שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
פנטזיה
מהי השעיית חוסר האמונה?
השעיית חוסר האמונה (Suspension of Disbelief) היא מושג המתייחס ליכולתו של אדם להשעות מרצון את הביקורת שלו ולהאמין בדבר בדוי, שאינו אמיתי, בכדי ליהנות באופן מלא מיצירה בדיונית.
השעיית חוסר האמונה, המכונה לא פעם גם "סספונד", היא מונח שבא מתחום הפסיכולוגיה ומשמש לתיאור הקבלה הזמנית שמקבל הקורא או הקהל, של אירועים ומרכיבים בדיוניים בסיפור או יצירת אמנות, כאילו הם אמיתיים או סבירים.
חוסר האמונה קשור בהרבה מרכיבים. הרי ברור לנו שלאונרדו דה קפריו, שלא מזמן היה הנער מהטיטאניק, לא יכול להיות גם הטייס המפורסם הווארד יוז. למה שנאמין לסרט הזה ולמעשה לכל סרט עלילתי או רומן שכזה?
וככל שיצירה אמנותית סיפורית היא מרחיקת לכת יותר ופונה לעולמות הדמיון והפנטזיה, כך גדלים הדרישה מהקהל והצורך המשמעותי כל כך להשעות את חוסר האמונה שלו.
כמובן שהתהליך הזה הוא ברובו לא מודע. כשאנו צופים בסרט מדע בדיוני, למשל, או קוראים סיפור מז'אנר הפנטזיה, ברור לנו שמה שאנו צופים בו או קוראים אינו אמיתי. אבל רובנו מסוגלים ומצליחים "לשכוח" ולהניח בצד, באופן זמני, את חוסר האמונה שלנו ונותנים לעצמנו לשקוע בסיפור.
במהלך המצב הזה של ה"סספונד", אנחנו מוכנים להתמסר ולהאמין בקיומם של מרכיבים בדויים לחלוטין, כמו חייזרים, יצורים מופלאים כמו חגי קרן, בנות ים, גיבורי-על או פיות, ומרכיבים פנטסטיים נוספים - כי רק כך נוכל באמת ליהנות מהסיפור ולחוות את הרגשות שהוא מעורר.
#למה זה חשוב ואיך זה עובד?
הסיבה שהשעיית אי האמונה היא מושג כה חשוב בספרות, בתיאטרון ובקולנוע, נעוצה בכך שבזכותו יכולים יוצרי אמנות לשלב ביצירותיהם מרכיבים דמיוניים או בלתי סבירים, מבלי לאבד את הכבוד ותשומת הלב שרוחש להם הקהל.
השעיית חוסר האמון בנויה על אמון במספר הסיפור או לפחות בדמויות שבו. פעמים רבות כשאנו נותנים אמון ביוצר, האמון הזה מבוסס על ההיכרות איתו, עם יצירותיו והאמון אליו שפיתחנו בעבר. אם מדובר ביצירה של יוצר שלא היכרנו בעבר, היצירה היא שצריכה לעורר את האמון הזה בזכות האמינות שלה והדמויות כפי שהן מוצגות.
רוב סרטי האקשן וספרי המתח והפעולה מסתמכים גם הם ומאוד על ההשעיה של חוסר האמון. סרטי האקשן משתדלים לסחוף אותנו לעלילה המהירה והנועזת, כך שנשקע בהם ונשעה את חוסר האמונה שלנו. בסרטי או בספרי מתח העניין בתעלומה לוקח אותנו פנימה לקשב רב ולעיסוק בפתרון, כך שבמקביל ומבלי לשים לב לכך אנו משעים את חוסר האמון שלנו בפרטים האחרים שבה.
גם בסרטים מצחיקים, מסייע ההומור בעיצוב של דמויות כאלה. הצחוק וההומור, שבנויים לא פעם על הגזמה, מצליחים לרוב להשכיח מאיתנו את הביקורת המובנית בנו, שהייתה אמורה להיות על הדמויות והטקסטים שלהן ועל המציאות שבה הן פועלות. במילים פשוטות, אנחנו כל כך עסוקים בלצחוק שאנחנו לא מתעסקים בשטויות שלפנינו ובמצבים שבעולם אמיתי הם אינם הגיוניים.
הנה הסבר המושג "השעיית חוסר האמונה":
https://youtu.be/zdGM7QzFJhM
השעיית חוסר האמונה (Suspension of Disbelief) היא מושג המתייחס ליכולתו של אדם להשעות מרצון את הביקורת שלו ולהאמין בדבר בדוי, שאינו אמיתי, בכדי ליהנות באופן מלא מיצירה בדיונית.
השעיית חוסר האמונה, המכונה לא פעם גם "סספונד", היא מונח שבא מתחום הפסיכולוגיה ומשמש לתיאור הקבלה הזמנית שמקבל הקורא או הקהל, של אירועים ומרכיבים בדיוניים בסיפור או יצירת אמנות, כאילו הם אמיתיים או סבירים.
חוסר האמונה קשור בהרבה מרכיבים. הרי ברור לנו שלאונרדו דה קפריו, שלא מזמן היה הנער מהטיטאניק, לא יכול להיות גם הטייס המפורסם הווארד יוז. למה שנאמין לסרט הזה ולמעשה לכל סרט עלילתי או רומן שכזה?
וככל שיצירה אמנותית סיפורית היא מרחיקת לכת יותר ופונה לעולמות הדמיון והפנטזיה, כך גדלים הדרישה מהקהל והצורך המשמעותי כל כך להשעות את חוסר האמונה שלו.
כמובן שהתהליך הזה הוא ברובו לא מודע. כשאנו צופים בסרט מדע בדיוני, למשל, או קוראים סיפור מז'אנר הפנטזיה, ברור לנו שמה שאנו צופים בו או קוראים אינו אמיתי. אבל רובנו מסוגלים ומצליחים "לשכוח" ולהניח בצד, באופן זמני, את חוסר האמונה שלנו ונותנים לעצמנו לשקוע בסיפור.
במהלך המצב הזה של ה"סספונד", אנחנו מוכנים להתמסר ולהאמין בקיומם של מרכיבים בדויים לחלוטין, כמו חייזרים, יצורים מופלאים כמו חגי קרן, בנות ים, גיבורי-על או פיות, ומרכיבים פנטסטיים נוספים - כי רק כך נוכל באמת ליהנות מהסיפור ולחוות את הרגשות שהוא מעורר.
#למה זה חשוב ואיך זה עובד?
הסיבה שהשעיית אי האמונה היא מושג כה חשוב בספרות, בתיאטרון ובקולנוע, נעוצה בכך שבזכותו יכולים יוצרי אמנות לשלב ביצירותיהם מרכיבים דמיוניים או בלתי סבירים, מבלי לאבד את הכבוד ותשומת הלב שרוחש להם הקהל.
השעיית חוסר האמון בנויה על אמון במספר הסיפור או לפחות בדמויות שבו. פעמים רבות כשאנו נותנים אמון ביוצר, האמון הזה מבוסס על ההיכרות איתו, עם יצירותיו והאמון אליו שפיתחנו בעבר. אם מדובר ביצירה של יוצר שלא היכרנו בעבר, היצירה היא שצריכה לעורר את האמון הזה בזכות האמינות שלה והדמויות כפי שהן מוצגות.
רוב סרטי האקשן וספרי המתח והפעולה מסתמכים גם הם ומאוד על ההשעיה של חוסר האמון. סרטי האקשן משתדלים לסחוף אותנו לעלילה המהירה והנועזת, כך שנשקע בהם ונשעה את חוסר האמונה שלנו. בסרטי או בספרי מתח העניין בתעלומה לוקח אותנו פנימה לקשב רב ולעיסוק בפתרון, כך שבמקביל ומבלי לשים לב לכך אנו משעים את חוסר האמון שלנו בפרטים האחרים שבה.
גם בסרטים מצחיקים, מסייע ההומור בעיצוב של דמויות כאלה. הצחוק וההומור, שבנויים לא פעם על הגזמה, מצליחים לרוב להשכיח מאיתנו את הביקורת המובנית בנו, שהייתה אמורה להיות על הדמויות והטקסטים שלהן ועל המציאות שבה הן פועלות. במילים פשוטות, אנחנו כל כך עסוקים בלצחוק שאנחנו לא מתעסקים בשטויות שלפנינו ובמצבים שבעולם אמיתי הם אינם הגיוניים.
הנה הסבר המושג "השעיית חוסר האמונה":
https://youtu.be/zdGM7QzFJhM
מהי אגדת המלך ארתור ואבירי השולחן העגול?
סיפורם של המלך ארתור (King Arthur) ואבירי השולחן העגול הוא סיפורו של מקבץ האגדות המפורסם ביותר בספרות המערבית. המיתוס התפתח במאות ה-12 וה-13 באנגליה וצרפת, אך מקורותיו נעוצים במסורות קלטיות קדומות יותר.
לא ברור בדיוק כיצד ומהיכן התגבשו האגדות הללו וצמחו מאגדות אנגליות למיתוס אירופי כל כך ידוע. נראה שמקורותיו נעוצים במסורות קלטיות קדומות, שבמאות ה-12 וה-13 יצרו מיתוס, שהלך והתפתח באנגליה וצרפת.
האגדה מספרת על המלך ארתור, מי שהיה מלך בריטניה במאות ה-5 או ה-6 לספירה. לפי האגדה, הוא עלה לגדולה, עת הצליח לשלוף מהסלע את חרב אקסקליבר, החרב האגדית שאיש לפניו לא הצליח בשליפתה.
את זכותו למלוכה הוכיחה שליפת החרב מהאבן, כי החרב, שהייתה שייכת לאותר פנדרגון, ננעצה באותה האבן, בעת מותו בקרב. נקבע שרק השליט הראוי באמת למשול בבריטניה, רק הוא יוכל לשלוף את חרב האקסקליבר מהאבן. כשבנו ארתור הצליח בכך, הוא הפך למלך בריטניה.
מכאן ואילך, המלך ארתור איחד את בריטניה, בהנהגתו הצודקת והאמיצה, תוך שהוא יוצר תקופה מעולה בממלכה, תור זהב של שלום ושגשוג.
בירתה הדמיונית של ממלכתו של ארתור היא הטירה האגדית קַמֶלוֹט (Camelot). במרכז חצרו בה הוא העמיד את השולחן העגול המפורסם, שולחן קבלת ההחלטות המלכותי. מסביב לשולחן ישבו הטובים שבאבירי ממלכתו, כשכולם שווי מעמד. כל אחד מאבירי המלך ארתור נשבע את שבועת האבירות, שכללה אידיאלים נעלים, כמו ההגנה על החלשים, ציות לבעלי סמכות, ההבטחה לדבר אמת, לנהוג באומץ, באדיבות, בכבוד ועוד.
"אבירי השולחן העגול" יצאו עם המלך ארתור להרפתקאות ומסעות. הם נלחמו ברשע והגנו על החלשים, כשהמשימה החשובה ביותר שלהם הייתה החיפוש אחר הגביע הקדוש. הידועים בהם הם לנסלוט, גאוויין, פרסיבל וגלאהאד.
את האידיאל האבירי גילם האציל סר לנסלוט, מי שלחם בשמה של המלכה גווינביר ונהג כלפיה במסירות אצילית. אך בגידתם של לנסלוט עם המלכה והמרד של בנו הבלתי חוקי מורדרד, הובילו לנפילת הממלכה האידיאלית של המלך ארתור וממלכת קמלוט לא שרדה לנצח.
בקרב האחרון ארתור נפצע אנושות, אך לא מת. לפי האגדה הוא נלקח לאי הקסום אבלון (Avalon), ממנו מובטח שישוב, ביום מן הימים, כשבריטניה שוב תזדקק לו.
במשך שנים רבות גילמו ארתור ואבירי השולחן העגול, בספרות ובאגדות האירופיות, את תכונות האבירים ואת האבירות שמצופה מהם. עד ימינו הם מהווים סמל לאידיאלים של אבירות, צדק וחיפוש אחרי משמעות.
אגדות ארתור ואבירי השולחן העגול ממשיכות עד היום לשבות את הדמיון ולהשפיע על התרבות המערבית. סיפורם המדהים של המלך ארתור ואביריו הרטיט לבבות רבים, גם בעולם האמיתי ולא רק באגדות. באופן מסוים ניתן לראות בסיפור של ארתור וממלכת קמלוט את סיפור הפנטזיה הראשון בהיסטוריה.
אבל איך הופך מלך שמעולם לא היה קיים לבן אלמוות? איך רבים כל כך מעריצים אדם שמעולם לא נולד? - מסתבר שלדמיון ולסיפור הטוב יש המון כוח. לעתים אפילו יותר מכוחה של המציאות. וגם בכך ניכרת השפעתו של המלך ארתור עד ימינו - על ספרות הפנטזיה ובאופן מסוים אפילו על יקום גיבורי-העל בתרבות.
הנה סיפורו של המלך ארתור (מתורגם):
https://youtu.be/RBsY88Lir-A
אגדת האביר הירוק (מתורגם):
https://youtu.be/SaQImmPev2o
ריק ווייקמן, הקלידן האגדי של להקת Yes, הלחין יצירת פרוגרסיב למלך ארתור ולאבירי השולחן העגול:
https://youtu.be/VO3KAqsqjaY?long=yes
הרצאה על סיפורו של המלך ארתור ואבירי השולחן העגול, סיפור הפנטזיה הראשון בהיסטוריה (עברית):
https://youtu.be/Cdb5FO5KUK0?long=yes
והמחזמר "המלך ארתור ואבירי השולחן העגול" (עברית):
https://youtu.be/MDCR23oZyzw?t=12s?long=yes
סיפורם של המלך ארתור (King Arthur) ואבירי השולחן העגול הוא סיפורו של מקבץ האגדות המפורסם ביותר בספרות המערבית. המיתוס התפתח במאות ה-12 וה-13 באנגליה וצרפת, אך מקורותיו נעוצים במסורות קלטיות קדומות יותר.
לא ברור בדיוק כיצד ומהיכן התגבשו האגדות הללו וצמחו מאגדות אנגליות למיתוס אירופי כל כך ידוע. נראה שמקורותיו נעוצים במסורות קלטיות קדומות, שבמאות ה-12 וה-13 יצרו מיתוס, שהלך והתפתח באנגליה וצרפת.
האגדה מספרת על המלך ארתור, מי שהיה מלך בריטניה במאות ה-5 או ה-6 לספירה. לפי האגדה, הוא עלה לגדולה, עת הצליח לשלוף מהסלע את חרב אקסקליבר, החרב האגדית שאיש לפניו לא הצליח בשליפתה.
את זכותו למלוכה הוכיחה שליפת החרב מהאבן, כי החרב, שהייתה שייכת לאותר פנדרגון, ננעצה באותה האבן, בעת מותו בקרב. נקבע שרק השליט הראוי באמת למשול בבריטניה, רק הוא יוכל לשלוף את חרב האקסקליבר מהאבן. כשבנו ארתור הצליח בכך, הוא הפך למלך בריטניה.
מכאן ואילך, המלך ארתור איחד את בריטניה, בהנהגתו הצודקת והאמיצה, תוך שהוא יוצר תקופה מעולה בממלכה, תור זהב של שלום ושגשוג.
בירתה הדמיונית של ממלכתו של ארתור היא הטירה האגדית קַמֶלוֹט (Camelot). במרכז חצרו בה הוא העמיד את השולחן העגול המפורסם, שולחן קבלת ההחלטות המלכותי. מסביב לשולחן ישבו הטובים שבאבירי ממלכתו, כשכולם שווי מעמד. כל אחד מאבירי המלך ארתור נשבע את שבועת האבירות, שכללה אידיאלים נעלים, כמו ההגנה על החלשים, ציות לבעלי סמכות, ההבטחה לדבר אמת, לנהוג באומץ, באדיבות, בכבוד ועוד.
"אבירי השולחן העגול" יצאו עם המלך ארתור להרפתקאות ומסעות. הם נלחמו ברשע והגנו על החלשים, כשהמשימה החשובה ביותר שלהם הייתה החיפוש אחר הגביע הקדוש. הידועים בהם הם לנסלוט, גאוויין, פרסיבל וגלאהאד.
את האידיאל האבירי גילם האציל סר לנסלוט, מי שלחם בשמה של המלכה גווינביר ונהג כלפיה במסירות אצילית. אך בגידתם של לנסלוט עם המלכה והמרד של בנו הבלתי חוקי מורדרד, הובילו לנפילת הממלכה האידיאלית של המלך ארתור וממלכת קמלוט לא שרדה לנצח.
בקרב האחרון ארתור נפצע אנושות, אך לא מת. לפי האגדה הוא נלקח לאי הקסום אבלון (Avalon), ממנו מובטח שישוב, ביום מן הימים, כשבריטניה שוב תזדקק לו.
במשך שנים רבות גילמו ארתור ואבירי השולחן העגול, בספרות ובאגדות האירופיות, את תכונות האבירים ואת האבירות שמצופה מהם. עד ימינו הם מהווים סמל לאידיאלים של אבירות, צדק וחיפוש אחרי משמעות.
אגדות ארתור ואבירי השולחן העגול ממשיכות עד היום לשבות את הדמיון ולהשפיע על התרבות המערבית. סיפורם המדהים של המלך ארתור ואביריו הרטיט לבבות רבים, גם בעולם האמיתי ולא רק באגדות. באופן מסוים ניתן לראות בסיפור של ארתור וממלכת קמלוט את סיפור הפנטזיה הראשון בהיסטוריה.
אבל איך הופך מלך שמעולם לא היה קיים לבן אלמוות? איך רבים כל כך מעריצים אדם שמעולם לא נולד? - מסתבר שלדמיון ולסיפור הטוב יש המון כוח. לעתים אפילו יותר מכוחה של המציאות. וגם בכך ניכרת השפעתו של המלך ארתור עד ימינו - על ספרות הפנטזיה ובאופן מסוים אפילו על יקום גיבורי-העל בתרבות.
הנה סיפורו של המלך ארתור (מתורגם):
https://youtu.be/RBsY88Lir-A
אגדת האביר הירוק (מתורגם):
https://youtu.be/SaQImmPev2o
ריק ווייקמן, הקלידן האגדי של להקת Yes, הלחין יצירת פרוגרסיב למלך ארתור ולאבירי השולחן העגול:
https://youtu.be/VO3KAqsqjaY?long=yes
הרצאה על סיפורו של המלך ארתור ואבירי השולחן העגול, סיפור הפנטזיה הראשון בהיסטוריה (עברית):
https://youtu.be/Cdb5FO5KUK0?long=yes
והמחזמר "המלך ארתור ואבירי השולחן העגול" (עברית):
https://youtu.be/MDCR23oZyzw?t=12s?long=yes