את הסיפור של חברת קודאק לומדים בבתי ספר לעסקים, בתור דוגמה מצוינת לחברה שלא קוראת השוק נכון ועד כמה עמוק הבור שאליו היא נופלת.

קודאק (Kodak), שנוסדה בסוף המאה ה-19, הייתה לאחת החברות המצליחות בהיסטוריה של המאה ה-20, הייתה אולי החברה המצליחה ביותר של עולם הצילום. היא המציאה בין השאר את גליל הפילם, יצרה את ה"קודאכרום" - סרט הצילום הצבעוני הראשון וכללית, הייתה חברת הצילום החשובה בעולם האנלוגי.

הטרגדיה העסקית של חברת הענק החלה בשנות ה-70 של המאה הקודמת, כשסטיבן ססון, אחד ממהנדסיה, המציא את המצלמה הדיגיטלית והפך את החברה לפורצת דרך בתיאוריה. בשנות ה-80 הומצא בקודאק גם החיישן הראשון שהיה מסוגל לקלוט יותר ממגה-פיקסל.

אבל בזה תמה החדשנות של ענקית הצילום, בשנות ה-90 היא הצליחה לפספס את השלב שבו המצלמות הדיגיטליות הפכו להיט. זה התחיל כשבקודאק ראו את הרמה הנמוכה של התמונות הדיגיטליות ולא האמינו שאלה יחליפו את הצילומים האנלוגיים האיכותיים של אותם זמנים. כך, בעוד חברות יפאניות פיתחו מצלמות שהולכות ומשתפרות, קודאק המשיכה להאמין בפילם ופיתחה מצלמות עם טכנולוגיות עלובות. החברה שהייתה סמל החדשנות בעולם הצילום השתרכה מאחור.

בתחילת שנות ה-2000 הפכו סרטי הצילום של קודאק למיותרים. בשל חוסר ביקוש נאלצה החברה להפסיק לייצר מצלמות פילם והפסיקה בהדרגה את ייצור הפילם. וכאילו להוסיף מלח על פצעיה האנלוגיים, הייתה זו חברת פוג'י היפאנית, המתחרה הגדולה של קודאק, שהםכה לכוכבת שוק הצילום הדיגיטלי. היא הלכה והתחזקה, על חשבון נתח השוק של קודאק כמובן. בעיניים כלות ראתה הנהלת "קודאק" כיצד הצילום הדיגיטלי, שנולד במעבדותיה שלה, הולך ומשתלט על עולם הצילום והיא נותרת מאחור.

בשלב מסוים נראה היה שקודאק מצליחה לחזור לשוק. היא פיתחה חיישנים משוכללים למצלמות דיגיטליות, אבל מחיריה היקרים אל מול היצרנים המתחרים מהמזרח הרחוק, לא עשו לה טוב.

הכל החל להסתיים בשנת 2009. אז הודיעה קודאק על הפסקת ייצור ה"קודאכרום". בעבר זה היה סרט הצילום הצבעוני והנמכר בעולם, הפילם שהיה לסמל הצילום האנלוגי הפופולארי, זה שהיא המציאה ושהמליך אותה בעבר על התעשייה כולה. בשנת 2012 הגישה החברה בקשה לפשיטת רגל ונפטרה ממרבית נכסיה.


הנה סיפור עלייתה ונפילתה של חברת קודאק:

https://youtu.be/zkwdwcl0EAE


כך המציא טכנאי בקודאק את המצלמה הדיגיטלית, שתביא לחורבנה של קודאק עצמה:

http://youtu.be/CpS-DKbyQEI


על ההתדרדרות של חברת קודאק, לאחר שלא קראה נכון את מהפכת הצילום הדיגיטלי:

https://youtu.be/wwfwr8eYP50


וזה מה שנשאר היום מאחת החברות ששינו את העולם:

https://youtu.be/JDzQ1gx71EI

מצלמת האינסטמטיק (Instamatic) הייתה מצלמה זולה ופופולארית שהוציאה חברת קודאק בשנות ה-60. מרגע שהיא יצאה לשוק, המצלמה הזו הפכה להצלחה מסחררת. בניגוד לתמונות המלבן המקובלות, ביחס של 16:9, האינסטמטיק הוציאה תמונות דומות לתמונות הריבועיות של מצלמת הפולרויד, כלומר יחס הרוחב-גובה שלהן היה ריבועי.

התמונות הללו, חשוב לומר, הפכו לתמונות של הצעירים. הן לא היו איכותיות והתאורה של המצלמות הללו הייתה בסיסית, לא ניתן היה לכוון בה פוקוס ולמעשה, חוץ מלצלם קשה היה להגדיר משהו בצילום הסופי. אבל ראו בתמונות הללו את הצעירים, היפים והמגניבים של התקופה וזה הספיק כדי להפוך גם אותה למגניבה.

וכל כך מגניבה היא הייתה, שהיא שבה אלינו במהדורה של אפליקציה מודרנית ומצליחה במיוחד. למי שלא יודעים, האפליקציה הסופר מצליחה לסמארפונים, “אינסטגרם" נולדה מנסיון לשחזר את התמונות הריבועיות של האינסטמטיק.

אלא שבניגוד למצלמה הבסיסית ההיא, ה"אינסטוש" המוכרת והידידותית כל כך לשימוש, מצוידת ב"פילטרים" שכמותם יכולים היו רק לחלום זקני האינסטמטיק, המאפשרת להעניק לתמונה שלכם מראה רטרו מעודכן ואופנתי בתוך שניות.


הנה מצלמת האינסטמטיק:

http://youtu.be/RC4x3cRTqws


המבזק החד-פעמי שלה - שנקרא אז "פלאש קיוב":

https://youtu.be/0eGZX_4EIEU


וכך הלבישו וצילמו עם הפלאש המתלבש:

http://youtu.be/Uhg0UpFziQU

עד שנת 1888 שימשו לוחות זכוכית לצילום. בשנה זו פיתח ג'ורג' איסטמן חומר גמיש וחזק מפלסטיק, שהחליף את הזכוכית ואיפשר צילום רציף של תמונות רבות בשנייה. זה היה הפילם, שהיה תנאי חשוב בדרך לצילום קולנועי ראשון, שהגיע עשור אחר-כך.

כך ייסד איסטמן את חברת קודאק, שהפכה לשם נרדף לצילום וזכתה להצלחה מסחרית עצומה. "אתם תלחצו על הכפתור ואנחנו נעשה את השאר" הייתה סיסמתה של קודאק, שאכן הפכה את הצילום למלאכה קלה לכולם. עד אז היית צריך להיות בעל מקצוע כדי לצלם היטב, אבל קודאק הפכה את הצילום למשימה פשוטה וקלה.

בהמשך חייו הפך איסטמן למולטי-מיליארדר והמצאתו איפשרה לעולם הצילום ולעולם הקולנוע להפוך לתעשיות מצליחות ביותר, גם מבחינה כלכלית וגם בהשפעה העצומה של שתיהן על התרבות המודרנית.


הנה המצאת הפילם והמצלמה של קודאק:

http://youtu.be/_v0cUEBZSC4


איסטמן ואדיסון - שני הממציאים הדגולים שאיפשרו את תעשיית הקולנוע ולאחר שנים גם את הסרט המדבר:

http://youtu.be/4Q9shRCfkVQ


התפתחות הצילום, שבו תרם איסטמן חלק משמעותי ביותר:

http://youtu.be/VUsqS8Ena14


וסרטון בציורים על השתלבות המצאת הפילם של איסטמן ברצף ההמצאות שיצרו את הקולנוע:

http://youtu.be/BKJqeJ48CPs

סטיב ססון (Steve Sasson) הוא ממציא המצלמה הדיגיטלית. הוא היה מהנדס בחברת קודאק ומי שהחל לפתח מצלמה שלימים תיחשב למצלמה הדיגיטלית הראשונה בהיסטוריה.

המצלמה הדיגיטלית הראשונה שבנו סטיב והצוות שלו נראתה כמו טוסטר. היא צילמה תמונות ברזולוציה של 10K - עשרת אלפי תאים, רזולוציה שהיום שום מצלמה לא הייתה מסתפקת בה, אבל התמונה הראשונה שצולמה נראתה די ברורה ולמפתחים היה ברור שעם הזמן היא תוכל להחליף את הפילם.

צחוק הגורל הוא שדווקא ההמצאה שפיתחו המומחים של קודאק הביאה לחורבנה של החברה. אם בעולם הפילם מכרה קודאק את רוב המצלמות בעולם, בעולם הדיגיטלי היא התאחרה לפתח מצלמות שימושיות ואמינות. הזיכרון שהשתמשה בו היה נדיף ולא שמר את התמונות כשכובתה המצלמה. לשם כך היא השתמשה בתחילה בקלטות מיושנות...

החברות המתחרות, לעומת זאת, הקדימו את קודאק בפיתוח זיכרונות לא נדיפים, שהתבססו על מוליכים למחצה. הם היו פשוטים וזולים יותר ושמרו על המידע גם כשכובתה המצלמה, תנאי הכרחי לכל מצלמה.

וכך הפכה קודאק למרבה האירוניה, לאחת היצרניות החלשות בעולם הצילום. היא הפסידה את הבכורה דווקא בשלב שהצילום הדיגיטלי שהיא עצמה המציאה, הלך והשתלט על סדר היום הפוטוגרפי.

קודאק אמנם הצליחה לחזור לשוק ולפתח חיישנים משוכללים למצלמות דיגיטליות, אבל לא הצליחה להיות זולה מספיק וחברות הטכנולוגיה המתחרות מהמזרח השתלטו על השוק והביאו לקריסתה.


הנה סטיב ששון מספר על סיפור המצאת המצלמה הדיגיטלית שלו:

https://youtu.be/wfnpVRiiwnM


הסבר מפורט של הממציא:

http://youtu.be/nU9dXqjdRNI


וכך הלכה והדרדרה חברת קודאק, לאחר שלא קראה נכון את מהפכת הצילום הדיגיטלי:

https://youtu.be/wwfwr8eYP50

את מצלמת הקופסה (Box camera) הציגה בשנת 1888 חברת קודאק האמריקאית וזו המצלמה שתהפוך למצלמה הפשוטה והעממית בשוק ותשלוט במשך 70 שנה בצילום הביתי. הממציא ומנהל החברה מצמיד לה את סיסמת הפירסומת "אתה לוחץ על הכפתור ואנחנו עושים את כל השאר".. ואכן, השאר הפך להיסטוריה.

מצלמת הקופסה, שכונתה לרוב "מצלמת הבוקס", הייתה המצלמה הראשונה שניתן היה להחזיק ביד. הוטענו בה 100 תמונות ולאחר שהסתיים הצילום על כולן, הובאה המצלמה אל המעבדה לפיתוח התמונות ושם הן פותחו, כשבמקביל הוטענה המצלמה בתמונות חדשות לצילום.

אבל מצלמת הבוקס הראשונה הייתה מסורבלת מדי ועדיין לא הפכה לביתית. רק ב-1900 סיימה המצלמה להיות כלי לניסיונות אמנותיים של אמנים ואנשי מדע. זה קרה כשיצאה לשוק "בראוני", מצלמת הקופסה השנייה של קודאק. הבראוני עלתה דולר וניתן היה להחליף בה פילם בקלות ובמהירות. עד לבוא המצלמות האוטומטיות, תהיה מצלמה זו הנפוצה ביותר בבתים רגילים ואצל חובבי הצילום הלא-מקצועיים.


הנה תולדות מצלמת הקופסא והבראוני:

http://youtu.be/U4qXLLb9yi0


על מצלמות ה"בראוני":

http://youtu.be/aWxIsF5g_ss


ופרסומת לבראוני מ-1958:

http://youtu.be/tODTeYDulKM

קודאכרום (Kodachrome) היה פילם לצילום, מוצר קטנטן שעשה מהפכה בצילום הפופולרי - הוא היה סרט הצילום הצבעוני הראשון להמונים.

הצילום בצבע שהקודאכרום כל כך מזוהה איתו, הציג צבעים שהופקו באמצעות חומרים כימיים. חומרים אלו הצליחו לשחזר את הצבעים שצולמו והיו פורצי דרך למול הצילום בשחור-לבן, שהתבסס על חומרים שהציגו רק גוונים של אפור.

ממציא הקודאכרום, לאופולד גודובסקי הבן, היה כימאי ומוסיקאי. הוא עבד בחברת "קודאק" וביחד עם לאופולד מאנס, המציאו השניים בשנת 1935, את הפילם הראשון שזכה לשם "קודאכרום".

סרט הקודאכרום היה לסמלה של חברת קודאק במהלך המאה ה-20. הוא היה פילם דיאפוזיטיב - שימר את התמונה על מדיה שקופה. די מהר הפך הפילם הזה למוצר לוהט בקרב צלמים חובבים. גם בשנים שבהן חדר הצילום הדיגיטלי והשתלט על עולם הצילום, הצילום בקודאכרום המשיך להיות פופולרי יחסית, אצל מי שעדיין המשיכו לצלם במצלמות פילם.

סרט הקודאכרום נכנס לפנתיאון התרבותי של אמריקה ותרבות הפופ בשנת 1973, כשהונצח בלהיט ענק של הזמר האמריקאי פול סיימון. גם במדינת יוטה שבארצות הברית החליטו לקרוא פארק לאומי גדול על שמו.

גם כשהודיעה חברת קודאק, היצרנית האמריקאית שפיתחה את הקודאכרום, על הפסקת הייצור של סרט הצילום המפורסם, ברור היה שהקודאכרום הצליח להחזיק מעמד במכירות יותר מכל פילם אחר. זה הצליח אפילו לאחר שהמצלמות הדיגיטליות הפכו את סרטי הצילום הוותיקים לזיכרון רחוק מהתקופה האנלוגית.

הפסקת שיווק הקודאכרום הייתה רק חלק מהטרגדיה העסקית הגדולה בהרבה של החברה, של כישלון ההסתגלות שלה לעידן הדיגיטלי. זו התרחשה לאחר שבשנות ה-70 הייתה למעשה קודאק זו שפרצה את הדרך לדיגיטל. אחד ממהנדסיה הוא שהמציא את המצלמה הדיגיטלית הראשונה ובהמשך את החיישן הראשון שהצליח לקלוט יותר ממגה-פיקסל של מידע. אבל קודאק עצמה לא רצתה להיכנס לעידן המצלמות הדיגיטליות, מחשש שסרטי הצילום שלה לא יימכרו. מי שכן נכנסו לעולם הצילום הדיגיטלי היו מתחרותיה, בעוד היא פשטה רגל.


הנה פרסומת משנות ה-80 ל"קודאכרום":

https://youtu.be/HIVwUWeOMKc


מצגת וידאו קצרה:

https://youtu.be/nnHpdSEjfkI


שיר שהקדיש הזמר-יוצר פול סיימון לקודאכרום:

https://youtu.be/RGK19Pg6sB0


וביצוע נפלא שמציג מעט מהתצלומים הנפלאים שהפיק הפילם הצבעוני הזה:

https://youtu.be/N4ltLp30KVs

בשנת 1929 נולדה מצלמת הרוליפלקס (Rolleiflex camera), מצלמת רפלקס כפולת עדשות (TLR – Twin-Lens Reflex camera). זו הייתה סדרת דגמי היוקרה של המצלמה בעלת שתי העדשות התאומות בפורמט בינוני (שאיכותו טובה. ממש טובה).

המצלמה יוצרה על ידי חברת "רולי" (Rollei) הגרמנית, יצרנית שייסדו ב-1920 ריינולד הידקל ופול פראנק ושבעידן הצילום האנלוגי התמחתה בעיקר במצלמות לצלמים מקצועיים.

בין מצלמות הפילם שמור מקום של כבוד למצלמת הרוליפלקס כפולת העדשה. המצלמות הללו נודעו בקלות המשקל שלהן, בממדיהן הקטנים, בעמידות היחסית לפגיעות, כמו גם בעיניות ההצצה הנוחות ובמבנה המכני הפשוט.

אבל מה שקנה במיוחד את לב הצלמים הייתה האיכות שלה. מצלמת הרולפלקס זכתה בפרס הגדול ב"תערוכה העולמית" בפריז ב-1937 ולפרס הזה הייתה סיבה.

כי הרעיון שעומד מאחורי העדשות התאומות של מצלמת הרוליפלקס היה שהצלם מביט בנוף דרך העדשה העליונה, בעוד שהתמונה עצמה מצולמת דרך העדשה התחתונה הממוקמת לפני התריס והפילם.

הסינכרון שבין שתי העדשות הללו, שסונכרנו לחלוטין זו עם זו, הביא לכך שמידת הפוקוס שקבע הצלם בעדשה העליונה, סונכרנה מיידית גם לעדשה התחתונה וזו שבעצם דרכה התמונה מצולמת. הסנכרון הזה הביא לאיכות גבוהה מאוד של תמונות והפטנט של העדשות התאומות הפך בעשורים הבאים ללהיט גדול.

בקרב הצלמים, המצלמות הללו היו מאוד אהודות ועם הזמן אף קמו להן חיקויים רבים. העדשות במצלמות היו באיכות מעולה ויוצרו על ידי חברות זייס (75 מ"מ, צמצם 3.5) ושניידר (80 מ"מ, צמצם 2.8).


הנה מצלמת הרוליפלקס:

https://youtu.be/s270GW_ohEA


כמה מילים אישיות שלה:

https://youtu.be/wVroYdjR7f0


כך מצלמים במצלמת רוליפלקס:

https://youtu.be/wSiYDNOCxLs


תמונות תל אביב הקטנה שצולמו בה על ידי הצלם אברהם סוסקין:

https://youtu.be/6FIJinBWiBg


והנה סיפורן של מצלמות הרוליפלקס:

https://youtu.be/GRemcTtwqpg?long=yes

מצלמת הפוקט המתקפלת של חברת איסטמן קודאק (Folding Pocket Kodak) הייתה בין המצלמות הקומפקטיות הראשונות בהיסטוריה של הצילום והראשונה מביניהן שנמכרה כמצלמת מיינסטרים מתקפלת ל"אנשים רגילים".

המתכנן והמעצב שלה פרנק בראונל (Frank Brownell) עשה עבודה מצוינת. היא הייתה צרה, קומפקטית באמת ונוחה יחסית להפעלה. בכך היא פתחה את העידן של המצלמות המתקפלות הניידות, שישלטו בעולם הצילום, עד שנות ה-30 ויהיו אף פופולאריות למדי גם בשנות ה-40 של המאה ה-20.

בין מצלמות הפילם שמור מקום של כבוד כמצלמה שיצאה בשנות 1897-98 והפכה את הצילום לנייד וקל מבעבר. מצלמת הכיס המתקפלת של קודאק אפשרה אמנם לצלם צילומים בפורמט פשוט וקטן יחסית, אך היא הייתה ניידת וזמינה מבחינת המחיר. הדגם שלישי שלה יצא ב-1903, נמכר במחיר של 10 דולר והניב תמונות בגודל של גלויה.

מצלמה מתקפלת היא סוג מצלמה שניתן לשאת כמצלמה קומפקטית מאד וכשצריך - היא פשוט נפתחת למצלמה מלאה. הסוד שלה הוא מפוח מתקפל שמחבר בין העדשה והתריס לגוף המצלמה. פרישת המצלמה במלואה סיפקה את מרחק המיקוד הנכון מהסרט, בעוד סגירתו הקטינה את המצלמה ואפשרה את האחסון שלה בתיק.

אגב, את התוספת של דגם 1, קיבל הדגם המקורי שלה, רק לאחר שיצא דגם 1A והיה חשוב להבחין ביניהם. עד אז היא נקראה פשוט "Folding Pocket Kodak".


הנה מצלמת הפוקט המתקפלת של קודאק:

https://youtu.be/TZlah2vTPRM


הדגם המקורי שלה:

https://youtu.be/Rx0qVlTpWW8


פתיחת דגם 1A המתקדם מעט יותר:

https://youtu.be/KAbvwsGU-08


הדגם השני:

https://youtu.be/mOBYTB63H6w


והדגם השלישי:

https://youtu.be/I68tIjJkckw

אצל ההורים שלנו הצילום לא היה כמו היום. הוא לא היה דיגיטלי ואי אפשר היה מיד להשתמש בתמונות, להעלות למחשב, לעשות שינויים ותיקונים לתמונה בעזרת תוכנות ועוד.

התמונות אז צולמו ונאגרו במצלמה על גבי פילם (Film). זה היה מעין סרט ששמר את כל התמונות עליו. כשנגמר הפילם היו לוקחים אותו לפיתוח במעבדה. המעבדה פיתחה את התמונות ורק אז היה הצלם רואה אותן לראשונה.


הנה סרטון על המצלמות של פעם:

http://youtu.be/sSrAgJ17nyI


"קודאכרום" היה סרט הצילום הצבעוני הראשון, שיצא בשנת 1935 על ידי חברת קודאק:

https://youtu.be/nnHpdSEjfkI


ופרסומת לקודאכרום בצרפתית:

https://youtu.be/HIVwUWeOMKc

האפליקציה המצליחה "אינסטגרם" (Instagram) היא הרבה מעבר לאפליקציית צילום. היא הפכה תוך זמן קצר מאד לרשת חברתית עצומה ומבוססת צילום.

הרעיון שכל חבר ברשת יכול לעקוב אחרי כל חבר אחר, לראות את צילומיו ולחוות באופן ויזואלי, חזותי, את החוויות שהוא עובר, הפך אותה להצלחה עולמית עצומה.

רכישת הרשת בידי פייסבוק, בעלת הרשת החברתית הגדולה והעשירה בעולם, רק הדגימה עד כמה הייתה אינסטגרם מדוייקת ומוצלחת במונחים חברתיים.

לא רבים יודעים שההשראה לפיתוח של "אינסטגרם" עלתה במוחו של המפתח שלה, קוין סיסטרום, מזכרונותיו ממצלמת האינסטמטיק שהייתה לו בילדותו. האינסטמטיק הייתה מצלמה זולה ששיווקה חברת קודאק החל משנות ה-60 לבני נוער וצעירים. המצלמה המצליחה הוציאה תמונות דומות ריבועיות שהפכו לסימן ההיכר של "צילומי צעירים".

סיסטרום, בוגר אוניברסיטת סטאנפורד ובעל חיבה לצילום, רצה ליצור אפליקציה שתהיה מעין אינסטמטיק בגרסת רטרו. שתתן את החוויה של התמונות של פעם, ביחד עם היכולות המדהימות של הצילום הסלולארי ויכולת העיבוד הדיגיטלי שלהן.

אגב, בשנת 2012 רכשה פייסבוק את אינסטגרם, במיליארד דולר. זה היה סכום דמיוני עבור אפליקציית תמונות צעירה, עם "בקושי" 30 מיליון משתמשים וללא הכנסות כלל. ב-2018 יש בה מיליארד משתמשים, היא שווה פי 100 וקולטת את כל הנוטשים של פייסבוק עצמה. עיסקה לא רעה לכנופיה של צוקרברג...


הנה סיפורה של אפליקציית אינסטגרם:

https://youtu.be/I5qDiJ3FVLA


מקור ההשראה - מצלמת האינסטמטיק של קודאק:

https://youtu.be/Uhg0UpFziQU


דברים שלא ידעתם על האינסטוש שלכם:

https://youtu.be/RVJZANaUg-0


גם באינסטגרם האשטג משנים את החיים:

https://youtu.be/qr2fv_rxUZU


היום נוצרו גם "שקרי אינסטגרם":

https://youtu.be/0EFHbruKEmw


מוזיאונים שנפתחו בשביל האינסטגרם:

https://youtu.be/Qx_r-dP22Ps


ויש אפילו מי שאופים עוגת אינסטגרם:

https://youtu.be/GlgTQ6-5LIQ

בשנת 1959 נולדה המצלמה שתהפוך את כולנו לצלמים. זה קרה כשחברת אגפא הוציאה את המצלמה האוטומטית המלאה הראשונה שלה. במצלמה הזו לא נדרש הצלם לעשות דבר כדי לצלם תמונה אלא לכוון וללחוץ.

עם הזמן הטכנולוגיה התפתחה והמצלמה האישית לצלמים החובבים הלכה ונעשתה קטנה וקלה. אבל המצלמה האוטומטית הייתה עוד שלב באבולוציה של הצילום, שבו הצלם אפילו לא נדרש ליכולת צילום. כל מיני פרטים כמו פוקוס, צמצם או כמות אור, לא היו הכרחיים יותר במצלמה הזו. היא הוציאה תמונות בינוניות ולא מקצועיות, אבל צבעוניות ונחמדות לאלבום הפרטי של המשפחה.

וזו לא הייתה רק האוטומציה שהפכה אותה למבוקשת כל כך. המצלמה האוטומטית הייתה קלה ונוחה, אפשרה להחליף את הפילם במהירות (הפילם הפך מהר מאד לקלטת קטנה ונוחה), לחלקן היה פלאש, מבזק מובנה במצלמה שנשלף בקלות. רוצים צילום במסיבה או בחשיכה? - לוחצים על הכפתור, הפלאש יוצא ומצלמים. גם אם התמונות היו בינוניות, הן הספיקו כדי להנציח רגעים שמחים ומאושרים..

המצלמה האוטומטית הייתה מצלמה פשוטה שאפשרה לצלם בקלות ובכל מקום. אבל היא הייתה עדיין מרובעת ויקרה יחסית. בשנות ה-70 יצאה מצלמת האינסטמטיק של קודאק. אלו היו מצלמות פוקט שטוחות, קלות וזולות להפליא. את הפילם החליפה בהן קלטת קלה ומהירה להחלפה, שבתוכה הפילם היה כבר מכוון להפעלה. האינסטמטיק הפכו במהירות ללהיט ענק ושוק המצלמות האוטומטיות הצליח מאד, כשחברות רבות החלו לייצר מצלמות כאלה.

המצלמות האוטומטיות שלטו שנים רבות והיו מתנה מבוקשת לצעירים ומתבגרים, שלא התיימרו להיות חובבי צילום. בעידן המצלמות הדיגיטליות, הן גם הפכו דיגיטליות ועד היום הן ממשיכות להימכר בכמויות עצומות בעולם כולו.


הנה המצלמה האוטומטית של אגפא:

https://youtu.be/pWbU9TwCDY8


אוסף של מצלמות פוקט אוטומטיות ישנות:

https://youtu.be/JnEBeVHE2LQ


הפוקט אינסטמטיק של קודאק עם הפלאש לתאורה:

https://youtu.be/Uhg0UpFziQU


המצלמה האוטומטית של שנות ה-80:

https://youtu.be/buLCsVizF3I


מבט בוחן במצלמת כיס של קודאק:

https://youtu.be/1mG7TBqzjrw


והיו גם אוטומטיות שהדפיסו מיד את הצילום:

https://youtu.be/XTiop4eFck0