המצלמות של GoPro הן מצלמות האקסטרים הנמכרות ביותר בעולם. מצלמת GoPro הזעירה מתחברת בכל צורה אפשרית לגוף ומאפשרת תיעוד מזוויות מיוחדות וכמעט בכל מיקום אפשרי - בתנאי אקסטרים. אלו מצלמות מצוינות לספורט אתגרי וכמעט בכל ענף ספורט אתגרי עושים בהן שימוש כדי להנציח ולשתף אחרים בחוויה ובהישגים שחווה הספורטאי.

כיום הפך השם GoPro למעין שם כללי למצלמות אסקטרים ויש מצלמות נוספות המתחרות במוצרי החברה. כל המצלמות הטובות בתחום מציעות היום צילום של וידאו בהפרדה גבוהה HD.


הנה אוסף של צילומי גופרו מכל העולם:

http://youtu.be/A3PDXmYoF5U


חוויות לא ממש אתגריות שצולמו עם הגו-פרו:

http://youtu.be/jWIRa-_1wrQ


ונסיון להציג את מה שהיינו רואים אם היו מצמידים לסופרמן מצלמת גופרו:

http://youtu.be/H0Ib9SwC7EI

סטיב ססון (Steve Sasson) הוא ממציא המצלמה הדיגיטלית. הוא היה מהנדס בחברת קודאק ומי שהחל לפתח מצלמה שלימים תיחשב למצלמה הדיגיטלית הראשונה בהיסטוריה.

המצלמה הדיגיטלית הראשונה שבנו סטיב והצוות שלו נראתה כמו טוסטר. היא צילמה תמונות ברזולוציה של 10K - עשרת אלפי תאים, רזולוציה שהיום שום מצלמה לא הייתה מסתפקת בה, אבל התמונה הראשונה שצולמה נראתה די ברורה ולמפתחים היה ברור שעם הזמן היא תוכל להחליף את הפילם.

צחוק הגורל הוא שדווקא ההמצאה שפיתחו המומחים של קודאק הביאה לחורבנה של החברה. אם בעולם הפילם מכרה קודאק את רוב המצלמות בעולם, בעולם הדיגיטלי היא התאחרה לפתח מצלמות שימושיות ואמינות. הזיכרון שהשתמשה בו היה נדיף ולא שמר את התמונות כשכובתה המצלמה. לשם כך היא השתמשה בתחילה בקלטות מיושנות...

החברות המתחרות, לעומת זאת, הקדימו את קודאק בפיתוח זיכרונות לא נדיפים, שהתבססו על מוליכים למחצה. הם היו פשוטים וזולים יותר ושמרו על המידע גם כשכובתה המצלמה, תנאי הכרחי לכל מצלמה.

וכך הפכה קודאק למרבה האירוניה, לאחת היצרניות החלשות בעולם הצילום. היא הפסידה את הבכורה דווקא בשלב שהצילום הדיגיטלי שהיא עצמה המציאה, הלך והשתלט על סדר היום הפוטוגרפי.

קודאק אמנם הצליחה לחזור לשוק ולפתח חיישנים משוכללים למצלמות דיגיטליות, אבל לא הצליחה להיות זולה מספיק וחברות הטכנולוגיה המתחרות מהמזרח השתלטו על השוק והביאו לקריסתה.


הנה סטיב ששון מספר על סיפור המצאת המצלמה הדיגיטלית שלו:

https://youtu.be/wfnpVRiiwnM


הסבר מפורט של הממציא:

http://youtu.be/nU9dXqjdRNI


וכך הלכה והדרדרה חברת קודאק, לאחר שלא קראה נכון את מהפכת הצילום הדיגיטלי:

https://youtu.be/wwfwr8eYP50

הביבופ הוא רחפן, סוג של מזל"ט שמצויד במצלמה ויכול לצלם מרחוק כל דבר שתרצו. המתקן החדשני הזה כולל GPS, מצלמת HD באיכות גבוהה, ג'ויסטיק, הוא נשלט על ידי סמארטפונים, טאבלטים ואפילו משקפי מציאות מדומה ועוד.

מה עושים איתו? - הביבופ מצלם בכל מיני מצבי אקסטרים, של ספורט אתגרי או טיולים מעניינים, בטבע ובכל מצב אפשרי. הוא גם יכול לצאת לסיורי צילום וריגול שייגרמו לצלמי הפפראצי להסמיק ולרוץ לקנות אותו..

כמובן שהביבופ לא לבד. הרחפנים המצלמים מהאוויר הפכו לאחת הטכנולוגיות המתפתחות במהירות אדירה. מצעצוע לעשירים ולחובבי גאדג'טים, הם הופכים במהירות לציוד שימושי לצלמים בתחומים שונים ומגוונים.


הנה הרחפן הצלם וחווית המעוף הווירטואלי שהוא מעניק בזמן אמת:

https://youtu.be/uaDuFdFjkIg


מראות מהרחפן מעל ניו יורק:

https://youtu.be/pbNEeAAiIKk


והנה אנשים אמיתיים שמראים את היכולת שלו:

http://youtu.be/6ZdSMAG90Rs

קרה לכם שיצאו תמונות שבהן עיני המצולמים היו אדומות? נבהלתם?

ובכן, אל בהלה! - הסיבה לעיניים אדומות בצילום הפלאש במצלמה, היא שהאישונים שלפני כן היו בחושך והתרחבו כדי לאפשר כניסת אור רב לעין, לא מספיקים להצטמצם. אור הפלאש החזק נכנס לעין, חודר לנוזל הלשכה ודרך כלי הדם שבעין. האור שבחלקו מוחזר מהרשתית, עובר שוב דרך כלי הדם והעדשה קולטת את צבעם האדום של כלי הדם הללו.

התוצאה - העיניים נראות אדומות בצילום ומעט מפחידות אפילו...

אגב, כדי למנוע צילומים עם עיניים אדומות כדאי להדליק אור, לבקש מהמצולם שלא להביט במצלמה ואם ניתן אז להימנע מפלאש פנימי של מצלמה. אם כבר נוצרו העיניים האדומות, ניתן להשתמש בתוכנה או אפליקציה לעריכת תמונות ולהסיר דיגיטלית את האדום מהעין.


הנה הסבר לתופעת העיניים האדומות בצילום:

https://youtu.be/KBk0LBMjmbI


הסבר נינוח ואיטי יותר שמסביר כיצד כלי הדם שבעין "נצבעים" אדום:

https://youtu.be/ixn7RKa4qmI


והמלצות או טיפים למניעת עיניים אדומות בצילום:

http://youtu.be/MIf-zxHaKz8

לא זכורים מקרים רבים בהיסטוריה, שבהם שינה מוצר שגוי תעשייה שלמה וקידם אותה לעד. זה בדיוק הסיפור המופלא של מצלמה שעשתה מהפכה מבלי להתכוון.

תערוכת הצילום פוטוקינה (Fotokina) בגרמניה נערכת בכל שנה בספטמבר. בתערוכה של שנת 2008 הכריזה מחלקת מצלמות הסטילס של חברת המצלמות Canon על מצלמת הקנון 5D סימן 2, שיצאה במחיר של 2500 דולר. זו הייתה הכרזה רגילה של עוד מצלמה דיגיטלית מצוינת של יצרן מעולה. אבל הפעם היה שם חידוש. הקנון 5D אפשרה גם צילום וידאו של 70 מילימטר, איכות שמקבילה לסרטי הראווה של הוליווד, שצולמו עד אז בעזרת מצלמות יקרות שעלו רבע מיליון דולר!

המדהים הוא שהמצלמה הזו יצאה במקביל למצלמות הווידאו של חברת קנון עצמה, מצלמות שפיתחה מחלקת הוידאו של קנון ועלו יותר. עוד יותר מדהים היה שמצלמות הווידאו היקרות הללו לא התקרבו לאיכות הווידאו של מצלמת הסטילס 5D. הן היו באיכות הרבה יותר נמוכה ובלי המראה עתיר עומק השדה והאיכותי בלילה של הקנון פייב די.

בתערוכה הוצג סרטון בשם Reverie, שצילם וינסנט לה-פורט, צלם סטילס שהוזמן על ידי קנון לנסות את המצלמה לפני התערוכה. הסרטון השאיר את גדולי התעשייה פעורי פה. ההלם נבע מכך שהציג איכות מדהימה של וידאו מקצועי, שצולם במצלמה זולה. הסרטון שכלל צילומי לילה מעולים, התאפשר בזכות החיישן הגדול של הפייב די, שמלכתחילה יועד בכלל לצילומי סטילס איכותיים, אבל עשה עבודה מרהיבה גם בוידאו. המדהים הוא שלה-פורט הודיע שבחומרים שצילם לא הוסיף שום תיקוני צבע או שיפורים על מה שצילמה המצלמה החדשה של קנון. עריכה פשוטה וזהו.

הנקודה היחידה שהעיבה הייתה המגבלה שהכניסה קנון למצלמה ושכפתה צילום וידאו אוטומטי. את הצלמים זה הגביל ומנע מהם לצלם חומר קולנועי במצלמה. אבל הלחץ האדיר של הצלמים לפתיחת התוכנה של הפייב די לצילום ידני (Manual control) היה עצום. וכך, די מהר החלו האקרים להציע בחינם פריצות של תוכנת המצלמה.

זמן מה אחר-כך הכריזה אחת המתחרות, חברת פנסוניק, על מצלמה שתאפשר צילום ידני באיכות דומה. אז קרה מה שצפו כולם - קנון שיחררה עדכון למצלמה המופלאה שלהם, של צילום ידני וצילום ב-24 פריימים בשנייה, מה שהפך רשמית את המצלמה הזולה הזו למצלמת הקולנוע והטלוויזיה המועדפת על רבים בקולנוע העצמאי ובטלוויזיה.


כך עשה הצלם וינסנט לה-פורט את סרטון ההדגמה Reverie:

http://youtu.be/WixL4zuNceI


והנה Reverie, שהציג ב-2008 את היכולות המדהימות של המצלמה:

http://youtu.be/a1Rq2KzoTSg

את הסיפור של חברת קודאק לומדים בבתי ספר לעסקים, בתור דוגמה מצוינת לחברה שלא קוראת השוק נכון ועד כמה עמוק הבור שאליו היא נופלת.

קודאק (Kodak), שנוסדה בסוף המאה ה-19, הייתה לאחת החברות המצליחות בהיסטוריה של המאה ה-20, הייתה אולי החברה המצליחה ביותר של עולם הצילום. היא המציאה בין השאר את גליל הפילם, יצרה את ה"קודאכרום" - סרט הצילום הצבעוני הראשון וכללית, הייתה חברת הצילום החשובה בעולם האנלוגי.

הטרגדיה העסקית של חברת הענק החלה בשנות ה-70 של המאה הקודמת, כשסטיבן ססון, אחד ממהנדסיה, המציא את המצלמה הדיגיטלית והפך את החברה לפורצת דרך בתיאוריה. בשנות ה-80 הומצא בקודאק גם החיישן הראשון שהיה מסוגל לקלוט יותר ממגה-פיקסל.

אבל בזה תמה החדשנות של ענקית הצילום, בשנות ה-90 היא הצליחה לפספס את השלב שבו המצלמות הדיגיטליות הפכו להיט. זה התחיל כשבקודאק ראו את הרמה הנמוכה של התמונות הדיגיטליות ולא האמינו שאלה יחליפו את הצילומים האנלוגיים האיכותיים של אותם זמנים. כך, בעוד חברות יפאניות פיתחו מצלמות שהולכות ומשתפרות, קודאק המשיכה להאמין בפילם ופיתחה מצלמות עם טכנולוגיות עלובות. החברה שהייתה סמל החדשנות בעולם הצילום השתרכה מאחור.

בתחילת שנות ה-2000 הפכו סרטי הצילום של קודאק למיותרים. בשל חוסר ביקוש נאלצה החברה להפסיק לייצר מצלמות פילם והפסיקה בהדרגה את ייצור הפילם. וכאילו להוסיף מלח על פצעיה האנלוגיים, הייתה זו חברת פוג'י היפאנית, המתחרה הגדולה של קודאק, שהםכה לכוכבת שוק הצילום הדיגיטלי. היא הלכה והתחזקה, על חשבון נתח השוק של קודאק כמובן. בעיניים כלות ראתה הנהלת "קודאק" כיצד הצילום הדיגיטלי, שנולד במעבדותיה שלה, הולך ומשתלט על עולם הצילום והיא נותרת מאחור.

בשלב מסוים נראה היה שקודאק מצליחה לחזור לשוק. היא פיתחה חיישנים משוכללים למצלמות דיגיטליות, אבל מחיריה היקרים אל מול היצרנים המתחרים מהמזרח הרחוק, לא עשו לה טוב.

הכל החל להסתיים בשנת 2009. אז הודיעה קודאק על הפסקת ייצור ה"קודאכרום". בעבר זה היה סרט הצילום הצבעוני והנמכר בעולם, הפילם שהיה לסמל הצילום האנלוגי הפופולארי, זה שהיא המציאה ושהמליך אותה בעבר על התעשייה כולה. בשנת 2012 הגישה החברה בקשה לפשיטת רגל ונפטרה ממרבית נכסיה.


הנה סיפור עלייתה ונפילתה של חברת קודאק:

https://youtu.be/zkwdwcl0EAE


כך המציא טכנאי בקודאק את המצלמה הדיגיטלית, שתביא לחורבנה של קודאק עצמה:

http://youtu.be/CpS-DKbyQEI


על ההתדרדרות של חברת קודאק, לאחר שלא קראה נכון את מהפכת הצילום הדיגיטלי:

https://youtu.be/wwfwr8eYP50


וזה מה שנשאר היום מאחת החברות ששינו את העולם:

https://youtu.be/JDzQ1gx71EI

מצלמת 360 מעלות היא מצלמה המאפשרת יצירת תמונה או סרטון היקפיים, המציגים את כל מה שקורה מסביבה.

צילום של תמונה ב-360 מעלות התבצע בעבר על ידי מערך מצלמות וכיום על ידי מצלמה אחת הכוללת מספר חיישנים המצלמים מסביב לה.

בניגוד למצלמה רגילה שבה בוחר הצלם נקודת מבט בעת הצילום, מצלמה כזו מייצרת תמונות היקפיות או סרטונים היקפיים, כך שאפשר להביט בהם אל כל הכיוונים. כך למעשה הצופה הוא שמחליט בכל רגע על נקודת המבט שמעניינת אותו ועל הפריים הנכון. באופן מסוים הוא "הופך" לעיניה של הדמות בסרט.

בכך שהיא מעניקה לצופים הזדמנות לחוות את סרט מכל זווית צפייה, מאפשרת מצלמת ההיקף התבוננות לכל הכיוונים וחוויה של מעין היטמעות במציאות. מצלמות כאלה הופכות כיום לפופולריות ומאפשרות לצלם סרטונים שצופים בהם במשקפי מציאות מדומה.


הנה הצילומים במצלמות 360 מעלות:

https://youtu.be/nt1I5inXE4I?t=17s


הנה התחומים שבהם ניתן לצלם להשתמש במצלמות כאלה:

https://youtu.be/3dhFr6U4dY8


כך משווקים אותן:

https://youtu.be/hWd3U0sQxbc

מסננים, באנגלית פילטרים (Filters), מצמצמים את כמות האור שמגיעה אל העין, לעדשת הצילום במצלמה ולחיישן הדיגיטלי בצילום דיגיטלי.

הפילטרים מסייעים לצבוע את הצילום, לחזק צבעים, להדגישם או לקטב את התמונה, ובכל מקרה - ליצור אפקט על התמונה ולתת לה אופי מסוים.

פילטרים יכולים לפעול עוד לפני או בזמן העריכה. ברוב המקרים בעבר, הפילטר היה עשוי מעיגול זכוכית שמורכב בקדמת העדשה של המצלמה, בהברגה פשוטה. במצלמות הדיגיטליות של ימינו, לעומת זאת, הוא יכול להיות אלקטרוני. בוחרים בו מתפריט במצלמה או באפליקציית הצילום. תשאלו את אינסטגרם - היא עשתה מזה מיליארדים.

אבל איך הפילטר עובד?

אז יש מסננים שונים. למשל המסנן המונוכרומטי, מסנן את אור השמש, שנקרא אור לבן. האור הזה מורכב מקרני אור בצבעים שונים. כולם ביחד נותנים את האור הלבן. כשאין אף אחד מהם אז הצבע הוא שחור - כמו בלילה, שהוא שחור כי אין אור.

אז איך ניצור בעזרת פילטר מונוכרומטי צילום אדום למשל? - נשתמש במסנן אדום. המסנן האדום חוסם את כל צבעי האור פרט לצבע אדום. הצבע האדום עובר ולכן הצילום ייצא אדום.

כך פועל כל מסנן מונוכרומטי - חוסם את כל הצבעים האחרים ומעביר רק את הצבע "שלו" - מה שצובע את הצילום הצבע הזה.

אבל פילטרים יכולים לעשות הרבה יותר מאשר "לצבוע את הפריים". מסנן תת-אדום "סופג את החום" ו"מקרר" את הצילום. מסנן על-סגול חוסם דווקא את האור האולטרה סגול (על-סגול) וכך הלאה.

מסנני הקוטביות חוסמים את קרני האור לפי תכונת הקיטוב שלהן.

מבחינה אופטית, תפקידו של הפילטר לסנן חלק מאורכי הגל המגיעים לחיישן. הסינון הזה יכול ליצור מיסוך צבעים אבל סינון אורכי גל יכול גם ליצור אפקטים מיוחדים, שמאפשרים להגדיל את אפשרויות הצילום והיצירתיות.


הנה הדגמה של 3 פילטרים מומלצים לצלמים ומה הם עושים לתמונה, בלי ועם הפילטר:

https://youtu.be/ZwS884KUiOc


פילטר מקטב - מסנן מצלמה שמבטל השתקפויות (עברית):

https://youtu.be/SUagL-tW7pE


אפשרויות צילום שפילטרים יוצרים:

https://youtu.be/AIcUc5gogvM


ומסנן שמש בעבודה (עברית):

https://youtu.be/lps6Ur3A8VA

האפליקציה המצליחה "אינסטגרם" (Instagram) היא הרבה מעבר לאפליקציית צילום. היא הפכה תוך זמן קצר מאד לרשת חברתית עצומה ומבוססת צילום.

הרעיון שכל חבר ברשת יכול לעקוב אחרי כל חבר אחר, לראות את צילומיו ולחוות באופן ויזואלי, חזותי, את החוויות שהוא עובר, הפך אותה להצלחה עולמית עצומה.

רכישת הרשת בידי פייסבוק, בעלת הרשת החברתית הגדולה והעשירה בעולם, רק הדגימה עד כמה הייתה אינסטגרם מדוייקת ומוצלחת במונחים חברתיים.

לא רבים יודעים שההשראה לפיתוח של "אינסטגרם" עלתה במוחו של המפתח שלה, קוין סיסטרום, מזכרונותיו ממצלמת האינסטמטיק שהייתה לו בילדותו. האינסטמטיק הייתה מצלמה זולה ששיווקה חברת קודאק החל משנות ה-60 לבני נוער וצעירים. המצלמה המצליחה הוציאה תמונות דומות ריבועיות שהפכו לסימן ההיכר של "צילומי צעירים".

סיסטרום, בוגר אוניברסיטת סטאנפורד ובעל חיבה לצילום, רצה ליצור אפליקציה שתהיה מעין אינסטמטיק בגרסת רטרו. שתתן את החוויה של התמונות של פעם, ביחד עם היכולות המדהימות של הצילום הסלולארי ויכולת העיבוד הדיגיטלי שלהן.

אגב, בשנת 2012 רכשה פייסבוק את אינסטגרם, במיליארד דולר. זה היה סכום דמיוני עבור אפליקציית תמונות צעירה, עם "בקושי" 30 מיליון משתמשים וללא הכנסות כלל. ב-2018 יש בה מיליארד משתמשים, היא שווה פי 100 וקולטת את כל הנוטשים של פייסבוק עצמה. עיסקה לא רעה לכנופיה של צוקרברג...


הנה סיפורה של אפליקציית אינסטגרם:

https://youtu.be/I5qDiJ3FVLA


מקור ההשראה - מצלמת האינסטמטיק של קודאק:

https://youtu.be/Uhg0UpFziQU


דברים שלא ידעתם על האינסטוש שלכם:

https://youtu.be/RVJZANaUg-0


גם באינסטגרם האשטג משנים את החיים:

https://youtu.be/qr2fv_rxUZU


היום נוצרו גם "שקרי אינסטגרם":

https://youtu.be/0EFHbruKEmw


מוזיאונים שנפתחו בשביל האינסטגרם:

https://youtu.be/Qx_r-dP22Ps


ויש אפילו מי שאופים עוגת אינסטגרם:

https://youtu.be/GlgTQ6-5LIQ

ריטוש של תמונה הוא פעולת התיקון שלה, כדי לשפר אותה ואת מה שרואים בה.

מעבר לשימושים רגילים של שיפור תמונות ויצירת שילובים שונים או קולאז'ים, ריטוש התמונות זכה לפרסום בזכות השימוש הרב שעושים בו לשיפור המראה של דמויות המופיעות בפרסומות ובמגזינים של אופנה וסגנון.

לא אחת הדמויות מתוקנות כדי להפוך את הדוגמנים והדוגמניות ליפים הרבה יותר וחסרי פגמים. בשנים האחרונות יש אף ביקורת לא קטנה על הריטושים האלה, משום ההשפעה שלהם על אנשים, במיוחד צעירים, שמאמינים שגופם אינו מספיק יפה, כיוון שלהם יש פגמים, בניגוד לדמויות המושלמות והמרוטשות הללו שבמדיה. תוכלו לקרוא על כך בתגית "פוטושופ".

יש גם מקרים שבהם ריטוש של תמונות משמש כדי לשנות את ההיסטוריה. דיקטטורים ושליטים רבים משתמשים בעיבוד של צילומים כדי להקרין תדמית אמיצה, סמכותית וחכמה. התמונה של מוסוליני למשל, כשהוא מסתער על הסוס בקרב, רוטשה מתמונה עם סייס שאחז בסוס כדי שלא יפיל את הדיקטטור העלוב.


הנה סרטון שמראה אילו שינויים ריטוש תמונות מסוגל לחולל:

http://youtu.be/P4wI_o8gyxA


מה שקורה כשיכולת ריטוש הופכת לכישרון ומתיחה משעשעת וכיפית לעוברי אורח תמימים:

http://youtu.be/BRAM8MpqIeA


והדעות לגבי חוק הפוטושופ וריטוש תמונות של דוגמנים (עברית):

https://youtu.be/z-K6cFNImqs

HD או "הפרדה גבוהה" היא טכנולוגיה של שידור באיכות ורזולוציה גבוהים מאד. בסרטי HD התמונה חדה יותר, עם צבעים מדוייקים ונאמנים יותר למקור, כמות פיקסלים גדולה יותר - לתיאור המתרחש ועוד.

היתרון של HD ברור מאד בצילום של תנועה מהירה וגווני לבן. גם בתחום הסאונד יש פעמים רבות שיפור ב-HD, בשל תמיכתו בסראונד.


הנה הדגמה של ההבדל בין SD (ההפרדה הנמוכה) ל-HD (הפרדה גבוהה) - ככל שהאינטרנט שלכם מהיר יותר, תוכלו לראות הבדל גדול יותר מפני שיוטיוב מעביר הפרדה יותר גבוהה:

http://youtu.be/M5kFlql98jU?t=12s


ומומחה שמסביר ומדגים את ההבדלים בין HD לאיכות רגילה על עצמו:

http://youtu.be/5TzQBKohiYM

החברה המודרנית שבה אנו חיים והכפר הגלובאלי, שבו אנשים מכל פינות הגלובוס מנהלים קשרים בזמן אמת, הם הוויה תקשורתית חסרת תקדים בהיסטוריה. אם התקשורת העולמית בימינו היא כה משוכללת ומהירה, אנו חייבים תודה על כך לסיבים האופטיים. סיבים אופטיים מאפשרים כיום להעביר בין פינות העולם את תעבורת האינטרנט, תקשורת הטלפון והסלולאר הבינלאומית, לשלוח תמונות, וידאו ודואר אלקטרוני, כשהכל מתבצע בחלקיקי שניה.

סיב אופטי (Optical fiber) הוא חוט זכוכית המעביר אור מקצה אחד שלו לקצהו השני וכך מעביר מידע דיגיטלי במהירות עצומה. את הסיבים האופטיים מייצרים מחומרים שונים, כשהזכוכית היא הנפוצה שבהם. סיבים כאלה פרושים כיום לאורך האוקיינוסים ומקשרים יבשות זו לזו במהירויות בלתי נתפסות. אורכם המצטבר של הסיבים האופטיים המקיפים את העולם, יכול להקיף את כדור הארץ עשרות אלפי פעמים.

מכיוון שסיבים אופטיים עשויים לרוב מזכוכית, הם מאובטחים יותר מכבלים מוליכים ומקשים על התחברות ושאיבת מידע מהם. המידע עובר בהם במהירות עצומה של 300 אלף קילומטרים בשניה, כלומר במהירות האור. ישנם גם סיבים אופטיים מפלסטיק וסיבים חלולים הממולאים בגז.

בהיותו מבוסס על שליחת קרני אור, השידור של סיב אופטי הוא חד-כיווני. לכן סיבים אופטיים יונחו תמיד בזוגות, לשליחת מידע דו-כיוונית.

בסיבים אופטיים משתמשים להעברת תקשורת נתונים, ברשתות מחשבים, בהעברת נתוני אינטרנט ברחבי העולם, לתקשורת בין טלפונים, במערכות לייזר ועוד. הסיב האופטי מאפשר גם צילום דיגיטלי במקומות שקשה להגיע אליהם, כמו למשל לתוך גוף האדם. כך נעזרת שיטת האנדוסקופיה למשל, בסיב אופטי שמוחדר עם מצלמה זעירה לתוך הגוף ומאפשר לצלם איברים פנימיים לצורכי רפואה.


הנה הסיבים האופטיים:

http://youtu.be/N_kA8EpCUQo


כך פועל הסיב האופטי:

https://youtu.be/PeJP0zwp4cU


הפיזיקה של הסיב האופטי:

https://youtu.be/Zeo3UOk7_vA


כך מייצרים אותו:

http://youtu.be/6CqT4DuAVxs


הדגמה של העברת המידע בסיב אופטי מזכוכית:

http://youtu.be/VnqcuhzpNL4


והקידמה שמביאים הסיבים האופטיים לארץ (עברית):

https://youtu.be/G5XxdYbfMo8?long=yes

מי המציא את הסיבים האופטיים?


הסיבים האופטיים (Fiber optic cables) מאפשרים כיום להעביר את תעבורת האינטרנט לכל העולם, את כל תקשורת הטלפון והסלולאר הבינלאומית, לשלוח תמונות, וידאו ודואר אלקטרוני בחלקיקי שניה לכל מקום ועוד.

מי שאחראי להמצאה המדהימה הזו הוא המדען הסיני צ'ארלס קאו (Charles Kao) שהגה כבר ב-1966 את הרעיון להשתמש בסיבי זכוכית להעברת מידע ממקום למקום. הוא הצליח לחשב כיצד ניתן להעביר אור על פני מרחקים עצומים באמצעות סיבים אופטיים מבוססי זכוכית.

קאו ציין שלשיטה זו יהיו יתרונות על פני ההעברה של אותות חשמליים בכבלי נחושת, שבה האות החשמלי עובר פחות טוב ככל שהמרחק גדל. בהעברת מידע בסיבי זכוכית הוא ראה פתרון לבעיית הניחות הגבוה בכבלים ארוכים.

בהמשך לתכניתו וחזונו הטכנולוגי של קאו הצליחו ב-1970 חוקרי חברת הזכוכית האמריקאית קורנינג לייצר את הסיב האופטי הראשון. הפיתוח של סיבי הזכוכית היווה קפיצה טכנולוגית עצומה, שכן הוא איפשר העברה של אותות אור למרחקים של 100 קילומטרים. כדי להבין את גודל ההישג ניתן להשוותו למרחק של 20 מטרים בלבד, שבו ניתן היה עד אז להעביר מידע בכבלי הנחושת.

כיום משמשים הסיבים האופטיים תשתית שעליה עוברת במהירויות בלתי נתפסות כל תעבורת האינטרנט, הווידאו והטלפון בעולם.


הנה ממציא הסיב האופטי:

https://youtu.be/2-5sScP_fiw


ותולדות המצאת הסיב האופטי:

https://youtu.be/psXAkB6I7tA

אחת ההמצאות המעניינות שיצאו מישראל היא המצאה טכנולוגית רפואית שמסעירה את הדימיון - הקפסולה האנדוסקופית. זוהי מצלמת ווידאו זעירה שמצויה בתוך כמוסה. את הכמוסה ניתן לבלוע כמו כדור אקמול. מצלמות הווידיאו הזעירות מאד הללו מוטמנות בתוך קפסולות לבליעה ומאפשרות איבחון פשוט, זול ולא כואב של מחלות מעיים. בתוך כל אחד מהכדורים, שאותם בולעים כמו כל כדור רפואי, יושבת מצלמה זעירה, שמעבירה מידע על המתרחש במעיים. זהו תחליף מצויין לניתוחים כואבים, יקרים ומורכבים, שבעבר נדרשו רק כדי לדעת מה קורה במעי.

ד"ר גבי עידן הוא יוצר קפסולת המצלמה הייחודית הזו, שנמכרת בכל העולם על ידי החברה שהקים (Given Imaging) ופרצה את הדרך למוצרים דומים בתחום הרפואה. בחשיבה מקורית והבנה של הטכנולוגיה הממוזערת והפוטנציאל הרפואי שלה, הצליח המהנדס והממציא הישראלי עידן, להפוך רעיון כמעט דימיוני למוצר ממשי שיעזור באבחון של מחלות מעיים.


הנה סיפורן של הכמוסות של ד"ר גבריאל עידן:

https://youtu.be/0uXEq_JxqqY


קפסולה אנדוסקופית - מצלמה זעירה המוחדרת לגוף ומשמשת לגילוי סרטן המעי הגס:

https://youtu.be/6qO6yxVLvMc


רוצים לראות מה רואה הקפסולה בתוך הגוף?

https://youtu.be/-FyN5_-njAU?qr=yes

סֶלפִי (Selfie) היא תמונה עצמית שהמצלם בה מצלם את עצמו. את הסלפי מצלמים בטלפון סלולרי או במצלמה דיגיטלית. צילום הסלפי מתבצע כשהמצלם מרחיק את המצלמה או הסמארטפון כמה שיותר מפניו או באמצעות צילום אל המראה שניצבת למולו.

צילומי סלפי כוללים לרוב את המצלם לבד, או אותו ביחד עם כמה אנשים לידו. צילומים אלו נפוצים בשנים האחרונות מאד, בעיקר בשל כמות המצלמות בסמארטפונים ושיתוף התמונות ברשתות החברתיות, כמו פייסבוק ואינסטגרם.

לא ניתן להבין את התרבות הפופולרית ללא הסלפי. ההצלחה המסחררת של הריאליטי עם הבנות למשפחת קרדשיאן הפכו אותו לטכניקת הצילום הראשונה במעלה אצל נשים, גברים ובני נוער. החותמת התרבותית של הוליווד ניתנה גם היא בטקס פרסי האוסקר של שנת 2014, עת הועלה צילום סלפי של כמה מהכוכבים הגדולים של עולם הקולנוע והטלוויזיה והוא הפך לתמונה הפופולארית ביותר ברשת החברתית טוויטר.

המושג 'סלפי' הפך כה פופולארי, עד שבשנת 2013 הוא הפך ל'מילת השנה'. הקשר האסוציאטיבי בין הסלפי למילה האנגלית 'סלפיש' (Selfish), שמשמעותה אנוכי, מעורר מחשבה על הצורך שלנו להנציח את עצמנו, עד כדי הגזמה, סוג של נרקיסיזם ואפילו התמכרות.

מצד שני הוביל מוט הסלפי, אותו מתקן שנמכר במיליונים ברחבי העולם, את השדרוג של צילומי הסלפי לצילומים קבוצתיים. באופן אירוני הפך מוט הסלפי לכלי של הנצחה חברתית, שגם אם היא משמרת את הנרקיסיזם, היא גם הופכת אותו לקבוצתי.


הנה קליפ שמדגים עד כמה הפך הסלפי לחלק מהתרבות המודרנית:

http://youtu.be/kdemFfbS5H0


לא פעם מה שחסר לסלפי טוב זה איפור מוצלח (עברית):

https://youtu.be/kIBk_XavqqY


סלפי בחופשה? - לא בטוח שכדאי (עברית):

https://youtu.be/yKwnvYbF3Fs


סלפי וידאו של חיפאים:

http://youtu.be/il1P_HQOBnc


סלפים שהסתיימו במוות - היזהרו בבקשה:

https://youtu.be/73c_noIbIy4


וסלפים שלא ממש הצליחו...

https://youtu.be/fPKicCI22nQ