עֲשָׁשִׁית או עששית הנפט (Oil Lamp) הייתה מנורה ניידת שפעלה על נפט או על שמן. פעם, לפני המצאת הנורה החשמלית, מנורות כאלה היו אמצעי התאורה העיקרי בבית. הן שימשו כאמצעי תאורה נפוצים, עד שנות ה-50 של המאה הקודמת.

המנורה הייתה עשוייה זכוכית, שפעלה על נפט. היה לה פתיל שהיה טבול בנפט. כשהיו מבעירים אותו, העששית הייתה מפיצה אור נעים. מדי פעם היה על המשתמשים למלא את העששית המתרוקנת בנפט למשל. זאת מכיוון שאת העששית ניתן היה למלא מילוי חוזר. אל המיכל היו מכניסים חומרי בעירה כמו נפט, בנזין או כוהל.

לתאורה מחוץ לבית נהגו באותם זמנים להשתמש בפנסי רוח, שעבדו בדרך דומה.

לעששיות הנפט היו לא מעט חסרונות. ראשית היה הפיח שהן הפיצו בזמן הבעירה והוא נדבק לכל דבר. העששיות גם צרכו חמצן בעת הבעירה, מה שהוריד את איכות האוויר בחדר וגרם לכאבי ראש ומיחושים שונים לאנשים בו. גם מבחינה בטיחותית לא היו העששיות כל כך מוצלחות - לא פעם הן גרמו לשריפות קטלניות.

היו גם חסרונות קלים יותר, כמו החום שהן גרמו בלילות הקיץ החמים והצורך באספקה שוטפת של חומרי הבעירה, כמו הנפט והכוהל. זאת בניגוד לנורת החשמל, שמחוברת לרשת החשמל ולא מחייבת פעולה מצד המשתמש.

מקור המילה "עששית" הוא מפרסית, בה פירוש המילה šīša הוא: זכוכית, או מראה.


הנה עששית הנפט:

https://youtu.be/4gKh2EHHCxs


כך מפעילים את מנורת השמן, העששית:

https://youtu.be/S3E8Y-fE0XY


מנורת קרוסן:

https://youtu.be/WM0dqjTyAXQ


וסרטון באנגלית על העששית והנפט:

https://youtu.be/U7cg7eoROB0?t=50s

בערים גדולות בעולם המערבי אפשר למצוא לא פעם את הצָ'יינָה טָאוּן (Chinatown), הרובע הסיני של העיר. לרוב זהו רובע צבעוני ושוקק חיים, עם אווירה אוריינטלית של הקהילה הסינית המקומית, שמביא אל העיר המערבית את התרבות הסינית והאסייתית בגדול - עם צליליה, מקדשיה, אנשיה, סגנונה, דברי האומנות שלה, לצד כתובות סיניות, בתים סינים מסורתיים, תבלינים, תרופות מסורתיות ומעדנים וטעמים מיוחדים מהמטבח הסיני האקזוטי כל כך.

אבל למה יש רובע כזה בכל כך הרבה ערים גדולות ואין בהן רובעים דומים של תרבויות אחרות?

הסיבה היא מעניינת, היסטורית וגם כלכלית. את הרובעים הסיניים ייסדו מהגרים סיניים בתקופות בהן היגרו רבים מהם למערב, ברצונם למצוא עתיד טוב יותר. כך היה בעיקר במאה ה-19, אך גם בשלבים מסוימים עם מהגרים סינים מהונג קונג שהיגרו באמצע המאה ה-20.

מכל מקום, הרובע הסיני (Chinese quarter) הוא שכונה בערים גדולות, שבדרך כלל חיים בה כיום צאצאים של אותם מהגרים סינים של הימים ההם. כמעט תמיד זה אחד הרבעים התוססים והצבעוניים בעיר ותמיד מבלים ומטיילים בו רבים שאינם מהרובע, שרוצים ליהנות מ"קפיצה קטנה לסין". זו מתבטאת בעיקר באכילה במסעדות הסיניות, בקניות בחנויות המסורתיות עם המוצרים המיוחדים מסין ובחגיגה השנתית של ראש השנה הסיני, אז מקושט הרובע הסיני בפנסי ועששיות נייר צבעוניים.

בעולם ידוע במיוחד ה"צָ'יינָה טָאוּן" של ניו יורק, שנמצא בלואר איסט סייד במנהטן והוא כנראה הרובע הסיני המפורסם בעולם.

הרובע הסיני של סן פרנסיסקו, לעומת זאת, הוא ה"צָ'יינָה טָאוּן" הגדול והמרשים ביותר בארצות הברית. בצפון אמריקה ידוע גם הצ'יינה טאון של ונקובר קנדה, שהוקם במרכז העיר, בסוף המאה ה-19.

בבירת הפיליפינים, מנילה, הרובע הסיני הוקם על ידי הספרדים, עוד במאה ה-15. הם היו אז השליטים הקולוניאליים בממלכה ואת הקמת הרובע הסיני הם יזמו כדי שיוכלו לפקוח עין על המהגרים מסין.

ברובע הסיני בבנגקוק, בירת תאילנד, מתגוררים צאצאי המהגרים הסינים שהגיעו לעיר בתקופת המלך ראמה הראשון.

ביוהנסבורג שבדרום אפריקה הוקם רובע סיני לאחר הגירה גדולה של סינים שבאו לעיר, במטרה לעבוד במכרות הזהב שבסביבתה.


הנה הרובע הסיני הענק של סן פרנסיסקו:

https://youtu.be/kmx7zO-p7ac


הרובע הסיני בבנגקוק בירת תאילנד:

https://youtu.be/TLgsY5mOMGo


הסרט Chinatown הוא אחד מסרטי הבלשים הטובים בהיסטוריה:

https://youtu.be/acB78SkO80A


עשרת הצָ'יינָה טָאוּנס הכי טובים בעולם:

https://youtu.be/QA_GdX3lu7E?long=yes


וסרטון תיעודי על ההתפתחות ההיסטורית של הצָ'יינָה טָאוּנס:

https://youtu.be/zbd1VPU7W2Q?long=yes

הפנס מופעל על ידי חשמל מהסוללות שבתוכו. החשמל העובר מהסוללה מגיע אל הנורה של הפנס. בזכותו נדלקת הנורה.

האור של הנורה מתחזק אף יותר בזכות מראה המקיפה את בית הנורה. המראה הזו מחזירה את האור ומגדילה את אלומת האור של הפנס, כשבמיוחד בולט הדבר בחשיכה.


הנה סרטון אנימציה שמסביר את פעולת הפנס:

http://youtu.be/QQ6aRfJKODE

מבין הפסטיבלים של המזרח, אחד הצבעוניים והמיוחדים שבהם הוא פסטיבל האביב הסיני (Chinese Spring Festival).

קשרים וחגיגות - אלו המאפיינים המרכזיים של פסטיבל האביב הסיני, פסטיבל מלא שמחה, שמתחיל ביום הראשון של לוח השנה הסיני (23 בדצמבר) ונמשך כ-3 שבועות.

חג הזה הוא קודם כל חג משפחתי ובמעגל הקרוב, מלא בארוחות משותפות של כל המשפחה, זמן להידוק הקשרים עם חברים קרובים ורחוקים. קודמים לו הכנת קישוטים לבית, ציור ותליית תמונות ושטיחים מיוחדים לפסטיבל ועוד הפתעות.

אבל הכי מוכרות בעולם הן החגיגות ההמוניות הגדולות שברחובות. הסינים מקיימים מצעדים שמחים אל המקדשים שלהם והופעות של אמנים סיניים בבגדים מיוחדים.

אופייניים לחג גם הרחובות המקושטים בשלל קישוטים, השמיים המוארים בזיקוקים והרחובות שפנסים סיניים מסורתיים נתלו בהם לקראת החג. מהלכים ברחובות הללו בהמוניהם אנשים שקנו בגדים חדשים במיוחד לחג ונותנים לילדים מעות כסף קטנות.


הנה סיפורו של פסטיבל האביב בסין:

https://youtu.be/lEtADJI97Q0


האווירה המדהימה של פסטיבל האביב הסיני:

https://youtu.be/DKUF2oxDMNk


דיווח על החג שהתחיל:

https://youtu.be/CHbVzy86Euc


וסרט תעודה קצר על חג האביב של סין:

https://youtu.be/s_AIjY2Owio

פסטיבלי הפנסים (Lantern Festival) הם פסטיבלים שנתיים שמתקיימים בסין, יפן ובמדינות שונות בדרום-מזרח אסיה. המרכיב הבולט ביותר בהם הוא, מן הסתם, האור.

ולא סתם אור. אור קסום ממיליוני פנסים קסומים ומהפנטים. צפים על המים, תלויים במקדשים, מופרחים לשמיים, או תלויים לאורך הרחובות - את הפנסים הסיניים בחגים ובאירועים כאן, לא ניתן להחמיץ.

ואלו לא סתם פנסים שמביאים אור. מדובר בפנסי נייר מסורתיים ועתיקי יומין, עששיות נייר ססגוניות וקסומות, שרבים מכנים בעולם "פנסים סיניים".

אז הפנס הסיני (Paper lantern) הוא עששית נייר פשוטה ומסורתית, בה משתמשים במזרח הרחוק כבר אלפי שנים. זהו גוף תאורה שעשוי שקית נייר המעוצבת במגוון צורות וצבעים, מקושטת ומעוטרת לא פעם בציורים וכיתובים. לא פעם הוא מכיל בתוכו שלדת מתכת או במבוק היוצרת צורה לפנס ובמרכזה נר.

את חגי הפנסים, בראשם ראש השנה הסיני, חוגגים בארצות שונות, החל מסין וטאיוון, דרך סינגפור, מלזיה, וייטנאם ותאילנד. המשותף לכל המדינות הללו הוא שהן נבעו מהתרבות הסינית או מכילות באוכלוסיה קבוצות גדולות של יוצאי סין. רובם חוגגים את ראש השנה הסיני גם היום.

קראו מעט על החגים והשימוש בעששיות הנייר הסיניות בתגית "פנסי נייר".


הנה הפנסים הסיניים שבסין היו לאמנות שלמה:

https://youtu.be/XLeLgmvnSX0


פסטיבל הפנסים בסין:

https://youtu.be/xrhHvbHLbMc


הפרחת פנסי נייר גדולים, למפיונים, אל על:

https://youtu.be/RFcGvmFtR-s


עוד מפסטיבל הפנסים של הסינים:

https://youtu.be/jyBGsBfwxzA


כך תכינו בבית עששית נייר סינית:

https://youtu.be/4gA0zE_7j2k


האוויר החם הוא שמעיף אותם אל השמיים:

https://youtu.be/s30TZXb9CFE


ומעקב אחרי למפיון מרגע שהוא עולה ועד לסופו:

https://youtu.be/VreA6bYto3o

הנרות (Candles) הם מהאביזרים העתיקים בעולם. מהיום שבו הומצאו ועד ימינו אנו הם פועלים באותה שיטה בדיוק. גוש חומר שבמרכזו פתיל. כשמדליקים את הפתיל והוא בוער, ממיס חומו את החומר ההולך ונמס והנר ממשיך להאיר. כשהחומר נמס כולו, הנר כבה.

הנרות כמעט ולא השתנו במהלך השנים. מייצרים אותם מחומרים שונים, כמו שעווה, פרפין, דונג דבורים, סטארין או חלב נרות.

ייצור הנרות מתבצע בדרכים שונות. באחד התהליכים המקובלים לייצור נרות ממוססים את הפראפין או את הדונג והופכים אותם לפתיתים. לאחר מכן, מוזרמים הפתיתים הללו לתבניות ונדחסים בלחץ לצורת הנרות.

מכונה נוספת קודחת חור זעיר במרכז הנר ומשתילה בקדח את הפתיל. את הפתיל הזה, כאמור, ידליק המשתמש בסופו של דבר והוא זה שיאיר בלהבה שתמשיך ותבער.


כך מיוצרים הנרות:

https://youtu.be/2W9oce9XnpQ


זהו פס הייצור של הנרות במפעל:

https://youtu.be/Rpu5mH5me1Y


בעבודת יד:

https://youtu.be/sXS50XyeHQg


במפעל קטן ובסגנון הטרום-תעשייתי, של פעם:

https://youtu.be/E43xzCLEAyk


כך מייצרים את הנרות הדקורטיביים, המקושטים:

https://youtu.be/oQfeCrU-7LA


במזרח הרחוק הם מוכנסים לפנסי נייר ומועפים אל השמיים:

https://youtu.be/RFcGvmFtR-s


ונרות בעבודת יד:

https://youtu.be/JYQDrC6frG0

אחד מטקסי יום הזיכרון המרגשים בעולם מתבצע בהוואי. אלפי מנורות, כל אחת מוקדשת למת, נשלחות על פני המים. על כל מנורה כותבים בני המשפחה כתובות ומילות געגוע.

זה אינו טקס דתי אלא אזרחי-קהילתי. הוא נערך בצמוד ליום הזיכרון של ארצות הברית. עשרות אלפים מבני הוואי, ובשנים האחרונות יותר ויותר תיירים מכל העולם, מגיעים בו אל החוף עם פנס נייר, בעל בסיס מוצק ועמיד במים, שעליו הם כותבים הקדשה ליקיריהם, שאינם עוד איתם.

בטקס מהפנט ומרגש, ממש ברגע השקיעה, משחררים אז המשתתפים אלפי מנורות נייר, לצוף בהמוניהן על פני האוקיינוס. המים האינסופיים נראים לכמה שעות כמו שמיים זרועי כוכבים.

זה רק טקס אחד שבו משיטים על פני המים מנורות נייר צפות, לזכר קרובים שמתו או נפגעו במלחמות. בתרבויות שונות משיטים את אותן לנטרנות, עששיות נייר מסורתיות, במורד נהר או על פני ים ואגם.

למשל טורו נגאשי (Tōrō nagashi), בעברית "משט המנורות". זהו טקס יפאני שבו משיטים עששיות נייר, צ'וצ'ין כמו שקוראים להן ביפאן, במורד נהר. המטרה הטקסית של הטקס הזה נעוצה באמונה שכך מדריכים את רוחות המתים של השנה, אל העולם הבא. היפנים מאמינים שמוצא האדם הוא מהים והפנסים השטים מייצגים את גופיהם של המתים, החוזרים אל המים.

ביפאן משיטים לנטרנות כאלה, מנורות נייר טקסיות, גם באירועים אחרים. אחד מהם הוא יום השנה להטלת פצצות האטום על הערים הירושימה ונגסקי, שנערך ב-6 באוגוסט. היפאנים עושים טקס דומה גם לזכרם של הרוגי אסונות המוניים, כמו 520 הנספים בהתרסקות טיסה 123 של ג'פאן איירליינס, מה שנחשב האסון הקטלני ביותר של מטוס בודד אי-פעם.

טקס השטת המנורות על פני המים, לזיכרון המתים, מתקיים בכל שנה במגוון מקומות נוספים במזרח. במקומות שונים הוא מתקיים בסמוך ל-15 ביולי ובאחרים דווקא ב-15 באוגוסט. מעבר לזיכרון, המסר המשותף ברוב הטקסים הללו, הוא של חיבור בין אנשים וקידום השלום על פני כדור הארץ.


הנה יום הזיכרון של המנורות הצפות בהוואי:

https://youtu.be/2TK7WoDByw8


כך נראה טקס השטת המנורות בהוואי:

https://youtu.be/ahUDFDb-5-A?t=3m40s


וכך זה נראה מרחוק יותר:

https://youtu.be/8_7akAT7ImE


הקסם של האורות הצפים הוא מהפנט:

https://youtu.be/3kqu9BaW6gs


ומתקיים גם במקומות אחרים:

https://youtu.be/wQ9x9V25_yM


כמו ביום הזיכרון להרוגי הירושימה ונגסקי:

https://youtu.be/dfdHozuO7Q8

בחג הפנסים, שנקרא בסינית "יואן שיאו" צועדים הסינים עם פנסים, מאירים את בתיהם בפנסי נייר צבעוניים בצורת דמויות וסמלים מהמיתולוגיה הסינית ועוד.

החג מסמל את סופו של ראש השנה הסיני, על פי לוח הירח. את ראש השנה הסיני חוגגים ביום המעבר מהחורף לאביב בסין, ביום ה-15 בחודש הראשון על פי לוח השנה הסיני.

על פי האגדה מקור החג הוא כעסו של שליט השמים על תושבי עיירה סינית. הוא רצה להעלות את העיירה באש, אך הפייה שמעה על המזימה והזהירה את תושבי העיירה. ביום שבו אמורה היתה לפרוץ השריפה, התושבים הדליקו פנסים רבים ומרחוק נראה שכל העיירה עולה בלהבות. שליט השמיים, שחשב שמישהו נקם את נקמתו בתושבים, ויתר על שריפת העיירה ומאז המנהג של חג הפנסים.

במדינות לא מעטות חוגגים את ראש השנה הסיני ואת חג הפנסים. ביניהן סין, סינגפור, טאיוואן, מלזיה, וייטנאם ותאילנד. אלה מדינות שנבעו מהתרבות הסינית או שיש בהן אוכלוסיה גדולה של יוצאי סין שחוגגים את החג.


הנה הפרחת פנסי נייר לשמיים בחג הפנסים:

http://youtu.be/SeOvxozzgeY


מתארגנים ומפריחים מנורות נייר באוויר:

https://youtu.be/O1Hjoujji10


בתאילנד:

https://youtu.be/Q-q-Lojqtow


הערים המוארות בחג הפנסים:

http://youtu.be/K9Lxrv3hUJE


פסלים מוארים מנייר שנעשו בשביל חג הפנסים:

http://youtu.be/StyL-TP8XmE


וקלייר קרוסבי - ילדה בת 3 שמלווה מעוף של פנסי נייר בקולה הקסום:

https://youtu.be/iRim619Iguc

פסטיבל הפנסים של תאילנד נקרא "יי פנג" (Yee Peng lantern festival) הוא פסטיבל שמתקיים בצפון תאילנד. הוא ממשיך מסורת בת מאות ואלפי שנים ובה מפריחים אל השמיים אלף פנסי נייר ויותר.

הפנסים המרחפים הללו מהללים את הבודהה ומביאים מזל, שכן לפי המסורת לוקחים עימם הפנסים העולים אל השמיים את הקשיים והצרות של השולחים אותם למעלה.

יש בפסטיבל גם תהלוכות פנסים קסומות ומלוות במוסיקה עממית ושיט של רפסודות הנקראות קרטונג, בתאילנדית "צף".

הרפסודות העשויות מעלי בננה, מוארות בפנסים מסורתיים ושטות בדממה חגיגית על פני המים.

אגב, באזורים אחרים בתאילנד לא נוהגים לשלוח פנסים אל על, אלא להניח על פני הנהרות ואגמי המים נרות דולקים בכלים דמויי פרח לוטוס.


הנה מעט ממראות פסטיבל הפנסים המרחפים של תאילנד:

https://youtu.be/RFcGvmFtR-s


הטקס של הפסטיבל:

https://youtu.be/Yr5-SnhlmTA


הפרחת פנסי נייר לשמיים בחג הפנסים בתאילנד:

https://youtu.be/Q-q-Lojqtow


מתארגנים ומפריחים מנורות נייר באוויר בתאילנד:

https://youtu.be/O1Hjoujji10


וממזרח אסיה יצא הפסטיבל הזה למקומות שונים בעולם - כמו פירנצה שבאיטליה (4K):

https://youtu.be/MuZ-0LaMdag

למפיון הוא מעין מנורת נייר קטנה, מוארת בלהבה. בעבר קראו כך גם למנורות השמן הקטנות שהיו נוהגים להדליק טרם המצאת החשמל.

ברחבי העולם הבודהיסטי נערך אחד האירועים המיוחדים של יום וייסק. מדובר ביום הקדוש ביותר בלוח השנה של המאמינים בבודהה - יום לידתו, הארתו ומותו של בודהה.

גם במקדש בורובודור שבאי ג'אווה באינדונזיה נערכות חגיגות. אחד משיאי האירוע שם הוא הפרחה של אלפי למפיונים לשמיים. הם קוראים למנהג הזה "משאלות למפיון" ובהפרחתם אל השמיים, אלפי להבות קטנות העולות למעלה, מבקשים המאמינים שיוגשמו משאלותיהם.

גם בארץ עושים למפיונים, מדי פעם באירועים קהילתיים וחינוכיים, במיוחד באירועי חג החנוכה.


הנה הפרחת הלמפיונים במקדש בורובודור:

http://youtu.be/EOkBjxNJNss


עוד על הלמפיון פסטיבל הזה:

https://youtu.be/OULj_gPtPGM


והפרחת למפיונים:

http://youtu.be/lnPZeyfN3yA