האגדה מספרת שהצבועים מהפנטים את בני אדם בצחוקם המתגלגל כדי לטרוף אותם. ואכן, צחוקו של הצבוע הוא סימן ההיכר של הטורף הזה. החוקרים ניסו לתת במשך שנים רבות הסברים לצחוק הזה, שלא זו בלבד שהוא מקשה על הצבוע להפתיע את הטרף, הוא גם מזמין טורפים מתחרים וחזקים ממנו, כמו אריות, אל המקום.

במחקרים אחרונים נמצא שהגיחוך של הצבוע הוא סוג של תקשורת עם צבועים אחרים בסביבתו. מסתבר שצלילי צחוקם של הצבועים הצעירים הם גבוהים מצחוקם של הצבועים הבוגרים. מנעד צלילים רחב יותר מאפיין נקבות נשלטות לעומת נקבות דומיננטיות וחזקות. נקבות חלשות צוחקות יותר, כנראה מתסכול, לעומת נקבות חזקות.

מה שהחוקרים לומדים הוא שכשהם נאבקים זה עם זה על המזון, צוחקים הצבועים, כשכל אחד מהם צוחק באופן אחר, שמותאם לגילו, מינו ומעמדו בקבוצת הצבועים. כך הם מאותתים זה לזה מה כוחו של הצוחק ומה גילו ומזהירים מעימות עימם על המזון.


על צחוקם של הצבועים:

http://youtu.be/FQaSRKP8Dho


הסיבה לצחוק של הצבועים:

http://youtu.be/QMklud_R8os


והיכולת הקבוצתית שלהם להביס אפילו אריות:

http://youtu.be/1nJsVPNch8Y

הצבוע (Hyenas) הוא אוכל נבלות שרוב מזונו הוא חיות מתות. הלסתות החזקות שלו מאפשרות לו להסתפק בעצמות ופרסות של בעלי חיים, ברוב הפעמים משאריות הטרף שהותירו טורפים. הצבוע המפוספס ניזון גם מירקות ופירות, שמאפשרים לו להשיג מים שהוא כל כך צריך במדבר היבש.

אבל הצבוע הוא גם צייד מצוין ויש מקומות, כמו שמורות בקניה שמעל ל-80% ממזונם הוא דווקא מציד. דבר מעניין נוסף הוא שעל אף שרבים מקשרים אותם למשפחת הכלביים, מבחינה אבולוציונית הצבועים הם קרובים יותר דווקא למשפחת החתוליים.

ופרט מעניין - בני שבט המסאי שבאפריקה השתמשו במשך שנים רבות בצבועים לטקסי האשכבה שלהם. הם נהגו בעבר להניח את מתיהם מחוץ לבקתות ולמשוח את הגופות בשומן בקר. הצבועים היו מסיימים את העבודה...


הנה סרטון על הצבועים:

http://youtu.be/6xh2YpA1JzE


וצבוע שמשחק עם אדם:

http://youtu.be/0FNvXzy4il4