שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך מנצחים בקפיצה לגובה?
קפיצה לגובה (High jump) הוא ענף ספורט באתלטיקה וחלק מענף הקפיצות האולימפי, הכולל גם מקצועות כמו קפיצה במוט, קפיצה לרוחק וקפיצה משולשת. בקפיצה לגובה נדרשים המתחרים בקפיצה לגובה לקפוץ מעל רף אופקי הממוקם בגובה נתון, מבלי להפילו. זהו ספורט חדש יחסית, שלא היה קיים אצל היוונים, באולימפיאדה של העת העתיקה.
התחרות הראשונה בקפיצה לגובה שתועדה באופן רשמי התקיימה בראשית המאה ה-19, בסקוטלנד. בסוף אותה מאה השתתפו כבר הקופצים לגובה באולימפיאדה הראשונה ביוון. הם קפצו מעל חבל מתוח בין שתי כלונסאות.
הקפיצה המקובלת אז הייתה בסגנון המספרת. השם נובע מתנועת הקפיצה שהזכירה תנועת מספריים - הקופצים נהגו לרוץ לעבר הרף במסלול אלכסוני, להעביר את הרגל הקרובה מעבר לרף ואז את הרגל השנייה.
בתחילת המאה ה-20 פיתח קופץ אמריקאי בשם הורין את סגנון גלילת הבטן. גם בסגנון הגלילה, היעיל יותר, רץ הקופץ לעבר הרף במסלול אלכסוני, אך נהג להתרומם בעזרת הרגל הקרובה לרף, עם פניו לעבר הרף, כשהרגל הרחוקה מהרף היא שמרימה את הגוף מעליו. גלילת הבטן הפך לסגנון מועדף על קופצים.
אך היה זה הקופץ האמריקאי דיק פוסברי שעשה את המהפכה האמיתית בענף הקפיצה לגובה. פוסברי הפך את היוצרות. בקפיצה שהוא המציא עברו הראש והכתפיים ראשונים מעל הרף ואז עבר הגב. למעשה, הקופץ "נשכב" על הרף ונוחת על גבו. קצת כמו קפיצת המספרת אבל במקום הישבן מובילים הראש והכתפיים.
פוסברי קפץ בסגנונו החדשני, שייקרא באופן נדיר על שמו "קפיצת פוסברי". הוא זכה במדליית הזהב באולימפיאדת מקסיקו (1968) והקפיצה שהציג הפכה לסנסציה. מהר מאד הפך הסגנון החדש לסגנון הקפיצה המקובל בתחרויות הקפיצה לגובה האולימפיות והבינלאומיות.
קפיצת הפוסברי הפכה לקפיצה של כל מי שהתחרו בקפיצות לגובה. אחד מהם הוא הקופץ לגובה הגדול בכל הזמנים - הקובני חווייר סוטומאיור. סוטומאיור, בחור גבוה מארץ עניה וקומוניסטית, הצליח לנצח את גדולי הקופצים, אנשים שהתאמנו בליווי המקצועי ועם התנאיים הטובים בעולם. שוב ושוב הוא הצליח לשפר את שיא העולם. לא פחות מ-3 פעמים ברציפות הוא קבע את שיא העולם בקפיצה לגובה. בהדרגה הוא הביא אותו לגבהים שאיש עוד לא זכה לקפוץ ושספק אם יישבר בשנים הקרובות. מ-2.43 מטרים, דרך 2.44, ולבסוף אל שיא העולם הנוכחי והמדהים של 2.45 מטרים!
חווייר סוטומאיור היה גם האדם הראשון שקפץ מעל גובה של 8 רגל. הוא כנראה הספורטאי הטוב ביותר שלא הכרתם. מעולם לא פרסם מוצר, לא קיבל קמפיין, לא הופיע בתכנית אירוח או באירוע של סלבריטאי ספורט. בהיותו בן לארץ קומוניסטית ושנואה על ארצות הברית, איש לא פינק אותו בתשומת-לב המגיעה לענק ספורט ברמתו.
הנה ההיסטוריה של הקפיצה לגובה (עברית):
https://youtu.be/xR8T4XCUDps
מצגת וידאו וסקירה על תולדות הקפיצה לגובה (עברית):
https://youtu.be/b-LK9sfd-yM
גדול הקופצים לגובה חוויאר סוטומאיור בשיאי הקפיצה שלו 2.45 מטרים:
https://youtu.be/7n6NhV4CaiU
ודיון על הטכניקה הטובה ביותר לקפיצה לגובה:
https://youtu.be/XBtBdNHBNSI
למה קופצים הנערים באיי ונואטו?
מבחן האומץ של הנערים באיי ונואטו (Vanuatu) שבדרום מערב האוקיינוס השקט, משלב קפיצה מפחידה לתהום לעבודת האלים, עם טקס חניכה למתבגרים.
אנשי הכפר נוהגים לספר אגדה על אישה שברחה מבעלה האלים. הלה היה נוהג להכות את אשתו לאחר ששתה את המשקה הנרקוטי המסורתי, הקאווה. כשהאישה קצה בהשפלה ובסבל היא ברחה ממנו אל הג'ונגל, בכוונה שלא לשוב. הוא רדף אחריה, ובמעבה הג'ונגל כמעט והשיג אותה, אך היא טיפסה אל ראש עץ קוקוס. כשהבעל הזועם טיפס על העץ והחל להתקרב אליה, היא קשרה עצמה במהירות אל שריגי הליאנה הארוכים שאותם קשרה בקצה השני לצמרת העץ. כשהבעל כמעט והגיע אליה היא קפצה מראש העץ וצללה לעבר האדמה. גם הוא קפץ בעקבותיה ובעוד הוא מתרסק אל האדמה ומת, היא עצמה ניצלה, בזכות שריגי הליאנה שבלמו את פגיעתה באדמה.
מאז קופצים כך נערי המקום. הקפיצה אצל נערי ונואטו היא חלק מטקס של עבודת אלילים וטקס ההתבגרות שלהם. זה קורה תמיד בעונת קציר שורשי הים. הקפיצה דורשת הרבה אומץ ומסתיימת בדרך כלל בנגיעה קלה באדמה. הנערים שמים את מבטחם בשריגי עץ הליאנה שהוכנו יום קודם לכן, לקראת הטקס. הם קופצים ממגדל עצים שנבנה לקראת הטקס. ממש כמו האישה האמיצה מהאגדה, גם לרגליהם נקשרים שני השריגים הטריים, שתפקידם הוא לעצור את הקופצים בזמן ולמנוע מראשם פגיעה קטלנית באדמה. הם מוכרחים להיות טריים, כי שריג יבש עלול לאבד מגמישותו או מחוזקו ולהביא למותו של הקופץ.
למטה עומדים אנשי הכפר ושרים בקולות רועמים, לאות עידוד לנערים הקופצים. קריאות העידוד והשירה החזקה הם חלק מהטקס הרעשני והאמיתי הזה. כל הילידים בלבושם המקובל - הגברים כשרק אריג עלי קוקוס על חלציהם, הנשים בחזה חשוף, כולם מזמרים ונכנסים לטראנס והתלהבות לא רגילים.
כנהוג בחברה הפטריארכלית, שבה שולטים הגברים, רק נערים קופצים. נשים ונערות לא מורשות לקפוץ בטקס או בכל צורה אחרת.
אם זה מזכיר לכם קפיצות באנג'י, אז זה לא במקרה. מכאן נולדו קפיצות הבאנג'י שתיירים ומטיילים בכל העולם כל כך אוהבים.
הנה קפיצות ההתבגרות בטקסי החניכה של נערי איי ונואטו:
https://youtu.be/l0Mq6rCfYtU
קפיצות באנג'י כטקס התבגרות באי פנטקוסט:
https://youtu.be/d6hXnYW_2ac
ואיי ונואטו עצמם:
https://youtu.be/rDyazmUQX0E
איך מתחרים בקפיצה משולשת?
אחד מענפי האתלטיקה המרתקים שיש הוא הקפיצה המשולשת (Triple jump). למרות שהוא פחות זוהר ומוכר מענפים כמו ריצות או קפיצה לגובה, הצפייה בקופצי הקפיצה המשולשת היא מרשימה ביותר.
הן באולימפיאדה והן בתחרויות אתלטיקה בינלאומיות, זהו ענף ספורט שמחייב את האתלטים בשילוב של כוח, מהירות וקואורדינציה.
השם "קפיצה משולשת" מגיע מהעובדה שאחרי ריצה קצרה ומהירה לאורך המסלול, האתלט מבצע רצף של 3 קפיצות נפרדות ונוחת לבסוף בבור החול. כדי להגיע לקו הקפיצה במהירות המרבית, על הקופצים להציע מהירות, איזון ושליטה גופנית מעולה, תוך חישוב הצעדים בדיוק מקסימלי.
שלוש הקפיצות, לפי הסדר, הן "הופ" (Hop) - הקפיצה הראשונה, שאחריה נוחתים על הרגל שממנה קופצים, "סטפ" (Step), בה נוחתים על הרגל השנייה ו"ג'אמפ" (Jump) - הקפיצה המסיימת, בה נוחתים בבור החול על שתי הרגליים.
המרחק נמדד מקו הקפיצה ועד לנקודה הקרובה ביותר שבה נגע גוף האתלט או האתלטית, בנחיתה הסופית על החול.
באתלטיקה נחשב ספורט הקפיצה המשולשת לאחד הענפים המאתגרים, פיזית וטכנית גם יחד. בכדי להגיע לרמות הגבוהות ביותר הוא דורש שנים של אימונים ושכלול של הטכניקה האישית.
הקופצים הטובים בעולם בשנת 2024 מגיעים למרחקים של מעל 18 מטרים לגברים ומעל 15 מטרים לנשים.
#תולדות הקפיצה המשולשת
אמנם הצורה המודרנית של הקפיצה המשולשת התגבשה רק במאה ה-19, אך שורשיה נעוצים עמוק בעבר.
ההיסטוריה שלה מתחילה ביוון העתיקה, עם תחרות דומה לקפיצה המשולשת שהתקיימה כבר במשחקים האולימפיים העתיקים בעיר אולימפיה (ראו בתגית "אולימפיאדה, יוון העתיקה").
על הקפיצה המודרנית השפיע משחק עממי, שהרבו לשחק בו באירלנד של המאה ה-18 ונקרא "hop, step and jump".
במחצית השנייה של המאה ה-19, התגבשה באנגליה הצורה המודרנית של הקפיצה המשולשת והתחרות הראשונה שתועדה לענף הספורט החדש התקיימה בשנת 1864, באוניברסיטת אוקספורד.
כבר במשחקים האולימפיים הראשונים של העידן המודרני, באתונה 1896, הוכנסה הקפיצה המשולשת לגברים. הנשים נאלצו להמתין כמעט מאה שנים, עד שהחלו להתחרות בקפיצה משולשת אולימפית. זה היה באולימפיאדה של אטלנטה 1996.
גם הטכניקה של הקפיצה המשולשת עברה שינויים, במהלך המאה ה-20. אם במקור בוצע שלב ה"סטפ" על הרגל החלשה של הקופץ, בשנות ה-50 הבריקו הקופצים הסובייטים, עם תוצאות מעולות. תרמה לכך טכניקה שפותחה בברית המועצות באותן שנים וביססה את ה"סטפ" על הרגל החזקה דווקא. לאחר שהשינוי הוביל לשיפור משמעותי בביצועים וממש כמו שינוי הקפיצה לגובה של פוסברי, עברו הקופצים בענף לטכניקה זו והשיאים השתפרו עוד יותר.
הנה ספורט הקפיצה המשולשת (עברית):
https://youtu.be/FnA3g0pNtAA
הכללים:
https://youtu.be/saQiavwabJY
באימוני הקפיצה המשולשת:
https://youtu.be/AAvGSZ0UVVE?t=2s
כך קובעים שיא עולמי בקפיצה משולשת:
https://youtu.be/mi9KwAy5iQo
קפיצה משולשת בהילוך איטי (ללא צליל):
https://youtu.be/NbmseYFNIlA
איך נולדו קפיצות הבאנג'י?
קפיצת הבאנג'י (Bungee jumping) נולדה באיי ונואטו שבדרום מערב האוקיינוס השקט. שם היא הייתה חלק מטקס של עבודת אלילים ומטקסי ההתבגרות של נערי האיים. הקפיצה הסתיימה בדרך כלל בנגיעה קלה באדמה.
למערב הביאו את קפיצת הבאנג'י שני סטודנטים בריטיים, סיימון קילינג ודיוויד קירק. הם היו חברים במועדון ספורט אתגרי באוניברסיטת אוקספורד וחשבו שהקפיצות הללו יעניינו גם אחרים. בשנת 1979 הם קפצו מגשר קליפטון, הנמצא ליד העיר האנגלית בריסטול וגובהו 80 מטרים. די מהר הם נעצרו בידי המשטרה המקומית, מה שלא הפריע להם להמשיך ולעסוק בספורט "המסוכן" הזה.
ולא רק שהשניים וחבריהם לא נסוגו, הם המשיכו להגיע למקומות גבוהים ולבצע קפיצות באנג'י נועזות. מגשר הזהב שבמפרץ סן פרנציסקו ועד גשר הנוף המרשים, גשר ג'ורג' שליד קניון סיטי בעיר קולורדו - הם קפצו שוב ושוב ונהנו.
מאמצע שנות ה-80 התפשטו קפיצות הבאנג'י בכל העולם וצעירים נועזים החלו לקפוץ מכל מה שגבוה. גשרים, גורדי שחקים, צוקי הרים גבוהים וכדורים פורחים - כל מקום שהיה מתאים לקפיצה, הפך ללהיט בקרב הקופצים. רבות מהקפיצות הסתיימו בשחרור אל מי הנהר או האגם הצלולים ואז הפרס היה גם שחייה נעימה ורוויית אדרנלין.
מי שהפך את קפיצות הבאנג'י למסחרי היה הניו זילנדי איי. ג'יי האקֶט שהציע לקהל הרחב לקפוץ באנג'י תמורת תשלום. הצלחתו הייתה כה גדולה שהיא גרמה לרבים להאמין שניו זילנד היא מולדת הבאנג'י.
הנה קפיצות הבאנג'י לעבודת האלילים:
https://youtu.be/l0Mq6rCfYtU
על איי ונואטו:
https://youtu.be/rDyazmUQX0E
וכיום יש מי שעושים קפיצות באנג'י אפילו במכונית:
https://youtu.be/EHs-QWAblHU?t=1m14s
מהי הקפיצה לרוחק ואיך התפתח ענף זה?
קפיצה לרוחק (Long Jump) היא שמו של ענף ספורט, אירוע אתלטי בו רצים הספורטאים על גבי מסלול וקופצים לארגז חול, באמצעות התנופה שצברו, אל המרחק הכי גדול שהם יכולים.
מבחינה ויזואלית, הענף הזה הוא מהאירועים המרשימים באתלטיקה. הוא דורש מהספורטאי כוח, מהירות, טכניקה ומיקוד מנטלי.
#תולדות הקפיצה לרוחק
לידת הספורט הזה היא במשחקים האולימפיים שביוון העתיקה, בה כינויי היה "החלמה". הקפיצה לרוחק הייתה חלק מהפנטאתלון העתיק, ביחד עם עוד ענפי או אירועי אתלטיקה כמו דיסקוס, כידון, ריצה והיאבקות.
באותה תקופה השתמשו הספורטאים באבנים או משקולות כדי לקפוץ ממצב של עמידה.
זה היה בסוף המאה ה-19, כשהוצגה הקפיצה לרוחק בגרסתה המודרנית. זה היה באנגליה ב-1840, כשהתקיימה של התחרות הראשונה של הקפיצה לרוחק. חצי מאה אחר כך, במשחקים האולימפיים המודרניים הראשונים באתונה 1896, כשנכללה תחרות הקפיצה למרחק.
עם השנים התפתחו טכניקות הקפיצה לרוחק, תוך שינוי מתמיד של סגנונות ההמראה וטכניקות הנחיתה של ספורטאים שונים.
מספר פעמים נשבר שיא העולם בקפיצה לרוחק. נכון ל-2023 שיא הגברים בקפיצה לרוחק עומד על 8.95 מטר. קבע אותו בשנת 1991 מייק פאוול מארצות הברית.
גלינה צ'יסטיאקובה מברית המועצות היא מחזיקת השיא העולמי לנשים, לאחר שב-1988 היא קפצה למרחק של 7.52 מטר.
הנה ספורט חחח באולימפיאדה (עברית):
https://youtu.be/NChZGDvZJNI
יסודות הקפיצה לרוחק:
https://youtu.be/a4IsrJO_LQQ
חוקי הקפיצה למרחק:
https://youtu.be/K_-mBWT47_E
טובי הקופצים למרחק ב-2020:
https://youtu.be/_JXl7Tw4MPU
וטכניקה לקפיצה לרוחק:
https://youtu.be/r55-fvNIKJU
מהו שיא העולם לקפיצה חופשית מגובה?
שיא העולם לקפיצה חופשית מגובה נקבע על ידי הצנחן וקופץ הבסיס האוסטרי פליקס באומגרטנר, שקפץ ב-14 באוקטובר 2012 מגובה של כ-39 ק"מ, קצה האטמוספירה האפשרית לאדם. הוא הגיע לגובה רב זה בעזרת כדור פורח, שגם השיג את השיא העולמי בטיסת כדור פורח מאוישת.
בנפילתו ארצה הגיע באומגרטנר למהירות של בערך 1,357.64 קמ"ש, או 1.25 מאך. בכך הוא היה לאדם הראשון שעובר את מהירות הקול ללא עזרת כלי רכב!
הקפיצה הנועזת נראית מעשה פשוט של אדם אחד, אבל השתתפו בתכנונה וביצועה כ-300 בני אדם, כולל 70 מהנדסים ומדענים שונים, במשך קרוב לחמש שנים!
הנה סרטון קצר של הקפיצה הגבוהה בהיסטוריה:
http://youtu.be/FHtvDA0W34I
והצניחה כולה:
https://youtu.be/vvbN-cWe0A0?long=yes
מהו עכביש ה"פליק-פלאק"?
"סברנוס רכנברגי" הוא שם של עכביש, אחד ממינים רבים בעולם. אבל הוא אחראי להפתעה של ממש בתחום מחקר החרקים. חוקרי החרקים, שהיו בטוחים שהם יודעים הכל על תנועה של חרקים, הופתעו לגלות בשנת 2009 שהעכביש המשונה הזה שבא ממרוקו, נע ממקום למקום, במין קפיצה שמזכירה קפיצות פליק פלאק אנושיות.
ואכן הוא זכה בציבור לכינוי "עכביש הפליק-פלאק" (Flic Flac spider). בכך שהוא מגלגל עצמו כך, הוא יכול להכפיל את מהירותו. הוא עושה זאת גם כהגנה נגד טורפים וגם כדרך יעילה להתמודד עם החום הרב בסביבתו.
ההפתעה שסיפק "עכביש הפליק-פלאק" בתנועה היחודית הזו, הביאה מומחים לרובוטיקה, לפתח מודלים של רובוט בדמותו. כמוהו גם הרובוט יודע לבצע קפיצות מרהיבות בסגנון של העכביש האמיתי והופך עצמו למעין גלגל שמסוגל כך להגדיל מאד את מהירות התנועה שלו בעת סכנה. החוקרים מתכננים שרובוטים ישתמשו ביכולת התנועה המהירה הזו, כדי לנוע על כוכב מאדים ועל כוכבי לכת נוספים בעתיד.
הנה עכביש הפליק-פלאק בפעולה ורובוט ראשוני שנבנה כחיקוי של תנועתו:
https://youtu.be/fAjNjPUbV2g
הסבר וידאו קצר:
https://youtu.be/RerXsbuJ1S4
התנועה המופלאה שלו:
https://youtu.be/ppENKVwNZms
הסיבוב המטורף שמאפשר לו להתגלגל במהירות בדיונות ולחמוק מטורפים:
https://youtu.be/mzEdV1sPXV4
רובוט מתקדם שמתגלגל כמוהו:
https://youtu.be/jGP5NxcCyjE
ועוד רובוט "פליק-פלאק" שפותח גם הוא בהשראת העכביש הזה:
http://youtu.be/t7cms6yk0W4
מהו ספורט הקפיצה למים?
קפיצה למים (Diving) הוא ענף ספורט שבימינו הוא ספורט אולימפי. המתחרים בו, ביחידים וזוגות, קופצים אל בריכת שחייה מגבהים שונים. לקפיצה משמשות אותם מקפצות גמישות או קשיחות, לפי סוג הקפיצה.
במהלך הקפיצות הם נדרשים להפגין תרגילי אקרובטיקה מיומנים, בזמן הנפילה למטה, לצד כניסה נקייה אל המים, בסופה של הקפיצה.
את הביצועים של הקופצים מעריכים השופטים, שמעניקים להם ציונים. את הניקוד הסופי של כל קפיצה מחשבים לפי הציונים המספריים שמעניקים לה השופטים, בשילוב עם דרגת הקושי של הקפיצה. המנצחים בתחרויות הקפיצות הם מי שזכו לניקוד המצטבר הגבוה ביותר, מהקפיצות שנקבעו בתחרות.
יש גם סוג אחר ונפרד של קפיצות - את הקפיצה למים מגובה (High dive). ספורט זה הוא יותר אתגרי ובו קופצים הספורטאים אל המים מגבהים גדולים ולעתים אף קיצוניים. הקפיצות כאן מתקיימות ממקפצה קשיחה אל הבריכה, או מצוק גבוה - היישר אל מי הים או האגם.
הספורט הזה נולד בעבר כסוג של ספורט עממי, או אפילו כשילוב בין פעלולי קפיצות למבחני אומץ מומצאים על ידי צעירים. כשזה מתקיים במסגרת תחרותית, באליפויות או באולימפיאדה, הקפיצה היא אל בריכה שהותאמה לקפיצות כאלה והיא עמוקה מספיק.
הנה ספורט הקפיצה למים (עברית):
https://youtu.be/Ws5r57TOfn8
אוסף של קופצים מופלאים:
https://youtu.be/SBssmtYTJpM
וקופץ גבהים בשיא עולמי - High dive:
https://youtu.be/f1EQdWp0Ggo
כיצד קפץ קונרד שומאן אל החופש?
הוא היה הראשון שחצה את החומה המתהווה בין מזרח ברלין למערבה. בהיותו חלק מכוח השיטור המזרח גרמני הוא ראה את אי הצדק שיוצרת ההפרדה הזו. במיוחד זעזע אותו מקרה שראה, של ילדה צעירה מהמערב, שביקרה את סבתה שבמזרח ולא הורשתה לחצות בחזרה את הגבול למערב גרמניה. הוא ראה למול עיניו את הוריה המתחננים, מטרים אחדים מבתם הבוכה ואת החיילים שמורים לה לחזור לביתה שבמזרח דווקא...
לאחר שקיבל ממפקדיו הוראה מפורשת לירות למוות במי שינסה לברוח למערב ברלין, החליט קונרד שומאן (Conrad Schumann) לנטוש את מזרח גרמניה ומזרח ברלין ולערוק למערב. הוא עשה זאת בקפיצה אמיצה מעל לגדר התיל שהוא עצמו היה אמור למנוע מאחרים לעבור.
תמונת שומאן קופץ בצ'ק פוינט צ'ארלי הייתה סנסציה תעמולתית של ממש. בקרב על התודעה שבין הקומוניסטים והליברלים של גרמניה המפוצלת באותה תקופה, התמונה הזו הייתה אחת ממתנות התעמולה הטובות ביותר למערב. "חיילי מזרח גרמניה בורחים בעצמם ממנה" - הצהירו פוליטיקאים ממערב גרמניה שוב ושוב.
הם לא ידעו עד כמה הם צדקו. המזרח ברלינאים חשו שהם במחנה שבויים אחד גדול...
שומאן לא ראה את עצמו כגיבור. בראיונות הוא חזר על כך שוב ושוב. הוא הכיר צעירה גרמנית והתחתן עימה, מצא עבודה וניהל חיים רגילים. אך העובדה שנחשב בוגד ורגשות אשם על שנטש והותיר את משפחתו לחסדי הקומוניסטים העיקו עליו מאוד. גם לאחר איחוד גרמניה לא היו חייו טובים או קלים מדי. הבחור האמיץ ניסה להשתלב ולחיות כאחד האדם, אבל בסוף שנות ה-90 הוא התייאש, נטל את חייו ומת.
הנה סיפורו של קונרד שומאן והתמונה האייקונית של בריחתו מצ'ק פוינט צ'ארלי:
https://youtu.be/Jn8xMlZV0FQ
עוד תיאור בתמונות של האירוע האיקוני:
https://youtu.be/UeyueF5qh58
סרטון אמיתי של הבריחה הראשונה הזו:
https://youtu.be/uDPG4zTdm-w
פרסומת לבירה שהתבססה על הקפיצה המפורסמת:
https://youtu.be/JBoT9u3Hd7Y
עם הזמן הפך קונרד שומאן לסמל, אך עזב את העולם בכאב:
https://youtu.be/r4KBziYZvJY
קפיצה לגובה (High jump) הוא ענף ספורט באתלטיקה וחלק מענף הקפיצות האולימפי, הכולל גם מקצועות כמו קפיצה במוט, קפיצה לרוחק וקפיצה משולשת. בקפיצה לגובה נדרשים המתחרים בקפיצה לגובה לקפוץ מעל רף אופקי הממוקם בגובה נתון, מבלי להפילו. זהו ספורט חדש יחסית, שלא היה קיים אצל היוונים, באולימפיאדה של העת העתיקה.
התחרות הראשונה בקפיצה לגובה שתועדה באופן רשמי התקיימה בראשית המאה ה-19, בסקוטלנד. בסוף אותה מאה השתתפו כבר הקופצים לגובה באולימפיאדה הראשונה ביוון. הם קפצו מעל חבל מתוח בין שתי כלונסאות.
הקפיצה המקובלת אז הייתה בסגנון המספרת. השם נובע מתנועת הקפיצה שהזכירה תנועת מספריים - הקופצים נהגו לרוץ לעבר הרף במסלול אלכסוני, להעביר את הרגל הקרובה מעבר לרף ואז את הרגל השנייה.
בתחילת המאה ה-20 פיתח קופץ אמריקאי בשם הורין את סגנון גלילת הבטן. גם בסגנון הגלילה, היעיל יותר, רץ הקופץ לעבר הרף במסלול אלכסוני, אך נהג להתרומם בעזרת הרגל הקרובה לרף, עם פניו לעבר הרף, כשהרגל הרחוקה מהרף היא שמרימה את הגוף מעליו. גלילת הבטן הפך לסגנון מועדף על קופצים.
אך היה זה הקופץ האמריקאי דיק פוסברי שעשה את המהפכה האמיתית בענף הקפיצה לגובה. פוסברי הפך את היוצרות. בקפיצה שהוא המציא עברו הראש והכתפיים ראשונים מעל הרף ואז עבר הגב. למעשה, הקופץ "נשכב" על הרף ונוחת על גבו. קצת כמו קפיצת המספרת אבל במקום הישבן מובילים הראש והכתפיים.
פוסברי קפץ בסגנונו החדשני, שייקרא באופן נדיר על שמו "קפיצת פוסברי". הוא זכה במדליית הזהב באולימפיאדת מקסיקו (1968) והקפיצה שהציג הפכה לסנסציה. מהר מאד הפך הסגנון החדש לסגנון הקפיצה המקובל בתחרויות הקפיצה לגובה האולימפיות והבינלאומיות.
קפיצת הפוסברי הפכה לקפיצה של כל מי שהתחרו בקפיצות לגובה. אחד מהם הוא הקופץ לגובה הגדול בכל הזמנים - הקובני חווייר סוטומאיור. סוטומאיור, בחור גבוה מארץ עניה וקומוניסטית, הצליח לנצח את גדולי הקופצים, אנשים שהתאמנו בליווי המקצועי ועם התנאיים הטובים בעולם. שוב ושוב הוא הצליח לשפר את שיא העולם. לא פחות מ-3 פעמים ברציפות הוא קבע את שיא העולם בקפיצה לגובה. בהדרגה הוא הביא אותו לגבהים שאיש עוד לא זכה לקפוץ ושספק אם יישבר בשנים הקרובות. מ-2.43 מטרים, דרך 2.44, ולבסוף אל שיא העולם הנוכחי והמדהים של 2.45 מטרים!
חווייר סוטומאיור היה גם האדם הראשון שקפץ מעל גובה של 8 רגל. הוא כנראה הספורטאי הטוב ביותר שלא הכרתם. מעולם לא פרסם מוצר, לא קיבל קמפיין, לא הופיע בתכנית אירוח או באירוע של סלבריטאי ספורט. בהיותו בן לארץ קומוניסטית ושנואה על ארצות הברית, איש לא פינק אותו בתשומת-לב המגיעה לענק ספורט ברמתו.
הנה ההיסטוריה של הקפיצה לגובה (עברית):
https://youtu.be/xR8T4XCUDps
מצגת וידאו וסקירה על תולדות הקפיצה לגובה (עברית):
https://youtu.be/b-LK9sfd-yM
גדול הקופצים לגובה חוויאר סוטומאיור בשיאי הקפיצה שלו 2.45 מטרים:
https://youtu.be/7n6NhV4CaiU
ודיון על הטכניקה הטובה ביותר לקפיצה לגובה:
https://youtu.be/XBtBdNHBNSI
מבחן האומץ של הנערים באיי ונואטו (Vanuatu) שבדרום מערב האוקיינוס השקט, משלב קפיצה מפחידה לתהום לעבודת האלים, עם טקס חניכה למתבגרים.
אנשי הכפר נוהגים לספר אגדה על אישה שברחה מבעלה האלים. הלה היה נוהג להכות את אשתו לאחר ששתה את המשקה הנרקוטי המסורתי, הקאווה. כשהאישה קצה בהשפלה ובסבל היא ברחה ממנו אל הג'ונגל, בכוונה שלא לשוב. הוא רדף אחריה, ובמעבה הג'ונגל כמעט והשיג אותה, אך היא טיפסה אל ראש עץ קוקוס. כשהבעל הזועם טיפס על העץ והחל להתקרב אליה, היא קשרה עצמה במהירות אל שריגי הליאנה הארוכים שאותם קשרה בקצה השני לצמרת העץ. כשהבעל כמעט והגיע אליה היא קפצה מראש העץ וצללה לעבר האדמה. גם הוא קפץ בעקבותיה ובעוד הוא מתרסק אל האדמה ומת, היא עצמה ניצלה, בזכות שריגי הליאנה שבלמו את פגיעתה באדמה.
מאז קופצים כך נערי המקום. הקפיצה אצל נערי ונואטו היא חלק מטקס של עבודת אלילים וטקס ההתבגרות שלהם. זה קורה תמיד בעונת קציר שורשי הים. הקפיצה דורשת הרבה אומץ ומסתיימת בדרך כלל בנגיעה קלה באדמה. הנערים שמים את מבטחם בשריגי עץ הליאנה שהוכנו יום קודם לכן, לקראת הטקס. הם קופצים ממגדל עצים שנבנה לקראת הטקס. ממש כמו האישה האמיצה מהאגדה, גם לרגליהם נקשרים שני השריגים הטריים, שתפקידם הוא לעצור את הקופצים בזמן ולמנוע מראשם פגיעה קטלנית באדמה. הם מוכרחים להיות טריים, כי שריג יבש עלול לאבד מגמישותו או מחוזקו ולהביא למותו של הקופץ.
למטה עומדים אנשי הכפר ושרים בקולות רועמים, לאות עידוד לנערים הקופצים. קריאות העידוד והשירה החזקה הם חלק מהטקס הרעשני והאמיתי הזה. כל הילידים בלבושם המקובל - הגברים כשרק אריג עלי קוקוס על חלציהם, הנשים בחזה חשוף, כולם מזמרים ונכנסים לטראנס והתלהבות לא רגילים.
כנהוג בחברה הפטריארכלית, שבה שולטים הגברים, רק נערים קופצים. נשים ונערות לא מורשות לקפוץ בטקס או בכל צורה אחרת.
אם זה מזכיר לכם קפיצות באנג'י, אז זה לא במקרה. מכאן נולדו קפיצות הבאנג'י שתיירים ומטיילים בכל העולם כל כך אוהבים.
הנה קפיצות ההתבגרות בטקסי החניכה של נערי איי ונואטו:
https://youtu.be/l0Mq6rCfYtU
קפיצות באנג'י כטקס התבגרות באי פנטקוסט:
https://youtu.be/d6hXnYW_2ac
ואיי ונואטו עצמם:
https://youtu.be/rDyazmUQX0E
אחד מענפי האתלטיקה המרתקים שיש הוא הקפיצה המשולשת (Triple jump). למרות שהוא פחות זוהר ומוכר מענפים כמו ריצות או קפיצה לגובה, הצפייה בקופצי הקפיצה המשולשת היא מרשימה ביותר.
הן באולימפיאדה והן בתחרויות אתלטיקה בינלאומיות, זהו ענף ספורט שמחייב את האתלטים בשילוב של כוח, מהירות וקואורדינציה.
השם "קפיצה משולשת" מגיע מהעובדה שאחרי ריצה קצרה ומהירה לאורך המסלול, האתלט מבצע רצף של 3 קפיצות נפרדות ונוחת לבסוף בבור החול. כדי להגיע לקו הקפיצה במהירות המרבית, על הקופצים להציע מהירות, איזון ושליטה גופנית מעולה, תוך חישוב הצעדים בדיוק מקסימלי.
שלוש הקפיצות, לפי הסדר, הן "הופ" (Hop) - הקפיצה הראשונה, שאחריה נוחתים על הרגל שממנה קופצים, "סטפ" (Step), בה נוחתים על הרגל השנייה ו"ג'אמפ" (Jump) - הקפיצה המסיימת, בה נוחתים בבור החול על שתי הרגליים.
המרחק נמדד מקו הקפיצה ועד לנקודה הקרובה ביותר שבה נגע גוף האתלט או האתלטית, בנחיתה הסופית על החול.
באתלטיקה נחשב ספורט הקפיצה המשולשת לאחד הענפים המאתגרים, פיזית וטכנית גם יחד. בכדי להגיע לרמות הגבוהות ביותר הוא דורש שנים של אימונים ושכלול של הטכניקה האישית.
הקופצים הטובים בעולם בשנת 2024 מגיעים למרחקים של מעל 18 מטרים לגברים ומעל 15 מטרים לנשים.
#תולדות הקפיצה המשולשת
אמנם הצורה המודרנית של הקפיצה המשולשת התגבשה רק במאה ה-19, אך שורשיה נעוצים עמוק בעבר.
ההיסטוריה שלה מתחילה ביוון העתיקה, עם תחרות דומה לקפיצה המשולשת שהתקיימה כבר במשחקים האולימפיים העתיקים בעיר אולימפיה (ראו בתגית "אולימפיאדה, יוון העתיקה").
על הקפיצה המודרנית השפיע משחק עממי, שהרבו לשחק בו באירלנד של המאה ה-18 ונקרא "hop, step and jump".
במחצית השנייה של המאה ה-19, התגבשה באנגליה הצורה המודרנית של הקפיצה המשולשת והתחרות הראשונה שתועדה לענף הספורט החדש התקיימה בשנת 1864, באוניברסיטת אוקספורד.
כבר במשחקים האולימפיים הראשונים של העידן המודרני, באתונה 1896, הוכנסה הקפיצה המשולשת לגברים. הנשים נאלצו להמתין כמעט מאה שנים, עד שהחלו להתחרות בקפיצה משולשת אולימפית. זה היה באולימפיאדה של אטלנטה 1996.
גם הטכניקה של הקפיצה המשולשת עברה שינויים, במהלך המאה ה-20. אם במקור בוצע שלב ה"סטפ" על הרגל החלשה של הקופץ, בשנות ה-50 הבריקו הקופצים הסובייטים, עם תוצאות מעולות. תרמה לכך טכניקה שפותחה בברית המועצות באותן שנים וביססה את ה"סטפ" על הרגל החזקה דווקא. לאחר שהשינוי הוביל לשיפור משמעותי בביצועים וממש כמו שינוי הקפיצה לגובה של פוסברי, עברו הקופצים בענף לטכניקה זו והשיאים השתפרו עוד יותר.
הנה ספורט הקפיצה המשולשת (עברית):
https://youtu.be/FnA3g0pNtAA
הכללים:
https://youtu.be/saQiavwabJY
באימוני הקפיצה המשולשת:
https://youtu.be/AAvGSZ0UVVE?t=2s
כך קובעים שיא עולמי בקפיצה משולשת:
https://youtu.be/mi9KwAy5iQo
קפיצה משולשת בהילוך איטי (ללא צליל):
https://youtu.be/NbmseYFNIlA
קפיצת הבאנג'י (Bungee jumping) נולדה באיי ונואטו שבדרום מערב האוקיינוס השקט. שם היא הייתה חלק מטקס של עבודת אלילים ומטקסי ההתבגרות של נערי האיים. הקפיצה הסתיימה בדרך כלל בנגיעה קלה באדמה.
למערב הביאו את קפיצת הבאנג'י שני סטודנטים בריטיים, סיימון קילינג ודיוויד קירק. הם היו חברים במועדון ספורט אתגרי באוניברסיטת אוקספורד וחשבו שהקפיצות הללו יעניינו גם אחרים. בשנת 1979 הם קפצו מגשר קליפטון, הנמצא ליד העיר האנגלית בריסטול וגובהו 80 מטרים. די מהר הם נעצרו בידי המשטרה המקומית, מה שלא הפריע להם להמשיך ולעסוק בספורט "המסוכן" הזה.
ולא רק שהשניים וחבריהם לא נסוגו, הם המשיכו להגיע למקומות גבוהים ולבצע קפיצות באנג'י נועזות. מגשר הזהב שבמפרץ סן פרנציסקו ועד גשר הנוף המרשים, גשר ג'ורג' שליד קניון סיטי בעיר קולורדו - הם קפצו שוב ושוב ונהנו.
מאמצע שנות ה-80 התפשטו קפיצות הבאנג'י בכל העולם וצעירים נועזים החלו לקפוץ מכל מה שגבוה. גשרים, גורדי שחקים, צוקי הרים גבוהים וכדורים פורחים - כל מקום שהיה מתאים לקפיצה, הפך ללהיט בקרב הקופצים. רבות מהקפיצות הסתיימו בשחרור אל מי הנהר או האגם הצלולים ואז הפרס היה גם שחייה נעימה ורוויית אדרנלין.
מי שהפך את קפיצות הבאנג'י למסחרי היה הניו זילנדי איי. ג'יי האקֶט שהציע לקהל הרחב לקפוץ באנג'י תמורת תשלום. הצלחתו הייתה כה גדולה שהיא גרמה לרבים להאמין שניו זילנד היא מולדת הבאנג'י.
הנה קפיצות הבאנג'י לעבודת האלילים:
https://youtu.be/l0Mq6rCfYtU
על איי ונואטו:
https://youtu.be/rDyazmUQX0E
וכיום יש מי שעושים קפיצות באנג'י אפילו במכונית:
https://youtu.be/EHs-QWAblHU?t=1m14s
קפיצות
קפיצה לרוחק (Long Jump) היא שמו של ענף ספורט, אירוע אתלטי בו רצים הספורטאים על גבי מסלול וקופצים לארגז חול, באמצעות התנופה שצברו, אל המרחק הכי גדול שהם יכולים.
מבחינה ויזואלית, הענף הזה הוא מהאירועים המרשימים באתלטיקה. הוא דורש מהספורטאי כוח, מהירות, טכניקה ומיקוד מנטלי.
#תולדות הקפיצה לרוחק
לידת הספורט הזה היא במשחקים האולימפיים שביוון העתיקה, בה כינויי היה "החלמה". הקפיצה לרוחק הייתה חלק מהפנטאתלון העתיק, ביחד עם עוד ענפי או אירועי אתלטיקה כמו דיסקוס, כידון, ריצה והיאבקות.
באותה תקופה השתמשו הספורטאים באבנים או משקולות כדי לקפוץ ממצב של עמידה.
זה היה בסוף המאה ה-19, כשהוצגה הקפיצה לרוחק בגרסתה המודרנית. זה היה באנגליה ב-1840, כשהתקיימה של התחרות הראשונה של הקפיצה לרוחק. חצי מאה אחר כך, במשחקים האולימפיים המודרניים הראשונים באתונה 1896, כשנכללה תחרות הקפיצה למרחק.
עם השנים התפתחו טכניקות הקפיצה לרוחק, תוך שינוי מתמיד של סגנונות ההמראה וטכניקות הנחיתה של ספורטאים שונים.
מספר פעמים נשבר שיא העולם בקפיצה לרוחק. נכון ל-2023 שיא הגברים בקפיצה לרוחק עומד על 8.95 מטר. קבע אותו בשנת 1991 מייק פאוול מארצות הברית.
גלינה צ'יסטיאקובה מברית המועצות היא מחזיקת השיא העולמי לנשים, לאחר שב-1988 היא קפצה למרחק של 7.52 מטר.
הנה ספורט חחח באולימפיאדה (עברית):
https://youtu.be/NChZGDvZJNI
יסודות הקפיצה לרוחק:
https://youtu.be/a4IsrJO_LQQ
חוקי הקפיצה למרחק:
https://youtu.be/K_-mBWT47_E
טובי הקופצים למרחק ב-2020:
https://youtu.be/_JXl7Tw4MPU
וטכניקה לקפיצה לרוחק:
https://youtu.be/r55-fvNIKJU
שיא העולם לקפיצה חופשית מגובה נקבע על ידי הצנחן וקופץ הבסיס האוסטרי פליקס באומגרטנר, שקפץ ב-14 באוקטובר 2012 מגובה של כ-39 ק"מ, קצה האטמוספירה האפשרית לאדם. הוא הגיע לגובה רב זה בעזרת כדור פורח, שגם השיג את השיא העולמי בטיסת כדור פורח מאוישת.
בנפילתו ארצה הגיע באומגרטנר למהירות של בערך 1,357.64 קמ"ש, או 1.25 מאך. בכך הוא היה לאדם הראשון שעובר את מהירות הקול ללא עזרת כלי רכב!
הקפיצה הנועזת נראית מעשה פשוט של אדם אחד, אבל השתתפו בתכנונה וביצועה כ-300 בני אדם, כולל 70 מהנדסים ומדענים שונים, במשך קרוב לחמש שנים!
הנה סרטון קצר של הקפיצה הגבוהה בהיסטוריה:
http://youtu.be/FHtvDA0W34I
והצניחה כולה:
https://youtu.be/vvbN-cWe0A0?long=yes
"סברנוס רכנברגי" הוא שם של עכביש, אחד ממינים רבים בעולם. אבל הוא אחראי להפתעה של ממש בתחום מחקר החרקים. חוקרי החרקים, שהיו בטוחים שהם יודעים הכל על תנועה של חרקים, הופתעו לגלות בשנת 2009 שהעכביש המשונה הזה שבא ממרוקו, נע ממקום למקום, במין קפיצה שמזכירה קפיצות פליק פלאק אנושיות.
ואכן הוא זכה בציבור לכינוי "עכביש הפליק-פלאק" (Flic Flac spider). בכך שהוא מגלגל עצמו כך, הוא יכול להכפיל את מהירותו. הוא עושה זאת גם כהגנה נגד טורפים וגם כדרך יעילה להתמודד עם החום הרב בסביבתו.
ההפתעה שסיפק "עכביש הפליק-פלאק" בתנועה היחודית הזו, הביאה מומחים לרובוטיקה, לפתח מודלים של רובוט בדמותו. כמוהו גם הרובוט יודע לבצע קפיצות מרהיבות בסגנון של העכביש האמיתי והופך עצמו למעין גלגל שמסוגל כך להגדיל מאד את מהירות התנועה שלו בעת סכנה. החוקרים מתכננים שרובוטים ישתמשו ביכולת התנועה המהירה הזו, כדי לנוע על כוכב מאדים ועל כוכבי לכת נוספים בעתיד.
הנה עכביש הפליק-פלאק בפעולה ורובוט ראשוני שנבנה כחיקוי של תנועתו:
https://youtu.be/fAjNjPUbV2g
הסבר וידאו קצר:
https://youtu.be/RerXsbuJ1S4
התנועה המופלאה שלו:
https://youtu.be/ppENKVwNZms
הסיבוב המטורף שמאפשר לו להתגלגל במהירות בדיונות ולחמוק מטורפים:
https://youtu.be/mzEdV1sPXV4
רובוט מתקדם שמתגלגל כמוהו:
https://youtu.be/jGP5NxcCyjE
ועוד רובוט "פליק-פלאק" שפותח גם הוא בהשראת העכביש הזה:
http://youtu.be/t7cms6yk0W4
קפיצה למים (Diving) הוא ענף ספורט שבימינו הוא ספורט אולימפי. המתחרים בו, ביחידים וזוגות, קופצים אל בריכת שחייה מגבהים שונים. לקפיצה משמשות אותם מקפצות גמישות או קשיחות, לפי סוג הקפיצה.
במהלך הקפיצות הם נדרשים להפגין תרגילי אקרובטיקה מיומנים, בזמן הנפילה למטה, לצד כניסה נקייה אל המים, בסופה של הקפיצה.
את הביצועים של הקופצים מעריכים השופטים, שמעניקים להם ציונים. את הניקוד הסופי של כל קפיצה מחשבים לפי הציונים המספריים שמעניקים לה השופטים, בשילוב עם דרגת הקושי של הקפיצה. המנצחים בתחרויות הקפיצות הם מי שזכו לניקוד המצטבר הגבוה ביותר, מהקפיצות שנקבעו בתחרות.
יש גם סוג אחר ונפרד של קפיצות - את הקפיצה למים מגובה (High dive). ספורט זה הוא יותר אתגרי ובו קופצים הספורטאים אל המים מגבהים גדולים ולעתים אף קיצוניים. הקפיצות כאן מתקיימות ממקפצה קשיחה אל הבריכה, או מצוק גבוה - היישר אל מי הים או האגם.
הספורט הזה נולד בעבר כסוג של ספורט עממי, או אפילו כשילוב בין פעלולי קפיצות למבחני אומץ מומצאים על ידי צעירים. כשזה מתקיים במסגרת תחרותית, באליפויות או באולימפיאדה, הקפיצה היא אל בריכה שהותאמה לקפיצות כאלה והיא עמוקה מספיק.
הנה ספורט הקפיצה למים (עברית):
https://youtu.be/Ws5r57TOfn8
אוסף של קופצים מופלאים:
https://youtu.be/SBssmtYTJpM
וקופץ גבהים בשיא עולמי - High dive:
https://youtu.be/f1EQdWp0Ggo
הוא היה הראשון שחצה את החומה המתהווה בין מזרח ברלין למערבה. בהיותו חלק מכוח השיטור המזרח גרמני הוא ראה את אי הצדק שיוצרת ההפרדה הזו. במיוחד זעזע אותו מקרה שראה, של ילדה צעירה מהמערב, שביקרה את סבתה שבמזרח ולא הורשתה לחצות בחזרה את הגבול למערב גרמניה. הוא ראה למול עיניו את הוריה המתחננים, מטרים אחדים מבתם הבוכה ואת החיילים שמורים לה לחזור לביתה שבמזרח דווקא...
לאחר שקיבל ממפקדיו הוראה מפורשת לירות למוות במי שינסה לברוח למערב ברלין, החליט קונרד שומאן (Conrad Schumann) לנטוש את מזרח גרמניה ומזרח ברלין ולערוק למערב. הוא עשה זאת בקפיצה אמיצה מעל לגדר התיל שהוא עצמו היה אמור למנוע מאחרים לעבור.
תמונת שומאן קופץ בצ'ק פוינט צ'ארלי הייתה סנסציה תעמולתית של ממש. בקרב על התודעה שבין הקומוניסטים והליברלים של גרמניה המפוצלת באותה תקופה, התמונה הזו הייתה אחת ממתנות התעמולה הטובות ביותר למערב. "חיילי מזרח גרמניה בורחים בעצמם ממנה" - הצהירו פוליטיקאים ממערב גרמניה שוב ושוב.
הם לא ידעו עד כמה הם צדקו. המזרח ברלינאים חשו שהם במחנה שבויים אחד גדול...
שומאן לא ראה את עצמו כגיבור. בראיונות הוא חזר על כך שוב ושוב. הוא הכיר צעירה גרמנית והתחתן עימה, מצא עבודה וניהל חיים רגילים. אך העובדה שנחשב בוגד ורגשות אשם על שנטש והותיר את משפחתו לחסדי הקומוניסטים העיקו עליו מאוד. גם לאחר איחוד גרמניה לא היו חייו טובים או קלים מדי. הבחור האמיץ ניסה להשתלב ולחיות כאחד האדם, אבל בסוף שנות ה-90 הוא התייאש, נטל את חייו ומת.
הנה סיפורו של קונרד שומאן והתמונה האייקונית של בריחתו מצ'ק פוינט צ'ארלי:
https://youtu.be/Jn8xMlZV0FQ
עוד תיאור בתמונות של האירוע האיקוני:
https://youtu.be/UeyueF5qh58
סרטון אמיתי של הבריחה הראשונה הזו:
https://youtu.be/uDPG4zTdm-w
פרסומת לבירה שהתבססה על הקפיצה המפורסמת:
https://youtu.be/JBoT9u3Hd7Y
עם הזמן הפך קונרד שומאן לסמל, אך עזב את העולם בכאב:
https://youtu.be/r4KBziYZvJY
מהו מקום קפיצת הבאנג'י הגבוהה בעולם?
אתר קפיצות הבאנג'י הכי גבוה בעולם הוא מגדל מקאו שבעיר מקאו שבסין. הקפיצה מהמגדל היא ממרפסת התצפית שבגובה 233 מטרים מהקרקע.
הנה סרטון של הקפיצה ממגדל מקאו בסין:
http://youtu.be/YPSZDK2BIAg?t=8s
והנה גם אנג'לינה קופצת ונהנית מהפחד הגבוה בעולם:
http://youtu.be/mjgOzZ-fJnY
אתר קפיצות הבאנג'י הכי גבוה בעולם הוא מגדל מקאו שבעיר מקאו שבסין. הקפיצה מהמגדל היא ממרפסת התצפית שבגובה 233 מטרים מהקרקע.
הנה סרטון של הקפיצה ממגדל מקאו בסין:
http://youtu.be/YPSZDK2BIAg?t=8s
והנה גם אנג'לינה קופצת ונהנית מהפחד הגבוה בעולם:
http://youtu.be/mjgOzZ-fJnY
איך מאלפים דולפינים לקפוץ?
בפארקי מים כמו ה"דולפינריום" שהיה בתל אביב בעבר, או "עולם המים" שבאורלנדו, פלורידה נוהגים להציג דולפינים שקופצים מהמים לעבר סרדינים שמניפים מאמניהם באוויר. הדבר המדהים הוא דווקא בעובדה שמרבית הצופים במחזות השעשועים הללו משתאים מיכולת המאמנים לגרום לדולפינים לקפוץ.
מה מדהים בכך? - ובכן, מאז ומתמיד ידעו הדולפינים לקפוץ. הם עושים זאת בטבע ללא הפסקה וזה מחזה יפה לכשעצמו. מה שמלמדים אותם המאמנים שלהם באותם מתקני שעשועים הוא דווקא לא לקפוץ. הרי אם הדולפין קופץ באופן טבעי, ירצה המאמן שלו שהוא לא יקפוץ סתם אלא רק "כשהמאמן ירצה בכך". לכן מאמנים למעשה את הדולפינים ב"עולם המים" לא לקפוץ, אלא אם מציעים להם סרדינים!
הנה דולפינים קופצים בטבע:
http://youtu.be/cgQrrXOx4Wk
והנה אנשים שמיטיבים לראות את הקפיצות הללו בים:
http://youtu.be/v0O5U7HTFjc
הנה דולפינים קופצים לקבל את הדג ב"עולם המים":
http://youtu.be/m3tZxo8ljL4
בפארקי מים כמו ה"דולפינריום" שהיה בתל אביב בעבר, או "עולם המים" שבאורלנדו, פלורידה נוהגים להציג דולפינים שקופצים מהמים לעבר סרדינים שמניפים מאמניהם באוויר. הדבר המדהים הוא דווקא בעובדה שמרבית הצופים במחזות השעשועים הללו משתאים מיכולת המאמנים לגרום לדולפינים לקפוץ.
מה מדהים בכך? - ובכן, מאז ומתמיד ידעו הדולפינים לקפוץ. הם עושים זאת בטבע ללא הפסקה וזה מחזה יפה לכשעצמו. מה שמלמדים אותם המאמנים שלהם באותם מתקני שעשועים הוא דווקא לא לקפוץ. הרי אם הדולפין קופץ באופן טבעי, ירצה המאמן שלו שהוא לא יקפוץ סתם אלא רק "כשהמאמן ירצה בכך". לכן מאמנים למעשה את הדולפינים ב"עולם המים" לא לקפוץ, אלא אם מציעים להם סרדינים!
הנה דולפינים קופצים בטבע:
http://youtu.be/cgQrrXOx4Wk
והנה אנשים שמיטיבים לראות את הקפיצות הללו בים:
http://youtu.be/v0O5U7HTFjc
הנה דולפינים קופצים לקבל את הדג ב"עולם המים":
http://youtu.be/m3tZxo8ljL4
מהי אתלטיקה ומהם ענפיה?
היא מכונה "מלכת הספורט" וידועה גם בתור "אתלטיקה קלה", אתלטיקה (Athletics) היא מקבץ של אירועי ספורט, ביניהם ריצה, קפיצה, זריקה והליכה. מדובר בסוגי ספורט פופולריים, הדורשים שילוב של כוח, סיבולת, זריזות ומהירות.
מתחרויות מקומיות בבתי ספר ועד למשחקים האולימפיים, האתלטיקה היא ספורט אישי ותחרותי, שכספורט תחרותי הוא סופר תחרותי, עם מתחרים בכל הרמות.
הכינוי אתלטיקה קלה נועד להבדיל אותה מאתלטיקה כבדה, הכוללת את ענפי ההיאבקות, האגרוף והרמת משקולות.
#ענפים וסוגים
שני סוגים עיקריים של אירועים מרכיבים את האתלטיקה הקלה:
אירועי מסלול - מרוצים שמתקיימים על מסלול ריצה במרחקים שנעים בין 100 ל-10,000 מטר. הריצה היא בנפרד או כחלק ממרוץ שליחים.
אירועי שטח - תחרויות המתקיימות במגרש או באצטדיון. נכללים בהם אירועי קפיצות (לרוחק, משולשת), זריקה למרחק (כדור ברזל, דיסקוס או כידון) והליכה למרחקים ארוכים תוך שמירה על קצב הליכה מהיר.
יש גם שילוב בין סוגי הספורט הללו בצורה שנקראת "קרב רב".
ראו את ענפי האתלטיקה השונים בתגית "אתלטיקה".
#אתלטיקה לאדם הפשוט
גם למי שאינם ספורטאים תחרותיים ורק מעוניינים לשמור על כושר, מתאימה האתלטיקה. כי בנוסף להיותה ספורט תחרותי, אתלטיקה היא גם מהצורות הפופולריות של פעילות גופנית וכושר. ריצה, במיוחד, אבל גם הליכה הן דרכים מצוינות להישאר בריאים ולשפר את הכושר. אם מדובר בספורט המשולב בפעילות חברתית, כמו קבוצות הליכה או מועדוני ריצה, אז אתלטיקה וספורט בכלל, שווים זהב.
זוהי האתלטיקה:
https://youtu.be/8tboaYXAwog
על ריצות הספרינט - הריצות הקצרות (עברית):
https://youtu.be/vo3GnJhzfDg
כל מרכיבי האתלטיקה, או כמו שהם נקראים אירועי האתלטיקה:
https://youtu.be/97iKteyVj1A
והסבר ארוך יותר של עולם האתלטיקה:
https://youtu.be/lTlB1z4N5hI?long=yes
ריצת המשוכות (עברית):
https://youtu.be/dDN2qHE28_c
היא מכונה "מלכת הספורט" וידועה גם בתור "אתלטיקה קלה", אתלטיקה (Athletics) היא מקבץ של אירועי ספורט, ביניהם ריצה, קפיצה, זריקה והליכה. מדובר בסוגי ספורט פופולריים, הדורשים שילוב של כוח, סיבולת, זריזות ומהירות.
מתחרויות מקומיות בבתי ספר ועד למשחקים האולימפיים, האתלטיקה היא ספורט אישי ותחרותי, שכספורט תחרותי הוא סופר תחרותי, עם מתחרים בכל הרמות.
הכינוי אתלטיקה קלה נועד להבדיל אותה מאתלטיקה כבדה, הכוללת את ענפי ההיאבקות, האגרוף והרמת משקולות.
#ענפים וסוגים
שני סוגים עיקריים של אירועים מרכיבים את האתלטיקה הקלה:
אירועי מסלול - מרוצים שמתקיימים על מסלול ריצה במרחקים שנעים בין 100 ל-10,000 מטר. הריצה היא בנפרד או כחלק ממרוץ שליחים.
אירועי שטח - תחרויות המתקיימות במגרש או באצטדיון. נכללים בהם אירועי קפיצות (לרוחק, משולשת), זריקה למרחק (כדור ברזל, דיסקוס או כידון) והליכה למרחקים ארוכים תוך שמירה על קצב הליכה מהיר.
יש גם שילוב בין סוגי הספורט הללו בצורה שנקראת "קרב רב".
ראו את ענפי האתלטיקה השונים בתגית "אתלטיקה".
#אתלטיקה לאדם הפשוט
גם למי שאינם ספורטאים תחרותיים ורק מעוניינים לשמור על כושר, מתאימה האתלטיקה. כי בנוסף להיותה ספורט תחרותי, אתלטיקה היא גם מהצורות הפופולריות של פעילות גופנית וכושר. ריצה, במיוחד, אבל גם הליכה הן דרכים מצוינות להישאר בריאים ולשפר את הכושר. אם מדובר בספורט המשולב בפעילות חברתית, כמו קבוצות הליכה או מועדוני ריצה, אז אתלטיקה וספורט בכלל, שווים זהב.
זוהי האתלטיקה:
https://youtu.be/8tboaYXAwog
על ריצות הספרינט - הריצות הקצרות (עברית):
https://youtu.be/vo3GnJhzfDg
כל מרכיבי האתלטיקה, או כמו שהם נקראים אירועי האתלטיקה:
https://youtu.be/97iKteyVj1A
והסבר ארוך יותר של עולם האתלטיקה:
https://youtu.be/lTlB1z4N5hI?long=yes
ריצת המשוכות (עברית):
https://youtu.be/dDN2qHE28_c
מי שובר בהתמדה את השיא העולמי ומתחרה רק בעצמו?
ענף הקפיצה במוט (Pole Vault) והספורט העולמי כולו, לא הכירו תופעה כמו ארמנד דופלנטיס (Armand Duplantis). כשגילו עדיין לא 25, הספורטאי השוודי הזה מגיע לגבהים חסרי תקדים ושובר שוב ושוב את השיא העולמי, כשהוא מתחרה בעצם רק ב... עצמו.
מי שנולד לבית אתלטי של ספורטאים, בנם של גרג, קופץ אמריקאי במוט והלנה, שחקנית כדורעף משוודיה, ראה את אחיו הגדולים, שהיו גם הם קופצים בעברם, וכבר כפעוט שיחק במוט ובקפיצות.
כבר מילדות הוא בלט כקופץ מוט. לכול מי שהבין משהו על הקפיצה במוט, ברור היה שהילד עילוי. דופלנטיס הצעיר, שעומד לאתגר שוב ושוב את גבולות קצה היכולת שלו, מתחיל לזכות באינסוף תארים, הולך ושובר המוני שיאים מכל סוג, טורף את השיא העולמי ב"ביסים של סנטימטר" בכל פעם וזוכה שוב ושוב בתואר אתלט השנה בעולם (2020, 2022 ו-2023).
אל הגבהים אליהם הגיע העילוי המרחף לא הגיע איש לפניו. שוב ושוב שיפר דופלנטיס את שיאו האישי ובהמשך את שיאי אירופה ואז את השיא העולמי. מי שעיתונאי ספורט ומומחים מכנים כבר מזמן "השוודי המעופף" ומתחרים על חנופה יצירתית בסופרלטיבים שהם מעניקים לו, מאתגר שוב ושוב את גבולות קצה היכולת האנושית.
הוא הגדול מכולם בענף זה וספורטאי-על שבדי שזכה לכינוי "השוודי המעופף". ארמנד, הידוע בכינויו "מונדו," שבר לפחות 10 פעמים ברציפות את שיאו שלו.
בגמר באולימפיאדת פריז 2024, אולי הגמר האולימפי הדרמטי בהיסטוריה של הקפיצה במוט, מגיע הבחור הצעיר, כשהוא שיאן עולמי בן 24 בלבד והאלוף האולימפי מטוקיו 2020, מנצח אליפויות העולם מ-2022 ו-2023 ונוטל עוד מדליית זהב לאוסף, תוך כדי שבירה תשיעית של השיא העולמי.
בפעם העשירית, באוגוסט 2024 ופחות מחודש אחרי שקבע שיא עולם תשיעי במשחקים האולימפיים בפריז, שובר שוב הקופץ במוט את השיא העולמי וקבע 6.26 מטר.
ההישג שלו הוא חסר תקדים ובלתי נתפס. כדאי להבין - עד שנת 2020, רק ספורטאי אחד, רנו לאבילני הצרפתי, מי שהוגדר בעבר כ"קופץ עם הטכניקה המושלמת בהיסטוריה," הצליח לעבור גובה של 6.15 מטרים בקפיצה במוט. דופלנטיס צפה בהתמדה בביצועיו, למד ממנו ומקופצי עבר כמו סרגיי בובקה מהאייטיז ופיצח את הסוד.
כל כך טוב הוא למד את לאבילני, שמאז הצליח דופלנטיס לעבור את הגובה הזה ב-10 פעמים שונות, כשהוא שובר את השיא העולמי, בכל פעם בסנטימטר נוסף.
ארמנד מונדו דופלנטיס הוא כבר אחד הספורטאים הגדולים בכל הזמנים, האיש שמקפיד לאתגר בקביעות את גבולות קצה היכולת וללא ספק קופץ המוט הטוב בהיסטוריה יצר דומיננטיות שלא הייתה מעולם באתלטיקה. שליטה כמו שלו בענף ספורט כלשהו, ודאי באתלטיקה העולמית, לא התקיימה מעולם וספק אם תיווצר בעתיד.
וכך, ה-GOAT (ראשי תיבות באנגלית של "הכי גדול בכל הזמנים") שהוא, מי ששולט בכמה מהגמרים האולימפיים הגדולים ביותר בתולדות הקפיצה במוט, מוביל שוב ושוב את התחרויות ומותיר לכל השאר את המאבק על מדליות הכסף והארד בלבד.
הנה השיא ה-10 ברציפות של ארמנד דופלנטיס:
https://youtu.be/h80DIplHmIQ
סיפורו של דופלנטיס:
https://youtu.be/sDfA0dOO7No
עובדות על קופץ המוט הגדול בהיסטוריה (עברית):
https://youtu.be/b88WveoMZbI
דרכו של דופלנטיס בקפיצה במוט - מגיל 3 ועד לשיאי העולם:
https://youtu.be/3ItQ-arqixk
ושיא מוקדם שלו בספורט הקפיצה במוט:
https://youtu.be/o_FnI0kCX7w
ענף הקפיצה במוט (Pole Vault) והספורט העולמי כולו, לא הכירו תופעה כמו ארמנד דופלנטיס (Armand Duplantis). כשגילו עדיין לא 25, הספורטאי השוודי הזה מגיע לגבהים חסרי תקדים ושובר שוב ושוב את השיא העולמי, כשהוא מתחרה בעצם רק ב... עצמו.
מי שנולד לבית אתלטי של ספורטאים, בנם של גרג, קופץ אמריקאי במוט והלנה, שחקנית כדורעף משוודיה, ראה את אחיו הגדולים, שהיו גם הם קופצים בעברם, וכבר כפעוט שיחק במוט ובקפיצות.
כבר מילדות הוא בלט כקופץ מוט. לכול מי שהבין משהו על הקפיצה במוט, ברור היה שהילד עילוי. דופלנטיס הצעיר, שעומד לאתגר שוב ושוב את גבולות קצה היכולת שלו, מתחיל לזכות באינסוף תארים, הולך ושובר המוני שיאים מכל סוג, טורף את השיא העולמי ב"ביסים של סנטימטר" בכל פעם וזוכה שוב ושוב בתואר אתלט השנה בעולם (2020, 2022 ו-2023).
אל הגבהים אליהם הגיע העילוי המרחף לא הגיע איש לפניו. שוב ושוב שיפר דופלנטיס את שיאו האישי ובהמשך את שיאי אירופה ואז את השיא העולמי. מי שעיתונאי ספורט ומומחים מכנים כבר מזמן "השוודי המעופף" ומתחרים על חנופה יצירתית בסופרלטיבים שהם מעניקים לו, מאתגר שוב ושוב את גבולות קצה היכולת האנושית.
הוא הגדול מכולם בענף זה וספורטאי-על שבדי שזכה לכינוי "השוודי המעופף". ארמנד, הידוע בכינויו "מונדו," שבר לפחות 10 פעמים ברציפות את שיאו שלו.
בגמר באולימפיאדת פריז 2024, אולי הגמר האולימפי הדרמטי בהיסטוריה של הקפיצה במוט, מגיע הבחור הצעיר, כשהוא שיאן עולמי בן 24 בלבד והאלוף האולימפי מטוקיו 2020, מנצח אליפויות העולם מ-2022 ו-2023 ונוטל עוד מדליית זהב לאוסף, תוך כדי שבירה תשיעית של השיא העולמי.
בפעם העשירית, באוגוסט 2024 ופחות מחודש אחרי שקבע שיא עולם תשיעי במשחקים האולימפיים בפריז, שובר שוב הקופץ במוט את השיא העולמי וקבע 6.26 מטר.
ההישג שלו הוא חסר תקדים ובלתי נתפס. כדאי להבין - עד שנת 2020, רק ספורטאי אחד, רנו לאבילני הצרפתי, מי שהוגדר בעבר כ"קופץ עם הטכניקה המושלמת בהיסטוריה," הצליח לעבור גובה של 6.15 מטרים בקפיצה במוט. דופלנטיס צפה בהתמדה בביצועיו, למד ממנו ומקופצי עבר כמו סרגיי בובקה מהאייטיז ופיצח את הסוד.
כל כך טוב הוא למד את לאבילני, שמאז הצליח דופלנטיס לעבור את הגובה הזה ב-10 פעמים שונות, כשהוא שובר את השיא העולמי, בכל פעם בסנטימטר נוסף.
ארמנד מונדו דופלנטיס הוא כבר אחד הספורטאים הגדולים בכל הזמנים, האיש שמקפיד לאתגר בקביעות את גבולות קצה היכולת וללא ספק קופץ המוט הטוב בהיסטוריה יצר דומיננטיות שלא הייתה מעולם באתלטיקה. שליטה כמו שלו בענף ספורט כלשהו, ודאי באתלטיקה העולמית, לא התקיימה מעולם וספק אם תיווצר בעתיד.
וכך, ה-GOAT (ראשי תיבות באנגלית של "הכי גדול בכל הזמנים") שהוא, מי ששולט בכמה מהגמרים האולימפיים הגדולים ביותר בתולדות הקפיצה במוט, מוביל שוב ושוב את התחרויות ומותיר לכל השאר את המאבק על מדליות הכסף והארד בלבד.
הנה השיא ה-10 ברציפות של ארמנד דופלנטיס:
https://youtu.be/h80DIplHmIQ
סיפורו של דופלנטיס:
https://youtu.be/sDfA0dOO7No
עובדות על קופץ המוט הגדול בהיסטוריה (עברית):
https://youtu.be/b88WveoMZbI
דרכו של דופלנטיס בקפיצה במוט - מגיל 3 ועד לשיאי העולם:
https://youtu.be/3ItQ-arqixk
ושיא מוקדם שלו בספורט הקפיצה במוט:
https://youtu.be/o_FnI0kCX7w
מהי קפיצה מצוק?
קפיצות צוקים (Cliff diving) הוא מענפי הספורט המסוכנים ביותר ובאופן מסוים גם הפחות מאורגן מהאחרים. הספורט העממי הזה, שככל הנראה נולד אי-שם בשנות ה-50 באקפולקו שבמקסיקו, סוחף אליו אנשים שמחפשים את האדרנלין שבסכנה. כשהם רואים צוק שגורם לרוב האנשים לבהלה ופחד גבהים עמוק, הם מתארגנים לקפיצה. בשבילם יש גם אליפויות עולם בקפיצה ממצוקים.
הספורטאים הללו עוברים ממקום למקום, בטיולים אל צוקים הגבוהים בעולם, במיוחד כאלה הנישאים מעל הים ומנסים כל מיני קפיצות אתגריות ומסוכנות יותר ויותר. הם מחפשים את הצוקים המסוכנים והמאתגרים ביותר. לפעמים סטייה של כמה סנטימטרים בזווית הקפיצה, או דחיפה חלשה מדי ברגליים מכיוון הצוק, פירושן יכול להיות התנגשות בסלעים שבמורד ופציעה קשה או מוות.
הנה העולם המקצועי של קופצי הצוקים:
https://youtu.be/sLUyYra_h9c
כמה מהקפיצות המסוכנות שנאספו ברשת:
https://youtu.be/vUW-0SqMy0g
והנה קופצי צוקים חובבים וחובבי סכנה:
https://youtu.be/Bn09g1bwgDc
הרבה המצאות ורעיונות לקפיצות יצירתיות:
https://youtu.be/NchliY-LwEE
הנה קפיצה בטוחה יותר למים:
https://youtu.be/_-kviywORqA?qr=yes
אין לנסות את זה בעצמכם!
זה מסוכן ביותר!
קפיצות צוקים (Cliff diving) הוא מענפי הספורט המסוכנים ביותר ובאופן מסוים גם הפחות מאורגן מהאחרים. הספורט העממי הזה, שככל הנראה נולד אי-שם בשנות ה-50 באקפולקו שבמקסיקו, סוחף אליו אנשים שמחפשים את האדרנלין שבסכנה. כשהם רואים צוק שגורם לרוב האנשים לבהלה ופחד גבהים עמוק, הם מתארגנים לקפיצה. בשבילם יש גם אליפויות עולם בקפיצה ממצוקים.
הספורטאים הללו עוברים ממקום למקום, בטיולים אל צוקים הגבוהים בעולם, במיוחד כאלה הנישאים מעל הים ומנסים כל מיני קפיצות אתגריות ומסוכנות יותר ויותר. הם מחפשים את הצוקים המסוכנים והמאתגרים ביותר. לפעמים סטייה של כמה סנטימטרים בזווית הקפיצה, או דחיפה חלשה מדי ברגליים מכיוון הצוק, פירושן יכול להיות התנגשות בסלעים שבמורד ופציעה קשה או מוות.
הנה העולם המקצועי של קופצי הצוקים:
https://youtu.be/sLUyYra_h9c
כמה מהקפיצות המסוכנות שנאספו ברשת:
https://youtu.be/vUW-0SqMy0g
והנה קופצי צוקים חובבים וחובבי סכנה:
https://youtu.be/Bn09g1bwgDc
הרבה המצאות ורעיונות לקפיצות יצירתיות:
https://youtu.be/NchliY-LwEE
הנה קפיצה בטוחה יותר למים:
https://youtu.be/_-kviywORqA?qr=yes
אין לנסות את זה בעצמכם!
זה מסוכן ביותר!
למה אסור לקפוץ בסיס למערת הסנוניות?
מערת הסנוניות שנמצאת במקסיקו היא כה גבוהה עד שקופצי בסיס מכל העולם מגיעים לעשות בה קפיצות אמיצות במיוחד, שבהן הם יורדים את רוב הגובה בנפילה חופשית ורק בשלב הסופי והממש קרוב לתחתית המערה הם פותחים את המצנח.
בשנים האחרונות מונעים השלטונות את קפיצת הבסיס לתוך המערה. הטענה היא שהקפיצות הללו פוגעות באוכלוסיית הציפורים שבמערה ושעל שמה היא קרויה 'מערת הסנוניות'.
הנה המערה כשחובבי הספורט האתגרי וקופצי בסיס קופצים לתוכה בצניחה חופשית:
http://youtu.be/ocpuuaNwMSw
קפיצות בסיס והסבר קצר על המערה ועל הסנוניות שיוצרות טורנדו בכל בוקר:
http://youtu.be/QXX-r-6j5Rs?t=8s
וקפיצות של קופצי בסיס רבים אל המערה הענקית:
http://youtu.be/eDYGHLoNZIE?t=1m4s
מערת הסנוניות שנמצאת במקסיקו היא כה גבוהה עד שקופצי בסיס מכל העולם מגיעים לעשות בה קפיצות אמיצות במיוחד, שבהן הם יורדים את רוב הגובה בנפילה חופשית ורק בשלב הסופי והממש קרוב לתחתית המערה הם פותחים את המצנח.
בשנים האחרונות מונעים השלטונות את קפיצת הבסיס לתוך המערה. הטענה היא שהקפיצות הללו פוגעות באוכלוסיית הציפורים שבמערה ושעל שמה היא קרויה 'מערת הסנוניות'.
הנה המערה כשחובבי הספורט האתגרי וקופצי בסיס קופצים לתוכה בצניחה חופשית:
http://youtu.be/ocpuuaNwMSw
קפיצות בסיס והסבר קצר על המערה ועל הסנוניות שיוצרות טורנדו בכל בוקר:
http://youtu.be/QXX-r-6j5Rs?t=8s
וקפיצות של קופצי בסיס רבים אל המערה הענקית:
http://youtu.be/eDYGHLoNZIE?t=1m4s
מהו הרודיאו?
רודיאו (Rodeo) הוא ספורט תחרותי שבו בוקרים ורפתנים מתחרים בהפגנה של כישוריהם בטיפול ושליטה בבעלי חיים, כמו גם בהיאבקות, היגוי ומרוצי חביות.
שליטה בשוק למשל, כרוכה ברכיבה והישארות, זמן רב ככל האפשר, על גבו של השור המתפרץ. חוץ מהחזקת מעמד על שוורים, יש ברודיאו גם תחרויות של חבלים על עגלים, בהן צריך לקשור עגל בחבל במהירות, יש מרוצי חביות בהם רוכבים על סוס סביב שלוש חביות במהירות האפשרית ויש שליטה בסוסים פראיים, כשיד אחת של הרוכב באוויר.
הרודיאו הוא אחד מסוגי הספורט הפופולריים בצפון אמריקה ומנגד מעורר ביקורת מצדם של ארגונים לזכויות בעלי החיים.
זה ספורט תחרותי מסורתי שמקורו בכלל בספרד ובמקסיקו ומהן הוא התפשט והתפתח אל ארצות הברית, קנדה, דרום אמריקה ואוסטרליה. במדינות כמו טקסס בארצות הברית הוא נחשב לאחד מסמליה של המדינה. כך. גם בדרום אמריקה.
אך זהו גם ספורט תובעני ומסוכן, המצריך אתלטיות ומיומנות רבה. וזהו גם ספורט שמושך ביקורת רבה מארגונים שונים לזכויות בעלי החיים.
בדרך כלל המשתתפים הם קאובויים שטיפלו במשך שנים רבות בבעלי חיים ובמשך שנים שכללו את כישוריהם, בתרגול ותחרויות.
אירועי רודיאו מתקיימים ברמות שונות, החל מתחרויות חובבים מקומיות ועד לאירועים מקצועיים גדולים, כמו רודיאו הלאומי של הגמר (NFR), שנערך מדי שנה בלאס וגאס, נבאדה.
וחלק משמעותי במשיכה לאירוע הזה הוא ודאי האווירה ברודיאו, שהיא בדרך כלל חגיגית וכוללת אוכל, מוסיקה חיה ובידור מסוגים שונים.
#אירועי רודיאו
הבולטים באירועי הרודיאו הם אלו שבהם הקאובוי רוכב על גבי שור או סוס פראיים, כשמטרתו הברורה היא הצליח ולהחזיק מעמד כ-8 שניות על גב הבהמה המשתוללת, כשידו האחת אוחזת בחבל הקשור סביב צווארה ויד נוספת באוויר.
אגב, מיד לאחר שהמתחרה נופל מגב השור או הסוס ימהר להכנס לרחבה ברנש לבוש בבגדים צבעוניים, שישנה את נתיב הבהמה המשתוללת, כדי שותאפשר לרוכב לצאת מהרחבה ללא פגע, מה שמחייב גם כן מיומנות.
הנה רגעי רודיאו גדולים:
https://youtu.be/gbF0gfuf8rQ
רודיאו הוא ספורט מסוכן:
https://youtu.be/yILVRmFzYkw
רודיאו על שוורים:
https://youtu.be/8Vp9N8LhMGs
רק להחזיק מעמד - זה האתגר:
https://youtu.be/5UNYXXfuOO8
תולדות הרודיאו האמריקאי:
https://youtu.be/G0_C1gXD_JY
הרודיאו המקסיקני שהוא שונה מעט:
https://youtu.be/tUnbPJrbTDI
וקדימון הסרט "הרוכב" מ-2017 על כוכב רודיאו משותק מתאונת רכיבה שחולם לחזור:
https://youtu.be/AlrWRttLTkg
רודיאו (Rodeo) הוא ספורט תחרותי שבו בוקרים ורפתנים מתחרים בהפגנה של כישוריהם בטיפול ושליטה בבעלי חיים, כמו גם בהיאבקות, היגוי ומרוצי חביות.
שליטה בשוק למשל, כרוכה ברכיבה והישארות, זמן רב ככל האפשר, על גבו של השור המתפרץ. חוץ מהחזקת מעמד על שוורים, יש ברודיאו גם תחרויות של חבלים על עגלים, בהן צריך לקשור עגל בחבל במהירות, יש מרוצי חביות בהם רוכבים על סוס סביב שלוש חביות במהירות האפשרית ויש שליטה בסוסים פראיים, כשיד אחת של הרוכב באוויר.
הרודיאו הוא אחד מסוגי הספורט הפופולריים בצפון אמריקה ומנגד מעורר ביקורת מצדם של ארגונים לזכויות בעלי החיים.
זה ספורט תחרותי מסורתי שמקורו בכלל בספרד ובמקסיקו ומהן הוא התפשט והתפתח אל ארצות הברית, קנדה, דרום אמריקה ואוסטרליה. במדינות כמו טקסס בארצות הברית הוא נחשב לאחד מסמליה של המדינה. כך. גם בדרום אמריקה.
אך זהו גם ספורט תובעני ומסוכן, המצריך אתלטיות ומיומנות רבה. וזהו גם ספורט שמושך ביקורת רבה מארגונים שונים לזכויות בעלי החיים.
בדרך כלל המשתתפים הם קאובויים שטיפלו במשך שנים רבות בבעלי חיים ובמשך שנים שכללו את כישוריהם, בתרגול ותחרויות.
אירועי רודיאו מתקיימים ברמות שונות, החל מתחרויות חובבים מקומיות ועד לאירועים מקצועיים גדולים, כמו רודיאו הלאומי של הגמר (NFR), שנערך מדי שנה בלאס וגאס, נבאדה.
וחלק משמעותי במשיכה לאירוע הזה הוא ודאי האווירה ברודיאו, שהיא בדרך כלל חגיגית וכוללת אוכל, מוסיקה חיה ובידור מסוגים שונים.
#אירועי רודיאו
הבולטים באירועי הרודיאו הם אלו שבהם הקאובוי רוכב על גבי שור או סוס פראיים, כשמטרתו הברורה היא הצליח ולהחזיק מעמד כ-8 שניות על גב הבהמה המשתוללת, כשידו האחת אוחזת בחבל הקשור סביב צווארה ויד נוספת באוויר.
אגב, מיד לאחר שהמתחרה נופל מגב השור או הסוס ימהר להכנס לרחבה ברנש לבוש בבגדים צבעוניים, שישנה את נתיב הבהמה המשתוללת, כדי שותאפשר לרוכב לצאת מהרחבה ללא פגע, מה שמחייב גם כן מיומנות.
הנה רגעי רודיאו גדולים:
https://youtu.be/gbF0gfuf8rQ
רודיאו הוא ספורט מסוכן:
https://youtu.be/yILVRmFzYkw
רודיאו על שוורים:
https://youtu.be/8Vp9N8LhMGs
רק להחזיק מעמד - זה האתגר:
https://youtu.be/5UNYXXfuOO8
תולדות הרודיאו האמריקאי:
https://youtu.be/G0_C1gXD_JY
הרודיאו המקסיקני שהוא שונה מעט:
https://youtu.be/tUnbPJrbTDI
וקדימון הסרט "הרוכב" מ-2017 על כוכב רודיאו משותק מתאונת רכיבה שחולם לחזור:
https://youtu.be/AlrWRttLTkg
מהי קפיצת בסיס?
קפיצת בסיס (Base jumping) היא ספורט אתגרי מסוכן מאד שבו קופצים מגובה קצר מאד ואז פותחים מצנח. לעיתים גם קופצים עם חליפת כנפיים. השם "בסיס" נובע מראשי התיבות של BASE (קפיצה מבניין, אנטנה, גשר או צוק).
בקפיצת בסיס הסכנה היא גדולה כיוון שבגלל גובה הצניחה הקצר, אין מצנח רזרבי ולכן הסיכון גדול יותר ואתגרי יותר. הקפיצה היא במקרים רבים מבניינים שאסור לקפוץ מהם, מחשש לתביעות או הפרה של החוק, ולכן הקופצים עורכים אותן בשעות הבוקר המוקדמות. בין הבניינים שמהם קפצו נמצאים מגדל אייפל, מגדלי עזריאלי ובין ההרים הר השולחן בדרום אפריקה ואחרים.
אל תנסו את זה בשום אופן בעצמכם! - קופצי הבסיס מתאמנים ורוכשים ציוד מתקדם וגם הם מוצאים את עצמם לא פעם בתאונות קשות, שחלקן מסתיימות במוות קשה מהתרסקות.
כך נראית קפיצת בסיס:
https://youtu.be/MvXwnDCKDeE
אוסף של קטעים מקפיצות בסיס יפהפיות ומיוחדות:
https://youtu.be/6hk6y8dhkeE
קפיצת בסיס עם חליפת כנפיים בסין:
http://youtu.be/SXJGhFbzK4g?t=37s
וקפיצת בסיס קבוצתית:
https://youtu.be/wNzd7ngMG3w
בואו להתנסות בקפיצת בסיס:
https://youtu.be/PVAA6YYiYm0?qr=yes
קפיצת בסיס (Base jumping) היא ספורט אתגרי מסוכן מאד שבו קופצים מגובה קצר מאד ואז פותחים מצנח. לעיתים גם קופצים עם חליפת כנפיים. השם "בסיס" נובע מראשי התיבות של BASE (קפיצה מבניין, אנטנה, גשר או צוק).
בקפיצת בסיס הסכנה היא גדולה כיוון שבגלל גובה הצניחה הקצר, אין מצנח רזרבי ולכן הסיכון גדול יותר ואתגרי יותר. הקפיצה היא במקרים רבים מבניינים שאסור לקפוץ מהם, מחשש לתביעות או הפרה של החוק, ולכן הקופצים עורכים אותן בשעות הבוקר המוקדמות. בין הבניינים שמהם קפצו נמצאים מגדל אייפל, מגדלי עזריאלי ובין ההרים הר השולחן בדרום אפריקה ואחרים.
אל תנסו את זה בשום אופן בעצמכם! - קופצי הבסיס מתאמנים ורוכשים ציוד מתקדם וגם הם מוצאים את עצמם לא פעם בתאונות קשות, שחלקן מסתיימות במוות קשה מהתרסקות.
כך נראית קפיצת בסיס:
https://youtu.be/MvXwnDCKDeE
אוסף של קטעים מקפיצות בסיס יפהפיות ומיוחדות:
https://youtu.be/6hk6y8dhkeE
קפיצת בסיס עם חליפת כנפיים בסין:
http://youtu.be/SXJGhFbzK4g?t=37s
וקפיצת בסיס קבוצתית:
https://youtu.be/wNzd7ngMG3w
בואו להתנסות בקפיצת בסיס:
https://youtu.be/PVAA6YYiYm0?qr=yes
