כולנו נכנסים לעיתים לים או לבריכה ומתחילים לחבוט במים, אבל האם חשבנו להפוך את זה למקצב?

לנשות השבטים באיי ונואטו שבדרום האוקיינוס השקט, חלק מאיי שלמה הנמצאים לא רחוק מפפואה גינאה החדשה, יש מסורת עתיקת יומין של "מוסיקת מים" (Water music). נשות איי שלמה מנגנות על המים, או למעשה מתופפות על מים בטכניקה שזכתה לכינוי "תיפוף מים" (Water drumming).

בטכניקות משתנות ומגוונות יודעות נשות השבטים להפיק מיני צלילים שונים, שזכו לשמות ציוריים במיוחד. במשך אלפי שנים נוצרו צלילים מסורתיים ועתירי דימויים, כמו "גלים נשברים אל השונית", "קול הברק" או "לוויתן משחק עם לוויתן צעיר".

את הטקס המוסיקלי הזה מבצעות נשות השבטים כשהן עומדות במבנה של חצי-ירח, רוקדות ריקוד מלא קצב ועטויות בתלבושות מסורתיות שעשויות עלים ופרחים.

נראה שהטקסים הללו, מוסיקליים ורוחניים כאחד, הם עתיקים מאד ובעלי שורשים פרהיסטוריים.


תיפוף המים של נשות איי שלמה:

http://youtu.be/hwy69tsFEIU


תיפוף מים בשבט הוונואטו:

http://youtu.be/pEgJhfWKq4A


ו
כאן עם שירה:

http://youtu.be/QwyWeM_un0I


וגם כאן:

http://youtu.be/7y8IBjIdq_k

כלי הקָשַה (Percussion) הם כלי נגינה שבהם מפיק הנגן על ידי מכה, הקשה בכלי הנגינה. ההקשה מתבצעת באמצעות היד, בעזרת מקל תיפוף או מקושים, או על ידי ניעור. העתיקים ביותר מבין כלי ההקשה הם תופים, כלי נגינה עתיקים, פרהיסטוריים, בהם הצליל מופק בהקשה על עור מתוח, על תיבת תהודה או על מסגרת.

ישנם כלי נגינה, כגון התופים, שעושים בהם שימוש רב במוסיקת הג'אז והפופ. כלי הקשה מדרום אמריקה מכונים כלי הקשה לטיניים או לטינו-אמריקאים. ביניהם מוכרים הקונגס, הבונגוס והטימבּלה, שגם מצאו את דרכם אל מוסיקת הפופ, לרוב בסגנונות הלטיניים שלה - כגון הסלסה והסמבה, ומשם לכל רחבי העולם.

גם במסגרת התזמורת הסימפונית, כלי ההקשה מככבים. לרשות נגני כלי ההקשה בתזמורת עומדים כלי הקשה רבים, המסודרים סביבם על הבמה, והם מחליפים כלי נגינה כל הזמן, על פי דרישות הפרטיטורה.

ראשונים ביניהם הם התופים, שכוללים את הטימפני (או תופי הדוּד), תוף הבס, סנייר, ותוף-מרים.

אחריהם במשפחת כלי ההקשה הקלאסיים באים כלים שמשמיעים רעש ויוצרים גם הם קצב, כמו השליש, הגונג, הקסטנייטות, הרעשן, השוט, התיבה הסינית, והמצילתיים.

אך יש בכלי ההקשה הקלאסיים גם כלים בעלי גובה מוסיקלי מוגדר, כמו כסילופון, גלוקנשפיל, פעמוניה, צ'לסטה, וויברפון. כולם משמשים גם לנגינת מנגינות.

בכמה מכלי ההקשה, כגון המאראקס והרעשן, מנגנים על ידי ניעור ולא הקשה. כלים "מוזרים" אחרים, כגון שרשראות ברזל או צופרי מכוניות, משמשים גם הם, מעת לעת, את נגני כלי ההקשה. בתזמורת הסימפונית, בעיקר ביצירות של מוסיקה מודרנית.


הנה קטע לכלי הקשה מלודיים ותופים:

https://youtu.be/bs_yMbao7IQ?t=17s


כלי הקשה מדרום אמריקה:

https://youtu.be/aFYPs_BeXgU?t=4s


דואט לכלי הקשה:

https://youtu.be/HJvUBLOeFrI


והנה מכונת כלי הקשה שמנגנת לפי מהירות הסיבוב:

https://youtu.be/BJjOdLovlvs


קטע אלקטרוני שבמרכזו כלי הקשה:

https://youtu.be/Bk1pX9qlLGY


הנה כלי הקשה ששמו פאנטם או האנג:

https://youtu.be/xk3BvNLeNgw


קטע לשישיית כלי הקשה, כשכלי הקשה מלודיים במרכזו:

https://youtu.be/e8zzOtKJgSc?t=6s


והנה סרט היכרות ארוך עם כלי ההקשה של התזמורת הסימפונית:

https://youtu.be/-lJctvybAJ8

סינקופה (Syncope) היא הדגשה שאינה צפויה במוסיקה, או החלשה של מקום שצפוי שיהיה מודגש.

הסינקופה היא אחד המרכיבים החשובים במוסיקת הג'אז ובסגנון הרגטיים, שממנו היא הגיעה אל הג'אז. אי-אפשר כמעט להעלות על הדעת קטע ג'אז שלא משולבות בו סינקופות. הסינקופה כל כך משמעותית בסגנון זה שהנגנים והזמרים מבצעים אותה גם כשהיא אינה מצוינת בתווים באופן מפורש. מקצבים עתירי סינקופות הם חלק מהגרוב של הג'אז.

אך הסינקופות מופיעות לא פעם גם במוסיקה עממית, במוסיקת רוק ובמוסיקה קלאסית. ככלל, הסינקופה היא אחת ה"תרומות" של השחורים לג'אז, שכן הם הביאו את הקצב האפריקאי לאמריקה וההטעמות וההדגשות שלו היו שונות מאלה של המוסיקה המערבית.


ישנן כמה סינקופות אופייניות:

הדגשה בפעמות חלשות - חיזוק פעמות שאמורות להיות חלשות, כמו פעימות 2 ו-4 במשקל של ארבעה רבעים (4/4).

החלשת פעמות חזקות - אם נחליש את פעמות 1 ו-3 שהן בדרך כלל חזקות במשקל של ארבעה רבעים (4/4).

אוף-ביט - הדגשה בין הפעמות, במקום עליהן כמקובל. נגינה על ה-& שבין הפעימות (1&2&3&4&)

הקדמת או השעיית הפעמה - כשמנגנים מעט לפני או מעט אחרי הפעמה.


הנה מוסיקאי ג'אז מדגים את הסינקופות בג'אז:

http://youtu.be/i_1qFZUVRCY


נגינה על האוף ביט בגיטרה באס:

http://youtu.be/MdAnx89OG7E?t=17s


הסינקופות נולדו הרבה לפני הג'אז וקיימות גם בסגנונות אחרים:

http://youtu.be/zTQ1A7YT1pQ


יש גם בעיה רפואית שנקראת סינקופה ומתבטאת בהחסרת פעימה וחיוורון:

http://youtu.be/n23BJTCibhs


וסרטון על האוף ביט והאון ביט או דאון ביט בהדגמה על ביצועי השיר Stairway to Heaven:

https://youtu.be/GhlLtd19szw

מערכת התופים (Drum set), או סט תופים, היא מערכת של כלי הקשה, המקובלת ככלי קצב מוביל במוסיקה קלה.

במערכת התופים נכלל מגוון סוגים של תופים ומצילות, המשתתפים במגוון של סוגי וסגנונות מוסיקה.

מי שתכנן את צורת מערכת התופים המוכרת כיום הוא ככל הנראה מתופף הג'אז ג'ין קרופה. מקלות התופים עשויים לרוב מעץ, אם כי בבלוז נהוג לתופף במברשות.


#תופי מערכת התופים
מערכת תופים טיפוסית כוללת את המרכיבים הבאים:

תוף בס, "קיק דראם" (Bass Drum/Kick) - התוף הגדול ביותר, עם נקישה באמצעות פדל רגל ומפיק צליל באס, הנמוך ביותר במערכת.

סְנֵר (Snare) - תוף רדוד ובעל צליל חד, חזק ומתכתי. במקור היה תוף למצעדים צבאיים. את צלילו המיוחד יוצרת רשת מתכת שמתוחה מתחת לעור התחתון של הסנייר.

טום-טום או טאם-טאמים (Toms) - סדרה בת 2-4 תופים, בגדלים שונים, בעלי צלילים עמומים, יחסית ארוכים ושונים. בדרך כלל יהיו שני טומים (במערכת ג'אז יהיה לרוב אחד), התלויים מהמערכת ונבדלים זה מזה בגובה הצליל ובגודל. המתופפים קוראים להם גם "שמאל" ו"ימין", לפי מיקומם.

פלוֹר טום (Floor Tom) - תוף עם רגליים, הניצב על הרצפה. גדול יותר מהטאם טאמים ובעל צליל נמוך יותר, עם עור הכי פחות מתוח. מכונה בארץ גם "תוף דוד".

#מצילות
רייד (Ride) - המצילה הגדולה ביותר, בעלת צליל עדין ובהיר ונותנת קצב מתמשך.

קראש (Crash) - מצילה קטנה מה"רייד", משמשת להדגשות, בעיקר בסוף פראזות. צליל גס של ניפוץ, עם אפקט חזק ודרמטי.

היי-האט (Hi-Hat) - זוג מצילות, אחת קעורה והשנייה קמורה, שבאמצעות פדל לרגל פותחים וסוגרים אותן. במוסיקה פופ היא משמש בעיקר לנגינת שמיניות, לאורך השיר.


#מצילות תלויות סגנון
ספלאש (Splash) - המצילה הקטנה במערכת, עם צליל קטן וגבוה ומככבת לגיוון אצל חלק מהמתופפים, בעיקר במוסיקת הרוק.

צ'יינה (China) - מצילה כמו הפוכה, עם צליל חד אגרסיבי וקצת "מלוכלך". מקורה בגונג ומשתמשים בה הוא בעיקר ברוק מתקדם (פרוגרסיב רוק), פרוגרסיב מטאל ובאוונגרד.

קאובל (Cowbell) - קופסת פח, המזכירה בצליל פעמונים של פרות. בעלת צליל מתכתי ונפוצה בעיקר במוסיקה לטינית וברגאיי.

מערכות תופים יכולות להשתנות בגודלן ובהרכבן בהתאם לסגנון המוזיקלי ולהעדפות האישיות של המתופף. במערכת ג'אז יש לרוב רק טום אחד ופלור, מתופף להקת המי, קית' מון, נהג למקם במערכת התופים שלו שני תופי בס בצלילים שונים ויצר צליל בס ייחודי לו. יש מתופפי מטאל ורוק שממשיכים בזה גם כיום. מערכות רוק כוללות שני טאם-טאמים ויותר ולא פעם גם שני תופי דוד.


הבה נכיר את מערכת התופים:

https://youtu.be/ry7qf3rH2b8


מתופף על סט התופים:

https://youtu.be/2HosDd7-NPw


חלקי מערכת התופים:

https://youtu.be/zQ1RWi6LFCI


תופים אלקטרוניים, קומפקטיים יותר ומאפשרים אימון ונגינה שקטים (עברית):

https://youtu.be/FHkPOjaKjCU


תולדות מערכת התופים בשתי דקות:

https://youtu.be/FP7iqiM1lMU


שיעור התופים הראשון שתרצו לקבל:

https://youtu.be/kyWcuQW-tII


סולו תופים, שמתחיל במברשת ומקל תיפוף מנגן רים שוט, על דופן הסנייר:

https://youtu.be/KdmrxZTWSds?long=yes


והיכרות עם הסט תופים לילדים:

https://youtu.be/BiSTHHG1DqY?long=yes

קֶצֶב (Rhythm) הוא מושג שמתאר דברים החוזרים שוב ושוב, במרווחי זמן קבועים או משתנים.

במוסיקה מקיף הקצב את כל יחסי הזמן במוזיקה. מרכיבים מוסיקליים שונים נכללים בו, כמו:

#המִשְׁקָל
ארגון הפעמות בתיבה המוסיקלית. המשקל גם קשור להדגשות או הדגשים בביצוע של המוסיקה.

#המִקְצָב
היחסים שבין אורך, או משך הצלילים שבמנגינה.

#המִפְעָם או הביט
מהירות המנגינה, המכונה בשפת המוסיקה "טמפו" או ביט (Beat). לרוב ניתן להתרגל לנגן במהירות זו בעזרת מכשיר הנקרא "מטרונום". הוא נותן את הפעימות לפי המהירות הרצויה וכך ניתן להתבסס עליו בנגינה, במיוחד בשלב התרגול, או בהקלטה, בה חשוב לא פעם לשמור על ביט קבוע - על מנת שניתן יהיה להקליט ערוצים נוספים ושכולם ינוגנו היטב ביחד.


#קצב בתחומים אחרים
ואם הקצב במוסיקה הוא אחד המרכיבים החשובים והבסיסיים ביותר, רבים לא יודעים שהוא נוגע גם בתחומים אחרים. כך מהווה הקצב מרכיב משמעותי בתחומים כמו ריקוד, פסיכולוגיה, רפואה, מתמטיקה, פיסיקה, ואפילו בפילוסופיה.

הקצב הוא גם חלק מהותי בכל אחד ואחת מאיתנו, וכדי להיווכח בכך פשוט הקשיבו לקצב פעימות הלב שלכם - בעת מנוחה ובמצב בריאותי תקין הלב פועם בקצב של בין 60 ל-100 פעימות בדקה.


הנה הסבר של הקצב והמקצב:

https://youtu.be/9DjoipqbkC8


הקצב כמרכיב בסיסי במוסיקה:

http://youtu.be/c_jEkNiYFNc


רישום הקצב בתווים:

https://youtu.be/LVOjKCztqTs


הדגמת הקצב והמרכיבים המוסיקליים שלו:

http://youtu.be/GuAZQYjaRng


כמה דוגמאות לתפקידו של הקצב בתחומים אחרים בחיים (מתורגם):

http://youtu.be/2UphAzryVpY


שיר על קצב וריקוד:

http://youtu.be/WMPM1q_Uyxc


ונגן באס שמחליט להראות איך הוא מנגן בגיטרה באס ללא מיתרים:

https://youtu.be/ulxoIly3jt4

ריקוד הרוקנ'רול (Rock and Roll dance), או ריקוד רוק אנד רול, הם ריקודי זוגות סוערים שרקדו בשנות ה-50 לצלילי מוסיקת הרוק'נרול הסוחפת, שפרצה אז והפכה להצלחה מסחררת.

המוסיקה הזו נוגנה במשקל 4/4 עם הדגשות על הפעימות ה-2 וה-4.

זהו ריקוד שנוצר אז בארה"ב מתוך משפחת ריקודי הרוק'נרול, שכללה בין השאר את הבוגי ווגי, הטוויסט והלינדי-הופ.

הרוקנ'רול ידוע בשם המקצועי "ג'ייב" (Jive). בצעד הבסיסי שלו יש 8 צעדים מה שהופך אותו לריקוד מהיר מאד. הוא מחייב אנרגיה רבה ומקרין אותה, לצד אווירה השובבות והעליצות שגלומה בו. מהירותו של ריקוד הרוקנ'רול היא גבוהה ומונה מעל 40 תיבות מוסיקליות לדקה.

הריקוד נולד והתפתח ביחד עם מוסיקת הרוק'נרול, בארצות הברית של שנות ה-50. המוסיקה הזו נוצרה ממקורות מוסיקליים כמו בלוז, ג'אז, בוגי-ווגי ורית'ם אנד בלוז,עם השפעה של "שגעון הסווינג" בשנות ה-30 וה-40.

ממוסיקת הרוקנ'רול התפתח הרוק של שנות ה-60 ואחריהן ואז כבר נטשו את הריקוד האופייני לרוקנרול, לטובת ריקודים חדשים ומודרניים יותר.


כך נראים ריקודי הרוקנ'רול:

https://youtu.be/5a1NL9DKHCE


ופעם:

https://youtu.be/Rf55gHK48VQ


זוג רקדנים מראה איך רוקדים את הרוקנ'רול:

https://youtu.be/MTEHuEVnoW0


הצמד המעולה ארל ברטון וליזה גיי מגיעים לרוקנ'רול בסרט "רוק מסביב לשעון":

https://youtu.be/yDIIt-WsdM8


וסרט תיעודי על הריקוד האופנתי הזה:

https://youtu.be/jztuXfR5q9M?long=yes

כבר בבתי ספר ביפאן מתאמנים תלמידי בית הספר הצעירים על נגינה בתופים היפאניים המסורתיים. הנגינה הזו קרויה ביפאנית "טאיקו" (Taiko), שפירושה ביפאנית "תוף ענק".

מחוץ ליפאן משתמשים במילה "טאיקו" לתוף יפאני, שבכלל נקרא ווא-דאיקו ביפאן. אגב, אותו שם משמש לצורת האמנות החדשה יחסית של נגינה ויצירה של מוסיקה בהרכב של תופים כאלה וגם לשיטת ספורט משונה, המשלבת תיפוף וטאי צ'י.

בשיטה זו מנגנים בתופים הגדולים והעוצמתיים, תוך עמידה בתנוחות הלקוחות מעולם אמנויות הלחימה. הגוף כולו לוקח חלק בפעולת התיפוף, מה שמפעיל אותו בפעילות ספורטיבית של ממש.

תופי ה"בּיוֹוּ דאיקו" הגיעו ליפאן מסין וקוריאה. התופים הללו דמויי חבית, בגדלים שנעים מחצי מטר בקוטר ועד מעל 2 מטר. על תוף ביוו דאיקו אופייני, המגולף לרוב מגזע עץ יחיד, מתוח בדרך כלל עור פרה. את הצליל שאותו משמיע התוף לא ניתן לכוון, לאחר היצירה הראשונה של התוף.


הנה תיפוף טאיקו יפאני מקצועי, של להקת "קודו":

https://youtu.be/C7HL5wYqAbU


ילדי בית הספר מתופפים:

https://youtu.be/9VHrmfetNYw


אחרי כמה שנים:

https://youtu.be/UHjd9t-jY6o


שורת המתופפים היפאנית הזו מדהימה:

https://youtu.be/YNmXNc95ncU


ובוגרים מתאמנים:

https://youtu.be/dqH5JopuZck

ה"תוף המדבר" (Talking drum), המכונה "דונדון", הוא תוף אפריקאי מסורתי, בעל צלילים יחודיים, המסוגל להשמיע אפקטים שונים ומגוונים. בתור "תוף שממש מדבר" הדונדון נחשב כלי קדוש והוא אחד החשובים והמרכזיים שבכלי הנגינה של השבטים במערב אפריקה. במדינות כמו ניגריה, מאלי, חוף השנהב וקמרון מנגנים בו בכל אירוע שבטי וחגיגי.

נגן הטוקינג דראם אוחז את התוף מתחת לבית השחי ומנגנים בו בעזרת מקל מכופף. משני צדדיו מתוחים על התוף עורות של עז או כבש. גובה הצליל משתנה על ידי לחיצה והרפייה של החבלים המתוחים בין עורות התוף, על ידי הזרוע המונחת עליו.

אבל לא רבים יודעים שכבר מימי קדם היה הטוקינג דראם אמצעי תקשורת שאפשר תקשורת רחוקה במערב אפריקה. לכל כפר היה קוד משלו וכשהקישו את המסר מהכפר שמעו אותו כל הכפרים שבסביבה.

מסרים כאלה הועברו לרדיוס של 30 קילומטרים מסביב לכפר. מסרי ה"תוף המדבר" סייעו בעיתות מלחמה וגם בזמני שלום, לשימושים כמו בהזמנה למסחר בשוק, מסרים על מזג אוויר, הודעה על מחלות בכפר ועוד.

המדהים הוא שבקמרון שבאפריקה כל כך התרגלו לתקשורת הזו שהמשיכו להשתמש ב"טוקינג דראם" אפילו בעת שחלק מהאנשים החזיקו כבר מכשירים סלולאריים. הם כל כך התרגלו והיו מיומנים בהעברת מסרים בעזרת התופים הללו, שהמנהג להשתמש בהם נמשך..

שמו של התוף ניתן לו על שום צליליו, המזכירים את שפת הדיבור בניבים האפריקאים.


הנה סיפורו של הדונדון, הטוקינג דראם:

https://www.youtube.com/watch?v=rw-CuQ0bqrg


ההיסטוריה של ה"תוף המדבר":

https://www.youtube.com/watch?v=AHFIJZm2dzw


התקשורת שלו:

https://www.youtube.com/watch?v=9dHzlPFUA1E


ילדים לומדים לתופף באמצעי התקשורת והמוסיקה הזה מגיל צעיר:

https://www.youtube.com/watch?v=zDsnlzl8T68


והדגמת המקצבים של הטוקינג דראם:

https://www.youtube.com/watch?v=B4oQJZ2TEVI

אומנות הביטבוקסינג היא מיומנות שבה הזמר מייצר קצב ומוסיקה באמצעות פיו וחלל הפה. זמרי ביטבוקס יכולים לבצע לבדם קטעים שנשמעים כאילו בוצעו בכמה קולות. יש כאלה שמוסיפים גם נגינה בכלי נשיפה, תוך כדי ביצוע מקצבי הביטבוקס שמחקים את כלי ההקשה.

המונח "ביטבוקס" לקוח מהביט-בוקס, מכונות התופים הראשונות של שנות ה-80 שאפשרו לתכנת מקצבים, אותם מקצבים שהיוו את ההשראה למקצבי הקול ושנשמעו דומים להם.

ביטבוקסינג היא אחד היסודות החשובים בתרבות ההיפ הופ, ביחד עם הראפ, הגרפיטי, הברייקדאנס ועוד.


הנה הדגמה מוסברת, מדהימה ומתורגמת של אחד הטובים בביט בוקס:

https://youtu.be/yyjuY9Yw5FM


שירת הביט בוקס:

http://youtu.be/g0_2vmkTmf0


הנה יורי ליין שמנגן במפוחית תוך כדי הוספת ליווי בביטבוקס:

http://youtu.be/7tda6i_bdlA


והנה תותח ביט בוקס מדהים:

http://youtu.be/jLN63bRcY5I


ועוד אחד:

http://youtu.be/rzfbaMnNXOI

דרבוקה (Talking drum) היא כלי הקשה מרכזי ובין כלי הנגינה הבולטים של המוסיקה המסורתית באזורי המזרח התיכון וצפון אפריקה.

מקור שמה במילה הערבית "דראב", שפירושה "להכות", הדרבוקה ידועה בשמות אחרים במדינות ערב השונות: במצרים קוראים לה "טַבְּלַה", בסוריה "דִרְבַּכֶּה", בעיראק "דנבּכּ", בטורקית "דאבול" ובמדינות הבלקן "טומבק" או "דומבק".

שייכת למשפחת תופי הגביע או הכד, היא עשויה בדרך כלל מגוף עשוי חרס או מתכת, בצורת גביע או כד ומכוסה בעור מתוח. אם בעבר העור שעליו מתופפים היה עשוי מעור חיה, בימינו הוא לרוב עשוי פלסטיק או חומרים סינתטיים דומים - חומרים עמידים יותר וקלים לתחזוקה.

טכניקות התיפוף על הדרבוקה מגוונות, כמו גם סוגי ההקשה בה, לפי המיקום על העור ואופי הטפיחה עליו. סגנונות הנגינה והטכניקות משתנים לא מעט, גם בהתאם לאזור ולתרבות. כל אלה מאפשרים הפקת סדרה של צלילים, המאפשרת יצירת מקצבים, מהפשוטים ביותר ועד מורכבים מאוד, ביניהם סעידי, באלאדי, מאקסום, מלפוף, איוב ועוד.

הדרבוקה היא מכלי הנגינה העתיקים במזרח התיכון. חלק מהחוקרים מעריכים שהכלי שימש עוד מימי הפרעונים של מצרים העתיקה. בהמשך יש לה נוכחות, בשמות ובצורות שונות, גם בתרבויות שיצאו מאזור מסופוטמיה לשעבר, כולל בתרבויות העתיקות של פרס, טורקיה ויוון העתיקה.

בזכות קלות הנגינה היחסית בה, הדרבוקה הפכה במדינות רבות גם לכלי נגינה אהוב ועממי, כולל במדינות הבלקן, כמו טורקיה.

גם בישראל היא ומשמשת במגוון סגנונות מוסיקליים, הן מסורתיים והן מודרניים. כך היא מרכזית במוסיקה הערבית המקומית, במוסיקה הים-תיכונית שהביאו ופיתחו עולי המזרח, בנגינה עממית של צעירים שפיתחו את כישורי הנגינה שלהם ובמוסיקה הישראלית העכשווית ביותר.

אך בעיקר במזרח התיכון ובצפון אפריקה, הדרבוקה היא מכלי הנגינה הבולטים במוסיקה המקומית, הן במוסיקה העממית של העולם הערבי והן במוסיקה הערבית הקלאסית, שצמחה במדינות כמו מצרים, עיראק, סוריה ואלג'יר.


הנה הדרבוקה לבד:

https://youtu.be/QX-_FNJluJk


דרבוקאים ביחד:

https://youtu.be/uxW3Wc3Ervg


10 מקצבים לריקודי בטן:

https://youtu.be/zE8pPK6-1cI


טכניקת דרבוקה ללא מילים:

https://youtu.be/cx5jqO-hChk


7 מקצבי מלפוף - אחד אחרי השני:

https://youtu.be/yGWtT1fEeiA


ושיעור ראשון בדרבוקה (עברית):

https://youtu.be/n0w7spysNFw?long=yes

כשצריכים לתרגל או להתרגל לנגן במהירות מסוימת, עושים זאת לא פעם בעזרת מכשיר הנקרא "מטרונום" (Metronome). הוא נותן את הפעימות, את הביט, לפי המהירות הרצויה וכך ניתן להתבסס עליו בנגינה.

נהוג לומר שהמטרונום הוא מכשיר שנותן קצב. אבל אם לדייק יותר, המטרונום מכתיב את הביט (Beat) בעצם מדובר בהכתבת מהירות הנגינה. המהירות נקראת בשפת המוסיקה, איטלקית,"טמפו" ובעברית מִפְעָם.

בהפעלת המטרונום יכולים המוסיקאים לכוון את הנקישות שלו ולנגן כשהם יודעים מתקתוקו את מהירות הנגינה הנכונה לקטע מוסיקלי, לפי הנקישות הללו.

השימוש במטרונום יהיה בדרך כלל בשלב תרגול הנגינה, או בזמן הקלטה, שבה חשוב בדרך כלל לשמור על ביט קבוע, כך שניתן יהיה להקליט ערוצים נוספים ושכולם ינוגנו היטב ביחד, בסינכרון ודיוק מלא.


כך פועל המטרונום:

https://youtu.be/LvBEyyuVu60


מטרונום במהירות של 100 פעימות בדקה:

https://youtu.be/iwYhgHscEtg


על ממציא המטרונום דיטריך ואלה שפיתחו אותו אחריו:

https://youtu.be/nz3K82bhv4A


אפליקציית מטרונום לדוגמה (עברית):

https://youtu.be/W1_90RpZOL4


והסבר קצר של הקצב והמקצב:

https://youtu.be/9DjoipqbkC8

דִקלוּם הוא קְרִיאָה או הַקרָאָה של קטע מילולי. אדם שמדקלם אומר את הדברים בקצב שאינו של דיבור רגיל.

לעתים בדקלום אנו מקריאים את הקטע ולא פעם אף בליווי מוסיקלי.


הנה הדקלום היפה ביותר ששמענו זמן רב:

http://youtu.be/auSo1MyWf8g

מארש (March) הוא קטע מוסיקה קצבי שמטרתו ללוות צעידה במצעד צבאי או חגיגי.

המארש במקור הוא סוג של מוסיקה שימושית, כלומר מוסיקה שנוצרה למטרה מוגדרת, במקרה הזה לצעידה. לרוב מבצעת אותו תזמורת צעידה, הכוללת בעיקר כלי הקשה וכלי נשיפה וצועדת לקצב המארש.

לעתים מדובר בתזמורת שאינה צועדת. אך מכיוון שמטרת המארש בדרך כלל ללוות את קצב צעידת ה"שמאל-ימין", המשקל המוסיקלי שלו יהיה כמעט תמיד בקצב זוגי של 4/4 או במשקל המקביל 2/4, מה שנקרא א-לה ברווה (alla breve), כלומר "על החצי".


#תולדות המארש
מקור המארשים בקטעי תיפוף של תוף בודד או כמה תופים, שנוגנו בקצב לפני הקרב, כדי להלהיב את החיילים ולעודד אותם להילחם.

לאחר שעד אז מנגינות המארש היו מקומיות, במאה ה-16 החלו לכתוב את המארשים הללו בתווים ולהפיץ אותם בדפוס שהומצא באותן שנים.

החל מהתקופה הקלאסית ובואכה התקופה הרומנטית, מלחינים החלו לשלב מארשים ביצירותיהם הגדולות, כמו סונטות וסימפוניות ואף יותר באופרות שכתבו.

בשיא התקופה הרומנטית, עד לשלהי המאה ה-19, התפתחו כלי הנשיפה יותר ויותר והמארשים הפכו נפוצים יותר ויותר.

במאה ה-20, המארשים הפכו צורה מוסיקלית מבוססת של ממש ומלחינים כותבים יותר ויותר מארשים לתזמורות גדולות.

בימינו מנוגנים המארשים בעיקר באירועים חגיגיים, כמו מצעדים, תהלוכות והכתרות של מלכים ומנהיגים.


הנה סיפורו של מארש צה"ל (עברית):

https://youtu.be/K-sFtVfCrXw


מארש כמו צבאי במצעד מחאה ברחובות ת"א:

https://youtu.be/Yp1gd-1rp5M


ומארש שמילותיו נכתבו על ידי המשורר נתן אלתרמן (עברית):

http://youtu.be/FkfF4B6Q-fc

תזמורת צועדת (Marching band) או תזמורת צעידה, היא תזמורת שהנגנים בה מנגנים בהליכה. התזמורות מסוג זה משתתפות בעיקר בטקסים ואירועים חגיגיים, כמו תהלוכות, מצעדים והכתרות.

התזמורות הצועדות מנגנות לא מעט מרשים, שירים צבאיים מנוגנים שנועדו להלהיב את החיילים, לנסוך בהם אומץ ולהגדיל את המוטיבציה להילחם.

המארשים הללו נולדו כשהמלחינים התאימו את המוסיקה שכתבו כך שתחקה את תנועות החיילים. כך הם יצרו את מה שהפך לצורה המקובלת של המארש.

במקור נוגנו המארשים הללו לפני הקרב ובעיתות מלחמה. הם כללו אז בעיקר קטעי תיפוף עם כלי בודד שאילתר או כמה כלים שאילתרו כל אחד בתורו.

אם עד המאה ה-16 הנגנים שיננו אותם בעל-פה, החלו אז לכתוב את המארשים הללו בתווים. מאז החלו להיווצר מארשים רבים, שתזמורות רבות מנגנות מהן.


הנה התזמורת הצועדת מנגנת את מארש הכוכבים והפסים של ארצות הברית:

https://youtu.be/FBklceHey7A


שלל תזמורות צעידה מתחרות ביניהן במקוריות ובביצועים:

https://youtu.be/gHElcJVdoas


תזמורת צה"ל צועדת:

https://youtu.be/Gkb1cEYk7XA


תזמורת הצעידה המדהימה שמנגנת ועושה את הליכת הירח של מייקל ג'קסון:

https://youtu.be/1hYWLZLgrR8


ותזמורת הצעידה שעושה את הוואי 5-0 ושוכחת לצעוד:

https://youtu.be/6xVt0F8wCDc

להקה של איש אחד היא מושג שמתייחס לנגן שמנגן בו-זמנית בהרבה כלים שונים. רוב האמנים של "להקת איש-אחד" מופיעים ברחוב, כנגני רחוב.

להקות של איש אחד הם נגנים מצוינים, וירטואוזים שמנגנים בו בזמן בידיהם, רגליהם, ברכיהם, כפות רגליהם וכמובן פיהם!


הנה סרטון של להקה של איש-אחד בלובליאנה:

http://youtu.be/gToWQGedLHU


להקת איש אחד שמנגן רוק, עם מערכת תופים שלמה שבנה על גבו:

http://youtu.be/nDLrpG0DCqI


נגן ג'אז שמבצע לבדו בכל הכלים חוץ מהצופים, קטעי ג'אז מורכבים לתזמורת ג'אז:

https://youtu.be/ZpiCEVHtHXM


איש מקרואטיה שהוא להקה-של-איש-אחד:

http://youtu.be/uXMuWi0dUBc


ועם הלופרים והסמפלרים של היום יש גם כאלה שמייצרים שיר לבדם:

https://youtu.be/qafTgd4e2TI

תופי מתכת (Steel Drum) הומצאו באי טרינידד. בעבר היו תופי המתכת בנויים מחביות גדולות שבחלקן העליון יש ריקועים. כל ריקוע הוא שונה ולכן כל הקשה מפיקה צליל בגובה שונה. הנגינה על תופי המתכת היא באמצעות מקלות.

הסיפור ההיסטורי המעניין הוא שתופי המתכת נוצרו בטרינידד לאחר שהצבא האמריקאי עזב את האי והשאיר אחריו חביות דלק רבות.


הנה הרכב של נגני רחוב על תופי מתכת:

http://youtu.be/K4-QC3tOUaM


הרכב תופי המתכת בטרינידד שממנה באו התופים הללו:

http://youtu.be/bQ30uDqOlNs


והרכב יפאני מדהים שמתמחה בנגינת סטיל דראמס:

http://youtu.be/6rRTcqSzWQs

תוף המתכת שנקרא "הנג" (Hang) ובעברית מכנים אותו "פאנטם" מיוצר בשווייץ על ידי שני אנשים, פליקס וסאבינה רוהנאר, שמייצרים כמות מוגבלת ממנו בכל שנה - הכל בעבודת יד.

זהו תוף לכל דבר, אך בניגוד לתוף רגיל הוא מסוגל להפיק צלילים בגבהים שונים, מה שמאפשר לנגן עליו מנגינות. הוא הושפע מתופי המתכת שנבנו בטרינידד ובטובגו, אך מנגנים בו באמצעות הידיים.


הנה אמנית רחוב בנגינה על הפאנטם השווייצרי:

https://youtu.be/U7qXqnHUkag


תבניות חוזרות, או לופים, הם דבר מהפנט בהנג:

https://youtu.be/8nEZpJL-b2A


דואט יפה של שני נגנים פאנטם:

http://youtu.be/xk3BvNLeNgw


ואותו נגן בדואט עם נגן פאנטם נוסף:

http://youtu.be/Z_DhNLCyVss


למעשה מדובר במשפחה של כלים - האפי, קייזן, ראב והנד פאן:

https://youtu.be/a32Bd1F7y9g


וקטע ארוך של נגינת האנג מרגיעה:

https://youtu.be/Sp5dgy8UDKs