פעמון הצאר (Tsar Bell) שבקרמלין במוסקבה הוא הפעמון הגדול ביותר שנבנה אי-פעם. זהו פעמון היסטורי ענק, שמעולם לא צלצל וניצב היום בחוצות הקרמלין - בתור אטרקציה תיירותית ראשונה במעלה.

הפעמון העצום עשוי ברונזה וגובהו 6.2 מטרים. הוא בעל משקל מדהים של 216 טון. קוטרו בחלקו התחתון הוא כ-6.6 מטרים ועוביו המרבי של הפעמון הוא כ-60 סנטימטרים.

אבל פעמון ענק זה, הכולל לא מעט עיטורים, דיוקנאות שונים וכיתובים שתרמו אמנים עליו, רק נוצר כגדול ביותר בעולם. המדהים בו שהוא נפגם במהלך ייצורו ולא תוקן עוד. הפעמון הגדול בהיסטוריה מעולם לא זכה לצלצל!


#תולדות הפעמון הגדול בתבל
פעמון הענק, שמעולם לא צילצל, נבנה ביוזמת הקיסרית הרוסית אנה. הוא נוצר בשנים 1733-1735, בידי יצרני הפעמונים הידועים ברוסיה, איוון מוטורין ובנו מיכאיל. מוטורין האב החל את העבודה על הפעמון השאפתני אך הוא מת באוגוסט 1735, עוד בטרם נוצק הפעמון. בנו מיכאיל הוא שסיים את העבודה.

אך רצה הגורל ובשריפה שאחזה ב-1737 בבנייני העץ שבקרמלין נסדק הפעמון. זה היה בעודו מונח בבור היציקה. עד אז הפעמון הזה לא הספיק לצלצל ובשריפה הלוהטת נוצר בו שבר ונקרע ממנו חלק, במשקל של כ-11.5 טונות.

לקח עוד כ-100 שנים מאז נשבר, עד שפונה הפעמון מאתר היציקה שלו. לאחר כיבוש מוסקבה ב-1812, תכנן הכובש הצרפתי נפוליאון בונפרטה לקחת את הפעמון. הוא רצה להביאו כשלל לצרפת, בתום מסע הניצחון שלו. אבל תכניתו נכשלה כשקשיים ארגוניים הביאו לדחיית ההובלה, עד שהדבר התבטל לחלוטין, עת הצבא הצרפתי הובס על ידי החורף הרוסי ונפוליאון חזר מובס לפריז.

בשנת 1836 הוצב הפעמון על בסיס מתומן בחצר הקרמלין, בסמוך למגדל הפעמונים של איוואן הגדול. לצידו הונח החלק שנשבר ממנו. בזכות משקלם העצום, לא טרחו לקבע אותם לקרקע. מי המטורף שינסה לגנוב גושי ברונזה עצומים וכבדים שכאלה...


הנה תמונות פעמון הצאר הרוסי:

https://youtu.be/qc_OCrCCTDU


על פעמון הצאר הענקי:

https://youtu.be/alVsyQjI3KA


סיפורו של פעמון הברונזה העצום:

https://youtu.be/DOa4MXAELE0


וזה היה אמור להיות הצליל של פעמון הצאר הרוסי:

https://youtu.be/JjPl1MggU4I

פעמוני יד (Hand Bells), בסינית פנג-לינג, הם זוג פעמוני נחושת או פליז קטנים שמייצרים צליל צלול ומהדהד כשמקישים אותם זה בזה.

אנו, בארצות המערב, מקשרים אותם למדיטציה הבודהיסטית, אבל פעמוני היד העתיקים משמשים גם בשירים ובריקודי-עם סיניים, במוסיקה להרכבים ובאופרה הסינית המסורתית.

לפעמוני היד מגוון שמות נוספים כמו קערות-פעמון כפולות, מצילות-פעמון ופנג-ג'ונג, בסינית פעמוני הקשה.

מקורם של פעמוני היד הוא בימי שושלת ווי שבצפון סין, בשנים 386-534 לספירה. הם מופיעים גם בפסלים ובציורי קיר בודהיסטיים עתיקים, שהשתמרו במערות דון-הואנג (Dunhuang caves).


הנה פעמוני היד:

https://youtu.be/sYHEHMWA3QM


564 נגני פעמון יד בביצוע הגדול ביותר אי-פעם:

https://youtu.be/WLMhYmffAIw


ונגנית מיומנת מנגנת לבדה סולו לפעמוני יד:

https://youtu.be/8fjBp8lF3x8

הביג-בן (Big Ben) הוא הכינוי שקיבל הפעמון הגדול שניצב במגדל השעון של בנייני הפרלמנט הבריטי בעיר לונדון. מגדל השעון הזה הוא אחד האייקונים הלונדוניים הכי בולטים וכבר זמן רב משמש כסמלה הבלתי מעורער של בירת בריטניה. הוא גם יעד תיירותי מוכר למבקרים בעיר וכולם מכירים אותו בתור ה"ביג בן".

מספרים שהכינוי "ביג בן" הודבק לו משמו של מנהל העבודה, בנג'מין הול, שהיה ממונה על התקנת הפעמון שבראש המגדל. כמו הפעמון, ששוקל 13 וחצי טון ומופעל ידנית, גם אותו בנג'מין, כך מספרים, היה אדם גדול ורחב. חבריו לעבודה נהגו לכנותו "ביג בן".

30 שעות נדרשו כדי להעלות את הפעמון הענק לראש המגדל, וכאשר סוף סוף הצליחו להעלות אותו לראש המגדל, היה זה אך טבעי בעיניהם לקרוא גם לו "ביג בן".

ביג בן. אף אחד לא תיאר אז לעצמו, ששמו של מנהל העבודה יהפוך לאחד מסמליה המוכרים של הממלכה הבריטית.

הפעמון עצמו יושב היום על ראש המגדל, בגובה של 96 מטרים, ליד ארבעה לוחות שעל כל אחד מהם מוצב שעון. הפעמון הענק הזה מצלצל בכל שעה עגולה, כמספר השעה וצליליו נשמעים חזק בכל מרכז לונדון. ארבעה פעמונים קטנים יותר מצלצלים כל רבע שעה.


כך נשמע פעמון הביג בן כאשר השעה היא 12:

https://www.youtube.com/watch?v=juT1zsim6es


על ההיסטוריה של בנייני הפרלמנט והפעמון הענק:

https://www.youtube.com/watch?v=fKmpld1PoPQ


וקצת מידע על בנייני הפרלמנט, ואיך שומרים על השעון מעודכן:

https://www.youtube.com/watch?v=_Elffjsjbio

מי לא מכיר את המראה והצליל הכל כך שווייצריים האלה? - כרי מרעה ירוקים, מנוקדים בעדרי פרות הרועות באחו, אל מול או על האלפים השווייצריים בקיץ.

על צווארן של הפרות בשווייץ פעמוני פרה אופייניים המנגנים צלילים מגוונים, המזכירים מוסיקה מודרנית אקראית ומשונה.

אבל למה צריך את הרעש הזה, בתוך כל הרוגע, סמוך לאגם שליו, או אל מול צוקים גבוהים שבראשם קרחונים לבנים? - הפרות הרי סתם רובצות או מטיילות בנחת, תוך שהן לועסות את העשב בנחת. למה להפריע את השלווה?

אז כן. לדינדון המרוחק הזה של פעמוני הפרה השוויצריים (Cow bells) יש מטרה. הרעש מסייע לרועים לשמוע ולזהות אם יש פרות שהתרחקו מהעדר ועלולות שלא לחזור איתם הביתה.

הפעמונים האלה, אגב, שימושיים פחות בעיר או בארצות עם פחות אחו, מרעה ופרות. אבל בעידן התיירות, פעמוני הפרה האלה הם מזכרות פופולריות מאוד לתיירים בשווייץ.


כך נשמע האחו בשווייץ:

https://youtu.be/KYGgWqiv8AU


מצעד כפרי מרובה פעמונים:

https://youtu.be/OLlPcHzSB-Y


כך מייצרים את פעמוני הפרה השווייצרים:

https://youtu.be/PaAHEukwIBM

השיר של להקת הרוק קולדפליי "Viva la Vida", פירושו בספרדית "יחי החיים". חברי הלהקה כתבו אותו לאלבומם הרביעי, Viva la Vida או Death and All His Friends (2008).

ויוה לה וידה שוחרר למכירה והפצה ביוני 2008 והיה לסינגל הראשון של הלהקה בארה"ב ובבריטניה. הוא התקבל בהערכה על העומק והידע שאינם שכיחים בשירי רוק של ימינו.

לא מעט מאיתנו בוודאי התפלאו לשמוע בו את השורה "אני שומע את פעמוני ירושלים מצלצלים". רגע, מה? - מה לירושלים ולרוק בריטי, איכותי ככל שיהיה?

אז כן, השיר עמוס במשפטים ורפרור לעניינים היסטוריים ונוצריים, עם התייחסויות לפעמוני ירושלים, סנט פיטר וחיל פרשים רומי. יש בו שלל רפרורים לכתבים הנוצריים (פרטים בוויקיפדיה למטה) והוא עורר כצפוי אינספור ויכוחים והשערות.

את הדיונים לגבי המשמעויות שלו העדיפה הלהקה לפטור באמירה שהשיר בכללותו עוסק במלכים ומהפכות. אבל הדיעה הנפוצה בקרב המעריצים היא שמדובר ספציפית במהפכה הצרפתית ובדברים שאומר מלך צרפת, לואי השישה עשר, רגע לפני שהוא מוצא להורג בגיליוטינה, בידי המהפכנים שהפילו אותו מכס המלוכה.

ואגב, השיר המצוין הזה לא פחות מעניין במוסיקה המצוינת שלו, גם אם קלילה ביחס לשירים של להקת אלטרנטיב. קולדפליי אמנם ידעה להתפוצץ שוב ושוב במכירות, עם מלודיות לא מהעולם הזה. אבל היא לא ממש התמסרה למיינסטרים, שלרוב שואב את כולם למצעדי המכירות. בשיר הזה היא יצאה לרגע לז'אנר רוק התזמורות הלא מאוד מוחמא, אבל נגעה בשמיים וחזרה משם בשלום.

בניגוד ללואי...

ומכאן שלמרות שהשיר זכה להצלחה מסחררת אצל המעריצים וההשמעות, הוא גם אסף אינספור פרסים, כולל גראמי לשיר השנה, ומקומות ראשונים במצעדים בכל העולם. גם המבקרים וגם המוסיקאים נוהגים לומר עליו שהוא איכותי ואף עמוק.

אולי אחת הסיבות לכך נעוצה בעובדה שבמהלך הפקת האלבום הקליטה הלהקה כמה גרסאות שונות שלו ולבסוף הצביעו החברים ובחרו את המוצלחת ביותר לדעתם.

אגב, שם השיר בספרדית בא ככל הנראה מציור בשם "Viva la Vida", של הציירת פרידה קאלו.


הנה השיר בהמחזה להוצאה להורג של המלך לואי ה-16:

https://youtu.be/AvWx-tthNO8


הקליפ של Coldplay (מתורגם):

https://youtu.be/60up_E-8q98


הרשמי:

https://youtu.be/dvgZkm1xWPE


קליפ מתמונות Al:

https://youtu.be/4nIohoeShIA


והמילים:

https://youtu.be/y4zdDXPYo0I

טקסי הירידה מההרים (Alpine descent cow parade) בסוף הקיץ (ההיפך מהעליה אליהם באביב) הם טקסים משמעותיים בחיי השוויצרים.

תהלוכות אלה, הידועות בשוויץ כ-Alpabfahrt או Désalpe, הן מסורת שוויצרית עתיקה המתקיימת אחת לשנה. במסגרתה חוגגים תושבי הכפרים את חזרת הפרות משטחי המרעה הגבוהים, בהם בילו בקיץ הנעים. לקראת סוף הסתיו ולקראת החורף הקר בהרים, מובילים החקלאים את הפרות מהרי האלפים, בחזרה לחוות שבכפרים הנמוכים.

לטקסי העליה והירידה מההרים לובשים איכרי הקנטון בגדים מסורתיים, מלבישים את הפרות בקישוטים יפים, עונדים על צווארי הפרות הראשונות פעמונים גדולים ומפוארים ונוהגים לנגן מוזיקה מסורתית כשהם נפרדים מהבקר העושה את דרכו הביתה.

גם בכפרים הנמוכים חוזר הפסטיבל המסורתי וארוך השנים, כאירוע המושך את מרבית המקומיים לחגיגה. בעיר אפנצל, למשל, מוביל את העדר באופן מסורתי ילד קטן, לבוש בתלבושת מסורתית, כשמאחורי העדר צועדים הרועים, לבושים אף הם בתלבושת הקבועה שלהם, מזה מאות שנים.

השירה והריקודים שמלווים את התהלוכה של הפרות השבות הביתה הם חלק מהשמחה על מסורת יפה, צבעונית, מלהיבה ורבת שנים.


הנה תהלוכת ירידת הבקר מההרים:

https://youtu.be/zKWApHm9ypM


השווייצרים כל כך אוהבים את מצעדי הפרות השווייצרים בחגיגות:

https://youtu.be/UHvNH55wg0c


הפרות במצעד:

https://youtu.be/48RqYbBZLEg


ומראה וצלילי האחו בשווייץ:

https://youtu.be/KYGgWqiv8AU

אם הוא אטום מכל צדדיו ויורד ישר אל תוך הים, פעמון הצלילה לוכד את האוויר שבתוכו, על אף שיש לו פתח בתחתיתו. כיס האוויר שנוצר בו, הוא זה שמאפשר לאדם או האנשים שבתוכו לנשום, כל עוד יש בו חמצן.

כך עבד פעמון הצלילה הקדום, שהיה בשימוש כבר בימי היוונים הקדמונים. פיתוחים מתקדמים יותר חיברו לפעמון הצלילה מכל של אוויר מרוכז, שאפשר לחדש את האוויר ובכך להקנות זמן שהייה גדול יותר במעמקי הים.


הנה ניסוי שתוכלו לעשות בעצמכם ומדגים בעזרת כוס ונייר מגולגל, שלא צריך שום טכנולוגיה בשביל לנסות את פעמון הצלילה:

https://youtu.be/kduxp1Rsaik


תוכלו גם לעשות (אבל בזהירות ועם מבוגר אחראי בסביבתכם), כמו הבחור שירד לצלילה עם פעמון צלילה מאולתר:

https://youtu.be/8AAeiri8i64


ורכב צלילה שהמסכה שלו מתבססת ככל הנראה על עקרון פעמון הצלילה:

https://youtu.be/KnyxP2u9Aps

מקדש בורובודור (The Buddhistic temple of Borobudur) שבאי ג'אווה באינדונזיה, הוא המקדש הבודהיסטי הכי גדול בעולם ומהעתיקים ביותר בתבל - גילו מעל 1200 שנים!

במקדש בורובודור יש יותר מ-500 פסלים של בודהה, אלפי תבליטים מהממים ומעל 70 מבנים מקודשים, רובם בצורת פעמון.


הנה מקדש בורובודור:

http://youtu.be/pbkp48fOcHA


ומצגת תמונות של המקדש בוידאו:

http://youtu.be/tgdegd2LNTQ

פוחדים מצלבים, תפילות ומפעמוני הכנסייה, הטרולים (Trolls) הם יצורים אגדיים שלא קיימים באמת.

הם מגושמים למראה ובעלי חזות משונה. בעלי כוח רב ושכל מוגבל, נמוכים, מעוותים, עם גבנונים, בעלי אוזניים גדולות וחוטם ארוך.

הטרולים נקראים "אנשי הגבעות", שכן הם חיים בגבעות, על תילים ובבקעות נסתרות. ישנם גם "טרולי יער", שחיים בעומק היערות.

מקורם במיתולוגיה הנורדית ובאגדות עממיות של סקנדינביה, במיוחד מנורבגיה.

הטרולים נוטים לגנוב ורוצחים בלי הרהור מיותר. מכיוון שחשיפה לשמש עלולה לאבנם ולהפוך אותם לסלעים, משתדלים הטרולים להתרחק מהשמש. לרוב הטרולים נתפסים כאויבי הכנסייה. לעתים מספרים גם על הברית שהטרולים כרתו עם השטן.

למזלם של הנוצרים, הטרולים פוחדים, לפחות לפי האמונה, מהצלב. מפחידים אותם גם דברי תפילה וצלילי הפעמונים הגדולים שבצריחי הכנסייה.

בעידן האינטרנט הושאל הכינוי "טרולים" גם לאנשים שמחבלים באתרי תוכן. בימינו יש לזה אפילו פועל: "להטריל" פירושו הוא להתעמר, להטריד, לקלקל ולהציק.

הטרולים ברשת הם גולשים בעלי יצר הרס ונזק שחוזרים שוב ושוב לאתר, על מנת לקלקל את התוכן שבו ולזהם אותו. הטרול המצוי באינטרנט הוא גולש שמפיק הנאה משלהוב יצרים, זיהום בתוכן זבל, גניבת זהויות, התחזות לגולשים אחרים ועוד.

גם הורים בסקנדינביה מלמדים את ילדיהם לצחצח שיניים, בכדי להיפטר מ"טרולי השיניים" הגורמים לחורים בשיניים. קריוס ובקטוס המפורסמים מהשיניים שלכם, הם פרי רעיון שהגה הסופר תורביורן אנגר כדי לעודד צחצוח שיניים וזהירות מעששת. למעשה קריוס ובקטוס הם סוג של טרולים...


הנה דמויות של טרול:

http://youtu.be/eyHJw5DROkU


כצפוי, יש גם מוזיאון הטרולים:

http://youtu.be/VpMFVKO6eCk


ובנורבגיה יש מקומות שונים שמוקדשים להם, כמו "לשון הטרול", סלע בולט מעל צוק נישא שמעל פיורד:

http://youtu.be/m7koGDPcnq4

יצא לכם לשמוע פעם, בביקור אצל חברים, פעמונים עדינים וקסומים, בעלי צלילים ערבים ונעימים, שיוצרים אווירה ביתית ושלווה? - ככל הנראה שמעתם פעמון רוח.

פעמוני רוח (Wind Bells) הם כלי הקשה שבנויים בדרך כלל מצינורות מתכת חלולים או מחומרים אחרים, באורכים או בגדלים שונים. אלה תלויים על דסקית עץ שקשורה למפרש ובשל הבדלי האורך ביניהם, כל אחד מהם מפיק צליל אחר. בנוסף לאורכו של הפעמון, צליל הפעמון תלוי גם בחומר שממנו הוא מורכב.

פעמוני רוח בנויים במגוון צורות ומחומרים מגוונים. בנוסף לצינורות המתכת, יש פעמוני רוח מבמבוק, עץ, זכוכית, צדפות, חלוקי נחל, אלומיניום, פלסטיק ועוד.

את פעמון הרוח נוהגים לתלות בדרך כלל במקום פתוח וחשוף לרוח. צליליו העדינים מרגיעים ומהנים מאד, במיוחד כשנושבת רוח קלה המניעה את הפעמון בעדינות. כשזו מנשבת היא מניעה את המפרש שעליו תלויים הצינורות או קטעי הבמבוק, מה שמפיק צלילים מרגיעים.

הפעמונים הללו יוצרו בעבר בעבודת יד. אז עצבו כל פעמון בתשומת לב מרבית, תוך הקפדה על דיוק מוסיקלי. כיום מייצרים אותם גם בייצור תעשייתי, תוך הקפדה על איכות צליל גבוהה.


הנה פעמוני רוח:

https://youtu.be/XTZBVrfgB1E


האזינו לפעמוני הרוח שיוצרים מנגינה:

https://youtu.be/7G4tlzlf4uA


כך יוצרים פעמוני רוח מבמבוק:

https://youtu.be/9rpfH3r5AAo


מצדפים:

https://youtu.be/-N9NU6UqSN8


מסכו"ם:

https://youtu.be/RvVih18--5A


והאזינו לשעה של מוסיקת פעמוני רוח מרגיעה:

https://youtu.be/X7t--zPZdic?long=yes

נניח שנמדוד את הגבהים של אוכלוסיית ישראל ונביט על גרף שמציג את ההתפלגות שלהם (כמה אנשים יש מכל גובה). סביר שהגרף יהיה גבוה באמצע, כי הגבהים של רוב האוכלוסיה ממוצעים, הגרף יהיה נמוך במידות הגבוהות (יש יחסית מעט אנשים גבוהים בחברה) ונמוך בגבהים הנמוכים (יש גם מעט נמוכים בחברה הישראלית). הגרף שנקבל נראה כמו פעמון ולכן הוא נקרא "עקומת פעמון".

אם נשרטט גרף של התוצאות הסטטיסטיות של כמעט כל תופעה חברתית (ואולי לא כמעט), כנראה שנקבל גרף בצורת פעמון.

השמות הללו כמו עקומת הפעמון, עקומת ההתפלגות הנורמלית או עקומת גאוס הם שמות שונים לעקומה שמתארת את ההתפלגות הסטטיסטית של משתנים סביב הערך הממוצע שלהם.

זוהי התפלגות סטטיסטית שמשמשת בכל תחומי המדע, אך היא מקובלת מאד במדעי החברה. גאוס, המתמטיקאי שאחראי לגילויה כונה לא פעם "נסיך המתמטיקאים".


הנה עקומת הפעמון (עברית):

https://youtu.be/1X1WCmHJcQQ


וכך מוצג ה-IQ של האוכלוסייה בעקומת פעמון:

https://youtu.be/XQdenK0Pl38

בכפר לאזה (Castro de Laza) שבאזור גליסיה בצפון מערב ספרד, נוהגים התושבים להתחפש ל"גובי מס" שרצים מחופשים ברחוב ו"רודפים" אחרי המקומיים. במצעד גדול ורועש, כשהם אוחזים בידיהם מקלות ומכים עימם באוויר, פעמונים שיוצרים רעש מפחיד ומאיים תלויים על מותניהם, מהלכת שיירת ה"גובים" ברחובות ובסמטאות הכפר.

החג הזה נקרא "חג גבייית המס", בספרדית "פליקרוס" (Peliqueiros). הוא הונהג והוכנס למסורת המקומית בכפר, לזכר הצקות ה"פליקיירוס", גובי מס קדומים מקסטיליה השולטת. הללו נהגו לרדוף במאה ה-16 אחרי אנשי הכפרים עם פעמונים והיכו אותם במקלות, על שלא שילמו את המיסים שלהם.


הנה סרטון של אנשי הכפר המחופשים ומחפשים מיסים:

https://youtu.be/XgAwgJpi_s4


רצים עם שוטים בידם:

https://youtu.be/LPDfnmGDalI


ומחפשים מי לא שילם מיסים:

https://youtu.be/6AMiz8kq5ys

דומה שהשיר "המנון" (Anthem) של לאונרד כהן מעולם לא זכה לכבוד שמגיע לו. מדובר באחד השירים החכמים והצנועים שנכתבו בעשורים האחרונים.

יש בו הרבה יופי, אבל קטע אחד בו הוא כל כך מדויק, שרק בשבילו שווה לכתוב על השיר הנשגב הזה ולוודא שלא פספסתם. המילים בו הן:

"צלצלו בפעמונים שעוד יכולים לצלצל
שכחו ממנחתכם המושלמת,
יש סדק בכל דבר
כך האור חודר פנימה."

כשאנו שואפים לשלמות, מגלה לנו לאונרד כהן, אנו רוצים לבצע את הביצוע המושלם, לתת מינחה מושלמת ליצירה. למסור ולהציג את הדבר הנהדר, שאין בו פגם. אבל החיים כמו החיים, מותירים אותנו לא פעם עם חצי תאוותנו בידינו.

במקום לכעוס ולוותר, מציע הכהן הגדול, צלצלו בפעמונים שנותרו לכם. עשו את הטוב ביותר שתוכלו עם האפשרויות שעומדות לרשותכם. התאימו את עצמכם לנסיבות. הסתגלו, התנהלו ונהלו את התהליך היטב ככל שתוכלו.

במילים אחרות, אל תדרשו את המצוין ורק אותו. לעתים המצוין לא מגיע ולא תמיד בגללנו. ולפעמים גם בגללנו, אבל ממש לא נכון לעזוב הכל כי נכשלנו בקטע של הדרך. להפך - צריך פשוט להתמיד ולהמשיך ולעשות הכי טוב שנוכל, במסגרת האפשרויות. הדרך מורכבת, ממש כמו בדרך או כביש אמיתי, מעליות וירידות.

את זה יאמרו לכם כל יזם, ממציאה, אמן ואדם או חווה מצליחים...

בהמשך זכרו תמיד שמהסדקים חודר האור לחיינו. במקום לראות בהם פגמים, ראו בהם את ההזדמנות. ממש כמו משברים בחיינו, שסודקים את עולמנו, אבל יכולים להיות הזדמנויות שיגלו לנו דברים חדשים ומצמיחים, או יהיו לנו נקודת זינוק למשהו נהדר.

ואנו אומרים שמהסדק חודר לא רק האור. הציצו פנימה, הביטו בו ומצאו את ההזדמנות למשהו לא צפוי, משהו שלא חשבתם לעשות אבל הוא יכול להיות ההזדמנות המטורפת. אולי זה משהו שלא היכרתם ויכול להיות הדבר הבא שלכם. הרי אנחנו לומדים תמיד ואור מסדק מרמז לא פעם על עולם מואר שאיננו חשופים לו. הבא נגלה אותו!

סטארטאפיסטים רבים מזהים כך את שינוי הכיוון, את הפיבוט שיצטרכו לעשות כדי להצליח במיזם שלהם, את הדבר הנכון לעשות כשנכשלים וצריך לתקן, או את ההסתגלות שצריך לבצע - כשלא מצליחים מספיק, כי הנסיבות השתנו.

ההזדמנות היא הסדק הזה. היא מייצרת לכם עתיד, שינוי, הברקה, פעולה והפתעה - כך קורים דברים גדולים וכך חודר אור קטן ומאיר חיים שלמים. כך נולדות אגדות וכך נוצרים שינויים בעולם.

עשו טוב לעולם ותתעקשו עליו!


הנה השיר "המנון" של ליאונרד כהן עם המילים באנגלית:

https://youtu.be/mDTph7mer3I


כך, ראו איך על אף הקשיים, הוא מממש את המסר עוד בצעירותו, עשרות שנים לפני שכתב את השיר:

https://youtu.be/tixwvZbEpME


והנה כהן בשנותיו האחרונות, בהופעה חיה בלונדון:

https://youtu.be/c8-BT6y_wYg