לצב יש שריון ששומר עליו מטורפים. כשבא בעל חיים שרוצה לטרוף אותו, הצב מתחבא בתוך השריון שלו וכך הוא נגן על עצמו מהטורף.

הצבים נולדים מתוך ביצים שהטילו הנקבות האמהות. הצב אוהב לאכול ירקות. הצבים הם גם זוחלים שיכולים להגיע לגילאים של 150 שנים!

חלק ממיני הצבים חיים על היבשה וחלקם חיים במים. נראה שלצבי היבשה יש זמן, כי הם זוחלים לאט מאד..


הנה צב היבשה שחי הרבה שנים:

http://youtu.be/YW36LtXOpzg


על הצב באנגלית:

https://youtu.be/Ok9noKCtHYM


צבי הים:

https://youtu.be/mFDBtVupyqY


הצב של לולי:

http://youtu.be/-MK_4GGSY8k


שיר לצב:

http://youtu.be/t7r2hORX768


בואו לארח חברה לצבים בשעת הארוחה:

http://youtu.be/uwsY3eUDEWo?qr=yes

השריון של הצב מגן עליו מפני טורפים. גם צבי הים וגם צבי היבשה הם זוחלים שעוטים עליהם שריון חזק ונוקשה.

כשהם חשים בסכנה, רוב מיני הצבים נכנסים לתוך השריון ומסתתרים עד שהטורף או האיום מתרחק. תודות לשריון שלהם, חיים הצבים הרבה שנים. מצד שני, בשל משקלו הגדול של השריון, תנועתם נוטה להיות איטית במיוחד.


הנה הצב וההגנה שלו שמספק לו השריון שעל גבו:

http://youtu.be/2Ko0Zuv4Z64


כך התפתח באבולוציה השריון הקשה של הצב (מתורגם):

https://youtu.be/W9wAfqBd_T0


קרב שריון בין צב תוקפני לאחרים:

http://youtu.be/yWsIq-XX-qg


הצב אוכל:

http://youtu.be/OvSUIoK_q7Q


ולאחים הקטנים - כשיש לך שריון מותר לך לנסות לעוף:

http://youtu.be/dIK2DFjzgbg

צבים מתחלקים לצבי יבשה וצבי ים. צבי היבשה ניזונים ממזון צמחי. הם אוכלים מינים שונים של ירקות, כגון עלי חסה, סלק, כרוב ועלי כרוב, עלי תרד, שורשים של גזר, כרובית וכמובן עגבניות ומלפפונים.

כשמאכילים צבים, הקפידו לתת להם בכל יום מזון טרי ולפנות את שאריות המזון הקודם.


הנה המזון הקלאסי של הצב - חסה:

https://youtu.be/uO6fqunLD4Y


וגזר:

https://youtu.be/oIpJPJLLIo8


צבי ים אוכלים גם מדוזות:

https://youtu.be/DmNOsOm0JiE


וצב שגם באכילת פטל לוקח את הזמן לאט:

https://youtu.be/vb11rZgfihc

צבי הענק של האיים מפורסמים בגלל השמועה הלא אמינה שהם יכולים לחיות 500 שנה. למעשה הם יכולים לחיות 150 שנה "בלבד".. אבל הציד הרב לאכילת בשרם והפסולת שעל חופי האיים מאיימים על קיומם בכלל.

עלינו לשמור ולמנוע מצב ששמם של הצבים בספרדית, שהיה גם לשם האיים, לא יהפוך לשמו של מין שהיה ונעלם.


הנה סרטון על צבי הגלפגוס:

http://youtu.be/ZiW96Uci624


ג'ורג' הבודד, צב מדהים מהגלפגוס, שמת בשנת 2012 והיה האחרון מתת מין שנכחד:

http://youtu.be/JyOLK3QVprE?t=1m38s


השוואה בין גודלו של צב גלאפגוס ליד ילד:

http://youtu.be/i9-d7dxegHM


הצצה יפה אל צבים בגלאפגוס:

http://youtu.be/slPB5PlCKnY


וחייו ומותו של הצב ג'ורג' הבודד והשינוי שחל באיי גלפגוס:

https://youtu.be/NR3Z4p5hspI

צב הים מהיר הרבה יותר מצב היבשה, אבל לא בשל יתרונות גופניים כלשהם, אלא בגלל צורת החיים של השניים.

צב היבשה נושא את שריונו הכבד על גבו ולכן הוא זוחל במהירות איטית במיוחד, של חצי קילומטר לשעה. מאז ימי קדם הוא ידוע כבעל חיים איטי ולא חסרים סיפורים ומשלים שנכתבו על האיטיות הזו של הצב.

צב הים, לעומתו, הוא כבד גם הוא. אך הוא נישא על פני המים המלוחים שבים. בזכות המים המלוחים שמסייעים להם לצוף, אין לצבי הים בעיה לשאת את משקלם הגדול ולכן הם משוחררים להשקיע את מירב האנרגיה בתנועה קדימה.

ואכן, צב הים שוחה במים פי 60 מהר יותר ממהירות התנועה של צב היבשה. מהירות שחייתו היא מעל 30 קילומטרים בשעה!


הנה צבי הים הזריזים יחסית (ללא מילים):

https://youtu.be/x21731HlXk0


צב היבשה האיטי (ללא מילים):

https://youtu.be/ftMEHpgxnKI


הצב היבשתי הפך מפורסם באיטיותו:

https://youtu.be/gBI9fNvuICU


וצב הים מחייב גם צוללן להתאמץ לעמוד בקצב שלו:

https://youtu.be/c91dPwcqHQQ

לשוכני המים שאין להם זימים, היכולת לנשום אוויר היא משימה חשובה ולא פשוטה. קיימים צבי ביצות רכים שמצוידים בשנורקל, מעין צינור אוויר או חדק קטנטן, מוארך ומחודד, שמאפשר להם לנשום אוויר כשהם מתחת לפני המים, מבלי להתגלות.

הצב הרך הוא צב מים גדול שחי בסביבה של מים מתוקים. באורך של יותר ממטר ושריון של כמעט מטר, הצב הזה מגיע גם למשקל של כ-50 קילוגרם.


הנה צב החדק הרך מקרוב:

https://youtu.be/7T-xOwps4Cs


הצב הרך הסיני בסביבת המחיה שלו:

https://youtu.be/b7_3SRO-GzU


צב רך סיני עם חדק:

https://youtu.be/qtAJLfK9DIA


והמראה החייזרי של הצב הרך הצעיר:

https://youtu.be/UP78_LC4oa0

איי צבי הענק של הגלפגוס ידועים כמקומות בהם גדלים צבים בגדלים בלתי נתפסים. גם באיים של זנזיבר או סיישל, באי האלמוגים אלדברה גדלים צבים עצומים שכאלה.

אבל מה מאפשר לצבים לגדול לגדלים שכאלה, לעומת צבים ביבשות הגדולות שנשארים קטנים כל כך לעומתם?

באי אלדברה, אחד מאיי סיישל, מתקיימת אוכלוסיית ענק של צב היבשה הענקי, גדולה הרבה יותר מזו שחיה באיי גלאפגוס המפורסמים. באלדברה יש 100 אלף צבים ענקיים שכאלה, המגיעים למשקל של 250 קילו.

אין שום ביטחון שצבים יכולים בכלל להגיע לגדלים שכאלה. מה שמסייע לצבי האיים המבודדים הללו לגדול כל כך הם תנאים ואבולוציה.

ראשית, מסייעת לצבים לגדול התחרות הדלה על מקורות המזון. כשאין מחסור במזון אתה משמין וגדל. בנוסף, אם אין טורפים שמאיימים עליך, או בני אדם שמשחיתים את הסביבה, הצב גדל וגדל וגדל.

במהלך מליוני שנים שבהם הצבים הללו חיו והתפתחו באיי הגלפגוס או אלדברה המבודדים, הם השתנו ועברו אבולוציה נפרדת מאבותיהם שביבשות. הם הפכו גדולים יותר ויותר והברירה הטבעית הלכה והמעיטה את הצבים הקטנים והחלשים.

כך הפכו צבי הענק של האיים הללו לצבים גדולים, שיכולים לחיות עד גיל של 150 שנה.

במאות האחרונות הלך הציד לאכילת בשרם והקטין את מספרם. ספנים נהגו לאסוף צבים כאלה לאוניות שלהם ולאכול אותם במסעות השיט הארוכים בלב ים.

במאה האחרונה גם הפסולת שעל חופי האיים מאיימת על קיומם ופוגעת בהתרבות שלהם.

כך שרק איים מבודדים ומוגנים מבני אדם מאפשרים כיום לאוכלוסיות של צבי ענק לשרוד ואף לפרוח לגדלים ולאורך חיים כל כך מרשים.


הנה צבי הגלפגוס:

https://youtu.be/nxs-3CESOnc


ג'ורג' הזקן והעצום שיכול לגדול רק באי:

http://youtu.be/ZiW96Uci624


צבי הענק של האי אלדברה בסיישל:

https://youtu.be/LKzVGOUa9uU


והשוואה בין גודלו של צב גלאפגוס ליד ילד:

http://youtu.be/i9-d7dxegHM

אחד משלושת הפרדוקסים של זנון הוא פרדוקס אכילס והצב (Achilles and the tortoise), שאומר שרץ מהיר לא יצליח להשיג לעולם את הצב האיטי ביותר. כיצד זה יכול לקרות?

זנון מדגים בסיפור על תחרות ריצה מדומה שקיימו רץ יווני מהיר בשם אכילס וצב. אכילס נתן לצב להתחיל מנקודה של מאה מטרים לפני אכילס. בנסיבות אלה, אמר זנון, לא יוכל אכילס להשיג את הצב לעולם.

הסיבה היא שהריצה של אכילס אל הנקודה שממנה התחיל הצב תאפשר לצב להתקדם מעט. בזמן שאכילס יתקדם לנקודת שאליה הגיע הצב עכשיו, הצב שוב יעשה כברת דרך. כך הדברים יחזרו שוב ושוב, עד אין סוף. לכן, כותב זנון, לא יוכל אכילס להשיג את הצב, כי הצב לעולם יקדים אותו...

אבל המציאות היא כידוע לנו שונה... כולנו יודעים שאכילס ישיג את הצב תוך רגעים. אז איך פותרים את הפרדוקס בין המתמטיקה למציאות?

הפתרון של החשבון האינפיניטסימלי לפרדוקס הוא שהמרחק שאכילס יעבור, זה שתואר בפרדוקס כאין סוף שלבים, הוא סופי. לכן, יהיה סופי גם הזמן הכולל שייקח לו לבצע את "אינסוף השלבים" שזנון היטיב לתאר.

זה מפני שהטור שמתאר את סדרת הזמנים ההולכל וקטנה מתכנס בסופו של דבר למספר סופי, כך שלאחר זמן זה יהיו אכילס והצב באותו המקום ובצעד הבא שלו אכילס כבר ישיג את הצב.

במילים אחרות, כל שלב בדרך שאכילס עובר, קטן והולך פי 10 ומכאן שגם הזמן שייקח לו לעבור את אותו מרחק קטן גם הוא פי 10.


הנה הפרדוקס של אכילס והצב (מתורגם):

http://youtu.be/skM37PcZmWE


סיפור הפרדוקס המופלא הזה באנגלית:

https://youtu.be/3vNlf2zGLaE


ושיחה על הפרדוקס המופלא ועוד משל זנון (עברית):

https://youtu.be/gbUfg7YYCeE?long=yes

נקבות צבי הים מטילות את ביציהן על חוף הים. לאחר שהטילו, הן קוברות את הביצים בחול וחוזרות למים. אחרי זמן מה, בוקעים הצאצאים מהביצים ומוצאים את הדרך אל הים. בדרך ניצודים חלק גדול מהם על ידי ציפורים וסרטנים, אבל מי שישרוד - יתפתח ויגדל. 20 שנה אחר כך, הנקבות שביניהם ישובו, אל אותו החוף בדיוק, כדי להטיל את הביצים שלהן בו.

איך זה קורה?

האחראי לדיוק של השיבה להטיל ביצים, בדיוק בחוף שבו נולדו, הוא תהליך שנקרא "החתמה". ממש כמו שבעלי חיים "מוחתמים" בלידתם ומזהים את הוריהם, בתהליך "ההחתמה" הגיאוגרפי עוברים הצבונים בתקופת הדגירה תהליך טבעי שבו הם "יוחתמו" אל המקום שבו נולדו.

באופן שהמדע עדיין לא מבין לחלוטין, מבטיחה "ההחתמה" שבבגרותן, 20 שנה אחרי לידתן, ישובו הצבות בדיוק אל אותו החוף שבו בקעו בלידתן.

מדובר בפלא של ממש. מסתבר שצבים, יצורים נודדים מטבעם, שנולדו לפני 50 שנים ויותר בחוף מסוים, ימצאו את עצמם חוזרים אליו שוב ושוב, כדי להטיל את ביציהם במקום שבו נולדו.

ההשערה היא שככל הנראה מסתייע תהליך "ההחתמה" בשדה המגנטי של כדור הארץ. המדענים סבורים שהוא זה שמסייע לצבים לנווט את עצמם ממרחקים עצומים, אל החוף שבו נולדו. זה קורה בעונת ההטלה, שמתחילה בחודש יוני, בכל שנה, ומסתיימת בחודש ספטמבר.

ואגב, הפלא של ההחתמה הזו, אל מקום הלידה, הוא לא יחודי רק לצבי ים. גם דגים שונים נוהגים כך וגומאים מרחקים מטורפים אל מקום הרבייה שלהם, שהוא גם מקום לידתם.


הנה תהליך ההחתמה של צבי הים לחוף:

https://youtu.be/fpAObF1B_sI

אחד הטורפים המפתיעים בטבע הוא צב. כמובן שזה לא הצב הרגיל והשליו שכולנו מכירים, צב שאוכל ירק וצמחים. מדובר בצב טורף ששוכן במים, מצויד בשיניים חדות וצד למחייתו.

שמו צב האליגטור (Alligator snapping turtle) והוא צייד מתוחכם. הוא פשוט שוכב לו על קרקעית הנהרות וממתין לטרף שיבוא אליו וייאכל על ידו.

הסוד שלו הוא פיסת עור בצורה של תולעת, שיוצאת מקצה לשונו. הוא משרבב את ה"תולעת" הזו מעליו ודגים רעבים מנסים ללכוד אותה. אז לוכד הצב את הדגים לתוך פיו ונהנה מהארוחה שלכד.

שמו בא מטעות של מדענים קדומים, שחשבו שהוא הכלאה בין צב לאליגטור, מין של תנין.


הנה נשיכה של צב האליגטור:

http://youtu.be/PYCC_8DDqMM


טורף אבטיח:

http://youtu.be/bgSurkfqXuI


וצב אליגטור במוזיאון:

http://youtu.be/NU5H-q11WhQ

צבי ים (Sea Turtles) הם יצורים קדמונים, שקיימים מיליוני שנים וחיים באוקיינוסים. השריון שלהם, כמו אצל צבי היבשה, מגן על גבם. גחונם, בהיותו שטוח, מתאים לשחייה. כך גם רגליהם, הדומים לסנפירים או למשוטים ומסייעים להם לשחות בים.

זה כמובן לא מפריע לנקבות צבי הים להגיח מעת לעת אל היבשה ולהטיל את הביצים שלהן בבור שהן חופרות על החוף. לאחר 50 יום הם בוקעים מהביצים, חופרים את דרכם אל מחוץ לבור ורצים במהירות, היישר אל הים.

כיום נתונים צבי הים בסכנת הכחדה. אשמים בכך הצמצום באזורי הטלות הביצים שעומדים לרשות צבות הים, תוצאה של בנייה מואצת לאורך החופים והערים שנבנות עליהם ושל התרבות רשתות דיג בחופים. מוסיפים לכך אסונות אקולוגיים של זיהום ימי והציד שלהם. ציד זה נובע מהביקוש של המסעדות לבשר הצבים היקר, ביקוש שיצר ציד אכזרי, חלקו הגדול לא חוקי, ההולך ומחסל את צבי הים.


כך שורדים וחיים צבי הים (מתורגם):

https://youtu.be/t-KmQ6pGxg4


צבי הים בסביבתם:

https://youtu.be/mFDBtVupyqY


כך מחזירים צב ים אל האוקיינוס:

https://youtu.be/HvKGLlMa5ec


וסרטון תיעודי על צבי הים:

https://youtu.be/_44-x_gWE7Y?long=yes

החל מגיל 20, לאחר חודשיים שבהם נשאה את הביצים, יוצאת הצבה הבוגרת אל החוף, כדי להטיל את הביצים שלה. התהליך הזה חוזר על עצמו בדיוק בכל שנתיים.

נקבות צבי הים יוצאות מהים להטיל את ביציהן ביבשה, בחופים חוליים. בליל ההטלה מגיחות הצבות מהים וזוחלות למרחק של כמה עשרות מטרים מקו המים. כל צבה חופרת גומה בחול, מטילה לתוכה כמה עשרות ביצים ומכסה ומסתירה את הקן של הביצים.

אחרי כמעט חודשיים, לרוב בשעות הלילה, בוקעים הצבים מהביצים ומגיחים דרך שכבת החול שמכסה את הקן, לאוויר העולם. הם עושים את דרכם אל הים, כשחלקם נטרפים בדרך ולא יגיעו אל המים. אלה שכן, יתחילו מיד לשחות וייצאו לחיים.


כך נראית ההישרדות המופלאה של צבי הים (מתורגם):

http://youtu.be/t-KmQ6pGxg4?t=13s


לילות הטלת הביצים של נקבות צבי הים והטמנתן בחול של חוף הים:

http://youtu.be/gDV4rI3AlUM


האמהות ממתינות לצאצאים הנולדים שיבואו אל הים:

http://youtu.be/wbf5BoN2AXY?t=1m56s


ויש מתנדבים העוזרים ומתעדים את הצאצאים שנולדים והולכים בהמוניהם לכיוון הים:

http://youtu.be/T8eGw1oyYoQ

שפת לוגו (LOGO) הייתה שפת תכנות שפיתח צוות בראשות סימור פפרט, במכון המדיה לאב, לצרכי הוראה לילדים. היא הייתה "שפת תכנות חינוכית".

הרעיון של פפרט היה ללמד ילדים לתכנת. טענתו החשובה הייתה שממש כמו שאנו מלמדים ילדים ומקנים להם יכולות שונות, מיומנויות, מערכות סימבוליות כמו שפה ועוד, חשוב ללמד אותם גם לתכנת. כי לתכנת זה לתכנן ואחרי התכנון אתה מלמד את המכונה לבצע את התכנית שלך.

הרעיון היפה של פפרט היה לשלב בשפת התכנות לוגו את גרפיקת הצב המיוחדת שפיתח בשבילה. משימות הלימוד אפשרו לילדים לתכנת את הפעולות של צב מדומה על המסך. תוך כדי פעולותיו של הצב, לפי הוראות התיכנות של התלמיד, הוא יוצר צורות גרפיות צבעוניות ומרהיבות עין.

מה שמיוחד כאן הוא שפפרט ואנשיו, מפתחי שפת לוגו וכולם מדעני מחשב מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) , הצליחו לאפשר לילדים ללמוד תכנות פרוצדורלי. אבל הם לומדים בלוגו גם על חשיבה, בזמן שהם מתכנתים. בעת שהתלמיד מלמד את הצב לייצר צורות ולבצע פעולות גרפיות מורכבות, הוא מפתח את החשיבה שלו ואת יכולת התכנון, יכולת לפרק פעולה מורכבת לשורת פעולות פשוטות שמרכיבות אותה, להציב מטרות ארוכות טווח ואפילו לדחות סיפוקים.

לכאורה, הוצע למתכנתים הצעירים בשפה הזו מעט מאד. סט הפקודות שנלמדו בה היה מאד בסיסי, כשהמתכנתים הצעירים יכולים להתחיל ממנו את הדרך. בהמשך הם יכולים להגדיר מסט הפקודות הבסיסיות הזה, פקודות נוספות בעצמם, על ידי הגדרה של הליכים, רוטינות מתקדמות יותר.

אגב, חלק מהיופי בשפת Logo הוא שהיא התבססה על שפת התכנות LISP, שפה שנועדה בעיקר ליישומים של בינה מלאכותית. בתור שכזו היא כללה לא מעט מאפיינים שבדרך כלל ניתן למצוא בעיקר בשפות תכנות מתקדמות יחסית.


הנה שפת התכנות הלימודית לוגו:

https://youtu.be/g6kmVHfMQvY


ילדי שנות השמונים "פוקדים" על הצב בתכנית בשפת לוגו:

https://youtu.be/dDc3Uhl0qXw


כך כותבים תכניות פשוטות בשפת לוגו (עברית):

https://youtu.be/uzvFNDO2lPA


והרצאה על אמנות שיוצרים עם קוד, שיטת יצירה שהמרצה התאהב בה בעזרת שפת לוגו בשנות ה-80:

https://youtu.be/6avJHaC3C2U?long=yes

טורטווז או טסטודו (Testudo) הן צורות הצב של ההגנה של חיילי רומי. בעת שהם תקפו מבצר או עיר הם נהגו להרים את מגיניהם מעל לראשיהם, כך שכל המגינים התחברו לשריון לכל הקבוצה. ממש כמו שריון של צב, הגנו עליהם המגינים מלמעלה ושמרו עליהם.

המבנה הזה הגן עליהם היטב מחיצי האויב וזכה לשם תואם. "טסטודו" פירושו ברומית "צב". גם טורטווז הוא צב, בצרפתית.


הנה סרטון שמדגים כיצד הגנה צורת הצב על החיילים הרומיים מחיצים:

http://youtu.be/CgmFycuRwAw


לעיתים פתחו את צורת הצב גם להתנפלות של חיילי האויב על הלוחמים:

http://youtu.be/Ae9Pj2JIero


שחזור מודרני של צורת הצב:

http://youtu.be/WaT0QvHQWhY


וקטע מסרט צרפתי של שיטת הטורטווז:

https://youtu.be/MOtrN-yVhU4

לא תמיד ידעו שהעולם עגול. ההבנה שהעולם אינו שטוח והוא בצורה של כדור ענקי, התפתחה לאורך שנים רבות. היא החלה מהשערה פילוסופית בלבד, שהעלו המלומדים היוונים, בערך במאה השישית לפני הספירה.

ידוע כי פיתגורס, אפלטון ואריסטו, שיערו ואף נתנו הסברים אסטרונומיים לכך שהעולם הוא עגול ובצורת כדור. לאורך השנים אימצו עוד ועוד מדענים, פילוסופים ומלומדים את תפיסת העולם כעגול. אך רק בסוף המאה ה-15 הצליחה משלחת ימית בראשות פרדיננד מגלן להוכיח באופן פיזי את השערות המדענים כי העולם אכן עגול.

אז איך האמינו פעם שכדור הארץ בנוי?

במסופוטמיה העתיקה חשבו שהעולם הוא דיסק ענק ושטוח. גם עמים קדמונים אחרים, כמו ההודים ואפילו היוונים, האמינו שהעולם הוא שטוח והוא ניצב לו על גבי ארבעה פילים ענקיים, כשהם עצמם עומדים על גבו של צב ענקי שמשייט לו באוקיינוס אינסופי. לפי תיאוריה זו, כשמחזיקי העולם הללו זזים מתרחשות רעידות האדמה..

בנוסף, האמינו אז שהעולם שלנו נמצא במרכז היקום, בעוד שאר כוכבי הלכת והשמש מקיפים אותו. זוהי התיאוריה הגאוצנטרית, שגם הכנסייה האמינה בה והענישה את מי שחשב אחרת.

היו גישות שהאמינו גם שהשמיים הם כתקרת האולם, האורות של עולם שהארץ היא רצפתו. השמיים, לפי האמונה הזו, ניצבים על עמודים העומדים בארבע פינות העולם והכוכבים תלויים עליהם כמנורות.

אגב, העולם השטוח היה לפי הגישה הרווחת אז, סכנה של ממש. אם היית מפליג לקצוות שלו, היית עלול למצוא את עצמך נופל לחלל. לא נעים..

גישת כדור הארץ השטוח היא רק אחת מהתיאוריות העתיקות שנמנות על המודל הגיאוצנטרי, לפיו מורכבת מערכת השמש מכדור-הארץ חסר התנועה שניצב במרכז ומסביבו נעים גרמי השמיים, שכל אחד מהם עשוי מחומר אחר וצורתם זהה.


הנה העולם העומד במרכז, כפי שדמיינו אותו בעת העתיקה:

https://youtu.be/iiBIFlvu-X0


הסבר פשוט לכך שהתיאוריה אינה הגיונית, עם הצללת הירח כשכדור הארץ שטוח:

http://youtu.be/hWC-s3oZLVM


על תיאוריה של אנשים שמאמינים גם כיום בכך שהעולם שטוח:

http://youtu.be/1k3Fnb2wR0c?t=15s


וכתבת טלוויזיה על המאמינים שהעולם שטוח בימינו וגם בישראל (עברית):

https://youtu.be/vGShiKhl0DI?long=yes