הפריסקופ (Periscope) היא משקפת שמביטים בעזרתה מצוללת, אל מעל פני המים. הפריסקופ בנוי כצינור שניתן להאריך כך שהוא עולה אל מעל למים. בזכות ההמצאה הזו יכול המשקיף לראות מה קורה מעל לפני המים, מבלי שהצוללת תעלה אל פני המים ויבחינו בה.

הפריסקופ מסתובב לכל הכיוונים ומאפשר צפייה לכל הצדדים. כך יכול הצופה להתבונן במרחב שמעל פני המים, בזמן שהצוללת עצמה נמצאת מתחת לפני המים, מסתתרת ומוכנה לפעולה.

כיום פועלים פריסקופים דיגיטליים מעולים, שפועלים באמצעות מצלמות בהפרדה גבוהה. מדענים רבים חוקרים כיום את האפשרות לייצר פריסקופ שאינו בולט מעל המים, כך שלא ניתן לגלות את הצוללת. בשנים האחרונות פורסם שחוקר ישראלי הצליח בשנים האחרונות לעשות קפיצה משמעותית בפיתוח כזה, אם כי עדיין אין אפילו אבטיפוס של הפריסקופ שהוא מתכנן.


זהו הפריסקופ:

https://youtu.be/4zEY4EzhFik


פעילות נחמדה? - כך מכינים פריסקופ בבית עם מראות:

https://www.youtube.com/watch?v=MsrWlo_KgJw


גם כך ניתן להכין פריסקופ בעצמך:

https://youtu.be/F_j_BkYcF4c


נשק חדיש הופך את הפריסקופ לכלי נשק תת-ימי כלפי מסוקים שצדים צוללות:

https://youtu.be/jIGl42ELB_A

"אני חייב להודות שהדמיון שלי מסרב לראות כל סוג של צוללת עושה משהו, מלבד לחנוק את צוותה ולפרפר בים." אמר ה. ג'. ולס, סופר בריטי בשנת 1901.

אז ולס הסופר טעה ובגדול.. הצוללות, לא זו בלבד שהצליחו לצלול ולחזור ולהפוך לכלי שיט פעילים ואיכותיים, הן גם הפכו למכונות מלחמה ששטות בימים וצוללות כל אימת שהן צריכות, לעומקים שלא יאומנו. במלחמת העולם השנייה כמעט והכריעו הצוללות הגרמניות את המלחמה בצי הבריטי ורק פיענוח קוד האניגמה הביא לנצחון עליהן.

מסתבר שגם טכנולוגיה שקשה להאמין שהיא אפשרית, מסוגלת להפוך להצלחה מסחררת. צוללות כיום מאתרות ספינות טבועות, מבצעות משימות מחקר מורכבות במעמקי הים ומטפלות במשימות טכניות והנדסיות מסובכות ביותר. כיום יש גם צוללות גרעיניות שנושאות טילים בליסטיים, טילים בין-יבשתיים, שמסוגלים להרוס מדינות שלמות בפקודה אחת..


הנה ביקור בתוך צוללת של צה"ל (עברית):

https://youtu.be/sCaNNLZiq2g


צוללת האקולה הענקית של ימינו:

http://youtu.be/Hbu7fDzHNG8


צוללת אמריקאית עולה מתחת לקרח בקוטב הצפוני:

https://youtu.be/shV4k9KiaNY


וההקשר התרבותי החשוב ביותר של הצוללות היה בשיר "צוללת צהובה" של הביטלס:

https://youtu.be/m2uTFF_3MaA

צוללת היא כלי שיט שנע ופועל מתחת לפני הים. יכולת הציפה של הצוללת מבוססת על חוק ארכימדס. כדי לצלול מתחת לפני הים מפעילות הצוללות רעיון שמשקל המים שהיא דוחה יהיה שווה למשקל שלה ולכן משקלה במים מתאפס. אם משקלה יהיה גדול יותר - היא תשקע לעומק הים, בעוד שאם המשקל שלה קטן יותר משל המים שהיא דוחה - היא תצוף.

כדי לרדת למעמקי הים יש בצוללת מיכלי כובד, שאותם ממלאים במים, כדי לצלול. אם רוצים לעשות את הדבר ההפוך, לעלות לפני הים, ממלאים את מכלי הכובד באוויר דחוס, שדוחק את המים החוצה ומקטין את משקל הצוללת וגורם לה לעלות לפני הים.

כמובן שלא כל שינוי בעומק של הצוללת מחייב מילוי מי ים במיכלי הכובד או ריקונם. כמו הגה הכיוון שמכוון את הצוללת ימינה ושמאלה, ישנם לצוללת גם הגאי עומק. הגאי העומק הם מעין כנפיים קטנות שביכולתן לשנות את זווית הצוללת כלפי מעלה ומטה ובכך לסייע לה לעלות ולרדת בעומקי הים.


הנה הסבר באנימציה על שיטת הצלילה של הצוללות ואיך הן עולות ויורדות:

http://youtu.be/yb3e4IegeJ0


וצוללות הענק מסוג טייפון עולה ויורדת במים:

http://youtu.be/Yfn19IxP18c?t=3s

האנגלי ויליאם בורן היה הראשון שתכנן אבטיפוס של צוללת, כבר בשנת 1578. גם לאונרדו דה וינצ'י שרטט תכניות של צוללת באותה מאה.

אבל בנייתה של צוללת אמיתית המתינה לשנת 1620, כשהממציא ההולנדי קורנליוס דרבל, פיתח את הצוללת הראשונה. הוא עשה זאת במימון של מלך אנגליה דווקא והיה זה המלך האנגלי ג'יימס הראשון, שהזמין את הצוללת הראשונה עבור הצי הבריטי.

הצוללת של דרבל התבססה על העיצוב של בורן והתמודדה ואף פתרה היטב את הקשיים שהשאיר אחריו.

בהמשך הפיתוח של קורנליוס פותחו דגמים מתקדמים של הצוללת והם נוסו בנהר התמזה שבלונדון, בין השנים 1620-1624.

הצוללות היו אז מעין סירות גדולות מעץ, שהונעו על ידי משוטים וצופו בעור, כדי שישמור על איטום למים. לצוללות הללו היה מחובר צינור שעלה אל פני המים, כדי שהיושבים בצוללת יוכלו לקבל אוויר לנשימה.

אה, ועוד משהו... הצוללות הראשונות צללו לעומק של 4 מטרים בלבד.


הנה סרטון על התפתחות הצוללות:

http://youtu.be/BikIK4AY8oc


חידת הצוללת לאנשים חושבים (מתורגם):

https://youtu.be/iNgJCYPdmdQ


ביקור בצוללת ששימשה בעבר (עברית):

https://youtu.be/hoqaqJUwEuk


צוללת אישית לתיירות תת-ימית (עברית):

https://youtu.be/JzuEpZTxBrM?t=17s


וביקור בצוללת פעילה של חיל הים (עברית):

https://youtu.be/AJR7C8g-mUU?long=yes

סונאר (SONAR) הוא אמצעי ניווט באמצעות גלי קול, כלומר קולות. זו טכנולוגיה שפועלת באמצעות גלי קול, בעיקר לניווט בים ולגילוי של צוללות ואוניות. אם תרצו, הסונאר מאפשר לנו "לראות באוזניים"...

המילה סונאר היא ראשי תיבות באנגלית של Sound Navigation And Ranging (ניווט והתמצאות באמצעות קול). במקור חשבו עליו לאיתור קרחונים מסוכנים בים וטביעת הטיטאניק האיצה את פיתוחו.

במלחמת העולם הראשונה פותח הסונאר הראשוני כדי לשפר איתור של צוללות אויב, אבל השיפור הניכר הושג לאחר המלחמה.

במלחמת העולם השנייה כבר חולל הסונאר שינויים גדולים בתורת הלחימה הימית. 

במידה רבה מבוסס הסונאר על שיטות של בעלי חיים כמו העטלף והדולפין, שאצלם משמש הסונאר הטבעי כאמצעי ניווט והערכת טווחים.

לעטלפים למשל, מנגנון של "זיהוי מיקום לפי הדהוד". הזמן שעובר בין קריאה שהם משמיעים, להד שלה, מאפשר להם לדעת את המרחק לעצמים שמסביבם. כך יכול העטלף לזהות בחשיכה ולצוד חרקים זעירים, או להבחין בעצמים קטנים, עד רמת השערה, ולא להתנגש בהם.

לווייתנים ודולפינים גם הם משתמשים בעיקרון דומה. הם מאתרים טורפים ומזון על ידי השמעת קולות והאזנה להדים המוחזרים מהם. יש אף הערכה שבתדרים מסוימים, פוגע הסונאר הצבאי ביכולת הניווט של לווייתנים והם עולים על חופי הים מבלי יכולת לחזור.


הנה הסונאר של הצוללת:

https://youtu.be/CNBlx7ozFnI


שימושי המחקר התת ימי שלו:

https://youtu.be/-fAAxEIFeLU


פיתוח הסונאר לאניות השתפר לאחר מלחמת העולם השנייה:

https://youtu.be/-dG2GM2W5h8


כיום יש גם סונאר לאוניות דייג:

https://youtu.be/YgHE7iEo9UM


וכך נראה הסונאר בצוללת:

https://youtu.be/FqDNSFzWNTA