אם בקורונה מישהו שאל את עצמו מה ההיגיון או מקורות ההשראה של ראש הממשלה שרצה לחלק 6 מיליארד שקלים לאזרחים, הרי שהתשובה היא קיינס, או ליתר דיוק ג'ון מיינרד קיינס. נחזור אליו.

נתניהו כבר אמר בעבר שהוא מאמין בתיאוריה שלו, המבוססת על חלחול של כספים ממשלתיים לצריכה, כך שיביאו לצמיחה מחדש של המשק.

כלכלנים רבים חלקו על התכנית בקורונה ובצדק. כי הנתונים הראו שבתכניות דומות בעולם, מי שאכן צרכו והזריקו כסף לכלכלה היו רק העניים ואותם אנשים שנפגעו מהמשבר. האזרחים המבוססים, לעומת העניים, כמו גם כל מי שלא נפגעו מהמשבר הכלכלי, העדיפו לחסוך את הכסף בבנק. וכשהכסף נשמר בבנק לא מחלחלים הכספים הממשלתיים לכלכלה וממילא לא תורמים להחייאת המשק.

אם כך, שאלו המבקרים והכלכלנים, אז למה שלא יתנו עזרה כלכלית רק למי שזקוקים לכסף ואפילו יותר מהסכום הצנוע שהם עומדים לקבל בתכנית לחלוקה שווה לכולם?

אגב, לבסוף התבטלה ההחלטה לחלק את הכסף, כפי שתכנן אז ראש הממשלה.


#אבל רגע, מי זה קיינס?
המקור וההשראה לתכנית הזו הוא ג'ון מיינרד קיינס. הוא היה כלכלן בריטי שהעלה את רעיון ההתערבות הממשלתית בכלכלה וטען שכדי להבטיח צמיחה כלכלית צריכה הממשלה להתערב בשוק באופן פעיל.

אם נסביר את גישתו בפשטות, או אפילו בפשטנות, קיינס הביט ב"הוצאה" ממשלתית כמשהו טוב למשק ובעצם אמר למנהיגים "הוציאו! החיו את המשק באמצעות כספי הממשלה! ואגב, אם אין לכם, היכנסו לחובות אבל תוציאו כסף! המשק יאמר לכם תודה."

משנתו הכלכלית של קיינס הוצגה בספר "התאוריה הכללית של תעסוקה, ריבית וכסף", שיצא ב-1936. בניגוד לדעת הכלכלנים הליברליים ולאדם סמית, הוגה השוק החופשי והקפיטליזם ומי שהגה את עקרון "היד הנעלמה", קיינס גרס שרק התערבות ממשלתית פעילה בשוק תוכל להבטיח צמיחה כלכלית, במיוחד בתנאי משבר.

במילים פשוטות, קיינס ראה ביצירת אינפלציה פתרון לאבטלה. במצב של משבר כלכלי ואבטלה גבוהה, צריך השלטון, לדעתו, לפזר כסף ובכך לנצח את האבטלה, כי הכסף הרב שיוזרם לקניות ישמש לצריכה, יאושש את המשק ועובדים רבים יידרשו למפעלים ולתעשייה המתאוששת.

באמצע המאה ה-20 הגישה הקיינסיאנית התקבלה בהתלהבות על ידי רבים מהפוליטיקאים. הם הרי חלמו שנים רבות על הצדקה להוציא כספים, מבלי לגבות לשם כך מיסים, לקצץ או לכווץ הוצאה אחרות. פוליטיקאים בעיקרון מעדיפים להשאיר את החובות, או הגירעון ממשיכיהם.

במילים פשוטות - נפזר כספים, ניצור אינפלציה, נאושש את המשק וננצח את האבטלה... ואותה כבר מישהו אחר יפתור.

מנהיג בדמוקרטיה צריך גיבוי למעשים חסרי אחריות שכאלה וקיינס נתן לו את הגיבוי הזה. מנהיגים רבים חיבקו בהתלהבות את התיאוריה שלו. בכלל לא הזיק לעניין שהאיש בא מאחד המוסדות היוקרתיים בעולם ושהוא בכלל לא אמריקאי.

יצא שבתקופת השפל הגדול בארה"ב, אימץ הנשיא רוזוולט את התיאוריה הקיינסיאנית והניע את תכנית הניו-דיל, בה מימן הממשל האמריקאי פרויקטים לאומיים ענקיים. הוא עשה זאת כדי להעסיק את המובטלים, להניע את הכלכלה ולהחזיר את אמריקה לשוק. רוזוולט אכן הצליח, אבל בהוצאה ציבורית על פרויקטים ענקיים ולא בחלוקת כסף לאזרחים.

כך או כך, הצלחת הניו דיל בחילוץ הכלכלה האמריקאית מהמשבר הכלכלי החמור בתולדותיה, הביאה את קיינס לפסגה. לא כולם הבחינו בדיוק החכם של הפניית הכספים בניו דיל לעומת קיינס - הממשל של רוזוולט לא העביר סתם סכומי עתק לציבור אלא יצר והשקיע בפרויקטים שיגייסו מובטלים לעבודה ובסופו של דבר גם תרמו להחייאת הכלכלה, כתחנות כוח, כבישים חשובים ועוד.

כך יצא שלאחר מותו ב-1946 קיינס זכה להערצה של ממש ורבים ראו בו סוג של "קדוש כלכלי". במדע הכלכלה נולד תחום המקרו-כלכלה, בו בוחנים ביצועים של כלכלת מדינה. הכלכלה הקיינסיאנית נעשתה פופולרית במיוחד ורבים ראו בה מהפכה בקפיטליזם. זו מהפכה שלדעתם הביאה תיקון ושיפור משמעותי לגישת השוק החופשי של אדם סמית ותומכי כלכלת השוק החופשי והקפיטליזם שבאו בעקבותיו.

אבל עם השנים החלו הכלכלנים להבין שהתיאוריה שלו רחוקה משלמות. הוא ראה אינפלציה ככלי למלחמה באבטלה אבל הסתבר שיכול להתקיים מצב של אבטחה ואינפלציה בו-זמנית

למשל בשנות ה-70 של המאה ה-20, כשממשלות הדפיסו כסף כדי להצמיח את הכלכלות המשבריות שלהם, יצרו אינפלציות מטורפות ובעקבותיהן התגברה גם האבטלה ונוצרו משברים כלכליים קשים.

גם אם יש בה הגיון, הבינו רבים מהכלכלנים שהכלכלה הקיינסיאנית צריכה להיות מופעלת במקרים מאוד מסוימים ובזהירות הראויה. מעט מנהיגים מסוגלים להפעיל את שיטותיו בצורה ראויה וכיום רואים כלכלנים רבים בתיאוריה שלו עניין מסוכן.


הנה סיפור התיאוריה של קיינס, שהתאימה לניו-דיל כמו כפפה ליד (מתורגם):

https://youtu.be/5olYF0EEAtE


כך יושמה הגישה הכלכלית הקיינסיאנית ב"ניו-דיל" באמריקה:

https://youtu.be/0rjtOWn5mj0


שנוי במחלוקת? - הנה כלכלן אמיץ שאומר את דעתו על קיינס ועל הפוליטיקאים שמאמצים את התיאוריה הקיינסיאנית (מתורגם):

https://youtu.be/mpZnkrdizhc


חתן פרס נובל לכלכלה פרידריך האייק, שמתאר את ירידת קרנה של גישת קיינס:

https://youtu.be/gyF6dyzGUNY


הנה האיש וגישת הכלכלה הקיינסיאנית:

https://youtu.be/qtAeINU3FKM?long=yes


והיישום הכי מובהק של גישתו בניו דיל באמריקה (עברית):

https://youtu.be/2Jfu5w5f38k?long=yes

המהפכה התעשייתית היא מהפכת ההתפתחות המואצת של התעשייה באירופה, שהחלה באמצע המאה ה-18 באנגליה.

המהפכה הטכנולוגית וכלכלית הזו סגרה את התקופה החקלאית ופתחה את התקופה התעשייתית. במהלך 150 השנים הבאות הלכה והתפתחה התעשייה באזורים רבים בעולם, מארצות הברית ועד ליפאן, סין ומעצמות רבות באירופה.

המהפכה התעשייתית הונעה משרשרת של פיתוחים טכנולוגיים שהתרחשו אז, ביניהם הקיטור והחשמל. היא גרמה למעבר מהיר מכלכלה חקלאית המבוססת על כוח עבודה אנושי וזה של בהמות, לכלכלה תעשייתית שמונעת באמצעות אנרגיה.

המהפכה הונעה גם מהגידול המשמעותי באוכלוסייה, שנגרם במקביל להתפתחויות הטכנולוגיות שהובילו למהפכה זו. גידול האוכלוסיה נבע מהילודה שגדלה באופן משמעותי והתמותה שהלכה והתמעטה.

אחת התופעות שיצרה המהפכה התעשייתית הייתה המעבר המהיר של המוני כפריים לגור בערים, תהליך שנקרא "עיור". תוצאה נוספת של המהפכה התעשייתית הייתה שילדים רבים החלו לעבוד, במקרים רבים כבר מגיל 5.

עם השנים הביאה המהפכה התעשייתית גם לאובדן העבודה של עובדי ייצור רבים, לטובת מכונות חדשות ומשוכללות שהחליפו אותן. זה היה אחד המקרים הבולטים שבהם החליפו מכונות בני אדם בעבודתם.

יש הגורסים שאחרי המהפכה התעשייתית הראשונה היו עוד שתיים כאלה. המהפכה התעשייתית השנייה היא ההמצאה של פס הייצור, בתחילת המאה ה-20. היא שינתה את התעשייה והקפיצה אותה לעידן חדש.

השלישית היא זו שאנו ממש בתחילתה. היא נעוצה בהמצאת מדפסות תלת-הממד, שיאפשרו להדפיס את המוצרים בביתו של המשתמש, מערכות בינ מלאכותית שיחליפו בעלי מקצוע רבים שאינם פועלי ייצור ועוד.


#השפעות המהפכה התעשייתית
חשוב גם לומר מילה על ההשפעות החברתיות והפוליטיות האדירות של המהפכה התעשייתית. כבר במאה ה-19 הביאה המהפכה הזו לעליית מעמד הביניים ולהיחלשות מתמידה של מעמד בעלי הקרקעות.

בהמשך היא גם האיצה וחיזקה באופן חסר תקדים את הקפיטליזם, ממנו גם תנבע המהפכה הדמוקרטית שעבר העולם המערבי בעיקר. בתי מלוכה הלכו ונעלמו, מדינות דיקטטוריות גם הן. הפאשיזם והקומוניזם הרימו אמנם ראש בתחילת המאה הקודמת, אך אז גם הם ירדו ונעלמו, בעת שהדמוקרטיה, שהיא עצמה הגיחה מהקפיטליזם ההולך ומשתלט על הכלכלה, הפכה לנפוצה יותר ויותר ונתמכת בתעשייה אדירה ומתפתחת, תעשייה שתרמה לשפע יחסי בעולם המערבי, שפע שנמשך מאז תום מלחמת העולם השנייה ורק עתה, בתחילת שנות ה-20 של המאה הנוכחית, הולך ומתערער.


הנה סיפורה של המהפכה התעשייתית (מתורגם):

https://youtu.be/xLhNP0qp38Q


באנגלית:

https://youtu.be/-AyGN9wL_VU


ומזווית אחרת:

http://youtu.be/LbAOseDs3KY


מבחינות שונות רכבת הקיטור הייתה ציר מניע למהפכה התעשייתית:

https://youtu.be/zjGJsNPHXxo


המהפכה הזו גרמה לילדים להתחיל לעבוד קשה מאד (עברית):

https://youtu.be/ViV-uRokZ4A


המהפכה התעשייתית היא למעשה רצף של מהפכות תעשייתיות. הרביעית בדרך:

https://youtu.be/HPRURtORnis


העיור שהיא הביאה (מתורגם):

https://youtu.be/fKnAJCSGSdk


פרספקטיבה היסטורית:

http://youtu.be/3Efq-aNBkvc


היום כבר מדברים על המהפכה התעשייתית הרביעית:

https://youtu.be/v9rZOa3CUC8


אך השינוי העולמי של המהפכה התעשייתית היה הרבה יותר מכלכלי (מתורגם):

https://youtu.be/rvskMHn0sqQ?long=yes

מכוניות אמריקאיות היו במשך שנים רבות מכוניות ענק, במיוחד בשנות ה-50 של המאה הקודמת. הן היו יקרות לתחזוקה, צרכו דלק בטירוף, פגעו בסביבה ועלו הרבה יותר, אבל הייתה סיבה להתלהבות האמריקאית מהן והיא קשורה גם להיסטוריה וגם לפסיכולוגיה של ארצות הברית כאומה.

מכוניות הענק של אמריקה בשנות החמישים היו סוג של השתקפות של ארצות הברית של אותה תקופה. אחרי מלחמת העולם השנייה זו הייתה אמריקה חזקה, מנצחת ובעלת צמיחה כלכלית עצומה. החלום האמריקאי מומש אז באופן מלא וארצות הברית צעדה אל שגשוג ופריחה כלכלית שאולי מעולם לא נהנתה ממנה.

המכוניות האמריקאיות העצומות היו גם שיקוף אז - של הגודל, גם הפיזי וגם התדמיתי, שארצות הברית חוותה אז. זה היה פחות מעשור אחרי שאמריקה ניצחה את המשטרים הפשיסטיים של היטלר ויפן, בנוקאאוט גרעיני. היא הפכה בבת אחת לאימפריה עולמית והמכוניות הללו, באופן מוצדק או לא, היו ההוכחה שהיא נתנה לעצמה לעוצמתה כמובילת העולם החופשי.


הנה פרסומות למכוניות אמריקאיות בשנות ה-50:

https://youtu.be/wGhho4WYtVw


המכונית הגדולה היא חלק משנות החמישים:

https://youtu.be/9rTTesS5wTE


תרבות המכוניות של שנות החמישים:

https://youtu.be/7f-9otKq1I8


וזה חוזר:

https://youtu.be/Y4NdDkXku4c


ובימינו, כשהדלק שובר שיאים במחיריו (עברית):

https://youtu.be/2NJyL8Rs294

זה קרה בעת שהנרי פורד החל לייצר את "פורד מודל T", מכונית שנולדה בשנת 1908 אבל יוצרה בכמויות קטנות. פורד, שחיפש דרך להפוך את כלי הרכב שלו לנפוצים וזולים, ידע שיהיה עליו לשפר את כושר הייצור של המפעל, כך שיוכל לייצר כמויות גדולות ובזול.

הפתרון בא מאחד ממנהליו, וויליאם קלאן. קלאן שראה בבית מטבחיים מקומי את שיטת הפירוק של חלקי הבהמות על סרט נע, התרשם מכך שכל אחד מהעובדים מבצע פעולת חיתוך אחת בלבד ומתמחה בה. הוא סיפר על כך לפורד והציע שהם יבססו את "קו הייצור" שלהם על הדרך ההפוכה - אם בבית המטבחיים מפרקים כך בהמות, פורד ירכיבו כך מכוניות.

אז הרעיון היה שכל עובד במפעל יתמחה בפעולה שאותה הוא יבצע וכך יגיע המפעל ליעילות המרבית. בפורד קראו לזה "פס ייצור" (Assembly line).

פורד שהתלהב מהרעיון, בנה לשם כך מפעל חדש לגמרי. המפעל שייצר את מודל ה-T בלבד, פעל בשיטת ההרכבה על גבי סרט נע והקטין בבת-אחת את זמן הייצור של ה-T, מ-12.5 שעות שנדרשו לייצור של מכונית אחת - לשעה וחצי בלבד! - השמחה גדלה גם בשל העובדה שנדרשו לשם הייצור המהיר הזה פחות עובדים מבעבר, מה שאיפשר את הוזלת הייצור עוד יותר והפך את המכונית לזולה במיוחד.

השינוי היה מיידי. הפורד מודל T החלה להימכר בכמויות גדולות ובשליש המחיר של מכוניות מתחרות. פס הייצור המתקדם והיעיל שלה, שהוציא כל 3 דקות מכונית חדשה, הפך אותה לדוגמה מצוינת ליעילות השיטה של הסרט הנע. מפעלים רבים החלו לחקות את תהליכי הייצור הללו. כיום, שיטת הייצור הזו היא השיטה היחידה לייצור מוצרים בתעשייה.

בעיני רבים מהווה המצאת פס הייצור על ידי הנרי פורד את המהפכה התעשייתית השנייה.


הנה הייצור כפי שהיה בטרם פס הייצור והסרט הנע (עברית):

https://youtu.be/fq3I89_Ho54?t=56s&end=3m14s


מודל ה-T של פורד שהיה הראשון שבו יישם פורד את השיטה היעילה כל כך:

http://youtu.be/S4KrIMZpwCY?t=12s


וכך הציג צ'ארלי צ'אפלין בסרט "זמנים מודרניים" את העבודה על הסרט הנע:

http://youtu.be/DfGs2Y5WJ14?t=7s

"חדשנות משבשת" (Disruptive innovation), או "טכנולוגיה משבשת", הם מונחים זהים, המתארים חדשנות המובילה ליצירת שוק כלכלי חדש. בניגוד להקשר השלילי של המילה "שיבוש", כאן מובנו הוא לגמרי חיובי. מדובר בפיתוח של פתרונות טובים יותר לבעיות קיימות, כמו גם פתרונות לבעיות שלא ידענו שעומדות בפנינו. הסיבה? - ככל שיש חידושים, כן מתגלים אתגרים ובעיות מורכבים ומרתקים יותר.

אבל השיבוש לא סתם יוצר שוק חדש. הוא מרעיד ומשנה שוק קיים, דוחק ומחליף את השחקנים המסורתיים שבו ומייצר במקומו שוק חדש, המשפר את המצב בתחום, בדרך כלל לטובת הצרכנים והמשתמשים בו.

את המונח "חדשנות משבשת", טבע לראשונה הפרופסור כריסטנסן קלייטון מאוניברסיטת הווארד ומקורו הוא בעולם הטכנולוגיה.

איך זה קורה בפועל?

בבסיס השיבוש של שוק מצוי הערעור על האופן שבו הוא פועל וההתבססות שלו על פיתוחים קודמים ומיושנים. החדשנות המשבשת לא נובעת מעצם החידוש הטכנולוגי או החדשנות שלו, אלא מההשפעה הטכנולוגית המשמעותית על המשתמשים והאופן שבו הם מקבלים את הפתרון. כשאלו משתנים באופן דרמטי, כנראה שהשוק חווה שיבוש.

מי שמובילים חדשנות משבשת הם לרוב מיזמים "משבשי שוק". לרוב החדשנות המשבשת נולדת מטכנולוגיה "משנת משחק", או באנגלית גיימצ'יינג'ר (Game changer). טכנולוגיה כזו יכולה להתבסס על תהליכי פיתוח חדשים, המאפשרים ומממשים את הפוטנציאל לשיבוש של הסטטוס קוו הקיים בתחום.

מי שפיתחו טכנולוגיה כזו, מביאים לכך שאחריה זה נתפס כמיושן, טפשי, יקר ולא יעיל, לעשות את הדברים כמו בעבר. למשל, להתקשר לתחנת מוניות כדי להזמין מונית בעולם שיש בו אובר או גטאיט, ללכת לספריית וידאו בעולם עם נטפליקס, לקנות דיסקים בעולם שיש בו ספוטיפיי, או לקרוא בעשרות כרכים מסורבלים ולא מעודכנים של אנציקלופדיית נייר מודפסת, בעולם שיש בו ויקיפדיה.

כשחברה מייצרת שיבוש (בלעז "דיסראפשן"), היא מביאה לשינוי בדרך שבה בני אדם מתנהלים. השינוי הזה מייצר בדרך כלל ערך מוסף בחברה האנושית. ועדיין, כל חברה עסקית מעוניינת לייצר רווחים ולמנף את השינוי לרווח כלכלי למשקיעים ולמייסדים שלה. לכן חברות משבשות שוק צומחות בדרך כלל במהירות והופכות ל"חדי קרן", השוות מעל מיליארד דולר.

מיזמים כאלה הם למשל אובר, אמזון, אייר בי אנבי, נטפליקס, ויקיפדיה, ג'ימייל, ווייז, יוטיוב, ווטסאפ, ווייוורק ובתחום החומרה שורת המוצרים משבשי השוק שהוציאה חברת Apple בהנהגת סטיב ג'ובס, בהם שיבשה שווקים אדירים, מהאייפוד שהחליף את הווקמן ונגני המוסיקה הפרימיטיביים, דרך האייפון שעיצב מחדש את שוק הטלפונים הניידים והביא לירידה דרמטית בשימוש במחשבים אישיים ואפל מיוזיק שהחליפה את חנויות הדיסקים.

קורבנות הדיסראפשן הן לרוב חברות מיושנות שייצגו את השוק ששובש בחדשנות. ביניהן ניתן להזכיר את האנציקלופדיה בריטניה, שנכתבת בידי מומחים והובסה על ידי האנציקלופדיה השיתופית ויקיפדיה, את חברת קודאק שנשארה תקועה על מצלמות פילם בזמן שהעולם עבר לשימוש במצלמות דיגיטליות, את חברת אוליבטי שייצרה מכונות כתיבה בעולם שנשטף בצונאמי של מחשבים אישיים, או בחברות כמו נוקיה ואריקסון שהאייפון והטלפונים החכמים שבאו אחריו הותירו חסרי מענה.

שווקים שונים שלמים שעברו שיבוש הולכים ומייתרים "שחקנים" עסקיים בני מאות שנים. כך נעלמים ונחלשים דרמטית העיתונים, לטובת אתרי חדשות ורשתות חברתיות. כך מוחלפים שדכנים בידי אפליקציות ההיכרויות כמו טינדר, חנויות מוסיקה בידי שירותי סטרימינג כמו ספוטיפיי, חנויות פיזיות בידי אתרי מכירות כמו אמזון ועלי אקספרס וכך הלאה.


הנה החדשנות המשבשת:

https://youtu.be/ystdF6jN7hc


אפליקציית שיתוף נסיעות משבשת שוק (עברית):

http://youtu.be/M92tohh_-Is


עוד על חדשנות משבשת:

http://youtu.be/KrRcDg8gvOQ


יש עסקים שמבינים ולכן מעבירים את עצמם לשיבוש עסקיהם שלהם בחדשנות:

https://youtu.be/8d32Ps1VYAk


כך נולד השינוי בעסק המתאים את עצמו:

https://youtu.be/maKZ24qq-Ec


אבל זה לא שיבוש אלא שיפור:

https://youtu.be/XI9jB3rPttI


וזה הרבה יותר גדול, כי בעולם של היצע וביקוש האינטרס של כולנו שלכולנו יהיה טוב (מתורגם):

https://youtu.be/rvskMHn0sqQ?long=yes