שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו עונש הצליבה שקיבל ישו?
צליבה (Crucifixion), אחד העונשים האיומים בהיסטוריה, הייתה עונש מקובל בתרבויות עתיקות. זו הייתה צורה משפילה ואכזרית של הוצאה להורג באימפריה הרומית, בה סובל מי שמוציאים אותו כך להורג, סבל בל יתואר.
כי הצליבה היא שיטה עתיקה להוצאה להורג, בה קושרים או ממסמרים את הנידון למוות אל צלב עץ ומשאירים אותו כך עד מותו.
עונש הצליבה זכה לפרסום רב בזכות ישו הנוצרי שנענש בו. טענתו של ישו, שככל הידוע ראה בעצמו "מלך היהודים", נתפסה על ידי הרומאים כמרד. ומשום ההתחזות למלך היהודים הם גזרו עליו מוות בצליבה.
צליבת ישו נחשבת אירוע מכונן בדת הנוצרית ויעיד על כך הצלב, שבעקבותיה היה לסמל הדת הנוצרית כולה.
מבחינה רפואית, זוהי ככל הנראה צורת המוות האיומה ביותר. מוות מכאיב ופומבי שכזה יכול היה להמשך ימים ארוכים, בהתאם למשתנים רבים, כולל בריאות הצלוב, שיטת הצליבה, מזוג האוויר ועוד.
מבחינת הרתעה זו צורת מוות המטילה אימה על אחרים ומקטינה את הסיכוי להתגרות במשטר. מי רוצה לסבול במשך 3 ימי גסיסה על הצלב, עד למותו.
היסטוריונים משערים שעונש הצליבה נולד בפרס הקדומה. עדויות מצביעות על כך שבמאה ה-7 לפני הספירה נצלבו שודדי ים שנתפסו על ידי האתונאים.
היה זה אלכסנדר הגדול שהפיץ ברחבי ממלכתו את העונש המרתיע. גם במצרים ובקרתגו העתיקה השתמשו בו והרומאים שראו אותו בקרתגו, הענישו בו עבדים שמרדו, פושעים וגם אזרחים רומים שהורשעו בבגידה.
מפורסמת גם צליבתם של המורדים שלחמו עם ספרטקוס, במלחמות האזרחים ובמרידות באימפריה הרומית.
בכתביו של יוסף בן מתתיהו ובמקורות נוספים מאותה תקופה ישנן עדויות על צליבת אלפי אנשים בארץ בידי הרומאים. ביניהן היו מורדים במרד הגדול של היהודים ובמרד בר כוכבא.
השיטה העתיקה להמתה פומבית ומכאיבה - הנה הצליבה:
https://youtu.be/V0gNIL5GAdE
הצד הרפואי של ההוצאה האכזרית הזו להורג והמשמעות שהנוצרים נותנים לה:
https://youtu.be/-Ndho6Ppzw4
השערה מדעית שצורת הצלב הייתה שונה לחלוטין:
https://youtu.be/_3ffhnInxzo
מרצה שמסביר על העונש של הצליבה:
https://youtu.be/_h-VdIO8Jck
וחבורת מונטי פייטון שצחקה גם על זה והצלובים בה שרים "תמיד הבט על הצד הבהיר של החיים"...
https://youtu.be/SJUhlRoBL8M
מהו מזמור הסטאבט מאטר הנוצרי?
סטאבט מאטר (Stabat Mater), או בשמה המלא "סְטָאבָּט מָאטֶר דולורוסה", היא תפילת "האם הדואבת", המתמקדת בייסוריה של מרים, מריה, אימו של ישו, על סבלו של בנה.
למעשה, סטאבט מאטר הוא שמו של מזמור קתולי מהמאה ה-13, המספר על ייסוריה של מרים, בעת שהיא עומדת מול הצלב שעליו צלוב בנה ישוע. דמיינו את התמונה ונסו לחוש כמה כאב יש אצל אם הצופה בבנה הגווע על הצלב, יום אחרי יום. קראו על אכזריות נץהענישה הרומית הזו בתגית "צליבה".
גם מקור שמו של המזמור הוא משורתו הראשונה "Stabat mater Dolorosa", בעברית "עומדת האם מיוסרת".
בין השורות החזקות, בתרגומו של עידו אברביה:
"אם מוכת יגון עומדת, מול הצלב בוכה, רועדת, שם תלוי ישוע בנה... את לבה המתייפח, להב הכאב פולח, מה נורא הוא יגונה... אם האהבה, הרשיני כאבך לשאת, למדיני כאן איתך להתאבל... מות ישוע יזכני בחסדו ממרומים... ובכלות גופי למות, נשמתי תזכה לשבת - בגן עדן לעולמים."
ל"סטאבט מאטר" מעמד דתי מימי הביניים שהוא גבוה יותר מכל שיר לטיני אחר. את המזמור, שמקורו במסדר הפרנציסקני, הלחינו מלחינים רבים. אחד האהובים מביניהם הוא ה"סטאבט מאטר" המפורסם של ג'ובאני פרגולזי.
בין המלחינים המפורסמים מתקופות מוקדמות בולטים ז'וסקן דה פרה (Josquin des Prez), ג'יובאני פלסטרינה (Palestrina) אורלנדו די לאסו (Orlando di Lasso) ואלסנדרו סקרלטי (Alessandro Scarlatti).
בהמשך הלחינו אותו גם אנטוניו ויולדי ופרגולזי. גרסתו מ-1736 זכתה לפופולריות עצומה ורבים תזמרו אותו מחדש, ביניהם רוסיני, אמנואלה ד'אסטורגה, דבוז'אק ופרנסיס פולנק. גדול כותבי האופרה האיטלקית ג'וזפה ורדי אף כלל אותו ב-Quatro Pezzi Sacri - קובץ יצירות, מהאחרונות שלו, "ארבעה קטעים קדושים".
הנה ה"סטאבט מאטר" של פרגולזי:
https://youtu.be/CVwne4YEN7A
וביצוע נפלא של חלק ביצירה:
https://youtu.be/zRbYF1deQGU
צליבה
צליבה (Crucifixion), אחד העונשים האיומים בהיסטוריה, הייתה עונש מקובל בתרבויות עתיקות. זו הייתה צורה משפילה ואכזרית של הוצאה להורג באימפריה הרומית, בה סובל מי שמוציאים אותו כך להורג, סבל בל יתואר.
כי הצליבה היא שיטה עתיקה להוצאה להורג, בה קושרים או ממסמרים את הנידון למוות אל צלב עץ ומשאירים אותו כך עד מותו.
עונש הצליבה זכה לפרסום רב בזכות ישו הנוצרי שנענש בו. טענתו של ישו, שככל הידוע ראה בעצמו "מלך היהודים", נתפסה על ידי הרומאים כמרד. ומשום ההתחזות למלך היהודים הם גזרו עליו מוות בצליבה.
צליבת ישו נחשבת אירוע מכונן בדת הנוצרית ויעיד על כך הצלב, שבעקבותיה היה לסמל הדת הנוצרית כולה.
מבחינה רפואית, זוהי ככל הנראה צורת המוות האיומה ביותר. מוות מכאיב ופומבי שכזה יכול היה להמשך ימים ארוכים, בהתאם למשתנים רבים, כולל בריאות הצלוב, שיטת הצליבה, מזוג האוויר ועוד.
מבחינת הרתעה זו צורת מוות המטילה אימה על אחרים ומקטינה את הסיכוי להתגרות במשטר. מי רוצה לסבול במשך 3 ימי גסיסה על הצלב, עד למותו.
היסטוריונים משערים שעונש הצליבה נולד בפרס הקדומה. עדויות מצביעות על כך שבמאה ה-7 לפני הספירה נצלבו שודדי ים שנתפסו על ידי האתונאים.
היה זה אלכסנדר הגדול שהפיץ ברחבי ממלכתו את העונש המרתיע. גם במצרים ובקרתגו העתיקה השתמשו בו והרומאים שראו אותו בקרתגו, הענישו בו עבדים שמרדו, פושעים וגם אזרחים רומים שהורשעו בבגידה.
מפורסמת גם צליבתם של המורדים שלחמו עם ספרטקוס, במלחמות האזרחים ובמרידות באימפריה הרומית.
בכתביו של יוסף בן מתתיהו ובמקורות נוספים מאותה תקופה ישנן עדויות על צליבת אלפי אנשים בארץ בידי הרומאים. ביניהן היו מורדים במרד הגדול של היהודים ובמרד בר כוכבא.
השיטה העתיקה להמתה פומבית ומכאיבה - הנה הצליבה:
https://youtu.be/V0gNIL5GAdE
הצד הרפואי של ההוצאה האכזרית הזו להורג והמשמעות שהנוצרים נותנים לה:
https://youtu.be/-Ndho6Ppzw4
השערה מדעית שצורת הצלב הייתה שונה לחלוטין:
https://youtu.be/_3ffhnInxzo
מרצה שמסביר על העונש של הצליבה:
https://youtu.be/_h-VdIO8Jck
וחבורת מונטי פייטון שצחקה גם על זה והצלובים בה שרים "תמיד הבט על הצד הבהיר של החיים"...
https://youtu.be/SJUhlRoBL8M
סטאבט מאטר (Stabat Mater), או בשמה המלא "סְטָאבָּט מָאטֶר דולורוסה", היא תפילת "האם הדואבת", המתמקדת בייסוריה של מרים, מריה, אימו של ישו, על סבלו של בנה.
למעשה, סטאבט מאטר הוא שמו של מזמור קתולי מהמאה ה-13, המספר על ייסוריה של מרים, בעת שהיא עומדת מול הצלב שעליו צלוב בנה ישוע. דמיינו את התמונה ונסו לחוש כמה כאב יש אצל אם הצופה בבנה הגווע על הצלב, יום אחרי יום. קראו על אכזריות נץהענישה הרומית הזו בתגית "צליבה".
גם מקור שמו של המזמור הוא משורתו הראשונה "Stabat mater Dolorosa", בעברית "עומדת האם מיוסרת".
בין השורות החזקות, בתרגומו של עידו אברביה:
"אם מוכת יגון עומדת, מול הצלב בוכה, רועדת, שם תלוי ישוע בנה... את לבה המתייפח, להב הכאב פולח, מה נורא הוא יגונה... אם האהבה, הרשיני כאבך לשאת, למדיני כאן איתך להתאבל... מות ישוע יזכני בחסדו ממרומים... ובכלות גופי למות, נשמתי תזכה לשבת - בגן עדן לעולמים."
ל"סטאבט מאטר" מעמד דתי מימי הביניים שהוא גבוה יותר מכל שיר לטיני אחר. את המזמור, שמקורו במסדר הפרנציסקני, הלחינו מלחינים רבים. אחד האהובים מביניהם הוא ה"סטאבט מאטר" המפורסם של ג'ובאני פרגולזי.
בין המלחינים המפורסמים מתקופות מוקדמות בולטים ז'וסקן דה פרה (Josquin des Prez), ג'יובאני פלסטרינה (Palestrina) אורלנדו די לאסו (Orlando di Lasso) ואלסנדרו סקרלטי (Alessandro Scarlatti).
בהמשך הלחינו אותו גם אנטוניו ויולדי ופרגולזי. גרסתו מ-1736 זכתה לפופולריות עצומה ורבים תזמרו אותו מחדש, ביניהם רוסיני, אמנואלה ד'אסטורגה, דבוז'אק ופרנסיס פולנק. גדול כותבי האופרה האיטלקית ג'וזפה ורדי אף כלל אותו ב-Quatro Pezzi Sacri - קובץ יצירות, מהאחרונות שלו, "ארבעה קטעים קדושים".
הנה ה"סטאבט מאטר" של פרגולזי:
https://youtu.be/CVwne4YEN7A
וביצוע נפלא של חלק ביצירה:
https://youtu.be/zRbYF1deQGU
