שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה גורלה של הפרטיות בעולמנו?
הנוחות שלנו בעולם המודרני של המאה ה-21 הולכת וגדלה. אך תמורתה אנו משלמים בצמצום ובעתיד אולי אף באובדן הפרטיות (Privacy) שלנו.
פרטיות היא, בפשטות, הסודות שלנו, הדברים שלא היינו רוצים לשתף בהם את העולם שמסביבנו, את הממשלה שרוצה שליטה בנו ובכל אזרחיה, את החברות המסחריות שמקיפות אותנו ורוצות למכור לנו בכל מחיר ועוד.
יש פרדוקס שנקרא "פרדוקס הפרטיות". כולנו אומרים שהפרטיות שלנו חשובה מאוד ומצד שני משתמשים באתרים, תוכנות ואפליקציות שברור לנו שמפרים את הפרטיות שלנו לחלוטין. כמות המידע שאפליקציות כמו פייסבוק או טינדר אוספת על המשתמשים שלה היא בלתי נתפסת. משתמשת מצרפת שדרשה מטינדר את כל המידע שנאסף עליה קיבלה 800 עמודים של פרטים עליה, שהיו חודרניים מאוד וחלקם אף מביכים בטירוף.
שיתוף המידע שלנו על ההעדפות שלנו, הבחירות שאנו בוחרים, משאלותינו, ההרגלים שלנו ומיקומנו - יש לו מחיר. אלה לא רק מצלמות אבטחה שמתעדות בכל מקום את צעדינו. גם לא תוכנות מעקב שיכולות לגנוב את המידע שלנו מהמחשב ואת הסיסמאות שלנו לחשבון הבנק ולכל שירות אחר שעליו אנו מנויים. זה המידע שאנחנו אפילו לא יודעים שיודעים עלינו.
חשבו על זה רגע... אנו חושפים היום באינטרנט כל כך הרבה מידע על עצמנו שרוב המומחים סבורים שהרשת החברתית שבה אנו פועלים, יודעת עלינו יותר משאנו יודעים על עצמנו. האיסוף האובססיבי של מידע עלינו מאפשר לענקיות האינטרנט והרשתות החברתיות לאסוף כמות עצומה של מידע שמאמן את המכונות הלומדות שלהם והופך את השירותים שלהם לחכמים, אבל מה שיותר חשוב - למכניסים יותר. למעשה למכניסים הרבה יותר!
מתוך הפוסטים בפייסבוק והתמונות באינסטרגם, מהטוויטים בטוויטר והחיפושים בגוגל וביוטיוב - מכמויות הנתונים העצומות שמצטברות עלינו והידע הרב שנאגר עלינו שם ובעוד המוני אתרים, מיכולותיהם של האלגוריתמים של הרשתות החברתיות, אתרי הווידאו הגדולים ומנועי החיפוש המודרניים - מכל אלה מצטבר עלינו ידע עצום ופולשני להחריד, שמעשיר את מפלצות הטכנולוגיה ונותן להן גישה להשפעות חברתיות חסרות תקדים. נאמר זאת בפשטות - האלגוריתם יודע לזהות עלינו דברים שאנו כלל לא מודעים אליהם ולא יודעים על עצמנו!
דמיינו, רק דמיינו לרגע, שמגיע היטלר מודרני טכנולוגי או שיש לו גבלס טכנולוגי, שעוזר לו להשתלט על גוגל, פייסבוק ואמזון, או אפילו רק על אחת או שתיים מהן. דמיינו שהוא מניע את כל אותם אלה שמאופיינים בתכונות הנכונות לו ומקבל את קולם בבחירות ורגע אחרי שהוא נבחר, הוא לוחץ על כפתור שמפוצץ את הרעים בעיניו והעולם שוב במלחמה, אבל הפעם גרעינית... זה רק תסריט אחד ודי מטומטם, אבל היי, הייתם מאמינים שלפני מאה שנים עשו את זה צייר מתוסכל ודוקטור לתיאטרון באמצעות כמה סרטים עם חולדות?
כי כשכולם חשופים למידע כזה עלינו, יהיה קשה לנו לשמור על הפרטיות. זו לא רק הפלישה לראשנו שמטרידה. יש לזה גם מחיר כלכלי מיידי. בכך שחברות חזקות ובעלות כוח זוכות למידע על הרגלי הקניה, תחומי העניין והמשאלות הכי כמוסות ופרטיות שלנו, אנו הופכים למכרה זהב בעבורן. זאת מכיוון שהן יכולות להגדיל את השיווק המותאם לנו אישית ולגרום לנו לצריכה גדלה והולכת, שיש לה מחיר כלכלי גדול.
תחום שהולך ומתחזק בשל החשש מאבדן הפרטיות הוא זה של מדיה חברתית זמנית. למי שלא מעוניינים שהמידע שלהם יישאר זמין ברשת לנצח, יש היום תוכנות ואפליקציות שמדמות את המדיה החברתית ותוכנות המסרים המידיים ומאפשרות קיום של שיחות יומיומיות, אך מבטיחות שהמידע הזה לא מתועד ולא נשמר לעתיד. בתחום התמונות, יישומים כמו Snapchat ו-Poke מאפשרים לשתף תמונות שנעלמות אחרי שניות אחדות. באמצעות השימוש בכלים כאלו, מקווים מי שחרדים לפרטיותם שיוכלו לנהוג בעתיד בספונטניות ובכנות, מבלי לחשוש שדברים תמימים שאמרו, עשו, חיפשו או חשו, ירדפו אותם בעתיד.
עוד כלי חזק למי שדואגים לפרטיות שלהם הם דפדפנים שלא מכילים כלי מעקב ואגירת נתונים על הגולשים. דפדפנים אלו מפותחים על ידי אנשים בעלי מודעות חברתית, המעוניינים לאפשר לציבור להשתמש באינטרנט בתבונה. כך למשל, יש מנועי חיפוש שמשתמשים בקוד הפתוח של מנוע החיפוש של "גוגל" ומתנהגים ממש כמוהו, אבל מתחייבים שדבר לא נשמר בהם על החיפושים שלכם, לאחר השימוש.
הרשת יודעת עלינו הכל ומבלי משים אנו מסגירים לידיה את סודותינו הכמוסים ביותר (עברית):
https://youtu.be/PoR6o5eHPw4
הנה נושא הפרטיות:
https://youtu.be/hsnr_4ccceY
יש המדמים את הפרטיות שלנו כיום לרחצה במקלחת, בעירום, במקום ציבורי:
https://youtu.be/0L0geYTJBOM
יש לזה היבטים משמעותיים שדורשים שינוי חקיקה (עברית):
https://youtu.be/EA0DqwTc3HQ
מה שמדהים הוא שאנו עושים הכל כדי לחשוף את עצמנו לגמרי (עברית):
https://youtu.be/yC_ILdL_vpQ
ראו כמה קל לעקוב אחרינו (עברית):
https://youtu.be/ym6bZzjhzDE?t=15m27s&end=22m17s
אבל יש רובד של פרטיות ברשת, שעליו חשוב ואפשר לשמור עליו כבר מהתחלה (עברית):
https://youtu.be/ICb61rr68sk
ובכל זאת - הבה נחייך (עברית):
https://youtu.be/5c-_mRCiaFg
על מה להקפיד בגלישה באינטרנט?
באינטרנט, כמו בחיים צריך לנהוג נכון, לא לדבר עם זרים, לא למסור פרטים ולא להעלות תמונות, סרטונים או דברים פרטיים.
יש היבטים משמעותיים מאוד לאובדן הפרטיות שלנו באינטרנט. לרבים זה לא איכפת, אבל חשוב להיות מודעים לכך שאינספור אפליקציות יודעות עלינו המוח דברים שספק אם היינו מספרים להן מרצוננו.
הנה כתבת טלוויזיה על פרטיות במרחב הווירטואלי (עברית):
https://youtu.be/uWCMISNW1Ns
והמדריך הנחמד של סבתא סעדה לשימוש נכון בפייסבוק:
http://youtu.be/JVIk32Z9ikw
מה הן קוקיז, או עוגיות באינטרנט?
קוקי (Cookie), עוגייה בלעז, היא אוסף של אותיות ומספרים, המשמש באתר אינטרנט, כדי לעקוב אחרי גולש, לאימות זהותו ולאגירת מידע על אודותיו, כמו לדוגמה כדי לשמור על העדפות המשתמש באתר, כך. שניתן יהיה לשרתו טוב בפעמים הבאות שבהן יבקר באתר, על סמך העדפותיו מהפעם הראשונה.
העוגיה נוצרת על ידי השרת שבו מאוחסן האתר ומועברת לדפדפן של המשתמש ונשמרת בזיכרון המחשב שלו. בכל פעם שהגולש שב לאתר יוצר הדפדפן שלו קשר עם השרת והמחרוזת מוחזרת בחזרה אל השרת. כך מזהה השרת את המשתמש ויכול "לטפל" בו באופן מותאם.
חלק מהטיפול האישי, אגב, הוא בהתאמת פרסומות שמתאימות בדיוק לגולש. אם פעם נהגו לפרסם, למשל, מודעות לנשים בעיתוני נשים ובעיתונים כלכליים מודעות לאנשי עסקים, היום מאפשרות העוגיות לזהות מאפיינים מדויקים וספציפיים הרבה יותר של הגולש. אם הוא חיפש תוכן על כלב, העוגיה מאפשרת למערכת לזהות שיש לו ככל הנראה כלב ומתאימה לו פרסומות למוצרים מעולם הכלבים, כמו מוצרי כלבים, מזון לכלבים וכדומה.
מכיוון שהן עוקבות אחר התנהגות הדפדפן והמשתמש, ישנם רבים הרואים בעוגיות מקור לדאגה בהקשר לפרטיות באינטרנט. עם זאת העוגיה אינה תכנית מחשב שיכולה לפעול אלא פשוט מחרוזת של מספרים.
ניתן אמנם החליט שלא להשתמש בעוגיות, אך חסימה שלהן יכולה לא פעם לגרום לכך שאתרי אינטרנט מסוימים לא יפעלו כראוי. אחת הדוגמאות היא של עגלת קניות באתרי קניות. ללא עוגיות לא יוכל המשתמש לאסוף את הפריטים שבחר באתר לקניה ולמעשה לא יוכל לקנות יותר מפריט בודד בכל קניה.
הנה ההסבר של קוקיז:
https://youtu.be/I01XMRo2ESg
ופירוט באנימציה:
https://youtu.be/IPQhME1UYQU
כיצד חשף אדוארד סנודן את אמריקה?
אדוארד סנודן עבד בסוכנות לביטחון לאומי של ארצות הברית, ארגון שראשי התיבות שלו NSA, שחשף את המעקב המוגזם של ממשלת ארצות הברית, אחר אזרחי המדינה ומנהיגי העולם. הוא גם העלה לסדר היום העולמי את הפגיעה בדמוקרטיה, שעלול לגרום שימוש לא נאות בטכנולוגיה.
הכל החל כשבשנת 2013 הוא הדליף לעיתון בריטי מידע על תכניות ריגול ומעקב של הממשל האמריקני והתפרסם בכל העולם. הוא חשף שמערכות ציתות משמשות את המודיעין האמריקאי כדי לרגל אחרי אזרחים ואפילו אחרי נשיא ארה"ב. בהדרגה הוא חושף עוד ועוד מידע סודי על המעקבים שמנהלת ארה"ב. הוא גילה שאנשי NSA שתלו אמצעי ציתות באיחוד האירופי ובמטה האו"ם וצותתה לטלפונים האישיים של מנהיגים באירופה, כולל זה של קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל.
מיד עם הדלפתו הראשונה, נמלט סנודן מהביון האמריקאי להונג קונג ומשם לרוסיה, שבה זכה למקלט מדיני. לאחרונה הוגשה מועמדותו של סנודן לפרס נובל לשלום על ידי שני חברי פרלמנט נורבגיים שטענו ש"החשיפה של סנודן תרמה לקיומו על עולם שקט ויציב יותר".
סנודן מספר שרצה לחשוף את המעקב המוגזם של הממשל האמריקאי אחרי אזרחים. במילותיו שלו: "איני רוצה לחיות בחברה שעושה מעשים כאלה.. איני רוצה לחיות בעולם שבו כל מה שאני עושה או אומר נרשם!"
הנה סרטון על מעשיו של אדוארד סנואודן (עברית):
http://youtu.be/ntaVoXeQhG4
עוד על מעשיו של סנואודן:
http://youtu.be/LCJ1SBEMU1s
ותולדות הפרשה של אדוארד סנודן (בעברית):
http://youtu.be/pdduuR1lSJk
מהי ההדלפה הגדולה בהיסטוריה?
ויקיליקס (WikiLeaks) הוא אתר אינטרנט שחושף מידע שהודלף לו בעילום שם. האתר אחראי להדלפת המידע הגדולה בהיסטוריה, או לפחות לאחת ההדלפות הגדולות ביותר בהיסטוריה. בפרשה הדליף טוראי ראשון ששירת כאנליסט מודיעין מצבא ארצות הברית, ברדלי מנינג, מידע סודי ביותר לאתר ההדלפות "ויקיליקס" והורשע בריגול.
בין החומר שהודלף ופורסם בכל העולם על ידי האתר ויקיליקס היו מברקים דיפלומטיים ומסמכים צבאיים מסווגים. הטוראי שרצה לשנות את העולם על ידי הדלפת המידע הסודי. "הוא היה מוקסם מהרעיון שהדברים שגילה מצביעים על חוסר צדק ושהוא צריך לפעול מצפונית".
תכני המסמכים שפורסמו בוויקיליקס פורסמו בכל העולם והביכו את ממשל ארצות הברית. הסתבר שהאזנות סתר רבות ביצע הממשל האמריקאי למנהיגים ולבנות בריתה של המעצמה. כמו כן הסתבר שאויבותיה של ארצות הברית, כמו ארגון אל-קאעידה, השתמשו במידע שפורסם לענייני טרור ותכנון מבצעים.
הנה קדימון מסרט על ויקיליקס וההדלפה הגדולה בהיסטוריה (מתורגם):
http://youtu.be/KrYoPYygz7k
הפגנות התמיכה במדליף הגדול של הדלפת המידע של ויקיליקס:
http://youtu.be/pfCvEv4oTbY
ומה חושבים על המעקבים האלה אמנים יצירתיים שחוששים שהאח הגדול של 1984 כבר כאן (מתורגם):
http://youtu.be/97iSpGgcbYw
מהו זיהוי פנים?
ממצלמות אבטחה במרחב הציבורי, דרך מצלמות מעקב המתעדות מיליוני אנשים בערים ובדרכים ועד לסוכנויות המעקב הממשלתיות, לאחרונה נראה שהיא בכל מקום. היכולת לזהות פנים באופן דיגיטלי מתבססת על המרה של תווי הפנים של אדם למפת נתונים, שניתן להשוות למיליוני מפות נתונים אחרות ולמצוא במי מדובר.
מדובר בטכנולוגיית זיהוי פנים (Facial recognition), המבוססת על יכולת טכנולוגית מבוססת אלגוריתם, או תוכנה, שמסוגלת לזהות אדם על פי צילום דיגיטלי שלו, אם בתצלום ואם בסרט וידאו. מערכות זיהוי פנים רבות מתיימרות כיום לעשות זאת באופן אוטומטי.
אחת השיטות לזיהוי פנים היא על ידי השוואת תכונות תווי הפנים שבתמונה לתמונות שמאוחסנות במאגר נתונים. אלגוריתם פשוט למד כבר מזמן לזהות בזמן צילום דיגיטלי, פנים אנושיות וכך עשה פוקוס עליהם, כדי שהפנים לא יצאו מטושטשים.
בשנים האחרונות הפכו האלגוריתמים של זיהוי פנים מדויקים מבעבר. הם מאפשרים לעבד כמויות אדירות של מידע, במהירות וביעילות, כשהם נעזרים במאגרי נתונים ענקיים המכילים את פניהם של אזרחים רבים.
המדהים הוא שהרשתות החברתיות מהוות כיום את מאגר הנתונים הגדול מאי-פעם, כשלכל צילום מתווספים מיידית שמות המצולם ופרטים מזהים רבים. המרכזיות של המדיה החברתית בחיינו מהווה סיכון לא קטן לפרטיות שלנו וזה יילך ויתחדד, ככל שיימצאו שימושים חדשים לטכנולוגיות הללו.
כל השחקנים הטכנולוגיים הגדולים כבר שם. אם זו פייסבוק, שמזהה את חבריך בתמונות שהעלית לקיר שלך, או גוגל שמזהה לבעלי סמארטפונים את פניהם של המצולמים בתמונות שבנייד האנדרואיד שלהם. מיקרוסופט, שהצליחה לפתח אלגוריתמים לשלטים שמזהים את המתבונן ומציעים לו פרסומות מטורגטות, כלומר פרסומות שונות לכל אדם ומותאמות לנושאים שבהם הוא מתעניין, בצורה די דומה לפרסומות בדפדפן, שמתאימות את עצמן לחיפושים שלך במנוע החיפוש. מוצר אחר של מיקרוסופט המשתמש בזיהוי פנים, הוא מצלמה שמסוגלת להבחין בין תאומים זהים ולזהותם על אף הדימיון הרב ביניהם.
מערכות זיהוי פנים משמשות כיום לאבטחה, לזיהוי החברים המצולמים ברשתות חברתיות ולמעקב אחרי פושעים וטרוריסטים במקומות ציבוריים. לעתים קרובות הן מופעלות ביחד עם טכנולוגיות משלימות, שכן זיהוי פנים היא חלק מתחום הזיהוי הביומטרי. טכנולוגיות נוספות שמשמשות בזיהוי ביומטרי הן זיהוי טביעות אצבע, זיהוי דנ"א וזיהוי קשתית העין.
כך אנו מזהים פנים (עברית):
https://youtu.be/mTSsCYob9mo
זיהוי פנים טכנולוגי:
https://youtu.be/wve5JWX7yoc
זיהוי פנים כאמצעי תשלום (עברית):
https://youtu.be/9yyeH6CK5xk
על זיהוי פנים ופרטיות (עברית):
https://youtu.be/fU3OMXLAKNk
טכנולוגיית האבטחה שמתבססת על זיהוי פנים:
https://youtu.be/9k-rTVfLesQ
מראת הפלא שמזהה בין השאר רגשות של המתבונן בה:
https://youtu.be/uN1yB17S2bk
נראה שזיהוי הפנים של חלונות 10 לא מתבלבל בין תאומים זהים:
https://youtu.be/J1NL246P9Vg
ויש גם זיהוי פנים מעט מביך כמו אלגוריתם שמבטיח לזהות את הגיל של המצולם:
https://youtu.be/Wi8DLKPQqJ0
איך מלמדים מחשבים לזהות פנים?
מהי בריונות רשת?
בריונות ברשת כוללת את הדברים הבאים:
- הפצת חומר מטריד
- הפצת חומר מביך
- הפצת חומר מזויף
- הפצת חומר פוגעני
- הפצת חומר מפחיד
- הפצת חומר מאיים
- הפצה חומרים מהסוגים הללו כאשר הם מילוליים, בתמונות או בסרטונים
כך נראית בריונות ברשת (עברית):
https://youtu.be/LtwtSOB6SmI
ההסבר של תופעת בריונות הרשת (עברית):
http://youtu.be/fHs-PtSUy84
סרטון שמדריך בהתנהגות אם נתקלתם בבריונות באינטרנט (עברית):
http://youtu.be/juk4O5OqUPk
קדימון של סרט שמדגים עד היכן יכולה הבריונות להגיע ברשת (עברית):
http://youtu.be/rMjYYyf_VWg
והתגובה הראויה לבריונות רשת (עברית):
http://youtu.be/mBW4O5Q4l6I
בריונות פלילית ברשת מוגדרת כאשר מתקיימים הדברים הבאים (עברית):
- איומים
- התחזות
- פגיעה בפרטיות
- לשון הרע
- עלבונות קשים
מה לעשות אם מציקים לי ברשת או שיש עלי חרם?
הבריונות ברשת היא אחד הדברים האיומים שהביא איתו דור הרשתות החברתיות. עלבונות, השפלות, איומים או חרמות - הבריונות כאן היא המשך של הבריונות בחיים ובבית הספר, אבל היא מתבצעת לעיניהם של רבים מאי-פעם.
הבריונות הזו פוגעת ומשפילה וגורמת לילדים לסבול מאד. היו כבר מקרים איומים של ילדים שאיבדו את כל בטחונם בחיים. ילדים אחרים חווים חרם, שאם פעם היה רק במפגש החברתי בבית הספר או בשכונה, היום הוא גם ברשת, ללא הפסקה ובכל שעה ביום.
ולילדים נפגעי רשת - אל תסכימו לראות ולאפשר לבריונות כזו להתקיים לנגד עיניכם! אל תעמדו מנגד! - אם אתם נחשפים להצקות שפוגעות במישהו ברשת, פנו לכל מקום אפשרי כדי למנוע זאת - להנהלת האתר שבו מציקים לילד, אם אינכם מכירים אותו, או להורים, מורים, או ליועצת בית הספר - במקרה שמדובר במישהו שאתם מכירים (חבר לכיתה או מישהו מהחבר'ה).
הנה מה שצריך לעשות כשנחשפים למישהו שסובל מהצקות ברשת:
http://youtu.be/-5PZ_Bh-M6o
הנה חרם ואף אחד לא איתך (עברית):
https://youtu.be/KAsasXXfL-w
כך נראה חרם משפיל בווטסאפ (עברית):
https://youtu.be/xSRKrpyVLCo
קליפ שמדבר על הרוע והאלימות:
https://youtu.be/oC-GflRB0y4
וסרט ארוך על בריונות ברשת (מתורגם):
http://youtu.be/Fjqiaa-SDHA?long=yes
הנוחות שלנו בעולם המודרני של המאה ה-21 הולכת וגדלה. אך תמורתה אנו משלמים בצמצום ובעתיד אולי אף באובדן הפרטיות (Privacy) שלנו.
פרטיות היא, בפשטות, הסודות שלנו, הדברים שלא היינו רוצים לשתף בהם את העולם שמסביבנו, את הממשלה שרוצה שליטה בנו ובכל אזרחיה, את החברות המסחריות שמקיפות אותנו ורוצות למכור לנו בכל מחיר ועוד.
יש פרדוקס שנקרא "פרדוקס הפרטיות". כולנו אומרים שהפרטיות שלנו חשובה מאוד ומצד שני משתמשים באתרים, תוכנות ואפליקציות שברור לנו שמפרים את הפרטיות שלנו לחלוטין. כמות המידע שאפליקציות כמו פייסבוק או טינדר אוספת על המשתמשים שלה היא בלתי נתפסת. משתמשת מצרפת שדרשה מטינדר את כל המידע שנאסף עליה קיבלה 800 עמודים של פרטים עליה, שהיו חודרניים מאוד וחלקם אף מביכים בטירוף.
שיתוף המידע שלנו על ההעדפות שלנו, הבחירות שאנו בוחרים, משאלותינו, ההרגלים שלנו ומיקומנו - יש לו מחיר. אלה לא רק מצלמות אבטחה שמתעדות בכל מקום את צעדינו. גם לא תוכנות מעקב שיכולות לגנוב את המידע שלנו מהמחשב ואת הסיסמאות שלנו לחשבון הבנק ולכל שירות אחר שעליו אנו מנויים. זה המידע שאנחנו אפילו לא יודעים שיודעים עלינו.
חשבו על זה רגע... אנו חושפים היום באינטרנט כל כך הרבה מידע על עצמנו שרוב המומחים סבורים שהרשת החברתית שבה אנו פועלים, יודעת עלינו יותר משאנו יודעים על עצמנו. האיסוף האובססיבי של מידע עלינו מאפשר לענקיות האינטרנט והרשתות החברתיות לאסוף כמות עצומה של מידע שמאמן את המכונות הלומדות שלהם והופך את השירותים שלהם לחכמים, אבל מה שיותר חשוב - למכניסים יותר. למעשה למכניסים הרבה יותר!
מתוך הפוסטים בפייסבוק והתמונות באינסטרגם, מהטוויטים בטוויטר והחיפושים בגוגל וביוטיוב - מכמויות הנתונים העצומות שמצטברות עלינו והידע הרב שנאגר עלינו שם ובעוד המוני אתרים, מיכולותיהם של האלגוריתמים של הרשתות החברתיות, אתרי הווידאו הגדולים ומנועי החיפוש המודרניים - מכל אלה מצטבר עלינו ידע עצום ופולשני להחריד, שמעשיר את מפלצות הטכנולוגיה ונותן להן גישה להשפעות חברתיות חסרות תקדים. נאמר זאת בפשטות - האלגוריתם יודע לזהות עלינו דברים שאנו כלל לא מודעים אליהם ולא יודעים על עצמנו!
דמיינו, רק דמיינו לרגע, שמגיע היטלר מודרני טכנולוגי או שיש לו גבלס טכנולוגי, שעוזר לו להשתלט על גוגל, פייסבוק ואמזון, או אפילו רק על אחת או שתיים מהן. דמיינו שהוא מניע את כל אותם אלה שמאופיינים בתכונות הנכונות לו ומקבל את קולם בבחירות ורגע אחרי שהוא נבחר, הוא לוחץ על כפתור שמפוצץ את הרעים בעיניו והעולם שוב במלחמה, אבל הפעם גרעינית... זה רק תסריט אחד ודי מטומטם, אבל היי, הייתם מאמינים שלפני מאה שנים עשו את זה צייר מתוסכל ודוקטור לתיאטרון באמצעות כמה סרטים עם חולדות?
כי כשכולם חשופים למידע כזה עלינו, יהיה קשה לנו לשמור על הפרטיות. זו לא רק הפלישה לראשנו שמטרידה. יש לזה גם מחיר כלכלי מיידי. בכך שחברות חזקות ובעלות כוח זוכות למידע על הרגלי הקניה, תחומי העניין והמשאלות הכי כמוסות ופרטיות שלנו, אנו הופכים למכרה זהב בעבורן. זאת מכיוון שהן יכולות להגדיל את השיווק המותאם לנו אישית ולגרום לנו לצריכה גדלה והולכת, שיש לה מחיר כלכלי גדול.
תחום שהולך ומתחזק בשל החשש מאבדן הפרטיות הוא זה של מדיה חברתית זמנית. למי שלא מעוניינים שהמידע שלהם יישאר זמין ברשת לנצח, יש היום תוכנות ואפליקציות שמדמות את המדיה החברתית ותוכנות המסרים המידיים ומאפשרות קיום של שיחות יומיומיות, אך מבטיחות שהמידע הזה לא מתועד ולא נשמר לעתיד. בתחום התמונות, יישומים כמו Snapchat ו-Poke מאפשרים לשתף תמונות שנעלמות אחרי שניות אחדות. באמצעות השימוש בכלים כאלו, מקווים מי שחרדים לפרטיותם שיוכלו לנהוג בעתיד בספונטניות ובכנות, מבלי לחשוש שדברים תמימים שאמרו, עשו, חיפשו או חשו, ירדפו אותם בעתיד.
עוד כלי חזק למי שדואגים לפרטיות שלהם הם דפדפנים שלא מכילים כלי מעקב ואגירת נתונים על הגולשים. דפדפנים אלו מפותחים על ידי אנשים בעלי מודעות חברתית, המעוניינים לאפשר לציבור להשתמש באינטרנט בתבונה. כך למשל, יש מנועי חיפוש שמשתמשים בקוד הפתוח של מנוע החיפוש של "גוגל" ומתנהגים ממש כמוהו, אבל מתחייבים שדבר לא נשמר בהם על החיפושים שלכם, לאחר השימוש.
הרשת יודעת עלינו הכל ומבלי משים אנו מסגירים לידיה את סודותינו הכמוסים ביותר (עברית):
https://youtu.be/PoR6o5eHPw4
הנה נושא הפרטיות:
https://youtu.be/hsnr_4ccceY
יש המדמים את הפרטיות שלנו כיום לרחצה במקלחת, בעירום, במקום ציבורי:
https://youtu.be/0L0geYTJBOM
יש לזה היבטים משמעותיים שדורשים שינוי חקיקה (עברית):
https://youtu.be/EA0DqwTc3HQ
מה שמדהים הוא שאנו עושים הכל כדי לחשוף את עצמנו לגמרי (עברית):
https://youtu.be/yC_ILdL_vpQ
ראו כמה קל לעקוב אחרינו (עברית):
https://youtu.be/ym6bZzjhzDE?t=15m27s&end=22m17s
אבל יש רובד של פרטיות ברשת, שעליו חשוב ואפשר לשמור עליו כבר מהתחלה (עברית):
https://youtu.be/ICb61rr68sk
ובכל זאת - הבה נחייך (עברית):
https://youtu.be/5c-_mRCiaFg
באינטרנט, כמו בחיים צריך לנהוג נכון, לא לדבר עם זרים, לא למסור פרטים ולא להעלות תמונות, סרטונים או דברים פרטיים.
יש היבטים משמעותיים מאוד לאובדן הפרטיות שלנו באינטרנט. לרבים זה לא איכפת, אבל חשוב להיות מודעים לכך שאינספור אפליקציות יודעות עלינו המוח דברים שספק אם היינו מספרים להן מרצוננו.
הנה כתבת טלוויזיה על פרטיות במרחב הווירטואלי (עברית):
https://youtu.be/uWCMISNW1Ns
והמדריך הנחמד של סבתא סעדה לשימוש נכון בפייסבוק:
http://youtu.be/JVIk32Z9ikw
קוקי (Cookie), עוגייה בלעז, היא אוסף של אותיות ומספרים, המשמש באתר אינטרנט, כדי לעקוב אחרי גולש, לאימות זהותו ולאגירת מידע על אודותיו, כמו לדוגמה כדי לשמור על העדפות המשתמש באתר, כך. שניתן יהיה לשרתו טוב בפעמים הבאות שבהן יבקר באתר, על סמך העדפותיו מהפעם הראשונה.
העוגיה נוצרת על ידי השרת שבו מאוחסן האתר ומועברת לדפדפן של המשתמש ונשמרת בזיכרון המחשב שלו. בכל פעם שהגולש שב לאתר יוצר הדפדפן שלו קשר עם השרת והמחרוזת מוחזרת בחזרה אל השרת. כך מזהה השרת את המשתמש ויכול "לטפל" בו באופן מותאם.
חלק מהטיפול האישי, אגב, הוא בהתאמת פרסומות שמתאימות בדיוק לגולש. אם פעם נהגו לפרסם, למשל, מודעות לנשים בעיתוני נשים ובעיתונים כלכליים מודעות לאנשי עסקים, היום מאפשרות העוגיות לזהות מאפיינים מדויקים וספציפיים הרבה יותר של הגולש. אם הוא חיפש תוכן על כלב, העוגיה מאפשרת למערכת לזהות שיש לו ככל הנראה כלב ומתאימה לו פרסומות למוצרים מעולם הכלבים, כמו מוצרי כלבים, מזון לכלבים וכדומה.
מכיוון שהן עוקבות אחר התנהגות הדפדפן והמשתמש, ישנם רבים הרואים בעוגיות מקור לדאגה בהקשר לפרטיות באינטרנט. עם זאת העוגיה אינה תכנית מחשב שיכולה לפעול אלא פשוט מחרוזת של מספרים.
ניתן אמנם החליט שלא להשתמש בעוגיות, אך חסימה שלהן יכולה לא פעם לגרום לכך שאתרי אינטרנט מסוימים לא יפעלו כראוי. אחת הדוגמאות היא של עגלת קניות באתרי קניות. ללא עוגיות לא יוכל המשתמש לאסוף את הפריטים שבחר באתר לקניה ולמעשה לא יוכל לקנות יותר מפריט בודד בכל קניה.
הנה ההסבר של קוקיז:
https://youtu.be/I01XMRo2ESg
ופירוט באנימציה:
https://youtu.be/IPQhME1UYQU
אדוארד סנודן עבד בסוכנות לביטחון לאומי של ארצות הברית, ארגון שראשי התיבות שלו NSA, שחשף את המעקב המוגזם של ממשלת ארצות הברית, אחר אזרחי המדינה ומנהיגי העולם. הוא גם העלה לסדר היום העולמי את הפגיעה בדמוקרטיה, שעלול לגרום שימוש לא נאות בטכנולוגיה.
הכל החל כשבשנת 2013 הוא הדליף לעיתון בריטי מידע על תכניות ריגול ומעקב של הממשל האמריקני והתפרסם בכל העולם. הוא חשף שמערכות ציתות משמשות את המודיעין האמריקאי כדי לרגל אחרי אזרחים ואפילו אחרי נשיא ארה"ב. בהדרגה הוא חושף עוד ועוד מידע סודי על המעקבים שמנהלת ארה"ב. הוא גילה שאנשי NSA שתלו אמצעי ציתות באיחוד האירופי ובמטה האו"ם וצותתה לטלפונים האישיים של מנהיגים באירופה, כולל זה של קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל.
מיד עם הדלפתו הראשונה, נמלט סנודן מהביון האמריקאי להונג קונג ומשם לרוסיה, שבה זכה למקלט מדיני. לאחרונה הוגשה מועמדותו של סנודן לפרס נובל לשלום על ידי שני חברי פרלמנט נורבגיים שטענו ש"החשיפה של סנודן תרמה לקיומו על עולם שקט ויציב יותר".
סנודן מספר שרצה לחשוף את המעקב המוגזם של הממשל האמריקאי אחרי אזרחים. במילותיו שלו: "איני רוצה לחיות בחברה שעושה מעשים כאלה.. איני רוצה לחיות בעולם שבו כל מה שאני עושה או אומר נרשם!"
הנה סרטון על מעשיו של אדוארד סנואודן (עברית):
http://youtu.be/ntaVoXeQhG4
עוד על מעשיו של סנואודן:
http://youtu.be/LCJ1SBEMU1s
ותולדות הפרשה של אדוארד סנודן (בעברית):
http://youtu.be/pdduuR1lSJk
פרטיות
ויקיליקס (WikiLeaks) הוא אתר אינטרנט שחושף מידע שהודלף לו בעילום שם. האתר אחראי להדלפת המידע הגדולה בהיסטוריה, או לפחות לאחת ההדלפות הגדולות ביותר בהיסטוריה. בפרשה הדליף טוראי ראשון ששירת כאנליסט מודיעין מצבא ארצות הברית, ברדלי מנינג, מידע סודי ביותר לאתר ההדלפות "ויקיליקס" והורשע בריגול.
בין החומר שהודלף ופורסם בכל העולם על ידי האתר ויקיליקס היו מברקים דיפלומטיים ומסמכים צבאיים מסווגים. הטוראי שרצה לשנות את העולם על ידי הדלפת המידע הסודי. "הוא היה מוקסם מהרעיון שהדברים שגילה מצביעים על חוסר צדק ושהוא צריך לפעול מצפונית".
תכני המסמכים שפורסמו בוויקיליקס פורסמו בכל העולם והביכו את ממשל ארצות הברית. הסתבר שהאזנות סתר רבות ביצע הממשל האמריקאי למנהיגים ולבנות בריתה של המעצמה. כמו כן הסתבר שאויבותיה של ארצות הברית, כמו ארגון אל-קאעידה, השתמשו במידע שפורסם לענייני טרור ותכנון מבצעים.
הנה קדימון מסרט על ויקיליקס וההדלפה הגדולה בהיסטוריה (מתורגם):
http://youtu.be/KrYoPYygz7k
הפגנות התמיכה במדליף הגדול של הדלפת המידע של ויקיליקס:
http://youtu.be/pfCvEv4oTbY
ומה חושבים על המעקבים האלה אמנים יצירתיים שחוששים שהאח הגדול של 1984 כבר כאן (מתורגם):
http://youtu.be/97iSpGgcbYw
ממצלמות אבטחה במרחב הציבורי, דרך מצלמות מעקב המתעדות מיליוני אנשים בערים ובדרכים ועד לסוכנויות המעקב הממשלתיות, לאחרונה נראה שהיא בכל מקום. היכולת לזהות פנים באופן דיגיטלי מתבססת על המרה של תווי הפנים של אדם למפת נתונים, שניתן להשוות למיליוני מפות נתונים אחרות ולמצוא במי מדובר.
מדובר בטכנולוגיית זיהוי פנים (Facial recognition), המבוססת על יכולת טכנולוגית מבוססת אלגוריתם, או תוכנה, שמסוגלת לזהות אדם על פי צילום דיגיטלי שלו, אם בתצלום ואם בסרט וידאו. מערכות זיהוי פנים רבות מתיימרות כיום לעשות זאת באופן אוטומטי.
אחת השיטות לזיהוי פנים היא על ידי השוואת תכונות תווי הפנים שבתמונה לתמונות שמאוחסנות במאגר נתונים. אלגוריתם פשוט למד כבר מזמן לזהות בזמן צילום דיגיטלי, פנים אנושיות וכך עשה פוקוס עליהם, כדי שהפנים לא יצאו מטושטשים.
בשנים האחרונות הפכו האלגוריתמים של זיהוי פנים מדויקים מבעבר. הם מאפשרים לעבד כמויות אדירות של מידע, במהירות וביעילות, כשהם נעזרים במאגרי נתונים ענקיים המכילים את פניהם של אזרחים רבים.
המדהים הוא שהרשתות החברתיות מהוות כיום את מאגר הנתונים הגדול מאי-פעם, כשלכל צילום מתווספים מיידית שמות המצולם ופרטים מזהים רבים. המרכזיות של המדיה החברתית בחיינו מהווה סיכון לא קטן לפרטיות שלנו וזה יילך ויתחדד, ככל שיימצאו שימושים חדשים לטכנולוגיות הללו.
כל השחקנים הטכנולוגיים הגדולים כבר שם. אם זו פייסבוק, שמזהה את חבריך בתמונות שהעלית לקיר שלך, או גוגל שמזהה לבעלי סמארטפונים את פניהם של המצולמים בתמונות שבנייד האנדרואיד שלהם. מיקרוסופט, שהצליחה לפתח אלגוריתמים לשלטים שמזהים את המתבונן ומציעים לו פרסומות מטורגטות, כלומר פרסומות שונות לכל אדם ומותאמות לנושאים שבהם הוא מתעניין, בצורה די דומה לפרסומות בדפדפן, שמתאימות את עצמן לחיפושים שלך במנוע החיפוש. מוצר אחר של מיקרוסופט המשתמש בזיהוי פנים, הוא מצלמה שמסוגלת להבחין בין תאומים זהים ולזהותם על אף הדימיון הרב ביניהם.
מערכות זיהוי פנים משמשות כיום לאבטחה, לזיהוי החברים המצולמים ברשתות חברתיות ולמעקב אחרי פושעים וטרוריסטים במקומות ציבוריים. לעתים קרובות הן מופעלות ביחד עם טכנולוגיות משלימות, שכן זיהוי פנים היא חלק מתחום הזיהוי הביומטרי. טכנולוגיות נוספות שמשמשות בזיהוי ביומטרי הן זיהוי טביעות אצבע, זיהוי דנ"א וזיהוי קשתית העין.
כך אנו מזהים פנים (עברית):
https://youtu.be/mTSsCYob9mo
זיהוי פנים טכנולוגי:
https://youtu.be/wve5JWX7yoc
זיהוי פנים כאמצעי תשלום (עברית):
https://youtu.be/9yyeH6CK5xk
על זיהוי פנים ופרטיות (עברית):
https://youtu.be/fU3OMXLAKNk
טכנולוגיית האבטחה שמתבססת על זיהוי פנים:
https://youtu.be/9k-rTVfLesQ
מראת הפלא שמזהה בין השאר רגשות של המתבונן בה:
https://youtu.be/uN1yB17S2bk
נראה שזיהוי הפנים של חלונות 10 לא מתבלבל בין תאומים זהים:
https://youtu.be/J1NL246P9Vg
ויש גם זיהוי פנים מעט מביך כמו אלגוריתם שמבטיח לזהות את הגיל של המצולם:
https://youtu.be/Wi8DLKPQqJ0
איך מאמנים מכונות לראות ולזהות פנים?
יותר ויותר מדברים כיום על "האח הגדול", שעוקב אחרי כל אחד מאיתנו ויודע עלינו יותר ויותר. אנשים מתפלאים כיצד הוא מזהה בכל רגע נתון את מקומנו, מי אנחנו בתמונות הפרטיות שלנו ובפוסטים החברתיים ואם אנחנו מתכננים פשע או מותר לנו לבצע עיסקה מסחרית.
אבל כיצד זה מתבצע?
הדרך לזהות אותנו בכל מקום היא ללמד מחשבים לעשות זאת. מדובר במה שנקרא טכנולוגיית זיהוי פנים. כל מחשב כזה מחובר למצלמות שמראות לו פנים והמחשב מזהה אותנו לעומת אחרים.
השיטה מתחילה בללמד תוכנה לזהות אנשים. מזינים אליה מאגר תמונות ענקי ו"מלמדים" אותה מהם פנים ומה לא. עושים זאת בסימון הטעויות שלה, מה שמשפר כל הזמן את יכולותיה. ככל שהמאגר הוא גדול וכוח המיחשוב רב, המכונה תלמד טוב יותר ומהר יותר לזהות פנים.
ככל שהמאגר מגוון, לעומת זאת, המכונה תלמד לזהות יותר סוגי פנים. בתחילת הדרך המאגרים לא היו מגוונים מספיק, מה שגרם לכך שיכולות המחשבים והבינה המלאכותית לזהות נשים, או בני מיעוטים שאינם לבנים, היו נמוכות מאוד.
ככל שהמכונה תלמד מהם פנים, ניתן יהיה להזין אליה את התמונות של כולנו וללמד אותה לזהות אנשים ספציפיים. אז לממשלות ולגופי ביטחון יש מאגרים כאלה, מתצלומי תעודות הזהות שלנו, אבל לגופים אחרים יש בעיה.
אז המצב הזה של ראיית מכונה (Machine vision) הולך ומשתפר דווקא תודות למאגרים העצומים של הרשתות החברתיות. כך תורמת למשל הטכנולוגיה שמאפשרת לדפי פייסבוק לזהות את הפרצופים בתמונות, גם לטובת זיהוי מגוון יותר וחכם יותר.
כך פועלות מערכות לזיהוי פנים ומה המגבלות והבעיות בהן (עברית):
https://youtu.be/DJC013Cg_GY
הדרך בה מאמנים מודלים ממוחשבים לזהות פנים (מתורגם):
https://youtu.be/Cgxsv1riJhI
כיום הטכנולוגיה של זיהוי הפנים פועלת גם על פנים בתנועה:
https://youtu.be/kKaU6JFRu5g
כך פועלת טכנולוגיית זיהוי הפנים בתוכנה:
https://youtu.be/X7_ojlEXnWc
אפליקציות רבות משתמשות ביכולת זיהוי פנים:
https://youtu.be/NiKc1z4kOMM
זה מאפשר לענקיות רשת ומסחר לזהותכם ולגופי ביטחון למנוע פשעים וטרור, לאפשר כניסה למתחמים ועוד:
https://youtu.be/wve5JWX7yoc
והרצאת וידאו מעולה על ראיית מכונה שתסייע לכבדי ראיה לראות (מתורגם):
https://youtu.be/c-0ckmzlypA?long=yes
יותר ויותר מדברים כיום על "האח הגדול", שעוקב אחרי כל אחד מאיתנו ויודע עלינו יותר ויותר. אנשים מתפלאים כיצד הוא מזהה בכל רגע נתון את מקומנו, מי אנחנו בתמונות הפרטיות שלנו ובפוסטים החברתיים ואם אנחנו מתכננים פשע או מותר לנו לבצע עיסקה מסחרית.
אבל כיצד זה מתבצע?
הדרך לזהות אותנו בכל מקום היא ללמד מחשבים לעשות זאת. מדובר במה שנקרא טכנולוגיית זיהוי פנים. כל מחשב כזה מחובר למצלמות שמראות לו פנים והמחשב מזהה אותנו לעומת אחרים.
השיטה מתחילה בללמד תוכנה לזהות אנשים. מזינים אליה מאגר תמונות ענקי ו"מלמדים" אותה מהם פנים ומה לא. עושים זאת בסימון הטעויות שלה, מה שמשפר כל הזמן את יכולותיה. ככל שהמאגר הוא גדול וכוח המיחשוב רב, המכונה תלמד טוב יותר ומהר יותר לזהות פנים.
ככל שהמאגר מגוון, לעומת זאת, המכונה תלמד לזהות יותר סוגי פנים. בתחילת הדרך המאגרים לא היו מגוונים מספיק, מה שגרם לכך שיכולות המחשבים והבינה המלאכותית לזהות נשים, או בני מיעוטים שאינם לבנים, היו נמוכות מאוד.
ככל שהמכונה תלמד מהם פנים, ניתן יהיה להזין אליה את התמונות של כולנו וללמד אותה לזהות אנשים ספציפיים. אז לממשלות ולגופי ביטחון יש מאגרים כאלה, מתצלומי תעודות הזהות שלנו, אבל לגופים אחרים יש בעיה.
אז המצב הזה של ראיית מכונה (Machine vision) הולך ומשתפר דווקא תודות למאגרים העצומים של הרשתות החברתיות. כך תורמת למשל הטכנולוגיה שמאפשרת לדפי פייסבוק לזהות את הפרצופים בתמונות, גם לטובת זיהוי מגוון יותר וחכם יותר.
כך פועלות מערכות לזיהוי פנים ומה המגבלות והבעיות בהן (עברית):
https://youtu.be/DJC013Cg_GY
הדרך בה מאמנים מודלים ממוחשבים לזהות פנים (מתורגם):
https://youtu.be/Cgxsv1riJhI
כיום הטכנולוגיה של זיהוי הפנים פועלת גם על פנים בתנועה:
https://youtu.be/kKaU6JFRu5g
כך פועלת טכנולוגיית זיהוי הפנים בתוכנה:
https://youtu.be/X7_ojlEXnWc
אפליקציות רבות משתמשות ביכולת זיהוי פנים:
https://youtu.be/NiKc1z4kOMM
זה מאפשר לענקיות רשת ומסחר לזהותכם ולגופי ביטחון למנוע פשעים וטרור, לאפשר כניסה למתחמים ועוד:
https://youtu.be/wve5JWX7yoc
והרצאת וידאו מעולה על ראיית מכונה שתסייע לכבדי ראיה לראות (מתורגם):
https://youtu.be/c-0ckmzlypA?long=yes
בריונות ברשת כוללת את הדברים הבאים:
- הפצת חומר מטריד
- הפצת חומר מביך
- הפצת חומר מזויף
- הפצת חומר פוגעני
- הפצת חומר מפחיד
- הפצת חומר מאיים
- הפצה חומרים מהסוגים הללו כאשר הם מילוליים, בתמונות או בסרטונים
כך נראית בריונות ברשת (עברית):
https://youtu.be/LtwtSOB6SmI
ההסבר של תופעת בריונות הרשת (עברית):
http://youtu.be/fHs-PtSUy84
סרטון שמדריך בהתנהגות אם נתקלתם בבריונות באינטרנט (עברית):
http://youtu.be/juk4O5OqUPk
קדימון של סרט שמדגים עד היכן יכולה הבריונות להגיע ברשת (עברית):
http://youtu.be/rMjYYyf_VWg
והתגובה הראויה לבריונות רשת (עברית):
http://youtu.be/mBW4O5Q4l6I
בריונות פלילית ברשת מוגדרת כאשר מתקיימים הדברים הבאים (עברית):
- איומים
- התחזות
- פגיעה בפרטיות
- לשון הרע
- עלבונות קשים
הבריונות ברשת היא אחד הדברים האיומים שהביא איתו דור הרשתות החברתיות. עלבונות, השפלות, איומים או חרמות - הבריונות כאן היא המשך של הבריונות בחיים ובבית הספר, אבל היא מתבצעת לעיניהם של רבים מאי-פעם.
הבריונות הזו פוגעת ומשפילה וגורמת לילדים לסבול מאד. היו כבר מקרים איומים של ילדים שאיבדו את כל בטחונם בחיים. ילדים אחרים חווים חרם, שאם פעם היה רק במפגש החברתי בבית הספר או בשכונה, היום הוא גם ברשת, ללא הפסקה ובכל שעה ביום.
ולילדים נפגעי רשת - אל תסכימו לראות ולאפשר לבריונות כזו להתקיים לנגד עיניכם! אל תעמדו מנגד! - אם אתם נחשפים להצקות שפוגעות במישהו ברשת, פנו לכל מקום אפשרי כדי למנוע זאת - להנהלת האתר שבו מציקים לילד, אם אינכם מכירים אותו, או להורים, מורים, או ליועצת בית הספר - במקרה שמדובר במישהו שאתם מכירים (חבר לכיתה או מישהו מהחבר'ה).
הנה מה שצריך לעשות כשנחשפים למישהו שסובל מהצקות ברשת:
http://youtu.be/-5PZ_Bh-M6o
הנה חרם ואף אחד לא איתך (עברית):
https://youtu.be/KAsasXXfL-w
כך נראה חרם משפיל בווטסאפ (עברית):
https://youtu.be/xSRKrpyVLCo
קליפ שמדבר על הרוע והאלימות:
https://youtu.be/oC-GflRB0y4
וסרט ארוך על בריונות ברשת (מתורגם):
http://youtu.be/Fjqiaa-SDHA?long=yes
למה לא לשלוח תמונות לזרים באינטרנט?
אנשים זרים ברשת יכולים להתחזות ולכתוב לכם שהם מישהו אחר ולנצל אתכם. הם עלולים לבקש את הפרטים שלכם או לבקש שתעשו דברים לא מקובלים, שתשלחו תמונות שלכם ועוד. מסוכן מאד לעשות זאת!
בשנים האחרונות הנושא הזה הפך לחשוב הרבה יותר, מאז שאמנדה טוד, נערה בת 15 מארה"ב, העלתה את הסרטון של הסיפור שלה ליוטיוב וזמן מה לאחר מכן התאבדה. היא לא יכולה היתה לעמוד בהשפלה שגרמו לה באינטרנט.
ובקשה מכם ילדים - לעולם אל תמסרו לזרים באינטרנט את פרטיכם האישיים או תמונות שלכם!
והכי חשוב - אם נוצרה בעיה והסתבכתם, אל תנסו להתמודד עם זה לבד. ספרו להורים או ליועצת בבית הספר ויסייעו לכם לפתור אותה. איש לא יאשים אתכם אלא יעשו הכל כדי לפתור את הבעיה ולהעניש את מי שצריך להעניש.
הנה סרטון שמסביר ממה כדאי להיזהר באינטרנט (עברית):
http://youtu.be/kDGPVF5M8oo
והאם נוכל לדעת באמת עם מי אנחנו מדברים?
http://youtu.be/DZ_f7yOAzPU
אנשים זרים ברשת יכולים להתחזות ולכתוב לכם שהם מישהו אחר ולנצל אתכם. הם עלולים לבקש את הפרטים שלכם או לבקש שתעשו דברים לא מקובלים, שתשלחו תמונות שלכם ועוד. מסוכן מאד לעשות זאת!
בשנים האחרונות הנושא הזה הפך לחשוב הרבה יותר, מאז שאמנדה טוד, נערה בת 15 מארה"ב, העלתה את הסרטון של הסיפור שלה ליוטיוב וזמן מה לאחר מכן התאבדה. היא לא יכולה היתה לעמוד בהשפלה שגרמו לה באינטרנט.
ובקשה מכם ילדים - לעולם אל תמסרו לזרים באינטרנט את פרטיכם האישיים או תמונות שלכם!
והכי חשוב - אם נוצרה בעיה והסתבכתם, אל תנסו להתמודד עם זה לבד. ספרו להורים או ליועצת בבית הספר ויסייעו לכם לפתור אותה. איש לא יאשים אתכם אלא יעשו הכל כדי לפתור את הבעיה ולהעניש את מי שצריך להעניש.
הנה סרטון שמסביר ממה כדאי להיזהר באינטרנט (עברית):
http://youtu.be/kDGPVF5M8oo
והאם נוכל לדעת באמת עם מי אנחנו מדברים?
http://youtu.be/DZ_f7yOAzPU
למה נועדה הרכילות?
רכילות בין אנשים (Gossip) מתבטאת לרוב בשיתוף לא רשמי, של שמועות או מידע על אחרים. לעתים קרובות היא כוללת פרטים על חייהם האישיים והתנהגותם של קרובים, מכרים וידוענים, כמו גם על דברים שקרו להם ומעשים שעשו.
אבל הרכילות היא גם פעילות שתפקידה החברתי הרבה יותר משמעותי מאשר סתם "לדבר על אחרים מאחורי הגב". למעשה, בעוד שהיא נתפסת לעתים קרובות כעניין שלילי, לרכילות יש שורה של תפקידים, המשתנים בהתאם להקשר החברתי ולנורמות התרבותיות.
#התפקידים החברתיים של הרכילות
הנה הם:
#יצירת קשרים חברתיים
רכילות מחברת, כסוג של אמצעי לקשר חברתי וליצירה של קשרים בתוך הקהילה או קבוצת אנשים. למעשה, היא מספקת נושא שיחה משותף ובכך מסייעת לאנשים להרגיש מחוברים יותר זה לזה, חיבור שנוצר מתחושת ההיכרות והידע המשותף.
#חיזוק נורמות חברתיות
רכילות מציעה לקהילה דרך לחיזוק של נורמות וציפיות חברתיות. כי באמצעות שיחות ודיונים על התנהגותם של אחרים, אנשים יכולים להסכים במשותף (או להתנגד) לפעולות חברתיות שונות, ובכך לסייע בביסוס או שמירה על מוסכמות חברתיות או לחולל בהן שינוי.
#העברת מידע תרבותי
רכילות יכולה להיות אמצעי יעיל ומעורר קשב להעברה של ערכים, אמונות ומסורות תרבותיות מדור לדור. שיתוף סיפורים, שמועות ואנקדוטות מסייע לצעירים וחדשים בחברה ללמוד על הנורמות החברתיות והתנהגויות המקובלות ומהן התוצאות וההשלכות של חריגה מהן.
#ניהול מוניטין
לרכילות תפקיד של ממש בניהול מוניטין. לא פעם אנשים מרכלים כדי ללמוד על המוניטין של אחרים, גם בצד החיובי וגם בשלילי. שיתוף מידע על התנהגותו של אדם מאפשר להזהיר אחרים או להתייעץ כיצד לנהל את הקשר מולו.
#בידור וסקרנות
אי אפשר לשכוח שהרכילות היא גם קצת בידור, רגע של יציאה משגרת היומיום לטובת סיפורים. רכילות פועלת על סקרנות, עם דיבור רגשי על מעשי האחר, תגובות לשמע דברים שקורים, פריקת תסכולים ושיתוף של תככים ומניפולציות בין אנשים.
#אזהרה
לרכילות יש לא פעם גם השלכות שליליות. בהפצת מידע שלא זכה לפרסום נרחב יש חדירה משמעותית לפרטיות. לא פעם מדובר בשערוריות, בלשון הרע ולצערנו גם בשמחה לאידו של אדם.
הגזמה בה עלולה להוביל לשמועות, לאי-הבנות ולהפצה של מידע כוזב, דברים שעלולים לפגוע בשמם של אנשים ובמערכות יחסים שנהרסות.
כדי לשמור על סביבה חברתית בריאה, הכרחי וחיוני לתקשר בצורה אחראית ומוסרית, ללא לשון הרע, השמצות או המצאת עובדות משלכם.
הנה סרטון שמציג היטב את התוצאות החמורות של הרכילות (מתורגם):
https://youtu.be/wPdTSzTDfb4
התפקיד החברתי של רכילות (עברית):
https://youtu.be/NFsG5RpQawE
דימוי יפה מתוך סרט לרכילות:
https://youtu.be/wPdTSzTDfb4
בחיוך - על רכילות ודיבורים מאחורי הגב אפילו של עצמי (עברית):
https://youtu.be/QuanDcCkqh4
ופרק מסדרת נוער שעוסק ברכילות (עברית):
https://youtu.be/SkVbwxmN7nA?long=yes
רכילות בין אנשים (Gossip) מתבטאת לרוב בשיתוף לא רשמי, של שמועות או מידע על אחרים. לעתים קרובות היא כוללת פרטים על חייהם האישיים והתנהגותם של קרובים, מכרים וידוענים, כמו גם על דברים שקרו להם ומעשים שעשו.
אבל הרכילות היא גם פעילות שתפקידה החברתי הרבה יותר משמעותי מאשר סתם "לדבר על אחרים מאחורי הגב". למעשה, בעוד שהיא נתפסת לעתים קרובות כעניין שלילי, לרכילות יש שורה של תפקידים, המשתנים בהתאם להקשר החברתי ולנורמות התרבותיות.
#התפקידים החברתיים של הרכילות
הנה הם:
#יצירת קשרים חברתיים
רכילות מחברת, כסוג של אמצעי לקשר חברתי וליצירה של קשרים בתוך הקהילה או קבוצת אנשים. למעשה, היא מספקת נושא שיחה משותף ובכך מסייעת לאנשים להרגיש מחוברים יותר זה לזה, חיבור שנוצר מתחושת ההיכרות והידע המשותף.
#חיזוק נורמות חברתיות
רכילות מציעה לקהילה דרך לחיזוק של נורמות וציפיות חברתיות. כי באמצעות שיחות ודיונים על התנהגותם של אחרים, אנשים יכולים להסכים במשותף (או להתנגד) לפעולות חברתיות שונות, ובכך לסייע בביסוס או שמירה על מוסכמות חברתיות או לחולל בהן שינוי.
#העברת מידע תרבותי
רכילות יכולה להיות אמצעי יעיל ומעורר קשב להעברה של ערכים, אמונות ומסורות תרבותיות מדור לדור. שיתוף סיפורים, שמועות ואנקדוטות מסייע לצעירים וחדשים בחברה ללמוד על הנורמות החברתיות והתנהגויות המקובלות ומהן התוצאות וההשלכות של חריגה מהן.
#ניהול מוניטין
לרכילות תפקיד של ממש בניהול מוניטין. לא פעם אנשים מרכלים כדי ללמוד על המוניטין של אחרים, גם בצד החיובי וגם בשלילי. שיתוף מידע על התנהגותו של אדם מאפשר להזהיר אחרים או להתייעץ כיצד לנהל את הקשר מולו.
#בידור וסקרנות
אי אפשר לשכוח שהרכילות היא גם קצת בידור, רגע של יציאה משגרת היומיום לטובת סיפורים. רכילות פועלת על סקרנות, עם דיבור רגשי על מעשי האחר, תגובות לשמע דברים שקורים, פריקת תסכולים ושיתוף של תככים ומניפולציות בין אנשים.
#אזהרה
לרכילות יש לא פעם גם השלכות שליליות. בהפצת מידע שלא זכה לפרסום נרחב יש חדירה משמעותית לפרטיות. לא פעם מדובר בשערוריות, בלשון הרע ולצערנו גם בשמחה לאידו של אדם.
הגזמה בה עלולה להוביל לשמועות, לאי-הבנות ולהפצה של מידע כוזב, דברים שעלולים לפגוע בשמם של אנשים ובמערכות יחסים שנהרסות.
כדי לשמור על סביבה חברתית בריאה, הכרחי וחיוני לתקשר בצורה אחראית ומוסרית, ללא לשון הרע, השמצות או המצאת עובדות משלכם.
הנה סרטון שמציג היטב את התוצאות החמורות של הרכילות (מתורגם):
https://youtu.be/wPdTSzTDfb4
התפקיד החברתי של רכילות (עברית):
https://youtu.be/NFsG5RpQawE
דימוי יפה מתוך סרט לרכילות:
https://youtu.be/wPdTSzTDfb4
בחיוך - על רכילות ודיבורים מאחורי הגב אפילו של עצמי (עברית):
https://youtu.be/QuanDcCkqh4
ופרק מסדרת נוער שעוסק ברכילות (עברית):
https://youtu.be/SkVbwxmN7nA?long=yes
כיצד הפכה פייסבוק לאימפריה חברתית?
הסיפור נשמע כמו תסריט מהוליווד. מארק, החנון הדחוי מהארוורד לא נהנה מחיי חברה מסעירים באוניברסיטה. הוא הרגיש שעם כל כשרונו, הצד החברתי אינו מהחזקים שלו. הפתרון היה ליצור את האתר החברתי הגדול בעולם ולהיות המושל והמנהל שלו, חביב הקהל..
הרשת החברתית הגדולה בעולם פייסבוק, הוקמה לפני כעשור, על ידי סטודנט ששמו מארק צוקרברג. היום הוא מנכ"ל פייסבוק, אחת החברות הגדולות בעולם, אבל אז הוא היה סטודנט ומתכנת שהחליט להקים אתר שבו אנשים יוכלו לראות ולדרג תמונות של סטודנטים אחרים ולהכיר אותם.
ההצלחה הייתה מיידית. רבים באוניברסיטה נרשמו כדי להיות בעניינים ובהדרגה החל צוקרברג, ביחד עם שותפיו, להפיץ את הרשת החברתית לאוניברסיטאות אחרות.
כשהחליט לפתוח את הרשת לאנשים רגילים, שאינם סטודנטים, ברור היה לכולם שזו הופכת להיות הצלחה עולמית ואי אפשר יהיה לעצור את גדילת הרשת. כיום היא כ-2 מיליארד חברים אבל בזמן שקראתם את הערך הזה נרשמו יותר מ-100 אנשים חדשים לפייסבוק...
שכן פייסבוק הפכה כבר מזמן ממקום שבו אנשים מחדשים, שומרים ויוצרים קשרים חברתיים, לאחת התופעות החזקות והמשפיעות בעולם. בתחילה היה קשה לדמיין את דור ה-Y בלי הרשת החברתית הזו, שהתאימה לו כמו כפפה ליד.
בעולם של חוסר יציבות, היא הייתה בשביל צעירי המילניאלס בדיוק מה שנחוץ. עם הזמן, אגב, הם פרשו מעט ממנה והתחברו לאינסטגרם הויזואלית יותר. את פייסבוק הם השאירו להורים מדור ה-X והם עצמם ישובו אליה כשהם רק כשהם יתבגרו.
על הקמת פייסבוק והאנשים שיצרו אותה, כולל הריבים והמחלוקות ביניהם, נעשה סרט מצוין בשם "הרשת החברתית".
כיום חווה פייסבוק ביקורת קשה, כולל על פגיעה בפרטיות גולשיה, על גרימה שלה להתמכרות המשתמשים ועל אי-יכולה לטפל בנחישות בפייק ניוז ובתיאוריות קונספירציה.
פייסבוק 2024, 3 מיליארד משתמשים, 40 מיליארד דולר רווח בשנה ועולם שמתדרדר ממנה (עברית):
https://youtu.be/Ua8ummR7VZw
ההיסטוריה של פייסבוק:
http://youtu.be/jWY857Lnvy0
עוד על היווצרותה של פייסבוק:
http://youtu.be/xk6GndSBDO4
קדימון לסרט "הרשת החברתית" שמתאר את הלידה של פייסבוק:
http://youtu.be/lB95KLmpLR4?t=7s
מארק צוקרברג כבר הפך לדמות תרבותית שמקדישים לה שירים:
https://youtu.be/2_hkk6lFTb4
וסיפור הקמת פייסבוק בסרט תיעודי ארוך:
https://youtu.be/5WiDIhIkPoM?long=yes
הסיפור נשמע כמו תסריט מהוליווד. מארק, החנון הדחוי מהארוורד לא נהנה מחיי חברה מסעירים באוניברסיטה. הוא הרגיש שעם כל כשרונו, הצד החברתי אינו מהחזקים שלו. הפתרון היה ליצור את האתר החברתי הגדול בעולם ולהיות המושל והמנהל שלו, חביב הקהל..
הרשת החברתית הגדולה בעולם פייסבוק, הוקמה לפני כעשור, על ידי סטודנט ששמו מארק צוקרברג. היום הוא מנכ"ל פייסבוק, אחת החברות הגדולות בעולם, אבל אז הוא היה סטודנט ומתכנת שהחליט להקים אתר שבו אנשים יוכלו לראות ולדרג תמונות של סטודנטים אחרים ולהכיר אותם.
ההצלחה הייתה מיידית. רבים באוניברסיטה נרשמו כדי להיות בעניינים ובהדרגה החל צוקרברג, ביחד עם שותפיו, להפיץ את הרשת החברתית לאוניברסיטאות אחרות.
כשהחליט לפתוח את הרשת לאנשים רגילים, שאינם סטודנטים, ברור היה לכולם שזו הופכת להיות הצלחה עולמית ואי אפשר יהיה לעצור את גדילת הרשת. כיום היא כ-2 מיליארד חברים אבל בזמן שקראתם את הערך הזה נרשמו יותר מ-100 אנשים חדשים לפייסבוק...
שכן פייסבוק הפכה כבר מזמן ממקום שבו אנשים מחדשים, שומרים ויוצרים קשרים חברתיים, לאחת התופעות החזקות והמשפיעות בעולם. בתחילה היה קשה לדמיין את דור ה-Y בלי הרשת החברתית הזו, שהתאימה לו כמו כפפה ליד.
בעולם של חוסר יציבות, היא הייתה בשביל צעירי המילניאלס בדיוק מה שנחוץ. עם הזמן, אגב, הם פרשו מעט ממנה והתחברו לאינסטגרם הויזואלית יותר. את פייסבוק הם השאירו להורים מדור ה-X והם עצמם ישובו אליה כשהם רק כשהם יתבגרו.
על הקמת פייסבוק והאנשים שיצרו אותה, כולל הריבים והמחלוקות ביניהם, נעשה סרט מצוין בשם "הרשת החברתית".
כיום חווה פייסבוק ביקורת קשה, כולל על פגיעה בפרטיות גולשיה, על גרימה שלה להתמכרות המשתמשים ועל אי-יכולה לטפל בנחישות בפייק ניוז ובתיאוריות קונספירציה.
פייסבוק 2024, 3 מיליארד משתמשים, 40 מיליארד דולר רווח בשנה ועולם שמתדרדר ממנה (עברית):
https://youtu.be/Ua8ummR7VZw
ההיסטוריה של פייסבוק:
http://youtu.be/jWY857Lnvy0
עוד על היווצרותה של פייסבוק:
http://youtu.be/xk6GndSBDO4
קדימון לסרט "הרשת החברתית" שמתאר את הלידה של פייסבוק:
http://youtu.be/lB95KLmpLR4?t=7s
מארק צוקרברג כבר הפך לדמות תרבותית שמקדישים לה שירים:
https://youtu.be/2_hkk6lFTb4
וסיפור הקמת פייסבוק בסרט תיעודי ארוך:
https://youtu.be/5WiDIhIkPoM?long=yes
