אבטיפוס (Prototype), או אב-טיפוס, הוא מודל של מוצר חדש, שמיוצר כדי לבחון ולהתנסות במוצר, עוד לפני הייצור ההמוני שלו. באמצעות האבטיפוס ניתן ללמוד על המוצר ולשפרו עוד לפני שהוא מגיע לפס הייצור.

כשמייצרים מוצרים גדולים, כמו מטוסים, חלליות וכדומה, נבנים לאורך התהליך אבות טיפוס שונים, כולל דגמים מוקטנים, כך שניתן ללמוד על הבעיות ולתקנן בעלויות נמוכות.

אצל יזמים, למשל, האבטיפוס משמש גם דרך להראות מוצר לאחרים ולמשקיעים, כדי לקבל פידבק ראשוני על הרעיון, על חוויית המשתמש והאופן שבו הוא עובד וממלא את מטרותיו.


הנה ההסבר של מהו אבטיפוס ומה הוא לא:

http://youtu.be/zFBa7URT654


אבטיפוס של מטוס הנוסעים DC-10 משנות ה-70:

http://youtu.be/BQSqeKEfuok


רובוטית אבטיפוס משעשעת שר מממשלת ישראל ביפן (מתורגם):

https://youtu.be/ok-LmSq5U5o


הנה כלי לפיתוח אבטיפוס של אפליקציה לטלפון סלולארי מהסקיצות שצוירו ביד:

http://youtu.be/gU8YGXtglPU


ובחיוך, אם רוצים ממש להתאמץ אפשר להכין כך אבטיפוס למשחק:

http://youtu.be/x48qOA2Z_xQ

הנדסה הפוכה, או הנדסה לאחור (באנגלית: Reverse engineering), הוא חקר של משהו על ידי פירוקו לגורמים ולימוד דרך הפעולה שלו. כוונתה של ההנדסה ההפוכה היא ברוב המקרים ללמוד את סודות המוצר, זאת כדי ליצור מוצר דומה או כדי ללמוד על פתרונות וטכנולוגיות שיכולים לשמש בפיתוחים אחרים.

כיום עושים שימוש רב בהנדסה הפוכה בעולם המחשבים, כשחוקרים קוד מחשב. עושים זאת משלל סיבות, ביניהן חיקוי תוכנות מצליחות, לימוד דרך העבודה של וירוסי מחשב, לימוד של תוכנות פריצה ושיפור תוכנות.

הנדסה הפוכה בהיסטוריה סייעה לבעלות הברית לייצר מכלי נפט משופרים על פי דגמים שנפלו בידיהם מהצבא הגרמני ולקרוא להם "ג'רי-קן" (Jerry can, "מכלים של גרמנים").

שיטות כאלה גם איפשרו למדעני הנשק הבריטיים, כשחקרו שרידים של קנה תותח גרמני מסוג "ברטה השמנה" וגילו את סוד עמידותו בטמפרטורות גבוהות. כך, כשגילו שפלדת הקרופ של התותח הכילה מוליבדן, הם פיתחו את "פלדת מולי" והחלו לייצר שריונות טנקים חזקים פי כמה ממה שיוצר עד אז בעולם.


הנה שימוש בהנדסה ההפוכה למחקר ופיתוח:

http://youtu.be/A8oiVXKko0o


הנדסה הפוכה להעתקת תנועות אנימציה:

http://youtu.be/JuDx0wfWlr8


והשפעת עצמים מהחלל על תכנון מטוסים:

http://youtu.be/PhyTOrcxFEg

מִיקּוּר חוּץ (Outsourcing), באנגלית אָאוּטְסוֹרְסִינְג, הוא תהליך או שיטה שבה חברה או ארגון מעבירים חלק מהפעילויות או המשימות שלהם לאדם או ספק חיצוני. בדרך זו נשכרים אנשים או חברות חיצוניות לבצע משימות מסוימות במקום באמצעות העובדים של החברה או הארגון.

בדרך זו נמסר חלק מעבודת הפיתוח או התכנון לביצוע של גורם חיצוני, בעל מומחיות ויכולות בתחום, כך שביצוע דברים אלה עולה באיכותו ובמהירותו על היכולת הפנימית של הארגון עצמו.

ארגונים וחברות יפנו למיקור חוץ, כשיטה או בתקופה מסויימת בחיי החברה, אם בשל חוסר ידע פנימי מספיק או בשל רצון למיקוד בפעילויות הליבה של החברה ולא בפעילויות שניתן להוציא לביצוע חיצוני, מבלי שתהיה בהם פגיעה.

שיטה זו נתונת מענה מוצלח לחברות שרוצות לחסוך בעלויות, לקצר זמני תגובה, לעבוד מסביב לשעון ולהעסיק עובדים מיומנים, או אפילו מומחים, בעלויות קטנות יותר.

במיקור חוץ נכלל מגוון רחב של פעילויות, ביניהן פיתוח תוכנה, ייצור ושירות לקוחות, וגם שיווק, פרסום וניהול משאבי אנוש.

המעבר לפיתוח במיקור חוץ הוא מגמה עולמית, שהתגברה בשלהי המאה ה-20. הוא מסייע במיוחד לסטארטאים, בהם נדרשת מהירות רבה בפיתוח של מוצר חדש ויכולות הפיתוח וההנדסה הנדרשים לו. בשלב קריטי זה, שנקרא "עמק המוות" (death valley), נדרש המיזם להתמקד ולרכז את מלוא משאביו בהתבססות ואחיזה של הסטארטאפ בשוק.

היסטורית, התגברה שיטת מיקור החוץ, עם התפתחות תעשיית ההיי-טק, מהפכת המידע, היווצרות "הכפר הגלובלי" והכלכלה העולמית.


הנה הסבר האאוטסורסינג:

https://youtu.be/xUD5XJfIv-s


על מיקור החוץ בהרחבה:

https://youtu.be/TTAr_J53x70


כך עובד מיקור החוץ בחברה שנותנת שירותים כאלה לעסקים (בעברית):

https://youtu.be/jWCF3mmp-bM


היתרונות שנותן מיקור החוץ לעסקים:

https://youtu.be/aqhjNJkvC9w


וטענה נגדית שמיקור חוץ הוא רע לעסק:

https://youtu.be/V7fsEIp2r_8