שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך פועל המיקרופון?
המיקרופון הוא אביזר שימושי בתעשיית הקול החדשה. זהו מוצר אלקטרוני חשוב ומשמעותי שהשפיע באופן עצום על תקשורת ההמונים, תעשיית המוסיקה, התרבות הפוליטית ועוד.
קולות שונים גורמים לתנודות שונות באוויר. התנודות הללו פוגעות בדיאפרגמה, שהוא מצע פלסטיק הנמצא מתחת לרשת המיקרופון. הדיאפרגמה הזו מניעה את הסליל הנע שמחובר אליה. הסליל הנע הזה מפעיל את המגנט שבמיקרופון.
כך, כשנשמע הקול של המדבר או מי ששר לתוכו, מופעל השדה המגנטי שלו ומרטיט את הסליל שמשפיע על המגנט. מהמגנט והסליל יוצאים כבלים שמעבירים את האותות החשמליים אל מגבר שיגביר את הקול, או אל מכשיר הקלטה כמו רשמקול או מחשב המצויד בתוכנת הקלטה דיגיטלית - כדי להקליט את הקול.
כך פועל המקרופון:
http://youtu.be/Mxp3eCCQyas?t=1m33s
איך פועל הרמקול?
שיטת הפעולה של הרמקול היא די פשוטה. כשהאותות החשמליים עם המוסיקה והקולות מגיעים מהרדיו, מכשיר ההקלטה, או המגבר וכדומה, הם מגיעים אל הרמקול.
ברמקול גורמים האותות החשמליים הללו להזזה של סליל שמונע על ידי המגנט שיושב בצד האחורי של הרמקול. הסליל הזה מרעיד את הקונוס שברמקול, שעליו מותקנת הממברנה. היא עצמה הייתה עשויה בעבר מנייר והיום מיריעת חומר פלסטי ודקיק, שרועד בחוזקה וברגישות רבה, לפי האותות החשמליים שמייצגים את האותות המוסיקליים אי של הדיבור המוקלט ןכו'.
תנועות הממברנה גורמות לרעידות באוויר והמחזוריות של הרעידות היא שיוצרת את גלי הקול. ככל שהרעידות שגורם הרמקול באוויר הן חזקות, כך יהיו גלי הקול חזקים יותר והמאזינים ישמעו את המוסיקה או הדיבור המוקלטים חזק יותר.
מכאן שהרמקול תפקידו הוא להמיר את האותות החשמליים מהמגבר או המכשיר לגלי קול שיגיעו דרך האוויר אל אוזני האנשים שבסביבתו של הרמקול.
כך עובד הרמקול:
http://youtu.be/mFiZZyV-YCo
על דרך פעולת הרמקול:
http://youtu.be/z0xkBZ95O3k?t=58s
והסבר מדעי לפעולת הרמקול:
http://youtu.be/zHBiZ8qvarw
מה עושה אקולייזר?
אקולייזר (Equalizer), EQ או איקוולייזר, הוא מכשיר שמטרתו היא השגת סאונד מיטבי, כלומר צליל יפה שהמאזינים למוסיקה, או הצופים בסרט, ייהנו ממנו.
באמצעות ה-EQ מעצבים את הצליל הכללי והפרטני, על ידי חיזוק והחלשה של תדרים שונים בצליל.
האקולייזר משפיע על הצליל בכך שהוא משנה את עוצמת תדרי הצליל השונים ובכך מעניק לו אופי, הופך אותו פחות שטוח ויותר ייחודי. סוג של "לצבוע" את הסאונד ולתת לו אופי משלו.
התדירויות השונות שבהן מטפל האיקולייזר מיוצגות על ידי הכפתורים של הסליידרים השונים שלו. הכפתורים השמאליים, למשל, הם תדירויות הבאסים, הצלילים הנמוכים. הימניים מהכפתורים הם של תדירויות צלילי ה"טרבל" (Treble) הגבוהים, והאמצעים הם תדירויות ה-Mid וכך הלאה.
באמצעות שינוי העוצמות של התדירויות השונות אפשר להדגיש צבעים מסוימים בסאונד ולהחליש אחרים. כך בעצם אפשר "לחמם" ו"לקרר" את הסאונד.
ה-EQ מעניק לצליל גוונים כמו גוון יותר מתכתי, או חד ומבריק, יותר עמום ורגוע וכו'. כך ניתן לשנות, לבנות ולהעניק מעין אופי או הרמוניה לצליל.
איקולייזרים ניתן למצוא במגוון מכשירים אלקטרוניים, מהאיקולייזר במערכות סטריאו, מגברים, אפקטים לכלי נגינה ואולפני הקלטה ועד ל-EQ שבתוכנות מחשב ובאפליקציות של סמארטפונים.
האיקולייזר המקורי היה EQ אנלוגי שהיה מעולה בנתינת צבעים והוספת אופי או חום למוסיקה. ה-EQ הדיגיטלי והחדשני יותר פחות טוב ב"חימום" והענקת צבע ומצטיין יותר בניקוי פגמים ובדיוק של הצליל בשלב המיקס.
הנה האיקוולייזר:
http://youtu.be/GXIkWiB09rw
הדגמה של שינויים באקולווייזר וההשפעה שלה על הצליל ששומעים:
https://youtu.be/pgSzSKaxL1g?t=29s
הסבר על תדרי הצליל (עברית):
https://youtu.be/6VRC8YDcqes
וכך עובדים איתו ו"צובעים" את הסאונד:
https://youtu.be/Idhal0rRJj8
איך פועלות האוזניות?
אוזניות (Headphones) הן אחד הפלאים הקטנים של העידן המודרני. היכולת להאזין למוסיקה, תכנית רדיו או לצפות בטלוויזיה, מבלי שמפריעים לך ובלא שתפריע בעצמך לסביבה, היא מהקסמים שמציעה הטכנולוגיה. דומה שהתרגלנו אליהם כבר מזמן, אבל מעניין לדעת כיצד פועלות האוזניות.
באוזניות יש מעין רמקולים קטנים, שנקראים דיאפרגמות. הם מוצמדים באמצעות קשת האוזניות אל האוזניים. כך מובטח שהמאזין יקבל את מרבית הצלילים. ההצמדה לאוזן מאפשרת להשמיע את הקולות בעוצמה נמוכה, שכבר היא לכשעצמה לא מפריעה לסביבה. אפשר לראות את זה היטב באוזניות כפתור, הנכנסות לאוזן וכמעט ולא מפריעות לנוכחים מסביב. באוזניות גדולות ואיכותיות יותר נוסף עוד רובד של אטימה, באמצעות כריות המקיפות את האוזן ומונעות מעבר של צלילים פנימה לאוזן והחוצה לסביבה. יש אוזניות הדורשות הגברה כדי להגיע לאיכות ועוצמת צליל משובחות יותר.
כמובן שהאוזניות לא משמשות רק תחליף איכותי וזול יחסית לרמקולים איכותיים, אלא גם אמצעי להאזנה פרטית, ללא הפרעות בשני הכיוונים, לא לסביבה ולא מהסביבה, לחובבי מוסיקה שרוצים ליהנות מחוויית שמע איכותית, מבלי להפריע לסביבתם.
איך אנו שומעים דברים שונים באוזן ימין ובאוזן שמאל? - זהו הסטריאו ולמי שלא שם לב, גם הרמקולים מנגנים תוכן שונה לכל צד. באוזניות עובר המידע דרך התקע שבקצה הכבל. התקע של האוזניות מפוצל לשלושה אזורים, המופרדים ביניהם בפסים שחורים. שני אזורים מעבירים את המידע לכל אחד מהצדדים של הסטריאו, ימין ושמאל, בעוד השלישי הוא המינוס המשותף לשני הצדדים. כך אנו נהנים מחווייה עשירה של האזנה בסטריאו, שמרגישה הרבה יותר רחבה ומציאותית מאשר האזנה במונו, שבה המוסיקה נדמה שמגיעה מקדימה וממקום אחד.
כך פועלות האוזניות:
http://youtu.be/1eCLzwlc_wM
הסבר מקיף על פעולת האוזניות והחלקים שלהן:
http://youtu.be/_W2z-ikIgM0
אוזניות איכות מודרניות מצוידות היום לא פעם במערכת סינון רעשים בשיטות שונות ומתוחכמות:
https://youtu.be/vuoxprrEwbg
והאופן שבו השפיעו הרגלי ההאזנה באוזניות על הפקת המוסיקה ועל המוסיקה עצמה (עברית):
https://youtu.be/k3O4BuflCBo?long=yes
מה היה טייפ הסלילים?
טייפ סלילים (Reel-to-reel tape recorder) הוא רשמקול שהתבסס על סרט מגנטי המגולגל על שני סלילים ועובר בהקלטה וההשמעה מצד לצד. מדובר במכשיר המשמש להקלטת מוסיקה, קולות ודיבורים.
ההקלטות בו הוקלטו על גבי הסרט המגנטי וממנו גם הושמעו ההקלטות. רמקול או אוזניות שימשו להשמעת צלילי הרשמקול, או שאלה הועברו למגבר סטריאו ורמקולים מקצועיים.
ההקלטה הייתה בעזרת מיקרופון או בחיבור ישיר אל מכשיר חיצוני שממנו מופק הצליל, כמו פטיפון או רדיו.
שיא הפופולריות של טייפ הסלילים הייתה משנות ה-50 ואילך. הוא שימש אז להקלטות מקצועיות באולפנים, בעוד הקלטות ביתיות הוקלטו משנות ה-70 ואילך על גבי רשמקול עם קלטות שמע.
עד סוף שנות ה-80 השתמשו גם בעולם המחשוב ברשמקול סלילים, כדי לשמור ולאחזר דאטה, כלומר לשמור ולקרוא נתונים שנשמרו באופן מגנטי. רק עם פיתוח הכונן הקשיח הם הפסיקו לשמש למטרה זו. באותה תקופה הפכו רשמי-קול מבוססי סלילים לאחד מסימני ההיכר של חדרי המחשב הגדולים של העסקים והארגונים השונים.
הנה טייפ הסלילים:
https://youtu.be/_TARpAdIjRM
טייפ סלילים מנגן בימינו ג'אז מפעם:
https://youtu.be/5tQsO15o9gs
כך הקליטו בעבר על סרטי הקלטה באולפן - הנה 24 ערוצים:
https://youtu.be/D5VHW1J5o0Q
הטייפ הראשון בהיסטוריה:
https://youtu.be/Xo9d-kUsuS0
והיום יש הרחבות לתוכנות הקלטה שמדמות טייפ סלילים:
https://youtu.be/u-6pD5qIWjc
כיצד הקליטו פעם בטייפ 4 ערוצים?
טייפ 4 ערוצים (Compact Cassette) היה פעם המכשיר הכי לוהט אצל מוסיקאים, בעיקר כמובן אצל מי שיצרו מוסיקה קלה, בז'אנרים כמו פופ, רוק וג'אז. זה היה טייפ קלטות אודיו, שייצרו אז חברות כמו Fostex ו-Tascam שניתן היה להקליט על הקלטת שהוכנסה אליו, 4 ערוצים של מוסיקה.
ה-"4 טראק", כמו שהוא כונה אז באנגלית, היה גרסה פשוטה של טייפ הסלילים האולפני, שבו נהגו אז להקליט ערוצים באולפן. יכולת להקליט לתוכו תפקידים שונים אל ערוצי הקלטה. ערוץ השירה, לצד ערוץ הגיטרה, ערוץ הבאס, התופים וכדומה. תמיד בזמן שהקלטת ערוץ חדש, שמעת באוזניות המחוברות אליו, את הערוצים שכבר הוקלטו קודם. ממש כמו באולפן, אבל באיכות בינונית. הסיבה ברורה - קלטות לא אפשרו איכות הקלטה שהתאפשרה אז בסלילים.
מוסיקאים השתמשו אז בטייפ עם 4 ערוצים להקלטת "דמואים", סקיצות של שירים חדשים שהוקלטו בבית. הקלטה ב-4 ערוצים לא הייתה כל כך מפתיעה ונחותה, כי צריך לזכור שעשור לפני כן, בשנות ה-60, זו הייתה ההקלטה האולפנית המקובלת. למעשה, את מרבית תקליטיהם יצרו "הביטלס" ב-4 ערוצים בלבד. כבר אז, באמצעות טכניקה שנקראת "באונסינג" (Bounce), נהגו להקליט הרבה יותר תפקידים מאשר ה-4 שבקלטת. עשו זאת על ידי הקלטת 3 ערוצים ושילובם לרביעי, דריסתם והקלטה בהם שוב ואז שילובם עם המוקלט לערוץ ריק מהם וכך הלאה.
הנה טייפ 4 ערוצים להקלטת דמואים על קלטות:
https://youtu.be/Lt8YpOG1e54
כך פעלה שיטת הבאונסינג בה הקליטו על 4 הערוצים יותר תפקידים:
https://youtu.be/cZanByojSCI
ממשיכי דרכו בימינו - 8 ערוצים עם שלל אפשרויות נוספות באותו כסף:
https://youtu.be/p_NZKPGClSo?end=3m51s
חלקם ממש זולים ונגישים היום:
https://youtu.be/qi9mZgZ3IiA
אפליקציות אייפד שנכנסו לעולם הזה:
https://youtu.be/D8jifGT4BCE
או זו שבכלל מדמה אולפן:
https://youtu.be/tws8bnVwv2o
וסרטון ארוך יותר על השימוש בו:
https://youtu.be/6d_MgPm8yYQ?long=yes
המיקרופון הוא אביזר שימושי בתעשיית הקול החדשה. זהו מוצר אלקטרוני חשוב ומשמעותי שהשפיע באופן עצום על תקשורת ההמונים, תעשיית המוסיקה, התרבות הפוליטית ועוד.
קולות שונים גורמים לתנודות שונות באוויר. התנודות הללו פוגעות בדיאפרגמה, שהוא מצע פלסטיק הנמצא מתחת לרשת המיקרופון. הדיאפרגמה הזו מניעה את הסליל הנע שמחובר אליה. הסליל הנע הזה מפעיל את המגנט שבמיקרופון.
כך, כשנשמע הקול של המדבר או מי ששר לתוכו, מופעל השדה המגנטי שלו ומרטיט את הסליל שמשפיע על המגנט. מהמגנט והסליל יוצאים כבלים שמעבירים את האותות החשמליים אל מגבר שיגביר את הקול, או אל מכשיר הקלטה כמו רשמקול או מחשב המצויד בתוכנת הקלטה דיגיטלית - כדי להקליט את הקול.
כך פועל המקרופון:
http://youtu.be/Mxp3eCCQyas?t=1m33s
שיטת הפעולה של הרמקול היא די פשוטה. כשהאותות החשמליים עם המוסיקה והקולות מגיעים מהרדיו, מכשיר ההקלטה, או המגבר וכדומה, הם מגיעים אל הרמקול.
ברמקול גורמים האותות החשמליים הללו להזזה של סליל שמונע על ידי המגנט שיושב בצד האחורי של הרמקול. הסליל הזה מרעיד את הקונוס שברמקול, שעליו מותקנת הממברנה. היא עצמה הייתה עשויה בעבר מנייר והיום מיריעת חומר פלסטי ודקיק, שרועד בחוזקה וברגישות רבה, לפי האותות החשמליים שמייצגים את האותות המוסיקליים אי של הדיבור המוקלט ןכו'.
תנועות הממברנה גורמות לרעידות באוויר והמחזוריות של הרעידות היא שיוצרת את גלי הקול. ככל שהרעידות שגורם הרמקול באוויר הן חזקות, כך יהיו גלי הקול חזקים יותר והמאזינים ישמעו את המוסיקה או הדיבור המוקלטים חזק יותר.
מכאן שהרמקול תפקידו הוא להמיר את האותות החשמליים מהמגבר או המכשיר לגלי קול שיגיעו דרך האוויר אל אוזני האנשים שבסביבתו של הרמקול.
כך עובד הרמקול:
http://youtu.be/mFiZZyV-YCo
על דרך פעולת הרמקול:
http://youtu.be/z0xkBZ95O3k?t=58s
והסבר מדעי לפעולת הרמקול:
http://youtu.be/zHBiZ8qvarw
אקולייזר (Equalizer), EQ או איקוולייזר, הוא מכשיר שמטרתו היא השגת סאונד מיטבי, כלומר צליל יפה שהמאזינים למוסיקה, או הצופים בסרט, ייהנו ממנו.
באמצעות ה-EQ מעצבים את הצליל הכללי והפרטני, על ידי חיזוק והחלשה של תדרים שונים בצליל.
האקולייזר משפיע על הצליל בכך שהוא משנה את עוצמת תדרי הצליל השונים ובכך מעניק לו אופי, הופך אותו פחות שטוח ויותר ייחודי. סוג של "לצבוע" את הסאונד ולתת לו אופי משלו.
התדירויות השונות שבהן מטפל האיקולייזר מיוצגות על ידי הכפתורים של הסליידרים השונים שלו. הכפתורים השמאליים, למשל, הם תדירויות הבאסים, הצלילים הנמוכים. הימניים מהכפתורים הם של תדירויות צלילי ה"טרבל" (Treble) הגבוהים, והאמצעים הם תדירויות ה-Mid וכך הלאה.
באמצעות שינוי העוצמות של התדירויות השונות אפשר להדגיש צבעים מסוימים בסאונד ולהחליש אחרים. כך בעצם אפשר "לחמם" ו"לקרר" את הסאונד.
ה-EQ מעניק לצליל גוונים כמו גוון יותר מתכתי, או חד ומבריק, יותר עמום ורגוע וכו'. כך ניתן לשנות, לבנות ולהעניק מעין אופי או הרמוניה לצליל.
איקולייזרים ניתן למצוא במגוון מכשירים אלקטרוניים, מהאיקולייזר במערכות סטריאו, מגברים, אפקטים לכלי נגינה ואולפני הקלטה ועד ל-EQ שבתוכנות מחשב ובאפליקציות של סמארטפונים.
האיקולייזר המקורי היה EQ אנלוגי שהיה מעולה בנתינת צבעים והוספת אופי או חום למוסיקה. ה-EQ הדיגיטלי והחדשני יותר פחות טוב ב"חימום" והענקת צבע ומצטיין יותר בניקוי פגמים ובדיוק של הצליל בשלב המיקס.
הנה האיקוולייזר:
http://youtu.be/GXIkWiB09rw
הדגמה של שינויים באקולווייזר וההשפעה שלה על הצליל ששומעים:
https://youtu.be/pgSzSKaxL1g?t=29s
הסבר על תדרי הצליל (עברית):
https://youtu.be/6VRC8YDcqes
וכך עובדים איתו ו"צובעים" את הסאונד:
https://youtu.be/Idhal0rRJj8
אוזניות (Headphones) הן אחד הפלאים הקטנים של העידן המודרני. היכולת להאזין למוסיקה, תכנית רדיו או לצפות בטלוויזיה, מבלי שמפריעים לך ובלא שתפריע בעצמך לסביבה, היא מהקסמים שמציעה הטכנולוגיה. דומה שהתרגלנו אליהם כבר מזמן, אבל מעניין לדעת כיצד פועלות האוזניות.
באוזניות יש מעין רמקולים קטנים, שנקראים דיאפרגמות. הם מוצמדים באמצעות קשת האוזניות אל האוזניים. כך מובטח שהמאזין יקבל את מרבית הצלילים. ההצמדה לאוזן מאפשרת להשמיע את הקולות בעוצמה נמוכה, שכבר היא לכשעצמה לא מפריעה לסביבה. אפשר לראות את זה היטב באוזניות כפתור, הנכנסות לאוזן וכמעט ולא מפריעות לנוכחים מסביב. באוזניות גדולות ואיכותיות יותר נוסף עוד רובד של אטימה, באמצעות כריות המקיפות את האוזן ומונעות מעבר של צלילים פנימה לאוזן והחוצה לסביבה. יש אוזניות הדורשות הגברה כדי להגיע לאיכות ועוצמת צליל משובחות יותר.
כמובן שהאוזניות לא משמשות רק תחליף איכותי וזול יחסית לרמקולים איכותיים, אלא גם אמצעי להאזנה פרטית, ללא הפרעות בשני הכיוונים, לא לסביבה ולא מהסביבה, לחובבי מוסיקה שרוצים ליהנות מחוויית שמע איכותית, מבלי להפריע לסביבתם.
איך אנו שומעים דברים שונים באוזן ימין ובאוזן שמאל? - זהו הסטריאו ולמי שלא שם לב, גם הרמקולים מנגנים תוכן שונה לכל צד. באוזניות עובר המידע דרך התקע שבקצה הכבל. התקע של האוזניות מפוצל לשלושה אזורים, המופרדים ביניהם בפסים שחורים. שני אזורים מעבירים את המידע לכל אחד מהצדדים של הסטריאו, ימין ושמאל, בעוד השלישי הוא המינוס המשותף לשני הצדדים. כך אנו נהנים מחווייה עשירה של האזנה בסטריאו, שמרגישה הרבה יותר רחבה ומציאותית מאשר האזנה במונו, שבה המוסיקה נדמה שמגיעה מקדימה וממקום אחד.
כך פועלות האוזניות:
http://youtu.be/1eCLzwlc_wM
הסבר מקיף על פעולת האוזניות והחלקים שלהן:
http://youtu.be/_W2z-ikIgM0
אוזניות איכות מודרניות מצוידות היום לא פעם במערכת סינון רעשים בשיטות שונות ומתוחכמות:
https://youtu.be/vuoxprrEwbg
והאופן שבו השפיעו הרגלי ההאזנה באוזניות על הפקת המוסיקה ועל המוסיקה עצמה (עברית):
https://youtu.be/k3O4BuflCBo?long=yes
ציוד סאונד
טייפ סלילים (Reel-to-reel tape recorder) הוא רשמקול שהתבסס על סרט מגנטי המגולגל על שני סלילים ועובר בהקלטה וההשמעה מצד לצד. מדובר במכשיר המשמש להקלטת מוסיקה, קולות ודיבורים.
ההקלטות בו הוקלטו על גבי הסרט המגנטי וממנו גם הושמעו ההקלטות. רמקול או אוזניות שימשו להשמעת צלילי הרשמקול, או שאלה הועברו למגבר סטריאו ורמקולים מקצועיים.
ההקלטה הייתה בעזרת מיקרופון או בחיבור ישיר אל מכשיר חיצוני שממנו מופק הצליל, כמו פטיפון או רדיו.
שיא הפופולריות של טייפ הסלילים הייתה משנות ה-50 ואילך. הוא שימש אז להקלטות מקצועיות באולפנים, בעוד הקלטות ביתיות הוקלטו משנות ה-70 ואילך על גבי רשמקול עם קלטות שמע.
עד סוף שנות ה-80 השתמשו גם בעולם המחשוב ברשמקול סלילים, כדי לשמור ולאחזר דאטה, כלומר לשמור ולקרוא נתונים שנשמרו באופן מגנטי. רק עם פיתוח הכונן הקשיח הם הפסיקו לשמש למטרה זו. באותה תקופה הפכו רשמי-קול מבוססי סלילים לאחד מסימני ההיכר של חדרי המחשב הגדולים של העסקים והארגונים השונים.
הנה טייפ הסלילים:
https://youtu.be/_TARpAdIjRM
טייפ סלילים מנגן בימינו ג'אז מפעם:
https://youtu.be/5tQsO15o9gs
כך הקליטו בעבר על סרטי הקלטה באולפן - הנה 24 ערוצים:
https://youtu.be/D5VHW1J5o0Q
הטייפ הראשון בהיסטוריה:
https://youtu.be/Xo9d-kUsuS0
והיום יש הרחבות לתוכנות הקלטה שמדמות טייפ סלילים:
https://youtu.be/u-6pD5qIWjc
טייפ 4 ערוצים (Compact Cassette) היה פעם המכשיר הכי לוהט אצל מוסיקאים, בעיקר כמובן אצל מי שיצרו מוסיקה קלה, בז'אנרים כמו פופ, רוק וג'אז. זה היה טייפ קלטות אודיו, שייצרו אז חברות כמו Fostex ו-Tascam שניתן היה להקליט על הקלטת שהוכנסה אליו, 4 ערוצים של מוסיקה.
ה-"4 טראק", כמו שהוא כונה אז באנגלית, היה גרסה פשוטה של טייפ הסלילים האולפני, שבו נהגו אז להקליט ערוצים באולפן. יכולת להקליט לתוכו תפקידים שונים אל ערוצי הקלטה. ערוץ השירה, לצד ערוץ הגיטרה, ערוץ הבאס, התופים וכדומה. תמיד בזמן שהקלטת ערוץ חדש, שמעת באוזניות המחוברות אליו, את הערוצים שכבר הוקלטו קודם. ממש כמו באולפן, אבל באיכות בינונית. הסיבה ברורה - קלטות לא אפשרו איכות הקלטה שהתאפשרה אז בסלילים.
מוסיקאים השתמשו אז בטייפ עם 4 ערוצים להקלטת "דמואים", סקיצות של שירים חדשים שהוקלטו בבית. הקלטה ב-4 ערוצים לא הייתה כל כך מפתיעה ונחותה, כי צריך לזכור שעשור לפני כן, בשנות ה-60, זו הייתה ההקלטה האולפנית המקובלת. למעשה, את מרבית תקליטיהם יצרו "הביטלס" ב-4 ערוצים בלבד. כבר אז, באמצעות טכניקה שנקראת "באונסינג" (Bounce), נהגו להקליט הרבה יותר תפקידים מאשר ה-4 שבקלטת. עשו זאת על ידי הקלטת 3 ערוצים ושילובם לרביעי, דריסתם והקלטה בהם שוב ואז שילובם עם המוקלט לערוץ ריק מהם וכך הלאה.
הנה טייפ 4 ערוצים להקלטת דמואים על קלטות:
https://youtu.be/Lt8YpOG1e54
כך פעלה שיטת הבאונסינג בה הקליטו על 4 הערוצים יותר תפקידים:
https://youtu.be/cZanByojSCI
ממשיכי דרכו בימינו - 8 ערוצים עם שלל אפשרויות נוספות באותו כסף:
https://youtu.be/p_NZKPGClSo?end=3m51s
חלקם ממש זולים ונגישים היום:
https://youtu.be/qi9mZgZ3IiA
אפליקציות אייפד שנכנסו לעולם הזה:
https://youtu.be/D8jifGT4BCE
או זו שבכלל מדמה אולפן:
https://youtu.be/tws8bnVwv2o
וסרטון ארוך יותר על השימוש בו:
https://youtu.be/6d_MgPm8yYQ?long=yes
