אדיסון (Edison) היה מגדולי הממציאים בכל הזמנים. הוא היה לא רק ממציא גאון, אלא גם איש עסקים מבריק ואדם שניהל מערכת ענקית של פיתוח עסקי להמצאות שהמציא.

אבל לא כולם יודעים שמי שרבים רואים כגדול הממציאים בכל הזמנים, תומאס אלווה אדיסון, סולק בגיל 7 מבית הספר. זה קרה מכיוון שהמורים סברו שאין סיכוי שיקלוט את החומר הלימודי בכיתה...

היום כנראה שהיו שולחים אותו לאבחון ומאתרים קשיי למידה, אבל אז ההחלטות היו ברורות והממציא הדגול נזרק הביתה. אימו נטלה עליה את מלאכת ההוראה שלו ונראה שהיא די הצליחה. זה היה כנראה ה-"Home schooling" המוצלח בהיסטוריה.

אדיסון, מי שיהפוך לממציא, יזכה בהמשך חייו לכינוי "הקוסם ממנלו פארק" וירשום לא פחות מ-1,093 פטנטים ברחבי העולם, יפתח את הנורה החשמלית השימושית הראשונה בעולם. זו תהיה ההמצאה החשובה ביותר של העת המודרנית והיא תהיה הבסיס לתעשיות שלמות שיבואו בשנים שלאחר מכן.

עוד לפני כן, הוא המציא המצאות בתחום הטלגרף וגם אחרי הנורה הוא ימציא עוד המצאות רבות, כולל הפונוגרף שיהפוך להמצאה החדשנית והחשובה ביותר בתחום המוסיקה והסאונד. ביצועים יפים למי שבית הספר לא מצא כמספיק טוב ללמוד בו...

ואכן, צחוק הגורל הוא שמי שסולק מבית הספר הפך לממציא שיצר המצאות רבות מכל ממציא אחר. כבר בחייו הוא הפך הממציא הגדול והמפורסם בעולם. בין המצאותיו היו נורת החשמל והפונוגרף, מקליט המוסיקה הראשון.

אבל אדיסון לא למד רק מדעים בבית. הוא היה גם בעל חוש עיסקי מפותח, לא פחות מכשרון ההמצאה ופיתוח המוצרים שלו. הוא רשם מעל אלף פטנטים על שמו והאמירה המפורסמת שזוכרים לו היא "אם לא אוכל למכור את זה - איני רוצה להמציא את זה!". ואכן, המצאותיו הפכו למוצרים נמכרים ופופולאריים בכל העולם - עוד הוכחה שפיתוח טכנולוגי וחדשנות הם עניין עסקי, כמעט כמו טכנולוגי.

כך הפך התלמיד המתקשה אדיסון, לממציא המפורסם ביותר בכל הזמנים, איש לומד ומגלה כל העת.


הנה תולדות חייו של הממציא הגדול:

https://youtu.be/FB3dCGSSkQw


סיפורו של המכתב מבית הספר ואיך יצר גאון (מתורגם):

https://youtu.be/qgTGUUB7uys


על חייו של אדיסון:

http://youtu.be/ZlxVDdBtFQQ


אדיסון והמצאתו הגדולה - הנורה החשמלית:

http://youtu.be/9MPCKWREnIo


ותכנית חינוכית על גדול הממציאים, תומאס אלווה אדיסון (עברית):

https://youtu.be/Oi5O3T1h8xc?long=yes

נַחֲלַת הַכְּלָל (Public domain), פאבליק דומיין, היא הגדרה של קניין רוחני, שמתייחסת ליצירות שאינן מוגנות בזכויות יוצרים, או להמצאות שאינן מוגנות בפטנטים. כינוי נוסף להגדרה זו היא "רשות הציבור".

בדרך כלל פגות זכויות היוצרים בתוך 50 עד 100 שנה מיום מות היוצר. זה משתנה בהתאם למדינה ולחוקיה. בישראל, למשל, פגות זכויות היוצרים של יצירה אמנותית לאחר 70 שנה ממותו של היוצר.

כשפגות זכויות היוצרים של היוצר, הופכת היצירה ל"נחלת הכלל", או באנגלית Public domain ומותר לכולם להשתמש בה כרצונם.

יש גם כאלה שמראש אינם דורשים תשלום על יצירותיהם. רבים מהם מתירים שימוש חופשי לחלוטין, בכך שהם משחררים את יצירתם כ"נחלת הכלל".


הנה הסבר של נחלת הכלל:

https://youtu.be/SABNa2r8Ydg


למשל נחלת הכלל בתחום המוסיקה:

https://youtu.be/jPQ20qiczaA


ומנגינת "צ'ופסטיקס" שהיא נחלת הכלל וכאן הפסנתרן ליברצ'ה מאלתר ומפתח אותה בפסנתר:

https://youtu.be/jruN-ZTIdak

נניח שעבדתם המון על המצאה שהמצאתם וייצרתם מוצר, שעלה המון כסף לייצר, אבל מפעל אחר העתיק אותה ומוצא מוצר מתחרה וזול יותר ומשקיע בפרסום והמוצר שלכם פשוט לא נמכר.. נכון שזה לא כיף?

הפטנט נועד למנוע את זה ולהגן על המצאה. פטנטים ניתנים על ידי המדינה. הפטנט הוא הליך משפטי שנועד למנוע מאחרים, למשך 20 שנה ובחלק מהמדינות לטווח קצר יותר. את השימוש בהמצאה שתוארה בפטנט. אחרי שפג התוקף שלו, בתום 20 שנה, מותר לכולם להשתמש בו כרצונם ולייצר מוצרים שמתבססים על הפטנט.

למעשה, פטנט הוא סוג של מונופול לזמן מוגבל. את הפטנט יש חובה לפרסם, כך שאחרים יוכלו ללמוד לגבי הפיתוח ולא להפר אותו או לרכוש זכויות רישוי לשימוש בו ובכך לפתח את התחום למוצרים חדשניים.

האם בית משפט יכול לאשר לחברה להשתמש בפטנט של מתחרה, או לכפות על מי שרשם את הפטנט להפוך אותו לציבורי? - התשובה חיובית, אבל זה קורה כמעט רק בתעשיית התרופות.

כל פטנט צריך לכלול חדשנות. הוא צריך להיות משהו שאיש לא חשב עליו קודם. צריכה להיות בו גם "קפיצה המצאתית", שפירושה שאכן הפטנט מקדם את התחום באופן ממשי.

לא רבים יודעים שכמעט כל דבר שאנו פוגשים במוצרים שאנו קונים נרשם בפטנט. ישנם אף מוצרים שעליהם או על העטיפה שלהם ניתן לראות סימון של הפטנט. ישנם מוצרים, כמו טלפונים סלולאריים או מחשבים חדשניים, שכוללים אלפי פטנטים שונים. חברות הייטק מחזיקות פטנטנים רבים ואף תובעות חברות שהפרו אותם.

אגב, מסתבר שלחברת הטכנולוגיה Apple היה פעם פטנט על מלבן עם פינות מעוגלות..


כך רושמים פטנט:

https://youtu.be/U6SjpTDaXBw


מה זה פטנט?

https://youtu.be/ISNIgJUa9po


הסבר להורים:

http://youtu.be/2JTaTWtyJEs


פטנט חייב להיות חדשני:

http://youtu.be/CH4ubCmhwWU


והוא צריך גם לחדש בתחום שבו הוא עוסק:

http://youtu.be/DijbJdqOy0w

מלחמות הפטנטים (Patent wars) הוא הכינוי לשורת מאבקים משפטיים וסכסוכים בין חברות טכנולוגיה על זכויות פטנטים וקניין רוחני, שהתקיימו בסוף העשור הראשון של שנות ה-2000 ותחילת השני.

עיקר המלחמות היו בתעשיית הסמארטפונים והמכשירים הניידים בכלל. הנלחמות במאבקים משפטיים שונים היו חברות הטכנולוגיה הגדולות, כולל חברת אפל, סמסונג, גוגל ומיקרוסופט.

במילים פשוטות, המעורבות העיקריות היו יצרניות הסמארטפונים שהשתדלו להגן על החידושים שלהן על ידי רישום פטנטים. בכך הן הצליחו להקשות על היריבות או לפחות לאלץ אותן לשלם ביוקר עבור השימוש בטכנולוגיות שהן עצמן פיתחו.

צריך להבין שחברות כאלה משקיעות סכומים עצומים במחקר ובפיתוח, גם לפיתוחים שלהן, אך גם בידיעה שבזכות הסכמי הרישוי הן יקבלו סכומים גבוהים, שיתכן ויחזירו את ההשקעה ובמקרים מסוימים אף יניבו להן רווח.

הלחמות הפטנטים החלו כש"אפל" תבעה את חברת "נוקיה" על העתקה של פטנטים ממכשיר האייפון שפיתחה. נוקיה עצמה ממהרת להגיב בתביעה נגדית כנגד אפל ודי מהר מצאו את עצמן גם "גוגל" ו"מיקרוסופט" מצטרפות ונגררות למלחמות הפטנטים.


#איך זה עבד?
במסגרת המלחמות המשפטיות החלו חברות הטכנולוגיה הגדולות גם לצבור "מטמוני פטנטים". אלה שימשו אותן, לא כדי לפתח מוצרים חדשים, אלא כדי להגן על עצמן מתביעה.

מטמון פטנטים גדול בידי חברה כלשהי מסייע לחברה לומר ליריבתה: "אם תעזי לתבוע אותי על הפרת הפטנטים שלך, אני אתבע אותך על הפטנטים שלי".

המלחמות החלו עת החברות הללו החלו להגיש תביעות רבות זו כנגד זו, כשהן עושות זאת בתחומי שיפוט רבים, בכל העולם.

מרבית המחלוקות התרכזו בתביעות של הפרת פטנטים. כל חברה האשימה חלק מהאחרות בשימוש בטכנולוגיה שלה בפטנט רשום עת שמה וללא הרשאה ממנה.

הרבה כסף וזמן הושקעו בקרבות הללו, והם השפיעו מאוד באותו שנים על ההתפתחות של תעשיית הטכנולוגיה.

עם הזמן ובשנים שלאחר מכן שככו מלחמות הפטנטים במעט, לאחר שרבים מהמתעמתים הגדולים הללו הגיעו להסדרים ביניהם וחתמו על הסכמי רישוי צולבים. ההסכמים הביאו לכך שכל חברה התירה ליריבתה להשתמש בפטנטים שלה וקיבלה את זכויות השימוש בפטנטים של היריבה.

ועדיין, סכסוכי קניין רוחני ממשיכים להיות אתגר משמעותי לתעשיית הטכנולוגיה. גם האיום של מלחמות פטנטים דומות בעתיד לא נעלם ומהווה מקור לדאגה וכאב ראש לא קטנים עבור חברות רבות.


הנה מלחמת הפטנטים:

https://youtu.be/8cr9payw7uM


הקרב הגדול של אפל וסמסונג:

https://youtu.be/3h_9AZXe2cg


הדגמת הדמיון החיצוני שמאפשרת קצת להבין את מה שבדרך כלל חבוי בהסתר:

https://youtu.be/qsz5JsDqAYs


וסרטון תיעודי על החשיבות של ההגנה על ההמצאות והפטנטים:

https://youtu.be/Tu4U_XAkkvM?long=yes

"טרולי פטנטים" (Patent trolls) הוא הכינוי לגופים מסחריים, שלא ממציאים, מפתחים או מייצרים דבר, אלא מנסים לאכוף את הפטנטים שברשותם על אחרים.

האחרים הללו הם מפתחים, ממציאים, סטארטאפים, חברות או גופים עסקיים שפעילים בשוק ובדרך יקרה להחריד, הם עלולים לגלות שהפרו את זכויות היוצרים ושטרול הפטנטים "חוגג עליהם".

כי הטרולים של הפטנטים הם בדרך כלל חברות רשומות, התובעות חברות אחרות שמייצרות ומפתחות מוצרים והפרו פטנט שבו הטרוליות מחזיקות.

בימינו חברות כאלה כה נפוצות בעמק הסיליקון עד שהן זכו לכינוי "טרול פטנטים". רק להמחשה - מעל 80% מתביעות הפרת הפטנט בארה"ב הוגשו בשנים האחרונות על ידי טרולי פטנטים.

הכינוי לאותם גופים עסקיים בא משמם של הטרולים. נזכיר שמדובר ביצורים מהמיתולוגיה הנורדית והסקנדינבית, שמתגוררים מתחת לגשר שנבנה על ידי אחרים ודורשים תשלום ממי שרוצים לעבור עליו...

את המונח הזה, טרול פטנטים, המציא אחד מעורכי הדין של חברת אינטל, פיטר דטקין. זה קרה כשדטקין התרעם על סכומי העתק שהחברה נאלצה לשלם לבעלי פטנטים, כדי לפתח את המעבדים המהפכניים שלה. אז הוא כינה תובע שכזה בכינוי "סחטן פטנטים" ונתבע בתביעת דיבה. דטקין שינה את הכינוי ל"טרול" והיום אותו עו"ד שאיים לתבוע הוא בכיר בטרולית הפטנטים הגדולה בעולם.

מעבר לכינוי הציורי לו זכתה, תעשיית תביעות הפטנטים היא תעשיית ענק ועשירה מאוד. כיום היא מהווה איום של ממש על היצירתיות הטכנולוגית בעולם ולדעת רבים גם מצליחה לחולל בה נזקים. בענף ההייטק האמריקאי, למשל, מתחוללת ממש מגיפה של תביעות פטנטים שכאלה. הן משביתות הרבה מיזמים טובים ורעיונות שיכולים היו להבשיל למוצרים מעולים, שהיו תורמים להמון היבטים חיוביים של החיים בעולם המודרני.

רוצים להכיר את טרול הפטנטים הגדול בעולם? - בעשורים האחרונים מייחסים רבים את הכינוי לחברת אינטלקטואל ונצ'רס האמריקאית. החברה הזו מכניסה מיליארדי דולרים מפטנטים, מבלי שהשיקה מוצר כלשהו.

את כל הונה העצום עושה אינטלקטואל ונצ'רס מתביעות פטנטים שכאלה. היא קונה פטנטים רבים, משקיעה את כל זמנה וממונה באיתור של הפרות כאלה ואז תובעת.

החברה אוחזת באחד ממאגרי הפטנטים הגדולים בעולם. יש לה עשרות אלפי פטנטים. היא לא רק מאיימת בתביעות, לאחר שהיא זוכה בכסף, לרוב בפשרות סודיות עם הנתבעים בבית המשפט, היא פונה לחברות נוספות ודורשת תשלום תמורות רישיונות השימוש בפטנטים הללו. לאחר שהן מגלות שהיא כבר "זכתה" בתביעה שהגישה על הפטנטים הללו, מרבית החברות שנתבעות נאלצות להסכים לשלם. חלק מהן אף מפסיקות לפעול.

מייסד החברה, אגב, הוא מולטי מיליונר. מי שבגיל 23 השלים דוקטורט בפיזיקה תיאורטית, היה סמנכ"ל טכנולוגיות במיקרוסופט ושם עשה את הונו. הוא גורס שאינטלקטואל ונצ'רס היא חברה שמשקיעה בהמצאות ומסייעת לממציאים. הוא, מבחינתו, הקים חברה שרוכשת מהממציאים את הפטנטים שלהם, כאלה ששוכבים בחוסר מעש. החברה שלו אוספת אותם למאגר עצום ומאפשרת לחברות להשתמש בהם בהמצאות שלהם - בתשלום כמובן.

כמובן שהבעיה העיקרית היא שמדובר בפטנטים ולא בהמצאות. לפחות במה שנוגע לעולם המחשבים והאינטרנט, אין זהות בין פטנט והמצאה. מרבית הפטנטים הם לא דברים שמישהו יחשיב כהמצאה. גם אם זה חוקי, יש בנפנוף בפטנטים שלא אתה רשמת משהו כזלני לכשעצמו ונצלני. דווקא הפטנטים הללו עצמם, במיוחד בידיהם של טרולי פטנטים שכאלו, הם שיהיו כלי ועילה לתביעות נגד אחרים.


קבלו מבט מהיר אל טרולי הפטנטים:

https://youtu.be/azIUGQuMfJY


כך תביסו טרול פטנטים (מתורגם):

https://youtu.be/E_lb3D7Ay-M


כך הם פוגעים בחדשנות:

https://youtu.be/sDg-Wh0XA-w


בחיוך - האם כך נראים או מתנהגים טרולי פטנטים?

https://youtu.be/3U9ybx3IfFA


וסרטון תיעודי על טרולי הפטנטים ומה שיתכן שיעצור אותם:

https://youtu.be/gf8Et6tD48Y?long=yes

פעם שאלו את הזמר יוצר דיוויד בואי האם לדעתו הוא מקורי והוא הגיב בשלילה ואמר שהוא יותר כמו גנב בעל טעם. אחר כך הוא הוסיף שהאמנות היחידה שהוא מוכן ללמוד היא כזו שיש בה דברים שהוא יכול לגנוב מהם.

להבדיל ממנו, את סטרווינסקי, המלחין שלקח חלקים מיצירות שהוא אהב ושינה אותם לצורך מוסיקה לבאלט חדש שכתב, האשימו המבקרים בגניבה מוזיקלית. "אתם 'מכבדים', אבל אני אוהב." הוא השיב להם ביובש והמשיך בדרכו אל התהילה.

מקוריוּת (Originality) נחשבת מחמאה ליצירתיות של אמנים, יוצרים וממציאים. היא אמנם מוגדרת כיצירה או המצאה של עבודות חדשות, שאינן בשום מקרה בגדר העתק, שיכפול או זיוף של עבודה של אחרים. אבל יותר ויותר אמנים, ממציאים, מדענים ויוצרים מראים שעבודה מקורית יכולה להסתמך ו"לגנוב" רעיונות ודברים מעבודות של אנשים אחרים ולהתפתח כמיטב הכישרון של היוצר שלה.

מושגים כמו וריאציות על נושא, קולאז', מונטאז', קאט-אפ, מאש-אפ, רמיקס וכדומה - כל אלו הפכו במהלך ההיסטוריה ובמיוחד בתקופות האחרונות, שוב ושוב, לחזקים לאין ערוך מאלו שקידשו את היצירה העצמית והבלתי משלבת.

אפילו באך הגדול נהג להעתיק קטעים שלמים מיצירותיהם של מלחינים אחרים בני זמנו, למיסות ולקנטטות שלו. למעשה, בזכות זה התגלה מאות שנים אחר-כך המלחין אנטוניו ויוואלדי, כשמוסיקולוגים מצאו ביצירותיו המונומנטליות של באך קטעים שלמים של מלחין לא מוכר. כשהעמיקו לחקור, גילו את המורה למוסיקה מבית היתומות בוונציה, אנטוניו ויוואלדי שמו.

החוק, אגב, מכיר בכך לחלוטין. בדיני זכויות היוצרים, רק מקוריות מאפשרת להגן על יצירה. אבל ביצירה המבוססת על יצירה אחרת ושעדיין מכילה מרכיבים מקוריים חדשים, יזכו הללו בהגנה משפטית, בתור "יצירה נגזרת".

בעולם הפטנטים, אגב, הדרישת אינה רק מקוריות משמעותית, אלא חדשנות של ממש, או התקדמות המצאתית. הדרישה לרישום פטנט, למשל, צריכה לעמוד בתנאי שמומחה בתחום ההמצאה לא יכול היה לחשוב על הרעיון שבפטנט באופן טבעי. הממציאה צריכה להראות לרשות הפטנטים שהיא ממש הבריקה בפטנט שלה ושזו התקדמות המצאתית, שהיא נחוצה והכרחית לצורך רישום הפטנט ולהענקת הזכויות לממציאים.


הנה אלו שרואים דברים אחרת:

https://youtu.be/TJ1SDXbij8Y


למה מקוריות ביוטיוב כל כך לא נחשבת?

https://youtu.be/KHgKuBZdQZc


הרצאת טד: כך תזהו יזמים מקוריים (מתורגם):

https://youtu.be/fxbCHn6gE3U?long=yes


והרצאת טד על המקוריות והיצירה (מתורגם):

https://youtu.be/oww7oB9rjgw?long=yes