שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה חשיבות הקריאה והכתיבה והאם סיפורים משנים משהו בעולם?
סיפורים בעידן המודרני הופכים ומשמשים כלי רב עוצמה בשינוי, ביצירת אמון ובהנעה של תהליכי שינוי.
יותר ויותר מתגלה אמנות הסיפור, גם בעידן המודרני, כמרכיב חשוב בקריירה ובהעברת רעיונות קטנים כגדולים בחברה האנושית - מרמת החבר הבודד, דרך הארגון כולו, מול עובדיו והלקוחות מולם ניצבים נציגיו ועד לאומות, בהן הוכח שוב ושוב בעבר כוחם של הסיפורים שסיפרו מנהיגים ומובילי דעה.
המחקר מנסה למפות ולחקור את הדרכים בהן סיפורים מסייעים בתהליכי שינוי, בריכוך התנגדויות לשינויים, בהנעה של שינוי בקרב פרטים וחברות שלמות, בסגירת עסקאות מסחריות ובגיוס אנשים לקהילות המחוללות שינוי - כל אלו ועוד באמצעות הכוח העצום של סיפורים.
אם בתקופה הקלאסית, כשנולדו במאות שלפני הספירה, נחשבו הספרים להמצאה שעלולה לפגוע בחשיבה וביכולות השכליות של האדם (כמו הטלוויזיה בזמנה, המחשב והאינטרנט היום), היום כבר ברור שהם עשו בדיוק את ההיפך. במקום ליצור את מה שסוקרטס הגדיר כ"שכחה בנשמה", הם פתחו לנשמה עולמות נהדרים וציידו אותה בספינות מטפוריות להפליג בהם.
מאז המשוררת הראשונה, הכוהנת הגדולה של האימפריה השומרית אנהדואנה, מי שכתבה על רגשות ורעיונות בכתב יתדות, ועד ימינו אנו, עם החוגים והפוסטים ברשתות החברתיות, הכתיבה שימשה ככלי ביטוי וחיבור אנושי ראשון במעלה.
יותר מכל גורם אחר, הייתה זו המצאת הדפוס במאה ה-15 שעתידה לאפשר את אגירת הידע האנושי, הפצתו ופיתוחו. במהלך השנים היא עתידה להביא לפריחה אנושית אדירה, שתוליד את תקופת הרנסאנס, המהפכה המדעית, עידן ההשכלה ובהמשך את העידן המודרני.
החשיבות של הקריאה והסיפור בחיינו היא אדירה. אם השעונים המכניים הניעו והניחו את היסודות לחשיבה המדעית, הספרים יצקו את היסודות לנאורות ולהשכלה. הם לימדו את האדם להעמיק בחשיבה ונתנו לו כלים לנתח מצבים ומגמות.
יש משהו מיוחד בשקיעה הזו בקריאה של ספר. דומה שהיא משאירה את הרעש והגירויים של העולם שבחוץ. יותר מכל, היא מאמנת אותנו בריכוז ובחשיבה מעמיקה על דברים, על רעיונות ועל סיפורים שמניעים אותם והמסקנות שהם מייצרים במוחנו.
היטיב לנסח זאת חלוץ חקר התקשורת מרשל מקלוהן, כשאמר ש"המדיום הוא המסר". שיטת המסירה של המסר משפיעה לדבריו לא פחות ואפילו יותר מתוכנו של המסר. אז אולי ניתן לומר בפראפראזה ש"הספר והסיפור הם הרקטות של המסר"?
המדהים הוא שרבים מהאנשים המצליחים, החזקים והעשירים ביותר בעולם הם גם קוראים אובססיביים. אמנם הם אינם נוטים לקרוא מגזינים ועיתונים יומיים או ספרי מדע בדיוני, אלא יותר ביוגרפיות של אנשים גדולים וספרי ידע והשכלה, אבל כך הם קונים את היכולת לספר את הסיפורים שלהם ולתקשר לקהלים גדולים את רעיונותיהם.
רשת האינטרנט, על השינויים שהיא מחוללת, גם היא עושה עתה שירות נהדר לרעיונות העוברים בסיפורים כאלה. אמנים שהצליחו, דרך סטארטאפים קטנים ועד לתאגידי ענק - כולם רוצים למצוא את הסיפור שיהפוך אותם למעניינים מעט יותר מחבורה של אנשים שרוצה לעשות כסף (דוגמאות בתגית "סיפורי חברה"). אז הם מספרים את הסיפור המיוחד שלהם, שיוסיף ריגוש והתרגשות להצלחתם ה"מוצדקת".
ובכיוון אחר, בו אפשר לראות את ה"סטורי טלינג" השולט הזה - אם יש נוסחה שתמיד עובדת בהרצאות האינטרנט בנוסח "Ted", שכל כך נפוצות היום, הרי שהיא כוללת תמיד ולפני הכל סוג של סיפור מעולה.
הנה הסבר מרתק על כוחו של הסיפור וחשיבותו לאנושות:
https://youtu.be/lHZ72NkBueU
הנה הטוב שבספרות:
https://youtu.be/4RCFLobfqcw
על כוחם של ספרים וסיפורים להשפיע על החיים האמיתיים ועל התפיסות החברתיות (מתורגם):
https://youtu.be/ctaPAm14L10
רנדל וואלאס רואה בסיפור את הדרך הטובה ביותר להפיץ אמת:
https://youtu.be/zfJCN9tzClo
המשוררת והסופרת הראשונה בהיסטוריה תקשרה עוד בימי השומרים בכתיבה (מתורגם):
https://youtu.be/XhNw1BhV6sw
פרסומת שמציגה את הכוח הטמון בסיפורים:
https://youtu.be/YuoVnBc7RvE
ובחיוך, הנה הכוח של סיפור טוב בחיים:
https://youtu.be/GdJT5hjRSR4
הקריאה היא התחביב של האנשים המצליחים ביותר בעולם:
https://youtu.be/jrBFyUnJdcA
והנה הרצאה מדהימה שמוכיחה שאמנות הסיפור מוכרת ובגדול ואם תרצו הצלחה כדאי ללמוד לספר את הסיפור הנכון:
https://youtu.be/Nj-hdQMa3uA?long=yes
מהי ההיסטוריה של הספר?
אמנם ספרים היו גם לפני מכונת הדפוס, אבל ההדפסה וההפצה שלהם הן שהפכו את הספר לכל כך משמעותי למין האנושי ולמהפכה המדעית והקדמה שהיא הביאה לעולם (ראו בתגית "המהפכה המדעית").
ועדיין, סיפורו של הספר הוא סיפור מרתק ובן אלפי שנים, של תקשורת אנושית ויצירתיות רבה. ראשיתו של הרישום האנושי היא כבר בציורי מערות פרהיסטוריים, בהם תיעדו בני האדם, באמצעות ציורים על קירות המערה, את החוויות, הסיפורים והמיתוסים שלהם.
בתרבויות המזרח הקדום, המצרים פיתחו את הפפירוס (Papyrus), חומר כתיבה מתוחכם העשוי מצמח הגומא שגדל על גדות הנילוס. על הפפירוס הם תיעדו פעולות חשבוניות ורשמו חוקים ורעיונות ובין השאר הם כתבו טקסטים ארוכים והעבירו ידע בין דורות, בצורה מתקדמת יותר.
במסופוטמיה, בממלכות בבל ואשור, השתמשו בכתב יתדות על לוחות חרס ורשמו טקסטים מנהליים, דתיים וספרותיים, שתיעדו את החיים באותה תקופה.
יוון ורומא העתיקות פיתחו את השימוש במגילות עור ונייר פרגמנט, שאפשרו רישום מתקדם יותר ועמידות גבוהה של הטקסטים. הנזירים באירופה של ימי הביניים המשיכו מסורת זו, והיו אחראים על העתקת כתבי יד ושימור ידע בעבודת יד מדויקת ומסורה.
סין העתיקה חוללה מהפכה טכנולוגית עם פיתוח הנייר. זה התחיל בנייר משי עדין ובהמשך הם החלו לייצר נייר מחומרים שהופקו מעץ. טכנולוגיה זו אפשרה העתקה, ייצור ושימור משופרים של טקסטים, כשכל אלה נעשים בקלות ובמהירות רבה מבעבר. הסינים גם פיתחו שיטות הדפסה מתקדמות והקדימו בכך את אירופה.
במאה ה-15, היה זה יוהנס גוטנברג (Johannes Gutenberg) הגרמני, שהמציא את מכונת הדפוס וחולל מהפכה אמיתית בתקשורת האנושית. באמצעות בתי הדפוס ניתן היה להפיץ ספרים בהיקפים חסרי תקדים, מה שהביא למהפכה תרבותית וחינוכית ואפשר את המהפכה המדעית שתאפשר לאירופה ובהמשך לאמריקה לפרוץ קדימה (ראו בתגית "המהפכה המדעית").
ספר הנייר, שעם המצאת הדפוס הלך והתפשט בעולם, הותאם במהלך הקריאה לשתי הידיים שלנו. אחת אוחזת, בעוד השנייה מדפדפת.
במאה ה-19 הפכה תעשיית הספרים למודרנית. היו אלה הופעת הכריכות הקשות ושיטות ההדפסה המשוכללות, שאפשרו והזניקו את ההפצה הגלובלית של הספר. עבור שכבות רחבות באוכלוסייה, הפכו הספרים נגישים יותר מתמיד וחדלו מלהיות נחלתה הבלעדית של האליטה.
כך הופך הספר, ביחד עם המהפכה התעשייתית, הקמת בתי ספר ולידתו של מעמד בינוני ומבוסס יותר, ההשכלה הופכת למנוע של שינוי חברתי עצום.
יותר ממחצית המילניום מעביר ספר הנייר ידע וחוויה לכל פינה בעולם, באמצעות אינספור מילים ומשפטים. אמנויות הספרות והשירה, לצד ההיסטוריה והפילוסופיה, הרומנים וספרי העיון - כל אלה הביאו את הקידמה וההשכלה, גם אל היבשות והפינות הנידחות ביותר בעולם.
אך בשלהי המאה ה-20 חווה עולם הספרים את המהפכה הדיגיטלית. הופעת המחשבים ובהמשך גם האינטרנט אפשרו הפצה של ספרים אלקטרוניים אל קוראי ספרים דיגיטליים, כמו קינדל וקוראי ספרים דיגיטליים אחרים, מבוססי דיו אלקטרונית או מסכי טאבלט מוארים.
הביטים עוברים מהר יותר מכל אות מודפסת. כף היד האנושית זוכה בקינדל ובדומיו לאחיזה ודפדוף פשוטים יותר וביד אחת והחסכון בהדפסה מוזיל את מחיר הידע והחוויה, שעוברים עכשיו לקוראים בלחיצת כפתור, באמצעות אמזון והספרים האלקטרוניים.
לצד שינוי מהותי באופן הקריאה והפצת המידע, מאפשרים כל אלו, יותר מתמיד, הפצה מיידית של ידע ברחבי העולם. הספר בימינו, גם אם אינו מודפס יותר, נגיש היום כמעט לכל אדם בעולם וחוסך בכריתת עצים, ייצור של דיו ושינוע יקר של ספרים לחנויות, שפוגע כמובן באיכות הסביבה.
הנה תולדות הספר (מתורגם):
https://youtu.be/_YqYtdPUis4
תיאור באנגלית של ההיסטוריה של הספרים והקשר שלהם לדפוס:
https://youtu.be/xmYqR71Qw8U
הספר הקלאסי, מהנייר, הוא בעצם מתקן משוכלל, אלחוטי ולא דורש טעינה:
https://youtu.be/YhcPX1wVp38
ובחיוך, מחלקת התמיכה בימי הביניים בה מסבירים למשתמש על התפעול של הגאדג'ט המשוכלל והחדשני שנקרא... ספר!
http://youtu.be/pQHX-SjgQvQ
מהו ולמה משמש כתב ברייל?
כתב ברייל הוא כתב שפותח על ידי לואי ברייל (Braille) בשביל שעיוורים יוכלו לקרוא ולכתוב. הוא מבוסס על הבלטה של סימנים על נייר. הסימנים הבולטים מאפשרים לעיוורים לזהותם על ידי מישוש באצבע וכך לקרוא.
בשיטת ברייל כל אות או מספר מיוצגים על ידי שש נקודות, המסודרות בתבנית ניקוב אחרת. לכל אותיות האלף בית, המספרים וסימני הפיסוק יש תבניות ברייל משלהן. הן מודפסות בספרים מיוחדים שבהם הכתב הוא כולו כתב ברייל.
מרבית העיוורים אינם קוראים ברייל. הסיבה היא שחלק גדול מהם התעוור בבגרותו ובגיל מבוגר קשה יותר ללמוד שפה חדשה. מרבית העיוורים מלידה יודעים לקרוא בכתב ברייל.
הנה כתב הברייל:
https://youtu.be/o9BOQ6IpTSE
מצגת שמסבירה על כתב הברייל (עברית):
http://youtu.be/HGGUx_fQ4sw
כתבה על עיתון בכתב ברייל לעיוורים (עברית):
http://youtu.be/RX0B-9PsVtM
מכונת כתיבה בכתב ברייל:
https://youtu.be/ELkHDTvL5Dc
ועיוור המציג את מכונת הכתיבה בכתב ברייל:
http://youtu.be/hj51UuxwjaE
מהו הספר האלקטרוני? - על הקובץ והמכשיר
הספר האלקטרוני (eBook), בלשון עממית, הוא גם כינוי שניתן לספר המופץ בצורה דיגיטלית לקוראים, סוג של קובץ שניתן לקרוא במדיה דיגיטלית, אך גם למכשיר שנועד לקריאת ספרים כאלה - קורא ספרים אלקטרוני.
כמובן שניתן לקרוא ספרים אלקטרוניים גם בטלפון חכם, במחשב ובטבלטים למיניהם.
הבלבול, אגב, הוא בעיקר בשפה העברית. ספר אלקטרוני או דיגיטלי מוגדר בתור סוג הקובץ בו מוצג תוכן הספר, בעוד שאת המכשיר מכנים בעברית קורא ספרים אלקטרוני. אבל הציבור מבלבל לא פעם במונחים. בהיותנו עממיים באאוריקה, יתכן שגם אנו נתבלבל לעתים ונשתמש כאן במושג ספר אלקטרוני גם למכשיר ולא רק לקובץ האלקטרוני. בכל זאת בני אדם...
ספרים אלקטרונים מסוגים שונים מסתובבים בעולם כבר מאז סוף שנות ה-90. אבל מאז 2007, כשיצא הקינדל (Kindle) של חנות הספרים הגדולה בעולם אמזון, הוא הפך למכשיר הראשון שהצליח להעביר רבים לקריאת ספרים במכשיר אלקטרוני.
היתרונות של הקינדל על מכשירים שקדמו לו ועל רבים שיצאו אחריו היה המראה שלו, שהזכיר בממדיו ספר נייר. היה לו מסך שלא עייף את עיני הקוראים וחיי סוללה ארוכים, שתי תכונות שהתאפשרו בזכות הדיו האלקטרוני, בטכנולוגיית ה-E-Ink שהוטמעה בו. מוצלחים בו היו גם משקלו הנמוך וגם השליטה בצפיפות ובגודל הטקסט, שאפשרו לכל קורא להתאים אותו לפי טעמו ונוחות הקריאה שלו. לאנשים מבוגרים עם קשיי ראיה זה היה ממש נפלא.
הקינדל (Kindle), שפירושו באנגלית "מבעיר אש", הסביר את עצמו מיד. כולם הבינו (או לפחות דוברי האנגלית...) שהוא הגיע בכדי להחליף את ספר הנייר. האחרון הוא ללא ספק אחד המוצרים החשובים והמשמעותיים שיצר המין האנושי ומה שאפשר את המהפכה המדעית ואת הפריצה המדעית, התרבותית והטכנולוגית של האנושות בחצי המילניום האחרון.
הפרטים הקטנים הם שעשו את ההבדל. הקינדל, שימו לב, תמיד זכר את העמוד האחרון שאליו הגענו בקריאה. המשמעות היא שכשחוזרים לספר לא צריכים לחפש הרבה או להצטער שזה ספר אלקטרוני שלא ניתן בו לקמט את אוזני הדף.
כל התכונות האלה, כמו גם היכולת לקנות ספרים ישירות מאמזון, מהקינדל עצמו, היו מנצחות. בשנת 2010 הודיעה החברה שלראשונה היא מכרה יותר ספרים אלקטרוניים מספרים בכריכה קשה.שנה אחר כך עברו ה-ebooks גם את מכירת הספרים בכריכה רכה.
עם הזמן והצלחת האייפד, הטבלטים ובעיקר גדילת מסכי הסמארטפונים לממדים גדולים, החל שוק קוראי הספרים האלקטרוניים לדעוך. הספרים האלקטרוניים עצמם דווקא התרבו, אבל משניתן היה לקרוא אותם על כל פלטפורמה טכנולוגית ניידת, או במקרה של אמזון גם על מסך המחשב הרגיל, הצורך במכשיר ייעודי פחת.
נראה שרק הקוראים המכורים רצו בקוראי הספרים, עם הדיו האלקטרונית, הטעינה אחת למספר שבועות והעיניים שלא מעייפות מתאורת המסכים הרגילים. האחרים קוראים במכשיר הכי זמין להם.
הנה ספר אלקטרוני ויתרונותיו (עברית):
https://youtu.be/te5G5-hbDBI
אנבוקסינג לספר אלקטרוני ישראלי:
https://youtu.be/AXawmaWvTsY
הנה סקירה של קורא אלקטרוני מודרני (עברית):
https://youtu.be/Okg8QKSqsOU?long=yes
מהי טכנולוגיית מבט העין?
נכים רבים לא יכולים להשתמש במקלדת, גם לא במקלדת ברייל, כדי לתקשר עם המחשב. למען מי מהם שיכולים להניע עת עיניהם בלבד המציאו את "טכנולוגיית מבט העין", באנגלית "איי גייז" (Eye gaze).
הטכנולוגיה והמכשירים העושים בה שימוש יכולים לסייע לאנשים החיים עם מחלות כמו ALS או שיתוק מוחין. הם מאפשרים להם להשתמש במבט ממוקד אל חלקים שונים על המסך שבהם יש אפשרויות שונות. המצלמה מזהה להיכן מבטם מופנה בכל רגע, מצפצפת והמשתמש מבין שהוא או היא יכולים להזיז את מבטם למקום אחר על המסך, צפצוף וכך הלאה.
כך ניתן להם לבחור פקודות, משפטים, מילים ואפילו אותיות, בשיטה שקיבלה את הכינוי "Look to Speak".
טכנולוגיה זו היא טכנולוגיה מתפתחת. מה שהיא מאפשרת למשתמשים בעלי מוגבלויות היא לשוחח ולתקשר עם אחרים, לגלוש באינטרנט ואפילו להפעיל תוכנות שונות. כל זאת באמצעות יצירת אינטראקציה עם מכשיר שפותח לשם כך ובאמצעות תנועות העיניים בלבד.
חוץ מזיהוי מדויק של כיוון העין, טכנולוגיית מבט עין משלבת לא פעם גם למידת מכונה, ככל הנראה על מנת לבצע חישובים מתוחכמים במיוחד ולזהות ולדייק את המבט אל המסך, לפי ההקשר בשיחה, תחומי העניין וכדומה. למידת המכונה מאפשרת גם להקטין ככל האפשר את כמות השגיאות שהמערכת עושה.
הנה הסבר לטכנולוגיית מבט העין אל המסך:
https://youtu.be/Y7_f-pR8SBY
כך היא פועלת:
https://youtu.be/cebhcHQf_JI?t=26
פירוט על מבט העין שנקלט בזווית של המבט אל המסך:
https://youtu.be/CB9rZFnm__E
טכנולוגיית ה-MyGaze זמינה למשחקים ותקשורת במבט עין ולא רק לבעלי מגבלות:
https://youtu.be/rr3FIWMCuto
ואולי בעתיד ננווט כך במערכת ההפעלה:
https://youtu.be/P8a46q6u8_s
מי המציא את כתב הברייל?
כתב הברייל, הכתב המבוסס על נקודות בולטות, לא נוצר ביום אחד. שרשרת נסיונות קדמה להמצאה החשובה כל כך. שיטה ראשונית פותחה בצבא הצרפתי על ידי קצין ששמו היה שארל ברביה. הוא פיתח שיטת סימנים מובלטים לקריאה של הוראות קרב בלילה ובתנאי ראות קשים.
גם המורה לעיוורים ויליאם מון פיתח סידרת אותיות כזו שניתן לקרוא באמצעות קצות האצבעות אך היא לא הייתה יעילה. 50 שנה לפניו הבין ולנטין האי הצרפתי את אפשרויות הבלט. הוא לימד את העיוורים לקרוא מדפי התבליט שבאמצעותו הדפיסו אז בבתי הדפוס את הספרים. ואולם אותיות הדפוס הרגילות שהיו טבועות על התבליטים היו קשות מדי לקריאה בשביל העיוורים.
מי שפיתח את כתב הברייל המפורסם היה סטודנט צרפתי עיוור מהמאה ה-19 בשם לואי ברייל. בשנת 1824 הוא שמע שחיילי הצבא הצרפתי נעזרים בשיטת ברביה לקריאת לילה והוא פיתח את שיטת הסימנים לכל מערכת האותיות שזכתה לשם "כתב ברייל".
כך נולד כתב ברייל מבעיה צבאית (מתורגם):
https://youtu.be/cyfxQ6sdaIE
על המצאת הכתב לעיוורים של לואי ברייל:
http://youtu.be/9IQKqPaICKI
נער בכיתה ח' שפיתח בעצמו מדפסת ברייל גאונית:
https://youtu.be/N7fu5uCvQSs?t=16s
וסרט ארוך על המצאת כתב הברייל:
https://youtu.be/OFyY7u95nxw?long=yes
איך עיוורים קוראים מהמחשב?
רוב העיוורים שיודעים לקרוא כתב ברייל משתמשים בדרך כלל בצג ברייל (Braille display).
צג ברייל הוא התקן שיש בו מערכת פינים, שהמחשב יכול להבליט ולהסתיר כדי להציג את האותיות של הטקסט שהעיוור מעוניין לקרוא.
מערכת הפינים של צג הברייל מאפשרת הצגה של שורה כתובה אחת בכתב ברייל. בצג הברייל יש גלגל שמאפשר לעיוור לעלות ולרדת שורה אחר שורה וכך לקרוא את כל הטקסט.
לרוב מונח צג הברייל לפני המקלדת. כך קל לעיוור להגיע עם אצבעותיו המקלידות על מקלדת המחשב אל המסך. בזכות ה"הקלדה העיוורת" והעובדה שאין מרחק רב בין המקלדת לצג הברייל, יכולים העיוורים לעבוד בעזרת מחשבים ולעשות עבודה מהירה, כמעט כמו אנשים רואים.
הנה צג הברייל המסייע לעיוורים לגלוש ברשת ולקרוא את מה שכתוב על המסך (עברית):
https://youtu.be/PnA0_8TJlqw
השימוש צגי ברייל במחשבים ניידים:
http://youtu.be/lLaUx7BJ4r0
מקלדת ברייל חדשנית למכשירים ניידים (מתורגם):
https://youtu.be/Ks9DNrJe5Ek
מסך ברייל עם טאבלט (מתורגם):
https://youtu.be/46O1wo1QP2w
ובחור עיוור שמספר איך האייפון שלו "מראה" לו את העולם:
https://youtu.be/0EQOZRIA-nA?long=yes
מי היו הלבלרים של העת העתיקה ומה היה מעמדם בחברה?
הלבלר (Scribe) היה הכותב של ימי קדם. ידיעת קרוא וכתוב לא הייתה פעם נחלת הכלל. מי שידעו לכתוב היו מאוד נדירים ובעלי מקצוע נחשב.
עבודת הלבלר הייתה לשבת ולכתוב. בעידן העתיק על פפירוסים ובהמשך על מגילות קלף. הוא לא היה משרת אלא בעל מעמד גבוה מאוד. לבלרים ניהלו את הרישומים בממלכה. הם רשמו את הפעולות הכלכליות, את רשימות הרכוש, רישומי המיסים וכדומה.
והעבודה הזו לא הייתה פשוטה ודרשה השכלה מרשימה. בהירוגליפים לדוגמה, אותו כתב חרטומים של מצרים העתיקה, היו מעל 2,000 סימנים שונים. בשל מורכבותו, מעטים ידעו אז קרוא וכתוב. גם כתב היתדות של מסופוטמיה היה מורכב וקשה לשליטה אז ובהמשך גם הכתב היווני והרומי.
הכוח שהקנה הידע הזה למי שרכש אותו, הפך את הלבלרים, או הסופרים ומי שידעו לכתוב ולקרוא, לבעלי עמדה חברתית מכובדת מאד והכנסה נאותה. למעשה, הלבלרים היו פקידים. כמי ששלטו בקריאה וכתיבה, הם היו מהמשכילים והמקצועיים שבעובדים בימי קדם. מעמדם היה כשל מהנדסים בהייטק של ימינו. הם שלטו באיחסון ושימור הידע המשפיע ביותר של התקופה.
הכותבים המשיכו בעבודתם גם אל תוך ימי הביניים. עבור הכנסייה הנוצרית הם כתבו את ספרי הקודש. ביהדות הם הפכו לסופרי סת"ם שכותבים את ספרי התורה בקליגרפיה מדויקת ומוקפדת במיוחד.
כותבים כאלה המשיכו לשרת את הציבור המוגבל בהשכלתו, גם אחרי עידן ההשכלה. הם עשו זאת כשישבו בכיכר העיר וכתבו מכתבים עבור אנשים שלא ידעו קרוא וכתוב ורצו לשלוח מכתב ליקיריהם הרחוקים או למוסדות ולגופים שהתקשורת איתם הייתה בכתב.
הנה לבלר אופייני מימי קדם:
https://youtu.be/LoqavHDlKZ0
תרומתו לידע ולמדע ימי קדם כפי שהיא באה לידי ביטוי באימפריה ההלניסטית (עברית):
https://youtu.be/BS1btHFnbpU
פסל של לבלר מצרי קדום:
https://youtu.be/cxs1d3N60UI
היום יש חברות שמספקות כתיבה בכתב יד למי שרוצים לכתוב מכתבים אישיים כמו פעם:
https://youtu.be/Tg2iLbwzLNY
סיפורים בעידן המודרני הופכים ומשמשים כלי רב עוצמה בשינוי, ביצירת אמון ובהנעה של תהליכי שינוי.
יותר ויותר מתגלה אמנות הסיפור, גם בעידן המודרני, כמרכיב חשוב בקריירה ובהעברת רעיונות קטנים כגדולים בחברה האנושית - מרמת החבר הבודד, דרך הארגון כולו, מול עובדיו והלקוחות מולם ניצבים נציגיו ועד לאומות, בהן הוכח שוב ושוב בעבר כוחם של הסיפורים שסיפרו מנהיגים ומובילי דעה.
המחקר מנסה למפות ולחקור את הדרכים בהן סיפורים מסייעים בתהליכי שינוי, בריכוך התנגדויות לשינויים, בהנעה של שינוי בקרב פרטים וחברות שלמות, בסגירת עסקאות מסחריות ובגיוס אנשים לקהילות המחוללות שינוי - כל אלו ועוד באמצעות הכוח העצום של סיפורים.
אם בתקופה הקלאסית, כשנולדו במאות שלפני הספירה, נחשבו הספרים להמצאה שעלולה לפגוע בחשיבה וביכולות השכליות של האדם (כמו הטלוויזיה בזמנה, המחשב והאינטרנט היום), היום כבר ברור שהם עשו בדיוק את ההיפך. במקום ליצור את מה שסוקרטס הגדיר כ"שכחה בנשמה", הם פתחו לנשמה עולמות נהדרים וציידו אותה בספינות מטפוריות להפליג בהם.
מאז המשוררת הראשונה, הכוהנת הגדולה של האימפריה השומרית אנהדואנה, מי שכתבה על רגשות ורעיונות בכתב יתדות, ועד ימינו אנו, עם החוגים והפוסטים ברשתות החברתיות, הכתיבה שימשה ככלי ביטוי וחיבור אנושי ראשון במעלה.
יותר מכל גורם אחר, הייתה זו המצאת הדפוס במאה ה-15 שעתידה לאפשר את אגירת הידע האנושי, הפצתו ופיתוחו. במהלך השנים היא עתידה להביא לפריחה אנושית אדירה, שתוליד את תקופת הרנסאנס, המהפכה המדעית, עידן ההשכלה ובהמשך את העידן המודרני.
החשיבות של הקריאה והסיפור בחיינו היא אדירה. אם השעונים המכניים הניעו והניחו את היסודות לחשיבה המדעית, הספרים יצקו את היסודות לנאורות ולהשכלה. הם לימדו את האדם להעמיק בחשיבה ונתנו לו כלים לנתח מצבים ומגמות.
יש משהו מיוחד בשקיעה הזו בקריאה של ספר. דומה שהיא משאירה את הרעש והגירויים של העולם שבחוץ. יותר מכל, היא מאמנת אותנו בריכוז ובחשיבה מעמיקה על דברים, על רעיונות ועל סיפורים שמניעים אותם והמסקנות שהם מייצרים במוחנו.
היטיב לנסח זאת חלוץ חקר התקשורת מרשל מקלוהן, כשאמר ש"המדיום הוא המסר". שיטת המסירה של המסר משפיעה לדבריו לא פחות ואפילו יותר מתוכנו של המסר. אז אולי ניתן לומר בפראפראזה ש"הספר והסיפור הם הרקטות של המסר"?
המדהים הוא שרבים מהאנשים המצליחים, החזקים והעשירים ביותר בעולם הם גם קוראים אובססיביים. אמנם הם אינם נוטים לקרוא מגזינים ועיתונים יומיים או ספרי מדע בדיוני, אלא יותר ביוגרפיות של אנשים גדולים וספרי ידע והשכלה, אבל כך הם קונים את היכולת לספר את הסיפורים שלהם ולתקשר לקהלים גדולים את רעיונותיהם.
רשת האינטרנט, על השינויים שהיא מחוללת, גם היא עושה עתה שירות נהדר לרעיונות העוברים בסיפורים כאלה. אמנים שהצליחו, דרך סטארטאפים קטנים ועד לתאגידי ענק - כולם רוצים למצוא את הסיפור שיהפוך אותם למעניינים מעט יותר מחבורה של אנשים שרוצה לעשות כסף (דוגמאות בתגית "סיפורי חברה"). אז הם מספרים את הסיפור המיוחד שלהם, שיוסיף ריגוש והתרגשות להצלחתם ה"מוצדקת".
ובכיוון אחר, בו אפשר לראות את ה"סטורי טלינג" השולט הזה - אם יש נוסחה שתמיד עובדת בהרצאות האינטרנט בנוסח "Ted", שכל כך נפוצות היום, הרי שהיא כוללת תמיד ולפני הכל סוג של סיפור מעולה.
הנה הסבר מרתק על כוחו של הסיפור וחשיבותו לאנושות:
https://youtu.be/lHZ72NkBueU
הנה הטוב שבספרות:
https://youtu.be/4RCFLobfqcw
על כוחם של ספרים וסיפורים להשפיע על החיים האמיתיים ועל התפיסות החברתיות (מתורגם):
https://youtu.be/ctaPAm14L10
רנדל וואלאס רואה בסיפור את הדרך הטובה ביותר להפיץ אמת:
https://youtu.be/zfJCN9tzClo
המשוררת והסופרת הראשונה בהיסטוריה תקשרה עוד בימי השומרים בכתיבה (מתורגם):
https://youtu.be/XhNw1BhV6sw
פרסומת שמציגה את הכוח הטמון בסיפורים:
https://youtu.be/YuoVnBc7RvE
ובחיוך, הנה הכוח של סיפור טוב בחיים:
https://youtu.be/GdJT5hjRSR4
הקריאה היא התחביב של האנשים המצליחים ביותר בעולם:
https://youtu.be/jrBFyUnJdcA
והנה הרצאה מדהימה שמוכיחה שאמנות הסיפור מוכרת ובגדול ואם תרצו הצלחה כדאי ללמוד לספר את הסיפור הנכון:
https://youtu.be/Nj-hdQMa3uA?long=yes
אמנם ספרים היו גם לפני מכונת הדפוס, אבל ההדפסה וההפצה שלהם הן שהפכו את הספר לכל כך משמעותי למין האנושי ולמהפכה המדעית והקדמה שהיא הביאה לעולם (ראו בתגית "המהפכה המדעית").
ועדיין, סיפורו של הספר הוא סיפור מרתק ובן אלפי שנים, של תקשורת אנושית ויצירתיות רבה. ראשיתו של הרישום האנושי היא כבר בציורי מערות פרהיסטוריים, בהם תיעדו בני האדם, באמצעות ציורים על קירות המערה, את החוויות, הסיפורים והמיתוסים שלהם.
בתרבויות המזרח הקדום, המצרים פיתחו את הפפירוס (Papyrus), חומר כתיבה מתוחכם העשוי מצמח הגומא שגדל על גדות הנילוס. על הפפירוס הם תיעדו פעולות חשבוניות ורשמו חוקים ורעיונות ובין השאר הם כתבו טקסטים ארוכים והעבירו ידע בין דורות, בצורה מתקדמת יותר.
במסופוטמיה, בממלכות בבל ואשור, השתמשו בכתב יתדות על לוחות חרס ורשמו טקסטים מנהליים, דתיים וספרותיים, שתיעדו את החיים באותה תקופה.
יוון ורומא העתיקות פיתחו את השימוש במגילות עור ונייר פרגמנט, שאפשרו רישום מתקדם יותר ועמידות גבוהה של הטקסטים. הנזירים באירופה של ימי הביניים המשיכו מסורת זו, והיו אחראים על העתקת כתבי יד ושימור ידע בעבודת יד מדויקת ומסורה.
סין העתיקה חוללה מהפכה טכנולוגית עם פיתוח הנייר. זה התחיל בנייר משי עדין ובהמשך הם החלו לייצר נייר מחומרים שהופקו מעץ. טכנולוגיה זו אפשרה העתקה, ייצור ושימור משופרים של טקסטים, כשכל אלה נעשים בקלות ובמהירות רבה מבעבר. הסינים גם פיתחו שיטות הדפסה מתקדמות והקדימו בכך את אירופה.
במאה ה-15, היה זה יוהנס גוטנברג (Johannes Gutenberg) הגרמני, שהמציא את מכונת הדפוס וחולל מהפכה אמיתית בתקשורת האנושית. באמצעות בתי הדפוס ניתן היה להפיץ ספרים בהיקפים חסרי תקדים, מה שהביא למהפכה תרבותית וחינוכית ואפשר את המהפכה המדעית שתאפשר לאירופה ובהמשך לאמריקה לפרוץ קדימה (ראו בתגית "המהפכה המדעית").
ספר הנייר, שעם המצאת הדפוס הלך והתפשט בעולם, הותאם במהלך הקריאה לשתי הידיים שלנו. אחת אוחזת, בעוד השנייה מדפדפת.
במאה ה-19 הפכה תעשיית הספרים למודרנית. היו אלה הופעת הכריכות הקשות ושיטות ההדפסה המשוכללות, שאפשרו והזניקו את ההפצה הגלובלית של הספר. עבור שכבות רחבות באוכלוסייה, הפכו הספרים נגישים יותר מתמיד וחדלו מלהיות נחלתה הבלעדית של האליטה.
כך הופך הספר, ביחד עם המהפכה התעשייתית, הקמת בתי ספר ולידתו של מעמד בינוני ומבוסס יותר, ההשכלה הופכת למנוע של שינוי חברתי עצום.
יותר ממחצית המילניום מעביר ספר הנייר ידע וחוויה לכל פינה בעולם, באמצעות אינספור מילים ומשפטים. אמנויות הספרות והשירה, לצד ההיסטוריה והפילוסופיה, הרומנים וספרי העיון - כל אלה הביאו את הקידמה וההשכלה, גם אל היבשות והפינות הנידחות ביותר בעולם.
אך בשלהי המאה ה-20 חווה עולם הספרים את המהפכה הדיגיטלית. הופעת המחשבים ובהמשך גם האינטרנט אפשרו הפצה של ספרים אלקטרוניים אל קוראי ספרים דיגיטליים, כמו קינדל וקוראי ספרים דיגיטליים אחרים, מבוססי דיו אלקטרונית או מסכי טאבלט מוארים.
הביטים עוברים מהר יותר מכל אות מודפסת. כף היד האנושית זוכה בקינדל ובדומיו לאחיזה ודפדוף פשוטים יותר וביד אחת והחסכון בהדפסה מוזיל את מחיר הידע והחוויה, שעוברים עכשיו לקוראים בלחיצת כפתור, באמצעות אמזון והספרים האלקטרוניים.
לצד שינוי מהותי באופן הקריאה והפצת המידע, מאפשרים כל אלו, יותר מתמיד, הפצה מיידית של ידע ברחבי העולם. הספר בימינו, גם אם אינו מודפס יותר, נגיש היום כמעט לכל אדם בעולם וחוסך בכריתת עצים, ייצור של דיו ושינוע יקר של ספרים לחנויות, שפוגע כמובן באיכות הסביבה.
הנה תולדות הספר (מתורגם):
https://youtu.be/_YqYtdPUis4
תיאור באנגלית של ההיסטוריה של הספרים והקשר שלהם לדפוס:
https://youtu.be/xmYqR71Qw8U
הספר הקלאסי, מהנייר, הוא בעצם מתקן משוכלל, אלחוטי ולא דורש טעינה:
https://youtu.be/YhcPX1wVp38
ובחיוך, מחלקת התמיכה בימי הביניים בה מסבירים למשתמש על התפעול של הגאדג'ט המשוכלל והחדשני שנקרא... ספר!
http://youtu.be/pQHX-SjgQvQ
כתב ברייל הוא כתב שפותח על ידי לואי ברייל (Braille) בשביל שעיוורים יוכלו לקרוא ולכתוב. הוא מבוסס על הבלטה של סימנים על נייר. הסימנים הבולטים מאפשרים לעיוורים לזהותם על ידי מישוש באצבע וכך לקרוא.
בשיטת ברייל כל אות או מספר מיוצגים על ידי שש נקודות, המסודרות בתבנית ניקוב אחרת. לכל אותיות האלף בית, המספרים וסימני הפיסוק יש תבניות ברייל משלהן. הן מודפסות בספרים מיוחדים שבהם הכתב הוא כולו כתב ברייל.
מרבית העיוורים אינם קוראים ברייל. הסיבה היא שחלק גדול מהם התעוור בבגרותו ובגיל מבוגר קשה יותר ללמוד שפה חדשה. מרבית העיוורים מלידה יודעים לקרוא בכתב ברייל.
הנה כתב הברייל:
https://youtu.be/o9BOQ6IpTSE
מצגת שמסבירה על כתב הברייל (עברית):
http://youtu.be/HGGUx_fQ4sw
כתבה על עיתון בכתב ברייל לעיוורים (עברית):
http://youtu.be/RX0B-9PsVtM
מכונת כתיבה בכתב ברייל:
https://youtu.be/ELkHDTvL5Dc
ועיוור המציג את מכונת הכתיבה בכתב ברייל:
http://youtu.be/hj51UuxwjaE
הספר האלקטרוני (eBook), בלשון עממית, הוא גם כינוי שניתן לספר המופץ בצורה דיגיטלית לקוראים, סוג של קובץ שניתן לקרוא במדיה דיגיטלית, אך גם למכשיר שנועד לקריאת ספרים כאלה - קורא ספרים אלקטרוני.
כמובן שניתן לקרוא ספרים אלקטרוניים גם בטלפון חכם, במחשב ובטבלטים למיניהם.
הבלבול, אגב, הוא בעיקר בשפה העברית. ספר אלקטרוני או דיגיטלי מוגדר בתור סוג הקובץ בו מוצג תוכן הספר, בעוד שאת המכשיר מכנים בעברית קורא ספרים אלקטרוני. אבל הציבור מבלבל לא פעם במונחים. בהיותנו עממיים באאוריקה, יתכן שגם אנו נתבלבל לעתים ונשתמש כאן במושג ספר אלקטרוני גם למכשיר ולא רק לקובץ האלקטרוני. בכל זאת בני אדם...
ספרים אלקטרונים מסוגים שונים מסתובבים בעולם כבר מאז סוף שנות ה-90. אבל מאז 2007, כשיצא הקינדל (Kindle) של חנות הספרים הגדולה בעולם אמזון, הוא הפך למכשיר הראשון שהצליח להעביר רבים לקריאת ספרים במכשיר אלקטרוני.
היתרונות של הקינדל על מכשירים שקדמו לו ועל רבים שיצאו אחריו היה המראה שלו, שהזכיר בממדיו ספר נייר. היה לו מסך שלא עייף את עיני הקוראים וחיי סוללה ארוכים, שתי תכונות שהתאפשרו בזכות הדיו האלקטרוני, בטכנולוגיית ה-E-Ink שהוטמעה בו. מוצלחים בו היו גם משקלו הנמוך וגם השליטה בצפיפות ובגודל הטקסט, שאפשרו לכל קורא להתאים אותו לפי טעמו ונוחות הקריאה שלו. לאנשים מבוגרים עם קשיי ראיה זה היה ממש נפלא.
הקינדל (Kindle), שפירושו באנגלית "מבעיר אש", הסביר את עצמו מיד. כולם הבינו (או לפחות דוברי האנגלית...) שהוא הגיע בכדי להחליף את ספר הנייר. האחרון הוא ללא ספק אחד המוצרים החשובים והמשמעותיים שיצר המין האנושי ומה שאפשר את המהפכה המדעית ואת הפריצה המדעית, התרבותית והטכנולוגית של האנושות בחצי המילניום האחרון.
הפרטים הקטנים הם שעשו את ההבדל. הקינדל, שימו לב, תמיד זכר את העמוד האחרון שאליו הגענו בקריאה. המשמעות היא שכשחוזרים לספר לא צריכים לחפש הרבה או להצטער שזה ספר אלקטרוני שלא ניתן בו לקמט את אוזני הדף.
כל התכונות האלה, כמו גם היכולת לקנות ספרים ישירות מאמזון, מהקינדל עצמו, היו מנצחות. בשנת 2010 הודיעה החברה שלראשונה היא מכרה יותר ספרים אלקטרוניים מספרים בכריכה קשה.שנה אחר כך עברו ה-ebooks גם את מכירת הספרים בכריכה רכה.
עם הזמן והצלחת האייפד, הטבלטים ובעיקר גדילת מסכי הסמארטפונים לממדים גדולים, החל שוק קוראי הספרים האלקטרוניים לדעוך. הספרים האלקטרוניים עצמם דווקא התרבו, אבל משניתן היה לקרוא אותם על כל פלטפורמה טכנולוגית ניידת, או במקרה של אמזון גם על מסך המחשב הרגיל, הצורך במכשיר ייעודי פחת.
נראה שרק הקוראים המכורים רצו בקוראי הספרים, עם הדיו האלקטרונית, הטעינה אחת למספר שבועות והעיניים שלא מעייפות מתאורת המסכים הרגילים. האחרים קוראים במכשיר הכי זמין להם.
הנה ספר אלקטרוני ויתרונותיו (עברית):
https://youtu.be/te5G5-hbDBI
אנבוקסינג לספר אלקטרוני ישראלי:
https://youtu.be/AXawmaWvTsY
הנה סקירה של קורא אלקטרוני מודרני (עברית):
https://youtu.be/Okg8QKSqsOU?long=yes
קריאה
נכים רבים לא יכולים להשתמש במקלדת, גם לא במקלדת ברייל, כדי לתקשר עם המחשב. למען מי מהם שיכולים להניע עת עיניהם בלבד המציאו את "טכנולוגיית מבט העין", באנגלית "איי גייז" (Eye gaze).
הטכנולוגיה והמכשירים העושים בה שימוש יכולים לסייע לאנשים החיים עם מחלות כמו ALS או שיתוק מוחין. הם מאפשרים להם להשתמש במבט ממוקד אל חלקים שונים על המסך שבהם יש אפשרויות שונות. המצלמה מזהה להיכן מבטם מופנה בכל רגע, מצפצפת והמשתמש מבין שהוא או היא יכולים להזיז את מבטם למקום אחר על המסך, צפצוף וכך הלאה.
כך ניתן להם לבחור פקודות, משפטים, מילים ואפילו אותיות, בשיטה שקיבלה את הכינוי "Look to Speak".
טכנולוגיה זו היא טכנולוגיה מתפתחת. מה שהיא מאפשרת למשתמשים בעלי מוגבלויות היא לשוחח ולתקשר עם אחרים, לגלוש באינטרנט ואפילו להפעיל תוכנות שונות. כל זאת באמצעות יצירת אינטראקציה עם מכשיר שפותח לשם כך ובאמצעות תנועות העיניים בלבד.
חוץ מזיהוי מדויק של כיוון העין, טכנולוגיית מבט עין משלבת לא פעם גם למידת מכונה, ככל הנראה על מנת לבצע חישובים מתוחכמים במיוחד ולזהות ולדייק את המבט אל המסך, לפי ההקשר בשיחה, תחומי העניין וכדומה. למידת המכונה מאפשרת גם להקטין ככל האפשר את כמות השגיאות שהמערכת עושה.
הנה הסבר לטכנולוגיית מבט העין אל המסך:
https://youtu.be/Y7_f-pR8SBY
כך היא פועלת:
https://youtu.be/cebhcHQf_JI?t=26
פירוט על מבט העין שנקלט בזווית של המבט אל המסך:
https://youtu.be/CB9rZFnm__E
טכנולוגיית ה-MyGaze זמינה למשחקים ותקשורת במבט עין ולא רק לבעלי מגבלות:
https://youtu.be/rr3FIWMCuto
ואולי בעתיד ננווט כך במערכת ההפעלה:
https://youtu.be/P8a46q6u8_s
כתב הברייל, הכתב המבוסס על נקודות בולטות, לא נוצר ביום אחד. שרשרת נסיונות קדמה להמצאה החשובה כל כך. שיטה ראשונית פותחה בצבא הצרפתי על ידי קצין ששמו היה שארל ברביה. הוא פיתח שיטת סימנים מובלטים לקריאה של הוראות קרב בלילה ובתנאי ראות קשים.
גם המורה לעיוורים ויליאם מון פיתח סידרת אותיות כזו שניתן לקרוא באמצעות קצות האצבעות אך היא לא הייתה יעילה. 50 שנה לפניו הבין ולנטין האי הצרפתי את אפשרויות הבלט. הוא לימד את העיוורים לקרוא מדפי התבליט שבאמצעותו הדפיסו אז בבתי הדפוס את הספרים. ואולם אותיות הדפוס הרגילות שהיו טבועות על התבליטים היו קשות מדי לקריאה בשביל העיוורים.
מי שפיתח את כתב הברייל המפורסם היה סטודנט צרפתי עיוור מהמאה ה-19 בשם לואי ברייל. בשנת 1824 הוא שמע שחיילי הצבא הצרפתי נעזרים בשיטת ברביה לקריאת לילה והוא פיתח את שיטת הסימנים לכל מערכת האותיות שזכתה לשם "כתב ברייל".
כך נולד כתב ברייל מבעיה צבאית (מתורגם):
https://youtu.be/cyfxQ6sdaIE
על המצאת הכתב לעיוורים של לואי ברייל:
http://youtu.be/9IQKqPaICKI
נער בכיתה ח' שפיתח בעצמו מדפסת ברייל גאונית:
https://youtu.be/N7fu5uCvQSs?t=16s
וסרט ארוך על המצאת כתב הברייל:
https://youtu.be/OFyY7u95nxw?long=yes
רוב העיוורים שיודעים לקרוא כתב ברייל משתמשים בדרך כלל בצג ברייל (Braille display).
צג ברייל הוא התקן שיש בו מערכת פינים, שהמחשב יכול להבליט ולהסתיר כדי להציג את האותיות של הטקסט שהעיוור מעוניין לקרוא.
מערכת הפינים של צג הברייל מאפשרת הצגה של שורה כתובה אחת בכתב ברייל. בצג הברייל יש גלגל שמאפשר לעיוור לעלות ולרדת שורה אחר שורה וכך לקרוא את כל הטקסט.
לרוב מונח צג הברייל לפני המקלדת. כך קל לעיוור להגיע עם אצבעותיו המקלידות על מקלדת המחשב אל המסך. בזכות ה"הקלדה העיוורת" והעובדה שאין מרחק רב בין המקלדת לצג הברייל, יכולים העיוורים לעבוד בעזרת מחשבים ולעשות עבודה מהירה, כמעט כמו אנשים רואים.
הנה צג הברייל המסייע לעיוורים לגלוש ברשת ולקרוא את מה שכתוב על המסך (עברית):
https://youtu.be/PnA0_8TJlqw
השימוש צגי ברייל במחשבים ניידים:
http://youtu.be/lLaUx7BJ4r0
מקלדת ברייל חדשנית למכשירים ניידים (מתורגם):
https://youtu.be/Ks9DNrJe5Ek
מסך ברייל עם טאבלט (מתורגם):
https://youtu.be/46O1wo1QP2w
ובחור עיוור שמספר איך האייפון שלו "מראה" לו את העולם:
https://youtu.be/0EQOZRIA-nA?long=yes
הלבלר (Scribe) היה הכותב של ימי קדם. ידיעת קרוא וכתוב לא הייתה פעם נחלת הכלל. מי שידעו לכתוב היו מאוד נדירים ובעלי מקצוע נחשב.
עבודת הלבלר הייתה לשבת ולכתוב. בעידן העתיק על פפירוסים ובהמשך על מגילות קלף. הוא לא היה משרת אלא בעל מעמד גבוה מאוד. לבלרים ניהלו את הרישומים בממלכה. הם רשמו את הפעולות הכלכליות, את רשימות הרכוש, רישומי המיסים וכדומה.
והעבודה הזו לא הייתה פשוטה ודרשה השכלה מרשימה. בהירוגליפים לדוגמה, אותו כתב חרטומים של מצרים העתיקה, היו מעל 2,000 סימנים שונים. בשל מורכבותו, מעטים ידעו אז קרוא וכתוב. גם כתב היתדות של מסופוטמיה היה מורכב וקשה לשליטה אז ובהמשך גם הכתב היווני והרומי.
הכוח שהקנה הידע הזה למי שרכש אותו, הפך את הלבלרים, או הסופרים ומי שידעו לכתוב ולקרוא, לבעלי עמדה חברתית מכובדת מאד והכנסה נאותה. למעשה, הלבלרים היו פקידים. כמי ששלטו בקריאה וכתיבה, הם היו מהמשכילים והמקצועיים שבעובדים בימי קדם. מעמדם היה כשל מהנדסים בהייטק של ימינו. הם שלטו באיחסון ושימור הידע המשפיע ביותר של התקופה.
הכותבים המשיכו בעבודתם גם אל תוך ימי הביניים. עבור הכנסייה הנוצרית הם כתבו את ספרי הקודש. ביהדות הם הפכו לסופרי סת"ם שכותבים את ספרי התורה בקליגרפיה מדויקת ומוקפדת במיוחד.
כותבים כאלה המשיכו לשרת את הציבור המוגבל בהשכלתו, גם אחרי עידן ההשכלה. הם עשו זאת כשישבו בכיכר העיר וכתבו מכתבים עבור אנשים שלא ידעו קרוא וכתוב ורצו לשלוח מכתב ליקיריהם הרחוקים או למוסדות ולגופים שהתקשורת איתם הייתה בכתב.
הנה לבלר אופייני מימי קדם:
https://youtu.be/LoqavHDlKZ0
תרומתו לידע ולמדע ימי קדם כפי שהיא באה לידי ביטוי באימפריה ההלניסטית (עברית):
https://youtu.be/BS1btHFnbpU
פסל של לבלר מצרי קדום:
https://youtu.be/cxs1d3N60UI
היום יש חברות שמספקות כתיבה בכתב יד למי שרוצים לכתוב מכתבים אישיים כמו פעם:
https://youtu.be/Tg2iLbwzLNY
