פלסֶט (Falsetto), או פלצט, הוא צליל שירה גבוה מאד, טכניקה קולית המאפשרת לזמרים להפיק צלילים שהם מעבר לתחום הקול הרגיל. מה שיוצר את צליל הפלסט הוא רטט של קצות מיתרי הקול.

אמנם גם נשים יכולות לשיר פלסט, אך הוא מוכר יותר כטכניקה של שירה גברית, המאפשרת לגברים להפיק צלילי שירה גבוהים במיוחד, המזכירים קול נשי.

באופרה ובמחזמר הרבו להשתמש בו בעבר, לא פעם לשימושים קומיים שונים. זמרי פלסט, שנקראו "פלסֶטיסטים", וזמרי קונטרה-טנור, שקולם האופייני הוא גבוה במיוחד, נהגו לבצע קטעי שירה גבריים גבוהים במיוחד. בימי הביניים היו סריסים אחראים על הקולות הגבוהים. אלו היו גברים שסורסו בילדותם כדי שקולם לא יתחלף והם יוכלו לשיר בכנסיה את הקולות הגבוהים. נשים לא הורשו לשיר שירה דתית. בתאטרון בוצעו תפקידים נשיים, בדרך כלל על ידי נערים.

בשנות ה-70 של המאה הקודמת היו הפלסט ושירת הקונטרה-טנור פופולריים מאד גם במוסיקה הקלה. הקול הגבוה של הפלסט, צליל הראש הנדיר יחסית אצל סולני רוק, היה רך ונעים והתאים להרכבי רוק מתקדם שונים, במיוחד להקת "Yes", שהפכה אותו לסימן היכר שלה.

גם במוסיקת הפופ והרוק זכו הפלסט הגברי וקולות הקונטרה טנור להצלחה גדולה. שירי פופ רבים באותה תקופה מאד הצליחו בזכות הרכות והקסם "המלאכי" של קולות הפלסט הללו. זה היה אמנם קול גברי גבוה שלא נשמע גברי ומאצ'ו במיוחד, אבל הוא השלים את ההרמוניות הקוליות של הרכבים גבריים ורבים אהבו אותו. להקות גבריות נערצות כמו "הביץ' בויז" בסיקסטיז וה"בי ג'יז", "שיקאגו", "פרנקי ואלי וארבע העונות" של שנות ה-70, הפכו את הפלסט לסימן ההיכר שלהם.

מקור המילה פלסט בא מהמילה האיטלקית פלסטו (Falsetto), הקטנה של "פלסו", שפירושה באיטלקית "מזויף". משעשע ואירוני לחשוב שקול כה גבוה וצלול זכה לקישור מילולי כזה...


הנה בריאן ווילסון, מנהיג הביץ' בויז, שהפלסט שלו התנוסס מעל ההרמוניות המצוינות שלה:

https://youtu.be/6VO6pAUt3rw


"אם תעזבי אותי עכשיו" של להקת "שיקאגו":

https://youtu.be/j1ykMNtzMT8


הפלצט של הבי ג'יז היה לסמל ההיכר שלה:

https://youtu.be/XpqqjU7u5Yc


להקת יס עם "סיפורים מופלאים" בהופעה עם תזמורת סימפונית:

https://youtu.be/9-BMlq_zyko


זמר הקונטרה-טנור דויד דאור מבצע בפלסט את האדאג'יו מאת תומסו אלבינוני:

https://youtu.be/2ovCLdYnKHg


כך תשירו אתם פלסט:

https://youtu.be/XgQ1VmeELtw


מה הסיפור של שירת הפלסט שחזרה בגדול?

https://youtu.be/qJT2h5uGAC0?long=yes


וסרטון תיעודי קצר על זמרי הפלסט המפורסמים:

https://youtu.be/lv7-ZLRMPMI?long=yes

בי ג'יז (Bee Gees) הייתה הלהקה הזו ש... נו... אה, שכתבה שירים "מדליקים" ו"מגניבים", שנוגנו בסוונטיז מכל מכשיר רדיו, כמעט ללא הפסקה.

ואכן, שלישיית הבי ג'יז הובילה את מהפכת הדיסקו של שנות ה-70 וזוהתה אז בשירים מתוקים, כתובים, מולחנים ומופקים היטב, שהתאפיינו בשירת הפלצט (הצלילים הגבוהים מאוד בדירה, "צלילי ראש" הם נקראים) שהייתה לסימן ההיכר שלהם.

לא מעט מבקרי מוסיקה, אגב, נהגו אז להתבדח שהבי ג'יז שרים עם מצבטים על אשכיהם...

אבל לא רבים יודעים שהלהקה המשפחתית הזו, הבי ג'יז, נולדה עוד בסיקסטיז, כלהקה של שלושת האחים לבית גיב, שהקימו אותה בגיל צעיר מאוד והפכו להצלחה לא קטנה, ממש במקביל לביטלס.

האחים בארי, רובין ומוריס גיב גדלו בעיר הבריטית מנצ'סטר וכבר מהתחלה גיבשו לעצמם קהל מעריצים מכובד. לימים יאמרו עליהם בממלכה המאוחדת שבכתיבת להיטים ושירים מלודיים הם היו שניים רק למקרטני ולנון.

אבל הם עדיין צעירים והמשפחה מהגרת לאוסטרליה. זה לא עוצר את הלהקה הצעירה מלהפוך ב-1966 ללהקה המצליחה ביבשת החדשה.

שנה אחר כך שבים האחים (בלי ההורים) מאוסטרליה לאנגליה ומקליטים שירים חדשים, שיהפכו ללהיטים גדולים. למזלם הם ישובו לממלכה המאוחדת בדיוק ב-1967, שנת "קיץ האהבה".

הבי ג'יז בשלב הזה,אגב, הם עדיין לא הפופ המתקתק של הסוונטיז אלא להקה עם סאונד אנגלי, רוק, מעט היפי, קצת מזכירים את "קרוסבי, סטילס, נאש ויאנג" הנערצים של אותן שנים.

השיר שלהם "New York Mining Disaster 1941" יספר על כורה פחם שכלוא במכרה בשל אסון וברגעיו, אולי האחרונים, מביט בתמונת אשתו. השיר הזה היה כל כך ביטלסי עד ששדרני רדיו החלו להשמיע אותו בטירוף, חלקם משוכנעים שזה סינגל חדש של ארבעת המופלאים. הבי ג'יז הרוויחו ממנו פרסום וחשיפה אדירים ויגיעו למה שנראה כשיאם באותו עשור של הסיקסטיז.

אבל בשנות ה-70, מה שתהפוך לתקופה המצליחה ביותר שלהם, הם יגלו די מהר ששגעון הדיסקו עומד לשטוף את העולם. שרשרת להיטי דיסקו שהוציאו מעמידה אותם במרכז הסצינה הכי מצליחה של התקופה והם יקצרו תהילה בשרשרת להיטים מקפיצים ומרקידים, לצד בלדות מרטיטות שיימכרו בסינגלים כמו לחמניות.

בשנת 1977 מככבים להיטיהם של בארי, רובין ומוריס בפס-קול של הסרט "שיגעון המוזיקה" ("saturday night fever"), בכיכובו של ג'ון טרבולטה. תודות לשירים שכתבו לסרט המצליח כל כך, בהם המגה להיט "Stayin' Alive", הם יהיו להרכב המצליח ביותר בעולם הפופ.

וכך תגיע ההצלחה הגדולה באמת. בשלהי העשור הזה הם יהיו להרכב המצליח ביותר בתעשיית הפופ ומסחרית ככל הנראה גם הלהקה המצליחה ביותר אחרי הביטלס. כאן הם כבר ללא ספק מהלהקות הגדולות בעולם ובאופן מסוים הם הפכו למייצגים של רוח התקופה.

בשלושת העשורים בהם הם פעלו כלהקה היו האחים גיב לאחת הלהקות המצליחות בעולם. עם להיטים שכתבו לו אחיו הגדולים, אפילו אחיהם הצעיר, אנדי גיב, יהפוך לכוכב גדול.


הנה הבי ג'יז בלהיטם המצליח ביותר "Stayin' Alive":

https://youtu.be/I_izvAbhExY


השיר שיבלבל בשנות ה-60 את השדרנים ויהפוך את הבי ג'יז להצלחה מסחררת New York" Mining Disaster 1941":

https://youtu.be/S43YhQ_eGTw


הפלצט של הבי ג'יז היה לסמל ההיכר של הלהקה:

https://youtu.be/fei4lNkXBG0


גם בלדות מושלמות הרמוניה ידעו האחים ליצור, כמו "How Deep is Your Love":

https://youtu.be/XpqqjU7u5Yc


ומהלך הבאס של מוריס מהבי ג'יז:

https://youtu.be/V0DQpgEziOk

מופלא כמה שהלהקה הזו מטעה. בבלגן המקסים של הסיקסטיז היא נראתה, נשמעה וצולמה כלהקת בנים, מוסיקה קליטה וסוחפת של להקה עם 3 אחים חמודים, עם מוסיקה שהציעה יופי, קלילות, נושאי שירים רומנטיים ומלודיות נעימות כל כך.

במציאות היה שם עומק ומורכבות מוסיקלית אדירה. הביץ' בויז (Beach Boys) ניגנו וביצעו מוסיקה פורצת דרך וגאונית, שכולה חוברה במוח שלא היו הרבה כמותו בתולדות הפופ. המוח של בריאן וילסון, גאון בעל יכולות מלודיות ומוסיקליות יוצאות דופן, שלצד פחד במה הולך ומחריף, במיוחד בעמידה מול קהל גדול, הלך והשתבח בענייני כתיבה, הלחנה, עיבוד, ביצוע והפקה מוזיקלית.

אגב, התופעה הזו היא עניין יוצא דופן באותה תקופה, שאדם אחד עושה כל כך הרבה צדדים של יצירה, אם אינו בעל ידע נרחב וניסיון רב בטכנאות אולפן ובעיבודים ברמה מקצועית מראש.

ביץ' בויז (Beach Boys), בעברית "נערי החוף", היא הלהקה הכי טובה שכמעט ולא הכרנו בישראל, אומה שנכבשה כמו רבות אחרות בסגידה לביטלס.

אחרי שהחלו לפעול ב-1961 הביץ' בויז הצליחו בזכות שירים ששיקפו את תרבות הנוער של דרום קליפורניה, עם "הרמוניה צפופה" (close harmony) שתהפוך במהירות לסימן ההיכר שלהם.

הלהקה תפסה גובה עם להיטי גולשים והמציאה את הסאונד של קליפורניה, שהתבסס מלכתחילה על שילוב הקולות הייחודי והעשיר שלהם. הם צמחו כלהקה שהיא מכונת להיטים קליטים וקלילים שבריאן סיפק, עם טקסטים שהתרכזו בגלשנים, שמש ובנות ועומק שלא הטריד את ההמונים אבל הרשים את המוסיקאים והמומחים.

בשנות ה-60 הם היו לוהטים באמריקה. על פי מגזין תעשיית המוסיקה "בילבורד", הם מכרו יותר תקליטים בהיסטוריה מכל להקה אמריקאית אחרת אי-פעם.

היו להם 36 להיטים שהגיעו ל-40 המקומות הראשונים במצעד הפזמונים האמריקאי, מה שהוא כבר יותר מכל להקת רוק אמריקאית אחרת. עם 56 להיטים שנכנסו ל-100 המקומות הראשונים במצעד, כולל ארבעה שהגיעו למקום הראשון - במהלך פעילותם של "נערי החוף" הם עברו בהישגיהם ובמכירות כל להקה אמריקאית אחרת.

באירופה ובישראל היו שכינו אותם "ביטלס לעניים" ולא התחברו לקול הפלצט הגברי והגבוה ששלט בצליל שלהם. אבל כל מי שחקרו אז, ידעו שהגאון שעומד במרכזם, בריאן וילסון, הוא מהמוסיקאים הטובים בסביבה ובעולם הפופ כולו.

עשור אחר-כך, בשנות ה-70, כששלט הרוק הבוטה והחכם, הרוק המתקדם ורוק הגיטרות והדיסטורשן, הם נשמעו כמו פופ אמריקאי ממוסחר. להקות רבות אימצו את סגנון השירה שלהם ועשו מיליונים, אבל הביץ' בויז נשארו בתודעה כלהקה ששרה יפה.

רק בחלוף הזמן התחילו גם במקומות אחרים בעולם להבין עד כמה האמריקאים צדקו. הלהקה הזו ובמיוחד האלבום הנשגב שלהם "Pet Sounds", היו נס מוסיקלי שהתרחש אי-שם מעבר לים.

כי הביץ' בויז היו להקת רוק מרשימה, מהטובות של שנות ה-60 וכנראה היחידה ש"הביטלס" למדו ממנה בזמן אמת והתחרו בה על הגדולה, אמנם עם ניצחון ברור של הבריטים על הביץ' בויז, אבל בנקודות ולא בנוק אאוט.

פול מקרטני בעצמו ציין את "Pet sounds" כהשפעה ישירה על האלבום המשמעותי של הביטלס "Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band", שיצא שנה אחריו.

בלב האיכות של הביץ' בויז עמד בריאן ווילסון, המייסד והיוצר העיקרי שלהם ומי שנחשב ל"מוצרט של הרוק". קראו עליו בתגית "בריאן וילסון".

וילסון, יחד עם אחיו קרל וילסון ודניס וילסון, הקים בתחילת שנות ה-60 את להקת נערי החוף. שותפו גם בן דודו מייק לאב וידידו מבית הספר אל ג'רדין. שמם המקורי היה "הפנדלטונס", שם שנלקח מחולצות פנדלטון האופנתיות באותם ימים. מי שהציע את שם הלהקה, ביץ' בויז, היה רוס רייגן, מי שקידם את "Surfin'", הסינגל הראשון שלהם.

בשנת 1961 החלה הביץ' בויז להתפרסם בשירי גולשים שהמציאו את "הסאונד של קליפורניה", שהתבסס על שילוב הקולות הייחודי ושילוב בין "הרמוניה צפופה" (close harmony) לטקסטים ופזמונים ששיקפו אז את תרבות הנוער של דרום קליפורניה.

כשהביץ' בויז הקליטו את אלבום המופת שלהם, שנסקר בתגית "Pet Sounds", זכה העולם לאחד האלבומים הטובים בהיסטוריה, כזה שהוכר שוב ושוב על ידי המבקרים והמוסיקאים כיצירת מופת משפיעה במיוחד. פול מקרטני מהביטלס העיד ש"סרג'נט פפר" האיקוני של הביטלס לא היה נולד בלעדיו.

קנאת יוצרים תרבה חוכמה.

האלבום "Pet Sounds" ממוקם בקביעות באחד משלושת המקומות הראשונים בדירוגי "100 האלבומים הטובים בהיסטוריה". הוא היה שיא מדהים של יצירתיות ופרפקציוניזם ואחריו החלו בהקלטת אלבום שנגנז לבסוף. זה השלב בו פרש בריאן וילסון, על רקע מצבו הנפשי והתמכרותו לסמים.


הנה סיפורה של להקת הביץ' בויז:

https://youtu.be/MCBZBflwS_s


שיא הגאונות שלהם - השיר "God only knows":

https://youtu.be/Z_k1puLjw_s


"נערות קליפורניה" - להיט אופייני של הביץ' בויז:

https://youtu.be/7oRb9-mypxg


גדול שירי הגלישה שלהם - "גולשים ב-USA":

https://youtu.be/8JEiJDGHsX0


אחד השירים הטובים של הביץ' בויז "רעידות טובות" (Good Vibrations):

https://youtu.be/9UsUL7D_GOo


הנה סיפור הרעיון שנולד בחוף הים ושינה את פני המוסיקה:

https://youtu.be/qKeDedppnYY?long=yes


חברי הלהקה מספרים על הלהקה והדרך שלה:

https://youtu.be/FFbzsTkvxVU?long=yes


וכתבת "60 דקות" על הלהקה אז והיום:

https://youtu.be/gu1COvHKzHs?long=yes

בגיל ההתבגרות מתחלף הקול אצל בנים, אם כי חשוב לדעת שהשינויים הללו מתרחשים באופן פחות מהיר וברור יותר גם אצל בנות.

מכל מקום, בגיל זה בולט המעבר מקול של ילד, גבוה ודומה לקול של ילדה או אישה בעלת קול גבוה, לקול נמוך ואופייני לגבר.

אצל כל הגברים מתחלף הקול בגיל ההתבגרות. השינויים האנטומיים במיתרי הקול שלנו הם שגורמים לקול שלנו להשתנות כשאנו מתבגרים.

השינויים הללו כוללים התקשות של קולגן, ניוון של סיבי אלסטין ונפיחות של מיתרי הקול שלנו, הממוקמים בגרון.

כשאנו מדברים, האוויר שיוצא מהריאות דוחף את מיתרי הקול וגורם להם לרטוט ולהפיק קול. עוצמת הקול שאנו מפיקים נקבעת לפי כמות האוויר שנדחף אליהם. גובה הקול נקבע על פי הרטט של קפלי הקול, וליתר דיוק - כמה הרטט הזה הוא מהיר או איטי.

במהלך ההתבגרות, מתארך הגרון של המתבגר וגם מיתרי הקול. זה גורם, במיוחד אצל גברים, להפיכה של הקול לנמוך יותר. לגדילה המהירה של מיתרי הקול אחראית בין השאר פעילות הורמונלית מוגברת, האופיינית לגיל הזה. במהלך ההתבגרות, מקבלים מיתרי הקול גם 3 רבדים ברורים, המוסיפים עומק וניואנסים לקול.

מגיל ההתבגרות יישאר קולם של רוב האנשים יציב, למשך תקופה של כ-50 שנה. רק בזקנתם יחולו שינויים שונים בקולות הללו, בשל התקשות הקולגן במיתרי הקול, התנוונות ואובדן הגמישות של סיבי האלסטין ושינויים ההופכים את הקול למתנשם או מחוספס יותר ונובעים מהיחלשות השליטה בשרירים.


הנה הסבר להתחלפות הקול בהתבגרות (מתורגם):

https://youtu.be/rjibeBSnpJ0


הסבר חילופי הקול בכיל ההתבגרות באנגלית:

https://youtu.be/QqhBD4u7T74


וכך זה קורה:

https://youtu.be/YIkV_Cof5Yg

היום Yes הוא שירות טלוויזיה בלוויין, אבל בשנות ה-70 השם הזה היה שמור ללהקת הרוק המתקדמת מכולן - להקת יס. למעשה היו אז הרבה להקות רוק מתקדם טובות, אבל זו הייתה הלהקה עם הנטייה ליצירות הגדולות והקלאסיות ביותר, להקה חוקרת ומנסה כל הזמן, שבהרבה מובנים הייתה האייקון הבולט ביותר של הרוק המתקדם בסוונטיז.

היצירות הארוכות והמורכבות של יס היו מאד חדשניות לזמנן. ג'ון אנדרסון, הסולן של יס, סיפר בראיונות שאחרי שהקים עם הבסיסט כריס סקווייר את הלהקה, הם הלכו בעקבות המוסיקאי פורץ הדרך פרנק זאפה. בהשראתו של זאפה, שהיה המוביל של המוסיקה המתקדמת ועשה דברים ראשוניים ופורצי דרך, מה שנקרא אוונגארד, יצרו חברי להקת יס מוסיקה חדשנית משלהם.

ואכן, מהרגע הראשון בלטה יס בנגינה הווירטואוזית של חברי הלהקה, בקומפוזיציות העשירות ובעיבודים המתוחכמים שלה. הצליל העשיר של הלהקה עם ההשפעות המוסיקליות הקלאסיות שניכרו בו, ביחד עם השפעות ג'אז ויחידת הקצב המושלמת שלה - כל אלה הפכו את המוסיקה שלה ליצירת רוק שהתנשאה מעל לרוק הרגיל. כך הם היו ללהקה שסימנה יותר מכל הרכב את היווצרות הרוק המתקדם, פרוגרסיב, או בשמו המקוצר 'פרוג-רוק'.

הם היו חבורת נגנים מצוינת, שבמהלך השנים נראתה כמו תחנת רכבת. שוב ושוב התחלפו חבריה, עזבו, חזרו, נשארו, רבו, פרשו וחוזר חלילה... היציב ביותר היה כריס סקווייר, שעד מותו ב-2015 ניגן בלהקה לאורך כל שנותיה. שיאן הגיחות היה ריק ווייקמן, הקלידן היומרני ביותר ברוק המתקדם ואחד המוכשרים שבהם, שהשתתף בלהקה ב-5 תקופות שונות שלה!

בלט בלהקה גם הגיטריסט סטיב האו, מוסיקאי בעל צליל ייחודי שנבחר במהלך 5 שנים בשנות ה-70 ל"גיטריסט הטוב ביותר" על ידי מגזין Guitar Player. הוא שלט בכלי מיתר רבים וניגן בטכניקות מרהיבות ומגוונות. לנגינת צלילים אקזוטיים במוסיקה האפית של הלהקה, עוד בטרם יצא אפקט שאפשר צליל כזה, הוא פיתח טכניקה של צליל גיטרה ללא אטאק. את הצליל הזה הפיק כשבעת הפריטה הוא החליש בזרת שלו את הגיטרה לחלוטין ומיד הגביר, כך שהצליל נוצר כמעט יש מאין.

הנגן הפחות בולט היה הסולן והסמל של הלהקה - ג'ון אנדרסון. אבל הוא החזיק את הנשק הסודי שלה. זה היה קול הפלצט שלו, שהיה לסמל של יס. הקול הגבוה הזה, צליל הראש הנדיר יחסית אצל סולני רוק, הזכיר קולות של סולני מקהלות נערים עתיקות והיה לדובדבן שמעל לקצפת הצליל הייחודי של יס. לצד רוק אמיתי ומתקדם, אנדרסון הדהד בלדות אנגליות של פעם וקולות של סריסים באירופה העתיקה. הוא זימר שירי סיפור ממדינות ועולמות רחוקים וסיפורים מזומרים על תרבויות אבודות, מלוות במוסיקה מורכבת ומרהיבה.

את עטיפות האלבומים המצוירות של יס, עם נופים דמויי כוכבים רחוקים ועולמות מדומיינים, צייר האמן רוגר דין לאלבומי הלהקה. העטיפות הללו היו יוצאות דופן בציורים המופלאים שעליהן. העיצוב הקוסמי-אורגני שהוא יצר עבור יס הפך מזוהה עם הלהקה והשלים את החוויה של המוסיקה מעולמות, מקומות ותקופות רחוקות, שלהקת יס כל כך היטיבה ליצור.


שנייה לפני הפרוגרסיבי, כך יס הקליטו באולפן את "אמריקה" של סיימון וגרפונקל, מהקאברים היחידים שעשו בהתחלה:

http://youtu.be/Q0JkTIKm2iY


"ואת ואני" בהופעה עם תזמורת סימפונית:

http://youtu.be/AYmeJlm7Gcg


נגינת הגיטרה של האו בולטת גם ב-To Be Over:

https://youtu.be/0Lh-pee0ccg


אחרי שנים רבות יש להם עדיין "סיפורים מופלאים" בקול הקסום של אנדרסון ובגרסת אנפלאגד:

http://youtu.be/21v2Q3t_9N4


קבלו הצצה לעטיפות האלבומים האמנותיות להפליא שלהם:

http://youtu.be/LfdkrOMOwkw


הופעה חיה ב-2003 בפסטיבל הג'אז במונטרה, עם פתיחה נהדרת בקלידים של ריק ווייקמן:

https://youtu.be/nDXccU0xgNo?long=yes


וסרט תיעודי על יס ולהקות פרוגרסיב נוספות מאותה תקופה:

http://youtu.be/4ovHxAw_UEg?long=yes