רטוריקה (Rhetoric) היא אמנות השכנוע, שלא פעם נקראת גם "תורת הנאום". מוצגות בה הדרכים והאפשרויות שדובר או נואם מעביר בהם הרצאה, נאום או ראיון מיוחד, תוך כדי שכנוע ומשיכת תשומת לב למסרים שלו.

טריקים, שטיקים ומניפולציות, הדגשות, הסתרות וציון מחשבות כעובדות מוצקות שכתובות על הסלע - האמת היא שברטוריקה אין הרבה חדש. בסוף יש מעט מאוד חידושים והרוב כבר ידוע שנים רבות.

למשל, יש טכניקות כמו הסכמה ואז, אחרי שזוכים גם בקשב של המאזינים שהם תומכי הדובר, תקיפת היריב. זה מעין חיבוק דוב כזה, שאחרי שאתה מבהיר שאתה לא נגד מישהו, אתה אומר בעצם "כן, אבל..."

או למשל הטכניקה של הפרחת שאלה ללא תשובה, עם רמז אבל לא יותר - משאירים את השאלה באוויר - למחשבה עצמאית כביכול של המאזין... הטכניקה הזו יעילה הרבה יותר ממה שחושבים. במיוחד אם אנו מודעים לכך שמאזינים רבים אינם מצוידים בידע על העובדות, מה שגורם להנחות שעומדות בבסיס השאלה להפוך בעיניהם לעובדות מוצקות.

טכניקה אחרת היא הצבעה על הצביעות של הצד השני - למשל אם תצביע על מה שאמר היריב בהזדמנות אחת וכיצד נהג ההיפך בהזדמנות אחרת. או אם תיקח שני מקרים ותראה שהיריב נהג בהם באופן שונה. מה זה פה? אפליה! איפה ואיפה!

זה משתלב ודומה לאחת הטכניקות הטובות ברטוריקה - שאלה רטורית. יש שם תשובה או מסקנה, אבל עדיף לדובר שנגיע אליה לבד. אם למסקנה כלשהי נגיע בנאום בעצמנו, יודע הנואם או מי עונה לשאלה בראיון, יהיה לה כוח רב ויווצר חיבור רגשי של המאזין למסר.

טכניקת מצב החירום היא טכניקה מעולה שמאפשרת לגרום למאזינים לחוש פחד, אימה ולהיות דרוכים. זו טכניקה מצוינת כדי לגייס אותנו להיות איתם.

לעיתים ינסו הדוברים להעמיד דברים קיצוניים זה מול זה. זה גם משכנע וגם מעלים את העובדה שיש המון אפשרויות אחרות שהם מעדיפים שלא נדע או שלא נחשוב עליהן...

אה, כן... ויש את השקרים. אלה משמשים ברטוריקה כבר אלפי שנים וברור ששם אפשר להגדיר ולקטלג עד הבוקר, אבל האמת היא שבפשטות ניתן לומר עליהם שהם לא אמת ולכן כדאי להצטייד במעט ידע, כשאנו מאזינים לפוליטיקאים.


#קיצור תולדות הרטוריקה
הרטוריקה נולדה ביוון העתיקה, בה השלטון היה דמוקרטי, מה שחיזק את השימוש בשכנוע ונאום על פני אלימות. השתמשו בה אז ממועמדים בשוק העיר, האגורה, ששכנעו אזרחים להצביע עבורם, ועד סנטורים בסנאט בנאומיהם. מאותה תקופה מפורסמים במיוחד הפילוסופים שעשו שימוש ברטוריקה, ביניהם שלושת ידועני הפילוסופיה היוונית סוקרטס, אפלטון ואריסטו.

בימינו יש הרבה שימוש ברטוריקה. נוהגים ללמד אותה באוניברסיטאות, בקורסים פרטיים, בסדנאות למקומות עבודה ובחוגים לילדים כמו דיבייט, מה שמזכיר שהיא מעניינת גם מראיינים ובוחנים בקבלה לעבודה ולכן שווה ללמוד אותה.

שימוש רב עושים ברטוריקה גם אנשי פרסום, פוליטיקאים, דיפלומטים, מנהלי משא ומתן, יועצי בחירות, מומחי דיבייט וכדומה. אז מה אתם אומרים?


הנה סרטון שמסביר את הרטוריקה (מתורגם):

https://youtu.be/3klMM9BkW5o


הרטוריקה של פוליטיקאים בישראל משתמשת בטכניקות שונות (עברית):

https://youtu.be/-EuPi5UpH58


שימו לב לדמיון במחוות של נואמים טובים:

https://youtu.be/xdVqjTvcXoU

"הניצחון הטוב ביותר הוא ניצחון ללא לוחמה" כתב וללא ספק צדק סון טסו בספרו האייקוני "אמנות המלחמה". דמיינו שיטת לוחמה בה אינכם נדרשים לסיכון חיילים ואפילו לא פוגעים בחיילי האויב ובכל זאת היא יעילה ומסייעת לנצחונכם. הייתם מאמצים שיטה שכזו?

לוחמה פסיכולוגית (Psychological warfare) היא בדיוק שיטה כזו. זו שיטת לוחמה שאינה כרוכה בפגיעה פיזית באויב אלא בדיכוי הרצון שלו להילחם, באמצעות השפעה פסיכולוגית על המוטיבציה בקרב חייליו והאזרחים שבעורף, המשפיעים על המנהיגות.

לוחמה כזו מכוונת גם אל חיילי האויב וגם אל האזרחים בקרבו. מטרתה לפגוע ברוח האויב ולהוריד לחיילים ולאזרחים שבצד השני את הביטחון העצמי. לא פעם מכוונת התעמולה אל השלטון ואליטות במדינת האויב - אם באופן ישיר על המנהיגים ואם באופן עקיף, ביצירת לחץ עליהם באמצעות פנייה לאזרחיהם.

במקום באמצעות כלי נשק קונבנציונליים, לוחמה פסיכולוגית מתנהלת באמצעות תעמולה, כלים פסיכולוגיים וחברתיים, כמו גם תמרון של כלי התקשורת של האויב ושיבושים בזרימת המידע אצלו.

ההיגיון בלוחמה פסיכולוגית אומר שהפגיעה בגייסות הלוחמים היא לא רק באמצעות פגיעה פיזית בכוחות הלוחמים, אלא גם על ידי הורדת המורל שלהם, כמו גם פגיעה במוטיבציה ובמורל של העורף האזרחי והלוגיסטי שלו.

כדי להשפיע על הדעות, הרגשות וההתנהגות של הצד השני, אתה משתמש במלחמה פסיכולוגית, באמצעות תעמולה ובאמצעים לוגיים ופיזיים, כך שיתמכו בהישגים ובמטרות הלאומיות שלך.

מי שמפעיל לוחמה פסיכולוגית צריך לשלוט לא רק באמצעי שכנוע והעברת מסרים אלא גם להבין את האויב, את אופי החברה שלו, את חולשותיו ואת הלכי רוח של האוכלוסייה האזרחית של האויב.

יותר ויותר משקל בלוחמה ניתן לתודעה, כי לא מספיק לנצח את האויב, אלא חשוב שהוא יודה בתבוסתו.

ואגב, לוחמה פסיכולוגית לא רק פונה אל האויב, אלא מנסה להטמיע גם בציבור שלך את התודעה הכוזבת שניצחת, גם ואפילו בזמן שאתה מובס.


#דוגמאות ללוחמה פסיכולוגית
דוגמאות ללוחמה פסיכולוגית יעילה הפגין דאעש, ארגון המדינה האיסלמית ששידר סרטונים אכזריים במדיה החברתית והגדיל כך את כוחו והאימה שהוא מטיל. כך עושה גם ארגון חיזבאללה שנים רבות, כנגד חיילי ואזרחי מדינת ישראל וכך מנסה לעשות חמאס שנים רבות ובמיוחד אחרי ה-7 באוקטובר ובמהלך המלחמה בעזה.

גם ארצות הברית השתמשה בשנות המלחמה הקרה בשידור של תכנים מערביים למדינות הגוש הקומוניסטי. פחות יעילים היו המצרים ששידרו לאזרחי ישראל חדשות כזב על הצבא המצרי שפולש לעומק ישראל ודוהר במהירות לתל-אביב, בזמן שלמעשה הוא נחל תבוסות קשות בשדה הקרב.


הנה סיפורה של הלוחמה הפסיכולוגית (עברית):

https://youtu.be/f-eP1kW2Um4?long=yes


ראיון ובו תיאור של לידת התעמולה הפסיכולוגית (עברית):

https://youtu.be/-luSK529Adk


ולוחמה פסיכולוגית כנגד החיילים הנאצים בהודעות על גופות השומרים:

https://youtu.be/TipaGUEOeDE

הפּוֹפּוּליזם (Populism) הוא תופעה ותיקה בפוליטיקה. זהו סגנון פוליטי, שפונה אל ה"עמך", הציבור הרחב, באמצעות מסרים פשוטים וקליטים, בכדי לגייס את תמיכתו הפוליטית ואת אהדתו. בתמורה הוא מבטיח להעביר את השליטה מהאליטה אל העם.

הפופוליזם, שאינו מוגבל לימין או לשמאל דווקא, חי היטב הן בדמוקרטיות, כשמועמדים משתמשים בו בכדי לקדם את עצמם, והן בדיקטטורות, בהן הוא מחזק את התמיכה בדיקטטור ויוצר לו תדמית של מי שנלחם באליטה שהובסה וצריך למנוע ממנה מלשוב אל השלטון ולהחליש את אחיזתה במוסדות המדינה.

מסרים פופוליסטיים קלסיים יהיו "לנצח את התאגידים", "לשבור את האליטה", "לדאוג לעם", או "להעמיד בראש סדר העדיפויות את הציבור".

כמעט תמיד יהיה שם "אנחנו" מול "הם". קל לגרום להמונים לתסיסה ואם מוסיפים לה קורטוב של תסכול, על אליטה שרוצה להשאיר את האזרחים הפשוטים חלשים ומזלזל בהם ובהבנתם הפוליטית, הפופוליזם, או בעברית הֲמוֹנָאוּת, לוקח בקלות.

פתרונות פופוליסטיים יהיו בדרך כלל פתרונות לטווח קצר, רעיונות קאצ'יים, שנקלטים בקלות אבל בדרך כלל לא יטפלו בבעיות מהשורש.

לא מעט מנהיגים בעולם מצליחים כבר שנים רבות להעביר מסרים שינעמו לאוזני הציבור ולזכות בשיטה זו בפופולריות עצומה. לא פעם הם מגלים כמה קשה ליישם את הרעיונות הפשטניים שהציעו לבוחר בקמפיין ואז מתחילים, כמנהיגים, להסית כנגד האליטה החתרנית שמפריעה להם לדאוג לעם.

בעידן הפוסט מודרני שבו אנו חיים, קל לפופוליזם הרבה יותר. הרשתות החברתיות והטכנולוגיה המהירה והנרחבת של האינטרנט מייצרים כלי חזק ביותר, המאפשר להדהד מסרים פוליטיים כאלו. באמצעות המדיה החברתית, הפופוליזם רוכב טוב יותר מהאמת ומהעובדות.

הגלובליזציה, חשוב לומר, מייצרת גם היא הזדמנויות לפוליטיקאים פופוליסטים. כתוצאה מהקפיטליזם הגלובלי של העשורים האחרונים נוצרו עם הזמן אי שוויון מטורף ומידה רבה של חוסר יציבות מקרו-כלכלי. הרשתות החברתיות מהדהדות היטב את המסרים המתסיסים על כך. אליהם מצרפים הנפגעים ואלו שייהנו מקולותיהם בקלפי ניחוחות של לאומנות, שתמיד הייתה טובה בלחמם ולהתסיס את ההמונים.

כמובן שכאן מדובר במסרים פוליטיים גלויים, שנאמרים ונכתבים באופן מפורש. למסרים שאינם בהכרח כאלה יש עולם נפרד, אם כי פורח לא פחות. תוכלו לקרוא עליהם בתגית "פוסט אמת" או בתגית "תיאוריות קונספירציה" הוותיקה הרבה יותר.

בין המנהיגים הפופוליסטים בהיסטוריה מונים דמויות היסטוריות כמו העבד המורד ספרטקוס, שהצליח להנהיג מרד עבדים בלתי נתפס בהצלחתו כנגד האימפריה הרומית, או את חואן פרון בארגנטינה. מנהיגים חדשים כאלו הם ארדואן בטורקיה, טראמפ בארצות הברית, אורבן ההונגרי ודומיהם. דיקטטורים שעלו ושלטו בזכותו לא חסרים גם הם, כשהבולטים שבהם הם מוסוליני והיטלר.

אגב, בשל הדימוי הירוד של המסרים הפופוליסטיים, פוליטיקאים דמוקרטיים המשתמשים במסרים כאלו ובפופוליזם לא ממש אוהבים שמדברים עליהם כפופוליסטים. האליטה, הם יאמרו ודאי, מגדירה זאת כך כדי לתייג ולהקטין אותם ואת בוחריהם.


#אז איך נזהה פופוליסט?
אם אתם שומעים מסרים קצרים שחוזרים על עצמם שוב ושוב, בכל נאום, בכל פרסום, בכל מסיבת עיתונאים, כנראה שמישהו כאן מיומן בפופוליזם.

אם מישהו כל הזמן מאשים אליטה כלשהי ומתיימר לדבר בשם "העם", הוא משתמש בכלים פופוליסטיים.

אם פוליטיקאי מוצא כל הזמן חתרנות במוסדות השלטון וניסיון לעצור את "רצון העם" - זהו פופוליזם.


על הפופוליזם הלאומני החדש, בו השלטון עצמו הוא שמערער את הדמוקרטיה (עברית):

https://youtu.be/hmzj3Vz0UJk


סכנת פופוליזם נגד הרשות המחוקקת (עברית):

https://youtu.be/PCHCYYDt77c


כתבת טלוויזיה על הפופוליזם המודרני (עברית):

https://youtu.be/P0sb9sF2MSo?long=yes


ושיחה עם העיתונאית הנודעת כריסטיאן אמנפור על הכחשת המדע בחסות הפייק ניוז (מתורגם):

https://youtu.be/iU1bhHeCkoU?long=yes

תשדיר החרצית (Daisy ad) הוא כינויו של אחד מתשדירי הבחירות המשפיעים בהיסטוריה של הבחירות הדמוקרטיות, על אף שהוא שודר פעם אחת בלבד. התשדיר הזה צולם בשביל תעמולת הבחירות של נשיא ארצות הברית המכהן לינדון ג'ונסון, שרץ בבחירות לקדנציה שנייה בשנת 1964.

בקמפיין החליטו היועצים האסטרטגיים לחזק את הדימוי הפזיז של המועמד המתחרה לג'ונסון, בארי גולדווטר. בנאומיו תמך גולדווטר בשימוש מסוים בנשק גרעיני במלחמת וייטנאם ומטרתו של התשדיר היה ליצור מצב של פחד מפני העמדות הללו. יוצרי התשדיר החליטו להתרכז בהצגתו של גולדווטר כמחרחר מלחמה. זאת על רקע הפחד מ"מלחמה קרה" והחשש הגדול לפריצת מלחמה גרעינית בין הגוש המערבי לגוש הקומוניסטי.

כך נוצר "תשדיר החרצית" הבוטה והמניפולטיבי ושודר ברשת NBC, רק פעם אחת, ב-7 בספטמבר 1964. בתשדיר הוצגה ילדה קטנה התולשת את עליו של פרח חרצית וסופרת אותם בסדר עולה. במהלך הספירה שלה המצלמה מתקרבת לעין הימנית של הילדה. קול גברי מאיים נשמע לפתע וסופר דווקא לאחור, כמו לפני שיגור. ואכן, לפתע המצלמה מציגה בתוך עינה של הילדה את השיגור של טיל גרעיני. פיצוץ חזק בתום הספירה ומופיעה פטרייה גרעינית מאיימת. בשלב הזה נשמעים המילים: "האפשרויות הן ליצור עולם שבו כל ילדי האלוהים יוכלו לחיות, או ללכת אל החשכה. עלינו לאהוב זה את זה, או שנגזר גורלנו למות". בסוף התשדיר הושמעה הדרישה המפורשת: "הצביעו לנשיא ג'ונסון. הסיכונים גדולים מדי מכדי להישאר בבית!"

בשל ביקורת הקשה על התשדיר וההד הציבורי השלילי שנוצר לג'ונסון בגללו, התשדיר שודר רק פעם אחת והורד מיד. אבל הנזק למתחרה של ג'ונסון, בארי גולדווטר, כבר נעשה.

כך, התשדיר יצר את נקודת המפנה במערכת הבחירות של 1964. לא מעט בזכותו הסתיימו הבחירות בניצחון מוחץ של ג'ונסון, שניצח בפער של יותר מ-20%, זאת בזמן שהתשדיר הופך לאבן דרך בעולם השיווק הטלוויזיוני ומשפיע על תרבות השיווק והתעמולה באמריקה.

זה היה מהקמפיינים הראשונים שהטלוויזיה תפסה בו מקום מרכזי והשפיעה באופן משמעותי על חברת ההמונים. כל כך משמעותי שהיא ניצחה את הבחירות הללו.


הנה תשדיר החרצית:

https://youtu.be/dDTBnsqxZ3k

המפקד הגרמני ארווין רומל היה מהמפקדים הטובים של הנאצים. המצביא שכונה "שועל המדבר" זכה לתהילה על הקרבות שניהל ונראה היה שאיש לא יוכל לו. מלווה בהערצה של היטלר, ארווין רומל היה בדרך להשתלט על צפון אפריקה ולתפוס את המזרח התיכון, כולל היהודים של ארץ ישראל, שהיו מיועדים להשמדה.

אבל אז הגיע לזירה האפריקנית גנרל בריטי ביישן ושקט בשם ברנרד מונטגומרי. הוא הבין מיד שחייליו, שהובסו שוב ושוב על ידי רומל, העריצו ופחדו מהגרמני המוכשר רומל. כדי להכניס בהם גאווה ורוח קרב, הוא הגה רעיון גאוני. מונטגומרי החליט להפוך בשיטות פסיכולוגיות את חייליו למעריציו שלו. הוא יזם קמפיין שהקדים את בואו, שבו הקצינים יספרו לחיילים סיפורים על תחכומו וגאונותו הצבאית של המפקד שעומד להגיע. החיילים התרשמו שהם הולכים לקבל מנהיג ומפקד בשיעור קומה של רומל הגרמני והיו נרגשים. כולם הפכו למעריציו, עוד בטרם הגיע. כשהגיע הם היו כבר "בכיסו". הם קראו לו "מונטי" בהערצה ורשמו את שמו על הטנקים שלהם. הוא זקף את קומתם ומרגע זה פיקד עליהם והנהיג אותם לקרב בין שווים, כנגד רומל "הבלתי מנוצח".

התוצאות היו מדהימות. רומל שניצח בעבר ללא הפסקה, הובס בקרב שריון קשה ומתוחכם שניהלו נגדו חייליו וקציניו של מונטגומרי. הגרמנים החלו נסוגים לאורך חופי צפון אפריקה, עד שהכוחות הגרמניים והאיטלקיים נכנעו סופית שנה אחר כך.

ניצחונו של מונטגומרי המופנם על רומל השחצן היה השינוי שכוחות הברית כל כך נזקקו לו. ביחד עם התבוסה הגרמנית בסטלינגרד שברוסיה, חל סוף סוף המפנה שכל כך נזקקו לו. מעתה הם כבר לא יובסו בקרבות נגד הצבא הנאצי. להיפך, כוחות הברית יהיו מעתה אלה שירדפו את הצבא הגרמני והוא זה שיתגונן. מונטי הפך את הקערה על פיה!


הנה סרטון על הקרב באל עלמיין (עברית):

https://youtu.be/2PSU_hZcdfE


כך נוצח רומל "שועל המדבר" על ידי מונטגומרי הבריטי:

http://youtu.be/b0emiRkHBBw


סרטונים אמיתיים מקרב אל עלמיין עם שיר של ורה לין מאותה תקופה:

http://youtu.be/oL9NZP1goNI


על חייו של "מונטי" וכיצד הצעיד את בריטניה לנצחון על רומל והצבא הגרמני בצפון אפריקה:

https://youtu.be/ZZz-pPkbdko


כמה דברים שראוי לדעת על המנצח הגדול של אל-עלמיין:

https://youtu.be/Lx18Ly7VjxM


וסרט תיעודי מקיף על מונטגומרי וגדולתו:

https://youtu.be/WjxexZtPfkw?long=yes

הכינוסים המפורסמים של המפלגה הנאצית שאנו רואים בסרטים היסטוריים התקיימו באתר שתכננו ובנו הנאצים במיוחד לשם כך. זהו אתר הכינוסים של המפלגה הנאצית שבעיר הגרמנית העתיקה נירנברג (Nazi party rally grounds).

לאחר שעלו לשלטון, תכננו והתחילו היטלר ואנשיו לבנות אתר מגלומני, פרי שגעון גדלות, שמאדיר את המפלגה, את הרייך השלישי ואת גרמניה הנאצית ומגמד את האיש הקטן, האזרח שנועד להיות צייתן ללא גבול.

אתר הכינוסים היה רק חלק מתכנית ענק להפיכת נירנברג למופת לעיר גרמנית. הם תכננו זאת באמצעות שורה של מבנים שמבלבלים בקנה המידה שלהם ויוצרים תחושה של מקום פולחן אלוהי, על-אנושי. כמובן שבאתר הנאצי המיועד האל יהיה היטלר עצמו.

סרט התעמולה "ניצחון הרצון", שעשתה הבימאית הגרמנית לני ריפנשטאל, הנציח את הכינוסים הללו, והציג אותם ככינוסי הערצה למנהיג הנאצי, בעוד שהם היו מבוימים עד לפרטי פרטים ותוכננו על ידי המפלגה כתעמולה.

לאחר מלחמת העולם השנייה, הרסו כוחות בנות הברית את כל סמלי השלטון והנאציזם שבאתר והמקום נהרס ברובו. עם השנים נסלל על השדרה הרחבה ועל רחבת המסדרים כביש ולמולו, על רחבת המצעדים, נבנו בתי מגורים. חלק גדול מהשטח הפך לגן פורח ולפארק המשמש למסיבות, מופעים וירידים עליזים.

וכך הפך המקום.שנועד להיות אנדרטה לפושעים הנאציים שניסו לעשות הפיכה ב"פוטש של מרתף הבירה", לאנדרטה דווקא לנפגעיהם, האנשים החפים מפשע שנפגעו בהפיכה הכושלת של הנאצים.

על החפירות שאמורות היו להפוך לאצטדיון הגרמני קיים היום אגם קטן, שלידו טמונים הריסות העיר מהמלחמה. גם מנחת הצפלינים שנבנה במקום מוזנח לחלוטין ונותרה בו רק במה עלובה, שלא מזכירה בכלום את ההפקה המבוימת של אז.


הנה אתר הכינוסים הנאציים בנירנברג היום:

https://youtu.be/_4DLH8Nbslg


המקום אז והיום:

https://youtu.be/A7t0afiOdQA?t=2m03s


פינות שונות של האתר:

https://youtu.be/d0-6vH4jTvo


יומן קולנוע שמתעד את החורבן של המקום אחרי מלחמת העולם השנייה:

https://youtu.be/G9UkXUfNgJs


המקום הפך לאתר הופעות לחיילי בנות הברית:

https://youtu.be/QyBWAQzJpw4


מרכיבי האתר של ימינו:

https://youtu.be/Rbju2cAXBDU


והאתרים של הנאצים בנירנברג - אז והיום:

https://youtu.be/4qmT1cyr1JY?long=yes

השואה לא נוצרה באקראי. במשך שנים הכינו הנאצים את הקרקע לרדיפה ולהשמדה של היהודים. הם עשו זאת באמצעות תעמולה שטנית כנגד היהודים. השטנה שהנאצים השתמשו בה בסרטי התעמולה שלהם היא בלתי נתפסת ושר התעמולה הנאצי יוזף גבלס השתמש בשיטות שונות כדי להמאיס את היהודים. תוך שימוש שממשיך עלילות והשמצות אנטישמיות בנות מאות שנים, הוצגו היהודים בתעמולה זו כחורשי מזימות, מושחתים, מכוערים, לא אנושיים, דוברי שפה מוזרה ושונים מ"הגזע הנבחר".

פריץ היפלר, היוצר הנאצי של הסרט "היהודי הנצחי" מ-1940 נהג לחפש בגטאות פרצופי יהודים מכוערים, מעוותים ונכים, ולהציגם כפרצופים אופייניים של יהודים. הם הוצגו כנחותים, תת-אדם, מלוכלכים, חולים, טפילים, עצלים, שקרנים, תככנים, תאבי ממון וכוח. אורח החיים היהודי הוצג כחיי חרקים ועכברושים. בסרט הוצגה השחיטה היהודית כאכזרית והודגש שהיהודים אינם דומים כלל לגרמנים.

בסרט "היהודי זיס" חיזק גבלס את דמות היהודי הזומם, שמרקיד את העולם כולו בעזרת כספו ופוגע בתומתן של נערות גרמניות טהורות. הקריאה הנבואית שבסוף הסרט הייתה כמו הוראה לצופים: "על היהודי למות!"

בסרטוני התעמולה שלהם נהגו הנאצים לביים ללא בושה סצנות באיומי רובים וגרמו ליהודים לבצע דברים איומים, שהנאצים רצו להאשים בהם את הגזע היהודי. זו הייתה תעמולה אנטישמית, אלימה ואכזרית שנועדה להפחיד, לעורר דחייה ולהכין את הקרקע לרצח עם. לא פחות.

מנגד, צולמו הגרמנים תמיד כחרוצים, יפים, בהירים, ממושמעים, נקיים ומסודרים. החיילים הגרמנים הוצגו כצעירים יפים ומוצלחים. המסר שהועבר הוא שהגרמנים בונים, בעוד היהודים הורסים.

היטלר קיבל טיפול מיוחד. גבלס ייעץ לו לדבר כשהוא במרחק מהמיקרופון וכך יכול היה הצורר לשאוג את נאומיו, בהתאם לתדמית הלוחמת והסמכותית שהוא ביקש ליצור. בסרט "ניצחון הרצון" של לני ריפנשטאל צולם הפיהרר מלמטה ומקרוב ונראה כאל גדול מהחיים, בעוד שההמונים המריעים לו מרחוק הוצגו כאלפי בריות זעירות, הנשלטות על ידו. בנאומי הלילה של המנהיג הנאצי האירו אותו זרקורים מלמטה, לכיוון השמיים. כך יצרו לו מראה אלוהי, שכן האור שהמשיך ממנו אל השמיים הזכיר להמונים אפקט של כנסיות גותיות, שבהן האור "האלוהי" מציף מהחלונות הגדולים. כך הציגו הנאצים את עצמם כגזע הנבחר ואת היטלר כמנהיג היסטורי של הרייך בן אלף השנים.

בלט גם השימוש הנאצי הרחב ברדיו. חוץ ממערכות ההגברה שהשמיעו בחוזקה את נאומיו של היטלר משידורי הרדיו לקהל הרחב, דאגו הנאצים לייצר מקלטי רדיו "עממיים", שנמכרו בזול לציבור הגרמני. הללו שילשו, בתוך שנים ספורות, את מספר בתי האב שהחזיקו במקלטי רדיו. אבל המכשירים הללו היו חלשים במכוון, מכדי לקלוט שידורי רדיו ממדינות אחרות. כך שמע הציבור הגרמני בעיקר את נאומיו של היטלר וההסתה ממשרד התעמולה של גבלס.


כך הציגה התעמולה הנאצית את היהודים לעומת הגרמנים (מתורגם):

https://youtu.be/yYPCbcAwq38


זה מה שסיפרו לגרמנים על היהודים (מתורגם):

https://youtu.be/dHOXd5vYj_8


התעמולה הייתה מרכיב משמעותי בעליית הנאציזם לשלטון:

https://youtu.be/yEk6zGYwyhc


וגם ב"שכנוע" עמים לא להצטרף לבנות הברית נגדם במלחמה:

https://youtu.be/FhUwrON7Mto


הדרך בה "שיווקו" הנאצים לילדים סרטים מצוירים שהציגו את שיטת הפעולה שלהם:

https://youtu.be/Q8MUYCVD-VM


אחת הטקטיקות היעילות שלהם הייתה לחזור שוב ושוב על מסרים פשוטים של הסתה (מתורגם):

https://youtu.be/ByDPmu7gbfY


ותערוכה מודרנית של התעמולה הנאצית ותיאור היהודים:

https://youtu.be/kldkpX6gajI