שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
קרבות ימיים
איך הובס נפוליאון במפרץ אבוקיר שבמצרים?
קרב הנילוס (Battle of the Nile), או קרב מפרץ אבוקיר החל כשגילה האדמירל נלסון את צי הפלישה הצרפתי עוגן במפרץ אבוקיר שליד אלכסנדריה. זה היה לאחר מרדף וחיפוש שנמשך כחודשיים. נלסון היה נחוש לעצור בשם בריטניה, את מסע הכיבושים של נפוליאון.
האדמירל הצרפתי ברויאס ניסה לאתגר את טקטיקת המלחמה שניהל נלסון בקרב כף סנט וינסנט. הוא למד את פרטי הקרב ההוא והבין ששם ניצח נלסון על ידי הפרדת כוח האויב לקבוצות קטנות של ספינות והבסתן בזו אחר זו, מבלי להיחשף לעוצמת כוח האויב שניצב מולו.
לכן הידק ברויאס באבוקיר את טור הספינות שבפיקודו ועשה הכל בכדי למנוע את הפרדתן על ידי הבריטים. מנגד, נלסון דווקא רצה בטקטיקת ההפרדה. הוא גם תכנן להשתמש בחסות החשיכה, בכדי להביס חלק מהשייטת הצרפתית בפעולה לילית. הטעות של ברויאס הייתה שהוא העריך שהבריטים לא יסתכנו בניהול קרב לילי, באזור הלא-מוכר ובמים הרדודים. הוא הרשה לעצמו להכין את כוחותיו בנחת, מתוך הערכה שהקרב יתחיל למחרת בבוקר.
אך הערכתו של המפקד הצרפתי שנלסון יתחיל במתקפה למחרת בבוקר הסתברה כשגיאה טקטית קשה. נלסון המתוחכם גילה שמבחינת מיקומו ביחס לצרפתים הוא יוכל לנצל את כיוון הרוח, שתסייע לירי התחמושת שלו על ספינותיו עמוסות התחמושת הנפוליאוניות. לאחר שווידא את עומק הים ליד החוף, נלסון שלח את הספינה הבריטית "גוליית", להיכנס ברווח שנוצר בין הספינה הצרפתית הראשונה ובין החוף. לאחר שהגוליית תפסה את מקומה, הצטרפו אליה ספינות בריטיות נוספות ונלסון היה מוכן ל"מתקפת מספריים", משני הצדדים, על הצי הצרפתי.
כך פתח נלסון בקרב בזק לילי נועז במיוחד. בתחילה תקפו ספינותיו את ספינת הדגל הצרפתית בת 120 התותחים ומחסני הפגזים הענקיים, "האוריינט". בשעה 9 בערב, אחרי התקפה מצד 3 ספינות בריטיות, היא כבר בערה לחלוטין. שעה אחר-כך התפוצצה הספינה עמוסת התחמושת ושרידיה התעופפו באוויר למרחק של מאות מטרים.
זה היה סימן לחידוש הקרב על ידי הספינות שהתרחקו עד אז מהספינה הבוערת מחשש לפיצוץ הגדול. הקרב נמשך בהפסקות עד השעה שתיים בצהריים שלמחרת. שוב ושוב הצליחו הבריטים להטביע את ספינות הקרב הצרפתיות או לשבות אותן על הלוחמים שבהן. בסיכום הקרב הוטבעו או נשבו מרבית הספינות הצרפתיות על ידי הבריטים ורק 4 מהן הצליחו לנוס מהמפרץ.
נפל דבר. בקרב הנילוס הזה, שהתחולל ב־1 באוגוסט 1798, השמיד נלסון את הצי הצרפתי והותיר את מסע הכיבוש של נפוליאון במזרח התיכון בקשיים גדולים. אבדות הצבא הצרפתי בקרב אבוקיר היו ענקיות. חוץ מהספינות הרבות שאיבדו, בסביבות 1700 הרוגים צרפתים וכ-3000 שבויים שלהם נמנו בקרב. זאת לעומת 280 הרוגים מקרב החיילים הבריטים.
גם נפוליאון מצא את עצמו לאחר הקרב במצב קשה מאד. התבוסה הזו, שבאה על רקע הישגיו בקרבות אחרים במזרח התיכון, תקעה אותו לאחר קרב אבוקיר במצרים. המצביא הצרפתי עמד עתה בראש חיל כיבוש שנוא וזר, מנותק מצרפת וללא אפשרות לחזור אליה או לקבל ממנה אספקה. נפוליאון הלכוד במזרח התיכון ולא יכול להשיב את חייליו הביתה, גם לא הצליח ליצור קשר טוב עם האוכלוסייה המקומית. יותר ויותר הוא נדמה לדיקטטור אכזרי והשנאה אליו גברה.
לבסוף נטש נפוליאון עצמו את צבאו במצרים וחזר לפאריס. הוא נאלץ להכיר בכישלונו המוחלט של המסע הצבאי שניהל לכיבוש המזרח התיכון.
בצד השני, הוכיח נלסון בקרב אבוקיר את גדולתו כמפקד ימי, שמסוגל לנצח כל אויב ואף להשמידו. התואר "ברון הנילוס" שבו זכה בעקבות הקרב בנילוס, הפך אותו לעטור תהילה. הוא יצר במו ידיו את העליונות הימית הבריטית, שתימשך לאורך תקופת מלחמות המהפכה הצרפתית ותהפוך בעתיד את בריטניה לאימפריה הגדולה בעולם.
הנה הקרב במפרץ אבוקיר:
http://youtu.be/PzJcDmj5ghQ
החשיבות של קרב הנילוס באבוקיר:
http://youtu.be/PFyH7_khtZk
שחזור הקרב באמצעות משחק מחשב:
https://youtu.be/-9Lekli6wps
וספינתו של נלסון שהובילה אותו אל הקרבות המפורסמים שלו, כולל קרב אבוקיר:
https://youtu.be/r2JqDFaH6vo?long=yes
קרב הנילוס (Battle of the Nile), או קרב מפרץ אבוקיר החל כשגילה האדמירל נלסון את צי הפלישה הצרפתי עוגן במפרץ אבוקיר שליד אלכסנדריה. זה היה לאחר מרדף וחיפוש שנמשך כחודשיים. נלסון היה נחוש לעצור בשם בריטניה, את מסע הכיבושים של נפוליאון.
האדמירל הצרפתי ברויאס ניסה לאתגר את טקטיקת המלחמה שניהל נלסון בקרב כף סנט וינסנט. הוא למד את פרטי הקרב ההוא והבין ששם ניצח נלסון על ידי הפרדת כוח האויב לקבוצות קטנות של ספינות והבסתן בזו אחר זו, מבלי להיחשף לעוצמת כוח האויב שניצב מולו.
לכן הידק ברויאס באבוקיר את טור הספינות שבפיקודו ועשה הכל בכדי למנוע את הפרדתן על ידי הבריטים. מנגד, נלסון דווקא רצה בטקטיקת ההפרדה. הוא גם תכנן להשתמש בחסות החשיכה, בכדי להביס חלק מהשייטת הצרפתית בפעולה לילית. הטעות של ברויאס הייתה שהוא העריך שהבריטים לא יסתכנו בניהול קרב לילי, באזור הלא-מוכר ובמים הרדודים. הוא הרשה לעצמו להכין את כוחותיו בנחת, מתוך הערכה שהקרב יתחיל למחרת בבוקר.
אך הערכתו של המפקד הצרפתי שנלסון יתחיל במתקפה למחרת בבוקר הסתברה כשגיאה טקטית קשה. נלסון המתוחכם גילה שמבחינת מיקומו ביחס לצרפתים הוא יוכל לנצל את כיוון הרוח, שתסייע לירי התחמושת שלו על ספינותיו עמוסות התחמושת הנפוליאוניות. לאחר שווידא את עומק הים ליד החוף, נלסון שלח את הספינה הבריטית "גוליית", להיכנס ברווח שנוצר בין הספינה הצרפתית הראשונה ובין החוף. לאחר שהגוליית תפסה את מקומה, הצטרפו אליה ספינות בריטיות נוספות ונלסון היה מוכן ל"מתקפת מספריים", משני הצדדים, על הצי הצרפתי.
כך פתח נלסון בקרב בזק לילי נועז במיוחד. בתחילה תקפו ספינותיו את ספינת הדגל הצרפתית בת 120 התותחים ומחסני הפגזים הענקיים, "האוריינט". בשעה 9 בערב, אחרי התקפה מצד 3 ספינות בריטיות, היא כבר בערה לחלוטין. שעה אחר-כך התפוצצה הספינה עמוסת התחמושת ושרידיה התעופפו באוויר למרחק של מאות מטרים.
זה היה סימן לחידוש הקרב על ידי הספינות שהתרחקו עד אז מהספינה הבוערת מחשש לפיצוץ הגדול. הקרב נמשך בהפסקות עד השעה שתיים בצהריים שלמחרת. שוב ושוב הצליחו הבריטים להטביע את ספינות הקרב הצרפתיות או לשבות אותן על הלוחמים שבהן. בסיכום הקרב הוטבעו או נשבו מרבית הספינות הצרפתיות על ידי הבריטים ורק 4 מהן הצליחו לנוס מהמפרץ.
נפל דבר. בקרב הנילוס הזה, שהתחולל ב־1 באוגוסט 1798, השמיד נלסון את הצי הצרפתי והותיר את מסע הכיבוש של נפוליאון במזרח התיכון בקשיים גדולים. אבדות הצבא הצרפתי בקרב אבוקיר היו ענקיות. חוץ מהספינות הרבות שאיבדו, בסביבות 1700 הרוגים צרפתים וכ-3000 שבויים שלהם נמנו בקרב. זאת לעומת 280 הרוגים מקרב החיילים הבריטים.
גם נפוליאון מצא את עצמו לאחר הקרב במצב קשה מאד. התבוסה הזו, שבאה על רקע הישגיו בקרבות אחרים במזרח התיכון, תקעה אותו לאחר קרב אבוקיר במצרים. המצביא הצרפתי עמד עתה בראש חיל כיבוש שנוא וזר, מנותק מצרפת וללא אפשרות לחזור אליה או לקבל ממנה אספקה. נפוליאון הלכוד במזרח התיכון ולא יכול להשיב את חייליו הביתה, גם לא הצליח ליצור קשר טוב עם האוכלוסייה המקומית. יותר ויותר הוא נדמה לדיקטטור אכזרי והשנאה אליו גברה.
לבסוף נטש נפוליאון עצמו את צבאו במצרים וחזר לפאריס. הוא נאלץ להכיר בכישלונו המוחלט של המסע הצבאי שניהל לכיבוש המזרח התיכון.
בצד השני, הוכיח נלסון בקרב אבוקיר את גדולתו כמפקד ימי, שמסוגל לנצח כל אויב ואף להשמידו. התואר "ברון הנילוס" שבו זכה בעקבות הקרב בנילוס, הפך אותו לעטור תהילה. הוא יצר במו ידיו את העליונות הימית הבריטית, שתימשך לאורך תקופת מלחמות המהפכה הצרפתית ותהפוך בעתיד את בריטניה לאימפריה הגדולה בעולם.
הנה הקרב במפרץ אבוקיר:
http://youtu.be/PzJcDmj5ghQ
החשיבות של קרב הנילוס באבוקיר:
http://youtu.be/PFyH7_khtZk
שחזור הקרב באמצעות משחק מחשב:
https://youtu.be/-9Lekli6wps
וספינתו של נלסון שהובילה אותו אל הקרבות המפורסמים שלו, כולל קרב אבוקיר:
https://youtu.be/r2JqDFaH6vo?long=yes
מה קרה בקרב טרפלגר?
איך ניצח נלסון ומת באותו קרב?
ואיך הפכה בריטניה תודות לקרב טרפלגר לשליטת הימים?
קרב טרפלגר (Battle of Trafalgar) היה קרב ימי מפורסם שנערך ב-2 לאוקטובר 1805. זהו קרב שבו נלחם הצי האנגלי, בפיקוד האדמירל הורשיו, או הוריישו נלסון, כנגד הצי הצרפתי-ספרדי שעליו פיקד האדמירל פייר וילנב. הוא היה לאחד הקרבות המפורסמים בהיסטוריה.
הקרב נערך בתקופת המצביא הצרפתי המהולל נפוליאון, כשהוא החליט לכבוש את בריטניה. בפקודת נפוליאון אספו הצרפתים צי של ספינות פלישה שטוחות ותכננו להעביר בהן את הצבא הצרפתי אל האי הבריטי. נלסון והצי שלו רדפו אחריהם בתעלת למאנש ולאורך חופי האוקיינוס האטלנטי. ליד כף טרפלגר שבספרד, לא רחוק מגיברלטר, תפסו כוחותיו של נלסון את הצי הצרפתי והביסו אותו.
בטרפלגר נחלה צרפת תבוסה גדולה והצי שלה הושמד כמעט כולו בידי נלסון. בכך העיב האדמירל האנגלי על שורת הניצחונות הגדולים של המצביא הצרפתי נפוליאון וסדק שוב את תהילתו.
יותר מזה. כשהביס האדמירל הורשיו נלסון את כוחותיו הימיים, הספרדים והצרפתים של נפוליאון בונפרטה, הוא הבטיח את שלטונה של בריטניה בימים ליותר מ-100 שנה. בניסיון למנוע מנפוליאון בונפרטה לפלוש אליה, נלסון הפך את בריטניה למעצמה ימית.
אבל בקרב שבו ניצח האדמירל נלסון הוא גם נהרג. זה קרה זמן קצר לאחר שאותת את המסר המפורסם לצי שבפיקודו: "אנגליה מצפה שכל אחד מכם ימלא את חובתו". הוא נאבק על חייו במשך כמה שעות וכשהיה ברור שהניצחון הוכרע לטובת בריטניה, הוא נפח את נשמתו.
מבחינה היסטורית הבטיחו תוצאות הקרב את עליונותה הימית של אנגליה, למשך שנים רבות. נלסון, לאחר שורת ניצחונות מרהיבים בקרבות ימיים גדולים, הפך לגיבור אנגלי וכיכר בלונדון נקראה "כיכר טרפלגר".
הקרב נקרא על שם כף טרפלגר. באזור הכף שנמצא צפונית-מערבית למצר גיברלטר, בדרום-מערב ספרד, אזור שבו נערך הקרב.
כמה מילים על קרב טרפלגר:
https://youtu.be/Ymq3kFd6VXA
סיפור מותו של אדמירל נלסון:
http://youtu.be/-KdYhiNZS_w
מצגת וידאו עם אנימציית מחשב על קרב טרפלגר:
http://youtu.be/muxsFSRQgbg
וסרט תיעודי על הקרב:
https://youtu.be/r2JqDFaH6vo?long=yes
ואיך הפכה בריטניה תודות לקרב טרפלגר לשליטת הימים?
קרב טרפלגר (Battle of Trafalgar) היה קרב ימי מפורסם שנערך ב-2 לאוקטובר 1805. זהו קרב שבו נלחם הצי האנגלי, בפיקוד האדמירל הורשיו, או הוריישו נלסון, כנגד הצי הצרפתי-ספרדי שעליו פיקד האדמירל פייר וילנב. הוא היה לאחד הקרבות המפורסמים בהיסטוריה.
הקרב נערך בתקופת המצביא הצרפתי המהולל נפוליאון, כשהוא החליט לכבוש את בריטניה. בפקודת נפוליאון אספו הצרפתים צי של ספינות פלישה שטוחות ותכננו להעביר בהן את הצבא הצרפתי אל האי הבריטי. נלסון והצי שלו רדפו אחריהם בתעלת למאנש ולאורך חופי האוקיינוס האטלנטי. ליד כף טרפלגר שבספרד, לא רחוק מגיברלטר, תפסו כוחותיו של נלסון את הצי הצרפתי והביסו אותו.
בטרפלגר נחלה צרפת תבוסה גדולה והצי שלה הושמד כמעט כולו בידי נלסון. בכך העיב האדמירל האנגלי על שורת הניצחונות הגדולים של המצביא הצרפתי נפוליאון וסדק שוב את תהילתו.
יותר מזה. כשהביס האדמירל הורשיו נלסון את כוחותיו הימיים, הספרדים והצרפתים של נפוליאון בונפרטה, הוא הבטיח את שלטונה של בריטניה בימים ליותר מ-100 שנה. בניסיון למנוע מנפוליאון בונפרטה לפלוש אליה, נלסון הפך את בריטניה למעצמה ימית.
אבל בקרב שבו ניצח האדמירל נלסון הוא גם נהרג. זה קרה זמן קצר לאחר שאותת את המסר המפורסם לצי שבפיקודו: "אנגליה מצפה שכל אחד מכם ימלא את חובתו". הוא נאבק על חייו במשך כמה שעות וכשהיה ברור שהניצחון הוכרע לטובת בריטניה, הוא נפח את נשמתו.
מבחינה היסטורית הבטיחו תוצאות הקרב את עליונותה הימית של אנגליה, למשך שנים רבות. נלסון, לאחר שורת ניצחונות מרהיבים בקרבות ימיים גדולים, הפך לגיבור אנגלי וכיכר בלונדון נקראה "כיכר טרפלגר".
הקרב נקרא על שם כף טרפלגר. באזור הכף שנמצא צפונית-מערבית למצר גיברלטר, בדרום-מערב ספרד, אזור שבו נערך הקרב.
כמה מילים על קרב טרפלגר:
https://youtu.be/Ymq3kFd6VXA
סיפור מותו של אדמירל נלסון:
http://youtu.be/-KdYhiNZS_w
מצגת וידאו עם אנימציית מחשב על קרב טרפלגר:
http://youtu.be/muxsFSRQgbg
וסרט תיעודי על הקרב:
https://youtu.be/r2JqDFaH6vo?long=yes
כיצד איבדו הבריטים את אמריקה בקרב אחד?
האימפריה הבריטית הייתה הגדולה בתולדות האנושות. היא שלטה בשטח הכי גדול אי-פעם, היה לה את הצי הטוב, החזק והמצויד ביותר בעולם. היא החזיקה את הצבא הכי גדול ואיכותי, עם כלי נשק בשפע וציוד מאמריקה ועד לאיים הבריטיים. אבל טעות אחת, בקרב צ'ספיק (Battle of the Chesapeake), בסתיו של שנת 1781, גרמה לבריטניה סופית לאבד את המושבות האמריקאיות.
הטעות מתרחשת כש-19 ספינות הצי הבריטי, בפיקודו של אדמירל גרייבס, הגיעו ליורקטאון עם אספקה ותגבורת, כדי לסייע לה לעמוד מול וושינגטון העומד לפרוץ אל העיר בראש כוחות האמריקאים. אדמירל גרייבס הבריטי רואה את עשרות אניות של השייטת הצרפתית המנומנמת, כשהן עוגנות בצ'ספיק בשלווה מוחלטת.
אבל האדמירל הבריטי, במקום לנצל את יתרונו ולהפתיע באש את הספינות הצרפתיות, עם המפרשים המקופלים, יוצא להמתין להן לקרב "כמו שנהוג" בלב ים. כשהקרב הזה יתקיים לבסוף, הוא יסתיים בניצחון הצרפתים.
המפלה מנעה מ-7,000 החיילים הבריטים הנצורים ביורקטאון, בפיקודו של גנרל צ'ארלס קוֹרְנווֹלִיס, את הלוגיסטיקה, כלומר האספקה והתגבורות שהם כה נזקקו להם. הכוחות האמריקנים לעומתם, העבירו דרך מפרץ צ'ספיק חיילים ואספקה, מניו יורק אל צבא המהפכנים של ג'ורג' וושינגטון, שפתח במתקפה והכניע את הבריטים שביורקטאון.
התוצאה הייתה תבוסה קשה של קורנווליס וחיילי הצבא הבריטי, כרבע מן הצבא הבריטי ביבשת אמריקה, שנאלצו להיכנע. התבוסה הזו של הצבא הבריטי עתידה להשפיע על מהלך המלחמה כולה.
קרב צ'ספיק, אולי קרב ההכרעה במלחמת העצמאות האמריקאית, מסתיים כשהאימפריה לא זו בלבד שלא מכה את הכוחות החלשים ממנה בהרבה - היא לא מנצלת כמעט אף יתרון שהיה ברשותה ונוחלת מפלה. קשה.
לאחר שיורקטאון נפלה בידי וושינגטון, נפלו בעקבותיה כל שאר המושבות. כשלונות אלה גרמו להתפטרות של ראש הממשלה הבריטי, הלורד נורת'. לאחר הבחירות, החליטה הממשלה החדשה בבריטניה לסיים את המלחמה באמריקה.
כך חרצה פקודה בודדת שלא ניתנה, החלטה של אדמירל שלא הבין מה גדולה המשימה שעל כתפיו, את גורל המערכה על המושבה הבריטית באמריקה ובדיעבד אולי את גורל האימפריה הבריטית כולה.
בבוא היום, אי-שם במאה ה-20, יחליפו המושבות הצעירות שיהפכו לאומה האמריקנית את האימפריה הבריטית ויהפכו את ארצות הברית לאומה החזקה בעולם. הבריטים, לעומתה, יילכו עם השנים ויישקעו,ייאבדו את האימפריה שלהם ויהפכו לאומה נורמלית, חזקה אך בביתה פנימה.
הנה סרטון על קרב צ'ספיק:
https://youtu.be/9PATuBE_HiQ
סרטון אנימציה שמציג את הקרב:
http://youtu.be/GHmDnIVK4lQ
ודיון על תפקידו של ג'ורג' וושינגטון בקרב:
https://youtu.be/D2txANHdi3o
האימפריה הבריטית הייתה הגדולה בתולדות האנושות. היא שלטה בשטח הכי גדול אי-פעם, היה לה את הצי הטוב, החזק והמצויד ביותר בעולם. היא החזיקה את הצבא הכי גדול ואיכותי, עם כלי נשק בשפע וציוד מאמריקה ועד לאיים הבריטיים. אבל טעות אחת, בקרב צ'ספיק (Battle of the Chesapeake), בסתיו של שנת 1781, גרמה לבריטניה סופית לאבד את המושבות האמריקאיות.
הטעות מתרחשת כש-19 ספינות הצי הבריטי, בפיקודו של אדמירל גרייבס, הגיעו ליורקטאון עם אספקה ותגבורת, כדי לסייע לה לעמוד מול וושינגטון העומד לפרוץ אל העיר בראש כוחות האמריקאים. אדמירל גרייבס הבריטי רואה את עשרות אניות של השייטת הצרפתית המנומנמת, כשהן עוגנות בצ'ספיק בשלווה מוחלטת.
אבל האדמירל הבריטי, במקום לנצל את יתרונו ולהפתיע באש את הספינות הצרפתיות, עם המפרשים המקופלים, יוצא להמתין להן לקרב "כמו שנהוג" בלב ים. כשהקרב הזה יתקיים לבסוף, הוא יסתיים בניצחון הצרפתים.
המפלה מנעה מ-7,000 החיילים הבריטים הנצורים ביורקטאון, בפיקודו של גנרל צ'ארלס קוֹרְנווֹלִיס, את הלוגיסטיקה, כלומר האספקה והתגבורות שהם כה נזקקו להם. הכוחות האמריקנים לעומתם, העבירו דרך מפרץ צ'ספיק חיילים ואספקה, מניו יורק אל צבא המהפכנים של ג'ורג' וושינגטון, שפתח במתקפה והכניע את הבריטים שביורקטאון.
התוצאה הייתה תבוסה קשה של קורנווליס וחיילי הצבא הבריטי, כרבע מן הצבא הבריטי ביבשת אמריקה, שנאלצו להיכנע. התבוסה הזו של הצבא הבריטי עתידה להשפיע על מהלך המלחמה כולה.
קרב צ'ספיק, אולי קרב ההכרעה במלחמת העצמאות האמריקאית, מסתיים כשהאימפריה לא זו בלבד שלא מכה את הכוחות החלשים ממנה בהרבה - היא לא מנצלת כמעט אף יתרון שהיה ברשותה ונוחלת מפלה. קשה.
לאחר שיורקטאון נפלה בידי וושינגטון, נפלו בעקבותיה כל שאר המושבות. כשלונות אלה גרמו להתפטרות של ראש הממשלה הבריטי, הלורד נורת'. לאחר הבחירות, החליטה הממשלה החדשה בבריטניה לסיים את המלחמה באמריקה.
כך חרצה פקודה בודדת שלא ניתנה, החלטה של אדמירל שלא הבין מה גדולה המשימה שעל כתפיו, את גורל המערכה על המושבה הבריטית באמריקה ובדיעבד אולי את גורל האימפריה הבריטית כולה.
בבוא היום, אי-שם במאה ה-20, יחליפו המושבות הצעירות שיהפכו לאומה האמריקנית את האימפריה הבריטית ויהפכו את ארצות הברית לאומה החזקה בעולם. הבריטים, לעומתה, יילכו עם השנים ויישקעו,ייאבדו את האימפריה שלהם ויהפכו לאומה נורמלית, חזקה אך בביתה פנימה.
הנה סרטון על קרב צ'ספיק:
https://youtu.be/9PATuBE_HiQ
סרטון אנימציה שמציג את הקרב:
http://youtu.be/GHmDnIVK4lQ
ודיון על תפקידו של ג'ורג' וושינגטון בקרב:
https://youtu.be/D2txANHdi3o