שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
למה היה כה מעט סגול בימי קדם?
מי שמתעניינים בציור ואמנות ודאי הבחינו שכמעט ולא רואים את הצבע הסגול ביצירות אמנות ותיקות. איך זה קרה? האם הצבע הסגול הוא צבע כל כך חדשני שלא הכירו לפני העידן המודרני?
הסיבה שהצבע הסגול (Purple) כמעט ולא היה בשימוש בעולם העתיק היא מחירו היקר. יקר מאוד. הרבה יותר מיקר אפילו... הצבע הכי יקר בעולם.
כי הצבע הסגול, שכה מוכר לנו היום, לא תמיד היה נגיש וזמין כמו שהוא כיום. בעולם העתיק, הוא היה נדיר ויקר ערך, כשהשימוש בו היה נחלתם של מעטים בלבד. אם נצא למסע היסטורי לרגע, נגלה שסיפורו של הסגול מרתק לא פחות מהגוון המלכותי שלו.
המסע שלנו מתחיל בעיר צור, עיר פיניקית קדומה השוכנת באזור לבנון של ימינו. שם, במימי הים התיכון, נמצאה חיה ימית קטנה וטורפת בשם חילזון מורקס. מחילזון זה הפיקו את הצבע הסגול המפורסם של העולם העתיק, המכונה "סגול צורי".
כדי להפיק את הצבע, היו שתי שיטות: האחת, ריסוק החלזונות, שיטה שפגעה ב"יחסי הציבור" עם החלזונות, והשנייה, "חליבה" שלהם על ידי דקירות חוזרות. שיטה זו הייתה אומנם בת קיימא, אך דרשה עבודה רבה.
אם תרצו לדמיין לעצמכם כמה עבודה נדרשה לייצור של צבע סגול, דעו כשכדי לייצר גרם אחד בלבד של צבע, היו צריכים כ-10,000 חלזונות. מכאן גם מובן מדוע הסגול היה יקר כל כך. למעשה, הוא היה שווה את משקלו בזהב.
כך הפך הסגול לסמל של עושר, כוח ומעמד, כשרק העשירים והחזקים ביותר יכולים היו להרשות לעצמם ללבוש אותו. קיסרי רומא, פרעוני מצרים ונסיכי פרס - כולם התהדרו בסגול. קליאופטרה בעצמה ידועה בשימושה בסגול וגם הקיסר יוליוס קיסר הופיע בטוגה סגולה. האגדה מספרת שהוא קבע ברומא שרק הוא רשאי ללבוש צבע זה...
באנגליה של המאה ה-16, אסרה המלכה אליזבת הראשונה גם היא על כל מי שאינו נמנה על משפחת המלוכה ללבוש סגול. אפשר לומר שבאופן מסוים כאן צץ המקור ל"משטרת האופנה" העתיקה.
המחיר הגבוה של הסגול גרם לכך שהוא לא היה בשימוש בדגלי מדינות. כי עד המאה ה-19, כשניתן היה להשיג אותו באופן סינטטי, הוא היה פשוט יקר מדי.
השינוי הגיע ב-1856. כימאי אנגלי צעיר בשם וויליאם פרקין מגלה במקרה כיצד לייצר צבע סגול באופן סינטטי. זה קורה במהלך ניסוי שהוא עורך בניסיון לייצר תרופה למלריה. פרקין ממהר לרשום פטנט על הצבע וקורא לו "טיריאן סגול", אם כי בהמשך הוא עתיד לשנות את שמו ל"סגול".
גילוי זה יחולל מהפכה של ממש ויהפוך את הסגול לנגיש לכלל האוכלוסייה. הצבע הסגול, שהיה פעם נחלתם של מלכים וקיסרים, הופך לפתע להיות צבע נפוץ וזמין.
אך למרות הזמינות החדשה של הסגול, דגלי מדינות כמעט ולא מאמצים אותו. הדבר נובע מכך שהצבע כבר היה מקושר למלוכה ולדת, במיוחד לכנסייה הקתולית. המדינות הרפובליקניות, שצמחו לאחר התמוטטות האימפריות, לא רוצות להשתמש בצבע שמסמל עבורן את המשטרים הישנים.
בנוסף, רוב דגלי המדינות עוצבו לפני שהסגול הסינטטי הפך זמין, ולא היה צורך לשנות אותם. כך, למרות יופיו של הסגול, הוא נותר צבע נדיר בדגלים ברחבי העולם. ישנם אמנם מספר דגלים מודרניים שכן משלבים את הסגול, אבל הם היוצאים מן הכלל שמעידים על הכלל.
רוצים לדעת מדוע אנשים לפני כן לא ערבבו כחול ואדום כדי ליצור סגול? - התשובה היא שבניגוד לצבעים מודרניים וסינטטיים שמשתלבים בקלות ביניהם ויוצרים צבעים חדשים, לצבעים הטבעיים שנוצרו בעבר מהחי והצומח לא הייתה יכולת כזו. למעשה, כשניסו לערבב צבעי כחול ואדום טבעיים, התקבלו גוונים עמומים של... צבע חום.
הנה הצבע הסגול שאין דגל או סמל שהשתמש בו:
https://youtu.be/CYB-pmNs4VQ
מדוע הסגול היה צבע המלכים:
https://youtu.be/hzYAE4Rk1lU
תגליתו של פרקין - הסגול העממי נולד:
https://youtu.be/g7JCMxq7DU8
עוד על הצבע שלא נמצא בדגלי העולם:
https://youtu.be/IFMRtGyuVCo
דוגמאות לדגלי העולם שמדגימות כיצד הסגול נעדר מהם:
https://youtu.be/u7Q3qXRvcHQ
וההיסטוריה של הסגול:
https://youtu.be/QRLL6_CnU4I?long=yes
ממה הכינו הרומאים את צבע הארגמן?
חלזונות הגדלים בים, מסוג ארגמונים, הם המקור לצבע ארגמן (purple), האדום כהה של העת העתיקה. בעולם העתיק למדו שכשהוא מאוים, מפריש חלזון הארגמון נוזל גוף סגול-אדום חזק, בגוון סגול אבל אדמדם.
צבע הארגמן היה בימי קדם כל כך יקר, עד שרק מלכים, בני אצולה וכוהנים יכולים היו ללבוש בגדים שצבועים בו. זה לא רק צבעו היפה אלא גם העובדה שהוא כמעט ולא דוהה, שהפך אותו כה נחשק באותם ימים.
הרבה מהצבעים הללו נוצרו ממש כאן, באזורנו, על חופי הים התיכון. האנשים שזו הייתה מלאכתם נהגו לשבור בפטיש את השריון של החלזונות ולהניח להם להגיר את הצבע הנדיר. זה היה תהליך איטי, יקר מאד.
עוד מימי הפיניקים עשו זאת בערי חוף עתיקות בחופי לבנון וגם בעיר העתיקה אפולוניה (ליד חופי הרצליה של היום. גם בה גידלו את חלזונות הארגמונים והפיקו מהם צבעים לצביעת הבדים.
בימי קדם גידלו את החלזונות הללו גם באיי אכזיב הקטנים, האיים היחידים של ישראל. היתרון שבאיים המבודדים, כבתי גידול לחלזונות, היה רב. לכן הפיקו בהם את צבעי הארגמן והתכלת, ששווקו לכל העולם העתיק.
הנה הדרך העתיקה ליצור צבע ארגמן סגול:
https://youtu.be/ZLCO11LF4i8
כאן יצרו בימי קדם את הצבע הסגול ארגמן:
https://youtu.be/Nm_B4qj31Jk
לא רק סגול - המקור האבוד לצבע התכלת של פתיל הציצית היהודית והצמח שהחליף אותו לא פעם (עברית):
https://youtu.be/sn_Sbevlaqc
בטוניס עדיין יש מי שמייצר צבע סגול כמו הפיניקים שבעבר יצרו אותו מחלזונות:
https://youtu.be/XNx3a6h70h0
מה הופך את הכרכום המרהיב לפרח הכשפים?
הכרכום (Crocus Flowers) הוא צמח נהדר, יפה להפליא, סוג רב-שנתי במשפחת האירוסיים, עם פרח בצורת גביע שכמו יוצא מצינור ארוך.
יש לכרכום מגוון מינים. את הזעפרן, התבלין היקר ביותר בעולם, מפיקים מעלי הפרי של מין הכרכום סאטיווס (Crocus sativus). לא להתבלבל עם תבלין הכורכום הצהוב, שמפיקים מצמח אחר.
שמו המדעי נגזר מהתואר הלטיני שלו, crocatus, שמשמעותו צהוב-כתום.
פרחי הקרוקוס, כפי שהכרכומים נקראים באנגלית, הם מרובי צבעים ובמזרח התיכון פורחים לרוב בסתיו ובתחילת החורף. צבעיהם סגולים, ורודים ומרהיבים, אך יש נהדרים גם בגווני צהוב, לבן או ארגמן.
לפרחיו בדרך כלל 3 אבקנים ואת הבשומת המיוחדת שלו מפיקים מצלקות הפרח, לאחר שקוטפים ומייבשים אותן בעדינות. עליו שלמים, צרים, ארוכים וישרים, כשבאמצע יש להם קו בהיר או לגמרי לבן.
תפוצת הכרכום היא באזורי האלפים התחתיים, חופי דרום ומרכז אירופה, צפון אפריקה, במזרח התיכון ובמרכז אסיה עד למערב סין.
#כרכום וכשפים
בתנ"ך מוזכר הכרכום כצמח בושם (שיר השירים, פרק ד', פסוק י"ד), אך הוא זכה שנים רבות לכבוד מיוחד אצל המכשפים והמכשפות דווקא. לפי המסורת השתמשו בו גם לקטורת סמים.
במיתולוגיה היוונית מסופר שבמקור הכרכום צמח ממספר טיפות של שיקוי קסמים שרקחה המכשפה מדיאה, בניסיון לסייע ליאסון הקשיש ולהשיב לו את כוח הנעורים שאבד לו בזקנתו.
עדויות מימי הביניים מספרות על נזירות במערב אירופה שגידלו בגינות המנזר כרכום תרבותי. לפי הכתובים הן נכנסו לטראנס של אקסטזה דתית, לאחר שהן אכלו ממנו כמות נדיבה.
ואכן, כבר באנציקלופדיה עתיקה שהוקדשה ל"צמחי כשפים" הופיעה השורה המעידה על "מִשְׁרֶה כרכום... שנשתה בכדי לחזות את העתיד".
ההסבר המדעי המוצלח ביותר לכך ניתן לאחר מאות שנים, בעידן המודרני. הוא הגיע עם ממצאים מדעיים שהעידו על השפעות הלוצינוגניות שגרם הכרכום, כלומר להזיות שנגרמו ממנו.
אכילה של כמות מסוימת מהפרח, לפי המחקר, עלולה להביא לחזיונות ולכניסה למצב היפנוטי. מכך ניתן ללמוד טוב יותר את הקשר רב-השנים שבין הכרכום למכשפות ההוזות ולנזירות השרויות באקסטזה דתית.
הנה הכרכום צומח מזרעים - סרטון קפיצות זמן (ללא מילים):
https://youtu.be/a0Hj2L20CgY
הדרכה לגידול כרכום:
https://youtu.be/PGJn_oa6vLw
לשתול בעציץ:
https://youtu.be/vHQcWwSgbWQ
הגינון של הכרכומים:
https://youtu.be/V7AEX84eA20
ועל פרחים וכישוף:
https://youtu.be/77Ee68PfuJc?long=yes
איך פרינס היה כל כך טוב בהכל?
פעם שאל עיתונאי את אריק קלפטון, מי שכונה "אלוהים של הגיטרה", איך זה להיות הגיטריסט הטוב ביותר בעולם. קלפטון ענה ביובש "תשאל את פרינס..."
ואכן, פרינס היה אחד המוסיקאים המוערכים בעולם. גיטריסט-על מחונן ברמה של "אלוהי הגיטרה" קלפטון ומי שרבים אומרים שהיה הטוב ביותר מאז ג'ימי הנדריקס. הוא היה גם מפיק ברמה של ג'ורג' מרטין ואמן במה ופרפורמר פסיכי ברמה של מייקל ג'קסון, מינוס הפוזות של האחרון.
ופרינס היה גם מלחין וכותב עילאי, רקדן מצוין, שחקן נהדר, גבר מושך ומתלבש טווסי מרהיב וגדול מהחיים, פרובוקטור מרתק, מוסיקאי מוערך שנחשב מגדולי מוסיקת ה-Fאנק, פרפקציוניסט מוסיקלי, אמן רבגוני ורב-סגנוני וכמובן, איך לא להרגיז כל מוסיקאי שמתאמן 6 שעות ביום על כלי אחד, הוא היה נגן בלתי נתפס בכמעט כל כלי נגינה שהיה בסביבתו.
את היכולות השיווקיות שלו הוא הוכיח שוב ושוב, למשל כשבחר את הכינוי המחייב "פרינס" והפך לאחד הבודדים ששמם הוא מילה. כמו מדונה, אלביס או ריטה...
הוא חזר על ההברקה כשהחליט לשנות את שמו לסמל מוזר כלשהו, מה שגרם למדיה ולתעשיית המוסיקה כולה לקרוא לו מאז "האמן הידוע בעבר בתור פרינס" ולעורר תשומת לב סביב המוזרות שלו...
אגב השם, יש קופיירייטרים שמעידים שהוא לימד אותם איך מייצרים דיבור על המוצר שלך באפס תקציב פרסום.
אז רבים יודעים שפרינס היה גם מנהל מצוין לענייניו המקצועיים ובצד המוסיקה פרפורמר שהופיע בטבעיות ובמקצוענות שאין כמוה וכוכב רוק שעשה הכל, אבל ממש אחרת, כולל להיות פריק של בריאות, הכי הפוך מכוכבי פופ רבים כל כך.
אז למה הוא מת מוות כל כך טפשי ולא ברור?
הנה סקירה קצרה על פרינס:
https://youtu.be/eyxf9RAoT_w
מותו:
https://youtu.be/zu-uQwLODkw
"כשיונים בוכות" - הלהיט הראשון שפוצץ את הפופ:
https://youtu.be/UG3VcCAlUgE
כך הוא הופיע לפני ששינה את שמו לסימן ההוא שאף אחד לא ידע איך לקרוא אותו:
https://youtu.be/_jCuroTbqBI
פרינס בהופעה עם ענקים וגונב את ההופעה בווירטואוזיות חשמלית:
https://youtu.be/6SFNW5F8K9Y
השיר עם הפתיחה היפהפיה שמאזיני גלי צה"ל מכירים היטב take me with you:
https://youtu.be/Tq0sbi2xAGE
ואותו שיר בהופעה:
https://youtu.be/c80mYF6dR7s
הוא כתב המון להיטי ענק לאמנים אחרים:
https://youtu.be/Ccb7GDR0Xkc
שינה את שמו לסימן מוזר:
https://youtu.be/d4NOBr9Kdf4
נסיך ומלכה - פרינס וביונסה במחרוזת פרינס:
https://youtu.be/LgULe7VrfjM
סיום מצוין לא פחות - Sign o' the times
https://youtu.be/8EdxM72EZ94
הנה כתבת טלוויזיה על פרינס (עברית):
https://youtu.be/tpZ5pjrGcoA?long=yes
וכמה מהכישורים שהפכו אותו לכל כך מדהים:
https://youtu.be/ECGcTM_gk4s?long=yes
למה בימי קדם כל מעמד לבש צבעים אחרים?
בימי קדם היה השימוש בצבעים ובפיגמנטים מאוד מצומצם. מקור הצבעים באותה תקופה היה בעיקר אורגני, כלומר הצבעים הגיעו מהטבע.
משום כך היה השימוש בצבעים יקר מאוד. רק האצילים והאנשים האמידים יכולים היו להרשות לעצמם לבוש שנתפר מאריגים יקרים וצבעוניים. ייקחו עוד שנים ודורות רבים עד שתעשיית הצבע תתפתח ואריגים צבעוניים יוזלו ויהיו זמינים גם לפשוטי העם.
מעמדות היו בחברה האנושית מאז ומתמיד. אבל בעולם העתיק הותרו בחברות שונות צבעים מסוימים רק למעמדות הגבוהים, בעוד שמעמדות נמוכים יותר לא הורשו ללבוש או להשתמש בהם.
ואכן, כך הבחין הצבע בעולם העתיק בין מעמדות. בסין העתיקה למשל, רק למשפחה המלכותית מותר היה להשתמש בצהוב.
באימפריה הרומית היה הצבע הסגול מותר רק במלבושים של המעמד השליט. הוא היה יקר להחריד וכונה אז "סגול מלכותי".
בתרבויות הים התיכון, הורשו בהמשך גם כוהני הדת ללבוש בגדים בצבע סגול.
הנה צבעים ומעמדות בהיסטוריה:
https://youtu.be/CYB-pmNs4VQ
הסגול שהיה עלול להביא למותו של מי שלובש אותו, אם הוא לא מהמעמד הנכון:
https://youtu.be/wBXLm162EI0
הבגדים וצבעיהם היקרים הפרידו בין מעמדות עוד ביוון העתיקה.
והיום, בצבעים, אופנה ומגוון עצום, הבגדים משקפים את מי שאנחנו:
https://youtu.be/8da1nXckEy4
מי שמתעניינים בציור ואמנות ודאי הבחינו שכמעט ולא רואים את הצבע הסגול ביצירות אמנות ותיקות. איך זה קרה? האם הצבע הסגול הוא צבע כל כך חדשני שלא הכירו לפני העידן המודרני?
הסיבה שהצבע הסגול (Purple) כמעט ולא היה בשימוש בעולם העתיק היא מחירו היקר. יקר מאוד. הרבה יותר מיקר אפילו... הצבע הכי יקר בעולם.
כי הצבע הסגול, שכה מוכר לנו היום, לא תמיד היה נגיש וזמין כמו שהוא כיום. בעולם העתיק, הוא היה נדיר ויקר ערך, כשהשימוש בו היה נחלתם של מעטים בלבד. אם נצא למסע היסטורי לרגע, נגלה שסיפורו של הסגול מרתק לא פחות מהגוון המלכותי שלו.
המסע שלנו מתחיל בעיר צור, עיר פיניקית קדומה השוכנת באזור לבנון של ימינו. שם, במימי הים התיכון, נמצאה חיה ימית קטנה וטורפת בשם חילזון מורקס. מחילזון זה הפיקו את הצבע הסגול המפורסם של העולם העתיק, המכונה "סגול צורי".
כדי להפיק את הצבע, היו שתי שיטות: האחת, ריסוק החלזונות, שיטה שפגעה ב"יחסי הציבור" עם החלזונות, והשנייה, "חליבה" שלהם על ידי דקירות חוזרות. שיטה זו הייתה אומנם בת קיימא, אך דרשה עבודה רבה.
אם תרצו לדמיין לעצמכם כמה עבודה נדרשה לייצור של צבע סגול, דעו כשכדי לייצר גרם אחד בלבד של צבע, היו צריכים כ-10,000 חלזונות. מכאן גם מובן מדוע הסגול היה יקר כל כך. למעשה, הוא היה שווה את משקלו בזהב.
כך הפך הסגול לסמל של עושר, כוח ומעמד, כשרק העשירים והחזקים ביותר יכולים היו להרשות לעצמם ללבוש אותו. קיסרי רומא, פרעוני מצרים ונסיכי פרס - כולם התהדרו בסגול. קליאופטרה בעצמה ידועה בשימושה בסגול וגם הקיסר יוליוס קיסר הופיע בטוגה סגולה. האגדה מספרת שהוא קבע ברומא שרק הוא רשאי ללבוש צבע זה...
באנגליה של המאה ה-16, אסרה המלכה אליזבת הראשונה גם היא על כל מי שאינו נמנה על משפחת המלוכה ללבוש סגול. אפשר לומר שבאופן מסוים כאן צץ המקור ל"משטרת האופנה" העתיקה.
המחיר הגבוה של הסגול גרם לכך שהוא לא היה בשימוש בדגלי מדינות. כי עד המאה ה-19, כשניתן היה להשיג אותו באופן סינטטי, הוא היה פשוט יקר מדי.
השינוי הגיע ב-1856. כימאי אנגלי צעיר בשם וויליאם פרקין מגלה במקרה כיצד לייצר צבע סגול באופן סינטטי. זה קורה במהלך ניסוי שהוא עורך בניסיון לייצר תרופה למלריה. פרקין ממהר לרשום פטנט על הצבע וקורא לו "טיריאן סגול", אם כי בהמשך הוא עתיד לשנות את שמו ל"סגול".
גילוי זה יחולל מהפכה של ממש ויהפוך את הסגול לנגיש לכלל האוכלוסייה. הצבע הסגול, שהיה פעם נחלתם של מלכים וקיסרים, הופך לפתע להיות צבע נפוץ וזמין.
אך למרות הזמינות החדשה של הסגול, דגלי מדינות כמעט ולא מאמצים אותו. הדבר נובע מכך שהצבע כבר היה מקושר למלוכה ולדת, במיוחד לכנסייה הקתולית. המדינות הרפובליקניות, שצמחו לאחר התמוטטות האימפריות, לא רוצות להשתמש בצבע שמסמל עבורן את המשטרים הישנים.
בנוסף, רוב דגלי המדינות עוצבו לפני שהסגול הסינטטי הפך זמין, ולא היה צורך לשנות אותם. כך, למרות יופיו של הסגול, הוא נותר צבע נדיר בדגלים ברחבי העולם. ישנם אמנם מספר דגלים מודרניים שכן משלבים את הסגול, אבל הם היוצאים מן הכלל שמעידים על הכלל.
רוצים לדעת מדוע אנשים לפני כן לא ערבבו כחול ואדום כדי ליצור סגול? - התשובה היא שבניגוד לצבעים מודרניים וסינטטיים שמשתלבים בקלות ביניהם ויוצרים צבעים חדשים, לצבעים הטבעיים שנוצרו בעבר מהחי והצומח לא הייתה יכולת כזו. למעשה, כשניסו לערבב צבעי כחול ואדום טבעיים, התקבלו גוונים עמומים של... צבע חום.
הנה הצבע הסגול שאין דגל או סמל שהשתמש בו:
https://youtu.be/CYB-pmNs4VQ
מדוע הסגול היה צבע המלכים:
https://youtu.be/hzYAE4Rk1lU
תגליתו של פרקין - הסגול העממי נולד:
https://youtu.be/g7JCMxq7DU8
עוד על הצבע שלא נמצא בדגלי העולם:
https://youtu.be/IFMRtGyuVCo
דוגמאות לדגלי העולם שמדגימות כיצד הסגול נעדר מהם:
https://youtu.be/u7Q3qXRvcHQ
וההיסטוריה של הסגול:
https://youtu.be/QRLL6_CnU4I?long=yes
חלזונות הגדלים בים, מסוג ארגמונים, הם המקור לצבע ארגמן (purple), האדום כהה של העת העתיקה. בעולם העתיק למדו שכשהוא מאוים, מפריש חלזון הארגמון נוזל גוף סגול-אדום חזק, בגוון סגול אבל אדמדם.
צבע הארגמן היה בימי קדם כל כך יקר, עד שרק מלכים, בני אצולה וכוהנים יכולים היו ללבוש בגדים שצבועים בו. זה לא רק צבעו היפה אלא גם העובדה שהוא כמעט ולא דוהה, שהפך אותו כה נחשק באותם ימים.
הרבה מהצבעים הללו נוצרו ממש כאן, באזורנו, על חופי הים התיכון. האנשים שזו הייתה מלאכתם נהגו לשבור בפטיש את השריון של החלזונות ולהניח להם להגיר את הצבע הנדיר. זה היה תהליך איטי, יקר מאד.
עוד מימי הפיניקים עשו זאת בערי חוף עתיקות בחופי לבנון וגם בעיר העתיקה אפולוניה (ליד חופי הרצליה של היום. גם בה גידלו את חלזונות הארגמונים והפיקו מהם צבעים לצביעת הבדים.
בימי קדם גידלו את החלזונות הללו גם באיי אכזיב הקטנים, האיים היחידים של ישראל. היתרון שבאיים המבודדים, כבתי גידול לחלזונות, היה רב. לכן הפיקו בהם את צבעי הארגמן והתכלת, ששווקו לכל העולם העתיק.
הנה הדרך העתיקה ליצור צבע ארגמן סגול:
https://youtu.be/ZLCO11LF4i8
כאן יצרו בימי קדם את הצבע הסגול ארגמן:
https://youtu.be/Nm_B4qj31Jk
לא רק סגול - המקור האבוד לצבע התכלת של פתיל הציצית היהודית והצמח שהחליף אותו לא פעם (עברית):
https://youtu.be/sn_Sbevlaqc
בטוניס עדיין יש מי שמייצר צבע סגול כמו הפיניקים שבעבר יצרו אותו מחלזונות:
https://youtu.be/XNx3a6h70h0
הכרכום (Crocus Flowers) הוא צמח נהדר, יפה להפליא, סוג רב-שנתי במשפחת האירוסיים, עם פרח בצורת גביע שכמו יוצא מצינור ארוך.
יש לכרכום מגוון מינים. את הזעפרן, התבלין היקר ביותר בעולם, מפיקים מעלי הפרי של מין הכרכום סאטיווס (Crocus sativus). לא להתבלבל עם תבלין הכורכום הצהוב, שמפיקים מצמח אחר.
שמו המדעי נגזר מהתואר הלטיני שלו, crocatus, שמשמעותו צהוב-כתום.
פרחי הקרוקוס, כפי שהכרכומים נקראים באנגלית, הם מרובי צבעים ובמזרח התיכון פורחים לרוב בסתיו ובתחילת החורף. צבעיהם סגולים, ורודים ומרהיבים, אך יש נהדרים גם בגווני צהוב, לבן או ארגמן.
לפרחיו בדרך כלל 3 אבקנים ואת הבשומת המיוחדת שלו מפיקים מצלקות הפרח, לאחר שקוטפים ומייבשים אותן בעדינות. עליו שלמים, צרים, ארוכים וישרים, כשבאמצע יש להם קו בהיר או לגמרי לבן.
תפוצת הכרכום היא באזורי האלפים התחתיים, חופי דרום ומרכז אירופה, צפון אפריקה, במזרח התיכון ובמרכז אסיה עד למערב סין.
#כרכום וכשפים
בתנ"ך מוזכר הכרכום כצמח בושם (שיר השירים, פרק ד', פסוק י"ד), אך הוא זכה שנים רבות לכבוד מיוחד אצל המכשפים והמכשפות דווקא. לפי המסורת השתמשו בו גם לקטורת סמים.
במיתולוגיה היוונית מסופר שבמקור הכרכום צמח ממספר טיפות של שיקוי קסמים שרקחה המכשפה מדיאה, בניסיון לסייע ליאסון הקשיש ולהשיב לו את כוח הנעורים שאבד לו בזקנתו.
עדויות מימי הביניים מספרות על נזירות במערב אירופה שגידלו בגינות המנזר כרכום תרבותי. לפי הכתובים הן נכנסו לטראנס של אקסטזה דתית, לאחר שהן אכלו ממנו כמות נדיבה.
ואכן, כבר באנציקלופדיה עתיקה שהוקדשה ל"צמחי כשפים" הופיעה השורה המעידה על "מִשְׁרֶה כרכום... שנשתה בכדי לחזות את העתיד".
ההסבר המדעי המוצלח ביותר לכך ניתן לאחר מאות שנים, בעידן המודרני. הוא הגיע עם ממצאים מדעיים שהעידו על השפעות הלוצינוגניות שגרם הכרכום, כלומר להזיות שנגרמו ממנו.
אכילה של כמות מסוימת מהפרח, לפי המחקר, עלולה להביא לחזיונות ולכניסה למצב היפנוטי. מכך ניתן ללמוד טוב יותר את הקשר רב-השנים שבין הכרכום למכשפות ההוזות ולנזירות השרויות באקסטזה דתית.
הנה הכרכום צומח מזרעים - סרטון קפיצות זמן (ללא מילים):
https://youtu.be/a0Hj2L20CgY
הדרכה לגידול כרכום:
https://youtu.be/PGJn_oa6vLw
לשתול בעציץ:
https://youtu.be/vHQcWwSgbWQ
הגינון של הכרכומים:
https://youtu.be/V7AEX84eA20
ועל פרחים וכישוף:
https://youtu.be/77Ee68PfuJc?long=yes
פעם שאל עיתונאי את אריק קלפטון, מי שכונה "אלוהים של הגיטרה", איך זה להיות הגיטריסט הטוב ביותר בעולם. קלפטון ענה ביובש "תשאל את פרינס..."
ואכן, פרינס היה אחד המוסיקאים המוערכים בעולם. גיטריסט-על מחונן ברמה של "אלוהי הגיטרה" קלפטון ומי שרבים אומרים שהיה הטוב ביותר מאז ג'ימי הנדריקס. הוא היה גם מפיק ברמה של ג'ורג' מרטין ואמן במה ופרפורמר פסיכי ברמה של מייקל ג'קסון, מינוס הפוזות של האחרון.
ופרינס היה גם מלחין וכותב עילאי, רקדן מצוין, שחקן נהדר, גבר מושך ומתלבש טווסי מרהיב וגדול מהחיים, פרובוקטור מרתק, מוסיקאי מוערך שנחשב מגדולי מוסיקת ה-Fאנק, פרפקציוניסט מוסיקלי, אמן רבגוני ורב-סגנוני וכמובן, איך לא להרגיז כל מוסיקאי שמתאמן 6 שעות ביום על כלי אחד, הוא היה נגן בלתי נתפס בכמעט כל כלי נגינה שהיה בסביבתו.
את היכולות השיווקיות שלו הוא הוכיח שוב ושוב, למשל כשבחר את הכינוי המחייב "פרינס" והפך לאחד הבודדים ששמם הוא מילה. כמו מדונה, אלביס או ריטה...
הוא חזר על ההברקה כשהחליט לשנות את שמו לסמל מוזר כלשהו, מה שגרם למדיה ולתעשיית המוסיקה כולה לקרוא לו מאז "האמן הידוע בעבר בתור פרינס" ולעורר תשומת לב סביב המוזרות שלו...
אגב השם, יש קופיירייטרים שמעידים שהוא לימד אותם איך מייצרים דיבור על המוצר שלך באפס תקציב פרסום.
אז רבים יודעים שפרינס היה גם מנהל מצוין לענייניו המקצועיים ובצד המוסיקה פרפורמר שהופיע בטבעיות ובמקצוענות שאין כמוה וכוכב רוק שעשה הכל, אבל ממש אחרת, כולל להיות פריק של בריאות, הכי הפוך מכוכבי פופ רבים כל כך.
אז למה הוא מת מוות כל כך טפשי ולא ברור?
הנה סקירה קצרה על פרינס:
https://youtu.be/eyxf9RAoT_w
מותו:
https://youtu.be/zu-uQwLODkw
"כשיונים בוכות" - הלהיט הראשון שפוצץ את הפופ:
https://youtu.be/UG3VcCAlUgE
כך הוא הופיע לפני ששינה את שמו לסימן ההוא שאף אחד לא ידע איך לקרוא אותו:
https://youtu.be/_jCuroTbqBI
פרינס בהופעה עם ענקים וגונב את ההופעה בווירטואוזיות חשמלית:
https://youtu.be/6SFNW5F8K9Y
השיר עם הפתיחה היפהפיה שמאזיני גלי צה"ל מכירים היטב take me with you:
https://youtu.be/Tq0sbi2xAGE
ואותו שיר בהופעה:
https://youtu.be/c80mYF6dR7s
הוא כתב המון להיטי ענק לאמנים אחרים:
https://youtu.be/Ccb7GDR0Xkc
שינה את שמו לסימן מוזר:
https://youtu.be/d4NOBr9Kdf4
נסיך ומלכה - פרינס וביונסה במחרוזת פרינס:
https://youtu.be/LgULe7VrfjM
סיום מצוין לא פחות - Sign o' the times
https://youtu.be/8EdxM72EZ94
הנה כתבת טלוויזיה על פרינס (עברית):
https://youtu.be/tpZ5pjrGcoA?long=yes
וכמה מהכישורים שהפכו אותו לכל כך מדהים:
https://youtu.be/ECGcTM_gk4s?long=yes
צבע סגול
בימי קדם היה השימוש בצבעים ובפיגמנטים מאוד מצומצם. מקור הצבעים באותה תקופה היה בעיקר אורגני, כלומר הצבעים הגיעו מהטבע.
משום כך היה השימוש בצבעים יקר מאוד. רק האצילים והאנשים האמידים יכולים היו להרשות לעצמם לבוש שנתפר מאריגים יקרים וצבעוניים. ייקחו עוד שנים ודורות רבים עד שתעשיית הצבע תתפתח ואריגים צבעוניים יוזלו ויהיו זמינים גם לפשוטי העם.
מעמדות היו בחברה האנושית מאז ומתמיד. אבל בעולם העתיק הותרו בחברות שונות צבעים מסוימים רק למעמדות הגבוהים, בעוד שמעמדות נמוכים יותר לא הורשו ללבוש או להשתמש בהם.
ואכן, כך הבחין הצבע בעולם העתיק בין מעמדות. בסין העתיקה למשל, רק למשפחה המלכותית מותר היה להשתמש בצהוב.
באימפריה הרומית היה הצבע הסגול מותר רק במלבושים של המעמד השליט. הוא היה יקר להחריד וכונה אז "סגול מלכותי".
בתרבויות הים התיכון, הורשו בהמשך גם כוהני הדת ללבוש בגדים בצבע סגול.
הנה צבעים ומעמדות בהיסטוריה:
https://youtu.be/CYB-pmNs4VQ
הסגול שהיה עלול להביא למותו של מי שלובש אותו, אם הוא לא מהמעמד הנכון:
https://youtu.be/wBXLm162EI0
הבגדים וצבעיהם היקרים הפרידו בין מעמדות עוד ביוון העתיקה.
והיום, בצבעים, אופנה ומגוון עצום, הבגדים משקפים את מי שאנחנו:
https://youtu.be/8da1nXckEy4
