"קלוז-אפ בזמן" (Close-Up in Time) היא טכניקת עריכה בקולנוע שבה מראים שוט מסוים בסרט כמה פעמים. במילים אחרות, כשלוקחים קטע המתרחש בפרק זמן קצר וחוזרים עליו שוב ושוב. מטרתו של הקלוז אפ בזמן להמחיש ולהדגיש את החשיבות שלו בעלילה, המתח שהוא יוצר וכדומה.

מה שעושים באפקט ה"קלוז-אפ בזמן" בקולנוע הוא מתיחה של רגע מיוחד בזמן והדגשה של הפרטים שבו. זוהי טכניקת עריכה שבה מוותרים בעריכת הסרט על ההמשכיות, הקונטיניואיטי, כדי להדגיש משהו חשוב בעלילה.


הנה הקלוז-אפ בזמן כשגורדי מתרומם וצועק בפעם הראשונה "רכבת" בסצנת הרכבת מהסרט "אני והחבר'ה":

http://youtu.be/gozRrRCtj6E


וקלוזאפ בזמן שוב ושוב בנפילת העגלה בסצנת הירי בתחנת הרכבת בבלתי משוחדים:

http://youtu.be/QJpRSf4q-hI


הקלוז-אפ בזמן בסצנת שבירת הצלחת, החוזרת כמה פעמים, בסרט הרוסי החשוב "האונייה פוטיומקין" של סרגיי אייזנשטיין:

http://youtu.be/ZeSYXHqw32Q


נראה אתכם מוצאים בסרטון החתונה הזה קלוז אפ בזמן:

https://youtu.be/apcQHYCocZ4

הסרט הרוסי "אוניית הקרב פוטיומקין" (Battleship Potemkin) של הבמאי סרגיי אייזנשטיין, הוא מהסרטים המפורסמים והחשובים בקולנוע המוקדם. הסרט, שנעשה בשנת 1925, הוא מהסרטים הטובים בתולדות הקולנוע. בתערוכה העולמית של בריסל, ב-1958, הוא אף הוכתר כסרט הטוב ביותר של כל הזמנים.

בסרט הוצגה מהפכת הנפל של 1905, מהפכה שנכשלה אמנם, אך בדיעבד נחשבת לחזרה הגנרלית לקראת המהפכה הבולשביקית של שנת 1917. אייזנשטיין הציג את מהפכת הנפל דרך אירוע היסטורי זניח יחסית, של מרד באונייה אחת. במקום לשחזר אירועים רבי-משמעות ועתירי נפגעים מהאירוע ההיסטורי, הוא יצר דרמה רבת-משמעות וסוחפת, שמציגה את הפרט הרוסי למול השלטון המדכא של הצאר.

בסרט טובחים חיילי הצאר בהמונים שבאים לעודד את המלחים המורדים מהאונייה פוטיומקין. אייזנשטיין מנגיד את התנועה המסודרת של חיילי הצאר אל מול הבלגן והכאוס של ההמון. גם פני ההמון המביעות מגוון של רגשות ותחושות, מנוגדות לפנים הקפואות של החיילים, שהופכות אותם למכונות הרג וחסרי צלם האנוש.

במיוחד ידועה מהסרט "סצנת המדרגות", שבה מתדרדרת עגלת תינוק במורד המדרגות של העיר אודסה. לאחר שהאם מתה מכדור של החיילים. אין ניגוד גדול מזה, בין תינוק לבין חיילים קשוחים. אין אי-צדק בולט מזה, שבו משלם התינוק על הרצון לחופש של האזרחים, מידיו של שליט אכזר ומנוכר לעמו. הסצנה הזו הפכה לאחת הידועות בהיסטוריה של הקולנוע וסרטים שונים מצטטים אותה ועושים לה מחוות שונות ומשונות.

בסרט חקר אייזנשטיין את רעיון המונטאז' (Montage), בעברית: טכניקת מצרף, ושיכלל אותו במיוחד. המונטאז' הוא רצף דימויים, שאין ביניהם קשר הכרחי, של זמן או מקום, אבל ביחד הם יוצרים משמעות מסוימת ותורמים לעלילה. היוצר בחר לערוך את הסרט עם הרבה מונטאז'ים, כך שהוא יביא את הצופים לתגובה רגשית מסוימת, של סימפטיה למלחים המורדים ושנאה כלפי השלטונות הנלחמים והורגים בהם. בדרך זו הציג אייזנשטיין את הפרט הנרמס תחת מגפי השלטון המדכא של הצאר. בכך שרת את האידיאולוגיה הסובייטית שהניעה אותו ואת חבריו הקולנוענים שסיימו את בית הספר לקולנוע קולשוב. הללו הרבו לחקור את ההשפעה שיש לסרטי קולנוע על קהל הצופים וכיצד הם יכולים להשתמש בהם כדי להשיג השפעות שכאלה.

עוד טכניקה מעניינת שפיתח אייזנשטיין בסרט הזה הוא ה"קלוז-אפ בזמן" (Close-Up in Time), טכניקת עריכה בקולנוע שבה נראה שוט מסוים בסרט שוב ושוב. מטרתו היא להמחיש ולהדגיש את החשיבות של הרגע בעלילה והמתח שהוא יוצר.


הנה קדימון הסרט "אוניית הקרב פוטיומקין":

https://youtu.be/kS5kzTbNKjs


הקלוז-אפ בזמן בסצנת שבירת הצלחת, החוזרת כמה פעמים, שבסרט:

http://youtu.be/ZeSYXHqw32Q


המחווה המפורסמת ביותר למדרגות בסרט "הבלתי משוחדים":

https://youtu.be/QJpRSf4q-hI


סצנת נפילת העגלה במדרגות פוטיומקין שבנמל אודסה:

https://youtu.be/s71vmKc6HkE?long=yes


ניתוח העריכה המהפכנית ופורצת הדרך שבסרט:

https://youtu.be/g5WbeoP_B8E?long=yes


והמון המחוות מסרטי קולנוע לסצנת המדרגות מאוניית הקרב פוטיומקין:

https://youtu.be/yH1tO2D3LCI?long=yes