שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך הפך פורטנייט למשחק המצליח בהיסטוריה?
פורטנייט (Fortnite) הוא משחק המחשב הלוהט של המאה ה-21 - משחק חברתי, שניתן לשחק בו לבד, מהבית, ועדיין להיות מוקף בחברים וירטואליים לנשק, כאלה שאינך מכיר ולעולם לא תכיר, או עם קבוצת החברים לכיתה או מהחיים האמיתיים.
זהו משחק הישרדות המשלב משחק בנייה, כמו "Minecraft", עם משחק יריות "בגוף שלישי". במקום לראות דרך עיני הדמות כמו במשחקי היריות בגוף ראשון, השחקן רואה כאן את הדמות שהוא משחק מהצד, מאחור וכדומה.
מדובר במשחק המצליח בכל הזמנים, שממכר את המשתמשים באופן רשמי ורפואי. בשנים האחרונות הוא הפך לתופעה תרבותית. חברים נפגשים כדי לחוות אותו ביחד, צופים אחד בשני משחק בזמן אמת וחווים את העלילה ביחד. אנשים צופים ביחד במשחקים מוקלטים של זרים או מפורסמים ואלופי פורטנייט, ממש כמו שאנו צופים במשחקי המונדיאל, בגמר של תוכנית ריאליטי מצליחה או בגמר הסופרבול.
לכאורה לא היה שם משהו מיוחד שירמז על ההצלחה הזו מראש. פורטנייט הוא פשוט אבל יעיל ויש בו 2 אפשרויות משחק בלבד - "באטל רויאל" (Battle Royale) החינמי ו"להציל את העולם" (Save The World).
הגרפיקה מצוינת, אבל לא יוצאת דופן ויש משחקים רבים שהגרפיקה בהם מרשימה יותר. אבל כאן ההורדה בחינם, אין בו טבח זוועותי ואפילו דם, בטח לא אלימות מבעיתה כמו ב-Call of Duty או GTA - מה שהופך את פורטנייט למותר לשיווק לבני 13 ומעלה וללהיט מתבגרים רותח וגם שניתן לשחק כאן עם קבוצה ואנשים שלא מכירים.
הסיפור כאן כורך את סוף העולם וקץ האנושות, במעין עולם מקביל, שנותרו בו שני האחוזים האחרונים מהאוכלוסייה. ילדי הפורטנייט חווים את העניין ביחד ומשחקים בקבוצות. הם מנסים לחסל את אלפי הזומבים הממוחשבים שנשלחים על ידי המשחק להרוג אותם. כל זאת על אדמת אי בודד ומוכה סופה קטלנית, ששטחי המחייה בו הולכים ומצטמצמים כל הזמן.
בלב מרחץ הדמים הזה, מוקפים אנשים יפים וציוריים, השחקנים מוצאים את עצמם במעין גן עדן וגיהינום גם יחד, שמערב דמויות הזויות ולכאורה לא קשורות - ביניהן אסירים, נערות במיני, גיבורי על, היפסטרים ורובוטים, עם אנשים שעוטים כנפיים, תחפושות קוספליי ומסכות גז, לצד חייזרים וערסים דיגיטליים. כולם, ללא יוצא מן הכלל, שחקנים כמוהם.
כי בפורטנייט ניתן לשחק מכל טלפון, טאבלט, מחשב וקונסולה, ללא הבדל בין השחקנים, חוץ כמובן מפריבילגים עם ארנק מלא שקונים בו לבוש מגניב וציוד וירטואלי יקר שמקנה להם יתרון. כי ככה זה בחיים - המשחק אולי חינמי לגמרי, אבל יוצריו מרוויחים הון, בעיקר בזכות העובדה שניתן לקנות בו את אותם פיצ'רים, כמו ויבקס, אותם מטבעות שמשיגים כשמגיעים לרמה גבוהה, אבל רבים קונים בכסף אמיתי הרבה לפני כן.
בדרך ל-4 מיליארד דולר הכנסות ב-2018 בלבד, מפתחי המשחק הזה פיצחו את הסוד הכי נחשק של תעשיית משחקי המחשב. המשחק החינמי שלהם הפך למשחק המחשב הרווחי ביותר היסטוריה!
במשחק הזה הכל לפנים. אין כאן ריצות כדי לחפש קרבות, אין קטעי המתנה, מעבר, הצטיידות או למידה. כאן הריגושים והסיפוקים הם מיידיים ואם אתה מת, תוך שניות תוכל לצאת שוב לקרב כאילו כלום. היתרון כאן, מבחינה חינוכית, שילדים מתרגלים לא לפחד מכישלונות. חשוב מאד להתפתחות ולקריירה עתידית, בה הם ייכשלו לא פעם - במיוחד אם ירצו להצליח.
הנה קדימון המשחק פורטנייט באטל רויאל:
https://youtu.be/URc-c8Rio7M
מהו פורטנייט:
https://youtu.be/_U2JbFhUPX8
והסבר למתחילים בפורטנייט (עברית):
https://youtu.be/aj45PpjxQqM
מהו המטאוורס שאולי יחליף את האינטרנט?
דמיינו שאתם משחקים מטקות מול אלוף העולם, או מדוושים על אופני הכושר שלכם בין כוכבי הלכת, 13 דקות משבתאי ותנוחו, רק כדי לשכב על חוף טרופי, אל מול השמש הקופחת, בלי קרם הגנה אבל עם להקה מקומית שמנגנת לכם ממבו או בוסה רגועה.
אלה רק הקצה של החוויות שיכול להעניק לכם "מטאוורס" (Metaverse), מונח שמתאר עולמות מדומים בהם אנשים יכולים לבלות, לעבוד להיפגש ולעשות מגוון עצום של פעילויות.
אפשר לראות את המטאוורס, אם תרצו, כסוג של אינטרנט בתלת-ממד, מקום וירטואלי שאנו המשתמשים לא צופים או מעיינים בו, אלא נמצאים ממש בתוכו. זהו המעין-יקום החליפי, שהעתיד מבטיח שאוטוטו מגיע ומחליף גם את האינטרנט וגם את החיים האמיתיים.
או לפחות את חלקם.
כשפייסבוק שינתה את שמה למטא ומשקיעה מאות מיליונים בפיתוח היקום הוירטואלי הזה, ברור שזה הופך לנושא שיחה רותח. אבל מטאוורס, הלחם של המילים "מטא" ו"יוניברס", משהו כמו ה"יקום שמֵעֵבֶר", הוא לא רעיון חדש.
את המונח הזה טבע לראשונה הסופר ניל סטיבנסון ברומן המדע הבדיוני שלו "Snow Crash". מאז הוא מבליח אחת לכמה שנים ואחרי זמן מה נעלם כי הטכנולוגיה עוד לא שם.
סקנד לייף, גוגל לייב, אוקולוס ועוד - היו כבר לא מעט נסיונות להכניס אותנו לעולמות וירטואליים באמצעות מסך, כך שנשקיע המון זמן וכסף בנוכחות שם, תוך התעלמות מסוימת מהמציאות הפיזית והשקעה בעולמות המדומים שבצד חשבון הבנק שלהם יושבות חברות טכנולוגיות חובקות עולם.
רובן נסגרו או הפכו לאתר זיכרון לטכנולוגיה קצרת ימים. אבל האם גם מטאוורס הוא סוג של באזזוורד שמקיף אותנו מכל עבר לשנה שנתיים בתור הדבר הבא?
לא ברור. אבל אחת ההבטחות היא שאווטארים, כפילים דיגיטליים, ישמשו בה כנציגים שלנו בני האדם. לא כמו הדמויות הריקות של סקנד לייף אלא בחיקוי מדויק של הבעות הפנים שלנו. כנראה שגם הולוגרמות ייצגו אותנו בשיחות מרחוק וכדומה. דווקא בזמן קורונה דמיינו את הקונספט של חדר ישיבות וירטואלי, בו כל המשתתפים יושבים מסביב לשולחן וירטואלי. הם מתקשרים באמצעות הולוגרמות של כל אחד מהם. מולם לוח ועליו מוצגים, נכתבים ומועלים החומרים בישיבה, ממש כאילו הייתם במשרד ולא בבית הפרטי של כל אחד.
זה אולי נחמד, אבל נראה שהשתתפות בישיבה באמצעות אווטאר, או צפייה בהולוגרמה של מישהו במקום בסקייפ הם ממש לא ההבטחות של עידן ה-Metaverse. יש שם הרבה יותר מזה. מדובר על שדרוג של האינטרנט המוכר של היום למארג טכנולוגי מתוחכם והרמוני, בו משמשים עולמות וירטואליים, פלטפורמות חברתיות, שיחות מרחוק, מציאות מדומה, משחקי מחשב, קריפטו, מחשוב ענן, בינה מלאכותית, בלוקצ'יין וכמעט כל דבר שאנחנו חווים היום - אבל באינטרנט מוטמע, בו נהיה בתוך החוויה ולא מביטים בה על המסך.
אבל עולם שבו נעבוד, נעשה קניות, נטייל, נבלה ונצרוך את כל הבידור האפשרי, כולל סרטים, סדרות, מוסיקה ומשחקים הוא ממש לא הכל. רבים רואים את עולמות הקריפטו והאמנות הדיגיטלית של ה-NFT כחלק מהחוויית שיעצבו את החיים במטאברס, יש הרואים דווקא בפורטנייט למשל, בו יכולים המשתמשים לבנות עולמות ולייצר בהם תוכן - כסוג של חלוצים מובהקים יותר בעולם של המטאברס.
מרבית המומחים מסכימים שהמטאוורס ממתין לתשתית המתאימה. והיא לא קשורה בקסדות כמו אוקולוס ולא משקפי מציאות מדומה או רבודה. את הרגע בו המטאברס יהפוך למציאות הם מאתרים ברגע שתהיה חומרה שאפשר לבני אדם לעבור אליו בקלות ובתחושה מלאה וממשית יותר מהאמצעים של היום. יש המהמרים שעדשות מגע חכמות יוכלו להיות הפתרון, אבל נסיון העבר מצביע על כך שנבואות מוקדמות לגבי "הטכנולוגיה שתשנה את הכל" כמעט תמיד הכזיבו.
מעבר לסירבול והיוקר של הציוד הנוכחי, שחייבים יהיו להיפתר כדי שההמונים יוכלו להיכנס לסוג של מטאוורס, יש גם קשיים הקשורים בכמויות העצומות של הדאטה שייצר השינוי הזה, כמויות שהתשתיות של האינטרנט הנוכחי לא יכילו. בעייתית גם היכולת שחייב שתהיה, כדי לעבור בין עולמות במטאוורס של היצרניות השונות תוך שמירה על התכונות, המאפיינים והרכוש הדיגיטלי שצברת. וברמת החיים עצמם - מאיפה תבוא האנרגיה העצומה שתידרש כדי לתפעל מהפכה טכנולוגית שכזו, מה שרשתות החשמל ומצב האקלים לא יעמדו בו בעתיד הנראה לעין? - וכך הלאה.
אבל חוץ מחומרה משודרגת, טכנולוגיות של מציאות מורחבת, אוקיינוס של אלגוריתמים לבינה מלאכותית ולמידה עמוקה, קריפטו ותקשורת יעילה של אדם-מחשב, חזון המטאברס מעמיד גם לא מעט בעיות ודילמות חברתיות לא פשוטות, הקשורות בתחרות של יקום המטא מול ה"חיים עצמם". הבה נשאל למשל, האם נרצה שרבים מאיתנו ינהלו חיים שלמים מבלי לצאת מהבית? או מי יהיו במטאוורס? האם אלה שוב יהיו אנשי המערב, הטכנולוגים והמסודרים של העולם? ואילו אתגרים חדשים יוולדו ממנו?
ברור גם שבעולם מתחמם רבים יעדיפו לשהות ביקום וירטואלי, בצילו של מזגן. אבל האם ניתוק מעמיק מהעולם הפיזי הוא נכון למין האנושי?
כך או כך, זו לא רק פייסבוק שעובדת על המטאוורס. ענקיות טכנולוגיה כמו אפל, גוגל, מיקרוסופט ואמזון גם הן בדרך לשם. פורטנייט כבר שם וביחד עם רובלוקס, פלטפורמה פיתוח המשחקים במרחב הווירטואלי להמונים, השתיים נחשבות לחלוצות המטאוורס. עוד בדרך גם Unity, פלטפורמת הפיתוח התלת-ממדי, שבה מייצרים עותקים דיגיטליים של העולם האמיתי ועוד המון סטארטאפים שמפתחים מרכיבים עוצרי נשימה לעולם שרוצה להיות העולם של העתיד.
הנה מטאוורס והבטחותיו לפי מארק צוקרברג ואנשיו:
https://youtu.be/4zppKxiIPiA
העולם הווירטואלי Horizon של פייסבוק, או מטא, בו חיים אנשים באמצעות אווטארים באחת מהפלטפורמות הראשונות של המטאוורס:
https://youtu.be/o67td5HFghI
מפגשים מרחוק (הולופורטציה) בגרסת המטאוורס:
https://youtu.be/uVEALvpoiMQ
בילויים עם אנשים חדשים שנכיר במטאוורס:
https://youtu.be/afdnbXXbBTg
אגב, שייקר של 2010 אפשרה להגיע למקום ולפגוש את מי שנמצאים בו, ממש כמו שיוצאים למקום כלשהו בעולם האמיתי:
https://youtu.be/1RZgJnLTNoM
אימוני ספורט במטאוורס:
https://youtu.be/hlniOe5uQ3Q
וחינוך במטאוורס:
https://youtu.be/KLOcj5qvOio
פורטנייט
פורטנייט (Fortnite) הוא משחק המחשב הלוהט של המאה ה-21 - משחק חברתי, שניתן לשחק בו לבד, מהבית, ועדיין להיות מוקף בחברים וירטואליים לנשק, כאלה שאינך מכיר ולעולם לא תכיר, או עם קבוצת החברים לכיתה או מהחיים האמיתיים.
זהו משחק הישרדות המשלב משחק בנייה, כמו "Minecraft", עם משחק יריות "בגוף שלישי". במקום לראות דרך עיני הדמות כמו במשחקי היריות בגוף ראשון, השחקן רואה כאן את הדמות שהוא משחק מהצד, מאחור וכדומה.
מדובר במשחק המצליח בכל הזמנים, שממכר את המשתמשים באופן רשמי ורפואי. בשנים האחרונות הוא הפך לתופעה תרבותית. חברים נפגשים כדי לחוות אותו ביחד, צופים אחד בשני משחק בזמן אמת וחווים את העלילה ביחד. אנשים צופים ביחד במשחקים מוקלטים של זרים או מפורסמים ואלופי פורטנייט, ממש כמו שאנו צופים במשחקי המונדיאל, בגמר של תוכנית ריאליטי מצליחה או בגמר הסופרבול.
לכאורה לא היה שם משהו מיוחד שירמז על ההצלחה הזו מראש. פורטנייט הוא פשוט אבל יעיל ויש בו 2 אפשרויות משחק בלבד - "באטל רויאל" (Battle Royale) החינמי ו"להציל את העולם" (Save The World).
הגרפיקה מצוינת, אבל לא יוצאת דופן ויש משחקים רבים שהגרפיקה בהם מרשימה יותר. אבל כאן ההורדה בחינם, אין בו טבח זוועותי ואפילו דם, בטח לא אלימות מבעיתה כמו ב-Call of Duty או GTA - מה שהופך את פורטנייט למותר לשיווק לבני 13 ומעלה וללהיט מתבגרים רותח וגם שניתן לשחק כאן עם קבוצה ואנשים שלא מכירים.
הסיפור כאן כורך את סוף העולם וקץ האנושות, במעין עולם מקביל, שנותרו בו שני האחוזים האחרונים מהאוכלוסייה. ילדי הפורטנייט חווים את העניין ביחד ומשחקים בקבוצות. הם מנסים לחסל את אלפי הזומבים הממוחשבים שנשלחים על ידי המשחק להרוג אותם. כל זאת על אדמת אי בודד ומוכה סופה קטלנית, ששטחי המחייה בו הולכים ומצטמצמים כל הזמן.
בלב מרחץ הדמים הזה, מוקפים אנשים יפים וציוריים, השחקנים מוצאים את עצמם במעין גן עדן וגיהינום גם יחד, שמערב דמויות הזויות ולכאורה לא קשורות - ביניהן אסירים, נערות במיני, גיבורי על, היפסטרים ורובוטים, עם אנשים שעוטים כנפיים, תחפושות קוספליי ומסכות גז, לצד חייזרים וערסים דיגיטליים. כולם, ללא יוצא מן הכלל, שחקנים כמוהם.
כי בפורטנייט ניתן לשחק מכל טלפון, טאבלט, מחשב וקונסולה, ללא הבדל בין השחקנים, חוץ כמובן מפריבילגים עם ארנק מלא שקונים בו לבוש מגניב וציוד וירטואלי יקר שמקנה להם יתרון. כי ככה זה בחיים - המשחק אולי חינמי לגמרי, אבל יוצריו מרוויחים הון, בעיקר בזכות העובדה שניתן לקנות בו את אותם פיצ'רים, כמו ויבקס, אותם מטבעות שמשיגים כשמגיעים לרמה גבוהה, אבל רבים קונים בכסף אמיתי הרבה לפני כן.
בדרך ל-4 מיליארד דולר הכנסות ב-2018 בלבד, מפתחי המשחק הזה פיצחו את הסוד הכי נחשק של תעשיית משחקי המחשב. המשחק החינמי שלהם הפך למשחק המחשב הרווחי ביותר היסטוריה!
במשחק הזה הכל לפנים. אין כאן ריצות כדי לחפש קרבות, אין קטעי המתנה, מעבר, הצטיידות או למידה. כאן הריגושים והסיפוקים הם מיידיים ואם אתה מת, תוך שניות תוכל לצאת שוב לקרב כאילו כלום. היתרון כאן, מבחינה חינוכית, שילדים מתרגלים לא לפחד מכישלונות. חשוב מאד להתפתחות ולקריירה עתידית, בה הם ייכשלו לא פעם - במיוחד אם ירצו להצליח.
הנה קדימון המשחק פורטנייט באטל רויאל:
https://youtu.be/URc-c8Rio7M
מהו פורטנייט:
https://youtu.be/_U2JbFhUPX8
והסבר למתחילים בפורטנייט (עברית):
https://youtu.be/aj45PpjxQqM
דמיינו שאתם משחקים מטקות מול אלוף העולם, או מדוושים על אופני הכושר שלכם בין כוכבי הלכת, 13 דקות משבתאי ותנוחו, רק כדי לשכב על חוף טרופי, אל מול השמש הקופחת, בלי קרם הגנה אבל עם להקה מקומית שמנגנת לכם ממבו או בוסה רגועה.
אלה רק הקצה של החוויות שיכול להעניק לכם "מטאוורס" (Metaverse), מונח שמתאר עולמות מדומים בהם אנשים יכולים לבלות, לעבוד להיפגש ולעשות מגוון עצום של פעילויות.
אפשר לראות את המטאוורס, אם תרצו, כסוג של אינטרנט בתלת-ממד, מקום וירטואלי שאנו המשתמשים לא צופים או מעיינים בו, אלא נמצאים ממש בתוכו. זהו המעין-יקום החליפי, שהעתיד מבטיח שאוטוטו מגיע ומחליף גם את האינטרנט וגם את החיים האמיתיים.
או לפחות את חלקם.
כשפייסבוק שינתה את שמה למטא ומשקיעה מאות מיליונים בפיתוח היקום הוירטואלי הזה, ברור שזה הופך לנושא שיחה רותח. אבל מטאוורס, הלחם של המילים "מטא" ו"יוניברס", משהו כמו ה"יקום שמֵעֵבֶר", הוא לא רעיון חדש.
את המונח הזה טבע לראשונה הסופר ניל סטיבנסון ברומן המדע הבדיוני שלו "Snow Crash". מאז הוא מבליח אחת לכמה שנים ואחרי זמן מה נעלם כי הטכנולוגיה עוד לא שם.
סקנד לייף, גוגל לייב, אוקולוס ועוד - היו כבר לא מעט נסיונות להכניס אותנו לעולמות וירטואליים באמצעות מסך, כך שנשקיע המון זמן וכסף בנוכחות שם, תוך התעלמות מסוימת מהמציאות הפיזית והשקעה בעולמות המדומים שבצד חשבון הבנק שלהם יושבות חברות טכנולוגיות חובקות עולם.
רובן נסגרו או הפכו לאתר זיכרון לטכנולוגיה קצרת ימים. אבל האם גם מטאוורס הוא סוג של באזזוורד שמקיף אותנו מכל עבר לשנה שנתיים בתור הדבר הבא?
לא ברור. אבל אחת ההבטחות היא שאווטארים, כפילים דיגיטליים, ישמשו בה כנציגים שלנו בני האדם. לא כמו הדמויות הריקות של סקנד לייף אלא בחיקוי מדויק של הבעות הפנים שלנו. כנראה שגם הולוגרמות ייצגו אותנו בשיחות מרחוק וכדומה. דווקא בזמן קורונה דמיינו את הקונספט של חדר ישיבות וירטואלי, בו כל המשתתפים יושבים מסביב לשולחן וירטואלי. הם מתקשרים באמצעות הולוגרמות של כל אחד מהם. מולם לוח ועליו מוצגים, נכתבים ומועלים החומרים בישיבה, ממש כאילו הייתם במשרד ולא בבית הפרטי של כל אחד.
זה אולי נחמד, אבל נראה שהשתתפות בישיבה באמצעות אווטאר, או צפייה בהולוגרמה של מישהו במקום בסקייפ הם ממש לא ההבטחות של עידן ה-Metaverse. יש שם הרבה יותר מזה. מדובר על שדרוג של האינטרנט המוכר של היום למארג טכנולוגי מתוחכם והרמוני, בו משמשים עולמות וירטואליים, פלטפורמות חברתיות, שיחות מרחוק, מציאות מדומה, משחקי מחשב, קריפטו, מחשוב ענן, בינה מלאכותית, בלוקצ'יין וכמעט כל דבר שאנחנו חווים היום - אבל באינטרנט מוטמע, בו נהיה בתוך החוויה ולא מביטים בה על המסך.
אבל עולם שבו נעבוד, נעשה קניות, נטייל, נבלה ונצרוך את כל הבידור האפשרי, כולל סרטים, סדרות, מוסיקה ומשחקים הוא ממש לא הכל. רבים רואים את עולמות הקריפטו והאמנות הדיגיטלית של ה-NFT כחלק מהחוויית שיעצבו את החיים במטאברס, יש הרואים דווקא בפורטנייט למשל, בו יכולים המשתמשים לבנות עולמות ולייצר בהם תוכן - כסוג של חלוצים מובהקים יותר בעולם של המטאברס.
מרבית המומחים מסכימים שהמטאוורס ממתין לתשתית המתאימה. והיא לא קשורה בקסדות כמו אוקולוס ולא משקפי מציאות מדומה או רבודה. את הרגע בו המטאברס יהפוך למציאות הם מאתרים ברגע שתהיה חומרה שאפשר לבני אדם לעבור אליו בקלות ובתחושה מלאה וממשית יותר מהאמצעים של היום. יש המהמרים שעדשות מגע חכמות יוכלו להיות הפתרון, אבל נסיון העבר מצביע על כך שנבואות מוקדמות לגבי "הטכנולוגיה שתשנה את הכל" כמעט תמיד הכזיבו.
מעבר לסירבול והיוקר של הציוד הנוכחי, שחייבים יהיו להיפתר כדי שההמונים יוכלו להיכנס לסוג של מטאוורס, יש גם קשיים הקשורים בכמויות העצומות של הדאטה שייצר השינוי הזה, כמויות שהתשתיות של האינטרנט הנוכחי לא יכילו. בעייתית גם היכולת שחייב שתהיה, כדי לעבור בין עולמות במטאוורס של היצרניות השונות תוך שמירה על התכונות, המאפיינים והרכוש הדיגיטלי שצברת. וברמת החיים עצמם - מאיפה תבוא האנרגיה העצומה שתידרש כדי לתפעל מהפכה טכנולוגית שכזו, מה שרשתות החשמל ומצב האקלים לא יעמדו בו בעתיד הנראה לעין? - וכך הלאה.
אבל חוץ מחומרה משודרגת, טכנולוגיות של מציאות מורחבת, אוקיינוס של אלגוריתמים לבינה מלאכותית ולמידה עמוקה, קריפטו ותקשורת יעילה של אדם-מחשב, חזון המטאברס מעמיד גם לא מעט בעיות ודילמות חברתיות לא פשוטות, הקשורות בתחרות של יקום המטא מול ה"חיים עצמם". הבה נשאל למשל, האם נרצה שרבים מאיתנו ינהלו חיים שלמים מבלי לצאת מהבית? או מי יהיו במטאוורס? האם אלה שוב יהיו אנשי המערב, הטכנולוגים והמסודרים של העולם? ואילו אתגרים חדשים יוולדו ממנו?
ברור גם שבעולם מתחמם רבים יעדיפו לשהות ביקום וירטואלי, בצילו של מזגן. אבל האם ניתוק מעמיק מהעולם הפיזי הוא נכון למין האנושי?
כך או כך, זו לא רק פייסבוק שעובדת על המטאוורס. ענקיות טכנולוגיה כמו אפל, גוגל, מיקרוסופט ואמזון גם הן בדרך לשם. פורטנייט כבר שם וביחד עם רובלוקס, פלטפורמה פיתוח המשחקים במרחב הווירטואלי להמונים, השתיים נחשבות לחלוצות המטאוורס. עוד בדרך גם Unity, פלטפורמת הפיתוח התלת-ממדי, שבה מייצרים עותקים דיגיטליים של העולם האמיתי ועוד המון סטארטאפים שמפתחים מרכיבים עוצרי נשימה לעולם שרוצה להיות העולם של העתיד.
הנה מטאוורס והבטחותיו לפי מארק צוקרברג ואנשיו:
https://youtu.be/4zppKxiIPiA
העולם הווירטואלי Horizon של פייסבוק, או מטא, בו חיים אנשים באמצעות אווטארים באחת מהפלטפורמות הראשונות של המטאוורס:
https://youtu.be/o67td5HFghI
מפגשים מרחוק (הולופורטציה) בגרסת המטאוורס:
https://youtu.be/uVEALvpoiMQ
בילויים עם אנשים חדשים שנכיר במטאוורס:
https://youtu.be/afdnbXXbBTg
אגב, שייקר של 2010 אפשרה להגיע למקום ולפגוש את מי שנמצאים בו, ממש כמו שיוצאים למקום כלשהו בעולם האמיתי:
https://youtu.be/1RZgJnLTNoM
אימוני ספורט במטאוורס:
https://youtu.be/hlniOe5uQ3Q
וחינוך במטאוורס:
https://youtu.be/KLOcj5qvOio
