הפסל בשם "אטב כביסה" (Clothespin) הוא אחד מהפסלים המפורסמים שפוסלו על ידי הפסל קלאס אולדנבורג.

אולדנבורג הוא אמן שהתמחה בפיסול של גרסאות ענקיות של חפצי יום-יום. חוץ מאטב הכביסה האימתני, שממוקם מול בית עירית פילדלפיה, עבודותיו כוללות גם תפוח אכול ענקי במוזיאון ישראל וכף ענקית עם דובדבן שמהווה גשר קטן בפארק הפסלים של העיר פיטסבורג.


הנה סיפורו של קלאוס אולדנבורג:

http://youtu.be/27-b8LI0WjM


אטב הכביסה שלו:

http://youtu.be/uI709mZI63E


הגשר בצורת כפית עם דובדבן של האמן:

http://youtu.be/7CePLTkmmDc


ועבודות מוקדמות שלו מוצגות במוזיאון לאמנות מודרנית:

http://youtu.be/wASBs16U4g0

האמן הנרי מור (Henry Moore) עסק בתחומי אמנות שונים אך עיקר פרסומו הוא בפסלים המופשטים שיצר, שבהם הציג בצורה חדשנית את הגוף האנושי.

סדרה חשובה מפסליו היא סדרת פסלי "דמות מסובה". ברבים מהפסלים שלו יש מוטיבים של אם וילד או משפחה. אלה הפכו בולטים בעבודותיו לאחר הולדת בתו של מור.

פסליו של הנרי מור נעשו בדרך כלל מעץ, ברונזה או שיש.


הנה סרט על הפסל הדגול הנרי מור:

https://youtu.be/Mbvaz0EPK_g


כמה מעבודותיו של הנרי מור:

http://youtu.be/Gl2bWJHBAfc


והנה פסלים מהעבודות המאוחרות שלו:

http://youtu.be/7h64m0bf7eI


יצירות של הנרי מור בתמונות:

https://youtu.be/uH4bOXbPs7Q


וסקירה על תערוכה של יצירותיו בלונדון:

https://youtu.be/1xioYgUWsHg

טרנס אם טוטם (Trans Am Totem) הוא שמו של אינסטליישן, עבודת מיצב, של האמן מרקוס בואוקוט (Marcus Bowcott), שהוצבה ברחובות העיר ונקובר, ליד גשר ג'ורג'יה, כחלק מהביאנלה, המוזיאון הפתוח של העיר.

המיצב הוא הצבה בחלל של גופים פיסוליים, שבניגוד לציור או לפסל, אינם מועברים מהסטודיו אלא נבנים בחלל שבו הם יוצגו. מיצבים צומחים בדרך כלל מרישום.

המיצב הזמני הזה, של "טרנס אם טוטם", הוצב בעיר ונקובר שבקנדה בשנת 2015. העבודה, בגובה של כ-10 מטרים, היא סוג של טוטם מודרני, שעליו הוצבו 4 מכוניות מחוצות, זו על גבי זו.


הנה האינסטליישן Trans Am Totem:

https://youtu.be/gQn7fOu0QUI


התוצאה של הצבתו:

https://youtu.be/6dVgzN5xSlQ


וכך הציבו את המיצב במקומו:

https://youtu.be/RuxhKkRbbsA

איגור מיטוראג' (Igor Mitoraj) היה פסל פולני שהושפע מהפסלים היוונים ומסיפורי המיתולוגיה. אצלו תורגמה ההשפעה הזו לפסלים שמזכירים חלקי גוף ודמויות קטועות איברים, שאף אחד מהם אינו שלם. אבל זה לא נבע מגניבה אמנותית אלא משימוש בתבניות אסתטיות מוכרות, בהקשרים שאיננו רגילים לחוות אותם.

מיטוראג' גם רצה להעביר באמצעות האמנות שלו רעיונות על יופיו של גוף האדם, למול השבריריות שלו. במילים אחרות - הוא יצר קלאסיקה פוסט-מודרנית והעמיד אותה ליד קלאסיקה הממוקמת במקומות קלאסיים. לכן נהג להציג את עבודותיו הניאו קלאסיות המרתקות, במקומות כמו עמק המקדשים שבסיציליה או בפומפיי האיטלקית, כשברקע שלהן ניבטים מקדשים וחורבות מהעולמות הקלאסיים של יוון ורומי העתיקות.

אבל אתם בטח רוצים דוגמה עוד יותר מרתקת של הגאונות שלו, נכון?

אוקיי... הוא עשה זאת בצורה מרתקת גם בעבודות קודמות שלו, כמו זו שבה איחד ב-2003 את מראות הפיסול בסגנון היווני העתיק עם הסיפורים של הנצרות. בניגוד למגמות השולטות באמנות המודרנית, של הפשטה והמשגה, פנה מיטוראג', כהרגלו, אל הקלאסיקה בחיבור שלו, בין מלאכים נוצריים לגופים שמזכירים פסלי ספורטאים יווניים ואלילות פגאניות.

החיבור שעשה, בין עולם הדימויים הנוצרי לקלאסיקה ובין סיפורים נוצריים למראות של גופות שבורים, ראשים ערופים וגפיים קטועות, המאפיינים את עבודותיו ולקוחים ממראות הפסלים היווניים שאנו רגילים לראות במוזיאונים הארכיאולוגיים, סייעו לחיבור העל-זמני והעל-תרבותי המיוחד שלו, בין ישן מאד לישן פחות ישן.


הנה עבודות של איגור מיטוראג':

https://youtu.be/xXU8An6Ukyg


תמונות מפתיחת תערוכה שלו בלונדון 2014:

https://youtu.be/T-JiwmJ9XXg


מהתערוכה בפומפיי:

https://youtu.be/GqeJtXiFIzU


ותערוכה בעמק המקדשים באגריגנטו:

https://youtu.be/pbEW-MWi4m0

מה זה ננו פיסול?
איזה פסל הוא הקטן ביותר בעולם?


אם חשבתם שכתיבה על גרגר אורז היא קטנה ומופלאה, תצטרכו להתעדכן מעט.. גרגר אורז הוא הר אדיר ממדים ליד פסלי הננו הזעירים. ואכן, ננו פיסול הוא פיסול בממדים כה קטנים, שחייבים להעזר בו בהגדלה עצומה. ניתן לצפות בננו פסלים רק באמצעים טכנולוגיים מתקדמים, כמו המיקרוסקופ האלקטרוני רב העוצמה. וזה לא עוצר שם.. ככל שהטכנולוגיה הולכת ומתמזערת, הולכים הננו-פסלים ונעשים זעירים עוד יותר..

הפסל הכי קטן בעולם כיום הוא פסלו של האמן הדרום אפריקאי והמדען ג'ונתי הורביץ. הפסל הזה עשוי מפלסטיק, אך הפיסול בו אינו ידני אלא מתבצע באמצעים טכנולוגיים המיועדים לעבודה עדינה במיוחד, בגדלים של אלפית הסנטימטר. השימוש בציוד הפיסול הזה היה כה מורכב, שהאמן נאלץ להעזר במדעני מכון ויצמן כדי להפעילו.

כמודל לפסל הזעיר שימשה רעייתו הישראלית של הפסל ג'ונתי הורוביץ. הפסל עצמו נכנס זה מכבר לספר השיאים של גינס, בתור הפסל הקטן בתבל.


הנה סיפורו של הפסל הזעיר בתבל (עברית):

https://youtu.be/s6fGWyEL634

הכריש של הדינגטון הוא פסל מרשים שממוקם על גג של בית ברחוב בעיר אוקספורד שבאנגליה. אולי הוא אינו יצירת אמנות נשגבת, אך זהו פסל בלתי נשכח ומעניין, עם אמירה ברורה והרבה קסם! יצר אותו הפסל ג'ון באקלי.


הנה סרטון של הכריש מהדינגטון:

http://youtu.be/Fo5s1AwDqzA

עם 60 זוגות נעליים מכל הגדלים והסוגים האפשריים, שכמו ממתינים לבעליהם שיחזרו, הפסל "נעליים על הדנובה" (Shoes on the Danube Bank) הוא פסל שצובט את הלב. הפסל שעל גדות נהר הדנובה הוא אנדרטה שהוצבה בבודפשט בירת הונגריה בשנת 2005, במלאת 60 שנה לסיומה של מלחמת העולם השנייה. הוא פוסל בידי צמד האמנים ההונגריים גיולה פאואר וקאן טוגאי.

הנעליים הקפואות והנטושות עשויות המתכת שעל גדת הנהר הן לזכר הקורבנות היהודיים, שאולצו להסיר את נעליהם רגע לפני שנורו באכזריות על ידי הפשיסטים ההונגריים. אבל ההנצחה שעושה "נעליים על הדנובה" לא נועדה להזכיר רק את היהודים שנרצחו בזמן מלחמת העולם השנייה, אלא גם את הפשעים האיומים של ההונגרים, אנשי תנועת "צלב החץ", מי שהיו אז המנהיגים הגזעניים של הונגריה. חברי "צלב החץ" שיתפו פעולה עם הנאצים והמעשים נעשו בפקודת שליט הונגריה דאז, כהפגנת שיתוף פעולה עם הנאצים והתנדבות לסייע ברצח העם, פרי השנאה העיוורת ליהודים בהונגריה של אותם ימים.


הנה אנדרטת נעלי הברונזה שעל גדות נהר הדנובה:

http://youtu.be/JgOVJ2qPwus


עוד קצת על המקום העצוב עם הפער הבלתי נתפס בין שלוות הדנובה לבין האירועים שקרו בו:

http://youtu.be/EuzFSVUR42k


והנה מצגת על האנדרטה ופשעיהם של אנשי "צלב החץ":

http://youtu.be/o-0b4EjfTW0

הידעתם שפסלי הסוסים הגדולים ביותר בעולם נמצאים בסקוטלנד? - ומדובר בראשים בלבד.

בפלקירק גרנג'מאות' שבסקוטלנד נבנה ה"קלפיז" (Kelpies), אחד או למעשה שניים מהפסלים הענקיים והמרשימים בעולם. פסל הקלפיז הוא של שני ראשי סוסים, מרשימים במיוחד, בגובה 30 מטרים כל אחד. הקלפיז, שנראים כאילו הם יוצאים מהמים, הם אות כבוד היסטורי לסוסי העבודה ששימשו את התחבורה והתעשייה הסקוטיים של המאה ה-19.

הפסלים עשויים משילוב של ברזל ונירוסטה. בנייתם החלה במבנה ענק שעשוי מצינורות פלדה. כולו נבנה מראש והוא הובל כשהוא מפורק לחלקים, היישר לאתר ההקמה. לאחר הרכבתו באתר, הולבשו על השלד הענקי כ-1000 לוחות נירוסטה, שנחתכו בחיתוך לייזר. כל ראש של סוס כזה שוקל כ-300 טון. זוהי עבודת האמנות הגדולה ביותר בתולדות סקוטלנד ואחת הגדולות באירופה.

בלילה מקבלים ראשי הסוסים מראה מרהיב במיוחד. כשהם מוארים מבפנים ומבחוץ, הם משתקפים במי התעלה שלידם ומקבלים ממד יפה במיוחד של יופי פיסולי פיגורטיבי. לאחד מהם אף ניתן להיכנס ולהתרשם מהעבודה האמנותית והטכנולוגית המרשימה שנעשתה שם.


הנה ראשי הסוסים הגדולים בעולם:

https://youtu.be/zUD3hj-QDQc


הנה סיפור הפסל הגדול:

https://youtu.be/1DnrZ2vSWzE


והנה הם ממעוף הציפור:

https://youtu.be/-vr0PhTbAbg

בנייה בלגו הוא אחד התחביבים האהובים שיש.

נתן סאווייה, אמן מניו-יורק, מפסל פסלים רבים מלבני לגו קטנות. סאווייה יוצר מלבני הלגו פסלים רבים וכיום הוא מציג תערוכה בינלאומית של פסלי לגו בכל העולם.

כמו כולנו, שיחק האמן בלבני לגו מגיל צעיר מאד. אך באותו הגיל החל נתן סאווייה גם לפסל בלגו. הוא הפך לאמן כה מעניין ומרתק שכיום הוא מאמני תרבות הפופ המוכרים בעולם.


הנה האמן נתן סאווייה בסטודיו שלו עם פסלי הלגו שיצר:

http://youtu.be/dLfEz1dMKew?t=3s


הילוך מהיר של האמן ועוזריו בונים מ-87,500 לבנים של לגו את אחד מפסליו המרשימים:

http://youtu.be/pLA50Zrc10M?t=8s


מצגת וידאו של רבים מהפסלים של נתן סאוויה:

http://youtu.be/gZYWwJbcPDg


וסרטון התערוכה של פסלי הלגו של נתן סאווייה:

http://youtu.be/KA-aGYKj2HA?t=4s

תיאו ג'אנסן, או יאנסן, הוא פסל קינטי, אמן ומהנדס הולנדי שיוצר כבר שנים רבות מכונות עשויות מחוטים, צינורות פלסטיק ובקבוקי שתייה משומשים. הוא יוצר מהחומרים הללו מעין 'חיות' שיודעות 'ללכת' (כלומר לנוע ולזוז עם הרוח). את החיות המכניות האלה, שהוא מכנה 'תפלצות חול' (Strandbeest), הוא מציב בחוף הים, שם הן מקבלות חיים משל עצמן.

זה התחיל מגלגל מיוחד, מנגנון מכני שג'אנסן פיתח. הוא מורכב מ-11 מוטות בעלי אורך שונה, שהוא מכנה 'אחד עשר המספרים הקדושים'. במקום נסיעה חלקה כמו גלגל רגיל, מחקה המנגנון הגלגלי שלו הליכה מעין טבעית, מרשימה ומצחיקה בו-זמנית. אבל המהנדס ג'אנסן לא עצר כאן.

בעזרת חיישנים שהטמיע בהם, בלי חשמל ובלי אנרגיה כלשהיא אלא רק בהמצאות מלאות דמיון, יודעים 'בעלי החיים' המדומים של ג'אנסן מתי לשנות כיוון הליכה, הם מקפידים לייצב את עצמם אל הקרקע כשיש רוח, לזכור להיזהר מהים ועוד.


הנה סיפור התפלצות המופלאות של תיאו יאנסן:

http://youtu.be/HSKyHmjyrkA


מחול תפלצות החול:

http://youtu.be/MYGJ9jrbpvg


האמן מספר על עבודתו:

http://youtu.be/MCr26FS-4kw


על הרעש הייחודי שהן מייצרות בתנועה:

https://youtu.be/3ZePhxfXlns


ריקוד מפלצות החול:

https://youtu.be/C97kMKwZ2-g


כאן הוא בודק את אחת החיות טורגנטיה ולה 2:

http://youtu.be/2VWhE-HsQnE

"רוח זמננו" היה פסל שנעשה בשנת 1919 על ידי ראול האוסמן, מייסד הדאדא. הוא סימל את מצבם של בני המעמד הבינוני באותן שנים. הפסל נוצר בתקופה של בתקופה קשה של מאבקים פוליטי והפגנות רבות והוא נועד לזעזע את הצופה.

העבודה הזו מעבירה מסר מגוחך ומכוער בכוונה. זו הייתה דרכו של האמן לבטא את מצב החברה ואת מצבו של הפרט הנטמע בה והופך לאחד מההמונים. הוא ראה במסר החברתי את תפקידו העיקרי של האמן.

הפסל נעשה בטכניקה שנקראת אסמבלא'ז. כלומר, הוא הורכב מחפצים שונים שלכל אחד מהם משמעות בעיני הפסל, מייסד הדאדא ראול האוסמן.

במרכז היצירה ראש עץ מגולף מהסוג ששימש בתחילת המאה הקודמת להדגמה של פיאות נוכריות. הוא מייצג את דלות הרוח של התקופה. לרקה הימנית הצמיד האמן נרתיק עור עם חלק ממכונת כתיבה בתוכו, סמל לשליטת המדיה בהמונים והשקרים שבהם היא מזינה את ההמונים. למצח הוצמד סרט מדידה, לוח עם המספר 22 ומנגנון של שעון. כוס מתקפלת הונחה על הקודקוד של הראש ומכשירי מדידה מוצמדים לו לרקה.


הנה סיפור היצירה "רוח זמננו" של ראול האוזמן:

https://youtu.be/8YrRdcW3wvQ


וסגנון הדאדא שהפסל היה מהעבודות הראשונות בו:

https://youtu.be/ABNwtDyx7T4

האמן הצרפתי-אמריקני מרסל דושאן מתנועת הסוריאליזם והדאדא הפך לאחד מחשובי האמנים במאה ה-20 והמורד באמנות, אולי הכי מורד מבין אמני המאה המרדנית ביותר.

בין השאר הוא פיתח את מושג ה"רדי מייד", המתאר אמנות שנוצרת משימוש באובייקטים או בחפצים יומיומיים.

יצירת ה'רדי מייד' הידועה במיוחד של דושאן היא "מזרקה" (Fountain), שיצר ב-1917. היצירה היא בעצם אסלה משומשת ממשתנה ציבורית שקנה האמן והחליט להציג אותה במוזיאון כיצירת אמנות. הוא טען שההחלטה להפוך את המשתנה ליצירה עם שם משלה, היא החלטה אמנותית ולכן זו יצירת אמנות. אגב, הוא חתם על היצירה בכינוי R.Mutt.

כמה שזה נשמע מופרך לאמנים וחובבי האמנות של התקופה, ה"מזרקה" הייתה ליצירה מהפכנית, שבעקבותיה יצרו דושאן ואמנים רבים אחרים עבודות רבות בסגנון ה"רדי מייד". היא נבחרה בשנים האחרונות על ידי היסטוריונים של האמנות, כיצירה המשפיעה ביותר על האמנות המודרנית.

בהמשך השפיע מושג ה"רדי מייד" על התפתחות אמנות הפופ-ארט (אנדי וורהול הוא נציגה המובהק) ושל האמנות המושגית (קונספטואלית).

אבל דושאן יצר יצירות מעניינות רבות, ביניהן מונה ליזה עם שפם, שבה הוסיף שפם ליצירה המפורסמת בעולם, או "גלגל של אופניים", שבה הרכיב גלגל על שרפרף עץ פשוט.


הנה סרטון קצר על מרסל דושאן ו"המזרקה" שלו:

https://youtu.be/Fm4w52E9P-E


הסיפור מאחרי היצירה מעוררת המחלוקת וכיצד היא התקבלה:

https://youtu.be/NSKxJc_J0No


מבקרים מדברים על "מזרקה" ומתייחסים אליה כיצירת אמנות:

http://youtu.be/SIApXD-TdDs


והמומחים מנתחים את ה"מזרקה" של דושאן:

http://youtu.be/ieVw3Mey5GQ

מרסל דושאן (Marcel Duchamp) היה אולי גדול המהפכנים של האמנות המודרנית. גם במאה ה-20 על שלל המהפכות ושבירות המסגרת שלה, הוא מתנשא מעל כולם בחדשנות ובמקוריות המחשבה והאמנות שלו. לא פעם נדמה שאפילו לעצמו הוא לא הירשה להתרגל לקו מחשבה "רגיל". הוא אמר פעם ש"אני סותר את עצמי בכוונה, כדי לא להיגרר אחרי טעמי שלי". ואכן, רבים רואים בו את הממציא המתמיד של עולם האמנות המודרנית.

האמן הצרפתי-אמריקני מרסל דושאן מתנועת הסוריאליזם והדאדא הפך לאחד מחשובי האמנים במאה ה-20 והמורד באמנות, אולי הכי מורד מבין אמני המאה המרדנית ביותר... בין השאר הוא פיתח את מושג ה"רדי מייד", שמתאר אמנות שנוצרת משימוש באובייקטים או בחפצים יומיומיים.

יצירת ה'רדי מייד' הידועה במיוחד של דושאן היא "מזרקה" (Fountain), שיצר ב-1917. היצירה היא בעצם משתנה ציבורית שקנה האמן והחליט להציג אותה במוזיאון כיצירת אמנות. הוא טען שההחלטה להפוך את המשתנה ליצירה עם שם משלה, היא ההחלטה האמנותית ולכן זו יצירת אמנות. אגב, הוא חתם על היצירה בכינוי R.Mutt.

ככל שהדבר נראה מופרך לאמנים ולחובבי האמנות של התקופה, ה"מזרקה" הייתה ליצירה מהפכנית ופורצת דרך, שבעקבותיה יצרו דושאן ואמנים רבים אחרים עבודות רבות בסגנון ה"רדי מייד". היא נבחרה בשנים האחרונות על ידי היסטוריונים של האמנות, כיצירה המשפיעה ביותר על האמנות המודרנית.

בהמשך השפיע מושג ה"רדי מייד" על התפתחות אמנות הפופ-ארט (אנדי וורהול הוא נציגה המובהק) ושל האמנות המושגית (קונספטואלית).

אבל דושאן יצר יצירות מעניינות נוספות, ביניהן מונה ליזה עם שפם, שבה הוסיף שפם ליצירה המפורסמת בעולם, או "גלגל של אופניים", שבה הרכיב גלגל על שרפרף עץ פשוט.


60 שניות על מרסל דושן ו"המזרקה" שלו:

https://youtu.be/zDPn6PwUANk


עבודותיו המפורסמות של דושאן בתערוכה מרוכזת:

https://youtu.be/7O9c-wjNW8E


"גלגל האופניים" המפורסם שלו:

https://youtu.be/63yYbOnJt-o


עוד הסבר על ה"מזרקה":

https://youtu.be/ieVw3Mey5GQ


ותכנית חינוכית לילדים על מרסל דושאן (עברית):

https://youtu.be/dPtLneASUwk?long=yes