שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי הפאם פאטאל ההורסת וכיצד עליה להיראות?
גבר, אישה, יופי, מסתורין, פיתוי, תשוקה וסודות אפלים - כל סרט פעולה או ריגול משתמש בחומרים הללו. הפילם נואר, אותו סגנון מיתולוגי של סרטי בילוש בשחור לבן, עשה מהם קריירה.
אבל קחו רגע דמות ענוגה, של אישה יפה וסקסית, שקשה לעמוד בפניה, אישה שמצד אחד היא נשית כמו הנשים בציורים של בוטיצ'ילי ומצד שני היא עצמאית ולא תלויה בגבר, ונחושה להשיג את מטרותיה, לרוב הן להפיל את הגיבור ברשת ובתככים ולשעבד אותו לקסמיה. זוהי ה"פאם פאטאל" (Femme fatale) או הפאם פטאל.
דמיינו דמות של ערפדה נשית ומינית, עם תאבון אפל להרוס גברים ולמצוץ את חייהם והצלחתם.
הפאם פאטאל, בעברית "אישה קטלנית", היא מושג המייחס לנשים מסוימות את היכולת להפעיל את קסמיהן על גברים. כשמפעילה אישה הורסת שכזו את קסמיה על הגבר, היא יכולה להביא לנפילתו ואף למותו.
כי גברים לפי האמונה העממית, מתפתים לנשים כאלה כמו זבובים. אם בשל יופיין ותכונותיהן ואם בשל מניפולציות ומזימות מכוונות מצידן, שהביאו להתאהבות שכזו.
#תולדותיה של הפאם פאטאל
את מוטיב האישה המפתה גבר ומביאה לאובדנו, מתחילה כבר חוה, שעליה ועל הנגיסה המפורסמת בתפוח נכתב בספר בראשית "נברא שטן עמה". אחריה הרסו את הגברים שלהן מדיאה בתיאטרון, דלילה את שמשון, שלומית שדרשה את ראשו של יוחנן המטביל, הלנה היפה שהביאה מלחמה על טרויה ופנדורה שפתחה את תיבת השדים.
יש עוד שפעלו לבד, אבל לפעמים הנשים הללו באות בקבוצות, כמו במקרים המיתולוגיים של המדוזות הקטלניות או הסירנות המפתות את יורדי הים בשירת המוות שלהן.
מהפולקלור והדתות ועד לאמנות, ספרות, קומיקס או קולנוע - ניתן למצוא ביטויים לנשים שכאלה כמעט בכל מקום, תקופה או הקשר תרבותי בעולם. אבל כמושג, הושרשה הפאם פאטאל בתרבות המערבית רק במאה ה-19.
במאה ה-20, בסרטי הפילם נואר ההוליוודיים של שנות הארבעים, נוצר ממש סגנון איפור שהותאם לפאם פאטאל של סרטי הפילם נואר. היות ואלה היו בעיקר סרטי שחור-לבן, עם שימוש מרובה בהצללה והארה ממוקדת, איפרו בהם את השחקניות כך שהאיפור ידגיש את הנשיות שלהן, בדגש על אזור השפתיים והעיניים ותוך הימנעות ברורה מצבעוניות מרובה.
על שמראה הפאם פאטאל, שנוצר בסרטי הפילם נואר השתמש במסקרה מודגשת, באייליינר שחור ועבה מעל העפעף, סומק מתון ושפתון כהה או אדמדם.
הנה דימויים של נשות פאם פאטאל:
https://youtu.be/OFgvkvjVN5Y
דמויות של נשות "פאם פאטאל" בקולנוע:
https://youtu.be/eUpIbZuWl6Q
השיר "פאם פאטאל" של לו ריד בביצוע של אורלי זילברשץ (עברית):
https://youtu.be/-3baw2_Z-PE
ניקו ו"מחתרת הקטיפה" בשיר המקורי של לו ריד:
https://youtu.be/NziBR8I4c48
לארה קרופט מ"טומב ריידר":
https://youtu.be/8ndhidEmUbI
וסיפורה של הפאם פאטאל:
https://youtu.be/tTBTOtfdn9M?long=yes
איך פיתתה וניצחה דלילה את שמשון הגיבור?
שִׁמְשׁוֹן, הגיבור היהודי מהתנ"ך היה נזיר האלוהים מיום שנולד. כנזיר הוא לא הסתפר ושערו התארך, מה שנתן לו כוח פיזי אדיר.
התקופה היא תקופת עימות בין היהודים והפלישתים בארץ ישראל. שמשון החזק היה הנשק הסודי והחזק של היהודים, מעין מכונת מלחמה של איש אחד. בזכות כוחו הרב הוא ניצח את הפלשתים והיכה בהם קשות.
סוד כוחו של שמשון היה בשיער ראשו הארוך, אבל איש לא ידע זאת. הפלשתים, כדי לנצח אותו, היו חייבים לגלות את סוד כוחו.
אהובתו של שמשון הייתה אישה פלשתית בשם דלילה. הוא לא חשב שאם יגלה לה את סוד כוחו, היא תשתמש בזה נגדו, אבל זה בדיוק מה שקרה. בשלב מסוים שמשון נענה להפצרות של דלילה ולהתחנחנויות שלה והוא גילה לה את סוד כוחו.
דלילה, שזממה כל הזמן להכניע אותו למען עמה, העם הפלשתי, סיפרה את שיערו בזמן שישן וברגע אחד החלישה אותו.
באו הפלשתים, תפסו אותו, ניקרו את שתי עיניו וכלאו אותו בבית הכלא. כדי לחגוג את נצחונם על היהודי החזק מכולם, זה שגרם להם שוב ושוב להפסדים מרים מידי היהודים, הם ערכו חגיגה גדולה, במקדשו של אחד האלילים שלהם, האל דגון.
הם הביאו לחגיגה את שמשון מנוקר העיניים והמושפל וקשרו אותו לאחד מעמודי המקדש של דגון. שמשון העיוור והחלש מבין שהוא הובס על ידם. אבל מה שהם לא יודעים הוא ששערו צמח מעט. והכוח שלו טמון הרי ב... נכון, בשערו.
אז בכוח האחרון שנתן לו אלוהים, שמשון מושך בזרועותיו את כבליו ומפיל את עמוד התמך של המקדש הפלשתי. הוא הורס את המקדש כולו, בעיצומה של החגיגה הפלשתית ללכידתו.
שמשון הורס את המסיבה ומפיל את המקדש על כל החוגגים כולם ועליו. בזמן שהוא עושה את זה הוא גם קורא בקול "תָּמוֹת נַפְשִׁי עִם פְּלִשְׁתִּים" ומת ביחד עם אויביו, אלה שלפני רגע חגגו את נצחונם עליו.
מבחינתם זה היה מה שנקרא "ניצחון פירוס", אבל זה כבר סיפור אחר.
קטע מהסרט "שמשון ודלילה" שבו מספר שמשון לדלילה על סוד כוחו:
http://youtu.be/MHOQ6rbkUDk
בחיוך - ראיון עם שמשון ודלילה, על הסוד שלהם (עברית):
https://youtu.be/fYo0qV7G8Xw
וסרט מצויר לילדים עם סיפורו של שמשון וכיצד הפילה אותו דלילה (עברית):
https://youtu.be/ayjowIArCks?t=50s?long=yes
במה הצטיין טים באקלי עם ה"שיר לסירנה"?
ה"שיר לסירנה" (Song to the Siren), מתוך "Starsailor", אלבומו השישי מ-1970 של טים באקלי, הוא אחד השירים העצובים והמרים ביותר בתולדות הפופ.
כתיבת השיר לא רמזה על הדרמה הגדולה שהוא יתרום לעולם. איך שבאקלי קיבל את מילות השיר החדש מלארי בקט, שותפו הנאמן לכתיבה, הוא התיישב ליד שולחן במטבח והלחין אותו.
השיר הזה מפוצץ בכאב, סבל וכמיהה. זו קינת אהבה נואשת ועצובה, שיופיה מתעתע ומתחרה רק באפילתה. זו הגאונות של בקט, בדמותו את האהבה הנואשת להתרסקות ספינת המלחים מהמיתולוגיה היוונית, כשהם מתקרבים אל האי שעליו יושבות הסירנות המיתולוגיות ושרות. למדו על הסיפור בתגית "סירנה, האודיסיאה היוונית".
אגב, מסכנת אותן סירנות נולד שמה של הצפירה בתרבות המערבית, "סירנה" - לאותה קריאת אזהרה ממשהו מסוכן מאוד.
נחזור לשיר עצמו.
האהובה הטרופה, כמו הספינה הטרופה במיתולוגיה, היא דימוי מרתק שהופך את השיר היפה הזה לעמוק ודרמתי במיוחד. באקלי מוסיף על הטקסט הנהדר של בקט את המלודיה המלנכולית שלו וזועק לשמיים כאב.
טים באקלי היה רק בן 28, כשמת ממנת יתר של סם ההירואין. בלילה אחד איבד העולם מוסיקאי ומבצע מצוין שהקליט 9 תקליטים משמעותיים ואף חלוציים מבחינה אמנותית. המיתוס שלו נשאר, אבל אתם - הייו חכמים ואל תעשו סמים!
אחרי זה בא גם הביצוע של להקת "This Mortal coil", שיצא 10 שנים אחרי מותו של היוצר. שם הלהקה באנגלית לקוח משייקספיר. פירושו המילולי של הביטוי "This Mortal coil" הוא "הפתיל בן האלמוות". אבל משמעותו היא בעצם "עול החיים הזה", הקשיים האינסופיים שביום יום ואתגריו...
הביצוע של הלהקה הזו נפלא, בדרכו המסתורית ובשירה המצמררת והקסומה של הסולנית אליזבת פרייזר. ובדיוק את הגרסה הזו של "דיס מורטל קויל" בחר גאון הקולנוע דיוויד לינץ' לסרטו "כביש אבוד".
במשך השנים יצאו עוד גרסאות רבות של "השיר לסירנה". עוד מהמיוחדות שבהן היא זו של רוברט פלנט, סולנה של להקת "לד זפלין" עליה השלום. האזינו גם לו. הוא נהדר.
הנה טים באקלי שר את "שיר לסירנה" בביצוע מרטיט:
https://youtu.be/vMTEtDBHGY4
הביצוע של This Mortal Coil בהופעה חיה:
https://youtu.be/SuwfsS5-iM8
והביצוע המרטיט של רוברט פלנט ל"6666":
https://youtu.be/sqOHGXyajxM
מה הסיפור של תיבת פנדורה?
רגע אחרי הבריאה, היו בעולם רק גברים ולא היו בו נשים. האל זאוס, מי שנחשב ראש האלים ואבי האלים, לא רצה שלבני האדם תהיה אש והוא החביא אותה מהם. אבל הטיטן פרומתיאוס שמצא את האש, החזיר אותה לבני-האדם.
זאוס מאד כעס. הוא כל כך כעס שהוא יכול היה באותו רגע לחנוק את האש. ומה עושים כשכועסים? - הוא ברא את האשה הראשונה וקרא לה פנדורה, ביוונית "רבת המתנות".
ואכן, פנדורה קיבלה המון מתנות מהאלים: יופי, קסם, חנפנות ועוד. זאוס עצמו נתן לה תיבה ואסר עליה לפתוח אותה.
פנדורה נישאה לאפימתאוס, אחיו של פרומתיאוס הטיטאן. החיים האירו פנים לזוג הראשון. אבל סקרנותה של הפנדורית החביבה שלנו גרמה לה לפתוח ביום אחד את התיבה.
ומה יצא מהתיבה המסתורית? - יצאו המון מפלצות קטנות ומעופפות. ביניהן היו מפלצות הקנאה, הכעס, מחלות, נקמה ועוד. מבחר של קללות, שיביאו קץ על העולם המושלם שנברא ויאמללו מאד את בני האדם.
ופנדורה? - מיד משהבינה את הנזק שגרמה, היא ניסתה לסגור את התיבה. אבל זה היה מאוחר מדי והקללות התפזרו לכל עבר. לנו, בני האדם, נשארה רק התקווה.
הנה סיפור תיבת פנדורה (מתורגם):
https://youtu.be/pMdJxVjZMRI
תיבת פנדורה באנגלית:
http://youtu.be/DLgTexpisRI
סרטון אנימציה על סיפור תיבת פנדורה:
http://youtu.be/rPj3zsTFWbU
ושיר באנגלית שנכתב בהשראת תיבת פנדורה:
http://youtu.be/z1F2592Gp0A
מיהי מדוזה המיתולוגית?
מְדוּזָה (Medusa) הייתה מפלצת בת-תמותה ששמרה על פתח השאול. במקום שערות, התפתלו לראשה של מדוזה נחשים חיים. במיתולוגיה היוונית הייתה מדוזה מפלצת בדמות אשה, שמי שהביט בה היה הופך מיד לאבן. בנוסף לשיער הנחשים הארסיים החיים שלה, ידיה של מדוזה היו עשויות מתכת ושיניה - ניבים חדים. ממש כמו הגורגונות שעליהן היא נמנתה.
על פי המיתולוגיה, הייתה מדוזה בצעירותה נערה יפהפיה ובעלת תלתלי זהב יפים. אבל פוסידון, אל הים, פיתה אותה לאהוב אותו. כשהאלה אתנה, אלת החכמה ותכסיסי המלחמה, גילתה שפוסידון השנוא עליה פגש את מדוזה במקדש שלה והם חיללו אותו - היא קיללה את מדוזה והפכה אותה למפלצת עם שיער נחשים, שהמביט בה מתאבן. לאחר מכן גורשה מדוזה לארץ שבה שרר אור שמש נצחי.
פירוש שמה של מדוזה הוא ביוונית “שומרת" או "מגינה”. לכן נהגו בימי קדם להצמיד פסל או להטביע את ראש מדוזה ושיער הנחשים לדלתות בתים ומצבות ועל גבי קירות ושריון של חיילים - הכל כדי להרחיק את הרשע והרוע.
כשפרסאוס הגיע לפתח השאול שעליו שמרה, הוא נאלץ לערוף את ראשה של מדוזה. הוא הצליח להתקרב אליה בטריק מחוכם - הוא עשה זאת כשהוא מביט בה בעזרת מגן שבצידו הפנימי הייתה מראה. כך לא נאלץ להביט בה ישירות ולא הפך לאבן. מראשה הערוף של מדוזה בקעו הצאצאים שלה מפוסידון - הסוס עם הכנפיים פגסוס וכריסאור הענק.
הנה סיפורה של מדוזה האגדית:
https://youtu.be/Q9pr2Xxaagw
כך חיסל פרסאוס את מדוזה האגדית:
https://youtu.be/BDprlH1sK_Y
מדוזה המפחידה בעלת שיער הנחשים:
https://youtu.be/9zgBfW2UZrs?t=9m37s&end=10m27s
כך הפכה הנערה היפה למדוזה הנוראית:
https://youtu.be/eFGJaVR16lg
קטע מסרט שבו רואים אותה ואת אנשי האבן שהביטו בה:
https://youtu.be/K-Y4q2m9OFE
כך נראה בסרט מותה של המדוזה בידי פרסאוס:
https://youtu.be/PBfe9uX0Xk0
ושיר היתולי על מדוזה ופרסאוס (עברית):
https://youtu.be/pjrkuESzd7c
מיהו שמשון הגיבור והאם הוא גיבור-על?
שִׁמְשׁוֹן הגיבור היהודי מזמן התנ"ך הוא ללא ספק מראשוני גיבורי העל. דמותו של שמשון היא מאלה שנתנו לתרבות האנושית רעיונות רבים לגבי כוח ומוסר ואיך גיבור-על צריך לנצל את הכוח שניתן לו, לטובת בני האדם.
שמשון היה נזיר אלוהים ואלוהים נתן לו כוח על-טבעי. הוא השתמש בכוחו כדי להכות בפלישתים ששלטו בדרום ארץ ישראל בזמנו.
מעבר לתבונתו וחוכמתו כשופט בישראל, כוחו של שמשון היה בשיער ראשו והוא נשמר עד הרגע שבו החל לחזר אחרי נשים פלשתיות, דבר שהוריו לא אהבו.
את הפלישתים אנו מכירים אותם מעלילות דוד וגוליית. כבר שם הם לא היו מחובבי ציון. זה לא ממש הפריע לשמשון הגיבור, שהתחתן פעמיים עם אישה פלשתית.
הוא בטח לא חשב שסופו שלו יבוא לו מאישה פלשתית.
כי אהובתו האחרונה, ה"פאם פאטאל", האישה ההורסת שלו, דלילה הפלשתית, היתה זו שלה גם גילה את סוד כוחו. בכוונה ללכוד אותו, היא סיפרה את שיערו בשנתו והחלישה אותו ברגע אחד. הפלשתים תפסו אותו, ניקרו את שתי עיניו וכלאו אותו בבית הכלא.
אל חגיגה שערכו הפלשתים לרגל לכידתו של שמשון, במקדשו של האל דגון, הם הביאו את שמשון מנוקר העיניים והמושפל. הוא, בכוח אחרון שנתן לו אלוהים, הרס את המקדש כולו עליהם ועליו וקרא "תָּמוֹת נַפְשִׁי עִם פְּלִשְׁתִּים", כשהוא הורג את כולם, כולל את עצמו.
הנה הצד הנזירי והצנוע של שמשון וכיצד השיער מבטא את נזירותו ואמונתו (עברית):
https://youtu.be/ke-jTC6TeF8
קרב אופייני בו שמשון עושה את הלא יאומן ומנצח אלף פלשתים:
https://youtu.be/ILQD5IZ0gjA
קטע מהסרט "שמשון ודלילה" שבו מספר שמשון לדלילה על סוד כוחו (מתורגם):
http://youtu.be/MHOQ6rbkUDk
סצנה מסרט שבו שמשון מחריב את המקדש הפלישתי על עצמו ועל החוגגים את מפלתו:
https://youtu.be/Ro3pIwHbHuQ
סרטון מצויר שבו מספרים חברים על שמשון, בסגנון הסרטים התיעודיים של היום (עברית):
http://youtu.be/zgjlCxCaKuY
בסרטי קולנוע אפשר הכל, אז שמשון נאבק בהרקולס מהמיתולוגיה היוונית:
https://youtu.be/gxni6VZd4II
וסיפורו המלא, באנגלית, של שמשון הגיבור היהודי:
https://youtu.be/WcTgzQAeuZo?long=yes
למה גרמה שירת הסירנות במיתולוגיה למות המלחים?
באודיסיאה היוונית אהבו יצורים אגדיים שמחברים בין איברים של בעלי חיים שונים.
סירנות, למשל, הן בנות ים השוכנות בים. יש להן גוף של ציפור וראש של אשה. הן בעלות קול נעים ומראֶה של אשה, אבל קולותיהן הנפלאים משמשים אותן למטרה רעה, כיוון שמי שצולל בעקבות שירתן היפה של הסירנות, לא נשאר בחיים.
הסירנות נהגו לשבת על אי שהיה מוקף בסלעים ובצוקים גבוהים. הן ישבו על סלע והירבו לזמר בקולן המופלא שירים יפים להפליא.
אך שירת הסירנה הייתה קטלנית. מלחים ששטו בים ושמעו את שירת הפיתוי הזכה והמיוחדת שלהן, התפתו לא פעם לשוט לעבר הסירנות. הסלעים שעל החוף גרמו תמיד לספינות לטבוע במעמקי הים. המלחים היו טובעים עם הספינות ומי שהעדיפו לקפוץ מהן ולשחות אל החוף, מתו בדרכם אליו.
על שם הסירנות המיתולוגיות נקראים צופרי האזעקות "סירנות". ממש כמו הסירנות מהאיים שבמיתולוגיה, מסמנות הצפירות הללו בימינו סכנה.
אגב, לפי המיתוס היו 3 סירנות. אבל הומרוס סיפר באודיסאה, סיפור המסע של אודיסאוס הביתה, על שתיים בלבד.
הנה בקצרה סיפורן של הסירנות:
https://youtu.be/9zgBfW2UZrs?t=1m26s&end=2m14s
הסיפור של הסירנות והקשר לסירנות המודרניות, שמחוללות אזעקות במלחמה:
https://youtu.be/aUBNj60iH84
שיר שמנסה להציג את מה שהסירנות שרו לאודיסאוס:
https://youtu.be/LtiPgvTRrdk
הסירנות מהסרט של האחים כהן "אחי, איפה אתה?" שסיפורו מתבסס על האודיסיאה:
וטים באקלי שר את "שיר לסירנה" המפורסם שכתב ושזכה להרבה ביצועים יפים:
https://youtu.be/vMTEtDBHGY4
מה ההיסטוריה של נעלי הסטילטו?
נעלי הסטילטו (Stiletto heel) הן מפריטי האופנה המרכזיים של האישה המודרנית וכבר תקופה ארוכה שהן מזוהות עם מראה נשי מסוגנן ומושך.
כל נעלי הסטילטו מתאפיינות בעקב סטילטו, שהוא עקב צר במיוחד, דקיק וארוך. בין סוגי העקבים של נעלי העקב המודרניות תופסים בימינו עקבי סטילטו מקום ייחודי משלהם. גובה העקב בהן מתחיל מ-5 סנטימטרים ומגיע ל-20 סנטימטר ויותר.
המילה האיטלקית "סטילטו" משמעותה "פגיון חד", על שם פגיון הסטילטו (stiletto dagger) הצר והחודרני שהחזיקו גברים שם. אאוץ'...
המעניין הוא שאף שעקבים כאלו התקיימו בנעליים זמן רב לפני כן, עקבים צרים וארוכים מופיעים בציורים מתחילת המאה ה-19, רק ב-1930 הוצמד להם השם "סטילטו".
לידתן של נעלי הסטילטו המודרניות באה בשנות ה-50 של המאה העשרים. הייתה זו קריסטין ווגנר שהכניסה לתוך עקב העץ ב-1950 מוט מתכת. בכך היא הפכה את העקב הדקיק לחזק, עמיד ואמין עבור נשים.
הנעליים דקיקות העקב התפרסמו בעולם והפכו מזוהות עם השחקנית הנערצת מרילין מונרו שהצטלמה איתן. לא מעט בזכותה הן זכו לפופולריות עצומה והפכו אופנתיות וסמל נשי מתקדם בכל העולם.
במהלך השנים קיבלו נעליים אלה תדמית פתיינית ומינית, בין השאר כשהופיעו בסרטים לא צנועים. בהמשך הגיעו נעלי הסטילטו לסרטי "פילם נואר" והיו למאפיין נפוץ של ה"פאם פאטאל", דמות האישה המפתה והמסתורית שהופיעה בהם.
וכמו שקורה לא פעם, עם הזמן והתרבות הפופולרית, כשנעלי הסטילטו מופיעות שוב ושוב בספרות ובסרטים, היה עקב הסטילטו לפריט אופנתי מבוקש בקרב נשים מכול הסוגים, כולל נשות עסקים ונשים מכובדות בעולם המודרני.
הנה נעלי הסטילטו:
https://youtu.be/MoRxf2HoU_I
תולדות נעלי העקב והשלב בו הסטילטו מככב:
https://youtu.be/DzSaV7ewI6w
סיפורן בהיסטוריה של נעלי העקב:
http://youtu.be/LTzGj2u5vNs
הנה ההיסטוריה המעניינת של הסטילטו:
https://youtu.be/9FAVxeAQ2vU?long=yes
ונעלי סטילטו ועקב בכלל שהן מוגזמות במיוחד:
https://youtu.be/Mo8wUbquWZ8?long=yes
מהו ה"פילם נואר"?
שוטרים, בלשים, גנבים, רוצחים, נשים סקסיות, חזקות, בוגדות או נבגדות, משפטי מחץ ודיאלוגים שנונים, פנסי רחוב עמומים ברחובות ריקים ואפלים, צללים, אקדחים נשלפים, יריות מהדהדות ופריימים מעוצבים בשחור ולבן.
פילם נואר.
פִילְם נוּאָר (Film Noir) הוא שמו של סגנון בקולנוע המכונה בעברית "הסרט האפל". הסגנון אפיין מותחנים אמריקאיים שהופקו בשנות ה-40 וה-50 ומציגים בדרך כלל עולם מייאש, מלא עלילות פשע עמוסות פחד, רחובות אפלוליים, ריקנות, בדידות, מוות וכדומה.
במרכז כל סרט אפל כזה עומד גבר קשוח, גיבור שאינו חסר פגמים, האוחז במוסריות רחוקה משלמות. מולו תהיה תמיד האשה היפהפיה, הפאם פאטאל המסעירה מהסרטים, הסקסית והמסוכנת, שתסבך אותו בהמשך העלילה.
מבחינה קולנועית התאפיינו המותחנים הללו בצילום אקספרסיבי, מאוד קונטרסטי, מוצל ובצבעי שחור-לבן. הם מצולמים תמיד בעיר והתאורה בהם הייתה בדרך כלל עמומה, מפחידה ועמוסת צללים.
סרטי הפילם נואר משופעים בדרך כלל בסצנות ליליות והגיבורים בהם נוטים להיות בודדים, ציניים ולא חסרים פגמים, כולל מוסריים. בעברם כמעט תמיד יש אירוע קשה כלשהו, שעיצב את דמותם בסיפור.
בין סרטי הפילם נואר הידועים ניתן למצוא את ראשון הסרטים הללו והסרט הגדול בתולדות הז'אנר, "הנץ ממלטה", שביים ג'ון יוסטון בשנת 1941, לפי הספר של אחד מגדולי סופרי הפשע האמריקאיים דשיאל האמט. בוגרט מגלם בו את הבלש הקשוח סם ספייד, שאשה מסתורית שוכרת כדי שיגן עליה מגבר מאיים ובהדרגה נסחף אל מסכת מזימות ושקרים.
עוד סרט פילם נואר מסעיר ומוכר במיוחד הוא "האדם השלישי" שצולם בווינה ב-1949.
כאמור, סרטי ה"פילם נואר" צולמו לרוב בשחור-לבן. מקורם בסרטי "הבלש הקשוח", שהיו נפוצים בארה"ב של שנות ה-30 במאה הקודמת. הייתה בהם גם השפעה ניכרת של סרטים גרמניים משנות ה-20 והשפעה מסוימת של סרטי גנגסטרים אמריקניים.
השפעה רבה הייתה גם מהסרט "האזרח קיין" של אורסון וולס שאמנם אינו נחשב כ"סרט אפל", אך הרעיונות החזותיים שלו וקידום העלילה באמצעות קריינות-רקע (voice over) עברו לסרטי פילם נואר רבים. באופן סמלי, סרטו של וולס "מגע של רשע" משנת 1958 נחשב "הסרט האפל האחרון".
המונח "פילם נואר" בא מצרפתית ופירושו "סרט שחור".
הנה מאפייני הפילם-נואר:
http://youtu.be/HV7pzHnpqLE
קטע מסרט בסגנון הפילם נואר של סטנלי קובריק מ-1956:
http://youtu.be/V5Rzh8XjzHI
פרסומת בסגנון הפילם נואר:
http://youtu.be/jZ1-uWS5OSU
ותרגיל קולנועי בפילם נואר:
http://youtu.be/9cHNOIcYASA
גבר, אישה, יופי, מסתורין, פיתוי, תשוקה וסודות אפלים - כל סרט פעולה או ריגול משתמש בחומרים הללו. הפילם נואר, אותו סגנון מיתולוגי של סרטי בילוש בשחור לבן, עשה מהם קריירה.
אבל קחו רגע דמות ענוגה, של אישה יפה וסקסית, שקשה לעמוד בפניה, אישה שמצד אחד היא נשית כמו הנשים בציורים של בוטיצ'ילי ומצד שני היא עצמאית ולא תלויה בגבר, ונחושה להשיג את מטרותיה, לרוב הן להפיל את הגיבור ברשת ובתככים ולשעבד אותו לקסמיה. זוהי ה"פאם פאטאל" (Femme fatale) או הפאם פטאל.
דמיינו דמות של ערפדה נשית ומינית, עם תאבון אפל להרוס גברים ולמצוץ את חייהם והצלחתם.
הפאם פאטאל, בעברית "אישה קטלנית", היא מושג המייחס לנשים מסוימות את היכולת להפעיל את קסמיהן על גברים. כשמפעילה אישה הורסת שכזו את קסמיה על הגבר, היא יכולה להביא לנפילתו ואף למותו.
כי גברים לפי האמונה העממית, מתפתים לנשים כאלה כמו זבובים. אם בשל יופיין ותכונותיהן ואם בשל מניפולציות ומזימות מכוונות מצידן, שהביאו להתאהבות שכזו.
#תולדותיה של הפאם פאטאל
את מוטיב האישה המפתה גבר ומביאה לאובדנו, מתחילה כבר חוה, שעליה ועל הנגיסה המפורסמת בתפוח נכתב בספר בראשית "נברא שטן עמה". אחריה הרסו את הגברים שלהן מדיאה בתיאטרון, דלילה את שמשון, שלומית שדרשה את ראשו של יוחנן המטביל, הלנה היפה שהביאה מלחמה על טרויה ופנדורה שפתחה את תיבת השדים.
יש עוד שפעלו לבד, אבל לפעמים הנשים הללו באות בקבוצות, כמו במקרים המיתולוגיים של המדוזות הקטלניות או הסירנות המפתות את יורדי הים בשירת המוות שלהן.
מהפולקלור והדתות ועד לאמנות, ספרות, קומיקס או קולנוע - ניתן למצוא ביטויים לנשים שכאלה כמעט בכל מקום, תקופה או הקשר תרבותי בעולם. אבל כמושג, הושרשה הפאם פאטאל בתרבות המערבית רק במאה ה-19.
במאה ה-20, בסרטי הפילם נואר ההוליוודיים של שנות הארבעים, נוצר ממש סגנון איפור שהותאם לפאם פאטאל של סרטי הפילם נואר. היות ואלה היו בעיקר סרטי שחור-לבן, עם שימוש מרובה בהצללה והארה ממוקדת, איפרו בהם את השחקניות כך שהאיפור ידגיש את הנשיות שלהן, בדגש על אזור השפתיים והעיניים ותוך הימנעות ברורה מצבעוניות מרובה.
על שמראה הפאם פאטאל, שנוצר בסרטי הפילם נואר השתמש במסקרה מודגשת, באייליינר שחור ועבה מעל העפעף, סומק מתון ושפתון כהה או אדמדם.
הנה דימויים של נשות פאם פאטאל:
https://youtu.be/OFgvkvjVN5Y
דמויות של נשות "פאם פאטאל" בקולנוע:
https://youtu.be/eUpIbZuWl6Q
השיר "פאם פאטאל" של לו ריד בביצוע של אורלי זילברשץ (עברית):
https://youtu.be/-3baw2_Z-PE
ניקו ו"מחתרת הקטיפה" בשיר המקורי של לו ריד:
https://youtu.be/NziBR8I4c48
לארה קרופט מ"טומב ריידר":
https://youtu.be/8ndhidEmUbI
וסיפורה של הפאם פאטאל:
https://youtu.be/tTBTOtfdn9M?long=yes
שִׁמְשׁוֹן, הגיבור היהודי מהתנ"ך היה נזיר האלוהים מיום שנולד. כנזיר הוא לא הסתפר ושערו התארך, מה שנתן לו כוח פיזי אדיר.
התקופה היא תקופת עימות בין היהודים והפלישתים בארץ ישראל. שמשון החזק היה הנשק הסודי והחזק של היהודים, מעין מכונת מלחמה של איש אחד. בזכות כוחו הרב הוא ניצח את הפלשתים והיכה בהם קשות.
סוד כוחו של שמשון היה בשיער ראשו הארוך, אבל איש לא ידע זאת. הפלשתים, כדי לנצח אותו, היו חייבים לגלות את סוד כוחו.
אהובתו של שמשון הייתה אישה פלשתית בשם דלילה. הוא לא חשב שאם יגלה לה את סוד כוחו, היא תשתמש בזה נגדו, אבל זה בדיוק מה שקרה. בשלב מסוים שמשון נענה להפצרות של דלילה ולהתחנחנויות שלה והוא גילה לה את סוד כוחו.
דלילה, שזממה כל הזמן להכניע אותו למען עמה, העם הפלשתי, סיפרה את שיערו בזמן שישן וברגע אחד החלישה אותו.
באו הפלשתים, תפסו אותו, ניקרו את שתי עיניו וכלאו אותו בבית הכלא. כדי לחגוג את נצחונם על היהודי החזק מכולם, זה שגרם להם שוב ושוב להפסדים מרים מידי היהודים, הם ערכו חגיגה גדולה, במקדשו של אחד האלילים שלהם, האל דגון.
הם הביאו לחגיגה את שמשון מנוקר העיניים והמושפל וקשרו אותו לאחד מעמודי המקדש של דגון. שמשון העיוור והחלש מבין שהוא הובס על ידם. אבל מה שהם לא יודעים הוא ששערו צמח מעט. והכוח שלו טמון הרי ב... נכון, בשערו.
אז בכוח האחרון שנתן לו אלוהים, שמשון מושך בזרועותיו את כבליו ומפיל את עמוד התמך של המקדש הפלשתי. הוא הורס את המקדש כולו, בעיצומה של החגיגה הפלשתית ללכידתו.
שמשון הורס את המסיבה ומפיל את המקדש על כל החוגגים כולם ועליו. בזמן שהוא עושה את זה הוא גם קורא בקול "תָּמוֹת נַפְשִׁי עִם פְּלִשְׁתִּים" ומת ביחד עם אויביו, אלה שלפני רגע חגגו את נצחונם עליו.
מבחינתם זה היה מה שנקרא "ניצחון פירוס", אבל זה כבר סיפור אחר.
קטע מהסרט "שמשון ודלילה" שבו מספר שמשון לדלילה על סוד כוחו:
http://youtu.be/MHOQ6rbkUDk
בחיוך - ראיון עם שמשון ודלילה, על הסוד שלהם (עברית):
https://youtu.be/fYo0qV7G8Xw
וסרט מצויר לילדים עם סיפורו של שמשון וכיצד הפילה אותו דלילה (עברית):
https://youtu.be/ayjowIArCks?t=50s?long=yes
ה"שיר לסירנה" (Song to the Siren), מתוך "Starsailor", אלבומו השישי מ-1970 של טים באקלי, הוא אחד השירים העצובים והמרים ביותר בתולדות הפופ.
כתיבת השיר לא רמזה על הדרמה הגדולה שהוא יתרום לעולם. איך שבאקלי קיבל את מילות השיר החדש מלארי בקט, שותפו הנאמן לכתיבה, הוא התיישב ליד שולחן במטבח והלחין אותו.
השיר הזה מפוצץ בכאב, סבל וכמיהה. זו קינת אהבה נואשת ועצובה, שיופיה מתעתע ומתחרה רק באפילתה. זו הגאונות של בקט, בדמותו את האהבה הנואשת להתרסקות ספינת המלחים מהמיתולוגיה היוונית, כשהם מתקרבים אל האי שעליו יושבות הסירנות המיתולוגיות ושרות. למדו על הסיפור בתגית "סירנה, האודיסיאה היוונית".
אגב, מסכנת אותן סירנות נולד שמה של הצפירה בתרבות המערבית, "סירנה" - לאותה קריאת אזהרה ממשהו מסוכן מאוד.
נחזור לשיר עצמו.
האהובה הטרופה, כמו הספינה הטרופה במיתולוגיה, היא דימוי מרתק שהופך את השיר היפה הזה לעמוק ודרמתי במיוחד. באקלי מוסיף על הטקסט הנהדר של בקט את המלודיה המלנכולית שלו וזועק לשמיים כאב.
טים באקלי היה רק בן 28, כשמת ממנת יתר של סם ההירואין. בלילה אחד איבד העולם מוסיקאי ומבצע מצוין שהקליט 9 תקליטים משמעותיים ואף חלוציים מבחינה אמנותית. המיתוס שלו נשאר, אבל אתם - הייו חכמים ואל תעשו סמים!
אחרי זה בא גם הביצוע של להקת "This Mortal coil", שיצא 10 שנים אחרי מותו של היוצר. שם הלהקה באנגלית לקוח משייקספיר. פירושו המילולי של הביטוי "This Mortal coil" הוא "הפתיל בן האלמוות". אבל משמעותו היא בעצם "עול החיים הזה", הקשיים האינסופיים שביום יום ואתגריו...
הביצוע של הלהקה הזו נפלא, בדרכו המסתורית ובשירה המצמררת והקסומה של הסולנית אליזבת פרייזר. ובדיוק את הגרסה הזו של "דיס מורטל קויל" בחר גאון הקולנוע דיוויד לינץ' לסרטו "כביש אבוד".
במשך השנים יצאו עוד גרסאות רבות של "השיר לסירנה". עוד מהמיוחדות שבהן היא זו של רוברט פלנט, סולנה של להקת "לד זפלין" עליה השלום. האזינו גם לו. הוא נהדר.
הנה טים באקלי שר את "שיר לסירנה" בביצוע מרטיט:
https://youtu.be/vMTEtDBHGY4
הביצוע של This Mortal Coil בהופעה חיה:
https://youtu.be/SuwfsS5-iM8
והביצוע המרטיט של רוברט פלנט ל"6666":
https://youtu.be/sqOHGXyajxM
רגע אחרי הבריאה, היו בעולם רק גברים ולא היו בו נשים. האל זאוס, מי שנחשב ראש האלים ואבי האלים, לא רצה שלבני האדם תהיה אש והוא החביא אותה מהם. אבל הטיטן פרומתיאוס שמצא את האש, החזיר אותה לבני-האדם.
זאוס מאד כעס. הוא כל כך כעס שהוא יכול היה באותו רגע לחנוק את האש. ומה עושים כשכועסים? - הוא ברא את האשה הראשונה וקרא לה פנדורה, ביוונית "רבת המתנות".
ואכן, פנדורה קיבלה המון מתנות מהאלים: יופי, קסם, חנפנות ועוד. זאוס עצמו נתן לה תיבה ואסר עליה לפתוח אותה.
פנדורה נישאה לאפימתאוס, אחיו של פרומתיאוס הטיטאן. החיים האירו פנים לזוג הראשון. אבל סקרנותה של הפנדורית החביבה שלנו גרמה לה לפתוח ביום אחד את התיבה.
ומה יצא מהתיבה המסתורית? - יצאו המון מפלצות קטנות ומעופפות. ביניהן היו מפלצות הקנאה, הכעס, מחלות, נקמה ועוד. מבחר של קללות, שיביאו קץ על העולם המושלם שנברא ויאמללו מאד את בני האדם.
ופנדורה? - מיד משהבינה את הנזק שגרמה, היא ניסתה לסגור את התיבה. אבל זה היה מאוחר מדי והקללות התפזרו לכל עבר. לנו, בני האדם, נשארה רק התקווה.
הנה סיפור תיבת פנדורה (מתורגם):
https://youtu.be/pMdJxVjZMRI
תיבת פנדורה באנגלית:
http://youtu.be/DLgTexpisRI
סרטון אנימציה על סיפור תיבת פנדורה:
http://youtu.be/rPj3zsTFWbU
ושיר באנגלית שנכתב בהשראת תיבת פנדורה:
http://youtu.be/z1F2592Gp0A
פאם פאטאל
מְדוּזָה (Medusa) הייתה מפלצת בת-תמותה ששמרה על פתח השאול. במקום שערות, התפתלו לראשה של מדוזה נחשים חיים. במיתולוגיה היוונית הייתה מדוזה מפלצת בדמות אשה, שמי שהביט בה היה הופך מיד לאבן. בנוסף לשיער הנחשים הארסיים החיים שלה, ידיה של מדוזה היו עשויות מתכת ושיניה - ניבים חדים. ממש כמו הגורגונות שעליהן היא נמנתה.
על פי המיתולוגיה, הייתה מדוזה בצעירותה נערה יפהפיה ובעלת תלתלי זהב יפים. אבל פוסידון, אל הים, פיתה אותה לאהוב אותו. כשהאלה אתנה, אלת החכמה ותכסיסי המלחמה, גילתה שפוסידון השנוא עליה פגש את מדוזה במקדש שלה והם חיללו אותו - היא קיללה את מדוזה והפכה אותה למפלצת עם שיער נחשים, שהמביט בה מתאבן. לאחר מכן גורשה מדוזה לארץ שבה שרר אור שמש נצחי.
פירוש שמה של מדוזה הוא ביוונית “שומרת" או "מגינה”. לכן נהגו בימי קדם להצמיד פסל או להטביע את ראש מדוזה ושיער הנחשים לדלתות בתים ומצבות ועל גבי קירות ושריון של חיילים - הכל כדי להרחיק את הרשע והרוע.
כשפרסאוס הגיע לפתח השאול שעליו שמרה, הוא נאלץ לערוף את ראשה של מדוזה. הוא הצליח להתקרב אליה בטריק מחוכם - הוא עשה זאת כשהוא מביט בה בעזרת מגן שבצידו הפנימי הייתה מראה. כך לא נאלץ להביט בה ישירות ולא הפך לאבן. מראשה הערוף של מדוזה בקעו הצאצאים שלה מפוסידון - הסוס עם הכנפיים פגסוס וכריסאור הענק.
הנה סיפורה של מדוזה האגדית:
https://youtu.be/Q9pr2Xxaagw
כך חיסל פרסאוס את מדוזה האגדית:
https://youtu.be/BDprlH1sK_Y
מדוזה המפחידה בעלת שיער הנחשים:
https://youtu.be/9zgBfW2UZrs?t=9m37s&end=10m27s
כך הפכה הנערה היפה למדוזה הנוראית:
https://youtu.be/eFGJaVR16lg
קטע מסרט שבו רואים אותה ואת אנשי האבן שהביטו בה:
https://youtu.be/K-Y4q2m9OFE
כך נראה בסרט מותה של המדוזה בידי פרסאוס:
https://youtu.be/PBfe9uX0Xk0
ושיר היתולי על מדוזה ופרסאוס (עברית):
https://youtu.be/pjrkuESzd7c
שִׁמְשׁוֹן הגיבור היהודי מזמן התנ"ך הוא ללא ספק מראשוני גיבורי העל. דמותו של שמשון היא מאלה שנתנו לתרבות האנושית רעיונות רבים לגבי כוח ומוסר ואיך גיבור-על צריך לנצל את הכוח שניתן לו, לטובת בני האדם.
שמשון היה נזיר אלוהים ואלוהים נתן לו כוח על-טבעי. הוא השתמש בכוחו כדי להכות בפלישתים ששלטו בדרום ארץ ישראל בזמנו.
מעבר לתבונתו וחוכמתו כשופט בישראל, כוחו של שמשון היה בשיער ראשו והוא נשמר עד הרגע שבו החל לחזר אחרי נשים פלשתיות, דבר שהוריו לא אהבו.
את הפלישתים אנו מכירים אותם מעלילות דוד וגוליית. כבר שם הם לא היו מחובבי ציון. זה לא ממש הפריע לשמשון הגיבור, שהתחתן פעמיים עם אישה פלשתית.
הוא בטח לא חשב שסופו שלו יבוא לו מאישה פלשתית.
כי אהובתו האחרונה, ה"פאם פאטאל", האישה ההורסת שלו, דלילה הפלשתית, היתה זו שלה גם גילה את סוד כוחו. בכוונה ללכוד אותו, היא סיפרה את שיערו בשנתו והחלישה אותו ברגע אחד. הפלשתים תפסו אותו, ניקרו את שתי עיניו וכלאו אותו בבית הכלא.
אל חגיגה שערכו הפלשתים לרגל לכידתו של שמשון, במקדשו של האל דגון, הם הביאו את שמשון מנוקר העיניים והמושפל. הוא, בכוח אחרון שנתן לו אלוהים, הרס את המקדש כולו עליהם ועליו וקרא "תָּמוֹת נַפְשִׁי עִם פְּלִשְׁתִּים", כשהוא הורג את כולם, כולל את עצמו.
הנה הצד הנזירי והצנוע של שמשון וכיצד השיער מבטא את נזירותו ואמונתו (עברית):
https://youtu.be/ke-jTC6TeF8
קרב אופייני בו שמשון עושה את הלא יאומן ומנצח אלף פלשתים:
https://youtu.be/ILQD5IZ0gjA
קטע מהסרט "שמשון ודלילה" שבו מספר שמשון לדלילה על סוד כוחו (מתורגם):
http://youtu.be/MHOQ6rbkUDk
סצנה מסרט שבו שמשון מחריב את המקדש הפלישתי על עצמו ועל החוגגים את מפלתו:
https://youtu.be/Ro3pIwHbHuQ
סרטון מצויר שבו מספרים חברים על שמשון, בסגנון הסרטים התיעודיים של היום (עברית):
http://youtu.be/zgjlCxCaKuY
בסרטי קולנוע אפשר הכל, אז שמשון נאבק בהרקולס מהמיתולוגיה היוונית:
https://youtu.be/gxni6VZd4II
וסיפורו המלא, באנגלית, של שמשון הגיבור היהודי:
https://youtu.be/WcTgzQAeuZo?long=yes
באודיסיאה היוונית אהבו יצורים אגדיים שמחברים בין איברים של בעלי חיים שונים.
סירנות, למשל, הן בנות ים השוכנות בים. יש להן גוף של ציפור וראש של אשה. הן בעלות קול נעים ומראֶה של אשה, אבל קולותיהן הנפלאים משמשים אותן למטרה רעה, כיוון שמי שצולל בעקבות שירתן היפה של הסירנות, לא נשאר בחיים.
הסירנות נהגו לשבת על אי שהיה מוקף בסלעים ובצוקים גבוהים. הן ישבו על סלע והירבו לזמר בקולן המופלא שירים יפים להפליא.
אך שירת הסירנה הייתה קטלנית. מלחים ששטו בים ושמעו את שירת הפיתוי הזכה והמיוחדת שלהן, התפתו לא פעם לשוט לעבר הסירנות. הסלעים שעל החוף גרמו תמיד לספינות לטבוע במעמקי הים. המלחים היו טובעים עם הספינות ומי שהעדיפו לקפוץ מהן ולשחות אל החוף, מתו בדרכם אליו.
על שם הסירנות המיתולוגיות נקראים צופרי האזעקות "סירנות". ממש כמו הסירנות מהאיים שבמיתולוגיה, מסמנות הצפירות הללו בימינו סכנה.
אגב, לפי המיתוס היו 3 סירנות. אבל הומרוס סיפר באודיסאה, סיפור המסע של אודיסאוס הביתה, על שתיים בלבד.
הנה בקצרה סיפורן של הסירנות:
https://youtu.be/9zgBfW2UZrs?t=1m26s&end=2m14s
הסיפור של הסירנות והקשר לסירנות המודרניות, שמחוללות אזעקות במלחמה:
https://youtu.be/aUBNj60iH84
שיר שמנסה להציג את מה שהסירנות שרו לאודיסאוס:
https://youtu.be/LtiPgvTRrdk
הסירנות מהסרט של האחים כהן "אחי, איפה אתה?" שסיפורו מתבסס על האודיסיאה:
וטים באקלי שר את "שיר לסירנה" המפורסם שכתב ושזכה להרבה ביצועים יפים:
https://youtu.be/vMTEtDBHGY4
נעלי הסטילטו (Stiletto heel) הן מפריטי האופנה המרכזיים של האישה המודרנית וכבר תקופה ארוכה שהן מזוהות עם מראה נשי מסוגנן ומושך.
כל נעלי הסטילטו מתאפיינות בעקב סטילטו, שהוא עקב צר במיוחד, דקיק וארוך. בין סוגי העקבים של נעלי העקב המודרניות תופסים בימינו עקבי סטילטו מקום ייחודי משלהם. גובה העקב בהן מתחיל מ-5 סנטימטרים ומגיע ל-20 סנטימטר ויותר.
המילה האיטלקית "סטילטו" משמעותה "פגיון חד", על שם פגיון הסטילטו (stiletto dagger) הצר והחודרני שהחזיקו גברים שם. אאוץ'...
המעניין הוא שאף שעקבים כאלו התקיימו בנעליים זמן רב לפני כן, עקבים צרים וארוכים מופיעים בציורים מתחילת המאה ה-19, רק ב-1930 הוצמד להם השם "סטילטו".
לידתן של נעלי הסטילטו המודרניות באה בשנות ה-50 של המאה העשרים. הייתה זו קריסטין ווגנר שהכניסה לתוך עקב העץ ב-1950 מוט מתכת. בכך היא הפכה את העקב הדקיק לחזק, עמיד ואמין עבור נשים.
הנעליים דקיקות העקב התפרסמו בעולם והפכו מזוהות עם השחקנית הנערצת מרילין מונרו שהצטלמה איתן. לא מעט בזכותה הן זכו לפופולריות עצומה והפכו אופנתיות וסמל נשי מתקדם בכל העולם.
במהלך השנים קיבלו נעליים אלה תדמית פתיינית ומינית, בין השאר כשהופיעו בסרטים לא צנועים. בהמשך הגיעו נעלי הסטילטו לסרטי "פילם נואר" והיו למאפיין נפוץ של ה"פאם פאטאל", דמות האישה המפתה והמסתורית שהופיעה בהם.
וכמו שקורה לא פעם, עם הזמן והתרבות הפופולרית, כשנעלי הסטילטו מופיעות שוב ושוב בספרות ובסרטים, היה עקב הסטילטו לפריט אופנתי מבוקש בקרב נשים מכול הסוגים, כולל נשות עסקים ונשים מכובדות בעולם המודרני.
הנה נעלי הסטילטו:
https://youtu.be/MoRxf2HoU_I
תולדות נעלי העקב והשלב בו הסטילטו מככב:
https://youtu.be/DzSaV7ewI6w
סיפורן בהיסטוריה של נעלי העקב:
http://youtu.be/LTzGj2u5vNs
הנה ההיסטוריה המעניינת של הסטילטו:
https://youtu.be/9FAVxeAQ2vU?long=yes
ונעלי סטילטו ועקב בכלל שהן מוגזמות במיוחד:
https://youtu.be/Mo8wUbquWZ8?long=yes
שוטרים, בלשים, גנבים, רוצחים, נשים סקסיות, חזקות, בוגדות או נבגדות, משפטי מחץ ודיאלוגים שנונים, פנסי רחוב עמומים ברחובות ריקים ואפלים, צללים, אקדחים נשלפים, יריות מהדהדות ופריימים מעוצבים בשחור ולבן.
פילם נואר.
פִילְם נוּאָר (Film Noir) הוא שמו של סגנון בקולנוע המכונה בעברית "הסרט האפל". הסגנון אפיין מותחנים אמריקאיים שהופקו בשנות ה-40 וה-50 ומציגים בדרך כלל עולם מייאש, מלא עלילות פשע עמוסות פחד, רחובות אפלוליים, ריקנות, בדידות, מוות וכדומה.
במרכז כל סרט אפל כזה עומד גבר קשוח, גיבור שאינו חסר פגמים, האוחז במוסריות רחוקה משלמות. מולו תהיה תמיד האשה היפהפיה, הפאם פאטאל המסעירה מהסרטים, הסקסית והמסוכנת, שתסבך אותו בהמשך העלילה.
מבחינה קולנועית התאפיינו המותחנים הללו בצילום אקספרסיבי, מאוד קונטרסטי, מוצל ובצבעי שחור-לבן. הם מצולמים תמיד בעיר והתאורה בהם הייתה בדרך כלל עמומה, מפחידה ועמוסת צללים.
סרטי הפילם נואר משופעים בדרך כלל בסצנות ליליות והגיבורים בהם נוטים להיות בודדים, ציניים ולא חסרים פגמים, כולל מוסריים. בעברם כמעט תמיד יש אירוע קשה כלשהו, שעיצב את דמותם בסיפור.
בין סרטי הפילם נואר הידועים ניתן למצוא את ראשון הסרטים הללו והסרט הגדול בתולדות הז'אנר, "הנץ ממלטה", שביים ג'ון יוסטון בשנת 1941, לפי הספר של אחד מגדולי סופרי הפשע האמריקאיים דשיאל האמט. בוגרט מגלם בו את הבלש הקשוח סם ספייד, שאשה מסתורית שוכרת כדי שיגן עליה מגבר מאיים ובהדרגה נסחף אל מסכת מזימות ושקרים.
עוד סרט פילם נואר מסעיר ומוכר במיוחד הוא "האדם השלישי" שצולם בווינה ב-1949.
כאמור, סרטי ה"פילם נואר" צולמו לרוב בשחור-לבן. מקורם בסרטי "הבלש הקשוח", שהיו נפוצים בארה"ב של שנות ה-30 במאה הקודמת. הייתה בהם גם השפעה ניכרת של סרטים גרמניים משנות ה-20 והשפעה מסוימת של סרטי גנגסטרים אמריקניים.
השפעה רבה הייתה גם מהסרט "האזרח קיין" של אורסון וולס שאמנם אינו נחשב כ"סרט אפל", אך הרעיונות החזותיים שלו וקידום העלילה באמצעות קריינות-רקע (voice over) עברו לסרטי פילם נואר רבים. באופן סמלי, סרטו של וולס "מגע של רשע" משנת 1958 נחשב "הסרט האפל האחרון".
המונח "פילם נואר" בא מצרפתית ופירושו "סרט שחור".
הנה מאפייני הפילם-נואר:
http://youtu.be/HV7pzHnpqLE
קטע מסרט בסגנון הפילם נואר של סטנלי קובריק מ-1956:
http://youtu.be/V5Rzh8XjzHI
פרסומת בסגנון הפילם נואר:
http://youtu.be/jZ1-uWS5OSU
ותרגיל קולנועי בפילם נואר:
http://youtu.be/9cHNOIcYASA
איך טרויה נכבשה?
אם אינך יכול לשבור את החומה, כנראה שתצטרך להפעיל את הראש... כך סברו היוונים בעת המצור על העיר טרויה. כך הם כבשו את העיר בעזרת סוס טרויאני (Trojan horse). זה היה סוס עץ ענקי, שהוכנס לטרויה על ידי תושביה, לאחר שפותו התושבים להכניסו. זה סיפור של יוזמה ותחכום, ניצול חולשות כדי להיכנס בדלת הקדמית אל עיר במצור, במקום שיצטרכו היוונים לפרוץ אליה דרך החומות.
זה הסיפור המיתולוגי על מלחמת טרויה, כפי שסיפר אותו הומרוס באודיסאה שכתב. לפי הסיפור השתמשו היוונים בתכסיס כדי לכבוש את העיר טרויה, לאחר כשלון של עשר שנים בכיבוש העיר.
הומרוס מספר שהיוונים רצו לנצח את טרויה, כדי לשחרר את הלנה היפה שהנסיך פאריס חטף מבעלה, המלך היווני מנלאוס. לאחר שנכשלו שוב ושוב, היוונים קיבלו את הרעיון שהציע אודיסאוס.
לפי הרעיון, הם בנו סוס עץ חלול בגודל ענק והשאירו אותו ליד חומות טרויה, תוך שהם מעמידים פנים שהם נסוגים מהמצור על העיר.
הטרויאנים, אנשי טרויה, התפתו להאמין שהיוונים נסוגו ושהסוס הוא מתנה לאלים. הם הכניסו את סוס העץ בשערי העיר. עם רדת הלילה, יצאו אודיסאוס ומספר לוחמים שהתחבאו בתוך סוס העץ ופתחו את שערי העיר לצבאות היוונים ובראשם אגממנון, שנצחו כך את טרויה וכבשו אותה.
מאז קיבל הביטוי "סוס טרויאני" משמעות של משהו הנראה תמים, אך למעשה הוא גורם לנזק משמעותי וזה מתגלה מאוחר מדי, אחרי שהנזק כבר נגרם במלוא חומרתו. יש, למשל, סוסים טרויאניים שהושתלו במחשבים שלנו, על ידי נוכלים, האקרים ובעלי עניין.
העיר טרויה נמצאת באסיה הקטנה, בטורקיה של היום.
הנה סיפורה של מלחמת טרויה:
https://youtu.be/eP2P3yA3Uac
כך התגלתה טרויה העתיקה, שאכן נכבשה ונשרפה (מתורגם):
https://youtu.be/gQbZX9JEQsQ
על כיבוש טרויה:
https://youtu.be/TOAraslCkgU
לילדים - הסיפור על סוס העץ המיתולוגי שכבש את טרויה:
https://youtu.be/LK1wBygkV1M
קטע מתוך סרט שמספר את עלילות הסוס הטרויאני:
https://youtu.be/YbiR6IMf5KQ
והמחקר נמשך:
https://youtu.be/_36-H0-Vsps
אם אינך יכול לשבור את החומה, כנראה שתצטרך להפעיל את הראש... כך סברו היוונים בעת המצור על העיר טרויה. כך הם כבשו את העיר בעזרת סוס טרויאני (Trojan horse). זה היה סוס עץ ענקי, שהוכנס לטרויה על ידי תושביה, לאחר שפותו התושבים להכניסו. זה סיפור של יוזמה ותחכום, ניצול חולשות כדי להיכנס בדלת הקדמית אל עיר במצור, במקום שיצטרכו היוונים לפרוץ אליה דרך החומות.
זה הסיפור המיתולוגי על מלחמת טרויה, כפי שסיפר אותו הומרוס באודיסאה שכתב. לפי הסיפור השתמשו היוונים בתכסיס כדי לכבוש את העיר טרויה, לאחר כשלון של עשר שנים בכיבוש העיר.
הומרוס מספר שהיוונים רצו לנצח את טרויה, כדי לשחרר את הלנה היפה שהנסיך פאריס חטף מבעלה, המלך היווני מנלאוס. לאחר שנכשלו שוב ושוב, היוונים קיבלו את הרעיון שהציע אודיסאוס.
לפי הרעיון, הם בנו סוס עץ חלול בגודל ענק והשאירו אותו ליד חומות טרויה, תוך שהם מעמידים פנים שהם נסוגים מהמצור על העיר.
הטרויאנים, אנשי טרויה, התפתו להאמין שהיוונים נסוגו ושהסוס הוא מתנה לאלים. הם הכניסו את סוס העץ בשערי העיר. עם רדת הלילה, יצאו אודיסאוס ומספר לוחמים שהתחבאו בתוך סוס העץ ופתחו את שערי העיר לצבאות היוונים ובראשם אגממנון, שנצחו כך את טרויה וכבשו אותה.
מאז קיבל הביטוי "סוס טרויאני" משמעות של משהו הנראה תמים, אך למעשה הוא גורם לנזק משמעותי וזה מתגלה מאוחר מדי, אחרי שהנזק כבר נגרם במלוא חומרתו. יש, למשל, סוסים טרויאניים שהושתלו במחשבים שלנו, על ידי נוכלים, האקרים ובעלי עניין.
העיר טרויה נמצאת באסיה הקטנה, בטורקיה של היום.
הנה סיפורה של מלחמת טרויה:
https://youtu.be/eP2P3yA3Uac
כך התגלתה טרויה העתיקה, שאכן נכבשה ונשרפה (מתורגם):
https://youtu.be/gQbZX9JEQsQ
על כיבוש טרויה:
https://youtu.be/TOAraslCkgU
לילדים - הסיפור על סוס העץ המיתולוגי שכבש את טרויה:
https://youtu.be/LK1wBygkV1M
קטע מתוך סרט שמספר את עלילות הסוס הטרויאני:
https://youtu.be/YbiR6IMf5KQ
והמחקר נמשך:
https://youtu.be/_36-H0-Vsps
