שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
כיצד יצר קנדינסקי את מהפכת הציור המופשט?
ואסילי קנדינסקי הוא אחד מהציירים המפורסמים במאה ה-20 ומפורצי הדרך בציור המופשט. קנדינסקי העמיד כערך העליון באמנות את יכולתו של האמן לבטא באמצעות אמנותו את הרגש. תחושות, אווירה והרמוניה חזותית החליפו אצלו את המראה הברור של הדברים, הממשי, ריאליסטי.
בציוריו הוא יצר הפשטה של הנוף לצורות נטולות משמעות וחופשיות. כלומר, הציורים שלו שאבו השראה מהצורות שבטבע, אך הוא העלים מהם את היכולת לזהותם כדברים ראליסטיים, ממשיים, מהעולם האמיתי (או בשפת האמנות, הוא הוריד את הפיגורטיביות שלהם).
ציוריו השתנו לאורך השנים, מציורים מלאי הבעה, ציורי עצים ונוף מלאי צבע לכיוון של ציורים מופשטים בנושאים לא ברורים, שהצופה בהן יכול וצריך לדמיין את מה שנראה על הבד. בעבודותיו של קנדינסקי ישנן צורות גאומטריות ברורות כמו ריבועים, משולשים, עיגולים וכדומה (כמיטב סגנון "המופשט הגאומטרי" שעליו הוא נמנה), ולצידן גופים מופשטים ולא ברורים, שקצת מזכירים יצורים מיקרוסקופיים.
קנדינסקי לא נתן שמות לציוריו. להיפך, בכדי לנתק את הציורים ממקור ההשפעה הוויזואלי שלהן ולהשאיר אותם כחיבור ויזואלי של מרכיבים שונים, הוא כינה את ציוריו בשם הטכני 'קומפוזיציות' (חיבורים).
הוא החל כאמן רוסי, אך עבר לגרמניה ולימד בבית הספר באוהאוס לאמנות ולארכיטקטורה, עד לסגירתו בידי הנאצים ב-1933, ממש כשעלו לשלטון. אז עבר קנדינסקי לצרפת ועל אף שסגנונו המופשט לא היה מקובל בפאריס של אותם הימים, הוא המשיך ליצור בה עד יום מותו ב-1944.
הנה תולדות חייו של קנדינסקי:
http://youtu.be/_-H42hoR0-s
קנדינסקי מצייר בסטודיו שלו:
https://youtu.be/Bc83deRcKMo
מציוריו הגדולים, החל מציורי הנוף ועד לציורים המופשטים בסגנון המוכר של קנדינסקי:
http://youtu.be/z3E2tZzDxCo
סרטון אנימציה ברוחו של האמן:
http://youtu.be/aMiiKLyIR88
עבודותיו:
http://youtu.be/H62BRsqEruE
רגע, יצירה! - כך תציירו כמו קנדינסקי:
https://youtu.be/Jsr2SsNSUfI
סרט ארוך של עבודות ואסילי קנדינסקי:
http://youtu.be/aqD7JhB3Sj4?long=yes
ותכנית חינוכית על וסילי קנדינסקי (עברית):
https://youtu.be/ZsOnZmajOGc?long=yes
מהו הציור צהוב-אדום-כחול של קנדינסקי?
בשנת 1925 צייר קנדינסקי את אחד מציוריו המפורסמים "צהוב-אדום-כחול" (Yellow-Red-Blue) או "קומפוזיציה 4". כמו ציוריו האחרים, גם ציור זה הוא מופשט. בכל זאת יש הרואים בו מגדלור, למשל. האם אתם מזהים אותו?
ובכן, לא בטוח שקנדינסקי בכלל חשב על עצמים כמו מגדלור. הרי אין בציור המופשט כל חשיבות לדמויות, עצמים אמיתיים או לדימויים. במקומם חשובים בו דברים כמו צבע, צורה, קווים וקומפוזיציה. במקום ממשמעותם של הדברים חשוב בציור המופשט האופן שבו כל אלה מונחים על הקנווס, בד הציור, ומחוברים זה לזה.
כמו בכל ציור מופשט, יש גם בציור הזה של קנדינסקי תהליך של השטחה. מה פירוש "השטחה" אתם שואלים... ובכן, במקום לנסות ולתאר עומק או פרספקטיבה בציור, במקום לייצר מעברי אור וצל הדרגתיים, מעדיף קנדינסקי לשרטט ולצייר צורות ולמלא משטחי צבע. במקום דמויות משמשים כאן צורות, קווים, משיכות מכחול וכתמי צבע.
הנה הציור המפורסם "צהוב-אדום-כחול" באנימציה:
https://youtu.be/YwQTF1mlfW8
צהוב-אדום-כחול בתלת ממד:
https://youtu.be/wcWoZmvvXoI
מהמופשט הזה יש גם פאזל:
https://youtu.be/vsxN1f9tthA
ועוד מציוריו של קנדינסקי:
https://youtu.be/H62BRsqEruE
מהי תופעת הסינסתזיה בה החושים מתערבבים?
סִינֶסְתֶזְיָה (Synesthesia) היא תופעה של עירוב חושים, הגורמת לכך שחוש שמתחיל לפעול אצל סינסתז (מי שלוקה בתופעה הזו), מפעיל מיד חוש נוסף.
כשהחושים מתערבבים בינם לבין עצמם מתרחשת תופעה מעניינת. כשחוש אחד מופעל, הוא מפעיל מיידית עוד חוש. חוש אחר, שלא אמור להיות קשור. כלומר, גירוי חושי אחד מעורר חוויה בחוש אחר. במוח ובתפיסה נוצר מיזוג בין מספר חושים.
כך יכול אדם עם סינסטזיה לחוש טעם מסוים כשהוא שומע מילה או צליל, בעוד אדם אחר ישמע צליל ויראה צבע, או יריח פרח מסוים ויזהה בריח צבע קבוע. יש מי שישמעו צבעים בתמונות ואחרים יזהו טעם משתנה במספרים השונים.
יש לסינסטזיה בסיס גנטי והמומחים יודעים לספר על יותר מ-20 סוגי סינסתזיה. לפחות לחצי מהאנשים שמערבבים חושים יש יותר מסוג אחד של סינסטזיה, או ביטויים שונים לעירוב החושים.
בקיצור, סינסתזיה פירושה שברגע שמופעל חוש אחד, הוא יפעיל מיידית אצל האדם הסינסתזי עוד חוש אחר. המונח סינסטזיה בא מחיבור בין התחילית "סינ" שמשמעותה יחד ו"אסתזיס" שפירושו "חושים".
חשוב לדעת שלא מדובר בבעיה בריאותית או בלקות. הסינסתזיה, כתופעת ערבול חושים, היא לא הפרעה, בעיקר כי היא לא פוגעת באיכות החיים של מי שיש לו סינסתזיה. אין בה נזק לאיש, למעט תופעות ידועות של אסוציאציות שליליות מסיבות של הקשר חושי אחר.
יש מי שהסינסטזיה מסייעת להם ביכולות, כמו פתרון של תרגילים מתמטיים, או היכולת לזכור בזכותה טקסטים ארוכים ומורכבים.
יתכן שליצירתיות, או לצדדים אחרים שלה שיתגלו בעתיד, הסינסתזיה אפילו תורמת. אולי היא תוכל להסביר לנו יום אחד את הכישרונות המופלאים שגילו כמה מהאמנים הגדולים, המוסיקאים, הציירים והמשוררים שיצרו יצירות מרהיבות.
את התופעה של סינסטזיה מסבירים כיום חלק מהחוקרים בפגם התפתחותי שיוצר חיבורים לא רגילים של אזורי חושים במוח שאינם קשורים בדרך כלל. אך יש הסברים אפשריים נוספים והמחקר לגבי התופעה נמשך.
הנה הביטוי של הסינסתזיה (עברית):
https://youtu.be/FjmvcwUNGjY
המריחים צבעים (מתורגם):
https://youtu.be/I2-e2dVwhKc
על התופעה (עברית):
https://youtu.be/f1zSCZ-RDEc
וסינסתזית ב-360 מעלות:
https://youtu.be/obrBAysVef0
והסינתסזיה של וסילי קנדינסקי, חלוץ האמנות המופשטת ששמע צבעים כמוסיקה ממשית:
https://youtu.be/2xDnxkzQtdI?long=yes
מהי "אמנות מנוונת"?
זה היה בתקופת השלטון הנאצי בגרמניה. תושבי העיר מינכן, עיר שהוכתרה על ידי היטלר כבירת האמנות הגרמנית, הוכרחו לשלם 10 פני ולהיכנס לתערוכה בה יצפו בעבודות של יהודים וקומוניסטים.
התערוכה עסקה במה שהנאצים כינו "אמנות מנוונת" (Entartete Kunst) או "אמנות דגנרטיבית". היא נועדה להציג את מה שבעיני הנאצים נחשב לאמנות מושחתת, מנוונת וסוטה. אמנות שמראה גרמנים לא יפים, לא הגרמנים ה"ארים", לא בלונדינים, עם עיניים כחולות, גבוהים ומרשימים כמו שהיטלר וגבלס תיארו בתעמולה שלהם.
למעשה נועדה התערוכה להכפיש את האמנות המודרנית ולגרום לאמנים היוצרים אותה להתיישר עם האמנות היפה בעיני הנאצים, האמנות "הנכונה" בעיני היטלר.
בין המושמצים על ידי הנאצים, אגב, היו כמה מהשמות הגדולים של אמנות המאה ה-20, כולל אנרי מאטיס, פבלו פיקאסו, מקס ארנסט, פיט מונדריאן, אדוורד מונק, וסילי קנדינסקי ומארק שאגאל.
השמות הללו גם מבהירים מהם הזרמים המודרניסטיים שבהם ראו היטלר ונאמניו אמנות מנוונת - פוביזם, אקספרסיוניזם, דאדא, סוריאליזם, קוביזם ו"האובייקטיביות החדשה".
הנאצים, שרצו להשליט מדיניות תרבותית אחידה, העריצו את האמנות הקלאסית, בנוסח היווני והרומי שלה. במסעם להשליט את האסתטיקה הזו על גרמניה כולה, הם רצו לטהר את המוזיאונים מ"האמנות המנוונת" (Decadent art), או "האמנות הדגנרטיבית" כפי שכינו אותה. הם הפכו את התערוכה לתערוכה נודדת, שעברה מעיר לעיר ברחבי הרייך השלישי.
התערוכה הזו לא הייתה האקט היחיד של הנאצים כנגד האמנות המודרנית, שעליה השתלטו לדבריהם היהודים. הם הוקיעו את האמנות הזו במגוון דרכים אחרות, החריבו יצירות מודרניות ובזזו רבות אחרות.
אבל צחוק הגורל הוא שהתערוכה המקורית, שנאסר על ילדים לצפות בה, בשל "המוסריות הירודה" שהנאצים ראו בה, דווקא חשפה קהל עצום בגרמניה, לאמנות המודרנית ובדיעבד השיגה את ההיפך ממה שהתכוונה. האוצרים בתערוכה הצמידו לכל יצירה תווית שמסבירה אותה ובדיעבד עשו מלאכה מצוינת לקידום ההבנה והאימוץ של המודרניזם. אז בפראפרזה על המשפט הידוע "כך חולף טמטום עולם!"
הנה סיפור התיעוב שחשו היטלר והנאצים כלפי האמנות המודרנית:
https://youtu.be/_0Rm9uZSyvQ
תערוכה של אמנות דגנרטית, כפי שכינו אותה הנאצים:
https://youtu.be/xmyynpSHx_4
וזרם הפוביזם בציור:
https://youtu.be/tcjJEOapNKY
קנדינסקי
ואסילי קנדינסקי הוא אחד מהציירים המפורסמים במאה ה-20 ומפורצי הדרך בציור המופשט. קנדינסקי העמיד כערך העליון באמנות את יכולתו של האמן לבטא באמצעות אמנותו את הרגש. תחושות, אווירה והרמוניה חזותית החליפו אצלו את המראה הברור של הדברים, הממשי, ריאליסטי.
בציוריו הוא יצר הפשטה של הנוף לצורות נטולות משמעות וחופשיות. כלומר, הציורים שלו שאבו השראה מהצורות שבטבע, אך הוא העלים מהם את היכולת לזהותם כדברים ראליסטיים, ממשיים, מהעולם האמיתי (או בשפת האמנות, הוא הוריד את הפיגורטיביות שלהם).
ציוריו השתנו לאורך השנים, מציורים מלאי הבעה, ציורי עצים ונוף מלאי צבע לכיוון של ציורים מופשטים בנושאים לא ברורים, שהצופה בהן יכול וצריך לדמיין את מה שנראה על הבד. בעבודותיו של קנדינסקי ישנן צורות גאומטריות ברורות כמו ריבועים, משולשים, עיגולים וכדומה (כמיטב סגנון "המופשט הגאומטרי" שעליו הוא נמנה), ולצידן גופים מופשטים ולא ברורים, שקצת מזכירים יצורים מיקרוסקופיים.
קנדינסקי לא נתן שמות לציוריו. להיפך, בכדי לנתק את הציורים ממקור ההשפעה הוויזואלי שלהן ולהשאיר אותם כחיבור ויזואלי של מרכיבים שונים, הוא כינה את ציוריו בשם הטכני 'קומפוזיציות' (חיבורים).
הוא החל כאמן רוסי, אך עבר לגרמניה ולימד בבית הספר באוהאוס לאמנות ולארכיטקטורה, עד לסגירתו בידי הנאצים ב-1933, ממש כשעלו לשלטון. אז עבר קנדינסקי לצרפת ועל אף שסגנונו המופשט לא היה מקובל בפאריס של אותם הימים, הוא המשיך ליצור בה עד יום מותו ב-1944.
הנה תולדות חייו של קנדינסקי:
http://youtu.be/_-H42hoR0-s
קנדינסקי מצייר בסטודיו שלו:
https://youtu.be/Bc83deRcKMo
מציוריו הגדולים, החל מציורי הנוף ועד לציורים המופשטים בסגנון המוכר של קנדינסקי:
http://youtu.be/z3E2tZzDxCo
סרטון אנימציה ברוחו של האמן:
http://youtu.be/aMiiKLyIR88
עבודותיו:
http://youtu.be/H62BRsqEruE
רגע, יצירה! - כך תציירו כמו קנדינסקי:
https://youtu.be/Jsr2SsNSUfI
סרט ארוך של עבודות ואסילי קנדינסקי:
http://youtu.be/aqD7JhB3Sj4?long=yes
ותכנית חינוכית על וסילי קנדינסקי (עברית):
https://youtu.be/ZsOnZmajOGc?long=yes
בשנת 1925 צייר קנדינסקי את אחד מציוריו המפורסמים "צהוב-אדום-כחול" (Yellow-Red-Blue) או "קומפוזיציה 4". כמו ציוריו האחרים, גם ציור זה הוא מופשט. בכל זאת יש הרואים בו מגדלור, למשל. האם אתם מזהים אותו?
ובכן, לא בטוח שקנדינסקי בכלל חשב על עצמים כמו מגדלור. הרי אין בציור המופשט כל חשיבות לדמויות, עצמים אמיתיים או לדימויים. במקומם חשובים בו דברים כמו צבע, צורה, קווים וקומפוזיציה. במקום ממשמעותם של הדברים חשוב בציור המופשט האופן שבו כל אלה מונחים על הקנווס, בד הציור, ומחוברים זה לזה.
כמו בכל ציור מופשט, יש גם בציור הזה של קנדינסקי תהליך של השטחה. מה פירוש "השטחה" אתם שואלים... ובכן, במקום לנסות ולתאר עומק או פרספקטיבה בציור, במקום לייצר מעברי אור וצל הדרגתיים, מעדיף קנדינסקי לשרטט ולצייר צורות ולמלא משטחי צבע. במקום דמויות משמשים כאן צורות, קווים, משיכות מכחול וכתמי צבע.
הנה הציור המפורסם "צהוב-אדום-כחול" באנימציה:
https://youtu.be/YwQTF1mlfW8
צהוב-אדום-כחול בתלת ממד:
https://youtu.be/wcWoZmvvXoI
מהמופשט הזה יש גם פאזל:
https://youtu.be/vsxN1f9tthA
ועוד מציוריו של קנדינסקי:
https://youtu.be/H62BRsqEruE
סִינֶסְתֶזְיָה (Synesthesia) היא תופעה של עירוב חושים, הגורמת לכך שחוש שמתחיל לפעול אצל סינסתז (מי שלוקה בתופעה הזו), מפעיל מיד חוש נוסף.
כשהחושים מתערבבים בינם לבין עצמם מתרחשת תופעה מעניינת. כשחוש אחד מופעל, הוא מפעיל מיידית עוד חוש. חוש אחר, שלא אמור להיות קשור. כלומר, גירוי חושי אחד מעורר חוויה בחוש אחר. במוח ובתפיסה נוצר מיזוג בין מספר חושים.
כך יכול אדם עם סינסטזיה לחוש טעם מסוים כשהוא שומע מילה או צליל, בעוד אדם אחר ישמע צליל ויראה צבע, או יריח פרח מסוים ויזהה בריח צבע קבוע. יש מי שישמעו צבעים בתמונות ואחרים יזהו טעם משתנה במספרים השונים.
יש לסינסטזיה בסיס גנטי והמומחים יודעים לספר על יותר מ-20 סוגי סינסתזיה. לפחות לחצי מהאנשים שמערבבים חושים יש יותר מסוג אחד של סינסטזיה, או ביטויים שונים לעירוב החושים.
בקיצור, סינסתזיה פירושה שברגע שמופעל חוש אחד, הוא יפעיל מיידית אצל האדם הסינסתזי עוד חוש אחר. המונח סינסטזיה בא מחיבור בין התחילית "סינ" שמשמעותה יחד ו"אסתזיס" שפירושו "חושים".
חשוב לדעת שלא מדובר בבעיה בריאותית או בלקות. הסינסתזיה, כתופעת ערבול חושים, היא לא הפרעה, בעיקר כי היא לא פוגעת באיכות החיים של מי שיש לו סינסתזיה. אין בה נזק לאיש, למעט תופעות ידועות של אסוציאציות שליליות מסיבות של הקשר חושי אחר.
יש מי שהסינסטזיה מסייעת להם ביכולות, כמו פתרון של תרגילים מתמטיים, או היכולת לזכור בזכותה טקסטים ארוכים ומורכבים.
יתכן שליצירתיות, או לצדדים אחרים שלה שיתגלו בעתיד, הסינסתזיה אפילו תורמת. אולי היא תוכל להסביר לנו יום אחד את הכישרונות המופלאים שגילו כמה מהאמנים הגדולים, המוסיקאים, הציירים והמשוררים שיצרו יצירות מרהיבות.
את התופעה של סינסטזיה מסבירים כיום חלק מהחוקרים בפגם התפתחותי שיוצר חיבורים לא רגילים של אזורי חושים במוח שאינם קשורים בדרך כלל. אך יש הסברים אפשריים נוספים והמחקר לגבי התופעה נמשך.
הנה הביטוי של הסינסתזיה (עברית):
https://youtu.be/FjmvcwUNGjY
המריחים צבעים (מתורגם):
https://youtu.be/I2-e2dVwhKc
על התופעה (עברית):
https://youtu.be/f1zSCZ-RDEc
וסינסתזית ב-360 מעלות:
https://youtu.be/obrBAysVef0
והסינתסזיה של וסילי קנדינסקי, חלוץ האמנות המופשטת ששמע צבעים כמוסיקה ממשית:
https://youtu.be/2xDnxkzQtdI?long=yes
זה היה בתקופת השלטון הנאצי בגרמניה. תושבי העיר מינכן, עיר שהוכתרה על ידי היטלר כבירת האמנות הגרמנית, הוכרחו לשלם 10 פני ולהיכנס לתערוכה בה יצפו בעבודות של יהודים וקומוניסטים.
התערוכה עסקה במה שהנאצים כינו "אמנות מנוונת" (Entartete Kunst) או "אמנות דגנרטיבית". היא נועדה להציג את מה שבעיני הנאצים נחשב לאמנות מושחתת, מנוונת וסוטה. אמנות שמראה גרמנים לא יפים, לא הגרמנים ה"ארים", לא בלונדינים, עם עיניים כחולות, גבוהים ומרשימים כמו שהיטלר וגבלס תיארו בתעמולה שלהם.
למעשה נועדה התערוכה להכפיש את האמנות המודרנית ולגרום לאמנים היוצרים אותה להתיישר עם האמנות היפה בעיני הנאצים, האמנות "הנכונה" בעיני היטלר.
בין המושמצים על ידי הנאצים, אגב, היו כמה מהשמות הגדולים של אמנות המאה ה-20, כולל אנרי מאטיס, פבלו פיקאסו, מקס ארנסט, פיט מונדריאן, אדוורד מונק, וסילי קנדינסקי ומארק שאגאל.
השמות הללו גם מבהירים מהם הזרמים המודרניסטיים שבהם ראו היטלר ונאמניו אמנות מנוונת - פוביזם, אקספרסיוניזם, דאדא, סוריאליזם, קוביזם ו"האובייקטיביות החדשה".
הנאצים, שרצו להשליט מדיניות תרבותית אחידה, העריצו את האמנות הקלאסית, בנוסח היווני והרומי שלה. במסעם להשליט את האסתטיקה הזו על גרמניה כולה, הם רצו לטהר את המוזיאונים מ"האמנות המנוונת" (Decadent art), או "האמנות הדגנרטיבית" כפי שכינו אותה. הם הפכו את התערוכה לתערוכה נודדת, שעברה מעיר לעיר ברחבי הרייך השלישי.
התערוכה הזו לא הייתה האקט היחיד של הנאצים כנגד האמנות המודרנית, שעליה השתלטו לדבריהם היהודים. הם הוקיעו את האמנות הזו במגוון דרכים אחרות, החריבו יצירות מודרניות ובזזו רבות אחרות.
אבל צחוק הגורל הוא שהתערוכה המקורית, שנאסר על ילדים לצפות בה, בשל "המוסריות הירודה" שהנאצים ראו בה, דווקא חשפה קהל עצום בגרמניה, לאמנות המודרנית ובדיעבד השיגה את ההיפך ממה שהתכוונה. האוצרים בתערוכה הצמידו לכל יצירה תווית שמסבירה אותה ובדיעבד עשו מלאכה מצוינת לקידום ההבנה והאימוץ של המודרניזם. אז בפראפרזה על המשפט הידוע "כך חולף טמטום עולם!"
הנה סיפור התיעוב שחשו היטלר והנאצים כלפי האמנות המודרנית:
https://youtu.be/_0Rm9uZSyvQ
תערוכה של אמנות דגנרטית, כפי שכינו אותה הנאצים:
https://youtu.be/xmyynpSHx_4
וזרם הפוביזם בציור:
https://youtu.be/tcjJEOapNKY
