שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה זה רדיום ומתי גילה אותו הזוג קירי?
רדיום (Radium, בעברית: אורית) הוא יסוד כימי רדיואקטיבי, פי מיליון יותר רדיואקטיבי מהאורניום.
הרדיום התגלה בפאריס על ידי הפיזיקאית הפולנית מארי קירי ובעלה הצרפתי פייר קירי ב-1898 בעפרת אורניום. השניים הפיקו מהעפרה את כל האורניום וגילו שעדיין נשארה רדיואקטיבי.
כך הסיקו צמד החוקרים על קיום יסוד רדיואקטיבי שטרם התגלה - זה היה הרדיום (ביחד עם יסוד נוסף שגילו שם - הפולוניום). הם זכו על כך בפרס נובל.
אגב, בהמשך חייה, לאחר מותו של פייר, זכתה מארי קירי בפרס נובל נוסף והיתה האישה הראשונה שזכתה בשני פרסי נובל.
בהמשך המחקר גילו חוקרים שהרדיום גורם למחלות קשות ולכן פסק השימוש בו לשימושים מסחריים, כגון ייצור של צבעים שזוהרים בחושך.
קיים גם חשש שמותה של מארי קירי, מגלת הרדיום, נגרם מטיפול לא זהיר ברדיום. את יומני המחקר שלה עד היום מתקשים לקרוא, בגלל הרדיואקטיביות המסוכנת שבהם.
בתחילת המאה העשרים השתמשו ברדיום נוכלים רבים כדי למכור לציבור "תרופות פלא" למניעת מחלות ולשיפור כח הגברא. רבים מתו באותה תקופה, כתוצאה מהבורות והתמימות ששלטו ובמידה רבה עודן שולטות גם היום בתחום הרפואה.
גילוי הרדיום והרדיו-אקטיביות השפיעו על פיתוחים מדעיים רבים, כולל הפצצה הגרעינית והמצאות רבות בתחום הרפואה.
הנה הרדיום וחומרים נוספים שהתגלו עם הזמן כקטלניים (מתורגם):
https://youtu.be/gKfjHTk8KrY
ומארי קירי מגלת הרדיו והקורבן הגדול שלו:
http://youtu.be/3KmJsKuJws4
מיהי זוכת שני פרסי הנובל מארי קירי?
מה אם נאמר לכם שאחד המדענים הטובים בהיסטוריה היה בכלל אישה? ואם נוסיף שהאישה הזו זכתה בפרס נובל ולא פעם אחת אלא פעמיים? - הופה, בנות... מתחילות להאמין בעצמנו? אז יאללה ללמוד!
קראו לה מארי קירי. עם בעלה, פייר קירי (Pierre and Marie Curie), גילו השניים ב-1898 את הרדיום (Radium), שנקרא בעברית "אורית". מדובר ביסוד כימי רדיואקטיבי, שהקרינה הרדיואקטיבית שלו היא פי מיליון מזו שפולט האורניום.
השניים גילו את הרדיום בעפרת אורניום, שממנה הפיקו את כל האורניום ואז גילו שהיא עדיין רדיואקטיבית. מכך הסיקו השניים שבעופרת האורניום עדיין יש יסוד רדיואקטיבי נוסף. זה היה הרדיום ואגב,עימו גילו בעופרה הזו עוד יסוד, שלו קראו פולוניום.
השניים זכו בפרס נובל ביחד. אחרי מותו של פייר בתאונת דרכים המשיכה מארי במחקר וזכתה בפרס נובל נוסף. בהמשך היא מתה בשל הקרינה הרבה שאליה נחשפה במעבדה. עד היום, אגב, יש קושי וחשש מקריאה של יומני המחקר המדעי המסקרנים שלה, בשל הרדיואקטיביות המסוכנת שבהם.
פיתוחים מדעיים רבים שנולדו עם השנים הושפעו מגילוי הרדיום והרדיו-אקטיביות של הזוג קירי. ניתן לומר שללא הגילויים של השניים, לא היו באות המון המצאות רפואיות. מנגד, יתכן שגם הפצצה הגרעינית לא הייתה באה לעולם, כך שלא כל מה שנולד כתוצאה מתגליות והמצאות שלהם היה אולי כל כך מוצלח.
הנה סיפורה של האישה היחידה שזכתה בשני פרסי נובל (מתורגם):
https://youtu.be/w6JFRi0Qm_s
פייר ומארי קירי והעבודה שהמשיכה לאחר מותו:
https://youtu.be/ZEV4KJBJvEg
על מארי קירי וגילוי הרדיום:
http://youtu.be/3KmJsKuJws4
והבה נכיר אותה, עם מעט הומור חינוכי (עברית):
https://youtu.be/VAxoXbC3H0A?long=yes
מהו הת'וריום שמבטיח אנרגיה גרעינית בטוחה?
לאחר כמה אסונות בכורים גרעיניים, רבים בעולם חוששים מאוד מאסונות כאלה. מנגד הכורים הגרעיניים מהווים הם מקור אמין מאוד ולא מזהם של חשמל, שכן הוא נקי הרבה יותר מייצור של חשמל מדלקי מאובנים - כמו נפט, גז טבעי ופחם.
כנראה שהפתרון שיכול להציל את האנושות מתאונות גרעיניות כאלה ומנגד מזיהום האוויר שמייצרות תחנות הכוח הרגילות הוא ת'וריום, או תוריום (Thorium).
התוריום הוא יסוד כימי רדיואקטיבי (מספרו אטומי 90 וסמלו הכימי T), שיוכל להיות המעצור האולטימטיבי למשבר האקלים בעולם.
לייצור של אנרגיה גרעינית מהווה התוריום חלופה בטוחה ויעילה משמעותית לעומת האורניום, המשמש כיום בכורים גרעיניים ומהווה גורם סיכון של ממש.
היתרונות העיקריים של התוריום אל מול האורניום המועשר נעוץ בעובדה שאינו זקוק להעשרה, הוא מייצר רק שבריר מהפסולת הגרעינית שמופקת מאורניום מועשר, הוא לא מסרטן (לא משחרר גז ראדון) ודבר לא פחות חשוב - במקרה של תאונה כור התוריום הוא הרבה יותר בטוח מכור מבוסס אורניום.
עוד יתרון משמעותי בשימוש בתוריום נובע מכך שקשה להפוך אותו לנשק גרעיני, מה שיאפשר הצטיידות של מדינות מסוכנות, כמו איראן, באנרגיה גרעינית לצרכים אזרחיים ולטובת האקלים.
#תולדות התוריום
היסטורית, היה זה הכימאי השוודי יונס יעקב ברצליוס, שזיהה ראשון את התוריום בשנת 1828. היסוד זכה לשמו של אל הרעם הסקנדינבי תור.
כ-70 שנה אחר כך, בשנת 1902, חקרה הפיזיקאית הקנדית הארייט ברוקס את התוריום והרדיואקטיביות שלו. היא מצאה שהוא פולט חלקיק שונה מקרינת אלפא ובטא שהיו מוכרים עד אז. בביצוע המחקר בו היא חישבה את זמן מחצית החיים של ראדון 220, היא הייתה למעשה לאחת ממניחי הבסיס למדע הפיזיקה הגרעינית.
הנה התוריום ויתרונותיו:
https://youtu.be/jjM9E6d42-M
חיפוש תוריום במערות:
https://youtu.be/irDWco3_N5Q
תוריום שהתגלה בסלע:
https://youtu.be/rSyryoq3soA
וסרטון תיעודי על התוריום כעתיד האנרגיה הגרעינית:
https://youtu.be/uv6qt45lXDM?long=yes
רדיום
רדיום (Radium, בעברית: אורית) הוא יסוד כימי רדיואקטיבי, פי מיליון יותר רדיואקטיבי מהאורניום.
הרדיום התגלה בפאריס על ידי הפיזיקאית הפולנית מארי קירי ובעלה הצרפתי פייר קירי ב-1898 בעפרת אורניום. השניים הפיקו מהעפרה את כל האורניום וגילו שעדיין נשארה רדיואקטיבי.
כך הסיקו צמד החוקרים על קיום יסוד רדיואקטיבי שטרם התגלה - זה היה הרדיום (ביחד עם יסוד נוסף שגילו שם - הפולוניום). הם זכו על כך בפרס נובל.
אגב, בהמשך חייה, לאחר מותו של פייר, זכתה מארי קירי בפרס נובל נוסף והיתה האישה הראשונה שזכתה בשני פרסי נובל.
בהמשך המחקר גילו חוקרים שהרדיום גורם למחלות קשות ולכן פסק השימוש בו לשימושים מסחריים, כגון ייצור של צבעים שזוהרים בחושך.
קיים גם חשש שמותה של מארי קירי, מגלת הרדיום, נגרם מטיפול לא זהיר ברדיום. את יומני המחקר שלה עד היום מתקשים לקרוא, בגלל הרדיואקטיביות המסוכנת שבהם.
בתחילת המאה העשרים השתמשו ברדיום נוכלים רבים כדי למכור לציבור "תרופות פלא" למניעת מחלות ולשיפור כח הגברא. רבים מתו באותה תקופה, כתוצאה מהבורות והתמימות ששלטו ובמידה רבה עודן שולטות גם היום בתחום הרפואה.
גילוי הרדיום והרדיו-אקטיביות השפיעו על פיתוחים מדעיים רבים, כולל הפצצה הגרעינית והמצאות רבות בתחום הרפואה.
הנה הרדיום וחומרים נוספים שהתגלו עם הזמן כקטלניים (מתורגם):
https://youtu.be/gKfjHTk8KrY
ומארי קירי מגלת הרדיו והקורבן הגדול שלו:
http://youtu.be/3KmJsKuJws4
מה אם נאמר לכם שאחד המדענים הטובים בהיסטוריה היה בכלל אישה? ואם נוסיף שהאישה הזו זכתה בפרס נובל ולא פעם אחת אלא פעמיים? - הופה, בנות... מתחילות להאמין בעצמנו? אז יאללה ללמוד!
קראו לה מארי קירי. עם בעלה, פייר קירי (Pierre and Marie Curie), גילו השניים ב-1898 את הרדיום (Radium), שנקרא בעברית "אורית". מדובר ביסוד כימי רדיואקטיבי, שהקרינה הרדיואקטיבית שלו היא פי מיליון מזו שפולט האורניום.
השניים גילו את הרדיום בעפרת אורניום, שממנה הפיקו את כל האורניום ואז גילו שהיא עדיין רדיואקטיבית. מכך הסיקו השניים שבעופרת האורניום עדיין יש יסוד רדיואקטיבי נוסף. זה היה הרדיום ואגב,עימו גילו בעופרה הזו עוד יסוד, שלו קראו פולוניום.
השניים זכו בפרס נובל ביחד. אחרי מותו של פייר בתאונת דרכים המשיכה מארי במחקר וזכתה בפרס נובל נוסף. בהמשך היא מתה בשל הקרינה הרבה שאליה נחשפה במעבדה. עד היום, אגב, יש קושי וחשש מקריאה של יומני המחקר המדעי המסקרנים שלה, בשל הרדיואקטיביות המסוכנת שבהם.
פיתוחים מדעיים רבים שנולדו עם השנים הושפעו מגילוי הרדיום והרדיו-אקטיביות של הזוג קירי. ניתן לומר שללא הגילויים של השניים, לא היו באות המון המצאות רפואיות. מנגד, יתכן שגם הפצצה הגרעינית לא הייתה באה לעולם, כך שלא כל מה שנולד כתוצאה מתגליות והמצאות שלהם היה אולי כל כך מוצלח.
הנה סיפורה של האישה היחידה שזכתה בשני פרסי נובל (מתורגם):
https://youtu.be/w6JFRi0Qm_s
פייר ומארי קירי והעבודה שהמשיכה לאחר מותו:
https://youtu.be/ZEV4KJBJvEg
על מארי קירי וגילוי הרדיום:
http://youtu.be/3KmJsKuJws4
והבה נכיר אותה, עם מעט הומור חינוכי (עברית):
https://youtu.be/VAxoXbC3H0A?long=yes
לאחר כמה אסונות בכורים גרעיניים, רבים בעולם חוששים מאוד מאסונות כאלה. מנגד הכורים הגרעיניים מהווים הם מקור אמין מאוד ולא מזהם של חשמל, שכן הוא נקי הרבה יותר מייצור של חשמל מדלקי מאובנים - כמו נפט, גז טבעי ופחם.
כנראה שהפתרון שיכול להציל את האנושות מתאונות גרעיניות כאלה ומנגד מזיהום האוויר שמייצרות תחנות הכוח הרגילות הוא ת'וריום, או תוריום (Thorium).
התוריום הוא יסוד כימי רדיואקטיבי (מספרו אטומי 90 וסמלו הכימי T), שיוכל להיות המעצור האולטימטיבי למשבר האקלים בעולם.
לייצור של אנרגיה גרעינית מהווה התוריום חלופה בטוחה ויעילה משמעותית לעומת האורניום, המשמש כיום בכורים גרעיניים ומהווה גורם סיכון של ממש.
היתרונות העיקריים של התוריום אל מול האורניום המועשר נעוץ בעובדה שאינו זקוק להעשרה, הוא מייצר רק שבריר מהפסולת הגרעינית שמופקת מאורניום מועשר, הוא לא מסרטן (לא משחרר גז ראדון) ודבר לא פחות חשוב - במקרה של תאונה כור התוריום הוא הרבה יותר בטוח מכור מבוסס אורניום.
עוד יתרון משמעותי בשימוש בתוריום נובע מכך שקשה להפוך אותו לנשק גרעיני, מה שיאפשר הצטיידות של מדינות מסוכנות, כמו איראן, באנרגיה גרעינית לצרכים אזרחיים ולטובת האקלים.
#תולדות התוריום
היסטורית, היה זה הכימאי השוודי יונס יעקב ברצליוס, שזיהה ראשון את התוריום בשנת 1828. היסוד זכה לשמו של אל הרעם הסקנדינבי תור.
כ-70 שנה אחר כך, בשנת 1902, חקרה הפיזיקאית הקנדית הארייט ברוקס את התוריום והרדיואקטיביות שלו. היא מצאה שהוא פולט חלקיק שונה מקרינת אלפא ובטא שהיו מוכרים עד אז. בביצוע המחקר בו היא חישבה את זמן מחצית החיים של ראדון 220, היא הייתה למעשה לאחת ממניחי הבסיס למדע הפיזיקה הגרעינית.
הנה התוריום ויתרונותיו:
https://youtu.be/jjM9E6d42-M
חיפוש תוריום במערות:
https://youtu.be/irDWco3_N5Q
תוריום שהתגלה בסלע:
https://youtu.be/rSyryoq3soA
וסרטון תיעודי על התוריום כעתיד האנרגיה הגרעינית:
https://youtu.be/uv6qt45lXDM?long=yes
