שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהם הקוטב הצפוני והקוטב הדרומי ומה ההבדל ביניהם?
לכדור הארץ שני קטבים, שתי פינות אפשר לומר. הקוטב הצפוני שבחלקו העליון ובחלקו התחתון - הקוטב הדרומי.
חשוב להבין עובדה מרכזית. הקוטב הצפוני אינו כל האזור העצום ומלא הקרחונים שבצפון כדור הארץ, בדיוק כמו שאנטארקטיקה איננה הקוטב הדרומי. כשמדברים על קוטב, מדובר בנקודה גאוגרפית ספציפית מאוד המצויה במרכז האזור הצפוני של כדור הארץ.
עד כדי כך זה חשוב שב-1996 הוכיחו מדענים באמצעות מדידות חדשניות, שפירי, כובש הקוטב הצפוני, החמיץ את הקוטב בכ-40 קילומטרים.
מכל מקום, הקוטב הצפוני הוא הקוטב הארקטי ("ארקטיקוס" ביוונית פירושו "מהצפון"), בעוד הקוטב הדרומי הוא הקוטב האנטארקטי - בא מהמילה "אנטארקטיקוס" - כלומר זה שמנוגד לצפון.
הבה נזכור את ההבדל הראשון ביניהם כך: הקוטב הארקטי, או הקוטב הצפוני, מוקף ביבשה. אנטארקטיקה, שבמרכזה הקוטב הדרומי, היא יבשת שמוקפת באוקיינוס.
אז בעוד שהקוטב הצפוני עשוי מקרחונים שנמצאים על המים, יש בו בעלי חיים ואנשים שחיים בתוך הקרח והטמפרטורה הקרה ביותר בו היא מינוס 68 מעלות צלזיוס, יבשת אנטארקטיקה בנויה על הקוטב הדרומי.
זוהי יבשת שגודלה פעמיים מהגודל של אוסטרליה. יש בה תנאים קיצוניים שלא איפשרו קיומם של חיים רבים בה, חוץ מחוקרים ובעלי חיים ממינים מעטים, כולל פינגוינים. אנטראקטיקה היא יבשה מאד ומדברית וכמעט בלי גשמים.
הטמפרטורה באנטארקטיקה קרה עוד יותר מזו שבקוטב הצפוני ומגיעה למינוס 89 מעלות צלזיוס. הסיבה לקור הגדול באנטארקטיקה היא הגובה של היבשה, גובה של 3 קילומטרים מעל פני הים. גובה, אנחנו כבר יודעים - פירושו קור. ממש כמו בהרים הגבוהים שהשלג לא נמס בהם אף פעם.
אגב, בין שני הקטבים, בדיוק באמצע, עובר קו דמיוני שנקרא "קו המשווה". בניגוד לקטבים, שהם המרוחקים יותר מהשמש ולכן קר בהם, אזור קו המשווה בכדור הארץ הוא הכי קרוב לשמש ולכן תמיד חם בו יותר. קראו עליו בתגית "קו המשווה".
הנה סרטון על ההבדלים בין הקטבים, ארקטיקה ואנטארקטיקה (מתורגם):
http://youtu.be/Z5VRoGTF60s?t=6s
מה מקור שמה של אנטארקטיקה?
מקור שמה של אנטארקטיקה, הקוטב הדרומי, הוא "מול ארקטיקה", בצד הנגדי לארקטיקה, הקוטב הצפוני.
במילים אחרות אנטארקטיקה היא הקוטב הנגדי, הקוטב הדרומי - זה שנמצא בצד השני של כדור הארץ, זה שממול הקוטב הצפוני, הנקרא ארקטיקה.
הנה סרטון המספר על כך ועל היבשת השישית הזו (עברית):
https://youtu.be/wF2_q2rY7tw
מהו סיפורו העצוב של קפטן סקוט?
זה קרה בשנת 1911, בעיצומו של המאבק לכיבוש הקוטב הדרומי. קפטן סקוט (Robert Scott) הבריטי ניסה בכל כוחו להיות האדם הראשון שיכבוש את אנטארקטיקה ויגיע לקודקוד שלה, הקוטב הדרומי.
אבל "המירוץ לקוטב הדרומי", כפי שהוא נקרא היה עתיד להיות לא סתם קשה מאוד, אלא קשה עוד יותר. בהגיעו לקוטב הדרומי, סקוט גילה למרבה האכזבה, שהנורווגי רואלד אמונדסן הקדים אותו ב-4 שבועות וכבר תקע דגל במקום.
אמונדסן, אגב, ידע שיש לו מתחרים ואף השאיר לסקוט ולצוות שאיתו צידה לדרך חזרה.
סקוט וצוותו המובסים התחילו לחזור בחזרה. הדיכאון היה מר ותחושת הכישלון צרבה במיוחד. הם לא זכו להיות הראשונים במקום האחרון על פני כדור הארץ שנותר בלתי מושג.
הם החלו לעשות את דרכם בחזרה הביתה. אבל הם מעולם לא השלימו את המסע. סופה של החבורה האומללה היה שהם קפאו ומתו בשלג, מרחק מכאיב של קילומטרים בודדים ממחנה שיכול היה להציל את חייהם.
הנה סיפורו של המירוץ לקוטב הדרומי וכיצד הסתיים (מתורגם):
https://youtu.be/Ts3LIirgDbU
על מסעם ההירואי והמאכזב של קפטן סקוט וצוותו:
http://youtu.be/PyMLx2mv1Qg
קטע מסרט שמתאר את ההגעה למרכז הקוטב הדרומי:
http://youtu.be/ngzofL07FPQ
יומן המסע שלו מתעד את מסעם של סקוט וצוותו:
https://youtu.be/ZACkCPQJ4mw
אנשי מדע וחוקרים מתארים את חשיבות מסעו של סקוט:
http://youtu.be/jnpfZAbsOdE
על רצונו להשיג גם הישגים מדעיים:
http://youtu.be/hcJ850gJdNc
ותמונות ושיר לזכרו של סקוט:
http://youtu.be/-tiw7q9Un9U
במה מתמחה שוברת קרח?
פעם ספינות שנקלעו לים קפוא היו עלולות להתקע בו עד להפשרתו באביב. היום יש פתרונות לכך. קוראים להם שוברות קרח ותפקידן לפתוח נתיבי שיט בים קפוא ולשמור אותם פתוחים לאוניות משא.
שוברת קרח (Icebreaker) היא ספינה שמטרתה לנוע באותם ימים המכוסים בקרח. גוף הספינה שוברת הקרח הוא חזק וצורתו מותאמת לשבירת הקרח ולפילוס הדרך בו. שוברת הקרח היא גם בעלת כוח רב, שמאפשר לה לדחוף את עצמה דרך הקרח. לצורך כך הן מצוידות במנוע חזק, כששוברות קרח הללו מתחלקות בין כאלה המונעות במנוע דיזל, לבעלות טורבינת גז, או מנוע גרעיני.
שוברות הקרח הן יקרות מאד לייצור ולתפעול. רבות מהן גם מצוידות במסוק שמסייר לפני האונייה כדי לאתר סכנות מראש.
ותא שהן נוחות לשיט. המבנה המקובל של שוברות הקרח גורם להן לתנודות רבות, גם כשהים די שקט. פילוס הדרך בתוך הקרח גורם גם הוא לאי-נוחות רבה, בשל הרעידות הרבות הרעש המתמיד בעת שבירת הקרח.
הנה הסבר על שוברת הקרח:
https://youtu.be/vFd-QNipgR0
ושוברת קרח מצליחה לשבור קרחון:
https://youtu.be/F2s4e4B4smM
מיהו כובש הקוטב הדרומי?
האיש שכבש ראשון את אנטארקטיקה היה החוקר הנורבגי רואלד אמונדסן. בשנת 1911 הוא ניצח בתחרות על כיבוש הקוטב הדרומי, כשהגיע עם עוזריו לנקודה הדרומית בכדור הארץ, הקודקוד של אנטארקטיקה.
משהגיעו ראשונים אל הקוטב באנטארקטיקה והבינו שהצליחו לכבוש את הקוטב הדרומי, השאירו שם אמונדסן ואנשיו דגל, ברכה ומזון למתחרה שלהם על הבכורה.
המתחרה המובס רוברט סקוט, שעמד בראש שרידי צוות בריטי שהתחרה על כיבוש אנטארקטיקה, הגיע לשם 35 יום אחר-כך וגילה שאמונדסן הקדים אותו.
הטרגדיה של סקוט לא הייתה רק זו. בדרכם בחזרה, בעוד רואלד אמונדסן הפך לאגדה, מתו סקוט וכל חבריו לצוות מקור ומרעב. הם לא זכו לשוב הביתה.
הנה המירוץ אל הקוטב הדרומי (מתורגם):
https://youtu.be/Ts3LIirgDbU
סיפורו של רואלד אמונדסן וכיבוש יבשת אנטארקטיקה:
http://youtu.be/kW5p7ANwAU4
תמונות מהמסע של אמונדסן לקוטב:
http://youtu.be/LHjBljEOEmY
ותכנית חינוכית על כיבוש הקוטב הדרומי על ידי אמונדסן (עברית):
https://youtu.be/gyBd60mh5EI?long=yes
מהו קו המשווה?
בין שני הקטבים, הקוטב הצפוני והקוטב הדרומי, בדיוק באמצע, עובר קו דמיוני שנקרא "קו המשווה". בניגוד לקטבים, שהם המרוחקים יותר מהשמש ולכן קר בהם, אזור קו המשווה בכדור הארץ הוא הכי קרוב לשמש ולכן תמיד חם בו יותר.
קו המשווה הוא קו דמיוני כמובן.הוא מקיף את כדור הארץ. קו המשווה נמצא בדיוק באמצע הדרך שבין הקוטב הצפוני לקוטב הדרומי ולכן הוא זהה עם קו הרוחב 0º.
בקו המשווה פני כדור הארץ מחולקים לשני חצאים שווים - חצי הכדור הצפוני וחצי הכדור הדרומי. אורכו של הקו הוא כ-40,075 קילומטרים.
בקו-המשווה כמה תופעות מעניינות:
- זהו המקום היחיד בעולם שבו השמש נמצאת בדיוק למעלה בצהרי יום השוויון. זו גם הסיבה שחם בארצות קו המשווה.
- האורך של כל יום בקו־המשווה הוא קבוע לאורך כל השנה, קרוב ל-12 שעות. מהזריחה בשעה 6:00 בבוקר לערך ועד לשקיעה ב-6:00 בערב.
- בקו־המשווה רואים לעיתים רחוקות מאד דמדומי בוקר או ערב. הזריחות והשקיעות בו מהירות.
- הכוכבים בקו המשווה נראים בלילה כנעים בחצי עיגול שהמרכז שלו בנקודה בקצה האופק (בדרום או בצפון).
- במקומות הנמצאים על קו המשווה אוהבים להראות למבקרים כל מיני הבדלים בין שני צידי הקו, כמו כיוון סיבוב המים. בניגוד לזרימה הסיבובית נגד כיוון מחוגי השעון שמאפיינת את המצב מצפון לקו המשווה, ועם כיוון מחוגי השעון שמדרום לקו המשווה - על קו המשווה המים יתנקזו ישירות כלפי מטה, ללא כל סיבוב! יש המסבירים זאת בכוח קוריוליס, אבל המדענים טוענים שהשפעתו זניחה. גם כיוון סופות הוריקן משתנה בשני צידי קו המשווה (ראו באאוריקה בתגית "כוח קוריוליס").
הנה סרטון על החום בקו המשווה:
http://youtu.be/cqKZYAmcReQ
על המים הזורמים למטה בקו המשווה. שימו לב שהעלים לא מסתובבים בקו המשווה בעוד שכשהמדגים הולך כמה מטרים צפונה הם מתחילים להסתובב לצד אחד וכשהוא פונה דרומה לקו המשווה - הסיבוב שלהם הוא לצד שני:
http://youtu.be/ES-L1thx2dg
וביצה עומדת ולא נופלת - רק בקו המשווה:
http://youtu.be/tzxCDgC-mko
האם הגוון של הלילה הוא כחול?
בסרטים הלילה נראה לא פעם כחול. לא מעט סצינות קולנוע נהדרות מדגימות את זה. אבל הלילה האמיתי במציאות הוא כמובן שחור, שזה בעצם חוסר אור.
הסיבה הקולנועית לכחול הזה היא שלא תמיד שחור מייצר את האווירה הנכונה לסרט. צבעים, כולנו יודעים, יוצרים אווירה ומצבי רוח. כשאין אותם, אז הלילה שחור מדי... לכן המחליף הטבעי של השחור יהיה במרבית המקרים כחול.
אבל לעתים נדירות, גם במציאות ובטבע ממש, הלילה הוא אכן כחול. הסיבה לכך היא תופעה שנקראת "פיזור ריילי". התופעה הזו מתארת מצב בו עוברים אור השמש או אור הירח בחשיכה, דרך האטמוספירה של כדור הארץ.
במצב כזה מתפזרים אורכי הגל הכחולים, גלים קצרים יותר מאורכי הגל האדומים והארוכים, גלים שמשתלטים. המשמעות של ההתפזרות הרבה יותר של "הגלים הכחולים" היא אור לילה כחול.
במהלך היום, האור הכחול הזה לא ישרור לעולם. זאת מכיוון שאור השמש מגיע לאטמוספירת כדור הארץ בזווית אחרת. מלמעלה. מכאן שאפקט הפיזור לא יהיה מורגש כך.
עם שקיעת השמש, לעומת זאת, האור נכנס לכדור הארץ בזווית שטוחה ועובר מרחק רב יותר באטמוספרה. לכן האור הופך כחול, מתפזר יותר והופך לדומיננטי, השולט מבין שאר הצבעים הנראים, כמו שחור ואפור ומעט גם גווני סגול, כתום ואדום.
הנה סצינת לילה אופיינית בגווני כחול-שחור מהסרט "הפסנתרן":
https://youtu.be/MPrQdlrCzPY
צבע קר, רגוע, הרמוני אמיתי - כחול בקולנוע:
https://youtu.be/odoq52Dgg_c
ברק כחול ונדיר במתח חשמלי של 143 אלף וולט:
https://youtu.be/ioldAqFk6sw
השיר המפורסם "ירח כחול" (Blue moon):
https://youtu.be/8bKUBNFhW3g?t=4s
ובלו נייט של קוקון - אי אפשר שלא להשמיע אותו כאן:
https://youtu.be/_IUDwRF4qzk
מיהו רוברט פירי הכובש הראשון של הקוטב הצפוני?
מגלה הארצות האמריקאי רוברט פירי היה הראשון שהגיע לקוטב הצפוני. זה קרה רק בשנת 1909, אחרי שנכשל פעמיים במסעות כאלו. עוד קודם לכן, במסעו ב-1891, הוכיח פירי לראשונה כי גרינלנד היא אי.
פירי נחשב גיבור ומגלה אמיץ ורב תושיה. אך הקטנוניים שבינינו ישמחו לגלות שאם בעבר הוא הוכר כאדם הראשון שהגיע לקוטב הצפוני, ב-6 באפריל 1909 המצב היה שונה במקצת. בדיקות מדויקות שנערכו בשנת 1996 הראו כי פירי החמיץ את הקוטב הצפוני המדויק כפי שאנו יודעים אותו היום, בכ-40 קילומטרים.
באותה תקופה נעשה ניסיון ליטול ממנו את הבכורה ההיסטורית שבה החזיק כמעט מאה שנים. הוא לא ממש צלח, כי אלה פרטים קטנים ומעצבנים על כיבוש הנקודה הצפונית העולם בידי פורץ דרך, שניסה שוב ושוב עד שהצליח.
שום מדידה מדויקת בת זמננו לא תצליח ליטול ממנו את גדולת כיבוש הקוטב בדיעבד.
ויכוח אחר שמתנהל מאז הוא לגבי שותפו למסע של פירי, מת'יו הנסון. הוא העיד שהגיע לנקודה עצמה יותר מחצי שעה לפני פירי עצמו ולפיכך הוא בעצם כובש הקוטב. פירי היה חוקר נודע ולפיכך זכה בתהילה, לעומת הנסון שחור העור, בתקופה בה הגזענות חגגה.
על הגעתו של פירי לקוטב הצפוני:
https://youtu.be/fniVum_Szd8
העניין עם מתיו הנסון:
https://youtu.be/DeKAhA0kixc?t=17s
סרטון אותנטי מתחילת המאה שבו רואים את רוברט פירי מפקד על ספינתו:
http://youtu.be/A4w4MuAHv4c
והצצה ב-360 מעלות על הים הצפוני:
http://youtu.be/7fs1UzhLcbE?qr=yes
לכדור הארץ שני קטבים, שתי פינות אפשר לומר. הקוטב הצפוני שבחלקו העליון ובחלקו התחתון - הקוטב הדרומי.
חשוב להבין עובדה מרכזית. הקוטב הצפוני אינו כל האזור העצום ומלא הקרחונים שבצפון כדור הארץ, בדיוק כמו שאנטארקטיקה איננה הקוטב הדרומי. כשמדברים על קוטב, מדובר בנקודה גאוגרפית ספציפית מאוד המצויה במרכז האזור הצפוני של כדור הארץ.
עד כדי כך זה חשוב שב-1996 הוכיחו מדענים באמצעות מדידות חדשניות, שפירי, כובש הקוטב הצפוני, החמיץ את הקוטב בכ-40 קילומטרים.
מכל מקום, הקוטב הצפוני הוא הקוטב הארקטי ("ארקטיקוס" ביוונית פירושו "מהצפון"), בעוד הקוטב הדרומי הוא הקוטב האנטארקטי - בא מהמילה "אנטארקטיקוס" - כלומר זה שמנוגד לצפון.
הבה נזכור את ההבדל הראשון ביניהם כך: הקוטב הארקטי, או הקוטב הצפוני, מוקף ביבשה. אנטארקטיקה, שבמרכזה הקוטב הדרומי, היא יבשת שמוקפת באוקיינוס.
אז בעוד שהקוטב הצפוני עשוי מקרחונים שנמצאים על המים, יש בו בעלי חיים ואנשים שחיים בתוך הקרח והטמפרטורה הקרה ביותר בו היא מינוס 68 מעלות צלזיוס, יבשת אנטארקטיקה בנויה על הקוטב הדרומי.
זוהי יבשת שגודלה פעמיים מהגודל של אוסטרליה. יש בה תנאים קיצוניים שלא איפשרו קיומם של חיים רבים בה, חוץ מחוקרים ובעלי חיים ממינים מעטים, כולל פינגוינים. אנטראקטיקה היא יבשה מאד ומדברית וכמעט בלי גשמים.
הטמפרטורה באנטארקטיקה קרה עוד יותר מזו שבקוטב הצפוני ומגיעה למינוס 89 מעלות צלזיוס. הסיבה לקור הגדול באנטארקטיקה היא הגובה של היבשה, גובה של 3 קילומטרים מעל פני הים. גובה, אנחנו כבר יודעים - פירושו קור. ממש כמו בהרים הגבוהים שהשלג לא נמס בהם אף פעם.
אגב, בין שני הקטבים, בדיוק באמצע, עובר קו דמיוני שנקרא "קו המשווה". בניגוד לקטבים, שהם המרוחקים יותר מהשמש ולכן קר בהם, אזור קו המשווה בכדור הארץ הוא הכי קרוב לשמש ולכן תמיד חם בו יותר. קראו עליו בתגית "קו המשווה".
הנה סרטון על ההבדלים בין הקטבים, ארקטיקה ואנטארקטיקה (מתורגם):
http://youtu.be/Z5VRoGTF60s?t=6s
מקור שמה של אנטארקטיקה, הקוטב הדרומי, הוא "מול ארקטיקה", בצד הנגדי לארקטיקה, הקוטב הצפוני.
במילים אחרות אנטארקטיקה היא הקוטב הנגדי, הקוטב הדרומי - זה שנמצא בצד השני של כדור הארץ, זה שממול הקוטב הצפוני, הנקרא ארקטיקה.
הנה סרטון המספר על כך ועל היבשת השישית הזו (עברית):
https://youtu.be/wF2_q2rY7tw
זה קרה בשנת 1911, בעיצומו של המאבק לכיבוש הקוטב הדרומי. קפטן סקוט (Robert Scott) הבריטי ניסה בכל כוחו להיות האדם הראשון שיכבוש את אנטארקטיקה ויגיע לקודקוד שלה, הקוטב הדרומי.
אבל "המירוץ לקוטב הדרומי", כפי שהוא נקרא היה עתיד להיות לא סתם קשה מאוד, אלא קשה עוד יותר. בהגיעו לקוטב הדרומי, סקוט גילה למרבה האכזבה, שהנורווגי רואלד אמונדסן הקדים אותו ב-4 שבועות וכבר תקע דגל במקום.
אמונדסן, אגב, ידע שיש לו מתחרים ואף השאיר לסקוט ולצוות שאיתו צידה לדרך חזרה.
סקוט וצוותו המובסים התחילו לחזור בחזרה. הדיכאון היה מר ותחושת הכישלון צרבה במיוחד. הם לא זכו להיות הראשונים במקום האחרון על פני כדור הארץ שנותר בלתי מושג.
הם החלו לעשות את דרכם בחזרה הביתה. אבל הם מעולם לא השלימו את המסע. סופה של החבורה האומללה היה שהם קפאו ומתו בשלג, מרחק מכאיב של קילומטרים בודדים ממחנה שיכול היה להציל את חייהם.
הנה סיפורו של המירוץ לקוטב הדרומי וכיצד הסתיים (מתורגם):
https://youtu.be/Ts3LIirgDbU
על מסעם ההירואי והמאכזב של קפטן סקוט וצוותו:
http://youtu.be/PyMLx2mv1Qg
קטע מסרט שמתאר את ההגעה למרכז הקוטב הדרומי:
http://youtu.be/ngzofL07FPQ
יומן המסע שלו מתעד את מסעם של סקוט וצוותו:
https://youtu.be/ZACkCPQJ4mw
אנשי מדע וחוקרים מתארים את חשיבות מסעו של סקוט:
http://youtu.be/jnpfZAbsOdE
על רצונו להשיג גם הישגים מדעיים:
http://youtu.be/hcJ850gJdNc
ותמונות ושיר לזכרו של סקוט:
http://youtu.be/-tiw7q9Un9U
פעם ספינות שנקלעו לים קפוא היו עלולות להתקע בו עד להפשרתו באביב. היום יש פתרונות לכך. קוראים להם שוברות קרח ותפקידן לפתוח נתיבי שיט בים קפוא ולשמור אותם פתוחים לאוניות משא.
שוברת קרח (Icebreaker) היא ספינה שמטרתה לנוע באותם ימים המכוסים בקרח. גוף הספינה שוברת הקרח הוא חזק וצורתו מותאמת לשבירת הקרח ולפילוס הדרך בו. שוברת הקרח היא גם בעלת כוח רב, שמאפשר לה לדחוף את עצמה דרך הקרח. לצורך כך הן מצוידות במנוע חזק, כששוברות קרח הללו מתחלקות בין כאלה המונעות במנוע דיזל, לבעלות טורבינת גז, או מנוע גרעיני.
שוברות הקרח הן יקרות מאד לייצור ולתפעול. רבות מהן גם מצוידות במסוק שמסייר לפני האונייה כדי לאתר סכנות מראש.
ותא שהן נוחות לשיט. המבנה המקובל של שוברות הקרח גורם להן לתנודות רבות, גם כשהים די שקט. פילוס הדרך בתוך הקרח גורם גם הוא לאי-נוחות רבה, בשל הרעידות הרבות הרעש המתמיד בעת שבירת הקרח.
הנה הסבר על שוברת הקרח:
https://youtu.be/vFd-QNipgR0
ושוברת קרח מצליחה לשבור קרחון:
https://youtu.be/F2s4e4B4smM
קוטב
האיש שכבש ראשון את אנטארקטיקה היה החוקר הנורבגי רואלד אמונדסן. בשנת 1911 הוא ניצח בתחרות על כיבוש הקוטב הדרומי, כשהגיע עם עוזריו לנקודה הדרומית בכדור הארץ, הקודקוד של אנטארקטיקה.
משהגיעו ראשונים אל הקוטב באנטארקטיקה והבינו שהצליחו לכבוש את הקוטב הדרומי, השאירו שם אמונדסן ואנשיו דגל, ברכה ומזון למתחרה שלהם על הבכורה.
המתחרה המובס רוברט סקוט, שעמד בראש שרידי צוות בריטי שהתחרה על כיבוש אנטארקטיקה, הגיע לשם 35 יום אחר-כך וגילה שאמונדסן הקדים אותו.
הטרגדיה של סקוט לא הייתה רק זו. בדרכם בחזרה, בעוד רואלד אמונדסן הפך לאגדה, מתו סקוט וכל חבריו לצוות מקור ומרעב. הם לא זכו לשוב הביתה.
הנה המירוץ אל הקוטב הדרומי (מתורגם):
https://youtu.be/Ts3LIirgDbU
סיפורו של רואלד אמונדסן וכיבוש יבשת אנטארקטיקה:
http://youtu.be/kW5p7ANwAU4
תמונות מהמסע של אמונדסן לקוטב:
http://youtu.be/LHjBljEOEmY
ותכנית חינוכית על כיבוש הקוטב הדרומי על ידי אמונדסן (עברית):
https://youtu.be/gyBd60mh5EI?long=yes
בין שני הקטבים, הקוטב הצפוני והקוטב הדרומי, בדיוק באמצע, עובר קו דמיוני שנקרא "קו המשווה". בניגוד לקטבים, שהם המרוחקים יותר מהשמש ולכן קר בהם, אזור קו המשווה בכדור הארץ הוא הכי קרוב לשמש ולכן תמיד חם בו יותר.
קו המשווה הוא קו דמיוני כמובן.הוא מקיף את כדור הארץ. קו המשווה נמצא בדיוק באמצע הדרך שבין הקוטב הצפוני לקוטב הדרומי ולכן הוא זהה עם קו הרוחב 0º.
בקו המשווה פני כדור הארץ מחולקים לשני חצאים שווים - חצי הכדור הצפוני וחצי הכדור הדרומי. אורכו של הקו הוא כ-40,075 קילומטרים.
בקו-המשווה כמה תופעות מעניינות:
- זהו המקום היחיד בעולם שבו השמש נמצאת בדיוק למעלה בצהרי יום השוויון. זו גם הסיבה שחם בארצות קו המשווה.
- האורך של כל יום בקו־המשווה הוא קבוע לאורך כל השנה, קרוב ל-12 שעות. מהזריחה בשעה 6:00 בבוקר לערך ועד לשקיעה ב-6:00 בערב.
- בקו־המשווה רואים לעיתים רחוקות מאד דמדומי בוקר או ערב. הזריחות והשקיעות בו מהירות.
- הכוכבים בקו המשווה נראים בלילה כנעים בחצי עיגול שהמרכז שלו בנקודה בקצה האופק (בדרום או בצפון).
- במקומות הנמצאים על קו המשווה אוהבים להראות למבקרים כל מיני הבדלים בין שני צידי הקו, כמו כיוון סיבוב המים. בניגוד לזרימה הסיבובית נגד כיוון מחוגי השעון שמאפיינת את המצב מצפון לקו המשווה, ועם כיוון מחוגי השעון שמדרום לקו המשווה - על קו המשווה המים יתנקזו ישירות כלפי מטה, ללא כל סיבוב! יש המסבירים זאת בכוח קוריוליס, אבל המדענים טוענים שהשפעתו זניחה. גם כיוון סופות הוריקן משתנה בשני צידי קו המשווה (ראו באאוריקה בתגית "כוח קוריוליס").
הנה סרטון על החום בקו המשווה:
http://youtu.be/cqKZYAmcReQ
על המים הזורמים למטה בקו המשווה. שימו לב שהעלים לא מסתובבים בקו המשווה בעוד שכשהמדגים הולך כמה מטרים צפונה הם מתחילים להסתובב לצד אחד וכשהוא פונה דרומה לקו המשווה - הסיבוב שלהם הוא לצד שני:
http://youtu.be/ES-L1thx2dg
וביצה עומדת ולא נופלת - רק בקו המשווה:
http://youtu.be/tzxCDgC-mko
בסרטים הלילה נראה לא פעם כחול. לא מעט סצינות קולנוע נהדרות מדגימות את זה. אבל הלילה האמיתי במציאות הוא כמובן שחור, שזה בעצם חוסר אור.
הסיבה הקולנועית לכחול הזה היא שלא תמיד שחור מייצר את האווירה הנכונה לסרט. צבעים, כולנו יודעים, יוצרים אווירה ומצבי רוח. כשאין אותם, אז הלילה שחור מדי... לכן המחליף הטבעי של השחור יהיה במרבית המקרים כחול.
אבל לעתים נדירות, גם במציאות ובטבע ממש, הלילה הוא אכן כחול. הסיבה לכך היא תופעה שנקראת "פיזור ריילי". התופעה הזו מתארת מצב בו עוברים אור השמש או אור הירח בחשיכה, דרך האטמוספירה של כדור הארץ.
במצב כזה מתפזרים אורכי הגל הכחולים, גלים קצרים יותר מאורכי הגל האדומים והארוכים, גלים שמשתלטים. המשמעות של ההתפזרות הרבה יותר של "הגלים הכחולים" היא אור לילה כחול.
במהלך היום, האור הכחול הזה לא ישרור לעולם. זאת מכיוון שאור השמש מגיע לאטמוספירת כדור הארץ בזווית אחרת. מלמעלה. מכאן שאפקט הפיזור לא יהיה מורגש כך.
עם שקיעת השמש, לעומת זאת, האור נכנס לכדור הארץ בזווית שטוחה ועובר מרחק רב יותר באטמוספרה. לכן האור הופך כחול, מתפזר יותר והופך לדומיננטי, השולט מבין שאר הצבעים הנראים, כמו שחור ואפור ומעט גם גווני סגול, כתום ואדום.
הנה סצינת לילה אופיינית בגווני כחול-שחור מהסרט "הפסנתרן":
https://youtu.be/MPrQdlrCzPY
צבע קר, רגוע, הרמוני אמיתי - כחול בקולנוע:
https://youtu.be/odoq52Dgg_c
ברק כחול ונדיר במתח חשמלי של 143 אלף וולט:
https://youtu.be/ioldAqFk6sw
השיר המפורסם "ירח כחול" (Blue moon):
https://youtu.be/8bKUBNFhW3g?t=4s
ובלו נייט של קוקון - אי אפשר שלא להשמיע אותו כאן:
https://youtu.be/_IUDwRF4qzk
מגלה הארצות האמריקאי רוברט פירי היה הראשון שהגיע לקוטב הצפוני. זה קרה רק בשנת 1909, אחרי שנכשל פעמיים במסעות כאלו. עוד קודם לכן, במסעו ב-1891, הוכיח פירי לראשונה כי גרינלנד היא אי.
פירי נחשב גיבור ומגלה אמיץ ורב תושיה. אך הקטנוניים שבינינו ישמחו לגלות שאם בעבר הוא הוכר כאדם הראשון שהגיע לקוטב הצפוני, ב-6 באפריל 1909 המצב היה שונה במקצת. בדיקות מדויקות שנערכו בשנת 1996 הראו כי פירי החמיץ את הקוטב הצפוני המדויק כפי שאנו יודעים אותו היום, בכ-40 קילומטרים.
באותה תקופה נעשה ניסיון ליטול ממנו את הבכורה ההיסטורית שבה החזיק כמעט מאה שנים. הוא לא ממש צלח, כי אלה פרטים קטנים ומעצבנים על כיבוש הנקודה הצפונית העולם בידי פורץ דרך, שניסה שוב ושוב עד שהצליח.
שום מדידה מדויקת בת זמננו לא תצליח ליטול ממנו את גדולת כיבוש הקוטב בדיעבד.
ויכוח אחר שמתנהל מאז הוא לגבי שותפו למסע של פירי, מת'יו הנסון. הוא העיד שהגיע לנקודה עצמה יותר מחצי שעה לפני פירי עצמו ולפיכך הוא בעצם כובש הקוטב. פירי היה חוקר נודע ולפיכך זכה בתהילה, לעומת הנסון שחור העור, בתקופה בה הגזענות חגגה.
על הגעתו של פירי לקוטב הצפוני:
https://youtu.be/fniVum_Szd8
העניין עם מתיו הנסון:
https://youtu.be/DeKAhA0kixc?t=17s
סרטון אותנטי מתחילת המאה שבו רואים את רוברט פירי מפקד על ספינתו:
http://youtu.be/A4w4MuAHv4c
והצצה ב-360 מעלות על הים הצפוני:
http://youtu.be/7fs1UzhLcbE?qr=yes
