למעשה הרוקנרול היא תולדה של הבלוז, אותה מוסיקה שנוצרה באמריקה, על ידי עבדים כואבים ונרמסים, שהובאו או נולדו למי שהובאו מאפריקה כדי לשמש כוח עבודה זול ב"עולם החדש". הרוקנרול עצמו נולד מהרית'ם אנד בלוז, גרסתו הקצבית של הבלוז האיטי באופיו ומה"בוגי ווגי", הגרסה העוד יותר מהירה שלו.

ראשוני הרוקנרול היו ריצ'רד הקטן (ליטל ריצ'רד), פֶטס דומינו, ג'רי לי לואיס וביל היילי. הם נחשבים האבות המייסדים של הסגנון החדש, שנתן כיוון לחיים של הצעירים הלבנים של אמריקה. אבל מי שהקפיץ את המוסיקה הזו לשמיים ולראש מצעדי המכירות וההשמעות ברדיו היה נהג משאית מהעיר ממפיס ושמו אלביס פרסלי, שהפך לכוכב הכי גדול בעולם. זו לא הייתה רק המוסיקה המופלאה שהוא ידע לייצר, אלא גם הופעתו הקשוחה והקולית, הלבוש הנוצץ ונענועי האגן שלו שהביאו את התנועה והתזוזה "הרולית" אל המוסיקה הקלה. אגב, אלביס הושפע מאד ממוסיקת גוספל כנסייתית, מריתם אנד בלוז וממוסיקת קאנטרי אמריקאית - הוא פשוט חיבר את ההשפעות הללו לחוויית רוק שלא היה לה תקדים.

תרם לרוקנרול גם באדי הולי, מוסיקאי מהפכן עם מראה של חנון ומשקפיים של זקנים. הקריירה שלו נמשכה בקושי שנה וחצי, אבל במהלכה הוא יצר רוקנרול משובח והשפיע, בליווי של להקתו "הקריקטס" כמעט על כל מוסיקי רוק שבא אחריו. הוא פרץ דרך ליוצרים שבאו אחריו, בהיותו המוסיקאי הראשון שכתב בעצמו את השירים שביצע. אבל אז הוא מת בתאונת מטוס והשאיר את הבמה ל"חיפושיות", הביטלס, ששמם נולד כהדהוד של "הקריקטס", באנגלית "הצרצרים", של הולי.

עוד חלוץ רוקנרול גדול ומשפיע היה מי שג'ון לנון אמר עליו ש"אם היו נותנים לרוקנרול שם אחר, הוא היה נקרא צ'אק ברי". ואכן, ברי הותיר אחריו מסורת של נגינה מופלאה בגיטרה ושירת רוקנרול שכולם חיקו, בצד מאגר של המנוני רוק קלאסיים מעולים כמו "Johnny B Good" ו-"Roll over Beethoven" שגם הביטלס הקליטו מתוך הערצה. שני השירים הללו הם משירי הרוק המבוצעים ביותר אי-פעם.

כמעט כל מוסיקאי הרוק שיבואו אחר-כך, מג'ימי הנדריקס, דרך הביטלס, הביץ' בויז, הרולינג סטונז, אריק קלפטון, או בוב דילן, כולם הושפעו מצ'אק ברי וביצעו לפחות אחד מאינספור הלהיטים שהוא יצר. נגינת הגיטרה שלו הפכה להיות ספר הלימוד של גדולי הגיטרה החשמלית והוא עצמו המשיך לעשות רוקנרול עד לגיל זקנה.


הנה תחילת ההיסטוריה של הרוקנרול:

https://youtu.be/kKAdDvdOcrk


באותה תקופה הרוקנרול היה קודם כל מוסיקה לריקודים:

https://youtu.be/Rf55gHK48VQ


צ'אק ברי עם ג'וני בי גוד:

https://youtu.be/6ROwVrF0Ceg


ריצ'ארד הקטן בשיר "לוסיל":

https://youtu.be/5ydBkmgJi-g


ביל היילי עם "רוק מסביב לשעון":

https://youtu.be/ZgdufzXvjqw


ואלביס פרסלי ב"כלב ציד" בתכנית של אד סאליבן בטלוויזיה 1956:

https://youtu.be/aNYWl13IWhY

מוסיקת רוק (Rock) היא מוסיקה קצבית, לעיתים קרובות רועשת, שיש בה שימוש בגיטרות חשמליות ובתופים. זמרי רוק שרים בקול מחוספס ולא עדין ובדרך כלל לבושים ומופיעים בצורה פשוטה וללא ניסיון למצוא חן.

כחלק מתדמית צעירה ולא ממוסדת, רבים מהם נהגו בצורה לועגת וחסרת אחריות. ואכן, המוסיקה הזו ואוהבי הרוק בכלל נחשבו תמיד מורדים ולא הולכים בזרם,

הדתות השונות ובמיוחד הכנסייה הנוצרית ראו ברוקנ'רול את "המוסיקה של השטן". הציבור הרחב, לעומתם, אהב את זמרי הרוק והמצליחים שבהם הפכו לעשירים ומצליחים מאד.


הנה תקציר היסטורי של מוסיקת הרוק:

https://youtu.be/fXyRxZTuOYU


סגנונות הרוק לאורך השנים:

https://youtu.be/Mvy7b698YPw


10 להקות הרוק הגדולות ביותר:

https://youtu.be/v3BCYSTsyTg


מונטאז' ארוך, מקורי ומרתק של תולדות הרוק:

https://youtu.be/_zflDkNJ99o


והאבולוציה של הרוק:

https://youtu.be/QkQ7q4yEmh0

בקליבלנד, אוהיו שבארצות הברית נמצא מוזיאון למוזיקת רוק שנוסד בשנת 1983 וכולל גם ארגון מוסיקלי יוקרתי. שמו הוא היכל התהילה של הרוקנרול (Rock and Roll Hall Of Fame).

המוזיאון של היכל התהילה של הרוקנרול מציג את תולדות מוסיקת הרוק נ' רול. ניתן למצוא בו מגוון גדול של פריטים ומידע על גדולי הרוק, כולל להקות, זמרים, יוצרים ונגנים הקשורים במוסיקת הרוק ואישים שונים שהשפיעו על מוסיקת הרוק, או שתרמו בקטגוריות נוספות מתחומים המלווים את תעשיית הרוק.

מאז שנת 1986, אחת לשנה, מכריז היכל התהילה על הנבחרים להיכנס בשעריו, להיכל התהילה של הרוק. מדי שנה בוחרים מומחי רוק 5 אמנים או הרכבים להיכנס לפנתאון של הרוק.

אמן שנבחר להיכנס להיכל חייב להיות מי שפועל או פעל בעבר מעל ל-25 שנה, מאז יצירתו הראשונה, או יציאת האלבום הראשון שלו או שלה לאור.

מהביטלס אל הסטונז, אלביס, דילן או ספרינסטין - בין האמנים שנבחרו להיכל התהילה של הרוק תמצאו כל אגדת רוק שבתגית "אגדות רוק", כמעט כל להקה שמוצגת באאוריקה בתגית "להקות" ומרבית הזמרים והזמרות שכאן.


הנה ההיכל:

https://youtu.be/ngPCdTXzu88


מבפנים:

https://youtu.be/D0-ofYdLbhk


התצוגה של אלביס פרסלי בהיכל:

https://youtu.be/Bg7hoON9b1M


הביטלס נכנסים ב-1988 ושאר עולם הרוק עוזר להם:

https://youtu.be/UCIZaU08aVQ

התקליט הכי יקר בהיסטוריה הוא ככל הנראה תקליטה של להקת "החוצבים" (The Quarrymen) שנקרא "In Spite Of All The Danger". הסיבה שהתקליט הלא-מוכר כל כך, שהוקלט בשנת 1958, שווה כל כך הרבה כסף נעוצה ודאי בזה שלהקת "החוצבים" הייתה הגלגול הצעיר של מי שיהפכו בתוך שנים אחדות ללהקה המפורסמת והחשובה בעולם - להקת "הביטלס".

התקליט הוא למעשה תקליטון, כלומר סינגל. יש בו רק שני שירים ויצא ממנו עותק מקורי אחד. מי שקנה אותו במהלך השנים הוא אחד מחברי הלהקה, פול מקרטני. הסכום שבו הוא קנה את התקליט בשנת 1981 אינו ידוע. אבל מעריכים את שוויו כיום במחיר של כמעט 280 אלף דולר!


הנה השיר "In Spite Of All The Danger" מפי חברי להקת "החוצבים" ועם תמונותיה:

https://youtu.be/RuuOAA9ekbg


השיר "I'll Follow The Sun" של החוצבים:

https://youtu.be/wjfKX4yyX0k


והשיר הראשון שהקליטו אי-פעם, שיר של באדי הולי:

https://youtu.be/D8eqtpLxFO0

הוא היה בסך הכל בן 25, כשבאמצע הופעה באוסטרליה הביט ריצ'רד הקטן (Little Richard) לשמיים וראה שם "כדור אש ענקי שפוצץ לי את הראש". כדור האש היה הלוויין הסובייטי ספוטניק ששרידיו נכנסו לאטמוספרה ונשרפו. אבל לליטל ריצ'ארד, זמר הרוקנרול המצליח בעולם, זה הספיק כדי להפסיק ב-1957 את הקריירה המצליחה שלו ולהפוך למאמין נוצרי, שנרשם ללימודי דת והקפיד לשיר רק שירי גוספל ואמונה.

החזרה של ליטל ריצ'ארד לאלוהים היא זו שגם הפכה אותו לפחות נחשב בקרב האבות המייסדים של הרוקנרול, המוסיקה ששינתה את פני התרבות הפופולארית במחצית השניה של המאה ה-20.

אמנם כמה שנים לאחר מכן הוא ישוב להופיע. להקות החימום שלו בהופעותיו הבריטיות יהיו אז שתי הלהקות שעתידות להיות הכורים האטומיים של הרוקנרול בשנות ה-60, "הביטלס" ב-1963 ושנה אחר-כך גם ה"רולינג סטונז". אבל בשלב הזה יהיה כבר ריצ'רד הקטן אחרי השיא שלו ומעריציו יבואו להופעותיו בעיקר כדי להיזכר בימים צעירים יותר.

הזמר עם האנרגיה הלא תיאמן שתרם כמה שנים לפני כן לרוקנרול את הצרחה המטורפת והפראית שלו היה אחד מראשוני הרוקנרול ומהחשובים שבהם. הוא היה צעיר, כריזמתי, סוער ומוכשר להפליא. בשנים הראשונות, לפני החזרה בתשובה, הוא הפציץ שוב ושוב את הרדיו בלהיטי ענק ממכרים, שהפכו את הנוער של אז למעריצים גדולים.

באותה תקופה הוא גם עשה מהפכה חברתית של ממש, שתרמה תרומה משמעותית לביטול ההפרדה הגזעית באמריקה. מבלי משים הוא גרם גם לבני נוער לבנים לקנות תקליטים עם מוסיקה שחורה. עד אז הם קנו תקליטי שירים מתקתקים, של זמרים לבנים ומלוקקים שהג'ל בשיער היה הדבר הכי מבריק בהם.

אבל ליטל ריצ'ארד הוא זה שהוביל את המהפכה המוסיקלית שהביאה את כולם, צעירים לבנים ושחורים גם יחד, להעריץ את אותה המוסיקה, לקנות את אותם להיטים ולרקוד ביחד על רחבת הריקודים, כאילו לא היו אלה צאצאים של עבדים והאחרים - של בעליהם.

"בשתיים וחצי דקות אמר השיר 'טוטי פרוטי' את כל מה שצריך לדעת על אהבה, תשוקה וחופש", הטעים ההיסטוריון המעריץ דייוויד קירבי שכתב ספר על הריצ'רד והתופעה. ואכן, השיר שנפתח בצעקת ג'יבריש לא ברורה אבל נחרצת "א וופ באפ אלומה אלאפ בם בום!" וממשיך בגניחות "טוטי פרוטי!" היה מהפכת השחרור של הרוקנרול מהמוסיקה של סבתא. הוא היה להיט הרוקנרול הכי פרוע ומזמין של הפיפטיז אבל גם סימן את המטאור ששרף את עצמו בכניסה אל האטמוספרה של הרוק המסעיר עוד יותר, זה של שנות השישים.


הנה סיפורו של ליטל ריצ'ארד:

http://youtu.be/XzIXPt7aNAs


בלהיטו הגדול "טוטי פרוטי":

http://youtu.be/3kM1khne_sg


ליטל ריצ'רד ב"סאלי הארוכה והגבוהה":

https://youtu.be/jqxNSvFMkag


וביום ההולדת של מוחמד עלי:

http://youtu.be/AK_jm3Hz1Wk

לא רבים יודעים, אבל יותר מכל מוסיקאי אחר מחלוצי הרוקנרול, מי שאחראי לעיצוב שירי הרוקנרול הוא הזמר והגיטריסט היוצר צ'אק ברי (Chuck Berry). ברי, יליד סיינט לואיס, היה פרפומר אגדי ולדעת רבים הגיטריסט הטוב מבין חלוצי הרוק. נגינת הגיטרה שלו הפכה באופן מסוים להיות ספר הלימוד של גדולי הגיטרה החשמלית.

הוא היה הראשון שהבין שהרוקנ'רול מיועד למתבגרים בני-עשרה וייעד אותו בשבילם. הוא כתב במהלך הקריירה שלו עשרות להיטי ענק קלילים אבל מדויקים וטובים להפליא, שבוצעו על ידי גדולי הרוק מאז.

ברי היה גם פרפורמר מופלא, שנע על הבמה באופן חופשי ומקצועי מאד והמציא תנועות משלו, כמו "הליכת הברווז" שלו, תוך כדי שירה ונגינת סולואי גיטרה וירטואוזיים.

מהביטלס ועד ג'ימי הנדריקס, דרך אריק קלפטון, הרולינג הסטונז ואינספור להקות רוק - כמעט כל מי שכיכב בזירת הרוק העמוסה של שנות ה-60 הושפע ממנו וביצע את הימנוני הרוק שלו בחרדת קודש וקצב מקפיץ.

הקצב הזה, אגב, הוליד סגנון ריקוד חדש ומהפכני אז, שנקרא "שייק". הוא היה הריקוד האינדיבידואלי הראשון, ריקוד ללא בני זוג או שותפים, שגם לא כלל תנועות, אלא בעיקר הרעדה של הראש, הרגליים והידיים.

אבל לצ'אק ברי היה גם חלק אפל באישיותו. הוא ישב בכלא פעמיים, מסיבות שונות. במהלך השנים הוא הפך לאדם לא פשוט, שמוסיקאים התקשו לעבוד איתו והקריירה שלו ידעה עליות וירידות. בכל זאת המשיך לעבוד עד לגיל מתקדם והגיח מעת לעת בהופעות טלוויזיה, עם מוסיקאים גדולים שהמשיכו את דרכו וזכרו לו חסד נעורים.

ההערצה של גדולי הרוק למוסיקאי שג'ון לנון אמר עליו ש"אם היו נותנים לרוקנרול שם אחר, זה בטח היה צ'אק ברי" ממשיכה להיות עצומה. בתקליט הזהב שנשלח על החללית וויאג'ר לחלל החיצון ומכיל דוגמאות של יצירות אמנות של המין האנושי, נכלל להיטו הגדול "ג'וני בי גוד" (Johnny B Good), ביחד עם יצירות של בטהובן, באך ושייקספיר (קראו עליו באאוריקה בתגית "תקליט הזהב של וויאג'ר").

ברשימת 50 האמנים החשובים ביותר בכל הזמנים, שהכין המגזין "רולינג סטון", דורג צ'אק ברי במקום החמישי אי-פעם. הוא ממשיך לעשות רוקנרול גם בגיל זקנה. צ'אק ברי הוא אגדת רוק ואגדת גיטרה מובילה, תרתי משמע..


הנה סיפורו של צ'אק ברי:

https://youtu.be/hq_BT1sd7oc


"הליכת הברווז" שלו:

https://youtu.be/BCsfh5ItkEc


הנה מחווה לאגדת הרוק צ'אק ברי בהמנון הרוק הקלאסי "ג'וני בי גוד":

https://youtu.be/UM_PTJCFCQw


ומי שהושפע ממנו מאד, ג'ון לנון, מופיע איתו באותו שיר:

https://youtu.be/kpTpxbnBWYM


מצגת וידאו של תמונותיו:

https://youtu.be/1vaZnUeZKWY


וכאן מארח את גדולי הגיטריסטים ללהיטו "רוקנרול מיוזיק":

https://youtu.be/Iz3gRNNdUC0