצו פי 2 ולכן דרושים היום 10 שקלים כדי לקנות את מה שבעבר נדרשו 5 שקלים בלבד כדי לקנותו. כלומר, ערך הכסף ירד מאז.
סתם אינפלציה מורידה את ערך הכסף ומה שהיה בידיך שווה פחות ממה שהיה שווה בעבר. אינפלציה גבוהה פירושה ששווי הכסף יורד באופן דרסטי, מהיר ומתמשך. כשהאינפלציה הגבוהה מתמשכת, היציבות הכלכלית מתערערת לחלוטין ובהמשך פוגעת גם בחברה ובסדר החברתי, כמו שקרה לא פעם בהיסטוריה.
הנה האינפלציה (עברית):
https://youtu.be/87cjO1yhT1Y
עליית המחירים היא בת הלוויה של האינפלציה (עברית):
https://youtu.be/lShWYDGjGh0
על מדד המחירים לצרכן (עברית):
http://youtu.be/7QVFywo_vO0
כאן מסביר מומחה למה לא כדאי להדפיס הרבה כסף - התשובה היא אינפלציה:
http://youtu.be/ZkyBnaYCUhw?t=23s
והאינפלציה הגבוהה ברפובליקת ויימאר בגרמניה, שהייתה מהסיבות לעליית היטלר לשלטון (מתורגם):
https://youtu.be/iK_SCLJ7Guc
דמיינו מצב שהכסף שלכם קונה פחות, כי המחירים עלו מאוד, זוהי בדרך כלל תופעה של אינפלציה (Inflation) - תופעה כלכלית שמתרחשת כשהמחירים עולים כל הזמן ולכן השווי של הכסף שיש לצרכנים הולך ויורד.
אינפלציה משמעותה ירידה בערך הכסף, כלומר כשערך המטבע יורד והולך.
כי מה קורה כשהכסף שלנו שווה פחות? - נכון, נוכל לקנות פחות דברים. אם פעם יכולתם לקנות גלידה ב-10 שקלים והיום מחירה 20 שקלים, אז עם אותו הסכום, או אותה משכורת, תוכלו לקנות רק חצי ממה שיכולתם קודם.
מצד שני, אינפלציה קטנה של 2-3% לשנה היא בדרך כלל הכיוון הנכון לכלכלה צומחת. כי עליית מחירים כזו אומרת שהצרכנים רוצים לקנות והביקוש גדול מההיצע, מה שמוביל את הסוחרים להעלות את המחירים.
רק אם האינפלציה יוצאת משליטה והכלכלה מאבדת כל רסן בעליית מחירים גבוהה יותר - אז נאלץ הבנק המרכזי להעלות את הריבית בצורה חדה ובכך לנסות לבלום את האינפלציה.
#מה גורם לאינפלציה?
ירידת הערך של הכסף נגרמת לא פעם מהדפסה מוגזמת של עוד כסף על ידי המדינה, או מריבית נמוכה שמאפשרת לאנשים לקחת הלוואות זולות ולרצות לקנות הרבה מדי, כלומר ליצור ביקוש יתר.
אבל ירידת ערך הכסף יכולה להיגרם גם כשהכלכלה מתחילה לצמוח מהר מדי ומתחממת בהגזמה - כשכל מי שיכול לעבוד וניתן להעסיקו כבר מועסק והייצור הוא בשיאו. אבל מנגד עולה הביקוש לסחורות, מוצרים ושירותים. הוא עולה אפילו על ההיצע הגדול יותר. ביקוש יתר כזה יעלה את המחירים וכוח הקנייה באמצעות הכסף יירד.
בשני המקרים הכסף הרב שנכנס לשוק מציף אותו. וכשיש יותר מדי כסף בשוק - הוא שווה הרבה פחות והמחירים עולים.
עוד גורם אפשרי לאינפלציה הוא עלייה משמעותית במחירי הנפט. זו יכולה להיגרם ממלחמות או מסכסוכי סחר בין מדינות, מה שיכול להקפיץ מאוד את המחירים.
#אינפלציה בהיסטוריה
היסטורית, אינפלציה יכולה לגרום לשינויים עצומים בחברה האנושית. בגרמניה שלפני היטלר המחירים עלו בצורה פראית, כי הכסף איבד את ערכו במהירות. כיכר לחם עלתה אז 460 מיליארד מארקים גרמניים.
התופעה הזו של אינפלציה מטורפת גרמה בגרמניה של אותם ימים למצב כלכלי וחברתי שהלך והתדרדר והביא רבים לעוני. משם הדרך לזעזועים פוליטיים ולנאומים של היטלר שאמרו שהיהודים אשמים במצב הייתה קצרה.
את הסוף כולם יודעים. האינפלציה הזו הייתה אחד הגורמים שהביאו לעליית הנאצים לשלטון ומשם לקץ הדמוקרטיה בגרמניה ולמלחמת עולם שגרמה להרס ולאובדן בחיי אדם, יותר מכל אירוע בתולדות המין האנושי.
#נחזור לאינפלציה - איך היא מרגישה?
כשכוח הקנייה של המטבע פוחת, התמורה המתקבלת עבור כל יחידת מטבע הולכת וקטנה ויותר כסף נדרש כדי לקנות את אותו מוצר.
לדוגמה, אם 5 שקלים איפשרו לקנות פעם 2 חבילות מסטיק והיום הם מאפשרים לקנות חבילה אחת בלבד, האינפלציה מאז היתה אינפלציה של 100%. המחירים קפצו פי 2 ולכן דרושים היום 10 שקלים כדי לקנות את מה שבעבר נדרשו 5 שקלים בלבד כדי לקנותו. כלומר, ערך הכסף ירד מאז.
סתם אינפלציה מורידה את ערך הכסף ומה שהיה בידיך שווה פחות ממה שהיה שווה בעבר. אינפלציה גבוהה פירושה ששווי הכסף יורד באופן דרסטי, מהיר ומתמשך. כשהאינפלציה הגבוהה מתמשכת, היציבות הכלכלית מתערערת לחלוטין ובהמשך פוגעת גם בחברה ובסדר החברתי, כמו שקרה לא פעם בהיסטוריה.
הנה האינפלציה (עברית):
https://youtu.be/87cjO1yhT1Y
עליית המחירים היא בת הלוויה של האינפלציה (עברית):
https://youtu.be/lShWYDGjGh0
על מדד המחירים לצרכן (עברית):
http://youtu.be/7QVFywo_vO0
כאן מסביר מומחה למה לא כדאי להדפיס הרבה כסף - התשובה היא אינפלציה:
http://youtu.be/ZkyBnaYCUhw?t=23s
והאינפלציה הגבוהה ברפובליקת ויימאר בגרמניה, שהייתה מהסיבות לעליית היטלר לשלטון (מתורגם):
https://youtu.be/iK_SCLJ7Guc
מהי דפלציה?
דפלציה? דיפלציה? - בהנחה שיודעים מהי אינפלציה (אם לא, אז למדו על כך בתגית "אינפלציה") אז אפשר להסביר בפשטות גם את ההיפך - דפלציה או דיפלציה היא בעצם ההיפך מאינפלציה. בשם אחר = דיס-אינפלציה.
אם באינפלציה המחירים הולכים ועולים אז דפלציה היא מצב שבו המחירים הולכים ויורדים דווקא.
דיפלציה היא כמו בלון שהאוויר הולך ומתרוקן ממנו. האם הוא יתרומם לאוויר? - לא ממש. כך גם לא תהיה צמיחה אם המחירים יירדו.
הצרכנים שיודעים שהמחירים יורדים מעדיפים לדחות את הקניות שלהם, בעיקר את הגדולות. אם הרכב שאתה רוצה לקנות יהיה זול יותר בעוד כמה חודשים או שנים, אז אתה תמשיך להחזיק במכונית הישנה ותמתין, כי המחיר יאפשר לך חסכון משמעותי או רכישה של מכונית טובה יותר באותו מחיר.
עיכוב הרכישות והעסקאות מאט את הכלכלה ותוקע אותה עוד יותר. הוא מייצר ירידת מחירים מתמשכת, כי היצרנים רוצים למכור את המלאי שיצרו.
אנשים הולכים אז ומפוטרים ממפעלים ועסקים שמייצרים פחות ומוכרים פחות. כשאין משכורת הם עצמם קונים פחות. כך גם השכנים שלהם, שעובדים אבל רואים אנשים מפוטרים מסביב, לכן גם הם נזהרים וקונים פחות.
הקטנת הצריכה הזו גורמת להאטה כלכלית, כי כשאין ביקוש גם הייצור יילך ויירד.
מכאן שהבנק המרכזי של מדינה לא ישאף לדפלציה כזו שתאט את הכלכלה וכמובן גם לא לאינפלציה, שפירושה אובדן של יציבות המחירים ועלייה מתמדת. מה שכלכלה כן תרצה זו אינפלציה מזערית של 2-3% לשנה. אינפלציה כזו היא בדרך כלל הכיוון הנכון לכלכלה צומחת וממשלה תמיד תרצה כלכלה צומחת.
רגע, אז אינפלציה היא דבר טוב? - אינפלציה קטנה כן. כי זה אומר שהצרכנים רוצים לקנות והביקוש גדול מההיצע, מה שמוביל את הסוחרים להעלות את המחירים.
רק אם האינפלציה יוצאת משליטה והכלכלה מאבדת כל רסן בעליית מחירים גבוהה יותר - אז נאלץ הבנק המרכזי להעלות את הריבית בצורה חדה ולנסות לבלום את האינפלציה הזו.
הנה הסבר מסובך במקום הפשוט שלנו (עברית):
https://youtu.be/woUZUlnAmuU
סכנת הסחרור דיפלציוני:
https://youtu.be/ouNKQ1OUnwc
דוגמה להסבר שדווקא מעודד דפלציה וריבית אפסית (עברית):
https://youtu.be/NgOr22uJCy4
והדוגמה היפנית כתמרור אזהרה מדיפלציה:
https://youtu.be/HvppJ-MhE6A
דפלציה? דיפלציה? - בהנחה שיודעים מהי אינפלציה (אם לא, אז למדו על כך בתגית "אינפלציה") אז אפשר להסביר בפשטות גם את ההיפך - דפלציה או דיפלציה היא בעצם ההיפך מאינפלציה. בשם אחר = דיס-אינפלציה.
אם באינפלציה המחירים הולכים ועולים אז דפלציה היא מצב שבו המחירים הולכים ויורדים דווקא.
דיפלציה היא כמו בלון שהאוויר הולך ומתרוקן ממנו. האם הוא יתרומם לאוויר? - לא ממש. כך גם לא תהיה צמיחה אם המחירים יירדו.
הצרכנים שיודעים שהמחירים יורדים מעדיפים לדחות את הקניות שלהם, בעיקר את הגדולות. אם הרכב שאתה רוצה לקנות יהיה זול יותר בעוד כמה חודשים או שנים, אז אתה תמשיך להחזיק במכונית הישנה ותמתין, כי המחיר יאפשר לך חסכון משמעותי או רכישה של מכונית טובה יותר באותו מחיר.
עיכוב הרכישות והעסקאות מאט את הכלכלה ותוקע אותה עוד יותר. הוא מייצר ירידת מחירים מתמשכת, כי היצרנים רוצים למכור את המלאי שיצרו.
אנשים הולכים אז ומפוטרים ממפעלים ועסקים שמייצרים פחות ומוכרים פחות. כשאין משכורת הם עצמם קונים פחות. כך גם השכנים שלהם, שעובדים אבל רואים אנשים מפוטרים מסביב, לכן גם הם נזהרים וקונים פחות.
הקטנת הצריכה הזו גורמת להאטה כלכלית, כי כשאין ביקוש גם הייצור יילך ויירד.
מכאן שהבנק המרכזי של מדינה לא ישאף לדפלציה כזו שתאט את הכלכלה וכמובן גם לא לאינפלציה, שפירושה אובדן של יציבות המחירים ועלייה מתמדת. מה שכלכלה כן תרצה זו אינפלציה מזערית של 2-3% לשנה. אינפלציה כזו היא בדרך כלל הכיוון הנכון לכלכלה צומחת וממשלה תמיד תרצה כלכלה צומחת.
רגע, אז אינפלציה היא דבר טוב? - אינפלציה קטנה כן. כי זה אומר שהצרכנים רוצים לקנות והביקוש גדול מההיצע, מה שמוביל את הסוחרים להעלות את המחירים.
רק אם האינפלציה יוצאת משליטה והכלכלה מאבדת כל רסן בעליית מחירים גבוהה יותר - אז נאלץ הבנק המרכזי להעלות את הריבית בצורה חדה ולנסות לבלום את האינפלציה הזו.
הנה הסבר מסובך במקום הפשוט שלנו (עברית):
https://youtu.be/woUZUlnAmuU
סכנת הסחרור דיפלציוני:
https://youtu.be/ouNKQ1OUnwc
דוגמה להסבר שדווקא מעודד דפלציה וריבית אפסית (עברית):
https://youtu.be/NgOr22uJCy4
והדוגמה היפנית כתמרור אזהרה מדיפלציה:
https://youtu.be/HvppJ-MhE6A
