שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו הפרסקו של בריאת האדם?
"בריאת האדם" (Creation of Man) הוא ציור של מיכלאנג'לו, מהאמנים הבולטים של תקופת הרנסאנס באיטליה. זהו אחד הציורים החשובים בתולדות האמנות. הציור הוא חלק מפרסקו - ציור קיר על טיח שעודו לח. בפרסקו הזה, שבקפלה הסיסטינית בוותיקן שברומא, נושאים שונים מספר בראשית ו"בריאת האדם" היא רק חלק קטן בו.
האלוהים מוצג בציור כאיש זקן ואנושי לחלוטין, בעל זקן לבן ועטוי בגלימה. אדם, שבצד שמאל של הציור, מוצג עירום לחלוטין וכמעט נוגע באצבעו של האל. העובדה שהידיים אינן נוגעות מעניקה מתח לציור ומשערים שהיא קשורה במזמור מימי הביניים, שבו ביקשו המאמינים שאצבעו של האל תעניק להם את כישרון הדיבור.
הנה סיפורם של בריאת האדם והקפלה הסיסטינית:
https://youtu.be/zrkuPpqgJkw
ניתוח ציור בריאת האדם באנגלית:
https://youtu.be/LfdT53zGQJM
ועוד על בריאת האדם שבקפלה הסיסטינית:
http://youtu.be/QVK04ORmKrE
איזה סוד יהודי טמן מיכלאנג'לו בציורי הבריאה?
"בריאת האדם" הוא ציור של מיכלאנג'לו, מהאמנים הבולטים של תקופת הרנסאנס באיטליה. זהו אחד הציורים החשובים בתולדות האמנות. הוא חלק מפרסקו - ציור קיר שמציירים על טיח כשהוא עדיין לח.
בפרסקו הזה, שנמצא בקפלה הסיסטינית בוותיקן שברומא, מה שיכול להיחשב כקודש הקודשים של הנצרות הקתולית בוותיקן, מצוירים נושאים שונים מספר בראשית.
ציור "בריאת האדם" הוא רק חלק קטן מהפרסקו רב הציורים שבמבנה המיוחד כל כך הזה.
האלוהים מוצג בציור כאיש זקן ואנושי לחלוטין, בעל זקן לבן ועטוי בגלימה. אדם, שבצד שמאל של הציור, מוצג עירום לחלוטין וכמעט נוגע באצבעו של האל. העובדה שהידיים אינן נוגעות מעניקה מתח לציור ומשערים שהיא קשורה במזמור מימי הביניים, שבו ביקשו המאמינים שאצבעו של האל תעניק להם את כישרון הדיבור.
אבל הסוד האמיתי שהגאון שתל בקפלה הסיסטינית מצוי בציור "אדם וחווה". בספר בראשית מעולם לא נכתב שאדם וחווה התפתו לאכול את התפוח האסור. שם נכתב בפירוש על "פרי".
אבל המתרגם הנוצרי של התנ"ך, אי-שם במאה ה-4 לספירה, תרגם למילה malus, שיש לה שתי משמעויות. מצד אחד פירושה "תפוח" ומצד שני היא גם קשורה ב"רע" (Evil). הוא ודאי אהב את כפל המשמעויות של המילה והכניסה בגדול אל תרגום ספר "בראשית" שבברית החדשה של הנצרות.
מיכלאנג'לו, אמן שלא פעם טמן ביצירותיו "הפתעות", מעין איסטר-אגס, ביצי פסחא של תקופתו, עשה זאת גם פה. בציור שכאן, במקום התפוח המקובל בנצרות הוא הכניס לידו של אדם תאנה דווקא.
הנה סיפור הסוד שבציור המפורסם:
https://youtu.be/-sYiW49wOuM
מהן האותיות העבריות שבציור משתה בלשאצר?
כמו ציירים רבים בתקופתו, גם הצייר ההולנדי רמברנדט צייר לא פעם עלילות תנ"כיות. הציור "משתה בלשאצר" (Belshazzar's Feast) מתאר משתה שעורך בלשצר, מלך בבל. במהלכו שותים בלשאצר ומקורביו יין מתוך גביעי זהב וכסף קדושים שנבזזו מבית המקדש. המלך גם מוסיף חטא על פשע כשהוא משתמש בגביעים הקדושים להרמת כוס לכבוד אליליו. כשזה קרה הופיעו אצבעות שרשמו על הקיר מסר לא ברור, מסר אלוהי.
הציור המפורסם של רמברנדט "משתה בלשאצר" מציג את הכתוב כשהוא נכתב על הקיר באותיות זהב. בניגוד לאותיות הזהב הקדושות, ניתן לראות החרדה והבהלה של המשתתפים. תווי הפנים הברורים והרגשות שעולים מהם מוצגים באופן מדוייק וברור, בסגנון הריאליזם, שמציג דמויות באופן נאמן למציאות. רמברנדט מדייק בפרטים הקטנים, עד למרקמים והכפלים של בגדי המשתתפים.
אגב, רמברנדט דייק וצייר את המסר האלוהי באותיות עבריות, אבל כדי להדגיש את העובדה שהמסר היה מסר אלוהי ובנוסף גם מסר בלתי מובן למלך ולאנשיו, צייר רמברנדט את הכתובת המופיעה בספר דניאל "מְנֵא מְנֵא תְּקֵל וּפַרְסִין" - כשהאותיות נכתבות מלמעלה למטה ולא מימין לשמאל, כפי שהעברית באמת נכתבת. וכך נראה כאילו הכתובת היא "ממתוס ננקפי אאלרן".
במשך שנים רבות סברו המומחים שחוסר הידע שלו לגבי העברית הוא שהכשיל אותו בציור העברית. אך במחקר מדוקדק הסתבר שהוא ידע כיצד כותבים את האותיות העבריות. רמברנדט צייר את עלילות התנ"ך בציורים רבים ובציור "שבירת הלוחות" למשל, הוא כתב את עשרת הדברות מימין לשמאל, כפי שנכון לעשות.
יותר מכך, הסתבר שהצייר נהג ללמוד יהדות עם חברו הטוב, רב יהודי בשם מנשה בן ישראל. הידע שצבר בלימוד פרשנות הגמרא שימש אותו בין השאר להכנת ציורי התנ"ך המוקפדים שלו. לפי אחת הדעות המופיעה בגמרא במסכת סנהדרין הכתובת במשתה בלשאצר נכתבה כ"ממתוס ננקפי אאלרן", כך שניתן יהיה לפענח את המסר רק בקריאה מלמעלה למטה, והמעניין הוא שרמברנדט בחר להביע את הכתובת בציורו בהתאם לדעה זו.
מעניין שעוד מימי הביניים, זכה הסיפור על המשתה הבבלי הזה להתייחסות בתולדות האמנות. חוץ מהציור של רמברנדט, הוקדשו לסיפור המשתה גם שני שירים שכתב המשורר ביירון ושתי אורטוריות, שהן דרמות מושרות בסגנון האופרה. הראשונה היא האורטוריה "בלשאצר" של המלחין הנדל והשניה, אורטוריית "משתה בלשאצר" של ויליאם וולטון.
הציור מוצג כיום בנשיונל גאלרי בלונדון.
הנה "המשתה של בלשצר" של הצייר רמברנדט:
https://youtu.be/kvh3uY_d_fc
הצגה מוסיקלית מהמאה ה-12 שמציגה את סיפור העלילה:
http://youtu.be/MBDd77rqxaM
והסיפור התנ"כי על בלשאצר והמשתה שלו:
http://youtu.be/ZDeLVn_a6fM
ציורים תנ"כיים
"בריאת האדם" (Creation of Man) הוא ציור של מיכלאנג'לו, מהאמנים הבולטים של תקופת הרנסאנס באיטליה. זהו אחד הציורים החשובים בתולדות האמנות. הציור הוא חלק מפרסקו - ציור קיר על טיח שעודו לח. בפרסקו הזה, שבקפלה הסיסטינית בוותיקן שברומא, נושאים שונים מספר בראשית ו"בריאת האדם" היא רק חלק קטן בו.
האלוהים מוצג בציור כאיש זקן ואנושי לחלוטין, בעל זקן לבן ועטוי בגלימה. אדם, שבצד שמאל של הציור, מוצג עירום לחלוטין וכמעט נוגע באצבעו של האל. העובדה שהידיים אינן נוגעות מעניקה מתח לציור ומשערים שהיא קשורה במזמור מימי הביניים, שבו ביקשו המאמינים שאצבעו של האל תעניק להם את כישרון הדיבור.
הנה סיפורם של בריאת האדם והקפלה הסיסטינית:
https://youtu.be/zrkuPpqgJkw
ניתוח ציור בריאת האדם באנגלית:
https://youtu.be/LfdT53zGQJM
ועוד על בריאת האדם שבקפלה הסיסטינית:
http://youtu.be/QVK04ORmKrE
"בריאת האדם" הוא ציור של מיכלאנג'לו, מהאמנים הבולטים של תקופת הרנסאנס באיטליה. זהו אחד הציורים החשובים בתולדות האמנות. הוא חלק מפרסקו - ציור קיר שמציירים על טיח כשהוא עדיין לח.
בפרסקו הזה, שנמצא בקפלה הסיסטינית בוותיקן שברומא, מה שיכול להיחשב כקודש הקודשים של הנצרות הקתולית בוותיקן, מצוירים נושאים שונים מספר בראשית.
ציור "בריאת האדם" הוא רק חלק קטן מהפרסקו רב הציורים שבמבנה המיוחד כל כך הזה.
האלוהים מוצג בציור כאיש זקן ואנושי לחלוטין, בעל זקן לבן ועטוי בגלימה. אדם, שבצד שמאל של הציור, מוצג עירום לחלוטין וכמעט נוגע באצבעו של האל. העובדה שהידיים אינן נוגעות מעניקה מתח לציור ומשערים שהיא קשורה במזמור מימי הביניים, שבו ביקשו המאמינים שאצבעו של האל תעניק להם את כישרון הדיבור.
אבל הסוד האמיתי שהגאון שתל בקפלה הסיסטינית מצוי בציור "אדם וחווה". בספר בראשית מעולם לא נכתב שאדם וחווה התפתו לאכול את התפוח האסור. שם נכתב בפירוש על "פרי".
אבל המתרגם הנוצרי של התנ"ך, אי-שם במאה ה-4 לספירה, תרגם למילה malus, שיש לה שתי משמעויות. מצד אחד פירושה "תפוח" ומצד שני היא גם קשורה ב"רע" (Evil). הוא ודאי אהב את כפל המשמעויות של המילה והכניסה בגדול אל תרגום ספר "בראשית" שבברית החדשה של הנצרות.
מיכלאנג'לו, אמן שלא פעם טמן ביצירותיו "הפתעות", מעין איסטר-אגס, ביצי פסחא של תקופתו, עשה זאת גם פה. בציור שכאן, במקום התפוח המקובל בנצרות הוא הכניס לידו של אדם תאנה דווקא.
הנה סיפור הסוד שבציור המפורסם:
https://youtu.be/-sYiW49wOuM
כמו ציירים רבים בתקופתו, גם הצייר ההולנדי רמברנדט צייר לא פעם עלילות תנ"כיות. הציור "משתה בלשאצר" (Belshazzar's Feast) מתאר משתה שעורך בלשצר, מלך בבל. במהלכו שותים בלשאצר ומקורביו יין מתוך גביעי זהב וכסף קדושים שנבזזו מבית המקדש. המלך גם מוסיף חטא על פשע כשהוא משתמש בגביעים הקדושים להרמת כוס לכבוד אליליו. כשזה קרה הופיעו אצבעות שרשמו על הקיר מסר לא ברור, מסר אלוהי.
הציור המפורסם של רמברנדט "משתה בלשאצר" מציג את הכתוב כשהוא נכתב על הקיר באותיות זהב. בניגוד לאותיות הזהב הקדושות, ניתן לראות החרדה והבהלה של המשתתפים. תווי הפנים הברורים והרגשות שעולים מהם מוצגים באופן מדוייק וברור, בסגנון הריאליזם, שמציג דמויות באופן נאמן למציאות. רמברנדט מדייק בפרטים הקטנים, עד למרקמים והכפלים של בגדי המשתתפים.
אגב, רמברנדט דייק וצייר את המסר האלוהי באותיות עבריות, אבל כדי להדגיש את העובדה שהמסר היה מסר אלוהי ובנוסף גם מסר בלתי מובן למלך ולאנשיו, צייר רמברנדט את הכתובת המופיעה בספר דניאל "מְנֵא מְנֵא תְּקֵל וּפַרְסִין" - כשהאותיות נכתבות מלמעלה למטה ולא מימין לשמאל, כפי שהעברית באמת נכתבת. וכך נראה כאילו הכתובת היא "ממתוס ננקפי אאלרן".
במשך שנים רבות סברו המומחים שחוסר הידע שלו לגבי העברית הוא שהכשיל אותו בציור העברית. אך במחקר מדוקדק הסתבר שהוא ידע כיצד כותבים את האותיות העבריות. רמברנדט צייר את עלילות התנ"ך בציורים רבים ובציור "שבירת הלוחות" למשל, הוא כתב את עשרת הדברות מימין לשמאל, כפי שנכון לעשות.
יותר מכך, הסתבר שהצייר נהג ללמוד יהדות עם חברו הטוב, רב יהודי בשם מנשה בן ישראל. הידע שצבר בלימוד פרשנות הגמרא שימש אותו בין השאר להכנת ציורי התנ"ך המוקפדים שלו. לפי אחת הדעות המופיעה בגמרא במסכת סנהדרין הכתובת במשתה בלשאצר נכתבה כ"ממתוס ננקפי אאלרן", כך שניתן יהיה לפענח את המסר רק בקריאה מלמעלה למטה, והמעניין הוא שרמברנדט בחר להביע את הכתובת בציורו בהתאם לדעה זו.
מעניין שעוד מימי הביניים, זכה הסיפור על המשתה הבבלי הזה להתייחסות בתולדות האמנות. חוץ מהציור של רמברנדט, הוקדשו לסיפור המשתה גם שני שירים שכתב המשורר ביירון ושתי אורטוריות, שהן דרמות מושרות בסגנון האופרה. הראשונה היא האורטוריה "בלשאצר" של המלחין הנדל והשניה, אורטוריית "משתה בלשאצר" של ויליאם וולטון.
הציור מוצג כיום בנשיונל גאלרי בלונדון.
הנה "המשתה של בלשצר" של הצייר רמברנדט:
https://youtu.be/kvh3uY_d_fc
הצגה מוסיקלית מהמאה ה-12 שמציגה את סיפור העלילה:
http://youtu.be/MBDd77rqxaM
והסיפור התנ"כי על בלשאצר והמשתה שלו:
http://youtu.be/ZDeLVn_a6fM
