שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי למידה מרחוק ומה המשמעויות שלה?
מאז תחילת עידן הקורונה הפך הלימוד מרחוק לאחת הטכנולוגיות החינוכיות המרכזיות במערכות החינוך בעולם כולו. בשביל מרבית המורים זו התמודדות עם חדשנות שרובם לא הוכשרו לה בעבר, אבל כמו שנאמר כבר על ידי אדם חכם "סימן למחנך דגול הוא יכולתו להוביל את תלמידיו למקומות חדשים, שבהם הוא בעצמו עוד לא היה".
מתחילת המאה ה-20, הלכו והתפתחו אמצעי התקשורת, הן הפרטית והן תקשורת ההמונים. בין השאר הם אפשרו את לידתה של צורת למידה חדשה. זו הייתה הלמידה מרחוק (Distance education), למידה שמתבצעת בזמנים גמישים וממקומות גאוגרפיים ופיזיים מרוחקים זה מזה.
בלמידה מרחוק מתבצעת הלמידה כשהמורה והתלמיד נמצאים בשני מקומות שונים, רחוקים ומופרדים, גם במרחק הגאוגרפי שביניהם ולא פעם גם בזמנים - זמן השיעור שבו המורה מלמד הוא לא בהכרח הזמן שבו לומד התלמיד.
מגוון טכנולוגיות מאפשרות כבר יותר מ-100 שנה את הלמידה מרחוק. היא נולדה במאה ה-19, כשנשים בארצות הברית החלו ללמוד באמצעות שיעורים שנשלחו אליהן בדואר. במאה ה-20 היו אלה הרדיו והטלוויזיה, שהעבירו שיעורים והיו הבסיס ל"טלוויזיה החינוכית".
לאחר מכן נולדה "האוניברסיטה הפתוחה", שאפשרה לאנשים לזכות בתואר אקדמי, בלמידה של קורסים ברמה אקדמית, בעזרת חומרי לימוד כתובים ומוקלטים שהאוניברסיטה שלחה בדואר. לראשונה יכולים היו סטודנטים ללמוד גם בכפרים ובחוות מרוחקות מהמרכזים האוניברסיטאיים, בזמנים הנוחים ובקצב המתאים להם. הסטודנטים הכינו את שיעורי הבית, העבודות והמבחנים ושלחו אותם בחזרה לאוניברסיטה - לבדיקה.
בימינו לומדים תלמידים ממורים רחוקים בזמן אמת בעיקר באמצעות המחשב. חלקם לומד דרך האינטרנט, בזמן אמת, כשהמורה מלמד בשיעורים המשודרים באינטרנט בשידור חי (Live streaming). זו נקראת "למידה סינכרונית" ובה יכול תלמיד בודד ללמוד בשיעור פרטי מקוון עם מורה, או במסגרת קבוצתית, מעין כיתה הלומדת עם מורה. השניים או הכיתה כולה רואים אלו את אלו בווידאו, משתמשים ב"לוח וירטואלי" ומתכתבים בצ'אט או מדברים ביניהם בשיחת וידאו. יש גם שיעורים קבוצתיים כאלה. התלמידים לומדים ב"כיתה וירטואלית", שבה, ממש כמו בכיתה פיזית, הם מקשיבים לשיעור, יכולים להגיב לדברי המורה, לשאול שאלות, לענות ולנהל דיונים.
שיטה אחרת היא "למידה א-סינכרונית", בה השיעורים מוקלטים וזמינים ללומדים תמיד. בשיטה זו מצולמים המורים בסרטוני וידאו שהוקלטו מראש. התלמידים לומדים מהשיעורים המוקלטים ומתרגלים, על פי הקצב האישי שלהם ובזמנים הנוחים להם. תוכנות רשת שמשלימות את ההוראה הפרונטלית, מתרגלות ובוחנות את הלומדים ואף מבצעות חלק מתהליכי ההערכה, השקלול ונתינת הציונים.
היתרונות של למידה מרחוק פותרים בעיות שונות בשיטת הלמידה המסורתית. מעצם הלימוד בכל זמן ובכל מקום, דרך הגדלת היצע הלימודים לציבור, זמינות של השכלה למספר עצום של לומדים - מבלי לגייס מרצים ומשאבים נוספים - וכמובן שוויון הזדמנויות בהשכלה, מעצם האפשרות לרכוש השכלה בעלויות נמוכות ובלי מגבלות של מקום המגורים של הלומדים או הזמן שבו הם יכולים ללמוד.
הלמידה מרחוק שימושית מגיל הגן ובית הספר ועד להשכלה גבוהה, השתלמויות מקוונות, הכשרת עובדים בארגונים ועוד. היא גם מאפשרת שינוי של שיטות ההוראה המסורתיות לטובת למידה בשיטות כמו "כיתה הפוכה" ולמידה מבוססת פרויקטים. הסביבה המקוונת, שמשחררת את הלמידה מכבלי הזמן והמקום, מאפשרת זמנים ומקומות לימוד גמישים ומחברת בין מורים ומרצים מעולים לתלמידים הצמאים ללמוד אצלם, מאפשרת להציע למידה איכותית וזמינה לכל הכפר הגלובלי כולו.
#מגוון קורסים ללמידה מרחוק
אאוריקה מציעה מגוון של קורסים ללמידה עצמית מרחוק. הקורסים נמצאים בקישור המצורף לכל אחד מהערכים שאליהם תוכלו להיכנס בתגית "קורסים מקוונים".
הנה הלמידה מרחוק:
https://youtu.be/_AloMdscNfE
יתרונות הלימודים מרחוק, בהדגשה על למידה א-סינכרונית:
https://youtu.be/4m-l-QpqxOo
מצגת וידאו עם היתרונות והמהות של הלימודים מרחוק:
https://youtu.be/anWBb7PTIMM
כך נראית למידה מרחוק עם מורה - למידה סינכרונית, שפירושה שיעור בזמן אחד:
https://youtu.be/YEaswuMdikY
למידה מרחוק מאפשרת לתמוך בילדים שמאושפזים לתקופה ארוכה:
https://youtu.be/VYcTSqsd4tM
יש מקרים שבהם למידה מרחוק ממש מצילה את הלומדים:
https://youtu.be/-b2PQAZLI0k
והרצאת וידאו קצרה על ההיסטוריה של הלימודים מרחוק:
https://youtu.be/GEmuEWjHr5c?long=yes
מהן סביבות הלימוד ושפות התכנות לילדים?
יש כמה שיטות לימוד של תכנות לילדים, שמתרכזות ביסודות התכנות, החשיבה הלוגית והבנת העקרונות שבבסיס עולם התכנות. אחת המוצלחות שבהן היא של האתר קודמנקי (CodeMonkey) שבו משמש משחק חווייתי ואפשר לומר אפילו ממכר, כדי לגרום לתלמידים ללמוד תיכנות ולהתמיד בו לאורך זמן.
זהו פיתוח ישראלי שמחייב מהלומד כתיבה של קוד אמיתי בשפת סקריפט (שתעבור לאחר מכן הידור, קומפילציה, לג'אווה סקריפט) שנקראת שם "CoffeeScript". בשפה זו צריכים הלומדים להקפיד על תחביר, חשיבה לוגית, הבנה של יסודות התכנות והדיוק שנדרש בתכנות המתקדם.
גם האתרים סקראץ' (Scratch) וטינקר (Tynker) מציעים סביבות תכנות לילדים והם אף קלים יותר. בהם מלמדים חשיבה תכנותית על ידי פיתוח משחקים.
סביבות התכנות הללו מבוססות על אובייקטים תכנותיים, מעין חלקים של פאזל, או קוביות משחק שמהן הילד בונה את התכנית. בקוביות המשחק של התכנות בהן, יש גם משתנים, הוראות ונתונים. ה"שפות" הללו קלות ללמידה ומשום כך הן מתאימות גם לגיל הרך.
בקודמאנקי התכנות מכוון לקוף. הוא היורש של הצב המיתולוגי משפת התכנות החינוכית LOGO, שפה שפותחה ב-MIT ואפשרה לילדים לתכנת ולפתח את החשיבה בו זמנית.
את הקוף בקודמאנקי צריכים הילדים להוביל אל הבננות. בדרך הוא יצטרך לעבור מכשולים רבים. יש למתכנתים סרגל וירטואלי שבו ניתן לחשב את הצעדים, ובאמצעות הוראות תנועה, כולל סיבובים בזוויות פשוטות, ניתן להובילו לנצחון.
ממש כמו בשפת הלוגו ההיסטורית, גם כאן נכתב הקוד באנגלית בסיסית, עם הוראות דוגמת turn to, step, right, left. ניתן לכתוב מהמקלדת או לבחור מילים מהמקרא שבתחתית המסך.
כך התלמיד לומד לעבוד בסביבת פיתוח שמזכירה את הסביבות של המבוגרים ועדיין מקבל סיוע, שדומים לו יש למען האמת גם בסביבות הפיתוח והפריימוורקס של המתכנתים המקצועיים בעולם האמיתי.
האתר קוד מונקי המיועד לגיל בית ספר יסודי, מכיתה ג' ומעלה:
https://youtu.be/fXcPjdNKJdY
ומדריך ילד שמלמד:
https://youtu.be/PZFqt3KCRdk
הנה סביבת לימוד התכנות עם האובייקטים סקרץ' (Scratch) שמתאימה גם לגיל הרך:
https://youtu.be/CCaBCMADwls
וסביבת הלימוד Tynker המתחרה בה ושולטת גם בחומרה ובשפת Java Script:
https://youtu.be/XIC9tY-zkXE
איך הפכה שפת התכנות פייתון ללוהטת?
מבין שפות התכנות הרבות נחשבת שפת התכנות פייתון (Python) לאחת משפות הפיתוח הפופולריות ביותר בעולם. זוהי שפה אינטואיטיבית, מובנת ובעלת תחביר קליט ופשוט למדי.
המקור לשם השפה איננו מנחש החנק הענקי, הפיתון. ההשראה היא דווקא סדרת המערכונים הבריטית “מונטי-פייתון”, שהמתכנת ההולנדי שפיתח את שפת התכנות כל כך העריץ.
כשפת תכנות פייתון פופולרית ומועדפת על ידי מתכנתים, מסטארט-אפים וחברות קטנות ועד מי שמפתחים בחברות ענק, כולל גוגל ואינסטגרם.
בשפת פייתון משתמשים כיום מרבית החוקרים והמפתחים בתחומי הבינה המלאכותית, לצד מדעני נתונים ומנתחי מידע, במיוחד עם צמיחת טכנולוגיות כמו למידת מכונה (Machine learning) ולמידה עמוקה (Deep learning) בעשור האחרון.
סוגי פרויקטים שנוטים לפתח בפייתון הם בתחומי תוכנה וקוד מגוונים. ביניהם בולטים יישומי WEB, כלי בינה מלאכותית, פרויקטים של אוטומציה, עיבוד נתונים, מדע נתונים (Data science), אנליזה או ניתוח נתונים (Data analysis), רשתות, אינטרנט, כלים לעיבוד תמונה ועוד.
למעשה, בשנת 2024 פייתון היא כל כך פופולרית, שלראשונה עברה את ג'אווה סקריפט (JavaScript) בתור שפת התכנות הפופולרית ביותר בעולם. בדו"ח שפרסם אתר הקוד העיקרי "גיטהאב" הוא הודיע לראשונה שפייתון עקפה את JavaScript והפכה לשפת התכנות הפופולרית ביותר בעולם.
הסיבה לצמיחה ולשינוי הזה לטובת פייתון היא הזינוק המטורף בשימוש ב-GenAI, בינה יצירתית או גנרטיבית (Generative AI). הפיתוח הגובר של כלי GenAI, על פי גיטהאב, והזינוק בפיתוחים מבוססי דאטה סיינס ודאטה אנליטיקס, הביאו לנסיקה בשימוש בפייתון, הידועה כשפה העיקרית בה משתמשים לפיתוחים אלו.
#יתרונות פייתון
כבר שנים רבות שמהנדסי תוכנה ומתכנתים ותיקים ממליצים על פייתון או ג'אווה סקריפט, בתור שפות התכנות שהכי כדאי להם להתחיל בהן. מי שמשקיעים שעתיים ביום יכולים כבר אחרי 3 חודשים לכתוב תוכנה של ממש.
לאחר מכן כדאי להתמחות באחד התחומים שהיא מאפשרת וטובה בהם, כמו פיתוח יישום ווב (web application), תוכנה רגילה למחשב (Desktop program), למידת מכונה (Machine learning) או בינה מלאכותית (Artificial intelligence).
הנה סקירה קצרה על שפת פייתון (עברית):
https://youtu.be/cKZ0miaDtkw
עוד קצת היכרות עם שפת פייתון (עברית):
https://youtu.be/A7XXmxU3o4o
תמצית בדקה של מה שלומדים בפייתון בשנה:
https://youtu.be/AfR-lJghs4w
היכרות באנגלית:
https://youtu.be/poJfwre2PIs
קורס באורך מלא של תכנות בשפת פייתון:
https://youtu.be/_uQrJ0TkZlc?long=yes
מה הצמחים יודעים?
צמחים אולי לא נראים לנו חכמים במיוחד, אבל הם מצוידים במערכת עצבים שהולכת ומתבררת כבעלת יכולות מרשימות. מחקרים שנעשו בשנים האחרונות מראים שככל הנראה הצמחים חשים כשאוכלים אותם, הם גם מרגישים דברים ואף מתקשרים ביניהם באופן מסוים.
מחקרים אחרונים מראים שלצמחים יש גם אינטליגנציה, רק שבמקום מוח שהוא אחד ויחיד ובמידה שיאבד לצמח, הצמח לא ישרוד, יש לצמח המון תחליפי מוח. לא מדובר בעצבים. חשוב לדעת שבניגוד לבעלי חיים, דופן התא של הצמחים עשוי תאית, צלולוזה בלעז. אין לצמחים מערכות עצבים ואברי חישה שיש לבעלי חיים.
ובכל זאת מצא צוות חוקרים בראשות סטאפנו מאנקסו, נוירו-ביולוג צמחים שחוקר את הנושא, שקצה השורש של הצמח מכיל מיליוני חלקים שמעבירים לצמח אותות ומידע באופן עצמאי. כך יכול הצמח לשרוד גם אם הוא מאבד 90% ממנו. כך יכולים הצמחים לשרוד גם במקרה של אובדן של חלק גדול מהם ולהמשיך לתפקד כמעט בכל מצב.
ורגשות? - אמנם במשך שנים הסתובב הרעיון שלצמחים יש גם רגשות, אך עם הזמן התברר שהמחקר שקבע זאת לא נעשה על פי השיטה המדעית ואף מחקר אחר לא הצליח לאשר את ממצאיו.
הנה סרטון שמספר על האינטליגנציה של הצמחים:
http://youtu.be/KLhgtqd1M2g
עוד הסבר על החוכמה והלמידה של הצמחים:
http://youtu.be/Xm5i53eiMkU
והרצאת טד נהדרת על היכולות של צמחים לספור ולתקשר (מתורגם):
https://youtu.be/pvBlSFVmoaw?long=yes
איך מתרחשת האבולוציה הלכה למעשה?
המילה אבולוציה (Evolution) פירושה התפתחות או שינוי במאגר הגנים לאורך זמן. כלומר כל שינוי לאורך זמן הוא בעצם אבולוציה. אך השינוי לכשעצמו לא מסביר כיצד מתפתחים המינים השונים, ממינים פשוטים ביותר, חד-תאיים ועד ליצורים חיים שמערכות הגוף שלהם הן מורכבות ברמה שלא תאומן. כיצד זה קורה? מה באבולוציה גורם להתפתחות המופלאה הזו?
אז ההסבר לכך הוא ברירה טבעית. בתורת האבולוציה יש את תהליך "הברירה הטבעית". התהליך הזה מסביר כיצד תכונות מסוימות יעברו מדור לדור, בתורשה של יצורים חיים, יותר מתכונות אחרות שלהם.
הסיבה שתכונות אלה יועברו יותר מאחרות היא בזכות העובדה שהן מסייעות לבעל החיים לשרוד בטבע ולהתרבות בו.
הרעיון הזה קובע שהאבולוציה מפתחת את המינים בטבע, בכל פעם שיש תכונה שהימצאותה אצל פרטים מסוימים, תיתן להם סיכוי טוב יותר לשרוד ולהתרבות יותר מאשר פרטים אחרים באותה הסביבה, שאין להם את התכונה הזו.
דוגמה? - בעל חיים שרץ מהר מבני מינו, ישרוד יותר. אם הוא ישרוד יותר שנים אז גם יהיו לו יותר צאצאים. זו הסיבה שלאורך הדורות תלך ותרבה האבולוציה את אחוז הרצים מהר באותו מין, בעוד אלה שרצים לאט יתרבו פחות ובהדרגה יילכו וייעלמו. למה? - כי חלקם הגדול ייטרפו יותר ולא יולידו הרבה צאצאים, בעוד הרצים מהר שורדים ומתרבים.
התחרות בטבע היא על מי שיש לו הכי הרבה צאצאים. ככל שיותר צאצאים שלך קיימים, גדל סיכוי שבעתיד יהיו נפוצות יותר במין האנושי התכונות שלך ולא של החבר עם מעט הצאצאים.
באופן כזה, כל תכונה שתורמת להישרדות, קובעת האבולוציה, תלך ותתחזק לאורך הדורות. כלומר, לא החזק או הנבון יותר הוא ששורד, אלא מי שמגיב טוב יותר ומתאים לסביבה שבה הוא חי. זהו עיקרון "הישרדות המתאימים" (Survival of the Fittest).
הנה סרטון אנימציה שמתאר בצורה פשוטה את האבולוציה:
http://youtu.be/NSH0egXobrA
הסבר נאה לשוני וההשלמה שבין אבולוציה לברירה טבעית (מתורגם):
https://youtu.be/S1t5_iGN0xE
דוגמה של תכונה המהווה יתרון הישרדותי, המגדיל את תדירות התכונה באוכלוסייה ולשינוי אבולוציוני (עברית):
https://youtu.be/Gxcfv92PNhg
הסבר מצוין של הדברים שמראה כמה בלבול יש אצל אנשים בקשר לאבולוציה (מתורגם):
https://youtu.be/mZt1Gn0R22Q
ומצגת וידאו שמסבירה כיצד מתרחשות האבולוציה והברירה הטבעית (עברית):
https://youtu.be/q97MhVHwAxI
מה הבעיה בבית ספר ואיך יש מי ששיפרו אותו?
בית הספר של ימינו, הבה נודה באמת הפשוטה, הוא מופת של בזבוז זמן, אנרגיה, משאבים ואפשרויות חשובות בחיי הילדים שלנו, ילדי המאה ה-21, שקשה לעתים להאמין עד כמה השתנה בה העולם שהיכרנו במאה שלפניה.
למשל ציונים. למה צריך אותם והאם הם משקפים את הידע והפוטנציאל להצלחה של התלמיד הצעיר?
ברור שללא ציונים הלמידה תהיה פחות יעילה וילדים יתאמצו פחות. אבל תמיד צריך לשאול מה מודדים הציונים. האם הציון שמקבל תלמיד מהמורה משקף את ההבנה והלמידה שלו, או את יכול השינון של ידע שהוא פיתח?
או במילים אחרות - האם זה שהתלמיד קיבל ציון גבוה, תוך הפגנת ידע במבחן, הופך אותו טוב יותר מתלמיד אחר, שלא שינן ולא יודע לשפוך את החומר בבחינה אבל כזה שכישורי החשיבה, פתרון הבעיות והיצירתיות שלו, או יכולת הלמידה העצמית שהוא פיתח, הם טובים יותר?
אז כנראה שציונים הם לא הכל. הם כמו פטיש, יכולים לשמש בצורות שונות ולצרכים שונים ורק אז נוכל לבדוק אם הם באמת מצליחים.
אז מה יחליף ציונים בדרך ללמידה, אתם שואלים? - משמעות ועניין. אם נלמד את מה שמעניין אותנו ועושה לנו סקרנות אז נלמד הרבה יותר טוב מאשר תחת חרב המבחן והציונים. ראו למטה את ההרצאה על "אפקט סופר מריו".
הלימודים בפינלנד, למשל, כוללים כלכלה מעשית, הרגלים, בחירה חופשית, ספורט, משחקים ולימוד מעמיק של תופעות במקום נושאים (למשל, שאין שיעור גאוגרפיה שמנותק משיעור היסטוריה, שיעור אנגלית ושיעורי מדעים, אלא לימוד לדוגמה של מסעות המלחמה של נפוליאון, תוך הבנת הנושאים הללו בהקשר הגאוגרפי, היסטורי והשפעתו על המדעים ותוך קריאת טקסטים באנגלית).
אבל לפני הכל חשוב לתת לתלמידים כלים ללמוד בעצמם ורצוי את מה שמעניין אותם, כי הם גדלים לעולם שלא יהיה בהכרח דומה, ודאי לא במישור המקצועי, לעולם של ההורים והמורים שלהם.
אז הרבה פחות שעות של למידה ממורה מול כיתה מקשיבה, כלומר פחות מחצי זמן לימוד שיהיה פרונטלי, מורה שמרצה או מורה שעומדת מול הכיתה ומדברת.
שאר הלימוד יהיה פתוח, יחייב לימוד עצמי, חקר וגם עיבוד רעיונות וביקורת עמיתים בקבוצות.
אילו כלים יילמדו? - שאלה גדולה מדי לכאן אבל בגיל הרך, למשל, צריכה להיות מוקדשת הכי הרבה אנרגיה לכישורים חברתיים ופיתוח ביטחון עצמי אצל הילד. כיתות קטנות, הרבה חינוך מקדם לילדים חלשים ומורים שלא נותנים לילד שקשה לו ליפול.
כאן לא נעודד תחרות בין התלמידים אלא נסייע למיצוי של היכולת האישית של כל אחד מהם. להגיע להכי טוב שהוא או היא יכולים. כך גם בין בתי ספר. יש מבחנים בית ספריים, אבל הציונים הללו לא יפורסמו, כדי שלא יהיו בתי ספר נחשבים ואחרים שלא. הם כן ישמשו את המערכת כדי לשפר ולסייע לבתי הספר שבהם יש בעיות.
ויצירתיות לפני הכל. פיתוח יכול לפתור בעיות. עידוד של חשיבה ביקורתית (בצד הטוב שלה) ופיתוח של ספקנות. כל אלה תוך הפגנת אמון בתלמידים - נותנים אמון, מעוררים וסומכים על האחר.
ועדיין - זו לא כמות שעות הלימוד שבפינלנד למשל הן פחותות ביחס למערכות החינוך האחרות בעולם המערבי. אין מבחנים ואם יש הם פחות של ידע.
בתי הספר יש להציע לילדים הזדמנויות שוות. לא צריך לגבות תשלום מההורים כי החינוך כולו צריך להיות חינם, כולל אוניברסיטה.
מאיפה הכסף? - הכל צריך להיות ממומן מהמיסים שכל אזרח משלם ולא צריך יותר.
שום בי"ס לא יהיה טוב מאיכות המורים שבו וזה עוד הבדל משמעותי בין פינלנד למערכות חינוך רבות. כן, איכות המורים והמעמד שלהם בעיני ההורים והחברה מטופחים בה מאוד. מורים בפינלנד חייבים להיות בעלי תואר שני כדי ללמד והם חייבים ללמוד הוראה ביחד עם המקצועות האקדמיים שיהפכו למי שהם.
ההורים, בהתאם, לא מתערבים כלל בבתי הספר וסומכים על המורים כאנשי מקצוע וכמחנכים. גם הם יודעים שרק מעטים, 1 מ-10 מועמדים, מתקבלים להיות מורים.
כי המורים בפינלנד הם שמייצרים ומפתחים את תכניות הלימוד שלהם. למערכת החינוך יש יעדים כלליים ותכנית לימודים, אבל היא פתוחה מאוד ובמקום הוראות היא מסתפקת בקווים מנחים. כך יוצא שכל השאר מפותח, מיושם ונמדד בידי המורים עצמם. גם כאן בא לידי ביטוי האמון הרב ששורר במערכת הזו. בדרכם אל הילד, המורים מועצמים ומחוזקים על ידי המערכת. גם כלכלית, אגב...
התוצאות מדברות בעד עצמן. הפערים בין התלמידים הם נמוכים יחסית, ההישגים הכלליים הם ברמה גבוהה, מקבילות לשליש העליון של תלמידים במקומות אחרים בעולם.
הנה המציאות של בתי הספר הרגילים בימינו (מתורגם):
https://youtu.be/qba-EOaq3NM
המציאות הזו מיושנת ופותחה במקור כדי לייצר עובדי מפעלים:
https://youtu.be/okpg-lVWLbE
האלטרנטיבה:
https://youtu.be/GEmuEWjHr5c
מערכת החינוך של פינלנד מדגימה את האלטרנטיבה:
https://youtu.be/7xCe2m0kiSg
על החינוך הפיני (עברית):
https://youtu.be/jMfDJJDU_M8
"אפקט סופר מריו" שמראה את החשיבות של אי-השיפוט בלמידה וההזדמנות בללמוד בלי להיות מאוים כל כך:
https://youtu.be/9vJRopau0g0
והסרט התיעודי המלא על מערכת החינוך הפינית (עברית):
https://youtu.be/mJeSH8ctdpg?long=yes
מה היתרון הגדול של שפת ג'אווה סקריפט?
מבין שפות התכנות הרבות, שפת ג'אווה סקריפט (Javascript ובקיצור JS) היא אחת השפות הפופולריות ביותר וגם המבוקשות ביותר אצל מעסיקים בעולם ההייטק. לפי מדידות שנערכו באתר StackOverFlow, בשנת 2019 היא הייתה השפה הכי פופולרית בעולם.
את ג'אווה סקריפט החלו לפתח בחברת נטסקייפ. היא הייתה אז שפה מהפכנית שאפשרה למפתחי אינטרנט לראשונה להוסיף לאתרים פעולות מורכבות ואינטרנאקטיביות, שהוסיפו ממדים של קסם לאתרים. אחת מהן הייתה אפשרות של הזזת העכבר מעל תמונה, שהובילה לשינוי של התמונה שמתחת.
במקור פיתח אותה מתכנת בשם ברנדן אייך (Brendan Eich), שכתב את השפה ופיתח את הגרסה הראשונה שלה כשפת תכנות ב-10 ימים בלבד. אייך, אגב, הוא מי שהקים את פרויקט מוזילה ולימים הפך גם למנכ"ל אחד הדפדפנים השווים - דפדפן הקוד הפתוח Brave. באותם ימים, אגב, היא נקראה LiveScript. בשנים שאחרי כן היא זכתה להמון שמות, ביניהם ECMAscript, Jscript ועוד.
אם כיום קשה לדמיין את העולם ללא Javascript, בתחילה היא שימשה לבנייה של דפי אינטרנט אינטראקטיביים, שבאו לידי ביטוי בעיקר בדפדפנים. באותה תקופה רבים ראו בשפה הזו סוג של שפה "חמודה" שלא משמשת למטרות רציניות מדי, אבל השקעה אדירה, מצד אחד של קהילת המפתחים ומצד שני של ענקיות טכנולוגיה כמו גוגל ופייסבוק, שינתה את המצב מקצה אל קצה.
כיום ג'אווה סקריפט משמשת לפיתוח של אתרים מורכבים, אתרי וידאו וסרטים משוכללים, אפליקציות ווב או מובייל, רשתות חברתיות מורכבות וצ'אט בזמן אמת. כל אלה פותחו לצד כלי תוכנה שונים וכמובן גם משחקי מחשב נחמדים.
גם המהירות והביצועים של JS, שבעבר היו איטיים יחסית, השתפרו מאוד ולא מעט בזכות המחשבים המהירים של היום.
לא פלא שרבים בתעשייה ממליצים למתחילים ללמוד תכנות להתחיל באחת משתי השפות - פייתון או ג'אווה סקריפט. בעוד פייתון מיועדת לשימושים מגוונים, רבים לומדים Javascript במטרה להפוך למפתחי front-end ו/או back-end.
גם המנוע שמריץ את השפה התרחב. מדפדפנים שכוללים מנוע JS הוא הורחב ל-Node.JS, מנוע עצמאי ליישומים, שפיתח מהנדס תוכנה מוכשר. בכך הוא איפשר לתעשייה מנוע JS בתוכנה עצמאית, מה שהוביל לפיתוח back-end לאפליקציות ווב ומובייל שונות, מחוץ לדפדפן.
ואגב, אחת השאלות הכי פופולריות על JavaScript היא האם היא מבוססת על שפת Java. התשובה המתחכמת היא שהקשר בין שתיהן הוא כמו הקשר בין Car ל-Carpet... התשובה הפשוטה היא שאין ביניהן כל קשר. הסיבה לכך שהשם JavaScript כולל את המילה Java היא שבשנות ה-90 שפת Java והמילה Java בכלל, היו לוהטות. לכן יצר מי שיצר את השם JavaScript לשפת התכנות שכל כך הרבה שמות היו לה ואף אחד לא ממש תפס. התוצאה הייתה מעולה ומיידית והשם JavaScript נשאר.
אחד ההבדלים הכי גדולים בין שתי השפות הללו הוא ש-JS היא Interpreted, בעוד ש-Java היא שפה שהקוד בה עובר הידור, כלומר מתורגם באמצעות Compiler לשפת מכונה.
הנה היכרות לילדים עם שפת ג'אווה סקריפט (עברית):
https://youtu.be/w5dnqy-_MQM
קורס מלא של שפת ג'אווה סקריפט (עברית):
https://youtu.be/fplM3uWr_8Y
היכרות עם שפת ג'אווה סקריפט באנגלית:
https://youtu.be/c-I5S_zTwAc
וקורס באורך מלא של תכנות בשפת Javascript :
https://youtu.be/W6NZfCO5SIk?long=yes
מהי סטטיסטיקה?
סטטיסטיקה היא תחום ידע שבו אוספים ומנתחים מידע כמותי, כדי להסיק מסקנות. כך למשל אוספים נתונים על אזרחי המדינה ומנתחים אותם וכך לומדים על חייהם, עיסוקיהם, מצבם הכלכלי ועוד. או שאוספים את נתוני הקליעה של שחקני כדורסל ואחרי ניתוח מגיעים למסקנות על הבולטים שבהם ואלו שעושים עבודה פחות טובה.
הסטטיסטיקה נחשבת מדע שאינו ניסויי, אך היא משרתת היטב את אנשי המדע. הסטטיסטיקאים משתמשים בכלים מתמטיים כדי לטפל בנתונים שלקוחים במרבית המקרים מהתחומים המדעיים של מדעי הטבע ומדעי החברה ומסייעים לגלות בהם דברים חשובים, שיכולים לתרום מאד.
אך לסטטיסטיקה יש גם מגבלות לא קטנות. למשל בכך שהיא עובדת טוב על מספרים גדולים ודי רע על מספרים קטנים. לדוגמה, הבה נביט על אדם שרגלו האחת בגיגית מים רותחים ורגלו השנייה בגיגית של מים קפואים. על פי הסטטיסטיקה יהיה מצבו טוב, שכן ממוצע החום שבין המים הרותחים והמים הקפואים יהיה נורמלי. עם זאת, ברור לנו שבמציאות אדם כזה יסבול מאד... אולי משום כך היה מי שהעיד שאמר פעם בנג'מין ד'יזראלי, ראש ממשלת בריטניה, "יש שלושה סוגי שקרים: שקרים, שקרים גסים וסטטיסטיקה"...
דוגמה נוספת לבעיה של הסטטיסטיקה היא היכולת לנבא ממדגם קטן על האוכלוסיה כולה. למשל, לא פעם חוזים הסוקרים הפוליטיים את תוצאות הבחירות. הם עושים זאת בעזרת מדגם (קבוצה קטנה שאמורה לייצג את האוכלוסיה כולה). אך לא פעם, עם פרסום תוצאות האמת, מסתבר שהם טעו. ברוב המקרים הסיבה לכך היא שסטטיסטיקה היא מנבא מוגבל ולא תמיד מדויק של המציאות.
הנה דוגמאות קטנות למסקנות מעולם הסטטיסטיקה (עברית):
https://youtu.be/o4oM-7UOYRQ
סרטון שמדגים כמה שסטטיסטיקה יכולה להטעות כשמבינים ממנה דברים לא נכונים (עברית):
http://youtu.be/cKHAfiqHwZc
הסבירות הגדולה שסטטיסטיקה תטעה (מתורגם):
https://youtu.be/sxYrzzy3cq8
והסטודנטים לסטטיסטיקה באוניברסיטה (עברית):
https://youtu.be/b-k13rnRFcU
מי היה מוחמד מייסד האיסלאם?
הנביא מֻחַמַּד הוא מייסד דת האיסלאם. במסורת המוסלמית רואים בו את אחרון הנביאים, מנביאי היהדות ועד אליו. הוא נולד בעיר מכה שבמחוז חיג'אז בשנת 570 לספירה, בחצי האי ערב (סעודיה של היום). בגיל 20 הוא נישא לאלמנה בעלת עסקי מסחר גדולים ואת השיירות שלה הוא החל להנהיג ברחבי המדבר. כשהיה בן 40 התגלה אליו המלאך גבריאל והוא החל להאמין באללה. בהדרגה הוא החל לסחוף מאמינים ולצבור כוח.
מוחמד קרא לדת שהקים "אסלאם" שפירושה "התמסרות לאל". הוא הפך את הכעבה של מכה, מבנה בצורת קובייה שרבים עבדו בו את אליליהם, למקום תפילה לאללה. מלחמות קשוחות התנהלו בין אנשיו לעובדי האלילים והוא איסלם אותם בהמוניהם. גם את שבטי היהודים שבחצי האי הערבי הכניע ואת הנשים והילדים איסלם.
מוחמד עשה הסכם חשוב עם יהודי שבט ח'יבר. לפי ההסכם הובטח שהשלטון המוסלמי יהיה סובלני כלפי היהודים, בעוד הם יכירו בעליונות המוסלמים וישלמו להם מסים מיוחדים. הסדר זה מוחמד ציווה להמשיך גם אחרי מותו והוא חלק מהסיבה שבארצות המוסלמיות חיו היהודים בביטחון יחסי, עד עידן הציונות והמאבק על ארץ ישראל.
הנה יצירת דת האיסלאם בידי מוחמד והקידמה שהוא יביא לעולם (מתורגם):
https://youtu.be/rQ0EKiCt6H8
סרט ארוך לילדים על מייסד האיסלאם מוחמד והדת שהקים (עברית):
https://youtu.be/qZ2p2LnGO4E?long=yes
ותכנית חינוכית על הנביא המוסלמי (עברית):
https://youtu.be/4_IhwxLd6V4?long=yes
מאז תחילת עידן הקורונה הפך הלימוד מרחוק לאחת הטכנולוגיות החינוכיות המרכזיות במערכות החינוך בעולם כולו. בשביל מרבית המורים זו התמודדות עם חדשנות שרובם לא הוכשרו לה בעבר, אבל כמו שנאמר כבר על ידי אדם חכם "סימן למחנך דגול הוא יכולתו להוביל את תלמידיו למקומות חדשים, שבהם הוא בעצמו עוד לא היה".
מתחילת המאה ה-20, הלכו והתפתחו אמצעי התקשורת, הן הפרטית והן תקשורת ההמונים. בין השאר הם אפשרו את לידתה של צורת למידה חדשה. זו הייתה הלמידה מרחוק (Distance education), למידה שמתבצעת בזמנים גמישים וממקומות גאוגרפיים ופיזיים מרוחקים זה מזה.
בלמידה מרחוק מתבצעת הלמידה כשהמורה והתלמיד נמצאים בשני מקומות שונים, רחוקים ומופרדים, גם במרחק הגאוגרפי שביניהם ולא פעם גם בזמנים - זמן השיעור שבו המורה מלמד הוא לא בהכרח הזמן שבו לומד התלמיד.
מגוון טכנולוגיות מאפשרות כבר יותר מ-100 שנה את הלמידה מרחוק. היא נולדה במאה ה-19, כשנשים בארצות הברית החלו ללמוד באמצעות שיעורים שנשלחו אליהן בדואר. במאה ה-20 היו אלה הרדיו והטלוויזיה, שהעבירו שיעורים והיו הבסיס ל"טלוויזיה החינוכית".
לאחר מכן נולדה "האוניברסיטה הפתוחה", שאפשרה לאנשים לזכות בתואר אקדמי, בלמידה של קורסים ברמה אקדמית, בעזרת חומרי לימוד כתובים ומוקלטים שהאוניברסיטה שלחה בדואר. לראשונה יכולים היו סטודנטים ללמוד גם בכפרים ובחוות מרוחקות מהמרכזים האוניברסיטאיים, בזמנים הנוחים ובקצב המתאים להם. הסטודנטים הכינו את שיעורי הבית, העבודות והמבחנים ושלחו אותם בחזרה לאוניברסיטה - לבדיקה.
בימינו לומדים תלמידים ממורים רחוקים בזמן אמת בעיקר באמצעות המחשב. חלקם לומד דרך האינטרנט, בזמן אמת, כשהמורה מלמד בשיעורים המשודרים באינטרנט בשידור חי (Live streaming). זו נקראת "למידה סינכרונית" ובה יכול תלמיד בודד ללמוד בשיעור פרטי מקוון עם מורה, או במסגרת קבוצתית, מעין כיתה הלומדת עם מורה. השניים או הכיתה כולה רואים אלו את אלו בווידאו, משתמשים ב"לוח וירטואלי" ומתכתבים בצ'אט או מדברים ביניהם בשיחת וידאו. יש גם שיעורים קבוצתיים כאלה. התלמידים לומדים ב"כיתה וירטואלית", שבה, ממש כמו בכיתה פיזית, הם מקשיבים לשיעור, יכולים להגיב לדברי המורה, לשאול שאלות, לענות ולנהל דיונים.
שיטה אחרת היא "למידה א-סינכרונית", בה השיעורים מוקלטים וזמינים ללומדים תמיד. בשיטה זו מצולמים המורים בסרטוני וידאו שהוקלטו מראש. התלמידים לומדים מהשיעורים המוקלטים ומתרגלים, על פי הקצב האישי שלהם ובזמנים הנוחים להם. תוכנות רשת שמשלימות את ההוראה הפרונטלית, מתרגלות ובוחנות את הלומדים ואף מבצעות חלק מתהליכי ההערכה, השקלול ונתינת הציונים.
היתרונות של למידה מרחוק פותרים בעיות שונות בשיטת הלמידה המסורתית. מעצם הלימוד בכל זמן ובכל מקום, דרך הגדלת היצע הלימודים לציבור, זמינות של השכלה למספר עצום של לומדים - מבלי לגייס מרצים ומשאבים נוספים - וכמובן שוויון הזדמנויות בהשכלה, מעצם האפשרות לרכוש השכלה בעלויות נמוכות ובלי מגבלות של מקום המגורים של הלומדים או הזמן שבו הם יכולים ללמוד.
הלמידה מרחוק שימושית מגיל הגן ובית הספר ועד להשכלה גבוהה, השתלמויות מקוונות, הכשרת עובדים בארגונים ועוד. היא גם מאפשרת שינוי של שיטות ההוראה המסורתיות לטובת למידה בשיטות כמו "כיתה הפוכה" ולמידה מבוססת פרויקטים. הסביבה המקוונת, שמשחררת את הלמידה מכבלי הזמן והמקום, מאפשרת זמנים ומקומות לימוד גמישים ומחברת בין מורים ומרצים מעולים לתלמידים הצמאים ללמוד אצלם, מאפשרת להציע למידה איכותית וזמינה לכל הכפר הגלובלי כולו.
#מגוון קורסים ללמידה מרחוק
אאוריקה מציעה מגוון של קורסים ללמידה עצמית מרחוק. הקורסים נמצאים בקישור המצורף לכל אחד מהערכים שאליהם תוכלו להיכנס בתגית "קורסים מקוונים".
הנה הלמידה מרחוק:
https://youtu.be/_AloMdscNfE
יתרונות הלימודים מרחוק, בהדגשה על למידה א-סינכרונית:
https://youtu.be/4m-l-QpqxOo
מצגת וידאו עם היתרונות והמהות של הלימודים מרחוק:
https://youtu.be/anWBb7PTIMM
כך נראית למידה מרחוק עם מורה - למידה סינכרונית, שפירושה שיעור בזמן אחד:
https://youtu.be/YEaswuMdikY
למידה מרחוק מאפשרת לתמוך בילדים שמאושפזים לתקופה ארוכה:
https://youtu.be/VYcTSqsd4tM
יש מקרים שבהם למידה מרחוק ממש מצילה את הלומדים:
https://youtu.be/-b2PQAZLI0k
והרצאת וידאו קצרה על ההיסטוריה של הלימודים מרחוק:
https://youtu.be/GEmuEWjHr5c?long=yes
יש כמה שיטות לימוד של תכנות לילדים, שמתרכזות ביסודות התכנות, החשיבה הלוגית והבנת העקרונות שבבסיס עולם התכנות. אחת המוצלחות שבהן היא של האתר קודמנקי (CodeMonkey) שבו משמש משחק חווייתי ואפשר לומר אפילו ממכר, כדי לגרום לתלמידים ללמוד תיכנות ולהתמיד בו לאורך זמן.
זהו פיתוח ישראלי שמחייב מהלומד כתיבה של קוד אמיתי בשפת סקריפט (שתעבור לאחר מכן הידור, קומפילציה, לג'אווה סקריפט) שנקראת שם "CoffeeScript". בשפה זו צריכים הלומדים להקפיד על תחביר, חשיבה לוגית, הבנה של יסודות התכנות והדיוק שנדרש בתכנות המתקדם.
גם האתרים סקראץ' (Scratch) וטינקר (Tynker) מציעים סביבות תכנות לילדים והם אף קלים יותר. בהם מלמדים חשיבה תכנותית על ידי פיתוח משחקים.
סביבות התכנות הללו מבוססות על אובייקטים תכנותיים, מעין חלקים של פאזל, או קוביות משחק שמהן הילד בונה את התכנית. בקוביות המשחק של התכנות בהן, יש גם משתנים, הוראות ונתונים. ה"שפות" הללו קלות ללמידה ומשום כך הן מתאימות גם לגיל הרך.
בקודמאנקי התכנות מכוון לקוף. הוא היורש של הצב המיתולוגי משפת התכנות החינוכית LOGO, שפה שפותחה ב-MIT ואפשרה לילדים לתכנת ולפתח את החשיבה בו זמנית.
את הקוף בקודמאנקי צריכים הילדים להוביל אל הבננות. בדרך הוא יצטרך לעבור מכשולים רבים. יש למתכנתים סרגל וירטואלי שבו ניתן לחשב את הצעדים, ובאמצעות הוראות תנועה, כולל סיבובים בזוויות פשוטות, ניתן להובילו לנצחון.
ממש כמו בשפת הלוגו ההיסטורית, גם כאן נכתב הקוד באנגלית בסיסית, עם הוראות דוגמת turn to, step, right, left. ניתן לכתוב מהמקלדת או לבחור מילים מהמקרא שבתחתית המסך.
כך התלמיד לומד לעבוד בסביבת פיתוח שמזכירה את הסביבות של המבוגרים ועדיין מקבל סיוע, שדומים לו יש למען האמת גם בסביבות הפיתוח והפריימוורקס של המתכנתים המקצועיים בעולם האמיתי.
האתר קוד מונקי המיועד לגיל בית ספר יסודי, מכיתה ג' ומעלה:
https://youtu.be/fXcPjdNKJdY
ומדריך ילד שמלמד:
https://youtu.be/PZFqt3KCRdk
הנה סביבת לימוד התכנות עם האובייקטים סקרץ' (Scratch) שמתאימה גם לגיל הרך:
https://youtu.be/CCaBCMADwls
וסביבת הלימוד Tynker המתחרה בה ושולטת גם בחומרה ובשפת Java Script:
https://youtu.be/XIC9tY-zkXE
מבין שפות התכנות הרבות נחשבת שפת התכנות פייתון (Python) לאחת משפות הפיתוח הפופולריות ביותר בעולם. זוהי שפה אינטואיטיבית, מובנת ובעלת תחביר קליט ופשוט למדי.
המקור לשם השפה איננו מנחש החנק הענקי, הפיתון. ההשראה היא דווקא סדרת המערכונים הבריטית “מונטי-פייתון”, שהמתכנת ההולנדי שפיתח את שפת התכנות כל כך העריץ.
כשפת תכנות פייתון פופולרית ומועדפת על ידי מתכנתים, מסטארט-אפים וחברות קטנות ועד מי שמפתחים בחברות ענק, כולל גוגל ואינסטגרם.
בשפת פייתון משתמשים כיום מרבית החוקרים והמפתחים בתחומי הבינה המלאכותית, לצד מדעני נתונים ומנתחי מידע, במיוחד עם צמיחת טכנולוגיות כמו למידת מכונה (Machine learning) ולמידה עמוקה (Deep learning) בעשור האחרון.
סוגי פרויקטים שנוטים לפתח בפייתון הם בתחומי תוכנה וקוד מגוונים. ביניהם בולטים יישומי WEB, כלי בינה מלאכותית, פרויקטים של אוטומציה, עיבוד נתונים, מדע נתונים (Data science), אנליזה או ניתוח נתונים (Data analysis), רשתות, אינטרנט, כלים לעיבוד תמונה ועוד.
למעשה, בשנת 2024 פייתון היא כל כך פופולרית, שלראשונה עברה את ג'אווה סקריפט (JavaScript) בתור שפת התכנות הפופולרית ביותר בעולם. בדו"ח שפרסם אתר הקוד העיקרי "גיטהאב" הוא הודיע לראשונה שפייתון עקפה את JavaScript והפכה לשפת התכנות הפופולרית ביותר בעולם.
הסיבה לצמיחה ולשינוי הזה לטובת פייתון היא הזינוק המטורף בשימוש ב-GenAI, בינה יצירתית או גנרטיבית (Generative AI). הפיתוח הגובר של כלי GenAI, על פי גיטהאב, והזינוק בפיתוחים מבוססי דאטה סיינס ודאטה אנליטיקס, הביאו לנסיקה בשימוש בפייתון, הידועה כשפה העיקרית בה משתמשים לפיתוחים אלו.
#יתרונות פייתון
כבר שנים רבות שמהנדסי תוכנה ומתכנתים ותיקים ממליצים על פייתון או ג'אווה סקריפט, בתור שפות התכנות שהכי כדאי להם להתחיל בהן. מי שמשקיעים שעתיים ביום יכולים כבר אחרי 3 חודשים לכתוב תוכנה של ממש.
לאחר מכן כדאי להתמחות באחד התחומים שהיא מאפשרת וטובה בהם, כמו פיתוח יישום ווב (web application), תוכנה רגילה למחשב (Desktop program), למידת מכונה (Machine learning) או בינה מלאכותית (Artificial intelligence).
הנה סקירה קצרה על שפת פייתון (עברית):
https://youtu.be/cKZ0miaDtkw
עוד קצת היכרות עם שפת פייתון (עברית):
https://youtu.be/A7XXmxU3o4o
תמצית בדקה של מה שלומדים בפייתון בשנה:
https://youtu.be/AfR-lJghs4w
היכרות באנגלית:
https://youtu.be/poJfwre2PIs
קורס באורך מלא של תכנות בשפת פייתון:
https://youtu.be/_uQrJ0TkZlc?long=yes
צמחים אולי לא נראים לנו חכמים במיוחד, אבל הם מצוידים במערכת עצבים שהולכת ומתבררת כבעלת יכולות מרשימות. מחקרים שנעשו בשנים האחרונות מראים שככל הנראה הצמחים חשים כשאוכלים אותם, הם גם מרגישים דברים ואף מתקשרים ביניהם באופן מסוים.
מחקרים אחרונים מראים שלצמחים יש גם אינטליגנציה, רק שבמקום מוח שהוא אחד ויחיד ובמידה שיאבד לצמח, הצמח לא ישרוד, יש לצמח המון תחליפי מוח. לא מדובר בעצבים. חשוב לדעת שבניגוד לבעלי חיים, דופן התא של הצמחים עשוי תאית, צלולוזה בלעז. אין לצמחים מערכות עצבים ואברי חישה שיש לבעלי חיים.
ובכל זאת מצא צוות חוקרים בראשות סטאפנו מאנקסו, נוירו-ביולוג צמחים שחוקר את הנושא, שקצה השורש של הצמח מכיל מיליוני חלקים שמעבירים לצמח אותות ומידע באופן עצמאי. כך יכול הצמח לשרוד גם אם הוא מאבד 90% ממנו. כך יכולים הצמחים לשרוד גם במקרה של אובדן של חלק גדול מהם ולהמשיך לתפקד כמעט בכל מצב.
ורגשות? - אמנם במשך שנים הסתובב הרעיון שלצמחים יש גם רגשות, אך עם הזמן התברר שהמחקר שקבע זאת לא נעשה על פי השיטה המדעית ואף מחקר אחר לא הצליח לאשר את ממצאיו.
הנה סרטון שמספר על האינטליגנציה של הצמחים:
http://youtu.be/KLhgtqd1M2g
עוד הסבר על החוכמה והלמידה של הצמחים:
http://youtu.be/Xm5i53eiMkU
והרצאת טד נהדרת על היכולות של צמחים לספור ולתקשר (מתורגם):
https://youtu.be/pvBlSFVmoaw?long=yes
קורסים מקוונים
המילה אבולוציה (Evolution) פירושה התפתחות או שינוי במאגר הגנים לאורך זמן. כלומר כל שינוי לאורך זמן הוא בעצם אבולוציה. אך השינוי לכשעצמו לא מסביר כיצד מתפתחים המינים השונים, ממינים פשוטים ביותר, חד-תאיים ועד ליצורים חיים שמערכות הגוף שלהם הן מורכבות ברמה שלא תאומן. כיצד זה קורה? מה באבולוציה גורם להתפתחות המופלאה הזו?
אז ההסבר לכך הוא ברירה טבעית. בתורת האבולוציה יש את תהליך "הברירה הטבעית". התהליך הזה מסביר כיצד תכונות מסוימות יעברו מדור לדור, בתורשה של יצורים חיים, יותר מתכונות אחרות שלהם.
הסיבה שתכונות אלה יועברו יותר מאחרות היא בזכות העובדה שהן מסייעות לבעל החיים לשרוד בטבע ולהתרבות בו.
הרעיון הזה קובע שהאבולוציה מפתחת את המינים בטבע, בכל פעם שיש תכונה שהימצאותה אצל פרטים מסוימים, תיתן להם סיכוי טוב יותר לשרוד ולהתרבות יותר מאשר פרטים אחרים באותה הסביבה, שאין להם את התכונה הזו.
דוגמה? - בעל חיים שרץ מהר מבני מינו, ישרוד יותר. אם הוא ישרוד יותר שנים אז גם יהיו לו יותר צאצאים. זו הסיבה שלאורך הדורות תלך ותרבה האבולוציה את אחוז הרצים מהר באותו מין, בעוד אלה שרצים לאט יתרבו פחות ובהדרגה יילכו וייעלמו. למה? - כי חלקם הגדול ייטרפו יותר ולא יולידו הרבה צאצאים, בעוד הרצים מהר שורדים ומתרבים.
התחרות בטבע היא על מי שיש לו הכי הרבה צאצאים. ככל שיותר צאצאים שלך קיימים, גדל סיכוי שבעתיד יהיו נפוצות יותר במין האנושי התכונות שלך ולא של החבר עם מעט הצאצאים.
באופן כזה, כל תכונה שתורמת להישרדות, קובעת האבולוציה, תלך ותתחזק לאורך הדורות. כלומר, לא החזק או הנבון יותר הוא ששורד, אלא מי שמגיב טוב יותר ומתאים לסביבה שבה הוא חי. זהו עיקרון "הישרדות המתאימים" (Survival of the Fittest).
הנה סרטון אנימציה שמתאר בצורה פשוטה את האבולוציה:
http://youtu.be/NSH0egXobrA
הסבר נאה לשוני וההשלמה שבין אבולוציה לברירה טבעית (מתורגם):
https://youtu.be/S1t5_iGN0xE
דוגמה של תכונה המהווה יתרון הישרדותי, המגדיל את תדירות התכונה באוכלוסייה ולשינוי אבולוציוני (עברית):
https://youtu.be/Gxcfv92PNhg
הסבר מצוין של הדברים שמראה כמה בלבול יש אצל אנשים בקשר לאבולוציה (מתורגם):
https://youtu.be/mZt1Gn0R22Q
ומצגת וידאו שמסבירה כיצד מתרחשות האבולוציה והברירה הטבעית (עברית):
https://youtu.be/q97MhVHwAxI
בית הספר של ימינו, הבה נודה באמת הפשוטה, הוא מופת של בזבוז זמן, אנרגיה, משאבים ואפשרויות חשובות בחיי הילדים שלנו, ילדי המאה ה-21, שקשה לעתים להאמין עד כמה השתנה בה העולם שהיכרנו במאה שלפניה.
למשל ציונים. למה צריך אותם והאם הם משקפים את הידע והפוטנציאל להצלחה של התלמיד הצעיר?
ברור שללא ציונים הלמידה תהיה פחות יעילה וילדים יתאמצו פחות. אבל תמיד צריך לשאול מה מודדים הציונים. האם הציון שמקבל תלמיד מהמורה משקף את ההבנה והלמידה שלו, או את יכול השינון של ידע שהוא פיתח?
או במילים אחרות - האם זה שהתלמיד קיבל ציון גבוה, תוך הפגנת ידע במבחן, הופך אותו טוב יותר מתלמיד אחר, שלא שינן ולא יודע לשפוך את החומר בבחינה אבל כזה שכישורי החשיבה, פתרון הבעיות והיצירתיות שלו, או יכולת הלמידה העצמית שהוא פיתח, הם טובים יותר?
אז כנראה שציונים הם לא הכל. הם כמו פטיש, יכולים לשמש בצורות שונות ולצרכים שונים ורק אז נוכל לבדוק אם הם באמת מצליחים.
אז מה יחליף ציונים בדרך ללמידה, אתם שואלים? - משמעות ועניין. אם נלמד את מה שמעניין אותנו ועושה לנו סקרנות אז נלמד הרבה יותר טוב מאשר תחת חרב המבחן והציונים. ראו למטה את ההרצאה על "אפקט סופר מריו".
הלימודים בפינלנד, למשל, כוללים כלכלה מעשית, הרגלים, בחירה חופשית, ספורט, משחקים ולימוד מעמיק של תופעות במקום נושאים (למשל, שאין שיעור גאוגרפיה שמנותק משיעור היסטוריה, שיעור אנגלית ושיעורי מדעים, אלא לימוד לדוגמה של מסעות המלחמה של נפוליאון, תוך הבנת הנושאים הללו בהקשר הגאוגרפי, היסטורי והשפעתו על המדעים ותוך קריאת טקסטים באנגלית).
אבל לפני הכל חשוב לתת לתלמידים כלים ללמוד בעצמם ורצוי את מה שמעניין אותם, כי הם גדלים לעולם שלא יהיה בהכרח דומה, ודאי לא במישור המקצועי, לעולם של ההורים והמורים שלהם.
אז הרבה פחות שעות של למידה ממורה מול כיתה מקשיבה, כלומר פחות מחצי זמן לימוד שיהיה פרונטלי, מורה שמרצה או מורה שעומדת מול הכיתה ומדברת.
שאר הלימוד יהיה פתוח, יחייב לימוד עצמי, חקר וגם עיבוד רעיונות וביקורת עמיתים בקבוצות.
אילו כלים יילמדו? - שאלה גדולה מדי לכאן אבל בגיל הרך, למשל, צריכה להיות מוקדשת הכי הרבה אנרגיה לכישורים חברתיים ופיתוח ביטחון עצמי אצל הילד. כיתות קטנות, הרבה חינוך מקדם לילדים חלשים ומורים שלא נותנים לילד שקשה לו ליפול.
כאן לא נעודד תחרות בין התלמידים אלא נסייע למיצוי של היכולת האישית של כל אחד מהם. להגיע להכי טוב שהוא או היא יכולים. כך גם בין בתי ספר. יש מבחנים בית ספריים, אבל הציונים הללו לא יפורסמו, כדי שלא יהיו בתי ספר נחשבים ואחרים שלא. הם כן ישמשו את המערכת כדי לשפר ולסייע לבתי הספר שבהם יש בעיות.
ויצירתיות לפני הכל. פיתוח יכול לפתור בעיות. עידוד של חשיבה ביקורתית (בצד הטוב שלה) ופיתוח של ספקנות. כל אלה תוך הפגנת אמון בתלמידים - נותנים אמון, מעוררים וסומכים על האחר.
ועדיין - זו לא כמות שעות הלימוד שבפינלנד למשל הן פחותות ביחס למערכות החינוך האחרות בעולם המערבי. אין מבחנים ואם יש הם פחות של ידע.
בתי הספר יש להציע לילדים הזדמנויות שוות. לא צריך לגבות תשלום מההורים כי החינוך כולו צריך להיות חינם, כולל אוניברסיטה.
מאיפה הכסף? - הכל צריך להיות ממומן מהמיסים שכל אזרח משלם ולא צריך יותר.
שום בי"ס לא יהיה טוב מאיכות המורים שבו וזה עוד הבדל משמעותי בין פינלנד למערכות חינוך רבות. כן, איכות המורים והמעמד שלהם בעיני ההורים והחברה מטופחים בה מאוד. מורים בפינלנד חייבים להיות בעלי תואר שני כדי ללמד והם חייבים ללמוד הוראה ביחד עם המקצועות האקדמיים שיהפכו למי שהם.
ההורים, בהתאם, לא מתערבים כלל בבתי הספר וסומכים על המורים כאנשי מקצוע וכמחנכים. גם הם יודעים שרק מעטים, 1 מ-10 מועמדים, מתקבלים להיות מורים.
כי המורים בפינלנד הם שמייצרים ומפתחים את תכניות הלימוד שלהם. למערכת החינוך יש יעדים כלליים ותכנית לימודים, אבל היא פתוחה מאוד ובמקום הוראות היא מסתפקת בקווים מנחים. כך יוצא שכל השאר מפותח, מיושם ונמדד בידי המורים עצמם. גם כאן בא לידי ביטוי האמון הרב ששורר במערכת הזו. בדרכם אל הילד, המורים מועצמים ומחוזקים על ידי המערכת. גם כלכלית, אגב...
התוצאות מדברות בעד עצמן. הפערים בין התלמידים הם נמוכים יחסית, ההישגים הכלליים הם ברמה גבוהה, מקבילות לשליש העליון של תלמידים במקומות אחרים בעולם.
הנה המציאות של בתי הספר הרגילים בימינו (מתורגם):
https://youtu.be/qba-EOaq3NM
המציאות הזו מיושנת ופותחה במקור כדי לייצר עובדי מפעלים:
https://youtu.be/okpg-lVWLbE
האלטרנטיבה:
https://youtu.be/GEmuEWjHr5c
מערכת החינוך של פינלנד מדגימה את האלטרנטיבה:
https://youtu.be/7xCe2m0kiSg
על החינוך הפיני (עברית):
https://youtu.be/jMfDJJDU_M8
"אפקט סופר מריו" שמראה את החשיבות של אי-השיפוט בלמידה וההזדמנות בללמוד בלי להיות מאוים כל כך:
https://youtu.be/9vJRopau0g0
והסרט התיעודי המלא על מערכת החינוך הפינית (עברית):
https://youtu.be/mJeSH8ctdpg?long=yes
מבין שפות התכנות הרבות, שפת ג'אווה סקריפט (Javascript ובקיצור JS) היא אחת השפות הפופולריות ביותר וגם המבוקשות ביותר אצל מעסיקים בעולם ההייטק. לפי מדידות שנערכו באתר StackOverFlow, בשנת 2019 היא הייתה השפה הכי פופולרית בעולם.
את ג'אווה סקריפט החלו לפתח בחברת נטסקייפ. היא הייתה אז שפה מהפכנית שאפשרה למפתחי אינטרנט לראשונה להוסיף לאתרים פעולות מורכבות ואינטרנאקטיביות, שהוסיפו ממדים של קסם לאתרים. אחת מהן הייתה אפשרות של הזזת העכבר מעל תמונה, שהובילה לשינוי של התמונה שמתחת.
במקור פיתח אותה מתכנת בשם ברנדן אייך (Brendan Eich), שכתב את השפה ופיתח את הגרסה הראשונה שלה כשפת תכנות ב-10 ימים בלבד. אייך, אגב, הוא מי שהקים את פרויקט מוזילה ולימים הפך גם למנכ"ל אחד הדפדפנים השווים - דפדפן הקוד הפתוח Brave. באותם ימים, אגב, היא נקראה LiveScript. בשנים שאחרי כן היא זכתה להמון שמות, ביניהם ECMAscript, Jscript ועוד.
אם כיום קשה לדמיין את העולם ללא Javascript, בתחילה היא שימשה לבנייה של דפי אינטרנט אינטראקטיביים, שבאו לידי ביטוי בעיקר בדפדפנים. באותה תקופה רבים ראו בשפה הזו סוג של שפה "חמודה" שלא משמשת למטרות רציניות מדי, אבל השקעה אדירה, מצד אחד של קהילת המפתחים ומצד שני של ענקיות טכנולוגיה כמו גוגל ופייסבוק, שינתה את המצב מקצה אל קצה.
כיום ג'אווה סקריפט משמשת לפיתוח של אתרים מורכבים, אתרי וידאו וסרטים משוכללים, אפליקציות ווב או מובייל, רשתות חברתיות מורכבות וצ'אט בזמן אמת. כל אלה פותחו לצד כלי תוכנה שונים וכמובן גם משחקי מחשב נחמדים.
גם המהירות והביצועים של JS, שבעבר היו איטיים יחסית, השתפרו מאוד ולא מעט בזכות המחשבים המהירים של היום.
לא פלא שרבים בתעשייה ממליצים למתחילים ללמוד תכנות להתחיל באחת משתי השפות - פייתון או ג'אווה סקריפט. בעוד פייתון מיועדת לשימושים מגוונים, רבים לומדים Javascript במטרה להפוך למפתחי front-end ו/או back-end.
גם המנוע שמריץ את השפה התרחב. מדפדפנים שכוללים מנוע JS הוא הורחב ל-Node.JS, מנוע עצמאי ליישומים, שפיתח מהנדס תוכנה מוכשר. בכך הוא איפשר לתעשייה מנוע JS בתוכנה עצמאית, מה שהוביל לפיתוח back-end לאפליקציות ווב ומובייל שונות, מחוץ לדפדפן.
ואגב, אחת השאלות הכי פופולריות על JavaScript היא האם היא מבוססת על שפת Java. התשובה המתחכמת היא שהקשר בין שתיהן הוא כמו הקשר בין Car ל-Carpet... התשובה הפשוטה היא שאין ביניהן כל קשר. הסיבה לכך שהשם JavaScript כולל את המילה Java היא שבשנות ה-90 שפת Java והמילה Java בכלל, היו לוהטות. לכן יצר מי שיצר את השם JavaScript לשפת התכנות שכל כך הרבה שמות היו לה ואף אחד לא ממש תפס. התוצאה הייתה מעולה ומיידית והשם JavaScript נשאר.
אחד ההבדלים הכי גדולים בין שתי השפות הללו הוא ש-JS היא Interpreted, בעוד ש-Java היא שפה שהקוד בה עובר הידור, כלומר מתורגם באמצעות Compiler לשפת מכונה.
הנה היכרות לילדים עם שפת ג'אווה סקריפט (עברית):
https://youtu.be/w5dnqy-_MQM
קורס מלא של שפת ג'אווה סקריפט (עברית):
https://youtu.be/fplM3uWr_8Y
היכרות עם שפת ג'אווה סקריפט באנגלית:
https://youtu.be/c-I5S_zTwAc
וקורס באורך מלא של תכנות בשפת Javascript :
https://youtu.be/W6NZfCO5SIk?long=yes
סטטיסטיקה היא תחום ידע שבו אוספים ומנתחים מידע כמותי, כדי להסיק מסקנות. כך למשל אוספים נתונים על אזרחי המדינה ומנתחים אותם וכך לומדים על חייהם, עיסוקיהם, מצבם הכלכלי ועוד. או שאוספים את נתוני הקליעה של שחקני כדורסל ואחרי ניתוח מגיעים למסקנות על הבולטים שבהם ואלו שעושים עבודה פחות טובה.
הסטטיסטיקה נחשבת מדע שאינו ניסויי, אך היא משרתת היטב את אנשי המדע. הסטטיסטיקאים משתמשים בכלים מתמטיים כדי לטפל בנתונים שלקוחים במרבית המקרים מהתחומים המדעיים של מדעי הטבע ומדעי החברה ומסייעים לגלות בהם דברים חשובים, שיכולים לתרום מאד.
אך לסטטיסטיקה יש גם מגבלות לא קטנות. למשל בכך שהיא עובדת טוב על מספרים גדולים ודי רע על מספרים קטנים. לדוגמה, הבה נביט על אדם שרגלו האחת בגיגית מים רותחים ורגלו השנייה בגיגית של מים קפואים. על פי הסטטיסטיקה יהיה מצבו טוב, שכן ממוצע החום שבין המים הרותחים והמים הקפואים יהיה נורמלי. עם זאת, ברור לנו שבמציאות אדם כזה יסבול מאד... אולי משום כך היה מי שהעיד שאמר פעם בנג'מין ד'יזראלי, ראש ממשלת בריטניה, "יש שלושה סוגי שקרים: שקרים, שקרים גסים וסטטיסטיקה"...
דוגמה נוספת לבעיה של הסטטיסטיקה היא היכולת לנבא ממדגם קטן על האוכלוסיה כולה. למשל, לא פעם חוזים הסוקרים הפוליטיים את תוצאות הבחירות. הם עושים זאת בעזרת מדגם (קבוצה קטנה שאמורה לייצג את האוכלוסיה כולה). אך לא פעם, עם פרסום תוצאות האמת, מסתבר שהם טעו. ברוב המקרים הסיבה לכך היא שסטטיסטיקה היא מנבא מוגבל ולא תמיד מדויק של המציאות.
הנה דוגמאות קטנות למסקנות מעולם הסטטיסטיקה (עברית):
https://youtu.be/o4oM-7UOYRQ
סרטון שמדגים כמה שסטטיסטיקה יכולה להטעות כשמבינים ממנה דברים לא נכונים (עברית):
http://youtu.be/cKHAfiqHwZc
הסבירות הגדולה שסטטיסטיקה תטעה (מתורגם):
https://youtu.be/sxYrzzy3cq8
והסטודנטים לסטטיסטיקה באוניברסיטה (עברית):
https://youtu.be/b-k13rnRFcU
הנביא מֻחַמַּד הוא מייסד דת האיסלאם. במסורת המוסלמית רואים בו את אחרון הנביאים, מנביאי היהדות ועד אליו. הוא נולד בעיר מכה שבמחוז חיג'אז בשנת 570 לספירה, בחצי האי ערב (סעודיה של היום). בגיל 20 הוא נישא לאלמנה בעלת עסקי מסחר גדולים ואת השיירות שלה הוא החל להנהיג ברחבי המדבר. כשהיה בן 40 התגלה אליו המלאך גבריאל והוא החל להאמין באללה. בהדרגה הוא החל לסחוף מאמינים ולצבור כוח.
מוחמד קרא לדת שהקים "אסלאם" שפירושה "התמסרות לאל". הוא הפך את הכעבה של מכה, מבנה בצורת קובייה שרבים עבדו בו את אליליהם, למקום תפילה לאללה. מלחמות קשוחות התנהלו בין אנשיו לעובדי האלילים והוא איסלם אותם בהמוניהם. גם את שבטי היהודים שבחצי האי הערבי הכניע ואת הנשים והילדים איסלם.
מוחמד עשה הסכם חשוב עם יהודי שבט ח'יבר. לפי ההסכם הובטח שהשלטון המוסלמי יהיה סובלני כלפי היהודים, בעוד הם יכירו בעליונות המוסלמים וישלמו להם מסים מיוחדים. הסדר זה מוחמד ציווה להמשיך גם אחרי מותו והוא חלק מהסיבה שבארצות המוסלמיות חיו היהודים בביטחון יחסי, עד עידן הציונות והמאבק על ארץ ישראל.
הנה יצירת דת האיסלאם בידי מוחמד והקידמה שהוא יביא לעולם (מתורגם):
https://youtu.be/rQ0EKiCt6H8
סרט ארוך לילדים על מייסד האיסלאם מוחמד והדת שהקים (עברית):
https://youtu.be/qZ2p2LnGO4E?long=yes
ותכנית חינוכית על הנביא המוסלמי (עברית):
https://youtu.be/4_IhwxLd6V4?long=yes
מהם הרובוטים ואיך הם נכנסים לחיינו?
לעיתים אנו קוראים לאדם שמתנהג ללא רגש וללא מחשבה משל עצמו "רובוט". בלי להעליב, אבל הכינוי לא ממש הולם את הרובוטים האמיתיים, שכן הם ממש מתאמצים להיות בני אדם...
הרובוט הוא מכונה אוטומטית שנעה ונשלטת על ידי מחשב ומסוגלת לבצע פעולות שונות ובעלות דרגות שונות של מורכבות.
את המילה "רובוט" המציא הסופר הצ'כי קארל צ'אפק. המילה לקוחה מהמילה הצ'כית "רובוטה", שמשמעותה "עבודת פרך". כיום המילה רובוט מגדירה מכונה אוטומטית שניתן לתכנת באופן גמיש.
כיום קוראים "רובוט" גם להומנואיד, מכונה שהמראה החיצוני והיכולות שלה מזכירות את אלה של בני-האדם. למשל מכונה בעלת בינה מלאכותית או יכולות חישה ותנועה כמו של בני-אדם. לעיתים רובוטים דמויי אדם קרויים גם אוטומטונים.
הרובוטים מככבים בספרות המדע הבדיוני ובמקביל מפתחות חברות מסחריות, כמו סוני, הונדה וטויוטה, כל הזמן רובוטים בעלי יכולות מעניינות.
הנה עולם הרובוטים, ההתפתחות והכניסה שלהם לחיינו (עברית):
https://youtu.be/7KEtTKYR800
הדגמת טד מעולה ומתורגמת על הרובוטים ועל העתיד איתם (מתורגם):
https://youtu.be/FJJe8PXEUhk
הסבר באנגלית על הרובוטים:
http://youtu.be/8wHJjLMnikU?t=11s
ההיסטוריה של הרובוטים ותולדות הרובוטים:
https://youtu.be/2GxbXcPGhDg
לאנושות יש גם חששות מהבינה המלאכותית של הרובוטים הללו (עברית):
https://youtu.be/7qUJRUA0wm0?t=17s
וסרט תיעודי על עולם הרובוטיקה והעתיד עם רובוטים:
https://youtu.be/8VvYu1fWyxA?long=yes
לעיתים אנו קוראים לאדם שמתנהג ללא רגש וללא מחשבה משל עצמו "רובוט". בלי להעליב, אבל הכינוי לא ממש הולם את הרובוטים האמיתיים, שכן הם ממש מתאמצים להיות בני אדם...
הרובוט הוא מכונה אוטומטית שנעה ונשלטת על ידי מחשב ומסוגלת לבצע פעולות שונות ובעלות דרגות שונות של מורכבות.
את המילה "רובוט" המציא הסופר הצ'כי קארל צ'אפק. המילה לקוחה מהמילה הצ'כית "רובוטה", שמשמעותה "עבודת פרך". כיום המילה רובוט מגדירה מכונה אוטומטית שניתן לתכנת באופן גמיש.
כיום קוראים "רובוט" גם להומנואיד, מכונה שהמראה החיצוני והיכולות שלה מזכירות את אלה של בני-האדם. למשל מכונה בעלת בינה מלאכותית או יכולות חישה ותנועה כמו של בני-אדם. לעיתים רובוטים דמויי אדם קרויים גם אוטומטונים.
הרובוטים מככבים בספרות המדע הבדיוני ובמקביל מפתחות חברות מסחריות, כמו סוני, הונדה וטויוטה, כל הזמן רובוטים בעלי יכולות מעניינות.
הנה עולם הרובוטים, ההתפתחות והכניסה שלהם לחיינו (עברית):
https://youtu.be/7KEtTKYR800
הדגמת טד מעולה ומתורגמת על הרובוטים ועל העתיד איתם (מתורגם):
https://youtu.be/FJJe8PXEUhk
הסבר באנגלית על הרובוטים:
http://youtu.be/8wHJjLMnikU?t=11s
ההיסטוריה של הרובוטים ותולדות הרובוטים:
https://youtu.be/2GxbXcPGhDg
לאנושות יש גם חששות מהבינה המלאכותית של הרובוטים הללו (עברית):
https://youtu.be/7qUJRUA0wm0?t=17s
וסרט תיעודי על עולם הרובוטיקה והעתיד עם רובוטים:
https://youtu.be/8VvYu1fWyxA?long=yes
איך פועל האינטרנט המאפשר גלישה באתרים?
איך האינטרנט עובד?
איך עובר המידע באינטרנט?
איך אתרים עולים כשאנו גולשים אליהם?
איך מייל עובר ממקום למקום?
האינטרנט הוא רשת עצומה ומהירה מאד, שמעבירה את המידע בדרכים מעניינות ויעילות מאד. כך למשל, כל אתר שאנו נכנסים אליו עובר אלינו מהשרת שעליו הוא מאוכסן, כשהוא מפורק למרכיבים רבים מאד והמכשיר שלנו הוא שמרכיב את החלקים הרבים הללו לאתר שאנו רואים.
אבל איך הווב עובד? כלומר, איך עובד האינטרנט?
ובכן, התהליך מתחיל כשאנו המשתמשים (Users) מקלידים כתובת של אתר בשורת הכתובת בדפדפן. לכתובת של דף אינטרנט קוראים URL, קיצור של Uniform Resource Location, או בפשטות "מיקום הקובץ בשרת".
אחרי הקלדת הכתובת, כשאנו לוחצים על מקש Enter, שולח המחשב שלנו, נכנה אותו ה"לקוח" (Client) הודעת בקשה (Request) אל שרת קבצים מרוחק (Server). על השרת הזה שמורים קבצי האתר ואולי אף אתרים רבים אחרים.
ה-request הזה שנשלח אל השרת לא מנוסח בשפה רגילה. ההודעה נכתבת בפרוטוקול תקשורת, סוג של שפה שנקראת HTTP (קיצור של Hypertext Transfer Protocol) ושאותה יודעים "להבין" גם דפדפנים וגם שרתי אינטרנט.
לפעמים ההודעות הללו מוצפנות ואז הכתובת תתחיל ב-HTTPS.
בהודעה שמקבל השרת מהקליינט (המחשב שלנו), הוא מתבקש לשלוח אל הלקוח את המידע הדרוש, כלומר את הקבצים הדרושים לו, בכדי שיוכל להציג את דף האינטרנט שהכתובת שנשלחה היא כתובתו.
כשהשרת מקבל את הבקשה מהדפדפן שלנו, הוא מגיב בשליחת תגובה (Response), ב-HTTP גם היא, ובה מה שנקרא בעברית "קוד המקור" של הדף (Page Source).
קוד המקור כולל את כל המידע הדרוש להצגת דף האינטרנט על מסך המחשב של הלקוח, כלומר שלנו. בין המידע הזה ייכללו משאבים להצגת הדף, כמו קבצי HTML, כלומר דפי אינטרנט, לצד תמונות, קבצי וידאו, פונטים וכך הלאה.
כשיתקבל המידע הזה במחשב "הלקוח" שלנו, הדפדפן מקבל את קבצי האתר ומייצר DOM, קיצור של Document Object Model. זהו ייצוג של כל מרכיבי הדף, כולל טקסט, תמונות, סרטונים, לינקים ועוד. במודל הזה ישתמש הדפדפן בכדי לרנדר, כלומר להציג את דף האינטרנט במלואו על המסך.
כך פועלים אתרי אינטרנט (מתורגם):
https://youtu.be/PLJGSr17X4A
כך פועלת הטכנולוגיה שמאחרי הקלעים של האינטרנט (עברית):
https://youtu.be/BS46e9GYHNI
הסבר תהליך הגלישה באינטרנט:
http://youtu.be/w42EsCDAhB4
כך פועל האינטרנט מבחינה טכנית:
https://youtu.be/W2GkugJbKZI
המחשת האופן החכם שבו פועל האינטרנט (עברית):
http://youtu.be/Vjbr-Vr59qg?t=1m3s?long=yes
וכך לימדו בשנות ה-90 מהו האינטרנט ואיך להשתמש בו...
https://www.youtube.com/watch?v=A81IwlDeV6c?long=yes
איך עובר המידע באינטרנט?
איך אתרים עולים כשאנו גולשים אליהם?
איך מייל עובר ממקום למקום?
האינטרנט הוא רשת עצומה ומהירה מאד, שמעבירה את המידע בדרכים מעניינות ויעילות מאד. כך למשל, כל אתר שאנו נכנסים אליו עובר אלינו מהשרת שעליו הוא מאוכסן, כשהוא מפורק למרכיבים רבים מאד והמכשיר שלנו הוא שמרכיב את החלקים הרבים הללו לאתר שאנו רואים.
אבל איך הווב עובד? כלומר, איך עובד האינטרנט?
ובכן, התהליך מתחיל כשאנו המשתמשים (Users) מקלידים כתובת של אתר בשורת הכתובת בדפדפן. לכתובת של דף אינטרנט קוראים URL, קיצור של Uniform Resource Location, או בפשטות "מיקום הקובץ בשרת".
אחרי הקלדת הכתובת, כשאנו לוחצים על מקש Enter, שולח המחשב שלנו, נכנה אותו ה"לקוח" (Client) הודעת בקשה (Request) אל שרת קבצים מרוחק (Server). על השרת הזה שמורים קבצי האתר ואולי אף אתרים רבים אחרים.
ה-request הזה שנשלח אל השרת לא מנוסח בשפה רגילה. ההודעה נכתבת בפרוטוקול תקשורת, סוג של שפה שנקראת HTTP (קיצור של Hypertext Transfer Protocol) ושאותה יודעים "להבין" גם דפדפנים וגם שרתי אינטרנט.
לפעמים ההודעות הללו מוצפנות ואז הכתובת תתחיל ב-HTTPS.
בהודעה שמקבל השרת מהקליינט (המחשב שלנו), הוא מתבקש לשלוח אל הלקוח את המידע הדרוש, כלומר את הקבצים הדרושים לו, בכדי שיוכל להציג את דף האינטרנט שהכתובת שנשלחה היא כתובתו.
כשהשרת מקבל את הבקשה מהדפדפן שלנו, הוא מגיב בשליחת תגובה (Response), ב-HTTP גם היא, ובה מה שנקרא בעברית "קוד המקור" של הדף (Page Source).
קוד המקור כולל את כל המידע הדרוש להצגת דף האינטרנט על מסך המחשב של הלקוח, כלומר שלנו. בין המידע הזה ייכללו משאבים להצגת הדף, כמו קבצי HTML, כלומר דפי אינטרנט, לצד תמונות, קבצי וידאו, פונטים וכך הלאה.
כשיתקבל המידע הזה במחשב "הלקוח" שלנו, הדפדפן מקבל את קבצי האתר ומייצר DOM, קיצור של Document Object Model. זהו ייצוג של כל מרכיבי הדף, כולל טקסט, תמונות, סרטונים, לינקים ועוד. במודל הזה ישתמש הדפדפן בכדי לרנדר, כלומר להציג את דף האינטרנט במלואו על המסך.
כך פועלים אתרי אינטרנט (מתורגם):
https://youtu.be/PLJGSr17X4A
כך פועלת הטכנולוגיה שמאחרי הקלעים של האינטרנט (עברית):
https://youtu.be/BS46e9GYHNI
הסבר תהליך הגלישה באינטרנט:
http://youtu.be/w42EsCDAhB4
כך פועל האינטרנט מבחינה טכנית:
https://youtu.be/W2GkugJbKZI
המחשת האופן החכם שבו פועל האינטרנט (עברית):
http://youtu.be/Vjbr-Vr59qg?t=1m3s?long=yes
וכך לימדו בשנות ה-90 מהו האינטרנט ואיך להשתמש בו...
https://www.youtube.com/watch?v=A81IwlDeV6c?long=yes
מה חשיבות הקריאה והכתיבה והאם סיפורים משנים משהו בעולם?
סיפורים בעידן המודרני הופכים ומשמשים כלי רב עוצמה בשינוי, ביצירת אמון ובהנעה של תהליכי שינוי.
יותר ויותר מתגלה אמנות הסיפור, גם בעידן המודרני, כמרכיב חשוב בקריירה ובהעברת רעיונות קטנים כגדולים בחברה האנושית - מרמת החבר הבודד, דרך הארגון כולו, מול עובדיו והלקוחות מולם ניצבים נציגיו ועד לאומות, בהן הוכח שוב ושוב בעבר כוחם של הסיפורים שסיפרו מנהיגים ומובילי דעה.
המחקר מנסה למפות ולחקור את הדרכים בהן סיפורים מסייעים בתהליכי שינוי, בריכוך התנגדויות לשינויים, בהנעה של שינוי בקרב פרטים וחברות שלמות, בסגירת עסקאות מסחריות ובגיוס אנשים לקהילות המחוללות שינוי - כל אלו ועוד באמצעות הכוח העצום של סיפורים.
אם בתקופה הקלאסית, כשנולדו במאות שלפני הספירה, נחשבו הספרים להמצאה שעלולה לפגוע בחשיבה וביכולות השכליות של האדם (כמו הטלוויזיה בזמנה, המחשב והאינטרנט היום), היום כבר ברור שהם עשו בדיוק את ההיפך. במקום ליצור את מה שסוקרטס הגדיר כ"שכחה בנשמה", הם פתחו לנשמה עולמות נהדרים וציידו אותה בספינות מטפוריות להפליג בהם.
מאז המשוררת הראשונה, הכוהנת הגדולה של האימפריה השומרית אנהדואנה, מי שכתבה על רגשות ורעיונות בכתב יתדות, ועד ימינו אנו, עם החוגים והפוסטים ברשתות החברתיות, הכתיבה שימשה ככלי ביטוי וחיבור אנושי ראשון במעלה.
יותר מכל גורם אחר, הייתה זו המצאת הדפוס במאה ה-15 שעתידה לאפשר את אגירת הידע האנושי, הפצתו ופיתוחו. במהלך השנים היא עתידה להביא לפריחה אנושית אדירה, שתוליד את תקופת הרנסאנס, המהפכה המדעית, עידן ההשכלה ובהמשך את העידן המודרני.
החשיבות של הקריאה והסיפור בחיינו היא אדירה. אם השעונים המכניים הניעו והניחו את היסודות לחשיבה המדעית, הספרים יצקו את היסודות לנאורות ולהשכלה. הם לימדו את האדם להעמיק בחשיבה ונתנו לו כלים לנתח מצבים ומגמות.
יש משהו מיוחד בשקיעה הזו בקריאה של ספר. דומה שהיא משאירה את הרעש והגירויים של העולם שבחוץ. יותר מכל, היא מאמנת אותנו בריכוז ובחשיבה מעמיקה על דברים, על רעיונות ועל סיפורים שמניעים אותם והמסקנות שהם מייצרים במוחנו.
היטיב לנסח זאת חלוץ חקר התקשורת מרשל מקלוהן, כשאמר ש"המדיום הוא המסר". שיטת המסירה של המסר משפיעה לדבריו לא פחות ואפילו יותר מתוכנו של המסר. אז אולי ניתן לומר בפראפראזה ש"הספר והסיפור הם הרקטות של המסר"?
המדהים הוא שרבים מהאנשים המצליחים, החזקים והעשירים ביותר בעולם הם גם קוראים אובססיביים. אמנם הם אינם נוטים לקרוא מגזינים ועיתונים יומיים או ספרי מדע בדיוני, אלא יותר ביוגרפיות של אנשים גדולים וספרי ידע והשכלה, אבל כך הם קונים את היכולת לספר את הסיפורים שלהם ולתקשר לקהלים גדולים את רעיונותיהם.
רשת האינטרנט, על השינויים שהיא מחוללת, גם היא עושה עתה שירות נהדר לרעיונות העוברים בסיפורים כאלה. אמנים שהצליחו, דרך סטארטאפים קטנים ועד לתאגידי ענק - כולם רוצים למצוא את הסיפור שיהפוך אותם למעניינים מעט יותר מחבורה של אנשים שרוצה לעשות כסף (דוגמאות בתגית "סיפורי חברה"). אז הם מספרים את הסיפור המיוחד שלהם, שיוסיף ריגוש והתרגשות להצלחתם ה"מוצדקת".
ובכיוון אחר, בו אפשר לראות את ה"סטורי טלינג" השולט הזה - אם יש נוסחה שתמיד עובדת בהרצאות האינטרנט בנוסח "Ted", שכל כך נפוצות היום, הרי שהיא כוללת תמיד ולפני הכל סוג של סיפור מעולה.
הנה הסבר מרתק על כוחו של הסיפור וחשיבותו לאנושות:
https://youtu.be/lHZ72NkBueU
הנה הטוב שבספרות:
https://youtu.be/4RCFLobfqcw
על כוחם של ספרים וסיפורים להשפיע על החיים האמיתיים ועל התפיסות החברתיות (מתורגם):
https://youtu.be/ctaPAm14L10
רנדל וואלאס רואה בסיפור את הדרך הטובה ביותר להפיץ אמת:
https://youtu.be/zfJCN9tzClo
המשוררת והסופרת הראשונה בהיסטוריה תקשרה עוד בימי השומרים בכתיבה (מתורגם):
https://youtu.be/XhNw1BhV6sw
פרסומת שמציגה את הכוח הטמון בסיפורים:
https://youtu.be/YuoVnBc7RvE
ובחיוך, הנה הכוח של סיפור טוב בחיים:
https://youtu.be/GdJT5hjRSR4
הקריאה היא התחביב של האנשים המצליחים ביותר בעולם:
https://youtu.be/jrBFyUnJdcA
והנה הרצאה מדהימה שמוכיחה שאמנות הסיפור מוכרת ובגדול ואם תרצו הצלחה כדאי ללמוד לספר את הסיפור הנכון:
https://youtu.be/Nj-hdQMa3uA?long=yes
סיפורים בעידן המודרני הופכים ומשמשים כלי רב עוצמה בשינוי, ביצירת אמון ובהנעה של תהליכי שינוי.
יותר ויותר מתגלה אמנות הסיפור, גם בעידן המודרני, כמרכיב חשוב בקריירה ובהעברת רעיונות קטנים כגדולים בחברה האנושית - מרמת החבר הבודד, דרך הארגון כולו, מול עובדיו והלקוחות מולם ניצבים נציגיו ועד לאומות, בהן הוכח שוב ושוב בעבר כוחם של הסיפורים שסיפרו מנהיגים ומובילי דעה.
המחקר מנסה למפות ולחקור את הדרכים בהן סיפורים מסייעים בתהליכי שינוי, בריכוך התנגדויות לשינויים, בהנעה של שינוי בקרב פרטים וחברות שלמות, בסגירת עסקאות מסחריות ובגיוס אנשים לקהילות המחוללות שינוי - כל אלו ועוד באמצעות הכוח העצום של סיפורים.
אם בתקופה הקלאסית, כשנולדו במאות שלפני הספירה, נחשבו הספרים להמצאה שעלולה לפגוע בחשיבה וביכולות השכליות של האדם (כמו הטלוויזיה בזמנה, המחשב והאינטרנט היום), היום כבר ברור שהם עשו בדיוק את ההיפך. במקום ליצור את מה שסוקרטס הגדיר כ"שכחה בנשמה", הם פתחו לנשמה עולמות נהדרים וציידו אותה בספינות מטפוריות להפליג בהם.
מאז המשוררת הראשונה, הכוהנת הגדולה של האימפריה השומרית אנהדואנה, מי שכתבה על רגשות ורעיונות בכתב יתדות, ועד ימינו אנו, עם החוגים והפוסטים ברשתות החברתיות, הכתיבה שימשה ככלי ביטוי וחיבור אנושי ראשון במעלה.
יותר מכל גורם אחר, הייתה זו המצאת הדפוס במאה ה-15 שעתידה לאפשר את אגירת הידע האנושי, הפצתו ופיתוחו. במהלך השנים היא עתידה להביא לפריחה אנושית אדירה, שתוליד את תקופת הרנסאנס, המהפכה המדעית, עידן ההשכלה ובהמשך את העידן המודרני.
החשיבות של הקריאה והסיפור בחיינו היא אדירה. אם השעונים המכניים הניעו והניחו את היסודות לחשיבה המדעית, הספרים יצקו את היסודות לנאורות ולהשכלה. הם לימדו את האדם להעמיק בחשיבה ונתנו לו כלים לנתח מצבים ומגמות.
יש משהו מיוחד בשקיעה הזו בקריאה של ספר. דומה שהיא משאירה את הרעש והגירויים של העולם שבחוץ. יותר מכל, היא מאמנת אותנו בריכוז ובחשיבה מעמיקה על דברים, על רעיונות ועל סיפורים שמניעים אותם והמסקנות שהם מייצרים במוחנו.
היטיב לנסח זאת חלוץ חקר התקשורת מרשל מקלוהן, כשאמר ש"המדיום הוא המסר". שיטת המסירה של המסר משפיעה לדבריו לא פחות ואפילו יותר מתוכנו של המסר. אז אולי ניתן לומר בפראפראזה ש"הספר והסיפור הם הרקטות של המסר"?
המדהים הוא שרבים מהאנשים המצליחים, החזקים והעשירים ביותר בעולם הם גם קוראים אובססיביים. אמנם הם אינם נוטים לקרוא מגזינים ועיתונים יומיים או ספרי מדע בדיוני, אלא יותר ביוגרפיות של אנשים גדולים וספרי ידע והשכלה, אבל כך הם קונים את היכולת לספר את הסיפורים שלהם ולתקשר לקהלים גדולים את רעיונותיהם.
רשת האינטרנט, על השינויים שהיא מחוללת, גם היא עושה עתה שירות נהדר לרעיונות העוברים בסיפורים כאלה. אמנים שהצליחו, דרך סטארטאפים קטנים ועד לתאגידי ענק - כולם רוצים למצוא את הסיפור שיהפוך אותם למעניינים מעט יותר מחבורה של אנשים שרוצה לעשות כסף (דוגמאות בתגית "סיפורי חברה"). אז הם מספרים את הסיפור המיוחד שלהם, שיוסיף ריגוש והתרגשות להצלחתם ה"מוצדקת".
ובכיוון אחר, בו אפשר לראות את ה"סטורי טלינג" השולט הזה - אם יש נוסחה שתמיד עובדת בהרצאות האינטרנט בנוסח "Ted", שכל כך נפוצות היום, הרי שהיא כוללת תמיד ולפני הכל סוג של סיפור מעולה.
הנה הסבר מרתק על כוחו של הסיפור וחשיבותו לאנושות:
https://youtu.be/lHZ72NkBueU
הנה הטוב שבספרות:
https://youtu.be/4RCFLobfqcw
על כוחם של ספרים וסיפורים להשפיע על החיים האמיתיים ועל התפיסות החברתיות (מתורגם):
https://youtu.be/ctaPAm14L10
רנדל וואלאס רואה בסיפור את הדרך הטובה ביותר להפיץ אמת:
https://youtu.be/zfJCN9tzClo
המשוררת והסופרת הראשונה בהיסטוריה תקשרה עוד בימי השומרים בכתיבה (מתורגם):
https://youtu.be/XhNw1BhV6sw
פרסומת שמציגה את הכוח הטמון בסיפורים:
https://youtu.be/YuoVnBc7RvE
ובחיוך, הנה הכוח של סיפור טוב בחיים:
https://youtu.be/GdJT5hjRSR4
הקריאה היא התחביב של האנשים המצליחים ביותר בעולם:
https://youtu.be/jrBFyUnJdcA
והנה הרצאה מדהימה שמוכיחה שאמנות הסיפור מוכרת ובגדול ואם תרצו הצלחה כדאי ללמוד לספר את הסיפור הנכון:
https://youtu.be/Nj-hdQMa3uA?long=yes
מהו משא ומתן?
"משא ומתן" (Negotiation) הוא תקשורת בין שני צדדים, שבה מנסה כל צד לשכנע ולהשפיע על הצד השני. במשא ומתן יכולים לדון בשלל נושאים, כולל תחומים משפטיים, עסקים, רכוש, כסף ועוד.
למשא ומתן מוצלח נסו לאסוף מידע מוקדם, אל תיכנסו ללחץ, היו נינוחים, צרו אווירה טובה, הפגינו בטחון עצמי ורגישות לצרכים ולקשיים של הצד השני ונסו לדחות ככל האפשר את המחיר שתרצו.
התהליך במו"מ (ראשי תיבות של משא ומתן) מאפשר לכל צד להשתכנע, לנסות להציג את טיעוניו ולהביא להסכמת הצד השני. לא פעם הוא ייקלע למבוי סתום, שייראה כאילו אין אפשרות לפתרון. הצעת פשרה תאפשר לכל צד לא לזכות במקסימום שביקש אבל גם הצד השני לא יקבל את כל דרישותיו. תוצאה טובה של פשרה היא זו שבה כל צד יזכה בדברים החשובים ביותר לו, מתוך מקסימום דרישותיו.
ניצחון במו"מ הוא כשאתה משיג את מטרותיך, בסיכום משביע רצון. הפסד הוא אם לא השגת את מטרותיך. ועדיין, הכי טוב הוא לא כשאחד הצדדים מנצח, אלא להיפך - משא ומתן מוצלח הוא זה שיסתיים בפתרון של win-win ("מנצח-מנצח").
כמובן שמשא ומתן הכי פחות מוצלח הוא כששני הצדדים מפסידים. זוהי תוצאה שנקראת lose-lose (מפסיד - מפסיד).
אספו מידע מראש, שמרו אופציות, אל תתחייבו מראש והפגינו בטחון עצמי - משא ומתן מוצלח אפשר ללמוד אפילו בסדרות לילדים (עברית):
https://youtu.be/a1WWN2pru80
כמה עקרונות מודגמים לניהול משא ומתן מוצלח (עברית):
https://youtu.be/_6CA1Z4tIGU
שאלות פתוחות במקום סגורות היא טקטיקה טובה לניהול מו"מ מוצלח:
https://youtu.be/t048Y8pBQb4
ובחיוך - שפיגלר הכריש מסביר איך גם הצעת עבודה מחייבת משא ומתן:
https://youtu.be/IV0PgpaZ_D0
"משא ומתן" (Negotiation) הוא תקשורת בין שני צדדים, שבה מנסה כל צד לשכנע ולהשפיע על הצד השני. במשא ומתן יכולים לדון בשלל נושאים, כולל תחומים משפטיים, עסקים, רכוש, כסף ועוד.
למשא ומתן מוצלח נסו לאסוף מידע מוקדם, אל תיכנסו ללחץ, היו נינוחים, צרו אווירה טובה, הפגינו בטחון עצמי ורגישות לצרכים ולקשיים של הצד השני ונסו לדחות ככל האפשר את המחיר שתרצו.
התהליך במו"מ (ראשי תיבות של משא ומתן) מאפשר לכל צד להשתכנע, לנסות להציג את טיעוניו ולהביא להסכמת הצד השני. לא פעם הוא ייקלע למבוי סתום, שייראה כאילו אין אפשרות לפתרון. הצעת פשרה תאפשר לכל צד לא לזכות במקסימום שביקש אבל גם הצד השני לא יקבל את כל דרישותיו. תוצאה טובה של פשרה היא זו שבה כל צד יזכה בדברים החשובים ביותר לו, מתוך מקסימום דרישותיו.
ניצחון במו"מ הוא כשאתה משיג את מטרותיך, בסיכום משביע רצון. הפסד הוא אם לא השגת את מטרותיך. ועדיין, הכי טוב הוא לא כשאחד הצדדים מנצח, אלא להיפך - משא ומתן מוצלח הוא זה שיסתיים בפתרון של win-win ("מנצח-מנצח").
כמובן שמשא ומתן הכי פחות מוצלח הוא כששני הצדדים מפסידים. זוהי תוצאה שנקראת lose-lose (מפסיד - מפסיד).
אספו מידע מראש, שמרו אופציות, אל תתחייבו מראש והפגינו בטחון עצמי - משא ומתן מוצלח אפשר ללמוד אפילו בסדרות לילדים (עברית):
https://youtu.be/a1WWN2pru80
כמה עקרונות מודגמים לניהול משא ומתן מוצלח (עברית):
https://youtu.be/_6CA1Z4tIGU
שאלות פתוחות במקום סגורות היא טקטיקה טובה לניהול מו"מ מוצלח:
https://youtu.be/t048Y8pBQb4
ובחיוך - שפיגלר הכריש מסביר איך גם הצעת עבודה מחייבת משא ומתן:
https://youtu.be/IV0PgpaZ_D0
מהו התא החי?
התא (Cell) הוא המרכיב הבסיסי של כל היצורים החיים שבעולם. בגופנו יש טריליוני תאים, לפחות פי 10 ממספר הכוכבים בשביל החלב. כל תא חי שכזה עשוי ממספר מטורף של עד 50 אלף סוגי חלבונים שונים.
אבל זו לא רק הכמות. המדהים הוא שתא מקיים את כל המאפיינים של החי, כולל תכונות, תזונה, הפרשה, גדילה ועוד. מה זה אומר? - שכל תא מכיל את החומר התורשתי המוצפן ב-DNA. שנבין מה פירוש הדבר - בכל תא ותא בגופנו לבדו, יש את כל המידע הגנטי עלינו. אם להמחיש את זה רגע בדוגמה מעולם אחר, זה אומר משהו כמו שבראשו של כל אדם שמתהלך על פני כדור הארץ, יהיה כל המידע על המין האנושי כולו, כולל ההיסטוריה, הההתפתחות, עצי המשפחה והרכילות על כל מי שקדם לו.
אז אולי הרכילות זה לא בטוח, אבל התא החי הוא היחידה הקטנה שממנה בנויים כל בעלי החיים והצמחים. מעט מהתאים הם גדולים. הם מגיעים, לפחות במקרה של צמחים מסוימים, לתא בגודל של 30 סנטימטרים. אבל ברוב המקרים התאים הם כה זעירים, שלא ניתן לראותם ללא מיקרוסקופ.
יצורים יכולים להיות מורכבים מתא אחד (חד-תאיים) או הרבה יותר. ביצורים חד-תאיים, כמו למשל כמו חיידקים ופרוטוזואות, התא מתפקד כיחידה עצמאית לחלוטין.
יצורים רב-תאיים מורכבים אפשריים על ידי תאים שמתמחים בתפקודים שונים ומשתפים ביניהם פעולה, בדרך של תקשורת בין-תאית.
בכל תא חי יש מנגנון שגורם לו להתחלק לשניים. כך גדל היצור החי ומתפתח, צומח לגובה וגם לרוחב. אבל זה לא שהתאים שלנו שורדים לאורך כל חיינו - למעשה, כמעט כל התאים שלנו מתים במהלך שנות חיינו. אנשים זקנים כבר איבדו בחייהם טריליון תאים כל אחד. בכל דקה מתים לנו בגוף בסביבות 50 מיליון תאים!
קבוצת תאים שבנויים ומתפקדים באופן דומה היא רקמה. כמה רקמות שביחד ממלאות תפקיד נחוץ בגוף החי הוא איבר (עין, לשון וכדומה).
הנה תיאור של מסע אל תוך התא (מתורגם):
http://youtu.be/WZdaVrsh7WQ
כך פועלים התאים, עם מעין מערכת הפעלה מובנית (מתורגם):
https://youtu.be/JufLDxmCwB0
על גילוי התאים ותיאוריית התא (מתורגם):
https://youtu.be/4OpBylwH9DU
הנה סרטון על התאים החיים:
http://youtu.be/gFuEo2ccTPA
סימולציה ממוחשבת של פנים התא:
https://youtu.be/uwnw4vg9I5Q
וסרטון פילוסופי ביולוגי מרתק על היחס בינינו לבין התאים שלנו (מתורגם):
https://youtu.be/JQVmkDUkZT4?long=yes
התא (Cell) הוא המרכיב הבסיסי של כל היצורים החיים שבעולם. בגופנו יש טריליוני תאים, לפחות פי 10 ממספר הכוכבים בשביל החלב. כל תא חי שכזה עשוי ממספר מטורף של עד 50 אלף סוגי חלבונים שונים.
אבל זו לא רק הכמות. המדהים הוא שתא מקיים את כל המאפיינים של החי, כולל תכונות, תזונה, הפרשה, גדילה ועוד. מה זה אומר? - שכל תא מכיל את החומר התורשתי המוצפן ב-DNA. שנבין מה פירוש הדבר - בכל תא ותא בגופנו לבדו, יש את כל המידע הגנטי עלינו. אם להמחיש את זה רגע בדוגמה מעולם אחר, זה אומר משהו כמו שבראשו של כל אדם שמתהלך על פני כדור הארץ, יהיה כל המידע על המין האנושי כולו, כולל ההיסטוריה, הההתפתחות, עצי המשפחה והרכילות על כל מי שקדם לו.
אז אולי הרכילות זה לא בטוח, אבל התא החי הוא היחידה הקטנה שממנה בנויים כל בעלי החיים והצמחים. מעט מהתאים הם גדולים. הם מגיעים, לפחות במקרה של צמחים מסוימים, לתא בגודל של 30 סנטימטרים. אבל ברוב המקרים התאים הם כה זעירים, שלא ניתן לראותם ללא מיקרוסקופ.
יצורים יכולים להיות מורכבים מתא אחד (חד-תאיים) או הרבה יותר. ביצורים חד-תאיים, כמו למשל כמו חיידקים ופרוטוזואות, התא מתפקד כיחידה עצמאית לחלוטין.
יצורים רב-תאיים מורכבים אפשריים על ידי תאים שמתמחים בתפקודים שונים ומשתפים ביניהם פעולה, בדרך של תקשורת בין-תאית.
בכל תא חי יש מנגנון שגורם לו להתחלק לשניים. כך גדל היצור החי ומתפתח, צומח לגובה וגם לרוחב. אבל זה לא שהתאים שלנו שורדים לאורך כל חיינו - למעשה, כמעט כל התאים שלנו מתים במהלך שנות חיינו. אנשים זקנים כבר איבדו בחייהם טריליון תאים כל אחד. בכל דקה מתים לנו בגוף בסביבות 50 מיליון תאים!
קבוצת תאים שבנויים ומתפקדים באופן דומה היא רקמה. כמה רקמות שביחד ממלאות תפקיד נחוץ בגוף החי הוא איבר (עין, לשון וכדומה).
הנה תיאור של מסע אל תוך התא (מתורגם):
http://youtu.be/WZdaVrsh7WQ
כך פועלים התאים, עם מעין מערכת הפעלה מובנית (מתורגם):
https://youtu.be/JufLDxmCwB0
על גילוי התאים ותיאוריית התא (מתורגם):
https://youtu.be/4OpBylwH9DU
הנה סרטון על התאים החיים:
http://youtu.be/gFuEo2ccTPA
סימולציה ממוחשבת של פנים התא:
https://youtu.be/uwnw4vg9I5Q
וסרטון פילוסופי ביולוגי מרתק על היחס בינינו לבין התאים שלנו (מתורגם):
https://youtu.be/JQVmkDUkZT4?long=yes
איך פועל מנוע החיפוש של גוגל?
מנוע החיפוש של גוגל (Google research) הוא מנוע החיפוש
מנוע החיפוש הזה היה מהפכני מהרגע הראשון ואף שעשה מה שמנועי חיפוש רבים עשו לפניו, הוא עשה זאת טוב יותר מכולם. בעיקר משום שהציג תוצאות טובות ושימושיות למשתמש. הוא היה טוב יותר מכל מנוע חיפוש שקדם לו ובעיקר חיפש - כי הוא פשוט מצא.
כיום ב-2024, מתבצעים בגוגל 22 מיליארד חיפושים בכל יום. כמעט 50 מיליארד מהכנסות החברה השנתיות באות מהחיפושים הללו.
כשרוצים לבדוק איך עובד מנוע החיפוש של גוגל כדאי להבין קודם שהוא משתנה כל הזמן. ב-2022 הוא כבר מצויד בבינה מלאכותית מתקדמת במיוחד, נותן לך תוצאות שבודקות גם מה רלוונטי לכל אחד מאיחנו באופן אישי, מה התעדכן לאחרונה, מה מיקומנו בעולם ועוד. כך הוא קובע אילו תוצאות יופיעו ראשונות בתוצאות החיפוש ואילו יירדו הרחק משם.
אבל נחזור רגע להתחלה. איך פעלו מנועי החיפוש שלפני זה של גוגל. הם הציגו תוצאות חיפוש על פי גורמים שונים, לאו דווקא כאלה שקשורים באיכות הדפים שהוצגו אלא שמושפעים גם מהוותק שלהם, כמות הכסף שהושקע בהם והתשלום ששילמו בעלי הדפים הללו להנהלת מנוע החיפוש.
אצל גוגל זה עובד אחרת ובעזרת אלגוריתם שפיתחו המייסדים. על פי השיטה החדשנית שהמציאו מייסדי החברה ושנקראת "פייג' ראנק" (Page Rank), או בעברית "מדרג האתרים", כל דף מקבל ציון על פי גורמים שונים. הגורמים הללו משקפים את האיכות שלו ועד כמה הוא עונה למי שחיפש את ביטוי החיפוש.
כך למשל, אם יש מובילים אל דף הרבה קישורים מדפים איכותיים אחרים בתחום שלו, הרי שהוא מקבל ציון טוב וסיכוי לעלות לראש תוצאות החיפוש. את זה המייסדים שאבו מהעולם המדעי (הוריהם היו אנשי מדע), בו ככל שמאמר צוטט יותר על ידי חוקרים אחרים, במאמרים ובספרי מדע, הוא נחשב טוב יותר.
ובדיוק כך בגוגל . ככל שאל אתר יש יותר לינקים, קישורים מאתרים איכותיים אחרים, הוא נחשב יותר ויקבל מיקום טוב יותר בתוצאות החיפוש. אם הדף גם בנוי היטב, עם כותרות קשורות, תוכן איכותי והוא בעל מדד חיובי מבחינת התשובה שקיבלו כאלה שחיפשו בו בעבר - גם זה יתרום למיקום טוב יותר שלו בתוצאות החיפוש.
לאיכות התוצאות נוספו גם פיתוחים חשובים אחרים, כמו מהירות קבלת תוצאות החיפוש. גוגל השיגה זאת בזכות מערך המחשבים החכם שיצרו המפתחים. גם הניקיון של דף החיפוש בגוגל בלט כבר מהתחלה לעומת מנועי החיפוש הפופולאריים. כל אלה ביחד גרמו למנוע החיפוש הזה להנביט תוצאות מעולות ולהפוך את צמד המייסדים לראשי תאגיד האינטרנט הגדול והמצליח בעולם.
מייסדי גוגל הסבירו פעם שגוגל היא מעין "שווייץ דיגיטלית", כלומר מנוע חיפוש נייטרלי לחלוטין, שלא נותן העדפה לתוכן של מפרסמים או חברות כלשהן. תוצאות החיפוש שלו רוצות להיות "אובייקטיביות" והחברה לא מאפשרת לאיש לקנות או לשחד כדי להתמקם בראש תוצאות החיפוש. בשנים האחרונות היא אמנם ממקמת שם קישורים ממומנים אבל הניקיון נשמר.
כמובן שגוגל מובילה יותר ויותר שיפורים במנוע החיפוש שלה. במיוחד בולט הדבר בחיזוק מגמת הפרסונליזציה, לפיה כל משתמש מקבל תוצאות חיפוש אישיות, המותאמות לו, מה שנותן לה יתרונות לא קטנים, כולל כספיים, במיוחד בשורת הרווח של הכנסות הפרסום העצומות שלה.
הנה החדשנות של המייסדים, שהמציאו שיטה חדשה לדירוג האתרים ומיקומם בתוצאות החיפוש:
https://youtu.be/85Nyi4Xb9PY
האופן בו עובד מנוע החיפוש של גוגל, נכון ל-2022:
https://youtu.be/0eKVizvYSUQ
החדשנות של גוגל לעומת מנועי חיפוש קודמים:
https://youtu.be/n9eo8b3hEns
עשרות אלפי ניסויים ומאות שינויים בשנה - כך מפותח האלגוריתם של גוגל:
https://youtu.be/J5RZOU6vK4Q
דרך הפעולה של מנוע החיפוש של גוגל:
http://youtu.be/BNHR6IQJGZs
לעומת מנועי חיפוש חדשניים שניסו לפתח, גם אצלנו, לפניה (עברית):
https://youtu.be/W3MXslMH8n8
והסבר מפי מייסד גוגל על הדרך שבה החברה פועלת כדי להנגיש לנו את כל המידע בעולם (מתורגם):
http://youtu.be/zIx5F0vbjB4
מנוע החיפוש של גוגל (Google research) הוא מנוע החיפוש
מנוע החיפוש הזה היה מהפכני מהרגע הראשון ואף שעשה מה שמנועי חיפוש רבים עשו לפניו, הוא עשה זאת טוב יותר מכולם. בעיקר משום שהציג תוצאות טובות ושימושיות למשתמש. הוא היה טוב יותר מכל מנוע חיפוש שקדם לו ובעיקר חיפש - כי הוא פשוט מצא.
כיום ב-2024, מתבצעים בגוגל 22 מיליארד חיפושים בכל יום. כמעט 50 מיליארד מהכנסות החברה השנתיות באות מהחיפושים הללו.
כשרוצים לבדוק איך עובד מנוע החיפוש של גוגל כדאי להבין קודם שהוא משתנה כל הזמן. ב-2022 הוא כבר מצויד בבינה מלאכותית מתקדמת במיוחד, נותן לך תוצאות שבודקות גם מה רלוונטי לכל אחד מאיחנו באופן אישי, מה התעדכן לאחרונה, מה מיקומנו בעולם ועוד. כך הוא קובע אילו תוצאות יופיעו ראשונות בתוצאות החיפוש ואילו יירדו הרחק משם.
אבל נחזור רגע להתחלה. איך פעלו מנועי החיפוש שלפני זה של גוגל. הם הציגו תוצאות חיפוש על פי גורמים שונים, לאו דווקא כאלה שקשורים באיכות הדפים שהוצגו אלא שמושפעים גם מהוותק שלהם, כמות הכסף שהושקע בהם והתשלום ששילמו בעלי הדפים הללו להנהלת מנוע החיפוש.
אצל גוגל זה עובד אחרת ובעזרת אלגוריתם שפיתחו המייסדים. על פי השיטה החדשנית שהמציאו מייסדי החברה ושנקראת "פייג' ראנק" (Page Rank), או בעברית "מדרג האתרים", כל דף מקבל ציון על פי גורמים שונים. הגורמים הללו משקפים את האיכות שלו ועד כמה הוא עונה למי שחיפש את ביטוי החיפוש.
כך למשל, אם יש מובילים אל דף הרבה קישורים מדפים איכותיים אחרים בתחום שלו, הרי שהוא מקבל ציון טוב וסיכוי לעלות לראש תוצאות החיפוש. את זה המייסדים שאבו מהעולם המדעי (הוריהם היו אנשי מדע), בו ככל שמאמר צוטט יותר על ידי חוקרים אחרים, במאמרים ובספרי מדע, הוא נחשב טוב יותר.
ובדיוק כך בגוגל . ככל שאל אתר יש יותר לינקים, קישורים מאתרים איכותיים אחרים, הוא נחשב יותר ויקבל מיקום טוב יותר בתוצאות החיפוש. אם הדף גם בנוי היטב, עם כותרות קשורות, תוכן איכותי והוא בעל מדד חיובי מבחינת התשובה שקיבלו כאלה שחיפשו בו בעבר - גם זה יתרום למיקום טוב יותר שלו בתוצאות החיפוש.
לאיכות התוצאות נוספו גם פיתוחים חשובים אחרים, כמו מהירות קבלת תוצאות החיפוש. גוגל השיגה זאת בזכות מערך המחשבים החכם שיצרו המפתחים. גם הניקיון של דף החיפוש בגוגל בלט כבר מהתחלה לעומת מנועי החיפוש הפופולאריים. כל אלה ביחד גרמו למנוע החיפוש הזה להנביט תוצאות מעולות ולהפוך את צמד המייסדים לראשי תאגיד האינטרנט הגדול והמצליח בעולם.
מייסדי גוגל הסבירו פעם שגוגל היא מעין "שווייץ דיגיטלית", כלומר מנוע חיפוש נייטרלי לחלוטין, שלא נותן העדפה לתוכן של מפרסמים או חברות כלשהן. תוצאות החיפוש שלו רוצות להיות "אובייקטיביות" והחברה לא מאפשרת לאיש לקנות או לשחד כדי להתמקם בראש תוצאות החיפוש. בשנים האחרונות היא אמנם ממקמת שם קישורים ממומנים אבל הניקיון נשמר.
כמובן שגוגל מובילה יותר ויותר שיפורים במנוע החיפוש שלה. במיוחד בולט הדבר בחיזוק מגמת הפרסונליזציה, לפיה כל משתמש מקבל תוצאות חיפוש אישיות, המותאמות לו, מה שנותן לה יתרונות לא קטנים, כולל כספיים, במיוחד בשורת הרווח של הכנסות הפרסום העצומות שלה.
הנה החדשנות של המייסדים, שהמציאו שיטה חדשה לדירוג האתרים ומיקומם בתוצאות החיפוש:
https://youtu.be/85Nyi4Xb9PY
האופן בו עובד מנוע החיפוש של גוגל, נכון ל-2022:
https://youtu.be/0eKVizvYSUQ
החדשנות של גוגל לעומת מנועי חיפוש קודמים:
https://youtu.be/n9eo8b3hEns
עשרות אלפי ניסויים ומאות שינויים בשנה - כך מפותח האלגוריתם של גוגל:
https://youtu.be/J5RZOU6vK4Q
דרך הפעולה של מנוע החיפוש של גוגל:
http://youtu.be/BNHR6IQJGZs
לעומת מנועי חיפוש חדשניים שניסו לפתח, גם אצלנו, לפניה (עברית):
https://youtu.be/W3MXslMH8n8
והסבר מפי מייסד גוגל על הדרך שבה החברה פועלת כדי להנגיש לנו את כל המידע בעולם (מתורגם):
http://youtu.be/zIx5F0vbjB4
מה עושה המוח האנושי?
המוח הוא מרכז הפיקוד של גופנו. מוחנו ממונה על כל מה שאנו עושים וחושבים, מפעולות כמו נשימה ועד חשיבה, משחק, שימוש בשפה לדיבור, פתרון בעיות ועוד.
המוח הוא גם האחראי על שמירת הזיכרונות שלנו, החוויות והאישיות והוא גם מייצר את הרגשות וההרגשה שלנו כלפי אנשים ואירועים שאנו חווים. בד בבד הוא גם מנהל את רוב תפקודי הגוף ואחראי לכך שאנו חיים. הוא גם אחראי לתפקודם של החושים בגופנו.
הערכת המדענים היא שהמוח שלנו מסוגל לבצע כ-100 טריליון פעולות בשנייה. מדובר ביכולת חישוב שמקבילה ל-25 מחשבים ביתיים לפחות!
למוח האנושי יש גם יכולת לבצע פעולות רבות במקביל, ריבוי משימות, או מה שנקרא בעולם המחשבים "מולטי טסקינג". רוצים להיווכח שזה קורה? - שימו לב שאתם מסוגלים גם לנשום, גם לבצע פעולות תנועתיות שונות, גם לדבר בטלפון וגם לשתות ולאכול. מדובר בחלק מפעולות רבות שמתבצעות אצלנו לא פעם במקביל, באותו הזמן, מבלי שאנו מודעים לכך שמדובר ביכולת מדהימה כל כך של מוחנו.
המלצה:
======
קראו באאוריקה בתגית "רשתות נוירונים", על מחקר המוח והדרך שבה הוא תורם לפיתוחים בתחום הבינה המלאכותית.
הנה המוח ומגוון הדברים שהוא עושה, כמו גם המחקר על מחלות שפוגעות במוח בגיל מבוגר (מתורגם):
http://youtu.be/Oy_ikeNOXoM?t=12s
אנחנו לא באמת משתמשים רק ב-10% מהמוח שלנו (עברית):
https://youtu.be/cVi4f8_R95U
סרטון מדהים באנגלית על תפקודי המוח המופלאים:
http://youtu.be/cLqjK3ddSy0
ומדענים מסבירים את המוח בשירה (מתורגם):
http://youtu.be/JB7jSFeVz1U
המוח הוא מרכז הפיקוד של גופנו. מוחנו ממונה על כל מה שאנו עושים וחושבים, מפעולות כמו נשימה ועד חשיבה, משחק, שימוש בשפה לדיבור, פתרון בעיות ועוד.
המוח הוא גם האחראי על שמירת הזיכרונות שלנו, החוויות והאישיות והוא גם מייצר את הרגשות וההרגשה שלנו כלפי אנשים ואירועים שאנו חווים. בד בבד הוא גם מנהל את רוב תפקודי הגוף ואחראי לכך שאנו חיים. הוא גם אחראי לתפקודם של החושים בגופנו.
הערכת המדענים היא שהמוח שלנו מסוגל לבצע כ-100 טריליון פעולות בשנייה. מדובר ביכולת חישוב שמקבילה ל-25 מחשבים ביתיים לפחות!
למוח האנושי יש גם יכולת לבצע פעולות רבות במקביל, ריבוי משימות, או מה שנקרא בעולם המחשבים "מולטי טסקינג". רוצים להיווכח שזה קורה? - שימו לב שאתם מסוגלים גם לנשום, גם לבצע פעולות תנועתיות שונות, גם לדבר בטלפון וגם לשתות ולאכול. מדובר בחלק מפעולות רבות שמתבצעות אצלנו לא פעם במקביל, באותו הזמן, מבלי שאנו מודעים לכך שמדובר ביכולת מדהימה כל כך של מוחנו.
המלצה:
======
קראו באאוריקה בתגית "רשתות נוירונים", על מחקר המוח והדרך שבה הוא תורם לפיתוחים בתחום הבינה המלאכותית.
הנה המוח ומגוון הדברים שהוא עושה, כמו גם המחקר על מחלות שפוגעות במוח בגיל מבוגר (מתורגם):
http://youtu.be/Oy_ikeNOXoM?t=12s
אנחנו לא באמת משתמשים רק ב-10% מהמוח שלנו (עברית):
https://youtu.be/cVi4f8_R95U
סרטון מדהים באנגלית על תפקודי המוח המופלאים:
http://youtu.be/cLqjK3ddSy0
ומדענים מסבירים את המוח בשירה (מתורגם):
http://youtu.be/JB7jSFeVz1U
איך פועל המחשב האישי?
אין ספק שהמחשב ובמיוחד המחשב אישי, המחשב הביתי, הלפטופ שהוא המחשב הנייד ואפילו הטלפון החכם שלנו, סוג של מחשב מאוד מתקדם וקטן - כל אלו שינו את העולם.
אבל איך המחשב פועל? איך הוא עושה את כל הפלאים שכל כך התרגלנו אליהם?
#אז איך המחשב עובד?
ראשית, נבין שמחשב הוא מכונה שמקבלת נתונים ומעבדת אותם על פי ההוראות שהיא קיבלה.
את הנתונים וההוראות מקבל המחשב מהתקני קלט כמו מקלדת, עכבר המחשב, סורק תמונות, מצלמת רשת, או מתוכנות ויישומים שונים המאוחסנים בו.
את עיבוד הנתונים עושה ה-CPU, יחידת העיבוד המרכזית, שהיא למעשה ליבו של המחשב. את עיקר העבודה עושה המעבד של המחשב. הוא נמצא על המיקרו-מעבד, שבב קטן שהוא למעשה המוח של המחשב. המעבד מטפל במרבית הפעולות המרכזיות שהמחשב מבצע. בין השאר הוא משמש כשליח לרכיבים המרכזיים כמו זיכרון ה-RAM, המסך (צג) והכוננים.
לאחר שהמחשב עיבד את הנתונים, הוא שולח את תוצאות העיבוד שלהם להתקני הפלט, כמו מדפסת, מסך, כרטיס קול, כרטיס וידאו, רמקולים, יציאות למכשירים חיצוניים או אפילו למחשב אחר.
הרכיבים המרכזיים במחשב מותקנים או מחוברים אל לוח האם (Motherboard). זהו המעגל החיוני והמרכזי, שהמחשב לא יכול לעבוד בלעדיו. כל מרכיב משמעותי במחשב, כמו ה-CPU והזכרונות, הוא חלק מלוח האם או מחובר לאחת היציאות שלו או מותקן על אחד מחריצי הרחבה שבו.
בכל פעם שאנו יוצרים מסמך טקסט, מורידים קובץ אודיו או וידאו חדש, אך גם כשאנו שומרים תמונה, שיר, סרטון או מתקינים תוכנה חדשה, כולם נכתבים על הכונן הקשיח (Hard Disk) שבמחשב. הכונן הקשיח הוא המקום שבו מאוחסנים כל המסמכים, המידע והתוכניות שלנו. ניתן לראות בו מעין ארון דיגיטלי, או מחסן של קבצים דיגיטליים.
חוץ מהכונן הקשיח, ששומר את המידע גם כשהמחשב כבוי, יש במחשב עוד שני סוגי זיכרון. הראשון מהם הוא ה-RAM, זיכרון גישה אקראית. הוא פעיל רק כשהמחשב פועל ובו נשמרים מערכת ההפעלה שמפעילה את המחשב, התוכנות הפעילות והנתונים שהמחשב מנהל ומעבד כרגע.
זיכרון ה-RAM מבטיח שהמעבד, המוח של המחשב, יוכל להגיע לכל הנתונים האלה במהירות עצומה. ככל שלמחשב יש יותר זיכרון RAM, תהיה לו היכולת להחזיק ולעבד יותר תוכניות וקבצים יותר גדולים. כשמכבים את המחשב, כל תוכן זיכרון ה-RAM נמחק לגמרי.
סוג הזיכרון השני הוא ROM, קיצור של Read only memory, זיכרון לקריאה בלבד. שבבי זיכרון ה-ROM חשובים מאוד וממוקמים על לוח האם. הם מכילים הוראות שאליהן יכול המעבד במחשב לגשת ישירות ובמהירות. דוגמה מצוינת להוראות כאלה הן הוראות הנוגעות לתהליך האתחול של המחשב ורכיבי חומרה שמחוברים אליו. את התפקיד הזה ממלא שבב ה-BIOS, שמעיר את המחשב כשמפעילים אותו ו"מזכיר למחשב" אילו רכיבים וחלקים מותקנים בו ואילו משימות הם ממלאים. זוהי המערכת שאחראית על הקלט והפלט של המחשב ומכונה לעתים גם "קושחה".
אחרונים בשורה הם כרטיסים, כמו כרטיס וידאו או כרטיס קול. אלה שני מכשירי פלט, המחוברים ללוח האם או מוטמעים בו מראש. בכרטיסים כאלה יש מעגלים מיוחדים שתפקידם, לאפשר למחשב להציג סרטי וידאו על המסך, להשמיע צלילים דרך הרמקולים שמחוברים אליו וכדומה.
רוצים לדעת עוד על המרכיבים של המחשב? - בתגית "חלקי המחשב" תוכלו לרדת לפרטים.
הנה סרטון שמסביר את פעולת המחשב (מתורגם):
https://youtu.be/AkFi90lZmXA?t=15s
כל חלקי המחשב (עברית):
https://youtu.be/kUv7JtkpN8g
הסבר על הדרך בה פועל המחשב (עברית):
https://youtu.be/D1podM2wdxA
ובשביל הנוסטלגיה - כתבה על עליית המחשב האישי לארץ בשנות ה-80 (עברית):
https://youtu.be/fnzUSWfAzhk
אין ספק שהמחשב ובמיוחד המחשב אישי, המחשב הביתי, הלפטופ שהוא המחשב הנייד ואפילו הטלפון החכם שלנו, סוג של מחשב מאוד מתקדם וקטן - כל אלו שינו את העולם.
אבל איך המחשב פועל? איך הוא עושה את כל הפלאים שכל כך התרגלנו אליהם?
#אז איך המחשב עובד?
ראשית, נבין שמחשב הוא מכונה שמקבלת נתונים ומעבדת אותם על פי ההוראות שהיא קיבלה.
את הנתונים וההוראות מקבל המחשב מהתקני קלט כמו מקלדת, עכבר המחשב, סורק תמונות, מצלמת רשת, או מתוכנות ויישומים שונים המאוחסנים בו.
את עיבוד הנתונים עושה ה-CPU, יחידת העיבוד המרכזית, שהיא למעשה ליבו של המחשב. את עיקר העבודה עושה המעבד של המחשב. הוא נמצא על המיקרו-מעבד, שבב קטן שהוא למעשה המוח של המחשב. המעבד מטפל במרבית הפעולות המרכזיות שהמחשב מבצע. בין השאר הוא משמש כשליח לרכיבים המרכזיים כמו זיכרון ה-RAM, המסך (צג) והכוננים.
לאחר שהמחשב עיבד את הנתונים, הוא שולח את תוצאות העיבוד שלהם להתקני הפלט, כמו מדפסת, מסך, כרטיס קול, כרטיס וידאו, רמקולים, יציאות למכשירים חיצוניים או אפילו למחשב אחר.
הרכיבים המרכזיים במחשב מותקנים או מחוברים אל לוח האם (Motherboard). זהו המעגל החיוני והמרכזי, שהמחשב לא יכול לעבוד בלעדיו. כל מרכיב משמעותי במחשב, כמו ה-CPU והזכרונות, הוא חלק מלוח האם או מחובר לאחת היציאות שלו או מותקן על אחד מחריצי הרחבה שבו.
בכל פעם שאנו יוצרים מסמך טקסט, מורידים קובץ אודיו או וידאו חדש, אך גם כשאנו שומרים תמונה, שיר, סרטון או מתקינים תוכנה חדשה, כולם נכתבים על הכונן הקשיח (Hard Disk) שבמחשב. הכונן הקשיח הוא המקום שבו מאוחסנים כל המסמכים, המידע והתוכניות שלנו. ניתן לראות בו מעין ארון דיגיטלי, או מחסן של קבצים דיגיטליים.
חוץ מהכונן הקשיח, ששומר את המידע גם כשהמחשב כבוי, יש במחשב עוד שני סוגי זיכרון. הראשון מהם הוא ה-RAM, זיכרון גישה אקראית. הוא פעיל רק כשהמחשב פועל ובו נשמרים מערכת ההפעלה שמפעילה את המחשב, התוכנות הפעילות והנתונים שהמחשב מנהל ומעבד כרגע.
זיכרון ה-RAM מבטיח שהמעבד, המוח של המחשב, יוכל להגיע לכל הנתונים האלה במהירות עצומה. ככל שלמחשב יש יותר זיכרון RAM, תהיה לו היכולת להחזיק ולעבד יותר תוכניות וקבצים יותר גדולים. כשמכבים את המחשב, כל תוכן זיכרון ה-RAM נמחק לגמרי.
סוג הזיכרון השני הוא ROM, קיצור של Read only memory, זיכרון לקריאה בלבד. שבבי זיכרון ה-ROM חשובים מאוד וממוקמים על לוח האם. הם מכילים הוראות שאליהן יכול המעבד במחשב לגשת ישירות ובמהירות. דוגמה מצוינת להוראות כאלה הן הוראות הנוגעות לתהליך האתחול של המחשב ורכיבי חומרה שמחוברים אליו. את התפקיד הזה ממלא שבב ה-BIOS, שמעיר את המחשב כשמפעילים אותו ו"מזכיר למחשב" אילו רכיבים וחלקים מותקנים בו ואילו משימות הם ממלאים. זוהי המערכת שאחראית על הקלט והפלט של המחשב ומכונה לעתים גם "קושחה".
אחרונים בשורה הם כרטיסים, כמו כרטיס וידאו או כרטיס קול. אלה שני מכשירי פלט, המחוברים ללוח האם או מוטמעים בו מראש. בכרטיסים כאלה יש מעגלים מיוחדים שתפקידם, לאפשר למחשב להציג סרטי וידאו על המסך, להשמיע צלילים דרך הרמקולים שמחוברים אליו וכדומה.
רוצים לדעת עוד על המרכיבים של המחשב? - בתגית "חלקי המחשב" תוכלו לרדת לפרטים.
הנה סרטון שמסביר את פעולת המחשב (מתורגם):
https://youtu.be/AkFi90lZmXA?t=15s
כל חלקי המחשב (עברית):
https://youtu.be/kUv7JtkpN8g
הסבר על הדרך בה פועל המחשב (עברית):
https://youtu.be/D1podM2wdxA
ובשביל הנוסטלגיה - כתבה על עליית המחשב האישי לארץ בשנות ה-80 (עברית):
https://youtu.be/fnzUSWfAzhk
